כבודה של ירושלים | הרב זלמן מלמד | יום ירושלים | תשפ״ו

זכיתם לראש ישיבה אהוב על כולם לעמוד פה זה מאוד מרגש אותי בעיר הקודש חברון בישיבה קצ גדולה מוכ הרבה תלמידים ברוך השם כל יום שלוש פעמים ביום אנחנו פותחים את התפילה תפילת העמידה אלוקינו אלוקי אבותינו אלוקי אברהם יצחק ויעקב זה נותן לנו את הרשות לעמוד לפני ריבונו של עולם ואתם פה על יד הקברי אבות זכיתם אנחנו נכנסים עכשיו לששת ימי המלחמה מלחמת ששת הימים וכיוון שאני זכיתי להיות באותו המעמד את זה ביום העצמאות שלפני ששת הימים אני רוצה לספר לכם קצת על זה כל שנה ביום העצמאות הרב ציודה היה מגיע לישיבה זורח רק להסתכל עליו כולם התרומנו ובאותו יום העצמאות הרב ציודה פותח את הדברים בצעקות. הוא אומר, "באותו היום לא יכולתי לשמוח. איך יכולתי לשמוח? אנחנו לא מבינים מה מה קרה כאן?

למה לא יכולתי? הייתי קרוע. איפה חברון שלנו? איפה שכם שלנו?

איפה איריכו שלנו? איפ עבר הידן שלנו. הייתי כולו קרוע. את ארצי חילקו, צעקו, אנחנו נבהלנו נורא, לא ידע מה קרה, מה קרה?

זה יום עצמאות היום יום שמח מה מה ממש. ואז הוא המשיך ואמר זה אנחנו אני הייתי נוכח באירוע הזה ואז הוא המשיך ואמר ואז בא רבי יעקב מוישה הרב חרלפ והתבודדנו בחדר בחדר של של הרב במניין הישן דממנו דיברנו ואז אמרנו מתמיתה הזאת היא נפלא לעינינו. אחר כך הוא המשיך בשיחה. אבל ההתחלה הזאת כל מי שהיה שם לא ישכח את זה.

זה היה ממש מזעזע. ומחרת היום מודיעים שהצבא המצרי נכנס לסיני ואז הנעשה גיוס של כל המילואים שהוא פורץ את מלחמה. אנחנו בישיבה אמרנו הרב ציודה צעק איפה חברון איפה שכם כנראה שמשהו קורה בשמיים לא ידענו מה קורה היה מתח גדול שלושה שבועות שתפרוץ מלחמה חשבו שיעש אלפי עוגים הכינו מקומות לקבורה באמצע תל אביב ולבר ועוד כל מיני חשבו שיהיה עשרות אלפים הגורגים במלחמה זה היה חששות מאוד גדולים ואחרי שבועיים של המתח הזה אז מלך ירדן כשהוא היה בסכסוך גדול ממצרים לאור המתיחות הזאתי שבינו לבין מצרים עשה שלום עם המצרים מצרים נסע לד מלך ידן נסע למצרים עשו ברית ביניהם אחרי יום יומיים חבר שלי רבי יעקב פילבר הלך לבקר את הנזיר. הנזיר אתך שמעתם עליו.

אז הנזיר אומר לו, "לא הבנתי מה יש לנו עם סיני, מה יש לנו מצרים. פה פה קרוב אלינו אנחנו. עכשיו שמלך יהודה נשא למצרים, עכשיו אני מבין מה מה הולך להיות. עכשיו אני מבין.

זה היה עוד לפני שפרצה המלחמה. ואחרי שבוע רצה המלחמה ו בבת אחת נעשינו מדינה קטנה חלשה שהייתה באותם השנים קצת ממש בירידה היו הרבה יורדים לא היו הרבה עולים ופתאום קבשנו את סיני ואת את יהודה ושמרון ואת רמת הגולה נשאנו מעצמה ממדינה קטנה וחלושה פתאום הכפלנו את עצמנו וכל כך הרבה העולם כולו עמד משתאה זה היה קידוש השם כזה שאין אין כדוגמתו לא היה לא היה כדוגמתו זה שאנחנו הכינו במדינה ביום עצמאות זה היה מתוך מלחמה באמצע מלחמה היום הזה בכלל לא היה לו לא היה

יום של שמחה ח ביום העצמאות הראשון ואבל חמסי תוך שלושה ימים פתאום קפיצה כזאתי עלייה כזאתי כל ראו כל אפסי הארץ את ישועת אלוהים זה באמת היה טיפשוטו ראו כל אפסי ארץ את ישועת האלוהים אתם יודעים מאמים לא אוהבים אותנו כל כך אבל הניצחון הגדול הזה שהיה כל כך גדול ועצום אני מסתכל יש כאן ספר שאני קזו את השיחות שאני אמרתי במשך הימים במלח ביום ירושלים ואני מסתכל שם כל שנה אני צריך לדבר יש קשיים אבל אנחנו נתבר יש קשיים אבל אנחנו נתבר ועכשיו וכשאני מסתכל

מה היה מאז יום ירושלים ועד היום איזה שינויים גדולים מה עשינו ינו איך גדלנו הכל בזכות הכיבוש שכבשנו את יהודה ושמון ירושלים קודם ירושלים הייתה חצויה וממש קטנטונת והיה הגבול היה בין העיר העתיקה ובין העיר החדשה על יד שערים הם רוצים לראות את העיר העתיקה יכולים איזה בית מסתכלים לעיר העתיקה ולא יכולים להגיע לשם ופתאום היה הכל פתוח ונבנו שכונות גדולות ירושלים גדלה וגדלה עצמה יהודה שמרו נבנת ונבנת ומתקדמת בעוד באופן מיוחד בימים האלה הכל בזכות אותו היום אותם הימים שלי ששת הימים וזה חל רק

שמסתכלים במבט ארוך רואים את הגודל רואים את הטוב האלוקי שמסתכלים כאן ועכשיו כמו גם כמו בימים האלה במלחמות יש כאלה שאומרים לא הצלחנו לפגוע לא לא לא באיראן לגמרי כמו שרצינו ולחזבלה עדיין קיים וה [כחכוח] והחמס קיים ועדיין אנחנו באמצע כשמסתכלים על כאן ועכשיו רואים את הקשיים רואים את הבעיות אבל כשמסתכלים במבט ארוך מסתכלים מה היה אז ומה מה עכשיו אנחנו רואים איזה איך גדלנו איך התעצמנו אתם יודעים שאני הייתי בחור ונצאתי בחופש של הגליל ראיתי כיפה אחת לא היה רק אכילתי וגם לא כובע קובעים

שחורים והיום כשאתה נוסע בטיול בגדים אתה רואה ארוך דתיים אתה רואה אתה ופעם לא היה לא היה דבר כזה הכל השתנה לטובה לא רק מבחינת הכמות גם מבחינת האיכות הציבור התורני הדתי הלך וגדל והתעצם וכשאני הייתי בחור בישיבה תיכונית אז הייתה ישיבה תיכונית אחת בכל ארץ ישראל זה הייתה ישיבת בני עקיבא בכפרה וברוך השם רק שמסתכלים ארוך ארוך מסתכלים בגדול רואים את התמונה שלמה ורואים את טוב השם הגדול וכמה צריכים להודות לריבונו של עולם על כל הטוב הזה. לכן שאנחנו מגיעים בימים האלה, הלב מתמלא בשמחה,

אוושר גדול כשאנחנו רואים איזה התקדמות, עוד יישובים ועוד ישיבות, אנחנו הולכים וגדלים, הולכים את עצמים כל הזמן. ברוך השם.

יום ירושלים אני רוצה להביא נראה חז"ל את המלחמה עשו אה הצבא שלה זה דתיים כמעט לא היו היו מעטים דתיים בזמן בחמת ששת הימים רוב הצבא ובגד די במפקדי הצבא לא היה אף מפקד בכיר שומר תורה ומצוות ואנחנו ניסחנו והתקדש שם שמיים בעולם ואני רוצה להגיד משהו על עניין קידוש השם חז"ל אמרו לנו שחילול שם שמיים בין בשוגג ובין במזומר גם אם אדם חילל השם לא בכוונה ושוגג אז אחד שוגג ואחד מזיד בחי השם. למה? למה שוגג? אחד שוגג ואחד מזיד חיבה שם.

אומר המהרל מפני שמסתכלים על התוצאות זה כמו מזיק. אם אדם מזיק ולא התכוון להזיק הוא חייב שלם. הוא לא יכול לבוא אני מבטא סליחה, אני מצטער, לא התכוונתי, היה תאונה. שברתי לך את המכונית, אתה סולח לי.

לא, סליחה, אתה הרסת את המכונית, אתה צריך לשלם. אפילו באונס מזיק חייו, רק שלא יהיה אונס גמור. אף על פי שהוא לא אשם, לא שוג גמור ואפילו עונס. מפני שמסתכלים על התוצאות, אותו דבר בחילול השם.

אם אדם מחלל שם שמיים, שם שמיים מתחלל. אז אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם ואנחנו קיים אליו [כחכוח] שקידוש השם שמידה טובה גדולה ממידת פורנות היא 500 זאת אומרת כך אומרת המשנה זה קשה לי אז קבל את זה אבל אנחנו חייבים לקבל מה שהמשנה אומרת מידה טובה גדולה ממידת פורנות פי 500 זאת אומרת אם אדם עשה מצווה אחת אחת ו500 עבירות אז זה שווה ככה זה משמע מידה טובה גדולה מידת פורנות הגמרא בסוף המשנה בסוף מכות היא אומרת [כחכוח] אחרי שהיא אומרת איזה מכות מגיע על

איזה עבירות וכדומה היא רוצה לסיים באופן חיובי אז היא אומרת לנו שמידה טובה גדולה ממידת פורנות והחשבון הוא כפרושי חסד לאלפים לעומת ה מרביעים אז זה פי 500 והמפרש שם אומר יכול להיות שזה יותר מפיך של 100 שמות כאלפים זה לא חייב להיות 2000 יכול להיות 10,000 אז יכול להיות שהרבה יותר מפי 500 מידה טובה גדולה ממידת פורנות פי 500 זאת אומרת עכשיו בכ עכשיו אני עובר לקידוש השם אם בחילול השם אחד שוגג ואחד מזג כי למה כי מסתכלים על התוצאות אז בקידוש השם גם כן

אחד שוגג ואחד מזיד בקידוש השם אם אדם מקדש שם שמיים והוא לא התכוון לקדש שמיים למה כי הוא הפיקורס כי הוא רחוק מהתורה והמצוות כי הוא בכלל הוא הוא נגד והוא עושה פעולות שהם קידוש השם אז הוא מקדש שם שמיים זה קידוש והוא עשה קידוש השם וכל ההצלחות שלנו במדינה שרבים בדרך כלל הרבה פעמים נעשים על ידי אנשים רחוקים מתורה ומצווה אבל קידוש השם זה מציאות מי שזה לא הולך לפי הכוונה זה הולך לפי התוצאות כמו בחילול השם אז ככה בקידוש השם הולכים לפי התוצאות אז

התוצאות הגדולות הנפלאות עליו של קידוש השם של תקומת המדינה שלא היה קידוש השם כזה גדול מזה ביום מלחמת ששת הימים עוד קידוש השם עצום ונבלא וגם בימים האלה שהגעת אריה והבים וכדומה אל קידוש השם שמתקדש על ידי אנשים שאולי לא מתכוונים לקידוש השם מתכוונים לשם עם ישראל דברים טובים אבל לא שם שמיים אבל הם מקדשים שם שמיים אומרת הגמרא במסכתב בטרה ושמתי קדקוד שמשותייך אמר רב שמואל בר נחמני פליגטרי מלאכי ברקיע חולקים על זה שני מלאכים ברקיע גבריאל ומיכאל זה הם גבריאל ומיכאל ואמרלה תרי המורי

במערבה ומנינו יהודה וחזקיה בני רבי חיא אחד אמר אמר שואב ואחד אמר ישפה מחלוקת איך תיבנה ירושלים באיזה אבנים תיבנה ירושלים לעתיד אז יש דעה שמלאכים חולקים על זה בשמיים ויש דעה שחלקי שבני רבי חיא שגם כן הם היו אנשים מיוחדים והם אחד אמר שועם ואחד אמר ישפה אמר הקדוש ברוך הוא להוה כדן וכדן מה המחלוקת? אומר המהרל בנצח ישראל, המלאכת הייתה איך תיבנה ירושלים, אם היא תיבנה במידת החסד או במידת הדין. מיכאל מידתו מידת מידת החסד, גבריאל מידתו מידת הדין וכל אחד מרשה יבנה בירושלים

כמו המידה שלו.

או נחלקו בני רבי חיא אחד אמר שועם ואחד אמר ישפה שועם הצבע של האבן שועם היציבה לבן וזה מראה על סמל של חסד ישפה ציבה כאש אדומה מסמלת את ה מידת הגבורה מידת הדין אמר הקדוש ברוך הוא להבה כדן וכדן כלומר איך תיבנה ירושלים על ידי חסד אלוקי פי שהקדוש ברוך הוא ישמיע חסד במידה טובה והכל בקלות והכל בשפע והכל או צריך להתאמץ על זה ולילחם על זה ולהקריב על זה ולסבול על זה וכך תיבנה ירושלים אולי אפשר להסביר שהשאלה היא האם היא תיבנה על ידי

התרותה דלתטתא אוותה דללה עם ישראל התעורר להנות ירושלים או הקדוש ברוך יבוא וימשוך אותנו וזה יהיה טעות לאילה נחלקו ואמר הקדוש ברוך הוא כדן וכדן זאת אומרת ירושלים תיבנה במינת החסד ירושלים תיבנה במינת הדין בהרות דלאה בהתרותה לתתא מכל הצדים נבנת ירושלים יש המון זכויות שבגללם ארץ ישראל הולכת מנידות והמון מחירים שאנחנו משלמים על ירושלים שהולכים ונכה זה סדר העולם סדר השלמות בא מכל הדדים ביחד מיני ומיני ארץ ישראל נבנת חז"ל אומרים לנו ששלושה דברים נקנים בייסורים ארץ ישראל תורה עולם הבא ארץ ישראל נבנת בייסורים

גדולים אבל נבנת גם בחסדים גדולים כל הזמן אנחנו רואים את חסד השם מצד אחד וגם את המחירים שאנחנו צריכים לשלם מחירים מאוד מאוד גדולים אבל ארץ ישראל הולכת כל הזמן ונבנת מועיל ורבינו הרב ציודה היה אומר שכ שקדושה זאת זה דבר מציאות אמנם לא רואים רואים את זה אבל זה מציאות ממשית והביא לזה ראיה הלכתית אולי שתיים אני לא זוכר מהשנייה גם הוא הביא אחת ראיה ששור פסולי המוקדשים אם א חרשו בו עושים איסור כיליים מה זה שור פסולי המוקדשים שור שהיה קדוש ונפל באומום ופדו

אותו אז אחרי שפדו אותו כבר אפשר לאכול אותו אותו, אבל הוא אסור בגיזה ועבודה. ומה הוא קצת קדוש וקצת חולים. מכיוון שהוא קצת קדוש וקצת חולים הוא כאילו שני סוגים ואם חורשים בו עושים איסור כהיליים. איסור כהיליים זה בשני מינים.

קודש וכול זה כאילו שני מינים בתוך אותו. זה לא מתערבב ביחד, זה לא חצי קדושה, אלא יש כאן קדושה ויש כאן חולין בתור. או נגיד לצורך הדוגמה יותר פשוטה אדם חרש עם שור קדוש ושור חולין הוא עושה איסור כלים וזה נפסק להלכה לרמבם זאת אומרת שנכנסים לזה כמציאות שונה אדם הקדיש בהימה הוא שינה אותה היא אחרת היא עכשיו סוג מין אחר וזה אם מחורשים בבהמה הזאת במהמת חולין עוברים באיסור כיליים יש עוד גמרא במסכת ארחין שהגמרא אומרת שאם שיש שלושה דברים שאף על פי ש שלושה

לוים שאין בהם מעשה והכלל הוא כל לו שאין בו מעשה אז לא לוקים עליו רק עלו שיש בו מעשה ויש שלושה לוים שאין בהם מעשה ללוקים זה נשבע אם אדם נשבע שזה רק דיבור אבל נשבע לשקר לוקה ממר הוא מקלל. אם אדם מקלל הוא לוקה.

קלל כלפי מעלה, כלפי קלח בן אדם אז הוא לא כה אף על פי שזה רק דיבור. זה הלכה מיוחדת. ועוד דבר השלישי זה אם אדם ממר, עושה תמורה, אומר זה יהיה תמורת זה. אז אומרת הגמרא, אל תתני ממר, כי אין לך מעשה גדול מזה.

ממר זה עושה קדושה עושה הוא אומר הבהמה התחולת זאת היא תהיה תמורת הבהמת הקודש הזו אז שניהם ויהו תמורתו יהיה קודש אז זה נהיה קודש נהיה קודש זה מעשה מה הוא עשה מעשה הוא אמר לא עשה שום מעשה האמירה שלו יצרה מציאות והגמרא חושבת שזה מעשה אדם הקדיש הוא עשה מעשה חלה מציאות של קדושה. ירושלים מקודשת מכל מכל ארץ ישראל. זה מציאות. בית המקדש מקודש יותר מכל ירושלים.

10 קדושות הם מדרגה על גבי מדרגה. שיא המדרג שי שיא הקדושה זה ירושלים, זה בית המקדש, זה קודש הקודשים. זה אבן השתייה שממנה הושת העולם. ממנה שתה כאילו זה התחלה של ה של העולם.

היה כאן איזה גרעין איזה נקודה וממנה התפתח כל העולם כולו. זאת אומרת המקום הזה הוא בגבול בין לפני הבריאה ובין בין הבריאה. זה כאילו באמצע. וחז"ל באים ואומרים לנו שאהרון הקודש הוא לא היה מן המניין.

כלומר אהרון הקודש הוא לא תפס מקום היה כאן איזה נס שקודש הקודשים היה 20 אמות בזמן בבית המקדש שלמה מדדו מצד אחד של אהרון 10 אמות מצד השני של אהרון 10 עמות מדדים זאת אומרת מודדים על יד אהרון 20 אמון ואהרון לא תופס מקום איך זה יכול להיות אהרון היה וחצי רוכבו ו2חי קומתו עוקו אז אז אז איך יכול להיות ש10 אמות מצד זה ו10 עמות מצד זה ובסך הכל קודש הקודש שמו 20 אמות זה היה נס זה כאילו הגבול שבין מקום לעל מקום זה מה

שחז"ל רוצים ללמד אותנו מקום קודש הקודשים זה המקום שהוא ממנו התחלת העולם ולפני כן לא היה מקום, לפני כן היה משהו בלתי גבולי וכאילו זה מתבטא במציאות הזאת בפועל שבקודש הקודשים היה איזה מצב ניסי כזה שהאהרון כאילו לא תופס מקום זה מעל המקום זה אבן השתייה שממנה הושיטת העולם משם מקור הברכה משם כל הגודל כל ההתכוונות שלנו בכל דבר בתפילות אנחנו מתכוונים פונים אל המקום הזה ומשם עולות התפילות הצלח אומר ש על חז"ל אמרו לו שאדם צריך כשאדם מתפלל הוא צריך לכוון ליבו למקום אז הוא

אומר כוון ליבו למקום אפשר לפרש למקום לריונו של עולם אפשר לכוון ליבו למקום לבית המקדש ואז הוא אומר הוא אומר דבר מעניין הוא אומר שמי שככל מה שנמצא עם קרוב למקום הזה אז התפילות עוברות מגיעות מהר ואם אדם נפטר בחוץ לארץ במקומות רחוקים אז השם צריכים לעבור הרבה מקומות שהם לא כל כך טהורים והתפילות צריכות ללכת וללכת וללכת עד שהם יגיעו לבית המקדש לספר לכם שנכד שלי נסע פעם ויצר לו טרם ברס לברך אז הוא אומר לו עכשיו עוד מעט ראש השנה אז א אולי אתה

רוצה לסוע ל לקבר של נחמן אז הוא אמר לו הסבא שלי אמר ש בתפילות בחוץ לארצת שמגדות לארץ ישראל הם עייפות ומתונפות ומקלות לנסוע לשם מה זה אומר הצלח זה לא אומר אני אני אמרתי בשם הצלח זאת אומרת בית המקדש זה המקום זה מקום הקודש זה ש כאשר אנחנו זכינו למקום הזה שתנה מצבו של עם ישראל לא זכינו עדיין לשלמות הזאת אנחנו נמצאים בתהליך יש חומות שעצרו אותנו כשכמה המדינה נפלה חומה אחת מקודם הייתה חומה בין ארץ ישראל שעצרה בגבולות ארץ ישראל שעשרה אותנו ודברים כפשוטם

קראו שכמה המדינה פתאום עליה גדולה לפועל הייתה חומה רוחנית יש כאלה שאמרו שאסור לעלות בחומה הזאת. הייתה חומה כמה מדינת ישראל החומה הזאת נפלה. נשארה חומה בינינו לבין ירושלים מר הקודש בין ירושלים לעתיקה. ביום ירושלים זכינו שהחומה הזאת גם כן נפלה.

עכשיו אנחנו נמצאים בחומה האחרונה. אנחנו עדיין לא יכולים להיכנס לבית המקדש, אל מקום הקודש, אבל שתי החומות הללו, ברוך השם נפל. זה הימים האלה, ימי יום ירושלים הם ימים מאוד מאוד גדולים. כמו שאמרתי, צריכים תמיד להסתכל בגדול.

מה הגדולה של המקום הזה? שבו שורה שכינה הגדרה של שחיית שכינה אנחנו רואים את זה זה תלוי בכמות זה העשרה של עוסקים בתורה שכינה ביניהם 100 הופעה יותר גדולה המשנה אומרת מסכת ברכות שאם יש זימון ב100 לא נפסק כך להלכה אבל זימון ב100 אומרים השם אלוקינו יש הופעה יותר גדולה של שכינה אלה אומרים ש אלוקי נוקי צבעות הופעה שיותר שכינה כמה שיותר ישראל ביחד יש הופעה של שכינה יותר גדולה המקום שהוא מאחד את כל ישראל ביחד זה ירושלים זה בית המקדש ושם שורה השכינה בשלמותה כביכול

השיא של הפרעת שכשינה היא בירושלים הקודש השכינה שורה במקום שכלל ישראל נמצא כמה שיותר ישראל מוחדים יותר שורה השכינה אם ישראל לא מאוחדים חלילה וחרס מסתלק את השכינה ספר החרדים אומר שכל המצוות שבין אדם לחברו הם כדי שיהיו ישראל מאוחדים וכשישראל מאוחדים השכינה שורה עליהם ואם הם מפורדים אפילו הם תלמידי חכמים ומקפידים בתורה ובמצוות השכינה מסתלקת. זאת אומרת הוא מוסיף קצת על דברי חכמים שחכמים אמרו שקשרים מאוחדים הם נצחים במלחמה וכשהם מפורדים אז אפילו שהם תינוקות שבקיעים במט שערי טומ לכאןת לכאן בהלכות טומאה וטהרה אף

על פי כן הם לא מנצחים ממש דבר תמוע אנשים תלמידי חכמים בחורי ישיבות יודעים מהלכות ומה פרעה יודעים והם הם מדברים לשון הרע ם מסוכסכים אז השכינה לא שורה ולא נוצחים במלחמה וכשישראל מאוחדים הם מנצחים במלחמה מפני שאנחנו צריכים להבין את הדבר הזה כי ישראל כל ישראל כל אדם מישראל הוא מופיע את ורש השם א כי עם ישראל הוא עם ישראל שנושא את שם השם בעולם וכל אחד מישראל אפילו שהוא לא מזדהה לגמרי עם הדרך עם הדרך אבל כיוון שהוא מישראל הוא חלק מכל המהלך והוא

נושא את שם השם בעולם לכן האנטישמיות יש גם נגד אנשים שמתנהגים לגמרי כמו גויים ואין להם שום דבר בולט כיהודים שהם יהודים ורוצים לשמור על קשר של שייכים לעם היהודי הם מזדהים הם שייכים לדרך הזאת מכיוון שהולכים לדרך הזאת הם בעצם נוסעים שם שמיים כי עם ישראל נושם אז כשישראל מאוחדים מופיע השכינה ושיא ההחדות ירושלים ירושלים ולכן חז"ל אמרו לנו אחת הסיבות ירושלים עיר שחוברה ליחדה בחגים אז אזמרגלים חכמים ביטלו את הגזרה של המיצות הם הם נחשבים טמאים ואסור לאכולת התרומה שלהם כל השנה ומגיע חגים

חכמים מבטלים את הגזירה הזאת למה כי כז גם באים על ירושלים וכיוון שבאים לירושלים וזה לא אכל מזה וזה לא יכל מזה זה אז יהיה פירוט ברור אף על פי שיהיה קשה לסמוך על המארצות שמקפידים על טומאה וטה ולכן גזרו חכמים את הגזירה הזאת אבל באו אבל בירושלים כשבאים לירושלים עיר שחוברה ליחדיו שעושה את כולם חברים במובן זה שסומכים עליהם מבחינתיני טומא וטהרה גם בתרומה לא רק בקודשים כדי שלא יהיה סכסוכים ושכל אחד יאכל אחד לשני ולעכשיו זה הוא לא שומר התור על טערה אז אי

אפשר לסמוך עליו האחדות כל כך חשובה שביטלו חכמים את החשש הזה ששם ה המארצות הם טמאים כי זה היה איסור דרבנן איסור דריתא אי אפשר כמו היחד היחד כל כך חשוב וזה בעצם עניינה של ירושלים ירושלים היא המאחד את עם ישראל. כשיש כהן גדול אחד בבית מקדש אחד, כולם פונים לכיוון אחד.

זה מאחד את כולם. זה עושה את עם ישראל אחד. ואז השכינה שורה. השכינה שורה בירושלים.

אז אני רוצה להסביר זה לא רק המקום זה גם התפקיד. זה לא רק המקום שהוא מקום מאוד מיוחד. זה ודאי זה המק המחבר את הכל. אבל זה גם ה מה שעושה מהקום הזה הוא מחבר את כולם ביחד לכל עם ישראל ביחד וזה מביא להשעת שכינה אני חייב ללכת לחתונה אני לא הספקתי לכתוב את הכתובה ו רוצים לעשות חתונה לפני ה לפני השקיעה אז אני רוצה לברך את כולכם שתעלו במעלה במעלות התורה ותסיחו בעזרת השם יתברך והימים האלה ימי השיעה מיוחדים אלינו אנחנו בישיבה לא יודע מה אתם עושים אנחנו לא אומרים בששת הימים תחנון זה ימים זה מחר מחרתיים זה יום שבית אל שוחרה אז אי אפשר להגיד תחנות בבית אל אז שנזכה מהימים האלה לגאולה שלמה בקרוב