חזון ישעיהו | הרב חננאל אתרוג | סנהדרין | תשפ״ו

שלום וברכה. אנחנו נתבונן היום בעזרת השם ביחד בהפטרה שעם ישראל בחר לקרוא בשבת הזאת חזון ישעיהו בן המות. השבת כולה נקראת א על שם ההפטרה. שבת חזון יש כאלו אני אגיד לכם איך כתוב לי בחומש.

בחומש כתוב למקצת בני ספרד מפטירים בישעיהו פרק כב. אבל רובה דרובה גם שבני ספרד ובעיקר כל האשכנזים מפטירים שבת חזון ושוב מגדירים את השבת לפי ההפטרה הזאת ו כנראה שההפטרה הזו מסבירה לנו את פשרם שלהם אם אנחנו הולכים ומתקדמים בבין המצרים אם אפשר להתקדם שם או לשכוע יותר עמוק הרמק יותר חזק מהכיסאות ו ואנחנו נכנסים לעוד הגענו לתשעת הימים ואנחנו מגיעים א לשבוע שהכל בו מקבלים שהכל יהפך לסום ושמחה אבל ההפטרה הזאת הפטרה קשה אנחנו קוראים אותה חלק מהות קוראים אותה במנגינה של מגילה איך וובעיקר

התוכן של הקשה לא רק מנגינה של הקשה אבל זה די הפתעה אני חושב אני עושה את זה הרבה שנים אבל די הפתעה ש ש תודה רבה שאנחנו קוראים שחזל או שמסדרי את ההפטרות א בחרו לנו הפטרה מספר ישעיהו הפטרות קשות יש גם בספרים אחרים הפטרות מאוד קשות יש גם בירמיהו וביחזקאל ונכון פרק א' בישעיה הוא פרק קשה לא ספק נתבונן בו הוא פרק קשה תוכחות קשות מאוד ואם אתה בוחר הפטרה קשה אז זה היה יותר מתאים לבחור כביכול כביכול הה יותר מתאים לבחור מירמיהו למשל הגמרא

אומרת בהבת רב יהודה עמוד סדרן שנביאים ראשו שופטים שמואל מלחם זה כולם זוכרים אבל אז הסדר שונה [כחכוח] הוא לא כמו שמודפס אצלכם בתנכים אצלכם בתנכים מודפס לפי סדר ההיסטוריה כמו יהושע שים שמו מלכים סדר ההיסטוריה אז כך ישעיהו שחי עשרות רבות של שנים לפני החורבן ואחר כך ירמיהו שהוא מסיים קצת אחרי החורבן ואחר כך יחזקאל שמתחיל קצת לפני החורבן חז חז"ל [נחירות בוז] עושים סדר אחר, לא סדר לוח הזמנים, לא הסדר של הכרונולוגיה. חז"ל אומרים שקודם כל ירמיהו. למה ירמיהו?

כי ספר מלך המת מסתיים בחורבן, בחורבן של ירושלים וזה פורענות ויש ירמיהו כמעט כולו פורענות. אז הוא מיד אחרי זה ואחר כך יחזקאל שהוא חצי חצי עוד מעט נפתח את זה. החצי הראשון שלו פורענות והחצי הראשון שני שלו זה נחמה. ואחר כך ישעיה ישעיהו ככה הבריתה אומרת כולנה הגמרא אומרת כולנך כל ישעיהו זה נח אז אפשר למצוא כמו שאפשר למצוא בירמיהו נחמות נחמות גדולות מאוד נכון מפרקים למד כולם מכירים בעיקר יש המון פסוקים של נחמה שבזורים אבל ישעיהו ירמיהו זה פרק זה פורנות כמו אכה אנחנו קוראים את ההפטרה מגילת אכה ירמיהו כתב את אכה חוץ מירמיהו זה קינה קינות ככה קוראים זה ובדיוק ממישהו כולו נחמתא אנחנו א בחרנו דווקא בו א לקרוא את ההפטרה.

אז מה זה אומר לנו? אם זה אומר לנו משהו אנחנו עכשיו מתחילים סדרה של שמונה הפטרות שכולם ישעיהו ההפטרה של השבת ואחרי יש לנו שבע הפטרות שבעה דנחמתא כל השבעה דנחמתא זה ישעוהו שוב אפשר לקחת מנביאים אחרים אבל לוקחים דווקא מישהו כל החלק השני של ישעו מפרק מ שבת הבאה נפטיר פרק מ נחמו נחמו עמי יאמר אלוקיכם ואחר כך עד שבת א השבת הבאה שנקרא הפתעה אחרת זה כבר תהיה שבת ראש השנה ואחרי זה הושע שבת תשובה אבל כל ההמשך הגדול זה ישעיהו אבל יש פער

אדיר בין שיא הפורנות שבת חזון לבין כל שבת הנחמות שיבואו לנו אחר כך זה נכון זה הפטרות היחידות שלא קשורות באופן יושיר לפרשה יש פה משהו בחז"ל כמו שבראש חודש אז לא מפטירים את ה אז יש פה איזה משהו מתוך תשעה באב שהוא יותר חשוב יותר מטביע אותם על המשמעות של הזמנים יותר מספר לנו איפה אנחנו נמצאים מאשר ההפטרה וזה זה ישעיהו. ברור שישעיהו גם בגלל התכנים שלו אבל יש פה גם מעבר לתכנים שלו. ננסה קצת א להתבונן ובאמת יש פה נבואה קשה מאוד נבואה קשה

מאוד בנים גידלתי ורוממתי והם פשאו ידשור קונה וחמוס עליו ואחרי זה נהיה יותר כבד אוי גוי חוטה עם כבד עוון זרע מראים בנים משחיטים עזבו אתני צ נזו רחור פצע וחבורה אין בו אין מכף רגע ועדש אין בו מתו פצע וחבורה מכת ריבחיה רוחנית ישעיה הוא סורק עובר על כל עם ישראל >> [נחירות בוז] >> ופצע וחבוריים במקום ארצכם שממה ערכם שרופות אשמתכם נגדכם זרים אכלים אותה ושמע כמהפיכת זרים ואפשר להבין את הפסוקים האלה בשני רבדים אני קורא את פסוק ח ונותריו הציון כסוכה וחר עם

כלונה ומקשה כעיר נצורה אז אפשר להגיד שהנבואה הזאת וכנראה שניה הזים נכונים היא היא נבואה ממשית מעשית זאת אומרת זה מה שקורה בשביל שחזקיה הוא חי בזמן סנחריב וסנחריב כובש את כל ארץ ישראל את כל ארץ ישראל ובא ציון ישממה ישממה גם מגן סנחרים וגם שחזקיהו הוא סוגר את כל המפעלים ולוקח את כולם חזקיהו לוקח את כל עם ישראל והופך אותם לבית מדרש אחד גדול בית מדרש אחד גדול והוא מזניח מאוד את העבודה החקלאית ובסנחריב בא מכיוון אחר וכולם מתכנסים לתוך ירושלים אז הדימויים יש פה

שלוש דימויים שלושה דימויים כסוכה וחרם כמלונה ומקשה כעיר ניצורה סוכה וחרם זה זה משמר מלונה במקשה.

מקשה זה שדה שיש בו הרבה גידולים והוא מניב תנובה יש בו הרבה זה מלשון מק כ קישויים וכל המשפחה היום בעיקר מקש הוטיחים משתמשים במד אז יש בה מלונה זאת אומרת יש שומר שלן שם שיעשן שם כי הוא צריך להשגיח כי יש כאלה שהוטיחים קורצים להם אז הוא צריך להשגיח אותו דבר סוכה וחרם הכרם מאוד א בשל ומני ושקולות וישהו צריך להיות שם בסוכה ואז כשהעונה נגמרת אז אז אתם יודעים איך הגפנים נראים? הם בשלכת ובקושי רואים אותם. רק את הגזעים העירומיים גם גוזמים אותם אז

הם קטנים כאלה ובמקשה לא רואים כלום כי הכל מתייבש. שכתפו את הכל, הכל נראה אדמה, הכל נראה מת חוץ מאיזה מבנה כזה קטן שהוא חי א בתוך א רש"י אומר אותי רש"י אומר שגם אין מה לעשות עם סוכה בקרם או עם לונה במקשה כשאין תנובה אבל פשט הפסוקים עיר נצורה כאילו אפילו הסוכה היא כלום בעציון היא כלום אבל עיר נצורה עיר נצורה היא כן נשארת אז הפשט של הפסוקים הוא וזה לא חידושים שלי זה שסנחריב הופך את כל ישראל למשמיד את כל החקלאות בכל מקום הצבא

שלו 180,000 חיילים באים ולוקחים את כולם ורק ירושלים נשארת כמו איזה מקום אחד בודד הכל הכל מת מסביב הכל ורק זה נשאר רק זה נשאר ויש [נחירות בוז] פה איזה נבואה שאז מתאים ארצכם שממה ערכים שרופות אש אז מתכם לגדכם זרים אוכלים אותו שממה כמפרכת זרים זה יכול להיות שהוא מדבר על אה בעצם נבואת נחמה יכולה להיות פה כי עוד מעט זה יגמר כי עוד מעט יבוא מלאך השם ויקבמחנה אשור ויהרוג את כל בצבא של סנחרים וירושלים תיגאל ושוב תהיה פריחה ושוב תהיה כמו שסוכה בקרב

ומלונה מקשה זה לא כל כך דיכאון נכון כי אתה רואה את זה אז אתה יודע שנגמרה העונה ועוד מעט א תחזור עונה חדשה זה יכול להיות ככה וזה יכול להיות גם לא משמעות ריאלית בסדר עכשיו הסברתי את זה מציאותית יכול להיות שהמשל הזה הוא משל שכימה לנו ול סנחריב מזמן היה בעינינו שבא ציון במובן הרוחני של ציון מובן שכל הנכסים, כל הכוחות, כל הופעות החיים של עם ישראל, הכל הולך ומושמד, הכל הולך ונעלם ואולי גם בסוף הסוכה והמלונה הם חסרות משמעות.

יש פה פסוקים, קראתי קודם את פסוק ד אחד הפסוקים הקשים בתנ"ך אוי גוי חוט כבד עוון זרע מריאים בנים משחיטים. אז מה הגמרא לומדת מהזרע מראים בנים משחיטים? יש מחלוקת רבי יהודה מאיר אם אה אם בין כך ובין כך נקראים בנים ככה אנחנו פוסקים לנכון. אז איך יודעים שבין כך בין אם ישראל חוטאים ובין אם ישראל לא חוטאים בין כך ובין כך נקראו בנים בנים זה להגיד בנים אתם השם לשם אלוקיכם זה זה לא סתם פסוק זה פסוק עם א עמוס זה פסוק טעון זה פסוק

א מה זה בנים איך אפשר להגיד בנים ש כשאתה אומר מישהו בן של מה אתה מתכוון מה אתה מתכוון אני מתכוון ש שיש לו את התכונות שלו זה מה שאתה מתכוון שיש לו את התכונות שלו אם אתה אומר שהגור הזה הוא גור של פיל.

הוא כנראה נהיה כמו פיל קטן כזה אבל כן להגיד עם ישראל בנים אתם שם אלוקיכם זה מפח ובני אדם עם חולשות ובעיות ועבירות והנחמ תחרב בית המקדש נחרב לנו כבר בית המקדש ובין כך ובין כך קוראים בנים איך יודעים שבין כך ובין כך קוראים בנים מהפסוק הזה זרע מראים בנים משחיטים משחיטים זה עבודה זרה אתם זוכרים שכש השחתה הם בהפטרה הכי קטגורית הכי כ מבקרת בתוך זה שהיו קורא לנו בנים בתוך זה בתוך התוכחה היא מפחידה אחק תראו מה אומרים א לולי אדוני צוות תותיר לנו

שריד כמעט כי סדום היינו למרד דמינו להשוות את עם ישראל לסדום ואחר כך הוא אומר שמו דבר אדני קצינסדום זינו תורת אלוהינו הממורה קורא לעם ישראל סדום ואמורה שאתם יודעים מה קרה רגע אמרתי שאנחנו בנים משחיטים אבל בנים ואחר כך התקפה קשה מאוד של נגד המצוות שלנו למה לראוב זבחכם יאמר אדוני כי תבוא לראות פניי מי ביקש זאת מידכם רמוז חצרה זה באמת פסוקים מעליבים זה הביטוי הכי קטן אנחנו באים לראות פניו את פניך השם מבקש והקדוש ברוך הוא אומר מי ביקש זאת מידכם רמוז חצי

חיים מי רומז לך מה באים אנחנו באים את המצוות נהפכות פה לקללות הדבר הכי גדול הכי נסגב הוא לא אומר כי תבואו להר הבית יבוא לראות פניי שלוש פעמים שנה הרי קודח פני השם אלוקיך אז אתם בעצם באים למוץ חצרים פרסכם כפיכם העלים עיניים מכם גם כתר תרבו תפילה אינני שומע לא לא יעזור לכם זה מין א זה מין א אה גירוש כזה מאוד מאוד מוחלט אתם יודעים יש איזה פלא בישעיהו זה פרק א' בישעיהו אבל זה לא הפרק הראשון לפי הסדר כרונולוגי אתם יודעים שלא

תמיד יש סדר כרונולוגי הפרק הראשון בספר ישעו את פרק ו' כולכם מכירים זה ברור זה די ברור זה הפשט של פרק ו' משנת מ משנת מות המלך וזיהו ויראה את אדוני ישב לכיסא רב וניסא שולב מלאים את האכל צרפים לומדים ממה עלו קדוש קדוש קדוש זה א ברור מהפסוקים שזה תחילת וישמע את כל אדוני אומר את מי ישלח ואת מי ילך לנו ויאמר הנני שלחני ויאמר לך ואמרת לעם הזה שימו שמוע ואל תבינו אוראירו ואל תדע גם זה לא כך נחמד כי הנבואה כביכול לא תצליח

אבל פה ישעיהו ממונה לנבואה אז א יש פה מחלוקת בין הרמבם לרשי בגמרא בחגה הגמרא בחגה מדברת על ישעו פרק ו' והיא אומרת כל מה שרא יחזקאל ראה ישעו אתם זוכרים את זה כל מה שראה יחזקאל ראה יש זאת אומרת יש לנו בתחילת ספר יחזקאל פרק א' מעשה מרכבה מעשה מרכבה זה סודות ורזים ניסטר שבניסטר שבניסטר מעשה מרכבה גם אתה קורא את הפרק אתה מבין שיש שם סודות ורזים ומי מי יכנס אל הקודש וזה מתואר באריכות פה ביחזקל בישעיהו פרק ו' יש שתיים שלושה פסוקים שמתארים

מה ישעיהו רואה והגמרא אומרת או הבריתה אומרת בחגיגה כל מה שראה יחזקאל ראה ישעיהו אבל התיאור מאוד שונה התיאור שלל של ישעיהו זה ויראה השם יושב על כיסר משרב שולמך שרפים מדה לו ששנפים שנפים לאחד בשניים יחסי פניו בשניים יחסי רגליו בשניים ואז הוא שומע וקרא זה על זה ואמר קדוש קדוש צקות זה התיאור אז למה יש פרל למה אתם טוענים זה אותו דבר פה יש תיאור מאוד מאוד נרחב ועמוס וגדול ופה יש שתיים שניים שלושה פסוקים אומרת הגמרא אינו דומה בין קרח שראה את המלך

לבין כפר שראה את המלך ואם אנחנו מסבירים לפי רשי הכוונה היא שבן קרח זה אחד ש זה בנה לי בשבילו מה הפירוש אחד שגר ליד א ליד הכנרת אז כל בוקר הוא רואה את הכנרת בסדר אחד שגר ליד החרמון אז כל בוקר הוא רואה את החרמון אז הוא בן קרח בן קרח אחד שגר ליד ארמון המלך אז הוא רואה את תקס חילופי משמר המלכה זה מאוד מיוחד והוא מצטלם ומנסה לעצבן אותם ורואה איזה יופי ואיך הכל מרשים אבל הוא רגיל הוא רגיל הוא כבר ראה את

זה מאות אם לא אלפי פעמים הוא לא דומה לבין כפר שראה את המלך בן דבר של המלך הוא פעם ראשונה רואה את הכנרת או את החרמון או את משמר המלכה והוא מלא התרגשות והוא מספר ובאריכות באריכות אז הם ראו אותו דבר הם רואים אותו דבר למה יחזקאל כל כך מעריך כי הוא בן כפר לא שהוא מדרגתו פחוטה אבל הוא בגלות בגלות תפתחו השמיים מאחזקל ור מרות אלוקים השמיים שלו סגורים הוא בגלות ואני בתוך הגולה ופתאום בום לא יאומן שהוא רואה משהו שלא אמור אמורים לראות בגות

בגות הנבואה היו היה למה התנבע שכבר היה זה זה הפתעה אדירה ולכן זה כמו בן כפר לעומתי שהיהו שהוא בירושלים הוא קרוב ל-100 שנה 80 שנה לפני החורבן אז הוא אומר ככה בכמה פסוקים ככה מסביר רש"י אבל הרמב"ם מורנו ברוך מסביר אחרת הרמבם אומר שאין הבדל או שלא הגמרא לא באה להגיד שיש הבדל בין ישעיהו ליחזכאל הגמרא אומרת עם מי מדבר ישעיהו ואם מי מדבר יחזקאל. יחזקאל עצמו הוא לא בן הכפר. יחזקאל הוא בן קרח. אבל קהל השומעים שלו זה יהודי בבל.

יהודי בבל הם בגלות. הם כבר בן כפר. ומבחינתם זה התרגשות, משהו מיוחד במינו, שהם רואים את המלך, רואים את מעשה מרכבה. לעומת זאת, ישעיהו מדבר עם אנשי ירושלים ואנשי ירושלים הם ממעשה מרכבה.

אתם מבינים שזה לא מסתדר עם פרק א' לכאורה, עם ההפטרה שלנו. כי לא מדובר מדובר על האנשים שהלכו ברחובות ירושלים אנשים שהלכו ברחובות ירושלים מעשה מרכבה אצלם זה תן שלושה פסוקים אתם יודעים לנו לא עוזר כל כך כל פרק א' ביחזקאל כי זה נשאר גנוז גנוז גנוזם שלושה פסוקים זה עם קדוש ונורא ונסגב ופה בהפטרה שלנו שזה היה כמה שנים אחרי כנראה אומר להם ישעיהו בדבר השם שמעו דבר השם קציני סדום זרע מראים בנים שחיטים ויצוח חבורה אומום איך זה איך זה מסתדר שני הדברים האלה

ביחד מה מה הקשר איך איך אנשים שהם כולם יודעים מה זה כנפיים של מלאכים ויודעים מה זה שולב מלים דיכל יודעים מה זה כיסא רע מניסא איך פתאום אתה קורא להם יש איזה תשובה שאומרת שהם א יחסית יחסית זאת אומרת הם נטבעו הם מסוגלים להרבה הרבה הרבה יותר ליחס למה שהם מסוגלים אז א אז אה אז הוא אומר סדום ואמורה לא אתם לא סדום ואמורה אבל רגע אבל זרע מראים ביניהם שחיטים אנחנו יודעים שיש פה איזה הדרדרות כזאת אולי בכלל נתחיל במילה חזון חזון ישערבנו מה

זה חזון מה פירוש מילה חזון אז רשי מביא בשם חז"ל שיש 10ה לשונות של נבואה יש כל מיני מילים צופה רואה חוזה גם יש נביא אז מה זה חוזה חוזה זה קשה שבכולם כי אני אומר חזות קשה גד לי גם באישהו אויבוי והשודד שודד חזות קשה מילה חזות המילה חזון נשמת קשה למרות שאת המילה חזון אנחנו רואים גם בביטויים חיוביים איפה למשל איפה יש את המילה חזות לחזות ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים למשל נכון אז אנחנו לא רוצים קשה אנחנו רוצים חזון מה פירוש המילה חזון

בעברית שלנו אפשר לפנח דרך קצת העברית שלנו חזון זה משהו שלא כולם רואים הנה ותחזנה עינינו משפחה ציון ברכים הנה זה זה דווקא הברכה אז ב-18 היא מסבירה לנו טוב אנחנו לא אומרים תשוב לציון ברחמים היינו הולכים להגיד ושוב לציון ברחמים אנחנו לא מברכים לא זה הבקשה מה הבקשה שלנו ותכזהנה איננו זאת אומרת זה קורה אבל אנחנו לא רואים את זה זה קורה זה לא צריך להתפלץ ברור שזה קורה אבל אנחנו רוצים תיתן לנו עיניים כאלה שרואות את זה כי כנראה זה מסובך, כנראה זה מורכב.

לחזות גם היום משתמשים בעברית בתור א נכון מיש שרואה דברים שאחרים לא רואים. יש כאלה מילים אני מחפש.

אני לא שאני מצפה שתעזרו לי, אני כבר מבין אבל אה חוזה עתידות. הוא משקר או לא משקר זה דבר אחד אבל מה אמרתם? >> כן. תחזית תודה.

תחזית מזג האוויר. אז הוא יודע מה שאתם לא יודעים, נכון? אתם יוצאים מטריאה והוא אומר לכם תחזירו את המטריה הביתה, אני רואה מה שאתם לא רואים הוא לעומק רואה. הנה אז זה העברית שלנו זה דווקא טוב.

אז אז יותר מלשון קשה חזון זה מי שצופה למעמקים וישעו הנביא חוזר למעמקים משום שישעו חי הרבה מאוד לפני החורבן. שוב אמרתי ישעיהו חי בזמן חזקיהו. כל פרקי הנבואה שבתך שלנו כמעט כל פרקי הנבואה זה ישעיהו. מי שהיה א וכיטתו חרבותם מחנות מזמירות לא ישגו גולך ולא יתמ מלחמה וגר זה עם כבש ואני אומר רבץ נכון וריכו ביראת השם הנה ימים באים צחות מזר יש ונצש יפר וה לא למראה [כחכוח] עיניו ישפוט ולא משמעות יוכיח שפת בצד בצד גדלים שם ישור לנו ארץ כל הפסוקים האלה

והיה באחי תעים נכון הרב בתשם ברש וניסא מגבעות נהרו אליו כל העמים לך ברכב כמציות תורה דבר מירושלים כל הפסוקים האלה זה אצלנו בישעיהו למה זה אצלנו בישעיהו כי ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח זה אבא אמינה שחזקיהו משיח וסנחריב גוג מגוג בסוף זה לא קרה אני חושב שדיברנו על זה פעם פעמיים אבל יש פה איזה הופעה שעם ישראל קרוב למשיח בתוך הפסוקים האלה כנותרה בציון יש איזה אבאמינה ש שעם ישראל רגע הוא משיח או שהוא בנים משחיטים מה הוא יש פה איזה הערה של

אלפי שנים עברו מאז ועוד לא הגיע הגיע מינה ועמינה כזאת בר כוכבה שגם על נפילתו אנחנו הם מצינים את תשעה באה וחרבה ביתר נפלה ביתר יש פה איזה מישהו שעל זה על זה שעל לא מורח ודין כ כי הגמרא כי הפסוק אומר ואריכו ביראת השם וזה בר כוכבה לא הצליח להריח ביראת השם לא היה מורח ודיין אז אז אז מה הפרק הזה הפרק הזה בפשט שלו הוא מאוד מאוד מאוד תוקפני הוא מאוד חזות קשה הוא גדלי חזון אבל בשכבות עומק שלו א או על מי הקהל

זה קהל ש שיודע מה זה מעשה מרכבה באופן פשוט זה בין כך ובין כך קוראים בנים זה ופתאום דבר אלוקינו ועם סדום וגם בסוף סוף ההפטרה ואז אנחנו משנים את המנגינה שלך וחוזר מנגינה של הרגילה של תשובה חצו יזקו אז לימדו היטב דרשו משפט אם יהיו חתיכם כשנים כש ילבינו אם ידים כתו קצמריו אם טוב שמע אתם טוב ארץ תו כאלו ומעט חוזרים אחרי זה פסוקים קשים קשה אפילו לקרוא את ה פסוקים הבאים צדק ומשפט יליםבה ואתה מרצחים אז יש פה סוג שבנג שלו אבל יש

פה חזון למה זה חזון משם שישעיהו הוא חי שנים רבות מאוד לפני החורבן אה בזמן יריהו אז עם ישראל כבר קורס לתוך מצבים מחרידים מנשה בזמן ירמיהו שמדמים את ירושלים מפה אל פה ומצלם בהיכל ואחר כך כל העוונות וכל החטאים זה עוד הרבה שנים בשנים האלה זה עוד לא אנחנו יודעים שבהמשך פרק ג' אז ישעיהו מנבא על בנו ציון נבואה לא נעימה על בנו ציון [נחירות בוז] איפה אנחנו אני אחפש את פרק ג' אז אני כבר פרק ז' [נחירות בוז] נקריא את זה ויאמר אדוני יין

כי גבו בנות ציון ותלכת נטיות גרון ומסקרות עיניים הלוך ותופוף תלחנו ורקם תקסנה ואז יש פה נבואה קשה מאוד על גבו גבעו צ הכוונה הגאווה שלהם איזה מין טימות כזאת והרמת אף ביטויים מוסרים לא יפים בעיקר הגאווה של בנו ציון שניסיון משוחצומת לב ניסיון להתבלט באופנים שליליים וזה מבואר בארוחה במסכת שבת בפרק חמישי ויש על זה פסקות ארוכות ועמוקות בעיניה בסוף הרב שואל דמה לי שבסוף אולי שואל את זה בהתחלה הרב שואל למה דווקא בנות ציון אם מי שהיום מדבר על תופעה של גאווה מושחטת למה

בנות ציון ולא בני ציון כי בפועל ככה הרב עונה אצל בני ציון לא הרגישו את זה משום שהחברה אז הייתה בנויה שבנות היו לא יסתובבו בשוק הם לא יצאו למלחמת החיים הם היו אחראים על החמולות על משפחה פנימה ואז אדם יכול לגדול עם עם מבנה מוסרי לא בריא אבל הוא יוצא לחיים והחיים מיישרים אותו.

יש משהו מאוד בריא בחיים שגם בלי מבנה מוסר זה מן דרך ארץ בריאה כזאת. כשאדם חי בפנימיה, כשאדם חי עם אנשים אחרים קורה לו משהו. קורה לו משהו. אדם שחי בפנימיה, אדם שהיה ביחידה קרבית בצבא.

אז אז כנראה שהזוגיות שלו תהיה יותר טובה בעזרת ש הוא לומד א שיש עוד אנשים. הוא לומד שיש כל מיני משאבים שהם לא רק שלא. נכון רעש ואור וכולי יש משהו בסיסי כזה שמתיישר ספר סיפור קטן שלימדתי בזמנו ב ישיבה קטנה ישיבה לגילי תיכון שהיו שם ילדים מאוד מאוד צדיקים זה הייתה תופעה מאוד נדירה ראשונית כזאת ולא היה זרם כל מי שילד שהלך לשם זה באמת ילד כזה שחשקה נפשו בתורה והיה שם א בחור מאוד מאוד נחמד שהאב לאכול א שניצלים נגיד בסדר היה לו טעים

לאכול שניצלים [נחירות בוז] כל מה שהוא הגיע לאורחת צהריים שהיה שניצלים אז הוא ניכנס לעצמו איזה חצי מהצלחת כי זה מאוד היה בריא כנראה וטעים וזהו ומה עם שר הילדים אז איפה שאני למדתי בשוה תיכונית אם מישהו היה מנחס לעצמו חצי מהצלחת אז אחד דתו לא יגיד מה אחד דתו בסדר זה לא היה נגמר טוב קיצור לא היה נגמר טוב בכלל הוא היה מבין שלא עושים את זה. [נחירות בוז] היה מבין ילד מאוד תמים דרך ילד חמוד בדם נפלא אבל הוא היה בן 15 16 ו

הוא לא היה מודע לזה שכשהוא אוכל שלוש שניים לא אוכלים ואז פניתי לאחד הבחורים שמאוד הערכתי אותו ואמרתי לו אתה אתה לא חבר תראה הוא מתנהג כמו לא בן אדם והוא אתה לא מיישר אותו אז הוא אמר איך אני אישר אותו איך מה מה אני אעשה מה אני אעשה ואז לקחתי אותו הצידה ועשינו אימונים אני הייתי זה שלוקח את השניצני והוא צריך לצעוק עליי זה היה יבש זה לא היה כל כך חי.

ואז הגיע הרגע, היום הגדול שהאוכל הזה הגיע והוא בא ונכנס כדרכו והוא קם ואמר לו אתה מחזיר. אומר לו מה אתה מחזיר זה? הוא לא יאכל. הוא באמת החזיר.

ואז כשהוא גמר לעשות את זה הוא רץ החוצה ופרץ במחי כזה. איך הוא הצליח להיות א מושחט? איך הוא הצליח? אז א זה מסביר מאוד מה שהרב אומר.

כשאתה יוצא לחיים אתה יכול לחשוב שאתה הכי חזק והכי חכם והכי מצחיק. והעולם אומר לך לא. העולם מציא בפניך מראה [נחירות בוז] שאומר לך חמודי מאכזב מאוד. יש כאלה שרצים יותר מהמך, לא יאומן, יש כאלה שלא מתלהבים מהנגינה המופלאה שלך.

ואז שוב, זה לא מתוך דווקא בניין אישי, איכותי פנימי. העולם גורם לך להרבה בריאות. זה בריא. לא היינו רוצים לנות ככה, אבל זה בריא.

מן דרך שקמה לתורה. ובתקופה של ישעיהו, אז בנים חוו את החוויה הזאת. ולכן כשהיה להם עיבוטים של גאווה, המציאות הורידה להם את הראש. המציאות ישרה אותם.

אבל כאלה שחיו בעולמות לא חברתיים הם יכלו אז ראו את זה בבנו ציון זה ודאי לא הפנו ציון זה מין תופעה כזאת שבזמן ישעיהו היא מאוד מאוד סמויה היא מאוד נסתרת היא היא נובותת רק נבטי רוע זה לא נבתם יש משהו טוב כן ברכי שחור אבל קורה פה איזה משהו שהחיים בבריאות שלהם עדיין ולא מזהים את זה כמו סדקים כאלה נימים כאלה בעיות המנו עושה קולות שמי שלא מומחה עוד לא מבין אבל מי שמבין מי שחוזה אז ישעיהו הנביא חוזה שהוא א יש פה תופעה קשה

מי שקורא את פרק א' הוא לא מבין על מה הוא מדבר זאת אומרת מי שחיב מהמסדור מה מה הבנים משחיטים מה זה קשור אנחנו מלאך השם וזה דורות שלומדים תורה ויש פה אברהם מן המשיח ואנחנו מעשה מרכבה אבל ישעיה הוא נביא הוא לא פרשן הוא לא מספר לך איפה אתה נמצא ישעיה רואה את השורשים שלך וש על השור שהוא מדבר זה חזון חזון זה מי שנכנס לעומקי עומקי עומקים ומתוך עומקי או עומקים הוא מספר הוא מספר דברים מאוד מדויקים מאוד אמתיים הוא מספר סיפור אחר ישעיהו

הנביא הוא ספר א ספר [כחכוח] שרובו עוסק או חלקו הגדול לא יודע כמותי בסדר ממ עד ס היה עד סוף הספר 26 פרקים של נבואות מאות נבואות של נחמה הגמרא אומרת כולי נחמה לא כי כמעט כולו נחמה בסדר, יש פרקים יותר, יש פרקים יותר. בחלק הראשון ספר יש עוד התעסקות בהווה ורוב הנחמות זה נחמות עתידיות עתידיות עתידיות. זה לא נראה שישעיהו דיבר על אה על בניין בית המקדש השני. זה נראה הרבה יותר שהוא דיבר על הגאולה האחרונה, הגאולה השלמה, הגאולה שאנחנו בעזרת השם בפעתיה, שאנחנו צועדים

את הצעדים כבר בתוכם.

יש עוד הרבה דרך בשביל להמשיך. וישו המנחם הגדול זה נחמו נחמו עמי הוא גם השם שלו השם שלו זה ישעיה הוא מושיע אותנו להושיע זה לא נעים אני מתפלל שאף פעם לא תהיו מצב שיצטרכו להושיע אותכם ראשנה זה אצילו הכל עבוד זה מאוד מעניין אנחנו בתה בהלל בהלל אנחנו רוקדים ואומרים שירה אבל באמצע הלך אומרים אנה השם או שיענה שיענה זה מתוך כי זה לא שתחי זה מציף רגשות אתה חי בגדול אז גם אה אז גם יש לך הרבה דאגות מהחודש הקרב שבא מהחודש ש צריכים

למעט בו בשמחה אבל ממעטים בו בטח שכן אז ישעיהו הוא זה שמושיעת ישראל מה קמת מושיע את ישראל אנחנו הולכים לגלות לא חשבנו שהגלות תהיה כזאת ארוכה הוא עשרות שנים לפני הגבר יודע הוא חוזה הוא חוזה והוא לא אה אה אה מטפל כביכול רק בבעיות של בני דורו כי חלק גדול מאוד מהבעיות מהנבואות שלו מפרק מים והלאה אפילו השם שלו לא נזכר בפרק מלא אין את המילה שעיהו יש גם בפרקים הקודמים אמרתי לכם משיח וכל מיני דברים אבל אבל יש גם תיאורים של דברים בטח עם

רב שק וסנחרים ומשהשם מפרק מ הוא כאילו נהיה איש הנצח הוא עניין איש הנצח ושבע נלחמת האלה זה שבע נבואות שמלוות את עם ישראל באלפי שנות גלות שחלק גדול מהם הוא הוא נורא והיום הוא זאת עולמים ומה שעם ישראל עובר שם מה שהוא מתנשא שם איזה מחירים כבדים איזה עלבון כבד כשעם ישראל גם מתמסר לתורה ולא מקבל בניגום כלום כלום זאת רק רודפים אותו ורק מבזים אותו ורק רודפים אותו כמו שהמנובלים האלה בימי הביניים ידעו לרדוף כן פוגעים בנו בצורות הכי אכזריות והכי מרושעות והכי מנובלות

רוע רוע כזה אינסופי שאנחנו עוברים אותו ודבקים בתורה ועוד רוע ודבקים בתורה ומגרשים אותנו ואיפה שאנחנו לא מגיעים אנחנו עוד פעם בונים את התורה ועוד פעם בית הכנסת ועוד פעם ישיבות ועוד פעם כ ועוד פעם בוגים ועוד פעם מגרשים ו איזה דבקות של מצבים מאוד מאוד קשים והפסוקים שלי שהיהו [נחירות בוז] מושיעים אותנו מה כמה מושיעים אותנו הם לא הם לא לא הכל טוב ממש טוב זה נחמות שבת שאחרי השבת הזאת אמרנו בשבת בהתחן נחמו מה זה נחמות נחמות זה לא הכל סבבה אבא נחמות זה

השם ישמור את מי צריך לנחם את מי שבתו מותר לפניו אותו צריך לנחם המצב קשה והוא ימשיך להיות קשה מי שמנחם לא בא להרגיע אותך הוא לא אומר חבר'ה הכל בסדר לא נורא מה לא נורא את זה משוגע בטח נורא זה הכי נורא שבעולם שמי שצריך לנחם אותו אז הוא סובל א מתמודד עם דברים מאוד קשים לנחם זה להגיד בתוך הצרה יש תקווה איפ אנחנו נכון הצרה היא גדולה הצרה היא נוראית הצרה איומה אבל אנחנו נעבור את זה זה לא סתם איזה הבטחה של מגיד עתידות

חוזה בכוכבים אין כזה דבר בסדר שהוא אומר אני ראיתי שעוד שנתיים גול בסדר זה מין כוח כזה שמושיע אותך ישעיה באמת מושיע אותם ישעיהו מושיט לנו יד לתוך הלב וחוסף מי אנחנו באמת הנבואות שלו זה לא ליטופים הנבואות שלו נות כוח הנבואות שלו עוזרות לנו לגעת בימים הכי קשים וזה קשים ויש הלכות אבלות יש הלכות אבלות בטח ומתוך הימים הקשים האלה אנחנו מוצאים את הכוח להמשיך ולהתמלא באמונה שהכל א הכל בסדר הכל לפי הסדר הכל זה חלק מתוכנית אלוקית כבירה מפחידה מאוד יש בה תחנות נוראיות

שלא נו על דעתנו אבל הכל לפי הסדר זה מה שישעי היום מספר לנו הכל לפי הסדר אני חושב ש אה שבת חזון זה הפטרה ש שישעיהו מופקד עליה כי ולא הנבואות של ימיה יחזקאל לא בגלל שלא מצאו נבות יחזקאל בגלל שיחזקאל בגלל שישהו נביא הנחמה בגלל שישעוה נביא הנחמה נביא הנחמה לא כי הוא אתם יודעים הוא מוצא את הצבים היפים הוא מוצא את חצי המלא מה פתאום זה לא שאלות פסיכולוגיות זה שאלות רוחניות לאן אנחנו צועדים מה נמד בתוכנו ישעיהו מנחם וכשאישהו מנחם וכשהוא אומר את

פרק א' זה אחרת לגמרי. זה עולם אחר לגמרי. כשישעיהו אומר לנו מה מה את הביקורת אז זה ביקורת נוקבת.

זה ביקורת אכזרית. זה בעיקר ביקורת שאנחנו מאמינים בה ופתוחים אליה ומוכנים לשמוע גם כשהדברים מאוד מאוד כואבים גם כשהדברים הם נראים מחמירים. מה אתה אומר המסדום? מה אתה אומר זרם משחטים בתוך זה?

כי כי הוא המנחם הגדול. כמו שברור שירמיהו המוכיח הגדול מלא אהבה לעם ישראל כך ברור שישעיהו המנחם הגדול הוא לא מלטף אותנו הוא לא אומר איזה יופי זה מה שעשיתם הוא אין הבדל מהותי בין ישעיהו לירמיהו יש תפקיד בשליחות יש תפקיד בדור ישעיהו עומד ומביט בנו והוא חוזה לא רק בפרק א' הוא חוזה כל ספר ישעיהו זה חזון כמו שהוא מבייד במשברים הכי נוראים והוא לא אומר מה הוא אומר מה הוא אומר נחמו נחמי הוא מרני הקרה לו ילדה הוא הוא חי בהוה את העתיד היותר

גדול ככה מאותו מקום הוא חי באיזה עוה שנראה טוב והוא לא מתרשם מזה כי הוא לא מסתכל בכותרות כי הוא חי מה שיש לנו בלב פנימה אז הוא מוכיח אותנו אז למה אתה תוקף אותנו כי אני יודע מה אתם מסוגלים להיות בשביא הוא יכול להגיד מילה טובה הוא יגיד גם הרבה מילים טעות כן הוא יכול להגיד איזה איזה יופי אבל הוא רוצה הוא מוכיח מה זה מוכיח אותנו מה פירוש להוכיח להוכיח הרב צות המיל מדגיש שלא אומרים זה לא מצוות הוכח תוכיח קוראים זה מצוות תוכיחה

אבל בלשון התורה זה הוכיח תוכיח הוכח זה תוכיח לי מה הפירוש תוכיח לי תוכיח לי זה תגרום לזה שהתודעה שלי שהתבונה שלי שהאישיות שלי תשכנע אותי ככה מוכיחים הוכחות נכון אם אני צועק עליך אני לא מוכיח שום דבר אני מוכיח שאני צועק עליך בסדר ואם מביא לך ספר שכתוב שם משהו אז אני מבין שבספר הזה כתוב משהו זה לא מר מי אמר שהספר הזה נכון מי אמר שהספר הזה רלוונטי לגביי [נחירות בוז] להוכיח זה מצווה שתמי אני הבן הזון אומר יש בדור הזה מי שיודע להוכיח

מי שיודע לקבל תוכחה אבל להוכיח זה מין מצב כזה שאני בא לא אני איש אלוקים קדוש והוא מרים את עם ישראל והוא משכנע אותו שהנביא צודק זה מה שאישה עושה לעם ישראל ולכן בימי השבר הגדולים בימי החורבן הגדולים מהגלויות הגדולים אז ישעיהו בפרק נחמה שלו אומר לנו אתם גאולים את יבוא לקטה בכפליים לקתה משים כפלאים וכל מנה תנוחם בכפליים הוא מוכה זה יש בנבואות של ישעו איזה מין כוח שמוליך אותנו זה החיבוקים של ישו זה הנחמות שלו זה נחמות גדולות זה נחמות עליונות נחמות שמישהו נוגע

לי בעומק עומק הנשמה תוך כמה זמן זה יקרה 100 שנה 1000 שנה 2000 שנה אבל זה יקרה זה נכון וזה חי כבר עכשיו ומאותו מקום הוא בא לישעיהו פרק אנחנו בוחרים את את הימים אנחנו אבלים ביום האלך וברש והאהבל הולך ומעמיק הולך ומתקדם שוב אנחנו מתפללים שהכל שתנהל טובה בינתיים אנחנו בתהליך כזה והאבל הזה האבל הזה הוא אבל של הוכחה הוא שלוכה האבל הזה הוא אבל טוב הוא אבל אי אפשר להגיד אבל שמח כי זה לא אה אבל זה אבל עוצמתי אנחנו אבלים על ירושלים כי

זה נכון כי כי ביום רגיל אנחנו מסתדרים אפס ככה בלי לא עצובים על זה מדברים אבל יש משהו בימים ה יש משהו ברכת הימים האלה שהם שמצליחים להוכיח אותנו יש משהו בת השבת הזאת שאנחנו צריכים לראות אנחנו מסוגלים לשמוע את כל הביקורת קודם כל אדם לא תמיד מסוגל לשמוע ביקורת לפעמים הוא שומע ביקורת נוקמת היא מפרקת אותו היא מייאשת אותו הוא חשב שהוא הגיע פתאום סכנו שהוא קצ ציני סדום ועם המורה פתאום מספרים לו שהוא זרע מראה עם בנים משחיטים אז מפרק אותו יש בימים האלה

בשבת הזאת שהיא שבת כואבת אתם יוד ש כן לובשים חולצה לכבוד שבת לא בסדר הייתה להם א רמת חיים אחרת והם לא הזיעו שם באירופה או איפה שכתרו את הדברים האלה אבל אבל בכל אופן הדיונים הם בשבת כן מחליפים זה זה לא אה הלכות זה הלכות שכמו כל ההלכות שמצביעות על תוקף עוצמת הימים מה יש בימים האלה מה הימים מספרים אלה והפטרה הזאת של ישעיה הוא מתיח בפנינו לא בפנינו בליבנו גם לא מתיח הוא אומר את זה באהבה גדולה אומר באמון כן יחסית למי שאתם אתם

מפספסים אתם מפספסים והוא לא מדבר רק עם הדור שלו שרחוק מאוד מהחורבן לא רחוק מאוד הוא כאלה שחו בזמנו אולי כבר יראו את החורבן לא יודע הם יצטרכו מאוד להעריך ימים אבל הוא בא לעם ישראל הוא בא אליי ואני מאמין לו אני מאמין לו ש שאולי גם אני חס וחלילה אני לא רוצה לשמוע את זה שאני זרע מרעים בין אם שחיטים שאני בן ב בנים בין כך ובין כך להפך זה ההוכחה בנים בנים חביבים אבל שאני יכול לחיות ברמת חיים הרבה יותר גדולה תוכחה כזאת שוב

אנחנו שמחים בחלקנו ורומים תודה על מה שיש ומתמקדים בטוב ולא בביקורת והביקורת צריכה להיות מאוד מאוזנת ויש בימים האלה איזה כוח יש לנו כוח שמוכן לשמוע ביקורת קשה וביקורת נוקבת ולא להתחיל לתרץ ולא להתחיל להסביר ולשמוע את המנגינה שמגילת זה מנגינה כואבת מאוד מאוד אבל המנגינה הכואבת הזאת נכון אתם תמיד זוכרים שהביטוי להיות מאושר בעברית זה לא לצחק ולהגיד יופי אני שומח להיות מאושר זה להיות עם וודאות יש אישור פנימי יש לי אישור יש לי אמת מוחלטת יש בהם איזה אישור כזה שאנחנו באמת א שייכים

לבניין בית המקדש בניין בית המקדש זה מדרגה רחוקה עליונה עכשיו אנחנו יותר קרובים אבל גם עכשיו אנחנו צריכים לגדול כל כך ומה היה לפני 1000 שנה ו 2000 שנה אבל יש משהו שבוקע בימים האלה מהמקיע הנשמה ואל תפספסו את זה אני מזכיר את זה עוד ועוד ועוד אם רוחכם נמוכה עליכם בימים האלה אל תנסו לצאת זה לא באסה זה בוקע במקומות מאוד קדושים במקומות מאוד עליונים תפרשו את זה נכון אל תחשבו שזה בגלל סתם או בגלל משהו אחר יכול להיות שיש טריגרים בגלל סתם בגלש אוכל

זה בא זה בא ממשהו הרבה יותר עמוק מהלב משהו שהוא אה של איך אומר לנו אה אומר רבי יושב בן לוי פוגש את אליהו הנביא ואומר לו מתי כעת תימר מתי תבוא כי אליהו יבואני אנוכי שולח לכם את יום את אליהו הנביא לפני בו יום השם הגדול והנורא אז מתי תבוא אז הוא אומר לו היום והוא לא באותו יום אז מחרטו כמה כמה ים הוא פוגש אותו ואומר לו אז אומר לו היום בקולות תשמעו היום בקולות תשמעו זה משהו שהוא נכון לכל אורך הגלות אבל בעברו

אלפי שנים מה היום בקולו תשמעו היום בקולות תשמעו זה אנחנו אמורים את זה בתהילים זה מיוחס למשה רבינו אנחנו אומרים את זה במפרקים של קבלת שבת אז אז אז מה אבל אבל כל כך הרבה ימים עברו אבל לא אבל כל כך הרבה ימים כל הימים האלה אתם זוכרים מה בכל הימים האלה אמרנו אחרי זה הרבם ניסח לנו אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח ואף על פי שיתממהמים כל זה החקל בכל מה זה ואף על פי שתממהמע אם מה זה עם כל זה עם כל אף על

פי שיתמע אף על פי שיש כל כך הרבה סיבות לא להאמין שהיום הוא יבוא החכה לו בכל יום שיבוא יש איזה עמדת נפש ישעיה כזאת אני קורא לזה אנחנו תלמידים שישעיהו שלאורך כל הדורות יש בנו משהו כזה כל הגלות יש בנו משהו כזה שאנחנו אומרים שיש סיכוי זה לא תממש ואולי הוא קטן מאוד מאוד אנחנו צריכים לדלג כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לדלג על 2000 שנות שנות היסטוריה. עשינו משהו ב-2000 שנים האלה. ב-2000 שנים האלה בנינו את התורה שבעל פה ואת את את הגמרא ואת השולחן

ערוך ואת הרמב"ם ואת הפוסקים ואת הראשונים ואת האחרונים.

לקחנו את התורה האדאילית הזאת וניסחנו אותה בנוסחאות. זה מסירות נפש של אלפי שנים. ומה איזה בניין של תורה עם ישראל בנה בכל שנים האלה? ב2000 שנה זה גלות שתקנה את החטאים שגרמו את הגלות.

גרמו את החורבן. וישעיהו אומר לנו זה משה אומר אבל זה הנבואה שיש שעו בקול תשמעו זה אחד מיג עקרי אמונה בעל העיקרים הוא אומר לרמבם איזה מין דבר זה יגרמונה יש 613 עיקרים אי אפשר לוותר על כלום מה זה 13 איך אתה ממקד ב-13 יש אין אין אות אחת אין מנהג אחד בתורה שאני מוכן לוותר עליו הכל יקרים הכל יקרים נכון הוא צודק אבל יש 13 עמודים שבלדיהם אומר הרמבם יש דברים ש אם נפלתי קמתי יש כאלה שאם לא אם נפלת לא תקום טוב לא נחסמו

שערי תשובה אף פעם אבל זה התשתית ואחד מהם זה להאמין שהתורה היא תורת משה בסדר למשל [נחירות בוז] ואחד מהם זה להאמין שהיו בקולו תשמעו שאף על פי שהתמע עם כל זה עם כל זה שהוא מתמאמע זה לא שובר אותי אבל זה ריאלית מה הסיכוי קרוב לאפס אבל ההבדל בין אפס לקרוב לאפס הוא הבדל אינסופי אם זה רק קרוב לאפס אם זה 0.0 א סיכוי שיבוא היום אז אני קשור אז אני עובדה שיש לי סיכוי אז אני מחכה לו בכל יום שיבוא כן יהודים בסדר החפץ

חיים מסופר נכון שהוא היה מכין כל בוקר על הכיסא הוא לא נשחק זה החפץ חיים לא כל אחד חי במדרגה של החבצרים אבל יש משהו אמיתי בלחלום חלומות בלדי נתפסים א כל השנה זה מדרגה יותר קשה בימים האלה זה ימים של חלומות זה ימים של חלומות שצורבים בנו כאב זה ים של חלומות שפותחים בנו יכול להיות לשמוע שאנחנו עם סדום, שאנחנו קציני המורה. לא בשביל להעליב אותנו. נספר לנו את האמת.

נספר לנו את האמת. אם יש מישהו שהקישונות שלו אדירים, אדירים והוא חי בצורה מאוד מאוד מצומצמת, לעומת מה שהוא והוא מרגיש טוב עם עצמו, אז הוא הומלל. הומלל כי הוא מרגיש טוב, יחסית ההישגים שלו טובים, וכשהוא עושה השוואות לאחרים, אז זה בסדר גמור. אבל הוא מחמיץ חיים שהם אדירים לאן ארוך.

ואם יש שבאמת אוהב אותו, באמת מעריך אותו, באמת מזהה את זה ואומר את זה נכון והוא מחפש את זה רגע שבו הוא יגיד לו וזה יהיה לו מאוד קשה לשמוע שהוא חי ב אבל זה אבל זה העמים הגדולים שלו זאת תהיה השיחה שתאפשר לו לשנות את כל החיים שלו במקום לחיות ב5% ממישהו אז הוא יחייה ב-120 ממישהו יכול להיות זה חווית חיים אחרת גם אז זה כואב אנחנו בימים כואבים בי אבל כל המתאבע לירושלים זוכרים כל המטבע לירושלים זוכה זוכה ור בשמחתה סיסו איתם הסוס כל

המטבלים בה הוא לא רק יזכה בעתיד לבוא יבוא אם יש משהו מירושלים שחי בי בימים האלה כן אז אנחנו לא עושים כאילו לא עושים את עצמנו לא אבל פותחים את הלב פותחים את הלב אמרתי קודם כל לזהות שאם יש קצת לפעמים אין קצת מצב רוח בימים האלה אז זה לא קשור לשפיפות קומה רגילה בימים אחרים יכול להיות שכל השנה זה בא בסוף יחובר שבסוף הזה קר ולנסות להיפתח לזה, לנסות לחשוב על זה, לנסות לדבר על זה, לכתוב על זה, ללמוד על זה. א זה ימים ענקיים

הם לא סתם יהפכו לסום בשמחה הם יהפכו זה הכוח שלהם בגלל שהם בגלל שזה יום גדול אז הוא אז אז הוא ביום אחר בר כוכבה יכול להמשיך במלחמה ביום הזה אם בר כוכבה זה לא המשיח אז זה ייפול ביום הזה בית מקדש לא יכול לא יכול כי ביום הזה שיא סיא השיאים זה זה החזון שלי שהיהו זה חזון שהוא מכאיב זה חזון שהוא א לא פשוט אבל זה החזון הכי מנכם רק אחר כך אפשר אפשר לשמוע את הנחמות בלי החזון של ישעיהו ובלי אז כל נבואות

הנחמה זה ישעויה בכוונה קראו לנו עכשיו אנחנו רואים אתם יודעים מי הם שבעת הנחמת זה אותו נביא שסיפר לנו בפרק א' בספר ישעו אותו נביא שלפני השבת שמ שבת שמישיבה זה שבת שמתכוננים אליה כל הימים זה יום ראשון בשבת שני בשבת שעה זה יום חמישי בשבת של שבוע שחל בו לפי ה ההגדרות של שבוע שחל בו שבוע שחל בו שבת מכילה אותנו מכינה אותנו לא יפגש נכון עונים מה הולך להיות בהם הקרובים ושוב אנחנו א היום בקולות ישמעו אף על פי שמים כל כזה חיק בכולים

שיבוא אם חיכו לו בזמן משאי הצלב אם חיכו לו באושוויץ אם חיכו לו בפוגרומים הגדולים של אינקוויזיציה אז בטח שאנחנו הרבה יותר ריאלים הרבה פחות צריכים להיות מפונטזים למרות הפער הגדול בזה שאנחנו ממשיכים לאמן שזה א יש כאלה שפותחים את החדשות כל בוקר לראות מה חטפנו ויש כאב פותחים את החדשות לראות אולי אולי זה קרה זה ראלי זה לא איזה גימי קטן זה זה משנה אותך נכנסת הודעה כזאת זה צריך עוד כנה זה צריך להיות אמיתי אבל היא פתחת זה כנה ואמיתי כי זה באמת קורה

לנו בלב לא תה מתנצח לחוש את החוויה הזאת אז ישעיהו המנחם הגדול העוטף הגדול שנוסע אותם למרחוק למרחוק למרחוק אתה אתה מאמין בזה כי הוא המוכיח הגדול כי הוא לא מלטף אותך סתם הוא לא זורק לך כמה סוכרות כדי שהוא לא מסתיר לך את האמתכ כי אתה לא תוכל להתמודד איתה. הוא כשברגעים הכי גדולים הוא יודע להגיד לדברים הכי קשים והוא זה שהנחמות שלו הן נחמות של אמת, נחמות שמוחלטות ולכן יש להם נחמות של כוח לא לנגב לנו את הדמעות. אדמורות עולם קדושות, אדמורות העולם אהובות

אבל לנגב לנו את היאוש, להסיר מאיתנו את המחדל, לצעוק בנו את האמון, שאנחנו יכולים להיות הרבה יותר גדולים מכל החלומות שלנו, שנזכה באמת במירה לבשורות טובות, שבת, שלום לכל טוב.

‏M.