סוכות שחל בשבת - בגטו קובנה | הרב יוסף צבי רימון | כנס סוכת אבות | תשפ"ז

שנה טובה. ממש מרגש לראות בזמן כזה שכבר אנשים בחופש, שהישיבה עובדת, שיש כל כך הרבה גם בנים וגם בנות שבאים ללמוד תורה יום אחרי יום כיפור. ממש משמח. יש לכם דף אבל אני רק אגיד השיעור יהיה קצת יותר מורכב אני אזרום לפי מה שאני ארגיש אני צריך להרגיש את הקהל כדי להרגיש איך לתת את השיעור בעיקרון מה שחשבתי לעשות שליש ראשון הכל על הסוכות שחל בשבת אני חשבתי ששליש ראשון יהיה יותר למדני ששליש שני יהיה יותר הלכתי וששלי שלישי יהיה יותר אמוני ומרגש.

גם הלמדני מרגש אבל יותר אמוני. א בנות מה אתם רואות? זה בסדר? זה בסדר.

מותר למד אני אתם פה נכון? תכף תבינו. אנחנו נעשה את זה בצורה שכולם יבינו אבל לטעום קצת טעם של א נמדנות. אז א תסתכלו ב גף המקורות השנה יש לנו גם את ה יום הראשון של ראש השנה בשבת וגם יום הראשון של סוכות בשבת אז בשניהם אנחנו מפסידים את המצווה מהתורה ראש השנה לא תקענו בשופר בסוכות לא נותנים ארבעת המינים ביום הראשון של סוכות ואנחנו אחרי זה נדבר על זה כמו שאמרתי גם הלכתית גם אמונית אבל אני רוצה קודם כל להבין את העניין עצמו למה זה

קורה למה לא תוקעים בראשה שחל בשבת למה לאים ארבעת המינים בראש בסוכות שחל בשבת אז תסתכלו מקור ארבע המשנה אומרת יום טוב ראשון יום טוב שראש השנה שכל להיות בשבת במקדש היו תוקים אבל לא במדינה כלומר היו תוקעים בבית המקדש אבל לא היו תוקעים במדינה מה זה מדינה יש מחלוקת ההסבר הרגיל הוא שכל מקום שהוא לא מקדש זה מדינה והרמב"ם חושב שירושלים ירושלים העתיקה זה כמו בית המקדש אנחנו נתייחס לזה אחרי זה כלומר יום ראשון שחל בשבת לא תוקעים בשופר בכל מקום, אבל בבית המקדש היו

תוקים לרמב"ם גם בירושלים.

המשנה לא מסבירה למה. והגמרא אומרת מיד אחר כך יש שמה שתי שורות בכתב בכתב קטן ואז א אמר רבה אני מדלג אחרי אמר רבה עוד שתי שורות אלא אמר רבה אלא אמר רבה מדאורייתא משרי דרבנן הוא דגזורבי כדרבא כלומר אומרת הגמרא מדאורייתא מותר לתקוע בשופר בראש השנה שחל בשבת מדאורייתא מותר ליטול ארבעת המינים בסוכות שחל בשבת יש כאן גזירה דרבנן מה הגזירה דאמר רבא הכל חייבן בתקיעת שופר ואין הכל בכיאין בתקיעת שופר גזרה שמה יתלנו בידו וילךצד הבקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והיינו טעם

דלולב והיינו טעם דמגילה אז הגמרא אומרת מדאורייתא מותר שופר בראש השנה שחל בשבת מדאורייתא מותר ארבעת המינים בסוכות שחל בשבת יש גזירה דרבנן שמה יטלטל ד' עמות ברשות הרבים עכשיו הגזירה הזאת היא באמת מפתיעה ובאמת הירושלמי שלא נקרא אותו עכשיו על מקור חמש נותן נימוקים אחרים עקרוניים אין לו גזירה כזאת יש לו כל מיני סיבות ראש השנה שחל בשבת הוא לומד מפסוקים כי התורה אומרת פעם אחת יום תרועה פעם אחת זכרו זכרון תרועה אז יום תרועה משמע שאתה ממש תוקע וזכרון תרועה משמע שאתה רק זוכר

את התקיעה זה בשבת אתה רק זוכר כך אומר הירושלמי הוא נותן נימוק עקרוני גם לגבי סוכות הוא נותן נימוק עקרוני לא הנימוק שלש שמן יטלטל ארבע אמות ברשות ערבים תזכרו את הדבר הזה כי זה יהיה חשוב לנו גם כשנגיע בחלק האחרון לחלק האמוני הכל יהיה משולב כאן לפי לפי הירושלמי מהתורה אסור לתקוע בראש השכל בשבת אה ומסביבות עקרוניות דומות לא נותלים ארבעת המינים בסוכות שחל בשבת לפי הבבלי מהתורה זה מותר הכל שמה יטלטל ד' אמות ברשות הרבים למה הירושלמי לא הביא את הטעם של הבבלי את

הטעם שראינו עכשיו של שם ההתלטל ד אמות ורשות הרבים אז באמת באמת הטעם הזה מאוד קשה, מאוד קשה הוא קשה גם למדנית שזה מה שיעשה עכשיו והוא קשה גם רעיונית מה שנעשה תכף הרעיונית כ אני כולל בחלק הראשון חוץ מיד גם הדברים אחרי זה הוא קשה וראשונים יקשו קושיה כל קושיות אבל קושיה אחת מרכזית על הטעם הזה אם אתה גוזר לא ליטול ארבעת המינים ולא לתקוע בשופר כשחל בשבת שמע יטלטל ד' עמות ברשות הרבים למה במצוות אחרות אנחנו לא חוששים למשל ברית מילה למה עושים ברית

מילה בשבת גם בברית מילה צריך לחשוש שמה יטלטלו את הסכין למשל ד עמות ברשות הרבים למה לא חוששים על מצוות אחרות? למה דווקא במצוות האלה? ו בהתחלה רצי לתת עוד מקורות, אבל זה היה צוד כמה דפים של מקורות ואין לנו בכל מקרה זמן.

אני אגיד בקיצור תשובות של ראשונים. למה באמת אין בעיה לעשות ברית בשבת? אז למשל א תוספות אמרו שברית זה דבר שרק המוהל עושה. מישהו מומחה אז בגלל שמישהו מומחה עושה אז אנחנו לא חוששים שהוא יטלטל דמות ברשות הרבים ארבעת המינים כולם עושים שופר גם הרבה יותר אנשים עושים מאשר ברית כשזה דבר שמסור לרבים יש חשש לטעות אבל בברית אין חשש לטעות אז זה למשל הסבר אחד הסבר שני שגם כן הביאו התוספות שברית מילה זו מצווה מאוד חמורה, נחרטו עליה יג בריתות.

אי אפשר לבטל ברית מילה. א גם אם זה חל בשבת, זה כאילו דברים שאי אפשר לבטל אותם. ולכן עושים ברית מילה גם כשחל בשבת. אה, או למשל תשובה אחרת שנתן הרטווה.

ברית מילה. סתם ככה. ברית מילה בשבת. התורה אומרת לעשות כל ברית מילה זה איסור תורה איזה איסור תורה חובל אתה מוציא דם אסור להוציא דם בשבת אבל התורה אומרת שעושים ברית מילה בשבת אז אם התורה אומרת שעושים ברית מילה בשבת למרות שיש כאן איסור תורה של חובל אז חכמים לא יכולים להגיד אל תעשו ברית מילה שמה יטלטל ד אמות ברשות הרבים זה רק דוגמה.

יש עוד ארבעה תירוצים בדברי ראשונים, אבל נעזוב את זה כרגע. זה העיקרון למה לא עושים ברית מילה בשבת. עוד שאלה ששאל הבח ושאל המנחת חינוך, בכלל תוקעים בשופר בראש השנה? אפילו לא בשבת.

תגידו, מותר לנגן בחג? אסור לנגן. למה אסור לנגן? שמע יתקן את הכלי.

לא מנגנים בשבת. שמע יבוא לתקן פתאום ינגן בגיטרה ויבוא לתקן שמה איזה מיתר. לא מנגנים בשבת, לא מנגנים ביום טוב. שמע יתקן.

שואל הבחה תוקעים בשופר בראש השנה סתם בראש השנה. הרי יש חשש שמהקן כמו שחז"ל גזרו על כלי נגינה לא לנגן. היה צריך לגזור על שופר לא לתקוע בו שמע יתקן מה אתם אומרים הבעיה היא שכל ראש השנה חל ביום טוב אתם מבינים אם אתה עושה את זה זה אומר שאף פעם לא יתקו בשופר אז המנחת חינוך אומר אי אפשר לעשות דבר כזה זה אומר שאף פעם לא ידקו בשופר אי אפשר ויש עוד כל מיני קושיות דומות לזה ואתם יודעים הרבה פעמים קשל בדור שלנו מחדש איזה חידוש כשנאמרו תירוצים במשך 1000 שנה, אבל לפעמים יש איזה חידוש מיוחד שאפשר לחדש. ואני אגיד לכם משהו למדני, יפה, מקסים, שפותר את כל השאלות האלה ביחד ששמעתי ממורי חותני הרב לומצי.

חז"ל לא גזרו על ברית מילה בשבת. כי אין חשש שאדם ישכח שהיום שבת ויבוא לטלטל. לא חוששים לזה. חז"ל לא גזרו על שופר בסתם ראש השנה כי לא חששו כשאדם מקיים מצוות שופר שיבוא פתאום לתקן את השופר.

כל הגזירה היא רק ביום טוב שחל בשבת. למה? הגזירה היא ביום טוב שחל בשבת בדין מסוים שמותר לעשות ביום טוב ואסור לעשות בשבת. לטלטל מותר ביום טוב.

יום טוב מותר לטלטל מחוץ לעירוב. רק בשבת אסור. תגידו, כשיש יום טוב ושבת, מה מורגש יותר? היום טוב או השבת?

היום טוב. סוכות ראש השנה. יום טוב זה דבר אקטיבי מטבעו הוא בולע את השבת כלומר כשסוכות חל בשבת ראש השנה חל בשבת אתה מרגיש את ראש השנה אתה מרגיש את סוכות אתה בכלל שוכח שהיום שבת ומה החששבוא לעשות דבר שמותר לעשות ביום טוב ואסור לעשות בשבת טלטול מותר לעשות ביום טוב אסור לעשות בשבת רק בראש השנה שחל בשבת יש חשש שאסור לטלטל את השופר, שאסור לקחת, שאסור לתקוע בשופר ואסור ליטול ארבעת המינים. כי מרוב שהיום טוב דומיננטי, תשכח בכלל שהיום שבת.

תחשוב וואו, היום סוכות ובסוכות מותר לטלטל מחוץ לעירוב. רק בשבת יש את הדין הזה. ולכן יש חשש שתשכח דין שמותר לעשות ביום טוב ואסור לעשות בשבת. ומרוב שהיום טוב בולע את השבת תבוא לטלטל ד' אמות ברשות הרבים ולכן גזרו רק על שופר ורק על טלטול ביום טוב שחל בשבת ולא גזרו על ברית מילה שזה חל בשבת כי שם אין חשש אנשים יודעים שבשבת לא מטלטלים ולא גזרו על שם יתקן כלי שיר לגבי שופר כי אדם לא יבוא לתקן פתאום כלי שיר שהוא מתעסק במצווה כל החשש הוא רק בדבר שחל ביום טוב שחל בשבת בדין שמותר לעשות ביום טוב, שזה טלטול ואסור לעשות בשבת.

טוב, נכון, זה מקסים. זה באמת מקסים. זה ממש יש הרבה מה לדון בזה. יש לי מה להקשות על זה ומה לתרץ על זה, אבל אני לא אעשה את זה עכשיו כי אני הבטחתי כאן חלוקה.

אז קצת מכל דבר. כן. אין בעיה לבשל ביום טוב. יום טוב אם יש לך יום טוב בלי שבת אין בעיה לא גוזרים מיום טוב שמה תבוא לבשל בשבת השאלה אם עכשיו תבוא לעבור את האיסור השאלה אם עכשיו ביום טוב תבוא לעבור את האיסור עכשיו בשבת תבוא לעבור איסור השאלה היא לא על עם פעם אחרת כשיהישיה שבת כאילו אין קשר בין הדברים כאן אנחנו אומרים יום טוב שחל בשבת באותו זמן תבוא לעשות דבר שמותר לעשות ביום טוב ואסור לעשות בשבת כי תשכח פשוט שהיום שבת ושבת אחרת זה משהו אחר זה לא גזרים על שבת אחרת מוריי ורבותיי שאלה שנייה שיש לשאול על הגזירה הזאת של ארבע עמות ברשות הרבים.

איך יכול להיות דבר כזה? איך יכול להיות דבר כזה? בוא נאמר ששלושה ארבעה אנשים יטלטלו בטעות מחוץ לעירוב. בוא נגיד בגלל זה כל עם ישראל לא יטול ארבעת המינים.

כל עם ישראל לא יתקע בשופר. כלומר אנחנו הולכים לוותר לוותר פה על מצוות שהם וואו כאילו מצוות משמעותיות כי עד שופר אתם יודעים היום הראשון מדאורייתא היום השני דרבנן בראש השנה גם בסוכות רק היום הראשון מהתורה זאת אומרת שהשנה אין לנו תקיעת שופר מהתורה בכלל אין לנו ארבעת המינים מהתורה בכלל שאר הימים זה דרבנן למה כי אולי שלושה ארבעה אנשים יבואו לטלטל איך זה יכול להיות ואולי זאת הסיבה שהירושלמי לא לא פסק הטעם הזה ואני חושב שלחז"ל יש כאן מסר מאוד משמעותי אנשים מרגישים את העוצמה

הרוחנית של מצוות שופר של ארבעת המינים ולכן באמת כולם באים לשמוע שופר כולם באים גם אנשים שהם פחות מקפידים פחות זה בית כנסת מלא בתקיעתית שופר אבל חז"ל מלמדים דים אותנו. יש כאן מערכת אחת. אם דבר רוחני גבוה כמו תקיעת שופר יגרום לחילול שבת, אז המצווה כבר לא שווה.

אי אפשר לעשות דבר כזה. לא יכול להיות שבגלל איזה סיר רוחני גבוה ככל שיהיה אנחנו לא נקיים הלכה בדברים המרכזיים בפרטים והלכות שבת בכל ההלכות האחרות כן אנחנו לא נתקע בשופר נווותר על תקיעת שופר על השיא הרוחני הזה של כל עם ישראל כי אם כמה אנשים ועם ישראל מחללים שבת חילול שבת זה כל כך נורא שהאפקט ההשפעה של זה על כלל ישראל יותר גדולה מאשר תקיעת שופר שכל עם ישראל יתקע. יש לנו בדור שלנו באמת דור נפלא. אני מאוד אוהב את הדור מאוד.

אני אזכיר את זה עוד אחרי זה. אה ואני מאוד אוהב את הציבור שלנו. אה ואתה מרגיש לפעמים שיש דבקות מאוד גדולה בקדוש ברוך הוא ויש באמת אהבה גדולה. שבא לידי ביטוי בהרבה דברים לא תמיד מחויבות הלכתית בצורה מלאה אנחנו לא נתקב השופר וראשי שחל בשבת לא ניטול ארבעת המינים בסוכות שחל בשבת כדי להסביר קרבת השם וכל הדברים הרוחניים בטח כשזה מצווה ואפילו כשזה לא מצווה זה דבר מדהים אבל זה עסקת חבילה זה חייב לבוא יחד עם מחויבות להלכה יחד עם אותה מחוייבות לכל הפרטים וכשזה לא

הפגם גדול כל כך שכנראה גם אי אפשר באמת להגיע לקרבת השם גדולה כשלא מצליחים לשמור על כל יסודות ההלכה כן תראה א חוששו חז"ל למה שהיה רלוונטי אז מה היו עושים היום יש מקום לדון ולגבי נסיעה ברכב זאת שאלה טובה שיש מקום לדון יותר בחוץ לארץ שהיא שאלה טובה בשאנות של קירו ולפעמים אנחנו אולי נתיר לא בגלל שזה טוב אבל כל מיני סיבות אחרות אבל זה מאוד מורכב לא נתיר כאילו לא נאסור אבל זה מאוד מורכב אתה צודק מאוד מורכב ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם

שהכל נהיה בדברו נראה הדבר הזה חז"ל גזרו אותו אז אבל זה מסביר לנו גם היום שכשיהודי לא מחלל כשיהודי מחלל שבת וכשיש הרבה מחליי שבת היום זה באמת נורא זה נכון שהיום אנחנו נגיד תינוקות שני נשבור ונגיד כל מיני דברים מולי אחרים אבל המציאות הזאת נוראית האם זה יכול להשתנות יש גזירה אנחנו נדבר קצת בהמשך בנקודה אבל אני רוצה להגיד כאן עוד דבר כן אז לכן אני הסברתי על פי הרב לומן צביק שבאמת זה היה חשש ביום טוב שחל בשבת לא סתם שאנשים פשוט ישכחו שהיום

שבת שזה מיוחד עד יום טוב שחל בשבת.

ככה אני חושב שאז באמת מסביר גם את השאלה שלך ששאלת עכשיו וזה הגיוני שאנשים לא שמים לב ושוכחים חושבים שיום טוב יום טוב מותר לטלטל ואני רוצה להגיד עוד דבר מרן הרב קוק זצל בהרבה מקומות באורות ישראל פרק ב' ובהרבה מקומות מדבר על היחס בין הכלל לפרטים שיש השפעה הדדית הכלל משפיע על הפרטים הפרטים משפיעים על הכלל לא כמו כל האומות שכל אחד הוא בפני עצמו דואג לעצמו ביחד מנסים לחיות כדי ליצור אה מערכת שנוח להיות בה ומדינה שכדאי לחיות בה. אצלנו יש משהו מחובר בין הכלל לפרטים, בין הפרטים לכלל. כל אחד משפיע על השני. ולפי זה יכול להיות שיש עוד נקודה בשאלה שלנו.

למה אנחנו לא ניטול ארבעת המעינים שסוכות חל בשבת ולא תקענו בשופר כשראש החל בשבת? בגלל שכמה יהודים יטלטלו. יש לנו אחריות על כל אחד מעם ישראל. וצריך להבין כל אחד מעם ישראל שמחלל שבת הוא מחובר לכלל.

יש לנו אחריות עליו וזה גם פוגע בכלל ישראל. כל עם ישראל לא יטול ארבעת המינים כשסוכות חל בשבת. כל עם ישראל לא יתקע בשופר כי יש כשרוש האחל בשבת. כי יש לנו אחריות על כל אחד.

שלושה אולי בטעות יעברו איסור שבת, כולנו לא נתקע כי אנחנו נשמה אחת, כלל אחד, מחוברים ויש לנו אחריות לכל אחד ואחד מעם ישראל. גם כשאנחנו בדברים הכי גבוהים, הכי מרוממים, אנחנו לא שוכחים אף אחד מעם ישראל. כלל ישראל מחובר לפרטים. הכלל משפיע על הפרטים והפרטים משפיעים על הכלל.

ואנחנו נוותר על המצוות הכי חשובות כי אנחנו חושבים על כל אחד ואחד מעם ישראל. אני מסיים כרגע את החלק הראשון. החלק השני א נדבר טיפה הלכתית אבל ממש בקצרה. האם יש הבדל לשנה שראש שסוכות חל בשבת?

אז התורה אומרת במקור ה ראשון כאן מספר אחת ולקחתם לכם היום הראשון פרי יצדר כפות מרים ענף יצבות ורבי נחל ושמחתם לפני השם אלוקיכם שבעת ימים אז חז"ל לומדים ולקחתם לכם משלכם שארבעת המינים צריכים להיות שלנו אי אפשר לקחת ממישהו אחר אלא אם כן אתה לוקח במתנה על מנת להחזיר כמו שאנחנו עושים אבל בעיקרון זה צריך להיות שלך. קודם כל יש כאן דבר מוסרי מאוד גבוה. התורה מדברת ארבעת המינים ואיזה הידור בארבעת המינים. הדר.

בוא נאמר שיש לך ארבעת המינים פשוטים בסיסיים ויש לחבר שלך ארבעת המינים שהוא קנה ב 1000 שק הכי מעודרים שיש. אתה לא יכול לקחת את שלו. אלא אם כן תיקח במתנה על מנת להחזיר. אתה צריך לקחת את שלך.

ואולי התורה מלמדת אותנו מצד אחד רוצים הדר, רוצים איזה יופי. תורה מלמדת אותנו בסוכות שזה חג של שמחה, שאת השמחה הכי גדולה תמצא אצלך. אל תחפש אצל אחרים. ולקחתם לכם משלכם תמיד שלך יותר טוב מאשר של מישהו אחר.

גם אם ההוא וואו ארבעת המינים מיוחדים תמיד שלך יותר טוב. ולקחתם לכם משלכם כשאנחנו באים לחג השמחה אנחנו מבינים להגיע לשמחה זה יהיה על ידי ארבעת המינים שלנו את השמחה נמצא אצלנו לא במקום אחר הדין הזה שלכם קיים רק ביום הראשון לא קיים בשאר הימים והגמרא מספרת שרבי חנינא היה אחרי [נחירות בוז] היום הראשון נותן ביסתרוג אוכל ויוצא בשאר האתרוג במשך החג אז בעיקרון יום ראשון הפוסקים לא מציעים לעשות את זה כן אני גם לא חושב שזה כל כך טעים א היום זה בכלל בעייתי כי

היום כל הפירות מרוססים מאוד האתרוגים אז לא לתת בהם ביס ככה א אבל בעיקרון הדין הזה שלכם והדין של חסר הוא רק ביום הראשון שני דינים שמוסכמים כלומר שאר הימים אפשר לצאת אם זה לא שלך או אם יש חור כשאנחנו קונים אתרוג הרבה פעמים אתה לא יודע יש חור אין חור כשר בשאר הימים ולכן השנה שחל בשבת גם אם זה לא שלנו זה בסדר וזה פחות מטריד אותנו אבל אם יש חור ואתה לא יודע אתה רואה חור בעיקרון חור חסר כשר אז זה לא מטריד אותנו

השנה יש עוד דברים שדומים לדבר הזה שנפסקו להלכה הדבר הכי משמעותי זה בלולה הלולב תמיד צריך לדאוג שלמעלה זה יהיה סגור זה לא לגמרי סגור לא ניכנס לכל ההלכות אבל שלא יהיה אביד כהימנה כשלמעלה לא יפתח בצורה של v שהעלי האמצעי יהיה סגור ולא יראה כמו שני עלים לפעמים זה למעלה מתחיל לקבל איזה זווית כזאת עלי האמצעי והוא נראה כמו שני עלים ואז הלולב יכול להיות פסול גם אם זה ככה זה כשר השנה גם פתיחת הלולב נחלקת יומת אביד קאימנה כשנה כשר עכשיו באופן כללי תמיד

משתדלים לקנות סגור ומהודר גם השנה אבל זה בתור הידור בעיקרון אם הלולב פתוח כשר לכתחילה מותר לברך עליו השנה כשר לכתחילה אם יש חור באתרוג כשר לכתחילה מותר לברך יש דברים שהם בטוח לא טובים גם השנה. אחד הדברים זה אתרוג מורכב. אתרוג זה עץ חלש.

ובגלל שזה עץ חלש נוהגים להרכיב אותו על לפעמים על לימון, על חושחש, על כל מיני דברים, להרכיב אותו שיהיה יותר חזק. והפוסקים דנו בדבר הזה. האם זה לימון או אתרוג כשהוא מורכב. למעשה נחלקו הפוסקים בדבר, אבל בשורה התחתונה רוב הפוסקים הכריאו להלכה שאתרוג מורכב הוא לא אתרוג, שאי אפשר בכלל לברך עליו.

זאת דעתו של מרן הרב קוק זצל שפרסם ספר שלם על הדבר הזה. איך קוראים לספר? נכון משהו הדר. עץ הדר.

עץ הדר היה כל כך חשוב לרב שפרסם ספר על הדבר הזה על אתרוגים מורכבים וגם לקנות מאתרוגי ארץ ישראל וכך פסק המשנה ברורה וזה מוסכם היום אז כשאנחנו קונים אתרוג צריך לראות שיש תעודת הכשר שאתה יודע מאיפה זה לא חייבים לקנות בתוך קופסה אפשר בדוכן אבל צריך לדעת שמוכר שמה מישהו שאתה סומך עליו ואם הוא אומר זה אתרוגים עם כשרות כזאת וכזאת של בלתי מורכב אתה יודע שזה באמת לא מורכב אני רק אספר לכם על זה סיפור שמופיע בשוט שבות יעקב שפעם אחת לפני כ-400 שנה

בפראג לא היה אתרוג אפילו אחד לא הצליחו להשיג אתרוג יום אחד מגיע מישהו שהצליח להביא אתרוג אבל האתרוג היה מורכב הוא הלך לרב של פרג והרב של פראג אמר, אי אפשר להשתמש בהתרו. באותו זמן התארח בעיירה גדול הדור. ומי זה גדול הדור באותו זמן? גדול הדור זה השך.

בעל שפתי כהן. השך על שולחן ערוך. מי שלמד שך פעם יכול לדעת את המורי ורבי הרב לכתן ש זכר צדיק לברכה התבטא פעם באיזה הקשר. מי שחושב שיכול לכתוב פירוש כמו הש"ך הוא משוגע.

כאילו זה בלתי אפשרי. זה לא יאומן. הגדלות של הש"ך. והשחיירה ואותו בן אדם היה עשיר וחזק.

ככה היה לו מעמד והוא הלך לשח ושאל אותו אם אנף אתרוג, האם אפשר לברך על אתרוג מורכב? והש"ח חשב שאפשר. והוא התיר לו ואז הוא מגיע לבית הכנסת, אותו בן אדם, נותן לך חזן את ארבעת המינים. חז"ל לוקח את ארבעת המניים מברך ברוך אתה פתאום מה קורה?

נופל האתרוג ונשבר הפתם ובאותו שנה, באותה שנה באמת לא נתנו ארבעת המינים בפראג ומסיים השבות יעקב שכאשר השך עמד למות הוא שלח את הבן שלו עם מכתב בקשת סליחה מהרב של פראג כי למרות שהש"ח היה גדול הדור הלכה היא כמו מרד דאטר הרב של פרג מר דאטר הולכים למראה דיאטרה צריך לדעת מאוד מוסר גם היום יש מרד דאטר יש רב בית כנסת רב אישוב רב יש מרדתר אז גם אם יש כל רבנים שהולכים בדברים ציבוריים או כללים ששייכים מרד דאטר אז אתרוג מורכב גם השנה הוא

לא טוב כי זה לא אתרוג אז זה לא טוב גם השנה זה לא מין בכלל של אתרוג אותו דבר הדסים הדסים צריכים להיות משולשים שלושה מאותו קנה שלושה שלושה שלושה שלושה מאותו קנה אם זה לא משולש עכשיו יש כל ה כללים יכול להיות רוב משולש יש מחלוקת בדיעבנד אבל אם זה בכלל לא משולש גם השנה הזה לא כשר כי אתרו כי הדס לא משולש הוא לא הדס זה לא הדס לא כשר לא מוד זה לא הדס הדס צריך להיות משולש ענף יצוות חייב להיות משולש יש

לנו שני שני דברים מרכזיים יש עוד אבל שניים מרכזיים שעליהם יש מחלוקת גדולה וזה הנקודות על האתרוג תמיד מסתכלים שלא יהיה נקודות בחלק העליון אפילו לא נקודה אחת בחלק התחתון נקודה אחת כשרה שתיים לספרדים זה יכול להיות בעייתי לאשכנזים אפילו אם יש כמה נקודות אבל יש צד אחד שאתרוג נקי זה יהיה כשר עם כולם בצד אחד. הנקודות שפוסלות הם רק נקודות שחורות. נקודה חומה לא פוסלת. נקודה שחורה.

והנקודה שפוסלת היא נקודה שרואים אותה לא בזכוכית מגדלת ולא ככה. רואים אותה כשמחזיקים במרחק חצי מטר. מרחק נורמלי. כמובן צריך להיות אור טוב ורייה נורמלית.

אם אדם הולך בשוק ארבעת המינים בלילה ולא רואה זה לא עוזר אבל אם באור טוב הוא לא רואה זה לא בעיה אני אגיד לכם עוד דבר הלכתי אבל הוא גם מוסרי פה מה קורה אם אדם רא אור טוב הכל בסדר הוא הולך שוק ארבעת המינים אור יום מחזיק את האתרוג עושה סיבוב לאט לאט נקי הולך הביתה שמח וטוב לב יושב ללמוד לומד לומד והוא כל הזמן רואה את האתרוג נהנה להסתכל לאתרוג מבין ואחרי זה בתוך מבט עמוק פתאום מה הוא רואה? נקודה שחורה. עכשיו הוא עושה לעצמו טestט. האם אני רואה את זה במרחק כזה תמיד?

מרים רואה. למה הוא רואה? כי הוא מכיר את הנקודה הזאת כבר. אומר שולחן ערוך הרב, לא פוסל.

לא פוסל כי בהתחלה לא ראית. אז גם תדעו, גם כשאתם קונים משהו או בנות, כשאתם קונות בגד, ראיתם את קניתם משהו, היה טוב, גמרנו, הגעתם הביתה, אל תתחילו רגע. אין לא רואים נקודות שחורות אחרי זה אם היה טוב טוב גמרנו זה הידור מה שראיתם פעם ראשונה לא התחיל לחפש דברים והם ראיתם הכל בסדר הנקודות השחורות האלה יש מחלוקת השנה אם זה פוסל או לא פוסל מחלוקת ראשונים כשהרמבם מקל התוספות מחמירים זה נקרא פסול הדר פסול הדר יש מחלוקת האם פסול כל הימים או רק ביום הראשון

להל הלכה השולחן ערוך מקל ולכן לספרדים הנקודות האלה השנה יהיו מותרות כמובן אמרנו תמיד יותר טוב זה נקי תתחיל אבל אבל זה לכתחילה כן הנקודות הם בסדר זה כשר האידור שיהיה תמיד יותר נקי אבל זה כשר לכתחילה אם יש נקודות שחורות השנה שסוכות חל בשבת ולאשכנזים לכתחילה זה לא טוב עם נקודות באמת שחורות שרואים אותם בצורה בולטת אה אם כי אמרנו שתמיד אשכנזים קצת יותר מכנים מספרדים בעניין הזה שיש כמה נקודות בצד אחד זה בסדר אבל אשכנזים יאסרו לכתחילה ובשעת הדחק כשאין אפשרות גם אשכנזים מתירים

עוד דבר שהוא משמעותי השנה זה נפל הפיתם אם נפל הפתם יש מחלוקת האם זה דבר שקשור לפסול חסר או פסול אדר הספרדים יכולים להקל במיוחד כשאתה קונה הרבה פעמים אתרוג אתה לא יודע באמת הוא גדל בלי פתם או נפל יש לפעמים התלבטויות ספרדים לשנה אין להם בעיה. אשכנזים משנה ברורה אומר רק בשעת הדחק ואם נשאר קצת מהעץ בדרך כלל יש קצת מהעץ הוא לא חור קצת מהעץ אומר שבורה אומר אפשר אפילו לברך שאר ימים בו השנה שזה קל בשבת אז לכן זה גם כן קצת יותר

קל לכתחילה אאשכנזים יחמירו יותר אבל בדיעבד בשעת הדחר יש כאלה בצבא כל מיני מקומות השנה זה יהיה יותר קל בזה סיכמנו את החלק ההלכתי אז דיברנו על החלק הלמדני יותר וגם שם הוספנו קצת דברים אמוניים.

דיברנו על החלק ההלכתי וגם כאן הוספנו קצת איזה משהו א בחיזוק מוסרי. ועכשיו אנחנו עוברים לעוד חלק. לחלק לחלק מאוד מרגש. אז בואו תסתכלו בדף שלפניכם.

גטו קובנה שנת תשג. התשובה הזאת היא מתוך שוט ממעמקים. כתוב כאן שאלה ה אבל לא כתוב שזה חלק ד'. שוט ממעמקים נכתב על ידי הרב אפריים אושרי שהיה הרב צעיר בגטו בגטו קובנה.

א הוא הצליח להינצל מהגטו. הוא ברח ולפני עשרות שנים זכיתי לפגוש אותו. הוא כבר נפטר לפני הרבה שנים. והוא שחזר את השאלות.

חלק הוא זכר וחלק הוא רשם על כך הוא סיפר לי שהוא רשם על כל מיני שקיות של המלת שבנו שם. הוא רשם כל מיני נקודות וזמנים וקבר את זה באיזה מקום בגטו. ואחרי המלחמה הוא חזר ולקח ושכחזר והוציא חמישה חלקים של שאלות ותשובות שוט ממעמקים. ושם הוא נשאל בשנת תשג כשהיינו כלים במכלאות גטו קובנה ובחוץ שקלה חרב ובחדרים אימה בכל זאת היינו מלאי תקווה שסוף סוף יבוא הקץ לצרותינו ושומר ישראל ישמור שהרית ישראל יצילנו מבין המצולה ויקרא לסרים דרור ישם לרישי הגרמנים הערורים כי גמולם ויחיש

בדות ויש עליה עמו אולם אם התקרבותו של חג של ירך האיתנים כשהימים הקדושים ממשמשים ומבאים וחג הסוכות זמן שמחתינו עומד מאחורי כותלנו נפל רוחם של יושבי הגטו וחשך משחורת ההורם הם הורידו לארץ ראשם וכולי האם וכולי האם יוכלו לקיים בגטו את מצוות החג האם ירשו להם הגרמנים הערורים להקים סוכה האם מתגלה להם נס מן השמיים ויכלו להשיג אתרוג ולב כדי לקיים מצוות ארבעת מינים כמצובים בתורה.

שתבינו אדם נמצא בגטו, נמצא במצב נורא ומה מעניין אותו איך הוא יצליח לקיים סוכה ארבעת המינים. זה לא יאומן. לא יאומן. ואז הוא אומר והנה פתאום אברהם רינה במחנה הקלויים שזה עכשיו הגיע יהודי מוילנה ובידו אתרוג מהודר עם יתר המינים וישנה אפשרות לקיים מצוות לולב.

ואיך הגיע פתאום יהודי מוילנה לקובנה? וזה הדבר בוילנו ובקובנה היו להם לגרמנים בתי מלאכה שבהם עבדו עובדי כפייה היהודים וביניהם כמה מומחים שהגרמנים מינו אותם מפקחים על העבודה ומזמן לזמן נהגו הגרמנים לשלוח המומחים הללו מוילנה לקובנה מקובנה ולווילנה הכל לפי הצורך גוון תיקון מכונות ואתה המלאכה כלומר היהודי הזה הגיע מוילנה לקובנה כדי לתקן מכונה ויש לו ביד ארבעת המינים איזה יופי אבל מה הייתה זה הבעיה. בוא בואו נראה. אולם דעקה עלייה וקוצבה.

כי באותה שנה כל היום הראשון של סוכות ביום שבת שאין נוטלים בוולב. ולפי צו הגרמנים מוטל היה ל המומחי היהודי עוד ממוצאי שבת זה שהוא מוצאי היום הראשון של חג לשוב לווילנה. אתם מבינים? יש לו ארבעת המינים.

אבל מוצאי שבת, מוצאי חג ראשון הוא חייב לחזור לוילנה. בסוכות. חל בשבת. ואז התעוררה שאלה אצל היהודים בגטו, האם הם יכולים ליטול ארבעת המינים כשסוכות חל בשבת ליטול בשבת ארבעת המינים.

אושרי מתאר שמה מצוקה בגטו. הם באים לשאול אותו והם אומרים לו, אולי זה הפעם האחרונה בחיים שנקיים ארבעת המינים. אנחנו רוצים ליטול ארבעת המינים. טוב, עכשיו אתם זוכרים לא נוטלים ארבעת המינים בסוכות של חל בשבת.

אתם זוכרים ירושלמי וובבלי? זוכרים קצת? האם יש מקום, יש עניין בכלל לנסות ליטול במקרה הזה שלא יהיה להם אחר כך? לפי הירושלמי יש עניין?

לא. כי לפי הירושלמי מסיבה עקרונית לא נותנים ארבעת המינים בשבת. אז אין עניין לנסות בכלל. לפי הבבלי.

אולי אולי מהתורה יש מצווה אז אולי כן לא ברור אם מהתורה יש מצווה אז אולי כן אפשר לתול ארבעת המינים אולי לא עכשיו זה תלוי בכמה נקודות כתבתי אותם כאן בקצרה חלק מהם אבל שאלה אחת כשחז"ל אמרו לא ליטול ארבעת המינים כשסוכות חל בשבת האם הם עקרו את המצווה אין מצווה בכלל אם תיטול ארבעת המינים לא קיימת מצווה מהתורה או הם אנחנו אומרים לא לא הם לא עקרו הם רק אמרו לא ליטול אבל אם תיטול תקיים את המצווה מן התורה מצד אחד ההסבר היותר פשוט הוא

ההסבר השני לכאורה נכון שהם לא ביטלו מצד שני הניסוח של חז"ל ובמות יש כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה ולעקור אולי נראה שמה שקירה ויש מחלוקת בין הראשונים מדברי התוספות מדברי תלמידי רבנו יונה נראה שהם עקרו ממש את המצווה לעומת זאת, מדברי הרן והריטבה נראה שהם לא עקרו וגם באחרונים יש מחלוקת, אבל רבי עקיבא איגר, שהוא מגדולי הפוסקים האחרונים חושב שהמצווה עדיין קיימת. ואם כך, אולי יקימו את המצווה. אולי. ויש לו עוד מן כמה דיונים.

אחד הדיונים, תגידו, בגטו יש עירוב, יש עירוב מצוין, יש גדר חשמלית לצערנו. כן. תגידו, האם יש חשש שאולי בטעות מישהו יקח את הארבעת המינים מחוץ לעירוב בגטו? אין חשש, אין לו סיכוי.

אז אולי זאת סיבה להתיר. הוא דן שמה והוא לא יודע מה לעשות. הוא אומר, "לא ידעתי מה לעשות. והרבה מתושבי הגטו הבינו שאם אני לא אומר להם לא, יש להם על מה לסמוך.

ונטלו ארבעת המינים. ביניהם היה חסיד חבד עומד פייבל שאמר אני נותן ארבעת המינים אפילו אם אני אקבל על זה גיהנום אני כל החיים פיזרתי כסף רב בשביל מצוות ארבעת המינים ועכשיו אולי פעם אחרונה בחיים שאני מקיים את המצווה אני לא אפסיד אותה בגטו אז היה גדול הדור מי זה גדול הדור באותו זמן גדול הדור הוא רבי אברהם קובנה בעל שוט דבר אברהם רק אני אגיד לבחורה ישיבה שבחור ישיבה שקצת למדן חייב ללמוד פעם בחיים את שוט דבר אברהם סימן א' חייב להכיר אותו מדבר על קניינים

ועל סיטום זה זה לא לקרוא כמו אה אשרי כן צריך ללמוד את זה אבל פעם נסו אה גם אשרי צריך ללמוד אבל אה גדול הדור הזה הרב הרב אברהם מקובנה לא הרגיש טוב לא הרגיש טוב אי אפשר היה לשאול אותו אחרי סוכות אומר הרב אושי הלכתי לשאול אותו ואמר לי הדבר אברהם זה רק גדול דור יכול להגיד אמר לי הם היו יכולים ליטול ארבעת המינים ולברך כי כשחז"ל גזרו לו ליטול ארבעת המינים ביום טוב שחל בשבת הם לא דיברו על הסיטואציה הזאת בגטו שנמצאים וזה פעם

אחרונה אליי בחיים שיכולים ליטול ויש להם ארבע על זה הם לא גזרו זה גדול דור יכול להגיד דבר כזה אני רוצה להגיד לכם במלחמה הזאת אני מקבל אלפי שאלות מחיילים מנשות חיילים גם מאחרים, אבל אלפי שאלות וזה כל כך מרגש שאתה רואה את עם ישראל שואל שאלות הלכתיות גם כשקשה לו אבל ברוך השם זה לא מנמיכות ושפל כמו בשואה זה מתוך גובה מתוך הבנה שאנחנו בתהליכי גאולה מתוך הבנה שאנחנו דור של גאולה מתוך גודל שאנחנו רואים שאלות כל הזמן חיילים שנמצאים בתנאים קשים ומתקשרים גם שאלות

וואו שהם באמת ממש מרגשות ש קשה להאמין גם שאלות רגילות תפילה ותפילין איך לעשות בכל מצב וגם עם נשות חיילים יש שאלות לפעמים תחילת המלחמה כמה שבועות אחרי תחילת המלחמה מתקשרת אל האישה ואומרת לי הרב גילו אצלה סרטן המוח הראש סרטן המוח באותו יום היא אומרת יש לי חמישה ילדים בבית קטנים כולם מתחת לג גיל בר מצווה היא צריכה לטפל בהם והיא צריכה גם לעשות טיפולים היא אומרת בעלי בעזה אני לא יודעת מה לעשות אם אני אתקשר ואני אגיד לו לבוא יחזור ואני חייבת אותו כי

אני חייבת ללכת צריך ללכת לטיפולים ולטפל בילדים אבל הרב התקשרתי לרב כי אני לא יודעת מי קודם אני או עם ישראל זה לא מדהים לראות גודל כזה אני רוצה להגיד לכם עכשיו אנחנו הוא סמוך ליום כיפור וקיבלתי מאות שאלות על הצום גם השנה אבל עוד יותר שנה שעברה אז היינו ככה ממש עוד יותר בשיעה של המלחמה אני מקבל כל הזמן שאלות והמון שאלות הם בערך כך שלום הרב אני בהריון שורה שנייה אני בחודש ראשון שני יש לי שיר שורה שלישית כל אחת מתארת את הקשיים שלה

יש לי בחילות והקלות ו והקאות לחץ דם זה סקרת הריון הריון מרובה וברים הפלות קודמות שורה הבהבה אני נמצאת בבית עם ילד 1 שניים שלושה ארבעה חמישה שישה ושורה תחתונה בעלי בעזה או בעלי בסוריה או בעלי בלבנון או בעלי במילואים אתם יודעים מה עשיתי שנה שעברה 10 דקות לפני כל נדרי לקחתי את כל השאלות האלה, שמתי בקובץ ושלחתי. שלחתי לריבונו של עולם ואמרתי לו, ריבונו של עולם, תראה איזה ילדים מתוקים יש לך. תראה מה זה.

היא נמצאת בבית, הריון עם סיבוכים וקשה לה עם כל הילדים בבית. בעלה במילואים, היא גם מפחדת והיא רוצה לדעת איך לקיים הלכה. תראה איזה ילדים מתוקים יש לך. תראה, תיתן גם לנו שנה טובה, מתוקה ואני רוצה להגיד לכם, היו הרבה דברים קשים במלחמה ואני מרגיש את הקשיים האלה ליל הסדר עשיתי מאות יתומים ואלמנות ומשפחות שחול מהמלחמה כל שבוע ובשנתיים הראשות ביקרתי פצועים בתלשומר לפני שבועיים הייתי איתם בשבת אני מלווה גם את האלמנות בדרך סולמות וקומה ודברים מיוחדים ובשידוכים גם דרך שגרירים בלב שאני זוכה לעמוד בהיות

נשיא של זה אתם יודעים מה זה שגרים הלב מי שלא יודעים יודעים שירשמו שמה כל יומיים יש לנו חתונה אז זה עוזר א להירשם אז גם שם ברור שאני מרגיש את הכאב אבל ראינו גודל שלא ראינו אלפי שנים גודל לא מבטל כאב אבל מי שלא רואה את הגודל לא יכול להתמודד עם הכאב ומי שלא רואה את הגודל לא יכול להתרומם מהכאב לראות את הנסים שהקדוש ברוך הוא עשה לנו זה לא יאומן ולראות את החיילים ונשות החיילים אבל אחד הדברים באמת הכי חשובים שגילינו את הדור.

יש לנו דור מדהים, דור של גאולה ואתם שייכים לגודל הזה. אתם נשמות של גאולה. כל הסימנים שחז"ל מביאים לגאולה למשיח אנחנו רואים נגד עינינו. אין לי זמן עכשיו לדבר, אבל רואים נגד עינינו.

דור של גאולה יש לו כוחות מיוחדים. יש לו כוחות להגיע לשליחות מיוחדת. יש לו כוחות להגיע לקרבת השם. יש לו כוחות לקיום הלכה.

יש לו כוחות לחיזוק ומידות. יש כוחות מיוחדים. אתם דור של גאולה. תרגישו את הגודל שלכם.

תרגישו שיש כאן משהו מיוחד ואתם תצליחו לגדול בתורה, במידות טובות, בקיום הלכה, ביראת שמיים. אז בעזרת השם שתהיה לו כולם שנה טובה ושמחה. שבעזרת השם תהיה לכם שמחת לב ושמחת חיים. שבעזרת השם תצליחו להיות מחוברים לתורה.

שבעזרת השם תצליחו לגדול במידות טובות. שבעזרת השם תצליחו לגדול ביראת שמיים. שבעזרת השם יהיה לכם טוב בישיבה במדרשה איפה שאתם נמצאים שבעזרת השם יהיה לכם טוב עם המשפחה שלכם ובעזרת השם שכל מי שעדיין לא נשוי פה שימצא זיווג אגון ותואם וירא שמיים ובעל מידות טובות במרה ממש שנה טובה לכולם ‏am