פרשת חקת | הרב הלל אודם | פרשת שבוע | תשפ״ו

טוב, פרשת חוקת. בסוף הפרשה יש כתב חידה שישראל מתחילים להתקרב לכניסה לארץ. אז יש לה מפגש עם אדום. כתוב שם בתרגום יונתן, אדום הוא טראמפ.

ושם הם לא צריכים לקבוש אותו כמובן. א ויסר ישראל מעליו. סוגיה מעניינת מאוד למה וכולי. זה קשור למלחמה עם אדום כנראה מאז ומעולם.

המפגש השני זה עם סיכון זה אצלכם מקור שתיים מה שנקרא כאלחי מלאכים אל סיכון מלךמורי לאמור ברה בארצך לא ניתבדה וחרם וכולי פסוק כג ולא נתן סיכון את ישראל לבור בגבולו וישוף סיכון את כל אמו ויצא לקראת ישראל למדבר ויבוא יהצה וילחם בישראל שם זה המלחמה הראשונה כד ויקרו ישראל לפי חרב וירש את ארצו מארנון עד יבוק עד בני המון. למה עד בני המון? כי אז גבול בני המון. אז גבול בני אמון.

מה ישראל מפחדים מהם? פסוק כפ ויקח ישראל את כל ההרים האלה ויש ישראל וכל הרי האמורי. אמורי זה סיכון בחשבון ובכל בנותיה. פסוק כו.

מפה מתחיל כתב חידה לא ברור מה התורה רוצה. כי חשבון עיר סיכון מלך האמורי. כאילו לא ידענו והוא נלחם ממלך מואב הראשון וכצ מידו אדרנון. על כן ומרו המושלים בואו חשבון תיבנה ותיכונן עיר סיכון כדי שיצא מחשבון לא בא מקריאת סיכון אכלה הר מואב בעלי במות ארנון אוי לך מואב עבד את העם כמו שנתן ביניו פלטים ובנותיו בשבית למלך אמורי סיכון ונראה מבד חשבון עד דיבון ונשים עד נופח אשר עד מדוה אוסף פסוקים לא מובן מה התורה רוצה להגיד לנו מה בדיוק אכפת להיסטוריה מואב סיכון

תכלס כבשנו את סיכון חשבון וזהו מה מה העניין עניין חז"ל דורשים על כי חשבון על כן ימרו המושלים בור חשבון חז"ל דורשים על זה דרשה א המושלים ביצרם זה מסתד שרים זה מקור אחד פרק ג' פרק ג' עוסק בחלקי הזהירות חלקי הזהירות הפרק שם מדבר באופן ספציפי על חשבון הנפש נכון הוא פותח ואומר הרוצה לפקח על עצמו שתיים הן ה לא זוכר א שהוא צריך לעשות אחד לדעת מה להתבונן?

מה הטוב האמיתי שהתורה מצווה ומתוך כך להתבונן איך הוא עושה את זה במעשים? ואז החלק הראשון, זה לא רוב זה בעמוד הראשון של הפרק, עוסק בלכן צריך לחשבן קודם עשיית המעשה ואחר המעשה. זוכרים שתי חשבונות הם קודם המעשה ואחר המעשה. ואז כתוב שם, סליחה וחז"ל הורנו בפירוש א צורך החשבון הזה, נראה לי שלא דיאיקתי בלשון כי זה לא מונח לפניי.

ואמרו טוב לו אדם שלא נברא נוח לו אדם שלא נברא מ שנברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו קדם ימשמש במעשיו ואז סיכום החלק הראשון של הפרק הוא מה שאתם רואים אצלכם מקור אחד כלל הדבר יהיה אדם מעיין על מעשיו כולם לדעת מה אתה עושה עושה נכון לא עושה נכון כמובן כמו שאתם רואים בהמשך מפקח דרכיו שלא ילך עצמו הרגל רע ומידה רעה כל שכן עבריו הפשע בגלל שמסד שרים בנוי הוא ספר ל למה הוא ספר שחוצה דורות והספר המוסר כי אי אפשר אי אפשר אי אפשר לכתוב

לו קומיקס זה עדיין עדיין אי אפשר בטח כבר עשו לו אבל אי אפשר לכתוב לו קומיקס בגלל שלאיזהאיזה איזה דמות תדביק לו אחד שלא לא מקיים מצוות אחד שמקיים מצוות אבל יש לו מידות רעות אחד שמקיים מצוות יש לו מידות טובות אבל יש לו הרגלים לא טובים אחד שיש לו מידות טובות רגילים לא טובים כה אבל הוא לא בשיא הדקדוק זה אי אפשר לתאר את זה בשום צורה לכן כתוב פה אם תשים לב ברמז הרגל רע מידה רעה זה אדם שמקיים את כל שולחן ערוך אבל

יש לו משהו בעבודת המידות ובהתנהלות החיים מה שאתם קוראים עבודת השם לא מתוכן כל שכן עברה בפשע זה סיום החלק הראשון של הספר אמרתי להם הבוקר שבחלק מהספרים בספר המתוקן אורות חיים היה ספר החום הוא המצוי ביותר בישיבה בישיבות אז פה הוא ממשיך את הפסקה הבאה והנני רואה אבל בספרים אחרים יש איזה פסקה חדשה ובספרים הכי טובים אין חלוקה לפסקאות בכלל ש חלוקה לפסקה זה פירוש מי שמץ רב דני מילר יודע את זה זה אתה מחלק לפסקה זה אומר שאתה כבר מפרש משהו מי הנני רואה

אנחנו מתחילים לדבר על חלק ב של הפרק ושם אתם תשימו לב באופן מאוד בולט מי שיעבור על זה עם מרקב מדויק יוזכר כל הזמן המשפט הבין אני רואה צורך לאדם שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו המילה מעשיו לא יוזכר מפה עד סוף הפרק חוץ מפעם אחת ובחלק הראשון של הפרק המילה אה דרכיו לא יוזכר בפרק חוס מפעם אחת כמו שאתם אומרים לפני דקה החלק השני מדבר על דרכים ואז הוא מסכם בסוף הס סוף הפרק סליחה יש שם שלוש נקודות זה לא כל הפרק כללו של דבר צריך האדם

להיות מתבונן בשכלו תמיד בכל זמן ובזמן קבעו לו בהתבודדו. מהוא הדרך האמיתי לפי חוק התורה שאדם צריך ללך בו? מתוך כך אחר כך יבוא להתבונן על מעשיו אם על הדרך הזה אם לא תשימו לב שבכלל הדבר הראשון כתוב בדיוק ההפך יהיה אדם מעיין על מעשיו ומפקח על כל דרכיו שזה נלווה בכלל הדבר השני שעליו אריכות הס הפרק ואגב אריכות הספר אם תסתכלו בפרק ב' שהוא מדבר על הזהירות מדבר בעיקר על הדרכים כללו של דבר צ מתב תמיד בכל זמן גדו מהו הדרך האמיתי לפי חוק התורה

שאדם צריך ללך בו, אחר כך יבוא להתבונן למעשים הדרך הזה אם לא ידי זה וכולי. מה ההבדל בין מעשים לדרכים?

מעשים זה כמו שאמרנו עבירה, פשע, שוגג, גוון א מידות לא טובות, הרגלים לא טובים, התנהגות, אני עושה טוב, לא עושה טוב, אני מקיים את מה שאני חושב, לא מקיים את מה שאני חושב. מה זה דרכים? מילה אחרת לדרכים. אני יודע פה לא לשאול ולא לצפות לתשובות כי זה לא הפורמט.

אני צריך להתרגל בלי הפורמט שעונים לי. מה זה דרך ולא מחייכים כמובן. מה זה דרכים? דרכים זה תבניות חשיבה.

מילה בלעז לתבניות חשיבה מוכרת מאוד. קונספציות נכון מכירים? טעות בקונספציה בדרך. אומר האדמור פיסטצ'נה לא ראיתי את זה בפנים ראית תלמיד אומר לא יותר ממה שאדם צריך לדעת אם המעשה שלו הוא נכון לפי התורה אני לא מדק בלשון יותר הוא יותר ממה שהוא צריך לדעת האם הוא עושה את מה שהתורה אומרת הוא צריך לברר לעצמו מה התורה אומרת אם הוא יודע מה התורה אומרת בכלל כלומר בעבודת המידות שלנו אנחנו עסוקים בלתקן לבדוק את המעשים שלנו אבל על פי איזה פרמטר אתה בודק אותם על פי השולחן

ערוך בסדר ברור אבל השולחן ערוך כידוע שם יש קומיקס השולחן ערוך איך הוא מתיישם אצלך באיזה אופן מה זאת אומרת אני עושה מה שכתוב בדיוק מדויק כתוב צריך להתפלל שחרית בבוקר נכון באיזה שעה ברור ואז מגיע זה לא הזמן עכשיו זה אין לנו אריכות לעשות זה אבל רק אני לומד לכם משהו זה בא בתנועת הגוף זה בא ככה בסדר כתוב מה שנכון מה נכון אה מסתומה מה שהתרגלת על הסוד עד היום זה קל כי תפילה נגיד זה משהו קל אבל בשאלות יותר מורכבות זה אולי ניגע

בזה אם אני אתחמם מספיק אני אגע בזה אז זה מתחיל לצ יותר מורכב בגלל ששולחן ערוך אפשר לקיים אותו ב 600,000 אופנים כפי ריבוי כמות נשמותם של ישראל אצל כל אחד זה מופיע אחרת וממילא זה אתה יכול לבדוק את המעשים אבל את שאלת הדרך כלומר באיזה איזה הקשר, באיזה צבע, באיזה צורה, באיזה סיטואציה ס מילה נכונה מה הקונצפציה מובילה אותך קצת נתפס לכם כמילה שלישית שלילית אבל קונספציה זה לעולם אתה חי בהקשר מסוים צריך דוגמה זה ברור אתה יצא בהקשר מסוים שאתה בלי לשים לב נולדת

במקום מסוים גדלת במקום מסוים אתה בלי לשים לב משווה את המעשים שאתה עושה לעשות כך או לעשות כך לפי בלי לשים לב לפי המושגים שינקת איפה שגדלת על זה מזהיר אותך מסילת ישרים תשים לב שלא מספיק לדעת מה המעשים אלא צריך לדעת מה הדרכים האם אתה בכלל ב לא לא בדרך הנכונה או לא נכונה כי זה לא נכון להגדיר דרכים כלא נכונות אבל אם אתה בדרך שאתה צריך להתבונן בשכלך וזה לא הזמן עכשיו להרחיב משרד שרים אבל אתה צריך להתבונן בשכלך מה הדרך הנכונה לך ומתוך

ככה מה עשים זה שני שני החלקים של הפרק.

בתוך זה הוא מביא לנו והנני רואה צורך לאדם שמדקדק ושוקל דרכיו דבר יום ביומו כסוחרים הגדולים אשר יפלסו תמיד כל הסכם למען יתקלקלו סוחר גדול אתה שתי לחוץ לארץ גס כספים אתה פוגש אנשים שהם סוחרים גדולים ואתה פוגש סוחרים קטנים סוחר קטן זה אחד שהוא רואה מישהו פתח משהו שמצליח אז הוא גם כן פותח בדיוק אותו דבר כי הוא ראה שזה מצליח אז גם הוא פותח אותו דבר סוכר גדול תמיד פותח ח משהו יותר זה פגשנו פעם את אבי קט אבי קץ הוא זה שהמציא את

כפר השעשועים אתם זוכרים היום זה כבר אתם לא יודעים כשזה נפתח מה זה היה זה היה משהו דרמטי ביותר מאוד דרמטי ונפתח מלא רשתות והכל ואז כולם התחילו לחכות את כבר הששויים הכל בשקל הכל בדולר הכל כל מיני ביטויים כאלה אבל הוא כבר רץ קדימה הוא הקים את קופיקס הבנתם הוא חושב קדימה זה סוחר גדול הוא לא שבוי בתוך הדרך שהוא ראה שהיא מצליחה אלא הוא מחדש את הדרכים זה נקרא סוחר גדול אז הוא מפלס מלשון פלס כל הסכם הכוונה כללות סכהם ויקבעים משאות לזה שלא

משקלו הרי אל בכיו גדול כירבולדהו כמו שבד דוגמה וחכמים זה כונה וברכה רונו בפירוש צורך החשבון הזה כמו מה שאמרו חז"ל על כן יאמרו המושלים זה הפסוק שראינו פה במקור שתיים פסוק כ"ז בואו חשבון אה על כן ימרו המושלים ביצרם בואו ונחשב חשבונו של עולם אה איזה קטע חשבון חשבונו של עולם יצא טוב הפסד מצווה כנגד צה כנגד הפסדה וזה כי העצה האמיתית הזאת עכשיו יש לזה שלוש קושיות קושיה אחת איפה זה כתוב בפסוק בדיוק אז אפשר להגיד טוב בסדר נו יש כו אפשר לשאול את

זה על כל דרש של חז"ל ראוי לשאול יש מחלוקת האם צריך לשאול אבל ודאי הרווח הוא לשאול שתיים הרי הפסוק מדבר על חשבון סיכון מי מדבר מצווה מי דיבר על עבירה קושיה שיהיה שנייה קצת יותר קשה זה שבמקור שמונה משנה מסכת אבות פרק ב' והבה זהיר מצווה קלה כוח חמורה שאין אתה יודע מתן סכרן של מצוות מפורש אתה לא יודע מתן סכרן של מצוות אז איך התנא ממשיך ואומר הוה מכשב הפסד מצווה כנגד שכרה ושכרה עבירה כנגד הפסדה אם אתה לא יודע מתן צריכה שם מצוות

אתה לא יכול לחשב את שכרם מה הולך פה והקושיה השלישית שהיא הייתה לי הכי קשה א העצה האמיתית הזאת, מה צריך כזאת עצה אמיתית שרק מי שמושל ביצרו יגיד לך שתעשה חשבון בסוף יום כמה שעות למדת, כמה שעות התבטלת, מה כזה מי שישמע זה לא וגם זה תשימו לב שזה כבר שאלה מעשית זה לא של דרכים הרבה הרבה שנים התקשתי בזה מאוד עד שעשיתי דבר מדהים והוא פשוט פתחתי פרקי אבות ללמוד מה כתוב שם אבל זה הגעתי לזה בסוף לא לא הגעתי לזה בהתחלה אחרי שלמדתי

ראיתי שאיזה טמבל הייתי טיפה בקנדה סיפרתי לבוקר באתי שיעור כזה במי שמקנדה מטורונטו איפה איתן זה הג'ינג'ין אז אז א יש שם בית כנסת ענק של 2000 מתפללים אז אמרתי לם תפתחו את הסידורים באנגלית ותראו איך זה כתוב תעצרו תעצרו הפירוש התרגום באנגלית והורס לי את כל השיעור אז א מה הפשט אז תסתכלו בפסוקים עוד פעם ותראו יש פה דבר מרתק התורה אומרת כך ויכהו ישראל פסוק כד לפי חרב וירש את ארצו מארנון עד יבוק אני מקווה שאתם יודעים יש לנו פה את ארץ ישראל אתם

רואים פה הופ פה זה עזה פה זה ים התיכון פה זה כנרת ים המלח פה באזור הזה בערך איפה שירדן קצת צפונו יותר כמובן יש את אה מואב ואמון ואז מלפניהם נקרא לזה כשישראל באים במדבר יש את ישראל באים ככה כמובן ולא חשוב אז יש את אמורי האמורי זה סיכון עכשיו ישראל מגיעים והם לוחמים ואמורים עכשיו כתוב כך הם ויקח ישראל את כל ההרים האלה ויש סליחה ויכהו ישראל לפי חרב את מי את ציכון את האמורי וירש את ארצו מארנון זה נחל עד יבוק עד בני

אמון אומרת התורה יש לה איזה קושיה לא אין זמן יש קושיה למה למה לא כבשו את המון למה לא למה לא קשו את המון עונה התורה כי אז גבול בני המון מה הם פחדו מהמון הרי סיכון היה הבריון השכונתי ככה רשי אומר בתחילת הפרשה הוא הכי חזק מכולם אם אתה כובש את ציכון אתה כובש את כולם אז מה למה לא כבשו את עמו המון סתכלו רש"י מקור שלוש כי אז ומה הוא חוזקו התראתו של הקדוש ברוך הוא שאמר להם אל תצורם ספר דברים על בני המון

כתוב אל תצורם ואל תעשה סתם אל תתגר במלחמה מואב והמון כי אז גבולה זה לא שישראל פחדו ישראל בלמו עם הטנקים ועם הסיירת ככה לא עם הטנקים אסור סליחה עם החל רגלים עצרו ככה כי יש שם בנות אם אתה לא מבין את הבדיחות שלי סליחה אז אז זה כאילו עצרו למה עצרו כי התורה אלוקים אמר אסור אלוקים אמר אסור בני אמון אמרו להם אסור אלוקים לא אמר שם ממשיכה התורה ואומרת זה הכי הראשון כי אז גול בן אמון טוב ויקח ישראל את כל הארים האלה וישב

ישראל בכל הרי האמורי הלו גם בחשבון ובכל בנותיה יש בקושיה עצומה שאתם אמורים לשאול אם אתם יודעים תנך והס היסטוריה וצורת המפה שאין לי מושג מהם רק את זה למדתי של מי זה מדי של מי זה ארץ של מי זה עיר חשבון למי זה שייך מואב יפה מאוד ואותו פסוק בדברים אומר אל תצר את אמון וגם את מי עוד גם את מואב אני לא זוכר בעל פת הפסוק אבל גם את מואב אסור איך כבשתם את חשבון כמו שעצרתם בגבול בני המון הייתם צריכים גם לעצור לפני

חשבון כי אסור לקבוש את מואב אומר רש"י פסוק זה סליחה פסוק כו כי אתם אומרים שיש כי כמעט תמיד שיש כי בתורה לא יכול להגיד כמעט תמיד אבל הרבה פעמים כשיש כי זה אומר שיש יש פה איזה קושיה סמויה ותוץ זה לא תמיד אבל הרבה פעמים יש קושיה סמויה ותירוץ אז מה הקושיה הסמויה בפסוק כה איך כבשתם את חשבון זה שייך למואב כשם שאסור לכם לקבוש את המון כי התורה הזהירה אותך בספר דברים. אותה תורה הזהירה גם בספר דברים על מואב. איך קבת את חשבון? עונה

התורה.

כי אתה צריך להבין חשבון עיר סיכון מלך האמורי. אה היה פה שינוי והוא מי זה הוא סיכון נלחם במלך מואב הראשון ששלט איפה? על חשבון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנון אה אה אז מואב החליפו דגל הם כבר לא תחת דגל מואב הם דגל סיכון והתורה הזהירה על תצר את מואב היא לא אמרה אל תכבוש את החלק אדמה שלהם זה ה לדום אבל היא לא אמרה לו נתתי לך ירושה היא אמרה אתה אסור לך להילחם במואב אבל במואבים עם איזה אזרחות סיכונית אין בעיה זה

כבר תחת גל סיכון לכן אפשר לקבוש אותם זה רשם הזה מפורש בכו והוא נלחם למה למה הוא צריך להיכתב מי זה מעניין עם מי הוא נלחם לפי שנאמר על תעצר את מואב זה שם ממש סמוך לפסוק של המון וחשבון משל מואב הייתה כתב לנו התורה שסיכון לקחה מהם ועל ידו תוהרה לישראל זה גמרא בגיטין כמדומני אמון ומוב טהרו בשיכון, הבנתם? טהרו, הכוונה כאילו קיבלו טהרה במובן השלילי שאפשר לקבוש אותם כי הם כבר לא הם כבר חלק מהמון וחלק מורב הם כבר עברו תהליך של התאזרחות סיכונית

וישראל לא הוזרו עכשיו מי שזוכר את הפרשה ויפתח זה הדוסיח שם זה הדוסיח שם שיפתח שולח מלאכים ובני המון והם אומרים לו הרי כתוב בתורה שאסור והוא אומר להם לא אתם לא יודעים מה פתאום כי סיכון כבש אותכם קודם אני בסדר מותר לי זה הדוסי עכשיו באפתח יפה מאוד עכשיו ממשיכה התורה ואומרת עוד משהו כז על כן יאמרו המושלים בואו חשבון עכשיו אני מקווה שאתם אוחזים חשבון הייתה של מואב עכשיו של סיכון מי זה המושלים האלה למי הם אמרו באו חשבון זה המשך הסיפור מה קרה

בין מואב לסיכון איך סיכון כון כבש את מואב זה כאילו לא מעניין אותנו כן זה מאוד מעניין כנראה היה עוד פעם מתקשים זה פשוט שעה קשה חשבון אתה שכת למו כשישראל מגיעים לקבוש היא כבר שייכת לסיכון איך קרה שסיכון כבש את חשבון שישאל מואב אומרת התורה על כן יאמרו מושלים באור חשבון תסתכלו רשבם מקור ארבע על כן ימרו המושלים על מלחמת סיכון ועוג נתנב בתחילה לא על א על סיכון שחמו שם ב במואב מושלי נבואות בילם ספורנו אומר אותו דבר על כן יאמרו המושלים המספרים ביאור

משלים שרו בחלום חזיון כמו שעשה בלעם וישא משלו אפשר להגיד חזיון אפשר להגיד חלום בלעם היה היועץ בין היועצים המספר אחד של פרעה מלך מצרים לאח מ שאנחנו לומדים בגן סיפורי ילדים ואחרי זה לא משדרגים אותם פה איתי בישיבה פה לומדים המון תנך את יכול להיות שזה קורה אבל בנוג שבעולם נשארים הסיפור ברמה של גן בילם לא היה איזה טיפש על חמור סנצ'ו פנצ'ו איך שקוראים לו עם כובע של כוסם ועשה סתם כזה עם שרבית עשה שטויות הוא אדם מאוד חכם מאוד חכם לא סתם התורה

אומרת לא קם נביא בגויים כבי חכם ביותר שחרו אותו בהמון כסף כל מקום כדי שיציל אותם יתן להם ניתוח אסטרטגית תקראו לזה חלום תקראו לזה חזון תקראו לזה משלים ניתוך אסטרטגי מה צריך לעשות כדי להתמודד עם כל מיני סכנות ובעיות זה המושלים עכשיו תראו דבר מדהים ספורנו בואו חשבון אתם יושבי הרי מואב בואו חשבון ויקנאו לשיכון כי הוא ינצח וימלוך עליכם מה למה הוא אמר דבר כזה כי אנשי מואב רואים שישראל יצאו ממצרים והם מתקרבים אליהם עכשיו כבר הוא שלהתעסק סק עם ישראל לא כדאי יש

להם א יש להם א אמצעים לא קונבנציונליים כל מיני שיטות מלחמה שלא מקורות הם באים מה נעשה הלכו והתייעצו אחרי זה נראה שיכול להיות שסיכון היה עשו סטרויני יכול להיות שזה לא משנה הריון בכללי הלכו התייעצו עם בלעם ועם היועצים מה מה לעשות איך להתמודד עם ישראל לנו אין סיכוי אמרו תראו תסתכלו בגזרה מי נמצא פה שהוא הכי חזק הכי הגיוני שיוכל להלחם עם ישראל צריך סיכון נכון הוא היה רש"י אומר לאתי את זה רש"י אומר בהתחלת הפרשה פה הוא הבליון של השכונה אז כדאי לכם

הרי מואב בואו חשבון ויקנאו לשיכון כדאי לכם לתת לסיכון לשלוט על עיר הבירה שלכם חשבון כלומר לתת לו לשלוט על המדינה לוותר על המלכות מואב להפוך להיות א הכוכב ה-51 של סיכון ואז הוא ינצר הוא ימוך לכן תנצחו את ישראל.

תראו את זה בחיזקוני. חזקוני אומר כך פסוק כ"ז. על כן יאור המושלים בילמו ואור אביו ששכרם סיכון לקלל את מובב. פה אומר זה לא אנשי מואב חשבו על זה אלא סיכון שהלה אחרי יועצים שהתחילו לדבר עם מואב.

לא כדאי לכם תיזהרו. כל מיני א כל מיני כמו שחשדו שזה מה שקטר עושה עם היועצים של ראש הממשלה. עושים את זה כל הזמן. כל המדינות שולחות, אירופה עושה את זה כל הזמן וגם ארצות שולחים כל מיני אנשים שמאמנים אותם כדי שהאינטרסים שלהם א יהיו פה בארט.

אגב, יש מי שאומר שאנחנו עושים את זה באמריקה עם היהודים. מה אתה אומר? זה סתירה פסוקים. לא נורא לא אחרי זה >> אתה אחרי זה אחרי זה תחשבן את זה אז תדאוק את זה אחר כך על כן זה בסדר זה זה לא זה לא אני הבאתי את כולם כאילו אומרים דבר אחד הם לא אומרים דבר אחד אבל הרעיון אותו רעיון אז שם לב טוב אתה שם לב טוב בואו חשבון תראו בספ בחזקוני כז בואו חשבון בוא לדור בתוך חשבון כי אתה תקונן מאחר שהיא עכשיו משל

סיכון מסביר החזקוני בזמן שהייתה ביד מלך מואב היו יראים לדור בתוכה לפי שהיה מלך חלש זה עיר הבירה של מואב כמה פחדו הוא מלך פרש אין סיכוי כי נצחו אותו אין אין סיכוי איתו אז אמרו היועצים שסיכון שכר אמרו התחילו לסכסך היו סוסים טרויינים בתוך מואב מי שלא יודע מה שיעשה השלמות היו בתוך מואב אז הם כן התחלו לצכסך להגיד שמעו מואהבים כדאי לכם בואו נקבל את ציכון למה אתם זה נעשה איתם זה שותפות ו תיבנה ותיכונן יותר מייתה כבר עיר סיכון עיר שהיא אתה משל

סיכון פסוק כח ח בחזקוני כי אש יצאה עוד פעם כי אש יצאה מחשבון פירוש אנשי חשבון מרדו במלך מואב מלכם ויצאה להבה מקריית סיכון כלומר בשיתוף פעולה עם סיכון אולי באמת שם זה המקור של הסוס טרויני שסיכון הביא להם סוס וכבשו אותם מן הקריה שהיא עתה לסיכון הבנתם בעברית פשוטה מפחדים מעם ישראל מואב לא יודע מה לעשות מתייצ בעצם המומחים הכי גדולים או לחילופין סיכון א סוחר את היועצים הכי גדולים שורה תחתונה היועצים הכי גדולים עושים ניתוח אסטרטגי מאוד הגיוני מאוד רציונלי שבאים ואומרים אתם לא

תיקנו לסיכון אין לכם סיכוי ילך עליכם אין לכם סיכוי אז חלק ממואב השקולים שבהם ההגיוניים שבהם לא הדוסים בעזרת השם יהיה בסדר נפדגלים [צרחות] נלחם איתם נגיד תהילים וזה לא אנשים אנשים עם הקול העמוק, הרציניים אמרו להם, תהיו חכמים, זה לא אפשרי עכשיו צריך לשקול את הדברים, צריך א לא מקימים חווה בכל מקום צריך הכל בשותפות עם הממשלה ועם הצבא ועם בית המשפט ואז אנחנו צ'יק צ'ק תוך 20 שנה גועלים את בית ולרו ועוד 20 שנה צ'יק צ'ק גועלים את הבית שליד במקרה הטוב.

מה אתם כבוד? קמים המשטרה מפנה אותכם זה לא הגיוני זה לא רציונלי זה לא שכלי זה מה שהם אמרו נו אתם יודעים למי איך להכריע בין שתי הצדדים אל תחשבו שאני נוקט עמדה אני ממש לא נוקט עמדה לא ישזה יש צד כזה יש צד כזה יש יש צד כזה זה באמת נכון לא יודע זה היה מה שקרה במואו לא ידעו איך להתמודד אבל הרוב גברו ונתנו למלך סיכרון לשלוט עליהם גם הבן עזרא אומר את זה רזה אנשים חשבון המלכה. עכשיו תראו מה קרה. זה מה שהפסוק אומר עכשיו בכט.

אה אוי לך מואב. אכלת אותה אכלת אותה. איבדת עם כמו שכ כמו שזה האלוקים שלהם. נתן בניו פלטים בנותיו בשריון בשבית.

בעלי קצת חושמור פה בעלי במות ארנון. אוי לך מואב עבדת. אה דילגתי בנתם בשבית גם נדפקת פעמיים גם איבדת את המדינה שלך לסיכון וגם בסוף עבד חשבון המטרה להוזג נכון אתה רצית להיות תחת סיכון כדי שיגיע אמרת אני מוכן להפסיד את השלטון העצמי שלי לפחות אני אנצל מהדוסים האלה שהניכו לי תפילין מה אני אעשה אז חשבת חשבת שתרוויח מזה בסוף לא רק שהיבדת את העצמאות שלך איבדת את המדינה שלך. למה?

כי אם לא היית מקשיב ליועצים החכמים, מה היה קורה? ישראל יכלו לכבוש אותך? לא, כי כתוב בספר דברים. כתוב על תצר את מואב.

אם היית מקשיב לדוסים היית נשאר בחיים. הקשבת ליועצים החכמים [כחכוח] אכלת אותה פעמיים. עכשיו אתם מבינים מה חז"ל אמרו? חז"ל לא סתם הדביקו למילים על כן יאמרו המושלים בואו חשבון לא הדביקו סתם זה עומק הדבר מה הבעיה בחשבון הדרכים כל אחד מאיתנו אם נישאל אתה עושה חשבון דרכים בטוח בטח שאני עושה האמנם על פי מה אתה עושה מה הפרמטר שמכתיב לך את הדרכים אז זאת אומרת אני בודק כל הזמן שאני עומד בדרך שאני הגיוני ואני שקול ואני עושה את מה שצריך את מה זה מה שברור לכולם שהוא הנכון.

אומרת, אומר לך חז"ל, תלמד את הפרשה הזאת היטב ותראה שאתה בבעיה מאוד קשה. כי כשאתה מחשבן, אתה אתה מקשיב ליועצים הכי חכמים של סיכון, בילם בן באוב אומרים לך רציונלית, כך נכון לעשות, אבל התורה אומרת בדיוק ההפך. אומרת, תפעל נגד ההיגיון האנושי הרציונלי ותפעל על פי תורה. איך אתה איך אם לא תחשבן את אני באתי פה את ההקשר את המילים שלי תכף זה יחזור אם לא תחשבן את הדרכים נכון אתה בלי לשים לב תמיד תטה לצד מסוים זה מה שחזל לימדו אותו על כן ימרו המושלים

בואו חשבון על כן ימרו מי המושלים ביצרם מושלים ביצרם אין לנו זמן להרחיב עכשיו מה זה יצרם אבל בגדול משלים יצרם זה אנשים שהם לא שבועים בתבניות חשיבה רגילות הם תמיד בוחנים את הדבר באופן אובייקטיבי מה התורה אומרת באמיתתה זה מילה שחוזרת על עצמה הרבה מאוד מסיעת שרים בהתחלה באמיתתה ומה היישום האפשרי שלה אז כיוון שאני לא אוהב לדבר תיאוריה אז זה דוגמה מאוד חריפה שלא מקובלת פעולה אולי כן פשוט לא מכיר אם אני אשאל אתכם אתם מקמים מה שכתוב בתורה ו ודאי וודאי פשוט שלוש

תפילות לומדים תורה אה אה מתקנים במצוות, מתקנים את המידות וכדומה.

הבעיה זה שההקשר של ה הצורה שבה אתם מקיימים, באופן כללי לא מכיר פה את האנשים, ההקשר שבו אתם עושים את הקיום הוא כאילו המעשה זה עצם הקיום, הדרך זה ההקשר של הקיום. הרי באותה מידה יכלת לקיים את כל המצוות האלה בלבוש אחר, עם כובע שחור. בחליפה שחורה, נכון? אם עם מה שמכונה להיות במה שמכונה ציבור חרדי, נכון?

באותה מידה. מי קבע לך שאתה מקיים נכון? מה זאת אומרת זה כתוב בשולחן ערוך? כן, אבל מי בדק לך את הדרך?

זה דוגמה מאוד קיצונית אבל זה קל לדבר על דבר קיצונית כי זה מרגיע שלא מדבר. תכף אני אגלוש אולי ברמז למשה יותר מסוים. מי קבל לך את הדרך? סתכל עליי.

ברור. מה? מה זאת אומרת? בחרתי.

>> איזה קטע ההורים שלך באותו דרך שלך? איזה קטע? וגם הישיבה התיכונית שלך באותו דרך שלך. איזה קטע?

וגם המדריך בסניף וגם כל האחים שלי וגם זה וגם השכנים שלי וגם זה וגם זה וגם זה. אז אז שא הרב תשמע אבל זה מה? אני משוגע ללמוד תורה הרבה שנים ולא ללכת לאוניברסיטה ומה אני אתגייס בשיעור א קיט שהתד לא יקבלו אותי עם התקל אסור ללכת אז א אז א מה אז זה זה לא מה זה לא מה זה לא הגיוני נכון זה לא רציונלי זה לא זה הרב זה תשמע הדברים שלך מאוד יפים אבל תשמע צריך להיות צריך להיות רציונלי. יש יש בעולם צריך

להתפרנס, צריך מקצוע זה נאמר כ צריך צריך זה יפה מאוד הדברים שאתה אומר זה עם הגבה למעלה זה יפה מאוד זה דברים מאוד יפים שאומרים לך בישיבה זה זה באמת זה באמת רעיונות גדולים זה זה ממש יפה ממש יפה כל הכבוד למי שאב תשמע ואז הגבה יורדת תשמע זה זה נכון אבל אתה צריך לדעת אתה צריך לחיות ממשהו והצבא לא יחכה לך ואפשר ללמוד תורה אחרי אחרי זה ונכון שהרבנים שלך אומרים כן אתה מתלהב זה בסדר אבל זה יעבור לך איזשהו ג ד זה זה יעבור

לך זה החיים הם מורכבים הם לא אתם מבינים את עומק הבעיה רגע אז הרב אז אז אז מה צריך לעשות זה שאלה מאוד קשה כי לא הצגתי פה שום לא הצגתי שני צדדים שזה ברור שזה נכון וזה ברור שזה לא נכון ההתמודדות היא לא בין נכון ללא נכון שאתה דן בחשבון שהמסד שרים מתמודד פה אם בואו חשבון בואו נחשב חשבונו של עולם איך מה הבעיה תפתח שולחן ערוך מה שכתוב שולחן ערוך אמת מה שלא טוב זה קל יופי הבעיה שכל מה שאמרתי לא סותר סעיף אחד

בשולחן ערוך רגע זה התגייס בשיעור ג או לא ללכת לאוניברסיטה בסוף או לא להישאר בישיבה מעל איקס שנים או לא איך מחליטים את זה תפתח שולחן ערוך זה לא כתוב תפתח א למונתיתנו גם שם לא כתוב תשאל את הרב שלך אה א מה אגב הוא יודע להגיד לך מה נכון אבל השאלה היא לא מה נכון אלא כמה אתה מחליט באופן חופשי וכמה אתה שבוי בחשבון המעשים ולא בחשבון הדרכים ומה שחז"ל מלמדים אותנו בזה שהם הצמידו את זה לפסוקים האלה צירו לך ציום ממשי ראשוני בתורה שאתה

שואל את אנשי מואב הם בודקים מה עשינו בדיוק לפי מה שצריך לפי השכל הרציונלי לפי מה שהמציאות מרלי אבל יש חשבון של עולם יש עוד חשבון חשבונות יותר עמוקים יותר עליונים וזה בעצם מה שכתוב בזה המשנה זה פירוש המשנה זה מה שאומר המסד שרים כן רושנים יצחש כן רושנים מצרים זה גמרא בבת בואו נחשב חשבונו של עולם הפסד מצווה כנגד שכרה ושכרבה כנגד הפסדה אתם יודעים מה הפשט של הפסד מצווה כנגד שכרה הבנה רובה אחת עד שלא לומדים קצת מפרשים פשט ברטנורה לא משהו מסובך הבנה

רובהחת היא שהפסד מצווה.

הפירוש דבר אם לא תעשה מצווה הפסד את השכר ב נכון הפסדת א ביטקוין דתי כזה הפסדת כאילו כמה מצוות נכון ושכר עבירה כנגד הפסדה שכר עבירה אז כאילו שכר מניעה מעבירה לעומת ההפסד אם תעשה את העבירה זה תשאלו כל אדם שני יגיד לכם זה הפשט זה לא הפשט כי הרי אתה יודע מתן צריכה של מצוות הפשט הוא הסתכלו בבנו עובדיה ברנורה סתכלו תפארת ישראל יותר חריף מקור 10 הה מחשב הפסד מצווה תפרת ישראל זה הפירוש של המשנה זה לא מער ההפסד שהתגלגל לך בעולם עובר על

ידי עשיית המצווה ושכר עבירה הרווחת ממון או עונג שיתגלגל לך שתעשה עבירה מה שכתוב פה זה כך הבה מחשב שכר הפסד מצווה פירוש הדבר שאתה בא לעשות חשבון מה אני צריך לעשות בדרכים שלי שים כותב התורה הפך החיים רגע המצוות גורמות הפסד בעולם הזה my lipפס כמו שאני אומר בשיעור המצוות גורמות הפסד אבל הרב קוק כתב שהמצוות זה האור הנשמתי היותר עליון של נשמתינו הישראלית היותר פנימית כן היותר פנימית אבל ברובד הגלוי של החיים המצוות גורמות הפס סד אתה לומד בישיבה כל שעה שאתה כל שנה

שאתה לומד בישיבה זה פחות בזמני כשאני הייתי בגיל שלכם בשיעור א' אז אז זה היה מאוד נוכח הדיבור הזה היום זה כבר פחות לא בגלל שהעולם מתקדם אלא כי העולם הפך להיות יותר חסר אחריות כל שנה בישיבה זה פחות בפנסיה זה פחות משכורת אז א אז מה לעשות לא יודע אבל כשאתה מחשב שים לב התורה לא מסבנת אותך היא אומרת לך שים לב זה בכלל לא אותו חשבון זה לא חשבון הפסד מצווה וכנגד שכר עבירה פירוש הדבר הכיף שיוצא מהעבירה זה הכוונה לעשות עבירה יותר משתלם

בעולם הזה מה לעשות דרך השם ימצא לך ב זה יותר משתלם אבל הפסד מצא יותר חזק להסביר הפסד מצווה פירוש דבר ההפסד הנובע מקיום המצוות כלומר רציונלית זה לא הגיונית בשטח הגלוי של החיים חיים התורה וההיגיון האנושי שלך לא בדיוק מתכתבים בשלב הראשון תורה זה חוקיות אחרת אז שאתה בא לחשבן את הדרכים שלך שים לב שאתה לא כבר שבוי בעצם אני מחשבן את הדרך אבל אתה באיזשהו מקום שבוי בקונספציה שאומרת ברור שזה לא הגיוני לעשות כך וכך כל אחד ישלים לבד כל אחד ישלים לבד מה

ברור שלא הגיוני לעשות כך וכך ויבדוק את מה שהוא אומר האמנם למה מנין לך זה מה שלמדנו פה מהמושלים בחשבון מה אתה שואל >> מחילה הרב אבל זה נשמע כאילו הרב מצפה שאנחנו נהיה אובייקטיבי >> כן מה לעשות מחילה כן סליחה מה אני אעשה כן מה מה הקושיה >> קודם כל תגיד אנחנו נדבר שם על עצמך >> אני לאטיבי >> טוב חבל מאוד לא אז מה עושים מה זהו התיאשת גמרנו לא אובייקטיבי >> לא זה אומר שאם יש דרכים ברבים והם קיימות כן >> זה לא

שהם לא נכונות בהגדרה >> אז יש פה >> לכאורה הייתי מג >> זה לא מה שכתוב פה זה לא מה שכתוב פה זה לא עכשיו מדבר עכשיו חרדי ציונדי תעזוב שים את זה בצד בסדר למרות שאני אוהב לדבר על זה אבל פה זה לא הספה זה לא >> שים את זה בצד מה >> זה לא כמות שחשבתי עליו דרך הדיך שלך >> חבל מאוד הוא לא מבין רמזים חבל מאוד זה לזה הלוואי והייתי יכול לדבר פה חופשי על זה חבל מאוד למה אתה כזה חושב שהדרך

שלך מוצלחת לא אל תענה זה לא אתה אתה תסתכל לעתיד תסתכל על ה איך אומרים כתלמיד שלי אחד שלמד אצלי לפני כמה שנים התקשר אמר לי הבן שלי נכנס לכיתה א' אני כבר רואה בכיתה ט שהוא עם חולצה גזורה וסיגריות מה לעשות אמרתי לו תעשה אחד ועוד אחד שלח לחינוך שיוצא ממנו תוצרת של יראת שמיים גם אם הם לא חוגגים יום העצמאות וואי וואי וואי יואו פינטו תוריד את זה בעריכה זה כאילו כאילו מאיפה אני לא יכול לשתוק לא יכול כאילו איך פ עשית ככה מי

להגיד לך טוב לא בסדרותר לך עכשיו בתוך ה בתוך התלמידי הרב קוק בסדר בסדר פה עכשיו דרך איזה מפלגת תצביע זה פילוס תמידי של האם אני הולך כי ככה מוכתב לי או כי ככה אני מפלס בעדינות זה לא צריך לעשות זה דרמטי אני אוהב לעשות את זה דרמטי אבל זה לא דרמטי זה מתחיל מדברים מאוד לשים לב כן אז אובייקטיבי אתה לא יכול להיות אף פעם אין דבר כזה אבל אתה רואה שיש שלוש נקודות פה אתה זוכר מה כתוב בהמשך הפרק שם זה לא מבחן אתה

זוכר לא אתה זוכר אתה זוכר שנייה אתה זוכר מה כתוב שם בהמשך פרק ג כתוב יש דוגמה משל מה גן המבוכה נכון אתה זוכר גן המבוכה וגן המבוכה זה בדיוק המשל כי הוא שואל את מה שאתה שואל מה אתה שאלו אותי הבוקר יותר חריף יותר בסגנון חריף יותר כאילו מי יציל את המציל יופי אז אני אבחן עם הדרך שלי אבל אני שווה בתוך הקונצפציות של עצמי איך אני אדעל הצי את עצמי עצמי אם אני לא הולך אתה צריך כל הזמן לישן על מישהו בעצמו שרואה אותך

מבחוץ לא אותך זה לא של האישי רואה אותך ואומר לך גן המבוכה יש פה מסלול פה אתה מגיע לצומת אתה יכול לפנות ימינה אתה יכול לפנות שמאלה זה הדרכים זה המשמעות אה תודה רבה הרב לא ידעתי שאני בצומת נו אתם חסרי חריפות מי יציל אותי פה מהתלמידים שלי נו מה הקושיה המתבקשת אומר לך מה לעשות >> לא זה בעיה שלך אבל לפני זה שאלה לפני זה לא אמרתי הוא לא אומר לך מה לעשות הוא מציג לך את הצדדים לא ידעתי את זה >> לא לא ידעת

>> במבוך >> אתה במבוך אתה לא רואה מעבר לאופק אתה לא יודע מה המשמעות של אם אתה תתגייס בתאריך X לעומת אם תמשיך ללמוד בתאריך Y מה המחיר של תשנסים וזה דוגמה כי דיברו על זה קצת שמעתי קצת שדיברו על זה בארוחת צהריים לא יודע באיזה הקשר שמעתי את המילים האלה זה הדוגמה אז כאילו לא לא לא משנה לא יודע לא לא אני לא יודע באמת לא יודע לא רוצה לדעת אז לא לא רוצה להיכנס לפה של מישהו זה הכל פשוט אז אז כאילו לזה זה

כאילו הרב מכוון למשהו לא מכוון כלום אז אז אתה לא יודע נדמה לך שאתה יודע מה זאת אומרת אני יודע ששלוש שנים זה מספיק כי שוב מאיפה אתה בארץ >> נחושה >> נחושה וואי לא מכיר מספיק נחושה אבל לא לא אני מכיר אני כמעט בטוח שאני מכיר אבל לא משנה מסתם כל תבדוק אם תבדוק סטטיסטית תראה שכל מי שאתה מכיר עשה שנתיים שלוש בישיבה ואז לא משנה איפה איפה היינו לא שאלה יותר חריפה אייזנברג שאלה יותר חריפה מי אמר שהרב לו שבוי בקונצפציות. מה אתם עדינים?

מה אתם פריירים? מה בגלל שיש לו זקן אז הוא יודע יותר ממכם?

בטח כן לא כי גם הרב יש לו רב מעליו או מצדיו או מאחוריו. מאחוריו לא או מלפניו. אתם מבינים את התהליך? זה תהליך זה לא תהליך של אפס א כאילו לבחור דרך.

זה תהליך תמידי של התגדלות. זה מה שמסד ש מלמד אותך. יש את החשבון המעשי ויש את חשבון הדרך. איך אני איך אני כל הזמן עם המעשים זה שני גלגלי שיניים כאלה.

זה הגלגל של הדרך הוא הולך יותר לאט כמובן הוא הולך ככה ועוד פעם לא דרך אני חרדי ציני דתי. אני סתם הבאתי את זה כמשל אבל זה לא זה לא שזה לא נכון אבל זה לא הנושא אלא אלא לאט לאט יש מעשים כל פעם אתה עושה הרבה מעשים לאור הדרך שפילסת בתקופה הזאת ואם אם מה עבר הזמן הדרך מדייקת יותר ומשתנה וכל אחד בסגנון שלו ובזווית שלו ובצבע שלו וצורה שלו והאופן שלו עצה אם אתה מוצא את עצמך בלי לשים לב עושה מה שכולם עושים תרים

פרסקופ לרגע וואלה אולי כן כן >> אם ה אם אני עובד לפני שיבה מסוימות א גם אם עכשיו הרב אומר לי יש לך כן צומתי נבחר ב >> בשביל זה היה צריך ענווה בשביל זה צריך ענווה באמון ברב בשביל זה צריך את הרב בשביל זה צריך מישהו שיגיד לך אחי אתה במבוכה אתה בגן המבוכה זה נקרא בפרק ב' סומה על שפת הנהר אתה בא לסומה אומר לו אחי אתה על שפת הנהר מה אומר לך אני על שפת הנהר אתה על שפת הנהר אתה לא רואה אתה

אתה אוי ואבוי בסדר זה פרק ב' אתה צריך בשוה צריך לזה הרבה ענווה צריך להבין את זה להבין שזה לא מבחן זה שיטת אי אפשר הכל ביום אחד אז זה שיטת התקדמות זה עבודה עבודת מוסר התקדמות כל הזמן מתחדש משתנה רוכש קונה מקבל סופג מהסביבה ומאבד את זה כל הזמן מה אתה אומר >> היום תמיד אני יכול שבסוף כשאני מגיע לני בוחר אז אני בי אבל התמיד חשובה זה עברה ביקורת של למידה מה שכתוב פה בכללו של דבר בשכלות תמיד בזמן קבוע ללמוד בלמידה ולמידה מפי

תלמיד חכם לא חייב להיות רב שמכיר אותך זה למידה מתלמיד חכם שמחדש את המחשבות שלך ומשדרג את הדרכים שלך אם אתה לא עושה את זה טוב אז תבוא אליי בפרטי כמו שאומרים אבל אתה סתם עושה את זה מעבר מעבר להבנה שיש זה גם פותח >> כן זה הכוונה בעיקר מה שהתכוונתי לא התכוונתי עכשיו דרכות פרטיות זה שאתה לומד אמונה אצל רב אני נכנס אני כשנכנס לשיעור של רב אני נכנס בחרדת קודש העולם שלי הולך להתהפך עד היום אגב אני לא רק תחשבו שאני רגוע ושקט העולם

שהולך להתהפך הוא הולך להגיד משהו עכשיו אגב בכל כל שתיקל תורה צריך להרגיש ככה כל תוספות כל משפט העולם שלי הולך להתהפך כל מה שידעתי עד עכשיו הולך להשתנות הולך לברר אולי במיוחד שאני רב אני צריך לבדוק את עצמי יותר אולי אני טועה אולי אני מדריך קצת מדים לא נכון כאילו לא יודע אה זה מפחיד אותכם שאני מדבר ככה יאללה תירגו נו אבל באמת ככה מה זאת אומרת זה אחריות על התורה תורה זה דבר מאוד גדול אז אתה נכנס בענווה גמורה על הרב שומע מה הוא

אומר לא שומע מה ממה שהוא אומר מתאים למה שחשבתי לפני כן נכנס באומץ גדול להקשיב לגמרי מה הוא אומר אז הוא עושה מעבד זה אי אפשר להסביר את זה עכשיו אבל אז הוא עובר חזרה אוקיי ואיך אני מיישם את זה ואז עולם צריך לסיים כל טוב להתראות רוב אחת