נויו של עולם - חיסרון המקדש בימינו | הרב אהרל'ה פרנקו | מאמרי הראיה | תשפ''ו [23]

אה, הרבי היה אומר ללמוד רמב"ם מלכות עבודה, בית הבחירה. בסדר? ללמוד על בית המקדש זה מוסיף הרבה יראת שמיים, הרבה כיסופים בית המקדש, אפשר ללמוד רמב"ם, אפשר ללמוד א משניות, מידות, מה שנייה מזכיר היום, נכון? א ללמוד בבית המקדש ולבר את הדברים וכמובן ברוחניות.

אה, בוא נתחיל. יש פה מאמר יפה יפה של הרב דצל על בית המקדש. זה בעמוד שלוש. זה לא על בית המקדש, זה על הרב מספיד את רגע שלוש צריך למצוא רגע את המאמר.

בסדר? רגע. עמוד 389 זה הרב דוקור אביגדור שנפלד. והוא היה בבית המדרש למורים מזרחי בירושלים.

הוא כנראה היה אמ אה הוא היה מלמד את הה עוסק בחינוך הוא היה מלמד את המלמדים. בסדר? קיצור היה עסוק בחינוך והיה עסוק בלמד את הדורות הצעירים לתורה ליראת שמיים וגם היה מלמד את המלמדים. והרב אומר עליו שמדרגות גבוהות מאוד כמובן הם מי שמלמד תורה מי שמלמד תורה ילדים צעירים ומל את המלמדים ומפה הרב מתחיל לדבר על בית המקדש ועל הגבעים הרוחניים של בית המקדש נראה מה נספיק בסדר ‏Ehm, אבל יש הבדל בין יחיד לאבל רבים.

בסדר רואים פה זה שב שורות >> תכף נראה הרב הרב מתחיל לדבר פה על בני בית המקדש ממ תורה לבית בוא נראה בפנים פה בסדר באמצע מאמר הרב מתחיל לדבר בית המקדש והמשווה כמובן בין נפשות ישראל ילדי ישראל לבית המקדש מפה נראה את הערך של בית המקדש א אבל יש הבדל בין אבל יחיד לאבל רבים ולגבי אלה העוסקים בחינוך ידי ישראל לתורה נחשב אולם לאבל הרבים. אומר הרב, יש אדם שמטאבלים עליו אבל יחיד. כל אדם יהודי, כל אדם מישראל שנפטר לו עלינו זה צער, זה אבל זה דבר שקשה לספוג אותו ומתבלים עליו ומצטערים על כל אדם יהודי שנפטר. זה אבל של היחיד.

אבל יש מה שנקרא אבל אחר לגמרי וזה אבל של הרבים. אבל של הרבים. זאת אומרת שהאדם הזה היה אדם כללי. ואם הוא היה אדם כללי ואדם ששייך להקפים ולהשפעות כלליות בעם ישראל, אז זה לא רק אבל על הפרט, לא רק שהפרט מתאבל עליו, הכלל מתאבל עליו.

זה אבל הרבים. ואז האבל הוא בכפלי כפליים גדול הרבה יותר מאדם הפרטי. כלומר, אדם שחי באופן פרטי, אז גם האבל אבל פרטי. ואדם שחי ברמת מדרגת חיים כללית אז גם מדרגת החיים שגם האבל והצער והחיסרון והעדר הוא חיסרון כבר הרבה יותר גדול מהחיסרון של הפרט, חיסרון של הכלל.

בסדר? ולגבי אלה העוסקים בחינוך ידי ישראל לתורה נחשב אבם לאבל הרבים כי עליהם נאמר ומצדיקי הרבים ככוכבים אלו מלמדי תינוקות. הוא היה עסוק בחינוך הדור הצעיר גם בעבודתו הרבנית בלונדון וגם כמלמד למלמדים בארץ ישראל כך ברור שהבלו הבל רבים נאמר על על מלמדי התינוקות מצדיקי הרבים ככוכבים אלה מלמדי תינוקות נסביר למה זה כוכבים בסדר הסיבה שישב אותם לכוכבים היא כיבה בדור בז שכל כוכב הוא עולם שלהם ומלא אבל בשלנו הוא נראה כרקנקודת תורה גנ ש כל ישראל הוא עולם שלם ומלא עד פה בהקדמה בסדר למה מלמדי הרבים, מצדיקי הרבים ככוכבים נאמר בדניאל וחז"ל דורשים את זה בגלל שכוכב לנו נראה נקודה קטנה. מה זה כוכב?

מה שבשמיים לפני הטלסקופ לפני המדע מה זה היה כוכב? נקודה זעירה בשמיים שלא אומר לנו כלום משהו קטן מאוד. המדע התפתח והבנו שהכוכב זה עולם. יש המון כוכבים בשמיים וכל כוכב זה עולם מלא.

זה מ יכול להיות מיליוני מאות אלפי מיליוני קילומטרים בכל כוכב עולמות שלמים הוא נראה לנו קטן אבל זה עולם הומלא עםפים שאנחנו בכלל לא יכולים לספוג ככה הרב אומר מלמדי התינוקות כל ילד מה זה ילד פספוס קטן שהולך לגן שם נכון גן חובה משחק בחצה משחק בחול א הולך לתלמוד תוירה מה ילד קטן כזה אבל כל ילד כזה זה נשמה שמה זה עולם אל תראה אותו אחן שש תראה אותו בגיל 50 60 תראה אותו בישיבה זה עולם ומלווא זה חיים שלמים זה הקף רוחני של נשמה

שביאל נתפס מים מה הולך שם בסדר כל ילד זה עולם ומלאו זה כוונה היא שכוכבי כל מלמדי הרבים מצדיקי הרבים כי הם בונים הם מעצבים הם בונים את כל הדור הבא זה נראה קטן, זה ענק. בסדר? כמו כן, נפש כל תינוק מישראל הוא עולם שלם ומלא, אחב לענייננו. משום כך, ולכן הרב דוקר אביגדור שנפלד הוא היה אדם גדול והאב שלו אבל רבים, של הרבים.

משום כך, אומר הרב, לימוד תינוקו דומה במובן ידוע לבניין בית המקדש. ויותר אומר הרב שאין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש שבא לעשות את העולם נאה כדברי חז"ל הפסוק וישבו בניות ברמה וכי מה עניין ניות אצל רמה אלה שהיו יושבים ברמה ועוסקין בנויו של עולם עולם שעסקו בשאלה בית המקדש שפוך עולם מנובל לעולם נאה. נעצור פה רגע נסביר באריכות נאמר בשמואל שמואל א' וישבו בניות ברמל מי נאמר שם יודעים מכירים שם זוכרים בשמואל א' בפרקים שדוד המלך בורח משאול שמואל אם אני לא

טועה כבר משך את שאול את דוד למלך ואז שאול רודף אחרי דוד וששאול רודף אחרי דוד היה סכנה דוד המלך הוא אדם כללי ודוד המלך היה סכנה לכל מלכות ישראל ולכל המפגש האדיר שלנו עם החיים הישראלים הגדולים הכלליים המלכותיים שלנו ודוד שאול כמעט תופס אותו ואז דוד בבצר לו בורח לשמואל ואז מדובר על אותו הלילה שנאמר ששמואל מרים את דוד ואם אני לא יושבים בעליית הגז נאמר שם וישבו בניות ברמה על שמואל ודוד באותו הלילה שואלים חז"ל מה זה וישבו בניות ברמה? את איפה אתה שבניות

או ברמה?

אומרים חז"ל שהיו יושבים ברמה ועוסקים בנייו של עולם. בסדר? עד פה חז"ל עוד פעם אומרים חז"ל מה זה בניות ברמה? שואלים חז"ל בבטרא וכי מן נידש אצל רמה?

מה זה בניות ברמה? אומרים חז"ל היו יושבים ברמה ועוסקין בנויו של עולם. כלומר במילים אחרות אומרים חז"ל ניות הכוונה היא הנוי של העולם היופי של העולם האור של העולם. כלומר, שמואל הנביא לוקח את דוד המלך לטיול ודוד עם כל המצוקות וכל הקשיים וכל הרדיפות ונראה שהמלכות וכל העתיד וכל מלך ישראל הכל הולך עוד רגע להיגדה ולהיקטה את המוים מה זה מלך שאול עם כל הצבא וכל העוצמה בא לסגור על דוד המלך ועל מלכות ישראל ולפתע פתאום שהוא בורח לשמואל מה שמואל אל עושה הוא לא מעודד

אותו תקשיב יהיה בסדר הוא מרים אותו לאידע מה האידה של מלכות ישראל של מלכות יהודה של דוד המלך מה הפסגות בית המקדש היו עוסקים בנויו של עולם שהופך עולם מנובל לעולם נאה בוא נתחיל להרחיב קצת בית המקדש זה חיים אחרים בית המקדש זה לוקח אותנו לפסגות לגבעים, לעומקים, לכאלה גילויים רוחניים וגבעים רוחניים שהוא בא להפוך את כל העולם מעולם מנובל לעולם נאה.

מה זה עולם מנובל? עולם עם כפירה, עולם עם רצח, עולם עם רשע, עולם עם אינטרסים, עולם עם חומר, עולם יצרים, עולם עם חומרנות, עולם עם תאוות, עולם שרק החומר שולט בו. והיצרים והתאוות והרצונות והשאיפות הכל כל כך נמוך ורדוד והכפירה בעולם ומלחמות בעולם וכמה רוע יש בעולם ובית המקדש בא להפוך את כל העולם לעולם אחר לא יודע איזה ציור איזה משל בית המקדש זה כמו מגדלור נכון יש מגדלור הוא שטף של אור בית המקדש בירושלים בארץ ישראל בירושלים זה מקום כזה זה שיש בו כל כך הרבה אור והאור הזה יוצא ובוקע ומאיר את כל ירושלים ואת כל האומה ואת כל העולם ואת כל האנושות ואת כל ההוויה. זה הופך את כל העולם לעולם אחר.

מה אומרים חז"ל? נו של עולם שהופך עולם מנובל לעולם נאה. עולם חשוך, עולם חומרני, עולם מטריאליסטי, עולם מצרי, עולם של חומר לעולם של קדושה, לעולם של אמונה, לעולם של טוב, של אור, של חיים גדולים. בית המקדש זה מהפך בעולם.

זה עולם עם אור מאוד מאוד עליון. עולם עם אור גדול בית המקדש זה סוף של אור שהוא שוטף בגלי ההורה את כל החיים כולם. סוגריים גדולות. לא סוגריים יש לנו צאו מזה רגע פה עכשיו יש לנו בעיה גדולה בימים האלה שלושת השבועות תשעת הימים שבוע שחל בו ערב תשעה באב תשעה באב מתום מותל מפניו נכון צריך להגיש צער כאילו יש לו מת עכשיו מה משמת אבלות נוראה על ירושלים צער נורא על בית המקדש מה קשה לנו בצער הזה מה קשה לנו בדבר הזה שהרפים לא יודעים על מה להתאבל בית המקדש העולם שלנו הוא במסגרות, הוא בעולמות כאלה, הוא בגבולים, הוא בחוקים כאלה, שזה נראה לנו העולם.

אבל בית המקדש זה עולם אחר, זה חיים אחרים, שוחטים פרות, שוחטים כבסים ויש דם ואנחנו בכלל לא מבינים בין לבית המקדש. זה עולם עם גבעים רוחניים, עם מושגים רוחניים. דמנו מה זה עולם של אין לנו בכל מהשג מה זה נבואה? מה זה רוח הקודש?

מה זה בת קול? מה זה נביא? אנחנו בכלל לא יודעים מה זה אמורה, מה זה תנא, מה זה נבואה. זה דרכי קודש שכל כך גבוהים ורחוקים מאיתנו כל כך מושג מה זה נבואה בכלל.

נבואה זה גבעים רוחניים. זה מושגים שכבר מסופר על הנביא שהיה מתנבא. האיברים היו מתפקקים והגוף היה קורס מהקדושה שהייתה מופיעה בו. היית רואה נביא, היית רואה אדם אחר, טיפה נפתח את זה.

מדובר על מנוח, נכון? ספרו על כולם מנוח בשופטים שהמלאך מתגלה אליהם. ומה בהתחלה? מדברים על הנביא ועד ועד על המלאך.

מלאך ונביא הכל מעורבב שם. שואל רב צדוק תכלית, מנוח ונוח ואשתם מדברים על הנביא ועל המלאך. המלאך והנביא. אומר רב צדוק, מה אומר רב צדוק?

תמשיך אותי הלאה. שהפנים של הנביא זה היה כמו מלאך. זה היה פנים אחרות. הם בטוחים שהם רואים מלאך ורואים נביא.

תכלית איפה לדבר איתי בכלל מלאך או נביא? כל פסוקים המורבמב זה בא ביחד. כי הפנים של הנביא היו פנים עם כזה אור. כל הפנים היו מתהפכים למשהו אחר שמנוח לא יודע אם זה מלאך או נביא.

נביא או מלאך זה ענוח. מה זה מלאך? זה יצור שאין לו מושג מה זה מלאך. אתה לא יודע מה זה מלאך זה צור רוחני העולם העליון והפנים של הנביא זה כמו מלאך בסוף רואים שהוא בבת אחת עולה לשמיים טוב כנראה זה מלאך ולא נביא אבל הם בטוחים שזה נביא מה הבעיה כי זה פנים אחרות לגמרי זה עולם אחר תקשיבו טוב אומר נראה לי בשם רבי שלמה זלמןך מסורת מהגהן מה המסורת מהגהן תקשיבו טוב אומר בשם הגהן אין לנו מושג איך היה זיו זיב מקווה שאני מצדת

מילה מלאה זיב תואר פניו של אדם יהודי מבית המקדש השני בשם הגן מסורת אין לנו מושג איך היה נראה אדם יהודי בבית מד השני לא ראשון שני איך החיים היו נראים איך האנשים היו נראים איזה גבעים איזה מושגי קודש איזה מדרגות רוחניות שני ומה זה בית המקדש הראשון מה זה מיליונים עולים לרגע מקבלים נבואה, מקבלים רוח הקודש.

מה זה? מה זה? מה זה מה זה מה זה לראות את הכהן בבית המקדש? מה זה קורבנות?

מה זה קורבנות? שוחטים כבסים, שוחטים פרים מה מה זה? מה זה מרחץ דמים בבית המקדש? איזה גבוהים רוחניים יש בעיה?

הולכים לכהן שואל בהורים מתומים, מקבל תשובה מהשמיים מה זה מנורה? איזה שטף של אור? מה זה המנורה? לא יודע מה זה חיים אחרים זה גבוהים רוחניים זה מושגי קודש שאין לנו בכלל מושג בהבנה בקליטה שלנו מה זה מושגי הקודש בבית המקדש מה זה מיליונים מקבלים רוח הקודש מה זה שירת הלביאים אתה שומע את הניגון של הלוי תקבל רוח הקודש לא קורבן כהנים בעבודתם הכהנים בית המקדש והעודים קורבנות הלביאים רק יש שירה שירה של הלביאים נו עכשיו נכון בשירי דוד אבדך נשמע בעירך מחה בבוקר למערה אגב סוגריים יש מערה מחר >> סגורה >> שמה אני יודע ש >> טוב כן בלילה אני אשמח ללכת לשם א מחר השירה מה זה השירה מה זה שירת ששירת הלביאים הניגונים של הלביאים היו מקבלים רוח הקודש.

מה זה שירת הלבים? מה זה לברשם נביאים? רוח הקודש א דברים גבוהים מעלינו מעלינו. מה זה הקטורת?

מה זה עבודת השם בריח? היו מריחים את הקטורת וגבעים. עד איפה היו מריכים את הקטורת? יודעים עד איפה?

נו מה חז"ל אומרים? עד יריכו. ריח הקטורים מה זה מים בית יריכו? היו מריכים את הקטורת עד יריכו.

מה זה בכלל לראות את בית המקדש? מה זה בכלל לראות את הבית הזה? מה זה להיפגש עם הכהנים? אדם היה עולה לירושלים, עולה לרגל, מתחיל להתקרב, מתחיל להתבשם מהעריכות של הקטורת, עולה עוד ועוד, מתחיל להרגיש מה זה ירושלים, מה זה בית מתחיל רק לראות מרחות בית המקדש היה בהלם, מתחיל להיפגש ברוח הקודש בירושלים במסביב שם.

להקות נביאים. מה זה להקת נביאים בכלל? נו שאול היו הולכים והקנגן המנגן היו מסתובבים והיה נגרונים והנביאים היו מנגנים ומקבלים רוח הקודש ונבואה פחד אלוקים בכלל מה מדברים איתנו בכלל איזה גבוהים איזה מושגים איזה עולם איזה חיים רוחניים מה זה קורבן פסח ש מה זה הלל בלביאים קיצור זה עולם אחר זה חיים אחרים זה גבעים רוחניים זה גילוי קודש חס מדברים איתנו בכל מה זה בכלל העבודה? כלום אנחנו לא יודעים.

מה היו עושים ביום הכיפורים? באים לכהן גדול, מסתכלים עליו, רוח הקודש מקבלים, לא יודע מקבלים שם. תיקון גדול עשו בבית המקדש. שמה שאנשים לא מקדימה, אנשים יהיו מאחורה.

מה היה עד התיקון הגדול? אנשים מקדימה, גברים מאחורה. מה הבעיה? שום בעיה.

זה מושגי קודש אחרים לגמרי זה כל ההבנות כל העומקים כל כל דרכי הקודש שונים לחלוטין הבעיה שלנו בבית המקדש בעיניים שלי לפחות שאנחנו לא יודעים על מה להתאבל בכלל זה כזה עליון כזה נסגב כזה מרומם כזה אילאי שאנחנו זה חיים אחרים לגמרי זה מושגי קודש אנחנו שונים לחלוטין שאנחנו לא יודעים בכלל מה הדברים האלה בכלל. אז הצער שלנו זה צער על מדרגת חיים מופלאה שרחוקה מאוד מהחיים שלנו. מבקשים עלינו נכון? על מה מתב?

על בית שהיה לפני 2000 שנה זה לא הבית. זה כל מדרגת החיים הישראלית הנבואית הרוח הקודש כל גילויי הקודש שהיו אז והכל התרסק הכל נשבר. יש לנו היום רסיסי רסיסים, אין לנו כלום כמעט לעומת הגודל שהיה פעם. ועל זה אנחנו אבלים, על השיאים הרוחניים שחסרים לנו.

עולם חזרה אלינו ניות ברמה ניט שהופך עולם מנועל לעולם נאה. כי שרואים בית המקדש אי אפשר להתבלבל. כל הזרמות הקודש, כל האור שטף את כל עם ישראל ואת כל העולם כולו, כל האנושות כולה, הופך עולם מנובל, עולם מצרי, עולם חומרני, עולם תאוותני, לא יודע מה, עולם של מונדיאל, עולם של אבלים, של שטויות, של הזיות, של טמטום לעולם של קודש קודשים. זה בית המקדש.

כן. הזמן בית המקדש שהוא היה בנוי פיזית. בכל לא הייתה כזאת לקראת >> היה התחיל התחיל ירידות עדיין היה אבל התחיל ירידה כן היה ירידה בית המקדש הראשון היה שרה ניסים נעשו לביתנו כל יום בית המתקדש בבית המקדש הראשון בוודאי והיה שפע של נביאים ונבואות וגילויים רוחניים מופלאים ביותר >> שעם ישראל עשה בקדש היה אבל הוא לא היה >> היה אפקטיבי מאוד אבל התחיל לרדת לאט לאט זה לא כמו שלמה שלמה בית המקדש חוקי בית המקדש באותה שנה מה היה חוקי המקדש מקדש באותה שנה ביום

הכיפורים אכלו ושתו ושמחו א ממצווה להתענות נכון כי הגענו לשיאים כל כך רוחניים שחנכו את בית המקדש הערות כל כך עליונות אין לך מה להתענות אין מה תתענה הכל טוב הכל מושלם הכל מהיר בעקרה בגודל בגובה רוחני שבאותה שנה לא היה צריך להתענות בית היום הכיפורים גבוהים רוחניים עליונים אין לכם מושג מהדברים איתנו בכלל אחרי זה שלבים מוחמים היה פילוג הממלכה והיה ירידה עדיין היה גילוי קודש גולני מאוד עדיין היה אליהו והיה אלישע והיה היה הרבה דברים אלישע על הדרך מחיים מתים נכון על הדרך עובר

בדרך עכשיו מחייה מתים ממשיך הלאה דברים שיכול לתפוס לתפוס אותם להשיג אותם לתאר אותם בכלל השלישי הוא יהיה הכי סי הכי גדול >> כן עולם מנועה לעולם נהה חזרה אלינו עד דוד בורא ח לשמואל נכון ושמואל יושב איתו כל הלילה ועוסקים בניות ברמה חזרה לחז"ל למה זה ניות ברמה תכלית יושבים מה העניין ניות אצל רמה יושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם רמה זה מקום מסוים בבנימין ושם עוסקים בנויו של עולם כך מה עוסקים שם בבית המקדש אין בית המקדש בית המקדש יבנה רק עוד כמה שנים

עוד הרבה שנים עד שדוד יהיה ועד ששלמה יחליף אותו נכון עוד דרך כמה עשרות שנים אומר הרב בוא נראה לך בפנים משום לימד ידוע דומקדש ות המקדש שבעזאת העולם נאה כדבריך על הפסוק ושו בניות ברמה וכי מה העניין אצל רמה בבבטר אלה שיושבים ברמה ועוסקים בנויו של עולם אומר הרב שעסקו בשאלת בניין בית המקדש שפוך עולם מנוע לעולם נאה. אמנם מצד המעשי התחיל המקדש בימי שלמה.

עכשיו הכי חשוב אבל האידה הנסגבה של בית המקדש צפה ועלתה בראשונה ברמה. אומר הרב במה עוסקו עכשיו שמואל ודוד? עסקו באידאה של בית המקדש, בגובה של בית המקדש, בעולם הרוכי של בית המקדש. נכון?

בית המקדש בפועל מתי בונים אותו? בבית שלמה. אבל זה הבניין המעשי של בית המקדש. עכשיו בימי דוד במה עוסקים?

בידה. כאילו בנו את בית המקדש פעמיים. פעם אחת עוסקים בתכנים הרוחניים, בעומקים הרוחניים, בגבעים הרוחניים של בית המקדש. מה זה אומר בית המקדש?

ואיזה אורות יש שם? ואיזה חדרים ואיזה כלים ואיזה תכנים רוחניים איזה הערות כמה סדרי קדושה וכמה גילויים רוחניים נמצאים בית המקדש עוסקים בהערות של בית המקדש בתוכן שלו בגובה הרוחני שלו באידה של המקדש אחרי זה שלמה זה הבפועל אבל לפני שעוסקים בבפועל בלמיסה בגילוי המעשי של בית המקדש קודם עוסקים באידאה שלו, בתוכן הרוחני שלו, באור המופלא של המקדש ואז אפשר לעסוק במפועל שלו. אז בוא טיפה נסביר את הדברים יותר. דוד בורח והיה סכנה והיה איום שעוד רגע הכל קורס, עוד רגע הכל נופל, עוד רגע כל מלכות בדוד הולכת להיות מוקחדת.

ואז הוא בורח לשמואל ושמואל מה מזכיר לו? לאן שמואל הנביא מכוון אותו? שמואל הנביא הוא השורש להכל, נכון? והוא מתחיל להרים, להרים להרים את כל המלכות.

מה האידאה של מלכות בדוד? האידאה של מלכות בדוד זה בית המקדש. כל מה שאתה סובל ומתייסר ובורח וכל המלכות שתקים אחר כך בשביל בית המקדש. אז עדיין אין בית המקדש, אבל מורים אותו אל החזון, אל הנבואה, אל המדרגות הרוחניות הגבוהות.

שמואל הוא הצופה הגדול והוא מרים אותו אל הגובה הרוחני ששמה יהיה בית המקדש בהמשך. שמואל הנביא מפגיש את דוד המלך לצפות אל עומקי החיים הרוחניים של בית המקדש. אחרי זה, כלומר, הם עכשיו בונים את בית המקדש הרוחני, האור של המקדש. עכשיו זה התשתית, עכשיו זה היסוד, עכשיו זה המושגים הרוכניים של בית המקדש.

אחרי זה שלמה המלך יקח את כל האור שהיה באותו הלילה, באותם דיבורים, באותם גבעים, באותם אין לנו בכלל מושג מה היה באותו הלילה, מה התרחש. מה היה השיח בין שמואל לבין דוד? איזה עומקים ואיזה גבוים ואיזה אורות גדולים היה בצפיה באור הגדול של בית המקדש שהתחיל להתרכם האור הזה במושגים הרוחניים ואחרי זה שלמה יורד למייסה. אבל אם לא היה את אותו הלילה תעזרו לי מה היה קורה.

שלמה שלמה המלך לא היה לו מה להוריד. מה שלמה היה בונה? לא היה לו מה לבנות. אך כל דבר גדול שבונים אותו קודם לו האידה, קודם לו הנשמה.

חזרה אלינו, עיקר המקדש זה לא מה שלמה עשה. עיקר המקדש זה דוד ושמואל. זה מה שהרב מרומם אותנו. אנחנו לא יודעים.

עוד רשום וישבו בניות ברמה. טיפה סדר בחז בשמואל. בשמואל ש בנו ברמה. חז"ל בבתרא אומרים לנו ישבו ברמה ועסקו בנויו של עולם והרב אומר לנו מה זה נויו של עולם הכוונה היא אומר הרב ישבו וצפו אל האידאות אל הגבעים אל התכנים הרוחניים של בית המקדש וזה עיקר המקדש כ זה לא הבית הבית זה ההופעה צריך את הבית צריך מאוד את הבית אבל עיקר המקדש זה לא עלמיסה עיקר המקדש זה התכנים הרוכניים שעליו הוא עומד חזרה אלינו.

על זה אנחנו מתאבלים. על מה מצטערים? על הבית. בטח מצטערים על הבית אבל לא על הבית.

על התכנים הרוחניים, על האידה, על הגובה הרוחני שהיה ונעלם. על הגבעים הרוחניים, על החיים הגדולים שחסרים לנו. על זה הצער. בסדר?

ניות ברמה עולם מנובל לעולם נאה בפנים עוד הפעם וישבו בניות ברמה שואלים חז"ל וכי מה העניין ניות אצל רמה אלה שהיו ישבים ברמה סכו בנו של עולם ברמה של עולם שהסכו שלהם בינם את המקדש שפוך עולם עולם מנובל לעולם נעה אמנם מצד המעשי התחיל מקדש ובני שלמה אבל הכי חשוב האידה הנסגבה של בית המקדש צפה ועלתה בראשונה וברמה ובזה אפשר לפש את הפסוק כל ברמה נשמע שרבים מתלבטים בו הרב מבריק כרי קבורת רחלי וחו של יהודה בדרך אפרד הרי ח בנימין תחליט מה זה כל ברמה

נשמע רחל נכון מסופר רחל בוכה. רחל זה הכוח שמחבר את עם ישראל נצח פרק א' נכון? רחל זה האמא, כלומר זה סדרי הקדושה שיורדים איתנו לגלות נכון לכן רחל היא קבורה בלא במת המכפלה אלא בדרך בית לחם כשעם ישראל ילכו נבוזרן הרשע יגלה אתם ישראל לגלות וישראל הולכים ובוכים אז עוברים דרך בית לחם ואז מסופר במדרש רחל יוצאת מהביתחל יוצאת החוצה ובוכה על עם ישראל מה זה בוכה עם ישראל נמצאת עם ישראל רחל אמנו זה הכוח של הכל קודש שנודד לגות נמצא איתנו בגלות רחל זה

עיקר הבית נכון יעקב בעיקר האבות רחל כי עיקר הבית היא עיקר בניין בעיקר בניין האומה הישראלית והבית הזה הוא נודד איתנו לגלות זה כל ברמה נשמע שואל הרב אם רחל מייבבת ובוכה ויוצא קול גדול על רחל אז אז מה זה ברמה? רחל קבורה בבית לחם.

איפה זה בית לחם? באיזה שבט? >> יהודה. אז אם בחלקו של יהודה אז מה זה קל ברמה נשמע?

אם רחל בבית לחם אז יש קל יש צער גדול של רחל על עם ישראל שהולך לגלות. זה קול של רחל שבוכה לעם ישראל בגלות. אבל ברמה. רמה זה בבנימין תכלית רחל בוכה על עם ישראל כל ברמה נשמע מה אומר הרב על מה רחל בוכה על מה רחל בוכה רחל בוכה על האידאה של המקדש רחל מייבבת על איזה גודל רוחני על איזה גובה רוחני על כל האידאה ועל כל המושגים הרוחניים וכל הגבעים אדירים שהאומה הישראלית הייתה שייכת אליהם ועכשיו הכל התרסק, הכל התנפץ, הכל נשבר, יש חוסר, ישר.

מה זה צער? מה זה בכי? בכי זה עלדר. בכי זה צער.

היה משהו והוא חסר לנו. אנחנו מרגישים חסרין. זה כל אבל זה חוסר. אבל זה צער.

בכי זה על ההדר. ורחל אומרת יש הדר גדול. מה ההדר? יוצאים לגלות.

כן. עיקר ההדר זה על הגובה הרוחני שעם ישראל חסר. ומה זה הגובה הרוחני שעם ישראל חסר? על מה הוא?

על חזרה לשמואל ודוד. ישבו בניות ברמה. ישבו אצל דוד המלך בורח משאול לשמואל אל הרמה אל בנימין. ושמה ישבו ויצרו, עסקו, הורידו את ההערות של בית המקדש לעולמינו.

צפו בצפייה רוחנית עליונה מאוד על הידה של בית המקדש. ומכיוון שהם ישבו ויצרו והופיעו והתחילו לגלות את ההערות הגדולות של בית המקדש, אז רחל עכשיו מייבבת. רחל בוכה. על מה בוכים בגלות עוד הפעם?

בוכים בגלות על העובדן, על ארץ ישראל, על ירושלים, בוודאי. בוכים בעיקר על הגובה הרוחני של בית המקדש שהיה ונעלם לנו וחסר לנו. לכן אומר הרב, זה הפשט. כל ברמה נשמע.

רחל בוכה. על מה רחל בוכה? על הרמה. רחל היא ביהודה היא בבית לחם אבל היא בוכה על הרמה היא אפילו לא בוכה על ירושלים על מה היא בוכה על האידה של ירושלים איפה הידה של ירושלים שמואל בדוד כל אותו הלילה וישבו בניות ברמה וישבו בניות ברמה זה כל ברמה נשמע הרב הוא עומק הפשט עומק הגודל עומק הגובה עומק הפשט כל ברמה נשמע הכל קול או על הניות ברמה על שמואל ודוד אפילו לא ירושלים על האידאה של ירושלים שאחרי זה מופיע בירושלים חזרה אלינו אנחנו מצטערים ובוכים והבלים על כל הגובה הרוחני שהיה לנו חוסרים אותו מאוד והחיים שלנו לא שווים כלום בית המקדש וכל הציפיה שלנו זה על בית המקדש כל החיים שלנו של בית המקדש החיים חיים עכשיו אין להם ערך, אין להם משמעות, כאלה קטנים, כאלה עלובים.

החיים שלנו מקבלים את המשמעות באמת עם שייכים לבית המקדש, עם מצפים, עם בונים ולאט לאט אנחנו פועלים ויוצרים ובונים את בית המקדש בלבבי משכן אבנה. כל אדם רשום בחז"ל כל אדם שיש בו דעה ממשיך אותי הלאה כאילו בני בית המקדש בימיו כל אחד כזה ששייך לחיים כאלה לקדושה כזאת לצער כזה על בית המקדש לאבל לכיסופים להשתוקקות לבית המקדש הוא מצטער והוא משתוקק ביחד אתה מצטער על העובדן ואתה מצפה למה שיהיה אתה מצטער על בית המקדש אתה מתאבל עליו וממילא אתה מתמלא בציפייה בשאיפות אל בית המקדש

מתמלא בחיים האלה מתמלא בגבעים האלה מתמלא בגודל הזה ועד החיים שווים משהו למה החיים שווים משהו כי זה חיים שמכוונים לבית המקדש חיים שבונים את בית המקדש לאט לאט בונים את המקדש עוד תורה ועוד אמונה ועוד שקידה ועוד עוד המל ועוד אהבת חינם ועוד מסירות נפש לעם ישראל. ככה בונים את בית עם ציפיות, עם שאיפות. זה חיים כאלה שהם בציפייה.

חיים בחלום לבית המקדש. ואם יש חלום לבית המקדש אז החיים האלה בונים את בית המקדש. אה החיים בונים את בית המקדש. יש משמעות לחיים כי הם הם בדרך לבית המקדש.

הם מתחילים לבנות את החיים האמיתיים באמת. אז אחרי מלא משמעות, מלאי תקווה, מלא אופטימיות, מלאי ציפייה אל הגודל שעתיד להופיע. זה חיים ששייכים לגודל כי הם מכוונים לבית המקדש. ממילא הכל ברמה נשמע.

אנחנו פועלים את הפעולה של רחל אמנו. היא בוכה, גם אנחנו בוכים או בוכים? כמה חיים חסרים? שאלות.

אז על מה מטבלים? מטבלים על האידאה, על התוכן. על הגובה על העומק שהיה והוא חסר לנו מאוד כן כל השגם שיש בכשיו כאילו לא עכשיו עכשיו רק להצטער כאילו לא לחשוב על זה >> רגע מה זה ביחד הצער וצער עם ציפייה צער עם כיסופים זה לא סתם צער זה אבל זה חוסר אבל זה לא חוסר משתק זה לא אדם אבל שהוא לא יודע מה לעשות זה אולי תשע באב גם לא גם זה צער כזה, זה אבל כזה, זה חור כזה בחיים שלנו שכל החיים חסרים. הם חסרים ואת מתמלא באמת למשהו גדול יותר, לציפיה.

אם החיים טובים, אם החיים נוחים, אם החיים סבבה, אז יש איזה משהו בית המקדש. בסדר? אז אל תכבש. נכון?

אשכנזים כבר עשו כביסה. אנחנו גם הספרדים הרבה כבר לא אוכלים בשר מהיום בלילה, נכון? מתחילים בצער, כבר לא שומעים מוזיקה כבר הרבה זמן, אין חתונות וכולי, בסדר, אבל החיים טובים לי. טוב, היה איזה משהו פעם בית המקדש נצפה, נחשוב עליו, מצטערים, חבל שהוא לא נמצא ויל מתחיל בד מצפים שהזמן יגמר בין הזמנים טיול לחזור לטיולים ולנורמליות, נכון?

איזה משהו בחיים חסר לנו? תן לו איזה נקודה קטנה להמשיך על לא אם אתה מצטער באמת שכל מה שיש לך עכשיו זה כלום כמו אדם לא לנו שמתאבל על מישהו שהוא מת הוא מרגיש חוסר נורא כי היה לו אדם גדול לידו והוא נפטר הוא נפטר זה חלל נורא ככה אתה צריך להרגיש חלל נורא חוסר נורא כל החיים עכשיו זה כמעט כלום לעומת מה שאמור להיות אז החיים חס חסרים מאוד וחסר לי הרבה בחיים שלנו עכשיו אז ממילא זה מצמיח ציפייה כיסופים השתקקות געגועים מדועים לבית המקדש

אז אני מלא בצער ובציפייה אז אני מוסר את הנפש לבית המקדש מתפש זה לתורה לא לכלי לא איך בונים כלי המקדש ולא אכי לעלות להר הבית ולא סיבוב שערים וכל הדברים זה דברים איסה זבו את זה עכשיו בונים תורה, בונים אמונה גדולה בעם ישראל מתחילים להרים את עם ישראל ולהזכיר לו מה זה התורה שלנו ומה זה האמונה שלנו ומה זה החיים שלנו ומה זה הירושלים שלנו מה זה בית המקדש שלנו מצטערים מתחילים לרומם את עם ישראל למקומות ש אמור להופיע אותם קצת מתחילים להזכיר לעם ישראל

כש בסוגה יש לנו דרך ארוכה המושגים שלנו והעיסוק שלנו הוא כל כך נמוך. המצב הלאומי מאוד מאוד מאוד בשפל. מאוד נמוך.

את הרב טום לפני כמה שבועות מחזכרה רב טו אמר המצב הלאומי מאוד מאוד מאוד מאוד בשפל. ככה הוא אמר. כל המושגים הלאומיים הכל מאוד מאוד נמוך מאוד רעוד מאוד מקומי. צריך להרים להרים את עם ישראל אל הגבעים אל התכנים אל מה זה עם ישראל מה זה אהבת האומה ומה זה אהבת התורה והמצוות וכבוד הדעת וחיבת הדעת אחרי זה קיום הדעת אחרי זה קיצור להריב אתם ישראל למישהו באמת ולצפות מאוד שהיה גודל היה אור גדול היה חיים אדירים כאלה שאנחנו שוקקים אליהם מאוד כל המדינה כל הגאולה

כל המהלך הציוני כל החיים שלנו פה כל המדינה מה אנחנו עושים פה הכל שבית המקדש בשביל הגודל שהיו באחרית כל החיים החומריים הכלכלה הצבא המדינה הפוליטיקה כל ארץ ישראל זה בשביל האור הזה בשביל הגודש הזה בשביל המטרה הזאת בשביל הגובה הרוחני הזה זה כל החיים שלנו לשם אז מצטערים מאוד שזה לא נמצא שם ואחרי הצער זה לא צר ר משתק זה צער שבונה בנו געגועים וציפיה וחיים כאלה שאני חי למען בית המקדש למען התורה למען האמונה למען לבשר לעם ישראל את כל הגודל הזה את כל

הגובה הזה שעם ישראל ידע מה הוא עושה פה ממש מות שלו בחיים שלנו פה טוב אלא במקום אני חייב לסיים רק תראו פה שהים כ ג קבת רחל בחדר חימין אלא במקום חידוש האידה איפה שופיע בראשונה בהתחלה שמואל ודוד ברמה באותו הלילה אלא במקום חידוש הידה של בית המקדש שם נשמעה גם הלילה חורבנו חורבנו כל ברמה נשמע וישבו בניות ברמה ד חינוך בידי ישראל בית המקדש אני חייב לעצור פה בסדר קצת מושגים בית המקדש לא הספקנו לשבוע הבא ממליץ מאוד אם מדוע לת ראיה גם כן

על על הקורבנות יש פה הרב עשרות עמוד ורודים על הקורבנות ועל עבודת בית המקדש ודברים מאוד מאוד גבוהים מאוד יפים נזכה בעזרת השם בבניין ירושלים מקדש במרב וימנו והקדוש ברוך הוא יהפוך את האבל לשמחה שנזכה גם להצטער ולהתאבל על בית המקדש וגם כמובן לשמוח כל המצטער על ירושלים כל מתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה נכון כי מי שמתאבל שייך למהלך הוא שייך לצער אז הוא גם אחי אל הבנייה כי מי שמצטער אז הוא גם משתוקק אז הוא גם בונה אותה אז זוכה ורואה בבניינה כי המצטער

המתאבל הוא גם בונה בסדר עכשיו הרבה מה להעריך נחסור פה בעזרת השם נזכה