The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הקודש שמסתתר בטבע | הרב חננאל אתרוג | יום עיון סוכות תשפ"ז

הקודש שמסתתר בטבע | הרב חננאל אתרוג | יום עיון סוכות תשפ"ז

ישיבת שבי חברון ·

Souccot & Sim'hat Torah Kabbala & Spiritualité
Vitesse :

מקורות: https://drive.google.com/file/d/1LjC4dyKss5QCwQ08wJvShbaEiYGjC5om/view?usp=sharing מוזמנים להיכנס לאתר ישיבת שבי חברון החדש עם מגוון שיעורים רחב בשלל נושאים, זמנים וכו' https://shaveihevron.org/

Extrait du cours

שלום וברכה לכל הקה הקדוש ברוכים הבאים ישר כוח למארגנים אנחנו יודעים ש שהטבע מאוד מאוד בולט בחג הסוכות היחס אל הטבע זה מופיע בהרבה מימדים וכל מיני צורות של טבע זה מופיע ב קודם כל המצוות שלך גרבעת המינים זה טבע וזה חייב להיות טרי ורענן ברוך השם בארץ ישראל הכל יכול להיות טרי ורענן אנחנו רואים בהלכה התייחסויות לנולבים משנה שעברה וכולי תודה ואז לא רק שלוקח הכל מהטבע בסוף הכל בא מכדור הארץ אבל הטבע כמו שהוא גם תפילין מגיעים מהטבע אחרי אחרי איבוד קשה לראות בתפילין

Lire la transcription complète ↓

Transcription6541 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

שלום וברכה לכל הקה הקדוש ברוכים הבאים ישר כוח למארגנים אנחנו יודעים ש שהטבע מאוד מאוד בולט בחג הסוכות היחס אל הטבע זה מופיע בהרבה מימדים וכל מיני צורות של טבע זה מופיע ב קודם כל המצוות שלך גרבעת המינים זה טבע וזה חייב להיות טרי ורענן ברוך השם בארץ ישראל הכל יכול להיות טרי ורענן אנחנו רואים בהלכה התייחסויות לנולבים משנה שעברה וכולי תודה ואז לא רק שלוקח הכל מהטבע בסוף הכל בא מכדור הארץ אבל הטבע כמו שהוא גם תפילין מגיעים מהטבע אחרי אחרי איבוד קשה לראות בתפילין

את המקור שמנו הגיע ארבעת המינים מאוד נוכחים והסוכה עצמה עשויה מהטבע מעיקר הדין ככה הגמרא רוצה לברר מאיפה הדין הזה שסכך יכול חייב להיות דבר שלא מקבל טומה וגידולו מן הארץ והיא אומרת מגונך ומקבך פסולת גורן ויקב זה לא רק הגורן והקב שזה מוצרים שאנחנו צורכים מהטבע מאבדים אותם אלא זה הטבע כמו שהוא הפסולת שלו כביכול הגבעולים הענפים אלה שהם כביכול מיותר מהם עושים סוכה מעיקר הדין כי מפשט הפסוק הזכך שלנו היום הוא שוב הוא כבר תוצר מלאכותי הרבה פעמים נכון גם יוצאים גם צריך להקפיד

שזה לא יקבל טומא וזה לא פשוט יש הרבה מחצלות שלא בניות לזה ואנחנו מנסחים מים במקום יין ו וואו דבר בולט מאוד שבסוכות אנחנו מקריבים 70 פרים כנגד 70 פרי החג תמיד עם ישראל הוא לב באיברים אבל זה עובדה שפחות באה על ידי ביטוי בחגים אחרים אולי אפילו הפוך אולי בפסח אנחנו יוצאים לא אולי בלי פסח אנחנו יוצאים אנחנו נהיים לעם מה תפקידו של עם וכולי אבל קודם כל אנחנו נהיים לעם ובשבועות בכלל העם הזה עסוק בעצמו בשיא שלו העם הזה מקבל את התורה ומה בסוכות

אנחנו עם כל האנושות פרגמרא ועל שמחה טבעית מאוד שהייתה שמחה בית השואבה שמחה חייבת להיות טבעית א שמחה אפשר להגיע לצחוקים גם באמצעים פסיכודלים וכל מיני טכניקות חיצוניות אבל שמחה לכן השמחה הייתה חייבת להיות אמיתית. נכון? הרמב"ם שם בסוף בהלכות צוקה אומר שלא כל מי שבא לו לרקוד בבית השואבה בבית המקדש היה רוקד. ממש לא כל מי שהחיים שלו באמת הצדיקו את זה וישרו אותו באופן אמיתי.

הוא שמח בשמחה של משם שואבים רוח הקודש. רוח הקודש זה דבר שצריך לעבוד עליו מאוד קשה בדרך כלל. ובסוכות זה מין סוג של שאיבה. זה זורם כזה מדרגה כזאת.

אז אנחנו נפגשים בטבע, בקודש המסתתר בתוך הטבע. יש גם מקום לעצמנו, אתם יודעים, כולכם מכירים שיש הלכה מיוחדת בסוכות, הלכה שהיא לא קשורה ואולי הפוכה מהרבה הלכות אחרות. הדין הזה מצטער פטור מן הסוכה ומצטער פטור מן הסוכה וגם אין מה להחמיר. כשזה מצטער זה לא סוכה.

מי שיברך לשבסוכה בסוכה שהוא מצטער ממנה אז הוא ברך ברכה לבטלה. זה לא סוכה. ומה הגדר של מצטער? תרגז השם מצטער הוא בסובייקט הוא הוא מאוד אינדיבידואלי כשלי לא נעים אם השכנים שלי שמים מוזיקה בפול בפול ווליום ואני אוהב את המוזיקה הזאת אז זה סוכה כשרה ואם אני לא יכול לסבול את המוזיקה הזאת זה משגע אותי אז בשבילי הסוכה הזאת לא כשרה זאת אומרת הטבע שלי הטבע האישי שלי תחושת החיים שלי זה יורדת למטה היא ז בשאר הלכות אין דבר כזה מתאים לי לצום ביום כיפור

לא מתאים לי יום כיפור לכולם מתאים לצום אבל אניח לאכול בערב יום כיפור יש כזה קשה להם זה לא רלוונטי זאת ההלכה ההלכה לא שואלת אם זה אני מצטער או לא מצטער זה מדרגות אבל בסוכות יש משהו ממד כזה של אור שאנחנו לא אז ממד שמאוד מאוד נפגש עם ה עם הטבע אבל זה התנהגות שלא מאפיינת את כל השנה היא לא רק לא מאיפינת היא גם מסוכנת קצת אני רוצה ללמוד ביחד פסקה בעין היה הגמרא מדברת על הציץ הציץ שהכהן הגדול היה עונה דעל מיצחו.

אז יש פה אה שתי דעות. הדעה אחת ש שמובת בגמרא אתם רואים באור דעה הנה זה כתוב ככה פחות אני אקריב ואז אני אסביר קודם כל יש את הגמרא ואז את ההסבר של הרב אבל חלק מהגמרא נכנס פה כבר לתוך הסבר של רב בוא נראה תניה ביתה ציץ כמין טס של זהב מה איך הציץ היה נראה טס כמו איזה לוחית קטנה מזהב רוכבו שתי אצבעות מוקף מאוזן לאוזן וכתוב לה שני שיטין יק מלמעלה כנה יקוק השם השם של הקדוש ברוך הוא ולמטה כתוב קודש ל ביחד

קודש להשם זאת אומרת מתחילים לקרוא את השורה למטה קודש לה השם ההמשך הגמרא מודפס פה כבר בתוך אין היה אמר רבי אליעזר רבי יעקב אני ראיתי ברומי וכתוב קודש להשם בשיטה אחת להשם זה גם יקוק בסדר אז יש פה שתי דעות. דעה אחת שאומרת שלמעלה כתוב וכולמטה קודש לה. ודעה אחרת שמובאת שקודש קודש להשם בשורה אחת.

אבל רבי זב רבי יעקב חשוב לו להגיד איפה הוא ראה את זה. למה הוא אומר שהוא ראה את זה ברומי? בגלל שהוא ראה את זה ברומי. מה הכוונה?

בגלל שכנראה הוא חושב שבביזה בשוד שהרומאים הרכו בבית המקדש כשהם הרסו בבית המקדש אז הם לקחו חלק מכלי המקדש והביאו לרומי אז בגנזכים כנראה של השודדים בגנזכים כנראה שמה הוא ראה זה עובדה היסטורית אבל זה כמובן אנחנו לומדים תורה אנחנו לא לומדים היסטוריה ואם רבי אליזר בבקום מציין איפה הוא ראה את זה אז זה קריטי ככה הרב הסביר למה דווקא שם הוא ראה ראה את זה. עולם הזה מעניין אותי. עולם הורא חושב שצריך לכתוב בגמרא איפה הוא ראה את זה. אז אה הרב כותב ככה בפסקה שדורש קצת הקשבה, אבל תמיד לימוד תורה דורש הקשבה.

מצד העיון הטהור יש עיון טהור. עיון טהור זה זה גם עיון וגם טהור. זאת אומרת מדובר פה מדרגה מאוד מאוד גבורה של מעמקים. מעמקים.

טהור הכוונה מאוד מופשעת, מאוד פנימי. טהור זה שהוא לא מתחשב במציאות בכלל. יכולת רוחנית מאוד גבוהה. זה מצד העיון הטהור.

ויש אחרי זה בשורה רביעית השורה המילה השישית זה אומנם. אומנם המוסר האנושי. אז יש פה שני כוחות, שני רבדי חיים. רובד חיים אחד שנקרא לו עיון טהור ורובד שני המוסר האנושי.

כן? אז עיון טהור זה עיון שלא רלוונטי למוסר האנושי בינתיים. זאת אומרת, מוסר האנושי זה איך אני יכול לחיות, איך אני מרומם את החיים שלי, איך אני מקדם אותם, איך אני מגדל אותם, איך אני מצעיד אותם, איך אני נהיה צדיק. וזה לא תמיד א עובד בבת אחת עם העיון הטהור.

יש הרבה דברים שהעיון הטהור ועולם החוויות שלנו הוא לא אותו דבר. זה לא רק בקודש, בכל דבר זה ככה. אפשר לדעת שהמדע מגלה לנו הרבה דברים ובחוויה שלנו זה לא ככה. לא כשבחוויה שלנו זה לא ככה.

זה גם נשמע מוזר. נכון היום למשל דוגמה פשוטה שהמדע אומר לנו שיש חיידקים יש המון חיידקים. כולכם עטופים במילרדי חיידקים. נכון מדהי יודע שאנחנו צופים בחי דקים אבל מי שיתנהג ככה זאת אומרת יש דברים שצריך להתנהג ככה אבל מי שיתחיל לשים כמו בקורונה ששמו כאלה מסכות כל תפפות וילך מפוחד וירביץ לחיידקים כי מפחד אז הוא יהיה מוזר הוא התנהג לא נורמלי זאת אומרת רגע יש מצבים של מגפות או חדרי ניתוח או מישהו מערכת החיסון שלו קורסת יש מצבים שבאמת צריך להתגונן ככה אבל אדם יש חיידקים

כל אחד פה מהנוכחים תורם את תרומתו הנכבדה למאגר החיידקים החביב או פחות שמרחף פה וברוך השם אנושות צורדת כנראה התחסדנו כבר זה לא פעם ראשונה שאנחנו נפגשים אחד מהחיידקים של השני אז אז השכל המדע מבין שיש חיידקים והוא עושה עם זה המון דברים נכון הוא נותן לנו תרופות למחלות ומשתמש בחידגים חיוביים אבל אבל אם אדם יחשוב או יתנהג כאילו הוא חווה את החיידקים האלה אז הוא יהיה לו בריא סימן שהוא לא בריא.

סימן שהוא לא בריא. אנחנו יודעים שכל החומר עשוי מ מאטומים. מהאטומים? חלקיקים הרבה יותר קטנים מאטומים נכון?

ואחרי זה אטום ומול הכל. בעצם יש רווחים. אבל מי שיפחד ללכת על ה על הרצפה בגלל שהוא יפחד ליפול החורים שבין הרווחים, יש עיון טהור. זאת אומרת זה אמת מדעית.

והחווית החיים שלנו נקרא לזה ככה היא לא מושפעת מזה. היא לא מושפעת המדע. זה הדוגמה המדע. כן.

נדבר על המדע האמיתי, נדבר עוד מעט עלמדע הקודש יש לפעמים מה שאני יודע ואיך שאני חי חייבים למתוח פער ביניהם כי אחרת אני אקרוס שוב אם מישהו יחשוב שהכל פה שדות של אלקטרונים אז גם הוא שדות של אלקטרונים הוא מי מנסה להסתנן דרך האלקטרונים אז אז הוא ידפוק את הראש בקיר כנראה אם יעשה את זה עוד יותר חזק הוא ידפוק עוד יותר חזק עד ש אז אנחנו א זה המשל עכשיו אנחנו לנמשל שזה משתי בקודש יש עיון טהור בקודש ויש הדרכת החיים. יש הדרכת החיים. אז מה הרב כותב? מקווה שנזכה להבין בעזרת השם.

מצד העיון הטהור צריך מקור הקודש להיות תמיד מתעלה על עצם הקודש. יש קודש ויש מקור הקודש. קודש בעצמו הוא מאוד מקורי. קודש זה מילה מאומר גדולה.

קודש. יש קודש ויש חול. כשמסתכלים על הקודש צריך לזכור מצד הענו כל הזמן בעיון הטהור. לא כל אחד מאיתנו.

יש אנשים צדיקים גדולים אנחנו יודעים פה עניה הרב זצל הם בעיון הטהור אבל אנחנו יודעים לפחות שיש עיון טהור ומצד העיון הטהור צריך מקור הקודש להיות תמיד מתעלה על עצם הקודש אז יש קודש ויש את מקור הקודש מקור הקודש ומה הוא מתעלה זאת אומרת צריך לזכור אדם שרוצה להיות צדיק אדם שרוצה להיות קדוש הוא צריך לזכור אולי הוא לא בעיון הטהור לפחות יש כשלומדים על זה שיש משהו יותר גבוה מהקודש הרב קורא לזה מקור הקודש אולי במקומות אחרים קוראים לזה קודש קודשים נגיד בסדר יש מדרגות

בקודש אז מצד ימן טור צריך מקור הקודש להיות תמיד הקודש שמה כיוון שיסוד הקודש הוא מובד מנכון כשאומר יסוד הקודש הוא מתכוון למה שהוא דומה לעצם הקודש אנחנו מדברים על הדבר הזה שנקרא קודש מה זה קודש מה הפירוש קודש זה מובדע מן החול כשאני אומר קודש אני מתכוון שיש קודש ויש לא קודש קודש זה נבדל קודש בעולם הזה יש דברים שהם אלוקיים ויש דברים שהם סתם יש דברים שהם מרוממים ומקדמים ומתקנים ומביאים ברכה ומובלים את העולם אל דבר השם ויש דברים שהם סתם יש דברים יותר

גרועים מסתם יש גם טומאה ויש גם רשע אנחנו לא מדברים על זה בכלל עכשיו טומאה ורשע כן מדברים על חול אז החול הקודש אומר הוא לא חשוב מה שחשוב זה הקודש כיוון שיסוד הקודש הוא מובדל מן החול הרי הוא מורה שמגמת החול עכשיו הקודש. אז הקודש אומר הקודש כשהקודש מסתכל בחול החול זה הטבע. כן החול זה הטבע. כשהקודש מסתכל מסתכלים בעולם בעיניים של קודש אומרים בשביל מה יש חול?

בשביל לשרט את הקודש. בשביל לשרט את הקודש. בשביל מה אנחנו צריכים לאכול? כי בלי לאכול אנחנו נמות ולא נוכל ללמוד תורה ולא נוכל לעשות מצוות.

בסדר? בשביל מה יש א א תמר? בשביל שנוכל לקטוף את הלולב שלו ולעשות מזה לולב. נגיד בסדר קצת פשטנים מה שאני אומר אבל בצורה יותר חובה אפשר להרחיב את זה צריך מדינה כי אנחנו רוצים עם ש שיעבוא את השם ועם של נביאים של צדיקים בשביל שיהיה עם כזה אז אנחנו צריכים מדינה כי השכנים לא מוצאים חן בעיניי או שאנחנו לא מוצאים חן בעיניהם ואז צריך צבא מאוד חזק וצריך להשקיע וצריך להילחם אז החול הוא מאוד מאוד חשוב שוב אנחנו לא מדברים על דברים שליליים כן לא

נראה על דברים רעים על עצם החול הקודש אומר אומר אני לא יכול מה זה קודש קודש זה זה נבדל קודש זה מרומם קודש זה לא חי רק פה את הכאן את הכאן ועכשיו עבדי הזמן עבדי עבדים הם עבד השם הוא לבדו חופשי איך הרם כותב הנביאים ש ששום דבר אין שום דבר של הבל של שו הם גם כשהם אוכלים הם תמיד אוכלים לא אוכלים כי בא להם כי מתחשק להם כי יש איזה ריח טעים הם חיים את העולם מדרגות גדולות כאלה מדרגות גדולות שאנשי קודש כמה

שאדם יותר שלחי קודש אז הוא כך ככה יותר ויותר קודם כל הוא מבין את זה והוא לא רק הוא גם מצליח לחיות הוא רוצה לחיות ככה והוא גם חי ככה שהחול מגמת החול היא הכשרת הקודש אז זה הקודש זה התפיסה של הקודש שיש קודש ויש חול והחול תפקידו להיות תומך לחימה החול תפקידו לעזור לקודש להתבצע אבל עכשיו אנחנו בעיון הטהור זאת אומרת יודעים שיש כאלו שהם בעיון הטהור אז מה זה מצד העיון הטהור אנו מתעלים מיד למידה של השגה יותר עליונה שמצידה אין הבדל בין קודש

לחול הכל בא לתעודתו והתעודה העליונה אינה עוזבת כל דבר תעודה כתוב בתעודה הכוונה יעוד יעוד מגמה אלוקית מגמה אלוקית אנחנו נמצאים בקודש אנחנו זוכרים שאצלנו מבחינת מבקודת המבט שלנו יש קודש ויש חול אבל יש מקור לקודש יש נקודת חיים שהיא הרבה יותר גבוהה מהקודש הרבה יותר גבוהה מהקודש זה עיניים אלוקיות.

אני לא יודע אם בן אדם יכול לחיות במקום כזה. בסדר. זה לא זה לא הדיון פה אם אני יכול לחיות. איך אלוקים ברא את העולם?

בעצם אנחנו יודעים שהכל אלוקי. שהקדוש ברוך הוא ברא את הכל. אין שום דבר ש אבל אנחנו לא יכולים לחוות את זה ככה. אנחנו מזהים שיש טוב ויש רע, יש אמת ויש שק, יש מצווה ויש עבירה, יש מבואות מתונפים, יש מקומות שאסור ללמוד בהם תורה.

אסור אבל אלוקים ברא אותה ואסור ללמוד תורה. נכון? בוודאי אנחנו חיים בעולם שהוא מלא העלם זו ההגדרה של העולם שהוא נעלם שהקדוש ברוך הוא מסתתר בו יושב בסתר עליון הוא מסתתר וזה נראה לנו כאילו זה טבע נכון כולכם מכירים שאלוקים בה' והטבע זה אותה גימטריה נכון זה רמז כזה זה לא קשור זה לא שייך זה אותה גימטריה רק בגלל שהוספנו ה למילה טבע זה הסתדר לא היה מסתדר ה היינו מוסיפים ג צרעיון זה לא הוכחה לשום שום דבר. אבל מה הרעיון הוא שאלוקים ברא את הטבע?

ברור שאלוקים ברא את הטבע. אבל בחוקי הטבע אלוקים סתתר. אנחנו מביטים בעולם ואנחנו אומרים מה רבו מעשיך השם כולם מה עשיתם עלרץ קנייניך? ואנחנו אומרים אין עוד אפס זולתו אין עוד מלבדו אבל זה לא חווית החיים שלנו בחווית החיים שלנו הפשוט אנחנו מסתכלים בעולם וואי וואי מה אנחנו רואים מלבדו נכון?

אז ברוך השם ברכס אל יהיה טהר אז נהיה קצת טהור קצת יותר יש כבר אבל בכפרים למטה עוד יש מנובלים זה לא שהכל אלוקי מי שמסתכל בעולם אז הוא רואה כמה שכנים שלא מוצאים חן בעיניו לא צריך להסתכל פה בחונות של הבניין אפשר גם להסתכל לתוך הלב גם שם יש יצר הרע אז אנחנו מאמינים שאפס הוא לתו מאמינים ואנחנו יכולים גם לפעמים לראות בטבע ולהגיד וואו ולהתרגש לראות נופים או יצירות אומנות או או גילויים מפליים בטבע או הרבה דברים בטח ב אנחנו יכולים להתרגש ולראות ש

שסאו מרומיניכם שהשמיים מספרים כבוד אל אבל צריך אוזניים מאוד מיוחדות כדי לשמוע את מה שהשמיים מספרים יש אחד שיכול להסתכל שמים ולא לראות שום דבר שום דבר בתורה בקודש אלוקים מתגלה הקודש יש אין גם וגם בחול יש מעורבב זה מעורבב באמונה אנחנו יודעים שאפס הוא לתוב ואין עוד מלבדו ואנחנו לפעמים גם מרגישים כשאנחנו רואים בעולם מרגישים נפעמים ונסגבים אבל כשאנחנו מסתכלים בעולם וגם בתוך הלב שלנו אנחנו רואים לפעמים דברים מכוערים לפעמים ומה הבעיה שזה מעורבב זה בלול בלול זה לא שאני יכול לקחת את הספר הזה

ואת הספר הזה לא לקחת זה אור וחושם משמשים בערבוביה זה כמו אוכל בריא ורעל שמשלים באותה קדרה. אז יש בזה הרבה דברים. בסדר? ואם מישהו יחפש את אלוקים דרך הטבע, רק דרך הטבע, אז אז הרבה מים חיים יזרמו לפי והרבה ביוב והוא לא יודע מה זה מה.

והוא יראק מי ש אכל גם דברים רעים וגם רעל. אתם יודעים זה לא כך חוזר. אז אז כשאנחנו מסתכלים א אה בהסתכל אנחנו יודעים שיש קודש וחול אבל אנחנו מאמינים מה אנחנו מאמינים? שאלוקים ברא גם את החול.

ואם אלוקים ברא גם את החול אז מה אז יש הבנה אחרת השגה יותר עליונה שמצידה אין הבדל מקד למה כי עכשיו יש הבדל אבל בסוף הכל בא יש ייעוד יש מגמה יש סיבה הכל אלוקי ואולי יעברו שנים רבות מאוד ואולי דורות מאוד עתידיים א בסופו של דבר יתגלה ראו כפס כפשם דיבר זה מה שאמרנו אתמול בתפילה אתם זוכרים וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצר טוב ויאמר כל אשר נשמה בהפה זה כל יצור אתם רוצים לעשות רשימה זה הטורקים קשה להאמין

יש רשימה ארוכה שקשה להאמין האיראנים אה נו אלה שנקריב עליהם פרים למה שנקריב עליהם פרים אולי ב נקריב אותם במקום פרים אבל ככה נקריב עליהם פרים אנחנו מאמינים מתי זה יקרה אולי עוד שתי דקות ואולי אה יקח יותר יקח יותר אבותינו אמרו את התפילה הזאת גם לפני 1000 שנה וגם לפני 2000 שנה הם האמינו רגע זה לא רלוונטי כן לא רלוונטי הם מתנהגים לא יפה עכשיו הזכרתי רק חלק קטן מהרשימה בסדר את החוטים לא שכחתי פשוט לא רציתי להזכיר אותם אז אז יש א אנחנו מאמינים

זה קשור לאמונה באמונה אנחנו יודעים כן שיעשו כולם בטוחים בזה ביום בטוחים בזה שיום יבוא אני לא יודע מתי יבוא הוא בטח יותר קרוב וב שנה יותר קרוב מאשר הימים שבהם אבותינו אמרו את התפילה הזאת לפני 2000 וגם הם האמינו בטח גם כשהיה להם קשה קשה אז יום יבוא והוא מתקרב שידע כל פעול שיעסוקו למה גודה אחת שהשם אלוקי ישראל מלך לא רק השם מלך השם אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משל אבל זאת אמונה זה לא חווית חיים בסדר זה איום טהור שכל מופשט זה מה

אני מאמין וברוך השם יש פערים גדולים בין מה אני מאמין לבין מה אני חווה אחרת אין לי לאן להתקדם ברוך השם תמיד גם כשנגדל אז העיון שלנו הגעגועים שלנו העולם הרוחני שלנו גם הוא יגדל ביחד איתנו בסדר אני קורא עוד פעם אנו מתעלים מיד הקודש אומר שיש שיכול תפקידו לשר את הקודש אבל בקודש העליון כמו נחום משגם זו שאמר הכל לטובה הכל לטובה אנחנו יודעים שהכל לטובה ואנחנו לא נחום משגם זו נחום משגם זוזו אומר גם זו לטובה אני לא יודע אולי גם נחום משגם זו

אנחנו לא מבינים טוב ההבנה העממית או הפשטנית בנחום משגם זו שמה שמה שקורה לו הוא יוצא בריקוד זה לא כתוב בגמרא באמת בכלל אבל ככה אנחנו מדמיינים שנכון שגם זו קם בבוקר פתח את התיבה וראשי מלאה חול ויצא בריקוד סוער של איזה יופי איזה טוב טוב השם ולקח את ה את ה את התיבה הזאת לקיסר. זאת אפשרות שנייה אחת. אפשרות שנייה היא שהוא קם בבוקר ובכלל לא ידע שיש שם בתוך התיבה חול. כך גרסת הבח בגמרא.

נכון? כי אם הוא ידע שיש חול אז מה הוא יוצא? הוא היה פורץ במחול סוער. היה אומר איזה טוב השם וחוזר הביתה.

אומר איזה טוב השם שהשליחות ש התבטלה. מה השכל להביא לקיסר את התיבה מלאת החול הזאת? אפשרות שלישית בנחומשגמזו, אני מתקרב לאט לאט למה שאני חושב שהיה בנחום משגמזו, שהוא פתח את התיבה והצטער מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד הצטער ואמר גם זו לטובה גם זו לטובה איך אני יודע את זה? כי ככה כתוב בתהילים.

תהילים כתב מישהו, אתם יודעים מי כתב בתהילים? דוד המלך. ודוד המלך כשקוראים לו דברים רעים, אז מה הוא אומר? יש הללויה, בטח.

יש מזמר לתודעה בתהילים, בטח אבל יש גם הרבה בכי כבד כבד. יש צער אינסופי בדמעתי ארסי אמסה. נכון? דוד המלך יודע לשמוח ולהעלב, להגיד תודה עד הסוף והוא יודע לכאוב עד הסוף.

הוא אומר גם זו לטובה אבל עכשיו הוא לא אומר שזה טובה לטובה לטובה הגיוני מאוד לא הוא מאמין לגמרי אז מה מאמין לגמרי אם כואב לי משהו אם כואב לי מאוד מאוד מאוד השן כואבת לי אז מה אז אז אני מבין זה לטובה אבל עכשיו לא כואב לי מה אני מחייך זה כואב לי זה מאוד מאוד כואב לי אז אנחנו מאמינים ומבינים איפה אני חי איפה אני זה שני דברים בסדר אנחנו ממשיכים משפט הבא אומנם עכשיו דיברתי על העיון הטהור. עכשיו נדבר על המוסר האנושי. מוסר האנושי זה איך אני מתפקד, איך אני עובד. אין המוסר האנושי יכול לקבל את השפעתו מאותה הכרה של אי הבדלה בין קודש וחוד.

זה נכון שמה? שהאדם מבחינה מוסרית לא יכול לחיות בעולם שהוא אומר הכל אלוקי. כי אז אין טוב ואין הכל אלוקי ואין עבירות ואין מצוות והוא וכל מה שבא לו וכל מה שמתחשק לו וכל התסבוכות וההתמכרויות והנכלולים והנחה שב הכל טוב הוא יגיד חס וחלילה. בעולם בעולם ההלכה ההלכה אומרת זה כן וזה לא וזה חיים וזה מוות וזה מצווה וזה כרת הלכה אומרת ברור מה הלכה לא יודעת שאפשר לחזור בתשובה בטח שהיא יודעת מוסר האנושי אדם מוסר אדם חייב לחיות בשני הרב יודעים האלה אם אדם לא חי בשני הרב יודעים הוא ה הוא הוא מזיק לעצמו הוא גם מזיק לכל העולם אנחנו רוצים שלום ברוך השם בטח שאנחנו רוצים שלום חשוב מאוד שיהיה שלום.

בטח שיהיה שלום. אז בגלל שאני רוצה שלום, לכן אני מניח שהמזרח התיכון הוא כבר בשל לשלום. היא נראה כפ לחלק להם פיסטוקים ואני לא יודע מה. אז נעשה מזרח תיכון חדש.

אז עשו את זה כמה אנשים שלא זיהו את ההבדל בין החלומות שלהם לבין המציאות ורזקו את המזרח התיכון לשנים של גלי הרס ורצח ומלחמות ושיעבוד וטרור. כי הם נכון. הם רוצים שלום. הם רוצים שלום בצורה כנה.

הם רוצים שלום בצורה אמיתית. אבל אם הם הם מתעלמים מאיך אלוקים מדבר דרך דרך התכלס דרך התכלס זה המוסר האנושי אני מחוסרית ההיגיון שלי המוסר שלי החושים שלי ולפני הכל ההלכה בוודאי אומרים שיש פער אדיר בין קודש לחול כמו שיש פער אדיר בין חול לבין טומאה וקלקול ורישות אז אנחנו לא חיים את הקודש אומרים החול והקודש עוד דבר מה מה שלו אנחנו שואפים מי שואהב להיות צדיק הוא מדגיש גיש יותר את הקודש ועם החול הוא דוחק אותו הצידה לא לא מדכה אותו אבל משתמש בו משתדל

לפי מדרגתו לפי מדרגתו אני לא יודע אם כל ביס הוא מכוון אבל לפחות הוא רוצה שהחול לא יהיה מטרת חייו אז כסף זה חשוב מאוד אבל לא כדאי לחיות בשביל כסף מה שכדאי לחיות בשביל ערכים אידיאלים קודש כלל ישראל ווכן וצריך גם כסף בשביל לקדם אבל זה צריך זה אמצעי ומי שמתבל אז כולם מבינים איפה באיזה איזה עולם מקום הוא חי. אז המוסר האנושי לא יכול לקבל השפעתו מאותה הכרה שלי עבדה בין קודש לחול. אבל עם כל מה שהוא קורא בשם קודש שמשמותו היא להוציא את

החול המוסר רגיל.

כשהמוסר הרגיל אומר קודש בסדר אתם זוכרים סיכמנו יש קודש ויש מקור הקודש. מקור הקודש מקור הקודש זה הקודש שמעל הקודש. אז למה הקודש הרגיל קורא קודש? כל מה שהוא קורא המוסר האנושי שם קודש.

מה משמעותו? להוציא את החול להגיד כשאני אומר אני רוצה קדושה הכוונה יש הרבה זמן שאני לא רוצה אני רוצה קדושה אני רוצה נצח אני רוצה לחיות את הנצח אני רוצה לחיות כלל ישראל ברגע זה אמרתי אוטומטית שמה שיש דברים שהם לא נצח יש דברים שהם חולפים בטלים בטלים יש דברים שהם סתם חסרי משמעות סתם לבזבז את החיים זה חול שוב זה עוד לא רוע זה המושג קדושה קדושה יש דברים שהם לא בסדר ואני רוצה להיות שייך לגובה העליון. אז עם כל מה שהוא קורא מי המוסר

האנושי קורא בשם קודש שמה זה להוציא את החול צריך שידע המוסר האנושי המוסר האנושי זה אדם שעוד לא התעלה למדרגות של גדולי קדושי קדושי עליון אז מה הוא צריך לדעת כי הוראת שם השם היא למעלה מכל ההגדרה הזאת אז יש קודש ויש יקוק מה זה יקוק זה מילה שאנחנו לא נגיד אותה אף פעם אני לא אגיד אותה אלא אלא אם כן נזכה במירה בעזרת השם. אני לא אגיד אותה פה אבל בעזרת השם נהיה בירושלים ושמה הכהן הגדול התוודה והכהנים והעם כשהיו שומעים את שם מפורש שם

מפורש יוצא מפי כהן גדול היו קוראים ומשתחווים אנחנו התגעגענו אתמול מאוד ולא בבית המקדש אפשרי להגיד את המילה הזאת אם אנחנו לא אומרים את המילה הזאת אנחנו אפילו לא אומרים את האותיות שלה אנחנו המצאנו אות חדשה בעברית זה במיוחד בשביל להגיד יקוק אנחנו אפילו זה זהירות כזאת לא יודעים שאין כזאת כ זה זהירות גדולה כזאת מפני המילה הזאת שכאפילו את האותיות אנחנו לא אומרים יש בחסידות שם הוויה הם משנים את הסדר ואז אפשר להגיד את זה רק כמו שזה כתוב לא אומרים כותבים את זה זה

השם הנכתב ואינו נקרא בתורה כתוב את השם הזה גם בסידורים צריך שזה יהיה כתוב לא אומרים חס וחל בשום אופן בשום אופן אבל צריך שיהיה נכתב שאדם עוסק בקוד כשאדם מברך כשאדם מתפלל הוא מול העיניים שלו רואה את המילה המפחידה הזאת בהות קדושתה אז מה הוא צריך שידע כי הור ראת שם השם זה מה שכתוב לציצל יקוק כן היא למעלה מכל ההגדרה הזאת אני קודש אני מנסה לתקן להוסיף לגדל לגעת בעיקר של העולם זה לא בשטויות ולא בהבלי העולם הזה אבל איש של קודש חייב לזכור

שהוא יונק והוא קשור והוא מתגעגע למדרגות הרבה יותר עליונות מאשר ההדרכה המוסרית שלי עכשיו בעיניים אחרות אני מסתכל על החול ורואה בחול דברים שעיניים אנושיות רגילות לא יכולות להסתכל אין לי את העיניים האלה אין לי ומי שנסה לחשוב שיש לו את העיניים הוא מנסה ההיסטוריה הוכיחה שכל מי שתשתש את הגבולות של הקודש והחול וכל מי שניסה להכניס חול לתוך הקודש זה לא פתיחות וליברליות וקצת תנסה זה מדרגת חיים אחרת לגמרי ומי שמתחיל לשלב ולערבב אז אז הוא בדרך כלל לא מעלה את החול אולי הוא מדמיין

קצת ככה הוא מהר מאוד מוריד את הקודש למדרגה כשהוא מסיר את המסכים בין קודש כמו להסיר את המסכים בין יהודי לגוי אז או שהוא מרומם את האנושות כולה או שהוא וההיסטוריה הוכיחה מה הברירה השנייה או שהוא מוריד כשמוריד את המסכים אז בדרך כלל זה הדיפוזיה מזהמת ומתנפת אתם יודעים ש ש ככה זה מתבטים אבל צריך לזכור צריך להאמין צריך להאמין אנחנו כותבים את השם הזה כותבים את השם הזה מה זה משנה לא נקרא איך קוראים אותו גם את המילה שקוראים אותו אסור להגיד עכשיו כדי שמש

מבטלה זה א' די כשכתוב יקוק אני אומר א' דנ אד אני יכול להגיד את האותיות אני גם אומר את זה בברכה בתפילה לא סתם אבל אפילו השם הנקרא אבל יש לנו כזה שם יש לנו כזה שם שאי אפשר להסביר אותו ואי אפשר מוח של בן אדם לא יכול להיות זה שם קדוש אבל יש לי את זה יש לי את זה פירוש דבר אני מתגעגע למשהו שהוא למעלה למעלה למעלה מכל מה שאני אבין אי פעם הגעגוע הזה חייב לשכון בתוכי כי אם אני אחשוב שהקודש זה הטופ

אז אני גוזל את עצמי מהמקור שלי נכון מצד אני צריך מקור בלי מקור אז אין מעיין אז אין שורשים אז זה מתייבש ומת חס וחלילה ורק הקודש עוד פעם עם כל מה שהוא קורא המוסר האנושי קורה בשם הקודש מהשנות תורה להוציא את החול אני קורא מהר כי יש לכם את הדפים מול עיניכם אני גם קורא מהר כי ככה זה אצלי כנראה צריך שידע המוסר האנושי כי הוראת שם השם מה זה מורה מה זה מלמד אותם מה זה מדריך אותנו למעלה מכל הגדרה הזאת ורק הקודש וגם

צידו המתעלה לקבל את ערקו מצד העילוי הכללי האלוקי שומרמה מכל גודל אני לא יודע איך לנקה את המילה הזאת או שם או שם.

אני חושב ששני הפירושים זה אותו דבר. שמה ההבדל שבין חול וקודש יוכל להיגדר במערכה מיוחדת. מאיפה נהיה ההבדל בין חול וקודש? הכוונה הקודש.

יש מקור הקודש ויש קודש ויש חול. אז הקודש המדרגה הזאת שמעל החול אבל היא לא מקור הקודש. רק הקודש המדרגה הזאת צידו המתעלה לקבל את ערכו מצד האלוה הכללי. זאת אומרת כשאני אומר קודש אני תמיד זוכר שאני קודש שיונק ממשהו אחר כן שאני א מקיים מצוות וכשאני מאמין כשאני מתפלל כשאני מתנהג כמו יהודי לפי השולחן ערוך כשיש לי דעות אני רוצה להוביל את המדינה לפי הדעות שלי אני תמיד זוכר שמה שזה רק הקודש זה מדהים זה יפה זה רק הקודש אבל אני תמיד זוכר שזה הדרך

שלי בעצם לגעת במשהו שהוא הרבה יותר ניס ונסגב לאנ ארוך ממני ובעיניים האלוקיות האלה אז מסתכלים על העולם בצורה אחרת אני צריך לעבוד עם מה שיש לי כן כך אלוקים רצה אלוקים אמר זה כשר וזה וזה טרף אבל יש איזה עיניים זאת אומרת הקודש אתם רואים וגם צידו מתעלה יש בקודש ענווה כלפי זה שיש משה רבינו אני תלמיד של משה רבינו נגיד ולכן אני יכול להסביר הרבה הסברים כמו טעמי מצוות אני יכול להסביר הרבה מאוד הסברים תמיד אני זוכר שמה מה בכוזרי ברבי יהודה הלוי רואים

הרבה פעמים שהוא מעריך מאוד בלהסביר את העמי מצוות וכשהוא מסיים הוא אומר לא זה רק הסבר קטן זה רק הסבר מה הבע אני עובד מאוד קשה כמו שאני צריך עם מה שיש לי כמו שאנחנו מנסים להבין אחד את השני אנחנו מבינים את אחד את השני אנחנו מבינים שאנחנו עוד לאן ארוך לא מבינים ש שיש עמוק מעמוק גבוה מעל גבוהל גבוה עם השם אז הקודש וגם צידו המתעלה של הקודש לקבל שהקודש אומר מ למה למה אני שווה?

למה יש לי ערך? כי אני מתגעגע על העילוי הכללי האלוקי. אז רק הקודש, בוא נדלג על כל משפט באמצע סוקית הזאת. רק הקודש שם הבדל בין חול ו רק הקודש שם ההבדל.

קראתי בשתי הניקודים שם ההבדל בין חול וקודש יכול להיגר מרכה מיוחדת. אצל עולם הקודש. מה זה עולם הקודש? עולם הקוד זה אנשים שנולדו פה בעולם הזה עם שכל של העולם הזה וחושים של העולם הזה ומסתכלים בעולם בצורה דומה לגויים אז אומרים לא לא אנחנו לא רוצים את העולם הקטן הזה לא רוצים להקשיב לנחש בוא נגדל בעולם הזה יש הבדל בין קודש לכול אבל יש עולם הרבה יותר עליון ששמה הכל אלוקי שמה אבל ההכרה שלשם שם עולה על גביהם מצד ההכרה היותר ופנימית המתרוממת אפילו מהדרכים הנדרשות צריכי הקרות מוסריות אז התפקיד שלנו זה להיות מוסרי.

מוסרי זה לא רק נתנה גפי. כן. מוסרי שזה מה? איך אני אפגש עם אלוקים?

איך אני אפגש עם הנשמה? איך אני חי את העולם הבא? איך אני חי את הקדושה? אני חי את מתן תורה.

ואפשר להתעלות מזה למדרגות הרבה יותר מוסריות. הרבה יותר. הגענו לזה הדרך נכון? שורה 1 2 3 4 5.

אם מישהו איבד אותי בזה הדרך אז הגענו לזה הדרך. שורה חמישית מלמעטה באמצע המשפט. זה הדרך נכון ומצד העיון הנסג ומעשה לא בא העולם לידי מידה זו ואי אפשר לו להכיר הכרה שהיא למעלה מגרדר הנדרשים לסדה מסוד מוסר אשר לא אם לא שתזיק את הציסה המוסרית שברוחו לא יודע למה כתוב סיסה בספר שלי כתוב בסיסה אין מילה כזו בעברית אומרים בסיסה הרב אתה ממציא הרבה מילים בסיסה זה הבסיס למוסר שבתוכי מה הבסיס סיס למוסר שבתוכי זה שיש הבדל בין טוב ורע יש הבדל בין קודש לחול

יש הבדל ההבדל הזה הוא התשתית הוא התשתית האישיות שלי שמאפשרת לנו להיות בני אדם ולא להיות חיות להיות צדיקים ולא להיות סתם לחיות האינסוף ולא לבזבז את החיים בשטויות זה התפיסה המוסרית אז התפיסה המוסרית לא יכולה לחיות את א לא יכולה לחיות אמרתי לכם כמו שהיא לא יכולה לחיות שיש פה חיידקים זה האמת לא שיש פה רווחים בין האטומים ואז אני אפול בין הרווחים. זה מחלת נפש כזאת יוצרת, נכון?

אז ככה בקודש יש א קדוש ברוך הוא כשאני אומר הכל לטובה אדם אומר הכל לטובה אצל נחום משגב זו זה הסתדר לו תוך כמה זמן נכון הוא הביא את התיבה אל הכיסר וכך הכל הסתדר גם אצלו היו כמה דקות מפחידות נכון שהוא פתח את התיבה והגלה שיש שם עפר אז הוא אמרך אמר לו מה זה ואז הגיע אליהו שהתחפש לאחד השרים האם יכולים שגם זו היה ככה ב איך קוראים זה מילים לא בעברית מילים כאלה של אדישות כאלה זולה זולה זולה דיונה שנתי אין כאלה מילים

בעברית נכון יש בעברית א רוגע שלווה איפה יש שלווה בארמנותייך שלווה זה לא זולה נכון שכונה הנה שכונה זה גם לא בעברית בשפה אחרת עוד לא בדקתי איפה היא אה כנראה שזה לא בעברית בעברית זה אמיתי זה באמיתי נכון אם אנחנו רוצים א להרגיע מישהו בשפות אחרות הבעיה שתרגמו את זה כבר אבל בעיקרון כשרוצים להרגיע מישהו בשפות אחרות אומרים לו מה take it easy. Take it easy. מה זה take it easy? אתם לא דוברי זה באנגלית התכוונתי אם לא זית קח את זה בקלות זה ממש

מעודד אותי קח את זה בקלות אני יודע שתרגמו את זה לצערי אבל זה בא משפות רמות מטר איזה ידע יש בזה מסתכל הידע שלי באנגלית בדרך כלל תגיד לא חשוב שימפס סימפס מה סימפס עזוב אותך כל מיני אמירות מרוממות כאלה אידיאליות כאלה שמתבוננות לעומק המצוקה הכי טוב זה take a drink את זה לא תרגמו ברוך השם תשתה משהו תשתה עוד משהו תשתקר וכל הצרות יאלמו יאלמו אז זה א א מילים של יאוש תפיסות עולם כאלה עבודות כאלה שהכל רע תשכח מזה תשכח מזה נו עזוב אותך

אז מה אתה סופר כל מיני מילים שחונקות חונקות רוצות לתת לי כוח לעבור את המשבר הקטן ומטביעות אותי בעולם שכולו מיועש שכול לאבוד שכולו לא זז לשום מקום אז אז אה תיסה מוסרית דיברתי על נחום משגו כן ש שכשבעתך אני לא יודע יכול להיות שהוא רק אבל דוד המלך בתהילים דוד המלך בתהילים הוא הוא לא הוא לא הוא מלא אמונה מהשם גם כשהוא דואג כשהוא דואג גם כשכואב לו זה מלא אמונה מהשם אבל הוא יודע בדיוק מה הוא יודע מה שנחומש גמזו יודע הוא יודע הרבה

יותר מנחומש גמזו אבל עכשיו הוא לא עוסק במה הוא יודע בחווית החיים עכשיו וחווית החיים היא לא take it easy ולא תקח את זה בקלות חבית החיים שזה מסובך מאוד מדאיג מאוד איך נתפלל אם זה לא מסובך אם הכל טיקטיזי אז מה שתפלל מעומקד ליבה ומקירות ליבי וממעמקים ושערד מה שערי דימה טיקיטיזים מה קרה שים פס מה ממי התפלל הוא שם פס עזב אותך אז מה אני אשבור אני אשפוך את ליבי כמים עזוב אותי.

אז בתפיסת החיים שלנו יש הבדל גדול מאוד. יש מקורות שאלוקים יתגלה בהם, יש מקורות שלא יתגלה בהם. אתם מבינים שהרב מסביר בו את שתי הדעות, נכון? יש תנקמה.

מה היחס בין יקוק לבין קודש? נכון? זה בפשט הברייתא יש קודם כל למעלה יקוק ורק למטה קודש לה. גוזרים גוזרים את המילה להשם.

יש יש שתי מילים קודש להשם אז אומרים קודם שים למעלה את יקוק ואחרי שאתה שם למעלה את יקוק ואתה יורד לקודש לה לא לאן כאילו קוראים מלמטה ואז זה הפוך מעברית בעברית נחשב מכל השפות קודם כל השורה הראשונה זה שורה למעלה והשורה השנייה זה שורה למטה בבית המקדש זה לא כתוב את זה במחברת זה כתוב את זה על המצח של הכהן הגדול שנכנס לקודש הקודשים לא הוא נכנס בלי הציץ לקודש הקודשים אבל זה שיכנס לקודש קודשים על המצח על החלק הכי עליון של האדם הכי עליון

במקום הכי עליון יש ציצל זהב שכתוב בו שם כתוב את האמת שהכי למעלה זה יקוק לא אומרים את זה בכלל לא אומרים ואחרי זה קודש לה הקודש שלנו הוא קודש לה כמו שהחול הוא חול ל ל למה לעזרת הקודש ככה הקודש שלנו מתגעגע הקודש שלנו זה הדרך. מתחילים מלמטה. הקודש שלנו זה הכי למעלה שלנו. זה הכי עליון.

אבל הקודש שלנו הוא בעל ערך. הוא בעל אמת. אם הוא זוכר שהוא יונק ממקום הרבה יותר גבוה. מיקוק.

השמן הנכתב אינו נהגע. קודש קודש קודש. יש אבל אבל זה באמונה שלנו. אנחנו לא אומרים את זה ולא מבינים את זה ולא מדברים את זה.

אבל אנחנו כותבים את זה וקוראים את זה. גם קוראים עם העיניים. חס וחלילה. לא בפסותיים.

שום אופן. אבל ברומי זה אחרת. עכשיו הוא מסביר למה זה ברומי. זה היה ברומי כי השודדים האלה בזזו וגנבו.

אבל למה חשבו להגיד? כי ברומי זה נראה אחרת. יכול להיות שהציץ השתנה ברומי. אני לא יודע מה הרב מתכוון.

אם באמת כתוב באמת אם ברומי זה אחר. אז איך תנא כמה חולק על ברעזר ברבי יעקב? אולי קורה משהו לציץ כשהוא יוצא לגלות. יכול להיות יש שינוי זה לא מר אולי רואים בעיניים בצ דבר כזה קדוש שפתם יוצא לגלות אולי זה משתנה אבל מה איך אמרנו זה הדרך הנכון ומצד היונסגב זה בירושלים זה בארץ ישראל זה תנקמה אבל במעשה בתכלס לא בא העולם ל לידי מידה זו ואי אפשר לו להכיר הכרה שהיא למעלה מגדריו ונדרשים לו אי אפשר אפשר להכיר הכרה לבס על ידם את מיסודי

המוסר אשר לא אם לא שתזיק אם אדם יתחיל עכשיו לחשוב שבעצם אין הבדל בין קודש וזה רק אנשים נמוכים הם לא אנשים אציליים וגדולים כמונו אז הוא יהיה מושחט אז הוא יהיה לו מוסרי אז הוא לא הוא לא יתעלה לשום קודש עליון הוא ירד כנראה להרבה פחות מה מהחול הרגיל הרבה פחות מהחולים ולכן דרך עיניים של רומי אנחנו אומרים לא לא לא אנחנו עוסקים בקודש המילה הראשונה זה לא למטה זה לא אחר כך זה לא למטה זה המילה הראשונה קודש קודש אנחנו עסוקים בקודש ורק אחרי

זה אנחנו מגיעים מתוך הקודש להיות מסוגלים לקרוא בסדר הבנו את הסדרי הפכים כל הפסקה הזאת היא פסקה שבאה לנו להסביר לנו את סוכות בסוכות כי בסוכות אנחנו כביכול עסוקים במדרגה עתידית כזאת כי בסוכות אנחנו א אה נותנים מקום לטבע ובטבע יש לולב וזה נחמד.

מה אני כבר יכול לעשות עם לולב? מקסימום לתכור את זה שמאחורי באושנות חס וחלילה. בלי כוונה בלי כוונה חס וחלילה. אפשר להתכוון להסתכל על זה לא לעשות את זה.

אתה מכיר את זה? כן גם צי בית כנסת נדכרתי. מקווה שלא דקרתי כמה פעמים אבל מה איך הגעתי לזה? אה אז לולב הוא נחמד וגם מים זה נחמד וגם סוכר זה אבל פרי החג זה פחות נחמד לא הפרים האלה שאנחנו מקריבים עליהם אנחנו בסוכות מתעלים למצב כזה של שמחה שבטבע בגלל שעברנו את יום הכיפורים בגלל שעברנו את יום הכיפורים אנחנו עברנו את כל המסלול מא' אלול התקדמנו לאט לאט מעלה מעלה התמלאנו באזנ לקודש ועלינו עד שאתמול, ברוך השם פה ובכל בתי הכנסיות שב עם ישראל א

אה עם ישראל התאסף והתאגד וזעק ובכה וצעק ומעומק ליבו ושר ורקד עשינו תהליך כזה כזה כזה שמבודל מה מבדל בין הקודש ובין החול נכון ותהליכים של תשובה תשובה שהם וידוי עוד וידוי ועוד ו ביום כיפור השרה וידויים ובאר מכיפור עוד אחד וידוי הזה זה לא וידוי שפתיים זה ודאי לא התכוונו באמת לתפוס פיקוד ולא לוותר ולא ליפול ופחות להישט על ידי החול ויותר ויותר להתמלא בשאיפות שהחול ישט את הקודש ולחיות בקודש ומתוך הפסגות הגדולות האלה מתוך שכהן גדול נכנס לפניי ולפנים מתוך הגעגועים שלנו לשם המפורש

מתוך זה שאנחנו אה נכון נכון זה הדבר שהכי קרוב לנסות אתם ים בבית המקדש והכהנים והעם כשהיו שומים את השם מפורש יוצא מפי כהן גדול יו גם אנחנו קוראים משתחלים אבל אצלם זה לא היה ככה אצלם זה הם עשו את זה כי מי שאל אותם מי ששומע את השם מפורש יוצא פי כהן גדול קדושה היו נופלים על פניהם טרח לשמוע את זה זה להיות נביא לכן כתוב בספרים לשמוע את הכהן הגפר זה להיות נביא לך לחצי שנייה בום הם לא יכולים לעמוד זה אז הם היו

עומדים צפופים משתחבים רווחים זה היה קורה הנס הזה פתאום הוא פתאום היה פה הם היו לכמה שניות בעולם הבא ואז הם היו קמים ושוכחים את זה הם היו שומעים איך הוא אומר וופ זה היה נעלם שומעים עוד פעם זה כי זה לא ידע זה לא אינפורמציה זה מדרגת חיים אילאית ילאית אז בסוכות מתוך כל התהליך הארוך שעברנו עכשיו ושמחת בחגר עכשיו יש לנו עיניים להיכנס לטבע עכשיו אנחנו יכולים אפילו את פרי החג אפילו את אומות העולם את התרבויות שלהם מתוך הבליל הזה של אור בחושלים ברבוביה

אנחנו יכולים לשמוח ולהאמין בהם ולראות את הטוב בהם לראות את הטוב בטבע הפשוט לראות איך גם הוא נועה לשרת אלוקים רק מתוך מתוך העטיפה הזאת של ה בנות של הסוכה הסכך של הסוכה האורות הגדולים שחג סוכות אנחנו חמושים בארבעת המינים ושמחים לא שמחים כי בא לנו לשמוח כי המצווה העבודה הרוחנית הגדולה הביאה אותנו שמה משמה אנחנו יכולים להיפגש עם הטבע ובסוף סוכות אנחנו חוזרים זוכרים שהיה לנו סוכות חוזרים שהיה לנו סוכות שואהבים אין סוף כוח מהסוכות האלה לא היינו רואים שינה בעינינו ככה תנאים אומרים זה

ימים שהם לא הם לא הם לא הזכו לפספס מילימטר אחד חיים מה המצווה בסוכות לחיות לחיות נכון שתי מצוות שאתה עושה רק לחיות ארץ ישראל וסוכות ככה גאון מביא בשלום סוכו מנותו בציון זה אם אתה לא עושה כלום אם אתה נרדם זה המצווה היחידה שאם אתה נרדם אתה עושה מצווה אפילו אם אתה נרדם כן אפשר לעשות עוד כמה דברים כדאי לעשות עוד כמה דברים אז אז אנחנו מקבלים את יש שם עיניים כאלה ובסוף סוכות ניכנס שמחת תורה שזה בכלל כבר השמחה שלנו על השמחה שהשם נתן

לנו ומתוך כך יהיה בעזרת השם חורף מבורך גשוב שהקדוש ברוך הוא ישפיע שפע ברכה על עמו ישראל בכלל ועל כל פרט ופרט שנה טובה וכל טוב