הארת חג הסוכות | רגע בפרשה - סוכות | הרב חננאל אתרוג עם עודד הרוש

בלי ערבה אנחנו לא נקיים את המצווה. >> אין בה לא תורה ולא מצוות. זאת אומרת שזה אידיאלי שבעם ישראל יהיו אנשים שיהיה בהם לא זה ולא זה. שאנחנו חייבים אותם שיש להם ברכה מיוחדת.

>> איך הדמות בעם ישראל שהיא ערבה עוזרת לתפילה שלי? >> כל ארבעת המינים את מחזיקים טוב מאוד מעמד חוץ מהערב. הרב מתייבשת כל הזמן. למה?

החיסרון שלה זה היתרון שלה. הערבה מודיעה לנו אנחנו לא יכולים בלי שורש. אנחנו לא יכולים בלי לינוק קבוע. כי כשאתה אתה יכול להיות מרוצה, אתה מסתכל על עצמך, אתה נמצא כבר כמה חודשים פה ואתה מושלם ויש לך גרטל והכל מעולה ואתה לא כל כך עסוק בזה שאתה לא יונק עכשיו והרבה אומרת לנו אנחנו חייבים לינוק חייבים לינוק ומי שמנכח את השורשים זה הערבה אז זה שורשים זה להתגעגע לא להיות עסוק במה שיש לי אלא עסוק במאיפה אני בא בגעגוע לנשמה לעם ישראל זה אנשים שנותנים לנו משהו שלאדם רגיל אין ברוכים הבאים לרגע בפרשה שיחות על פרשת שבוע בריאה אקטואלי מבית רגע של חוכמה והפעם לא רגע בפרשה יותר רגע בחג חג סוכות >> אתי הרב חנאל לטרוג שלום הרב שלום וברכה.

>> אני חייב להודות שזה מבלי שהיתר החגים ישמעו. זה החג שאני הכי אוהב. יש איזה תופעה כזאת בישראליות בכל המועד לצאת. כל הכבישים המוסים.

אני לא מבין איך אפשר לצאת מהסוכה בכלל בכל המועד. אני כל אתה יודע העצבות שיש לי כשמקפלים את הסוכה היא במרוקאית יש ביטוי שנקרא רמ. אתה יודע מה זה רממה? >> עכשיו אני יודע.

>> זה גולה בגרון. מרגישים אותה בצת שבת. אני מרגיש אותה בצת סוכות. וואו, הרמזאת.

אני לא יוצא מהסוכה. לא מבין איך אפשר בכלל לטייל בחול המועד. תעילו כל השנה חול המועד. וואו, תן לי רק לחבק את הסוכה.

איזה חג. >> רבי אליעזר אומר, משבח אני את העצלנים ברגל. כיוון לעומק דעתו. >> וואי, יפה.

אז העצלנים אפילו כבר קיבלו איזה עזקורל >> ברגל. ברגל. הם כל הזמן בסוכה. הם לא רוצים לצאת.

>> כן. כן. ישורות כאלה גדולים שאמי מוכן א >> ממש >> להפסיד אותם >> ממש חג סוכות אה יש בו משהו מעניין בעיתוי שלו ואני אסביר למה אני מתכוון כל המועדים בזמנם חנוכה קפי קפי א החשמונאים עצרו חנו בקפי מדליקים נרות חנוכה בקפה בכסלב פסח ניסן פורים, כל מועד הוא בזמן שבאמת הוא היה היסטורית. סוכות.

עם ישראל למעשה עושה את הסוכות במדבר, יציאת מצרים ומיד הם עושים סוכות. זאת אומרת שסוכות בתכלס היה צריך להיות מיד אחרי פסח באביו. באיזה שלב הוא הגיע לחורף או לתחילת החורף? >> התורה אמרה 15 יום לחודש השביעי.

למה למה הוא תקן אותי אני הוא החג היחידי שלא במרכאות במועד שלו >> כנראה שהתיאור הדבר כמו שאמרת כי אחר כך ענני כבוד יש שתי דעות בגמרא זכר מה הסוכות שלנו זכרני הכבוד או זכר הסוכות שבהם משיב הקדוש ברוך הוא תבותי מצרים ואם זה הסוכות כנראה שזה היה מיד אחרי פסח כי אחר כך היו עני כבוד כבר אז היו ענני כבוד אז בכלל שאלה שמעתי מי שאומר שהסוכות היו א אלו שענן פלט אותם אלו שבתוך בתוך הענן לא צריכים לעשות סוכות אלוה שאנו פלט אותם כי

הם היו לא ראויים להיות בתוך הענן >> אה היו כאלה שלא לא זכו לענן >> שמעתי לפני כמים אני מנסה להיזכר לא זוכר מי אמר אבל זה מאוד דיבר על ליבי כי זה האלה שהם א תחתית החבית אלה שלא רואים להיות בתוך הענן ולכבודם ולזכרם אנחנו חוגגים את החג הזה >> זאת אומרת זה השוליים של החברה היו שם >> זה ורט אבל ורט יפה ורט שמסתדר מאוד גם עם ארבעת המינים אבל עוד מעט נגיע לזה זה אהור ככה כותב שבכוונה קבעו את החג הזה במועד לא

מתאים כי סוכות לא עושים את זה בסוכות סוכות עושים באביו כשאז נעים לצאת אל הטבע לצאת אל הרוח הנעימה ואת הצל מפני השמש הקופחת אבל שמעתי מפי הרב תלמיד חם גדול מאוד שזה נכון לאירופה התאריך הקלאסי לבנות סוכות בארץ ישראל זה עכשיו הקיץ הולך להסתיים עוד לא יורדים הגשמות זה סימן קללה ואז אתה פוגש את הטבע בצורה הכי נעימה. הכי נעים עכשיו לעשות סוכות זה בחג הסוכות. >> רגע, אמרת פה משהו שהוא קצת מדהיג אותי. אומנם אנחנו מצלמים את הפרק הזה לפני שיש כבר תחזית לסוכות

אבל בשנה שהורד גשם בסוכה סימן קללה.

>> הגמרא אומרת שזה נמשל עבד שמביא משקה לרבו והוא שהופך לו את זה בפניו. אנחנו לא מבקשים ותן תלנו מטר וסוכות >> כי כן אנחנו לא רוצים שירדנו. אנחנו רוצים לצאת החוצה. אם יש גשם אנחנו צריכים להיכנס פנימה.

אנחנו משים רואה גשם ממש נכנסים לבית מצטער מן הסוכה. פטור >> פטור מן הסוכה. כן. אנחנו מקפידים מאוד על הכזית הראשון ויש הרבה דעות שהגשמים סימן קללה אם בלילה הראשון לא יתאפשר לעשות קידוש ולאכול כזית ויש כשאכלים את גם גם בכשיורד גשם.

באופן קריוני אנחנו לא אוהבים סימני קללה. אנחנו מנסים לפרש את זה באופן חיובי יותר. >> וואו. טוב.

מדג. טוב. טוב, נקווה שהתחזית תהיה ל טובתנו, אבל סתם אני חושב שעל החרדה הזאת, פתאום כשיורד גשם וקר לנו כמה פעמים שירד גשם בסוכה, מה אנחנו כעם אמורים להבין מהדבר הזה? אם זה סימן, סימן למה?

מה אנחנו אמורים לעשות? >> סימן צריך לגדול, סימן צריך לפרוח, סימן שאנחנו לא חייבים להיות שקועים בסביעות הרצון העצמית. זה סימן שמגלה לנו שיש בנו יותר ממה שחשבנו. >> טוב, זה מה שנקרא חצי המלאה.

אולי מלא בגשמים, אבל אה זה הסתכלות מעניינת על ה על הסימן קללה. אה דיברנו על ה אלה שלא בענני הכבוד, אלה שזה אני קצת מנסה לדמיין את הדבר הזה. עם ישראל כאילו יושב בענני כבוד ויש שם כאלה ב באיזה סוכה אה אלה הפוחזים. מה זאת הייתה האווירה?

>> אם זאת הייתה אווירה לא היינו עושים חג לכבודם. אבל שוב זה לא מומנטום מרכזי. זה דעה כזאת. באופן פשוט זה באמת מעניין מאוד כי פסח זה בגלל שיצאנו מצרים ונינו לעם ושבועות כי קיבלנו את התורה וסוכות כי עשו לנו סוכות נו זה אירוע כזה ביזרי כזה נניח שזה עני הכבוד בסדר לפי הדעה הזאת נגיד שכל ישראל יו בסוכות אז לזה אלפי שנים אנחנו צריכים לחגוג זה באמת השאלה כן התשובות הפשוטות הם שהסוכות האלה הם א יש את החיים הגדולים יש את הרגעים הגדולים את האירורים

הדרמטיים ובסוף הקשר בינינו ובין הקדוש ברוך הוא גם קשר אינטימי של אב ובן הוא כך שהקדוש ברוך הוא אה אכפת לו גם מהדברים השולעים כן שלא יהיה לנו לא נעים הקשר עם אלוקים הוא לא רק בנסגב וב בסוכות הקשר בינינו ואלוקים יורד יורד במובן הטוב של המילה >> גם צריך להבין מאיפה הוא מגיע >> מאיפה הוא מגיע >> מהאורות הגדולים של כיפור >> זאת אומרת הרבה פעמים אני תמיד חושב על הפער הזה שעוד עם החולצה הלבנה בכיפור עוד אני כבר מתחיל לגרור את הדברים ומתחיל ללכלך

אותה ואז אני מצטער למה לא החלפתי חולצה בכלל לפני אבל זה ממש מכיפור מהגבעים שאתה פשוט מרגיש נקי להתאבק ב בש בסכך וזה זה פער דרמטי פער קיצוני >> זה פער דרמטי מבורך ונכון אחרי שעלית לגבעים עכשיו אתה יכול לרדת כמו גשם להגשים את הגבעים האלה על פני האדמה אתה מי >> יכול ואולי הייתי אפילו אומר כדאי יכול >> בגלל שזה אמיתי רק ככה זה אמיתי >> כי כדאי אתה עלול גם להת תקע בגבעים ואנחנו לא רוצים להיות מנותקים.

>> הרמב"ם אומר מורי נבוכים שהלחלום של יעקב סולם יעקב שהנה מלאכי אלוהים עולים דיבור. מלאכי זה הצדיקים הם עולים כדי להוריד למטה הם עולים כדי לחבר השם אל הר סיני כשהקדוש ברוך הוא יורד זה בעצם קדושה יותר עליונה זה קדושה שהקדוש ברוך הוא מנח בה ויום כיפור הוא כל כך אמיתי שמיד אנחנו יוצאים עם פטיש מסמר ובונים את הסוכה >> כביכול חי ארציות >> אבל זה כבר ארציות אחרת זה ארציות ש יום כיפור אנחנו חוזרים לארציות שהיא יודעת שהיא רק מגשימה את החלום את המגמה את התפילות התפילות הגדולות שלנו הולכות להיכנס לתוך הסכך והרבעת המינים. >> דיברנו שוב על הסוכות שבחוץ וקישרת את זה גם לארבעת המינים. למה קישרתי את זה לארבעת המינים?

כי המדרש הידוע שאומר שארבעת המינים מייצגים ארבע קבוצות בעם ישראל אתרוג מי שיש להם גם טעם וגם ריח והדס יש לו ריח ולא טעם וללולב לעץ הלולב לתמר יש טעם ולערבה אין כלום. >> תדייק לי מה זה טעם ומה זה ריח. בנמשל את ה בפיזיות של נגבוביות הלשון אני מבין >> ברוך השם אתה מבטא את המפגש עם החיים זה טעים לך אתה מתחבר על זה אתה מבטא את המצוות יש כאלו שהדגה שלהם בעבודת אלוקים הדגש שלהם לקחת את האורות שלום קורים לממש את זה בחיים >>

לעשייה עשייה בהרבה תחומים במשפחה בקהילה אני כיחיד במדינה ויש כאן שהדגש שלהם זה הריח זאת אומרת להיפגש עם עולמות מאוד סגבים ועליונים תלמידי חכמים שוודאי שהם גם עושים מצוות אבל המצורה הגדולה שהחידוש הגדול שלהם זה ה >> ווודאי שגם אלה שעושים מצוות אז יש בהם גם תורה כי הם עושים את זה מתוך תורה אבל זה כאילו מרגיש לי כמו אותו דבר יש אנשים שיש להם תורה ויש אנשים שיש להם מצוות ויש אנשים שיש להם גם וגם מה זה תורה בלי מצוות לא הבנתי איך אפשר לקיים

תורה בלי מצוות >> זה דגשים זה דגשים יש אדם שהוא מוסר את נפשו ללמוד תורה יש להם דרך חמים גדולים שמה שאתה מספר להם בעיקר זה המל הגדול שלהם בתורה הם בנו בעצמם דמות רוחנית מאוד מאוד עליונה ויש אנשים שהם פחות זה הצד החזק שלהם הם ודאי לומדים תורה אבל זה פחות הם לא יגשים למדרגות גבוהות אבל בחסד שהם עושים בברכה במערכות שמנהלים שם הם מביאים שפע אדיר זאת הדרך שלהם לממש את הקדושה של יום כיפור >> הרב אומר את זה כאפיון נקודת זמן זאת אומרת

יש כאלה ויש כאלה ויש כאלה זה האופי שלהם זה המשיכה שלהם או שכולנו צריכים למעשה לישוף להיות אתרוג שיהיה בנו גם תורה וגם מצוות >> אנחנו לא מפותרים על הערבה בלי ערבה אנחנו לא נקיים את המצווה נביא את האתרוג האתרוג תביא ארבעה אתרוגים לא יצאת שום דברים אחי גם אתרוג וגם הדס וגם וגם הרבה שזה הכי מפתיע כי אין בה לא את זה ולא את זה >> אין בה לא תורה ולא מצוות בחלק מהמכות ראיתי לא מעשים טובים >> לא מעשים טובים מצוות מעשים טובים זה

מתכטב א זאת אומרת שזה אידיאלי שבעם ישראל יהיו אנשים שיהיה בהם לא זה ולא זה שאנחנו חייבים אותם שיש להם ברכה מיוחדת. זאת אומרת שיכול לבוא אליי, סליחה שאני כותערב, יכול לבוא אליי הבן אדם שאין בו לא את זה ולא את זה ואני כל הזמן רק הולך ומנסה להתחבר ולהקפיד על שלוש תפילות במניין וציצית ותה טה טה ויגיד לי אם כל החבילה הזאת המדהימה שלך של הקפדה על מצוות קלהקה וחמורה תדא לך שאתה חייב אותי ואני עושה לא את זה ולא את זה במקום שאני אגיד

לו תשמע חבל שאתה עושה לו את זה ולא את זה >> אני לא דוחף דווקא לקצה שהוא לא עושה הוא לא מצטיין בזה הוא לא מביא לנו איזה ברכה מיוחדת בזה הוא לא מלמד אותנו דברים שלא ידענו, הוא לא מביא ברכה מיוחדת, הוא פשוט מאוד גם בתחום הזה וגם בתחום הזה.

זה יכול להיות נטיית לב, זה יכול להיות במה אני מצטעין ויכול להיות זה ככה אלוקים ברא אותי. זאת השליחות שלי. וכן אני לא יכול בלי ערבה. >> למה חייבים את הערבה?

>> השפת אמת אומר שהערבה היא נראית כמו שפתיים. יש לזה מקורות יותר גדומים. אה כשאין לך לא את זה ולא את זה, התפילה שלך היא אחרת לגמרי. דווקא כשאתה מרגיש עוצמתי ומביא ברכה אתה פחות מרגישה באה ממקין עבודה שבלב וכשאתה מודאג כשאתה לא עסוק בהצלחות שלך אז התפילה יכולה לבוא במקום הרבה יותר כנה הרבה יותר בטוח הרבה יותר מרגיש צורך להישאן כי אין לך את זה כשאתה בטוח בעצמך אז אתה מתפלל אבל אתה עם ביטחון עצמי ויש לך על מה להישאן ויש לך הישגים גדולים >>

אתה אומר יש מאחורי תורה יש מאחורי עם מצוות זה מה שהרב אומר >> כן אני מנח לעולם הרבה ברכה אני בא מעמדה כזאת א לאדם המודרני קשה מאוד להתפלל אני חושב משום שעד שהתקופה של המודרנית תחילה עד המהפכה המדעית ואחרי זה התעשייתית לאדם היה ברור שאין לו פתרון להמון דברים כשבאה מגפה מה הוא יכל לעשות כשהיה אסון מה הוא יכל לעשות בצורת מה יכל לעשות תפתפות אין זה >> אין תפתפות אין חיסו הוא רק תלוי באלוקים בל בריאה אתה רואה תיאורים בוודאי בתנך ובחזל יש מסכת

תלמיד שלמה אבל גם להבדיל תיאורים אצל תרבויות אחרות שכשהיה מגיע אוב אז כולם היו נמדים ובוכים היום אתה לא יכול לעלות על דעתך דבר כזה אתה לא רואה מאות אנשים שבוכים ביחד אתה יכול לראות מאות אנשים שצוחקים ביחד יש לנו חסימה מאוד גדולה משהרבות המודרנית אומרת לנו שאנחנו צריכים להיות חזקים ואנחנו צריכים לפתור את הבעיות בעזרת התבונה שלנו ואם קרה משהו אז מחפשים את השג וועדת חקירה לא יכול להיות כנראה שקשלנו בתקופות קודמות יותר הענווה הבסיסית הייתה שיש הרבה דברים שאנחנו אנחנו לא יכולים לפתור.

יש הרבה דברים ואז אני כגמול לאמו. אז יש משהו בביטחון העצמי שהוא יכול להקשות על תפילה ואנחנו צריכים אותם כדי שהם יפתחו לנו את הלב, כדי שהכנות שלהם והענו שלהם, זה שהם יש להם נתיב פתוח לאלוקים, זה יפתח גם אותנו. >> אני מודה שאני עדיין לא הצלחתי להבין איך הדמות בעם ישראל שהיא ערבה עוזרת לתפילה שלי. חוץ מהרב.

הרב מתייבשת כל הזמן. אתה צריך להכין מראש איזה ארבע חמש ערבות ספר להמשך הימים >> למשל לכתוב אחרי יומיים יש לך עץ באזור תשתול עץ בגינה אתה חייב למה החיסרון שלה זה היתרון שלה הערבה מודיעה לנו אנחנו לא יכולים בלי שורשים אנחנו לא יכולים בלי לינוק קבוע כי כשאתה אתרוג אתה יכול להיות מרוצה אתה מסתכל על עצמך אתה נמצא כבר כמה חודשים פה ואתה מושלם ויש לך גרטל והכל מעולה ואתה לא כל כך עסוק בזה שאתה לא יונק עכשיו והרבה אומרת לנו אנחנו חייבים חיבים לינוק. חייבים לינוק. האתרוג הוא הפרי הכי מלכותי והלולב זה העץ הזה שמתאומר והדס זה העץ אבות ומי שמנכח את השורשים זה הערבה.

אז השורשים זה להתגעגע. לא לא להיות עסוק במה שיש לי אלא עסוק במאיפה אני בא. בגעגוע לנשמה לעם ישראל. זה אנשים שהם לא רק בל ברירה מתפללים יותר טוב.

זה אנשים שבאמת יש זה התפקיד שלהם. וזה אנשים שנותנים לנו משהו >> שלאדם רגיל אין. שאדם רגילים כי הוא יש לו תוכניות ביטוח ויש לו חסכונות ויש לו נכסים ויש לו קריירות זה דומה מאוד לתפילה רק זה מזווית אחרת יש דברים אחרים בחזרה שמזכירים את זה מאוד בקטורת >> נכון החלבונה >> החלבנה נכון החלבנה רכה רעה >> זאת אומרת רק בוא נסביר קטורת זה בסוף מה שמקטירים בבית המקדש מה שאמור לעשות ריח טוב אבל מכניסים בכוונה את החלבנה לתוך שהיא בוודאות עם ריח מסריח >> ממחיסה

אחת כוסמנ אחרי המיטה אנחנו לא יכולים לוותר כל תענית שאין בפושי ישראל אינה מתקבלת אנחנו מכניסים בכוונה הגם פה אפשר להבין שברוב אצילותנו וטוב ליבנו וגלותינו אנחנו מסכימים לאסוף אלינו את החלבינה הרב קוק מסביר אחרת הרב קוק מסביר שכשאתה מביא חלבנה לבד הזריכה רעה אבל כשאתה מצרף את החלבינה לכולם אז יש בה איזה קטליזטור שגורם לכל שאר המפסמים להציא ריח הרבה יותר טוב. >> מעניין.

זה כמו שבקונדיטוריה לפעמים כדי שהטאמים יפתחו, המתוקים מרוב מתוק שמים קצת מלח. אז ממש אתה רואה במתכונים, אני מכין בבית את העוגות לשבת, >> אני מכין את הסודה. >> אז ממש ממליצים לך קצת להוסיף מלח. זה פותח את הטעמים.

אתה אומר, רגע מה הקשר עם מלח? אני מכין משהו מתוק. >> אתה לא תאכל כפית מלח. כשאתה מוסיף קצת מלח לסלט >> אז הוא מחזק את הוא מחזק את התים קצת כמו שהרב אומר לךבונה דווקא התוספת שלה היא פתאום מדגישה מדגישה את הכל והזכרת הרב עוד משהו שהוא גם חשבתי עליו לא מזמן א בימי הסליחות שעברו עלינו יצא לי להיות א בכותל והיו שם עשרות אלפים ששרו יחד וחשבתי על זה שאם אני עכשיו אתגום אחד אחד מהקהל יכול להיות שהוא זיפן יכול להיות שהוא גם לא זמר הכי טוב, אבל כשכולם שארו יחד זה היה פשוט עוצמתי.

יש איזה משהו לבחד שהוא גדול מסך על הקו. >> אם היית דוגם מאחד אחד אז יכול להיות שהיית אומר מי הוא שהוא בעל הכותל בכלל שכולם באים במעט אחת אז אתה אומר נשמת האומה פה שואגת לאלוקיה. >> ולכן אתה אומר הרב אנחנו חייבים את הערבה כי היא הכלליות של הציבור ובלדיה אין ציבור. כמו שידוע שבחסידות ראשי תיבות ציבור צדיקים בינונים ורשעים ולא אמרנו שאולי למעשה כוללים בכל אדם שבכל אדם יש את הצדדים יש בו את האתרוג ויש בו את הערבה ויש בו ולפעמים הוא כזה ולפעמים

הוא כזה והוא למעשה צריך להסתכל על עצמו הבה כל האדם לכף זאת אומרת את כל האדם >> ביחד >> להסתכל עליו ביחד >> ואת כל העם שלנו כשאתה לוקח חתיכות ואתה חוש חתיכה הזאת זה הכל גם באמיתות אתה לוקח חלק מהאמת יהודי תמיד לוקח חלק מהאמת הוא כשו שזה כל האמת וזה רק זול האמת ומי שלא כמוני לטרוף אותו אז ידי חובת ארבעת המינים הוא ודאי לא יצא ראוים כל ישראל ישב בסוכה אחת על עני הכבוד זה גם סוכה שכולם בפנים >> ממש כמה חשוב שכולם

באמת ירגישו א לא בבית זה בסוכה אבל ירגישו בבית אה >> כל מי שרוצה להיות בפנים >> זהו זה קצת מחבר אותי דרך אגב לדבר הזה שאנחנו באמת עושים את החיבור הזה כי הוא חיבור בסוף בכוח אני קושר ר את האדס עם הערבה האם אני קושר אותם הם לא אני כאילו מחבר אותם קצת בכוח >> עוגד >> עוגד א זה קצת מזכיר לי את זה שאנחנו אומרים בתפילת יום הכיפורים שאנחנו מתירים להתפלל את העבריינים >> עם העבריינים כן >> זאת אומרת אנחנו צריכים אותכם איתנו בתפילות

>> אז מה זה הכוח הזה הכוח הזה הוא לא כוח עלים הוא לא כוח א כפייתי זה כוח ששובר כל מיני חסימות חסימות בתוכנו >> אנחנו רוצים לבוא ליום כיפור עם העבריינים מי יודע יודע מי העבריינים?

מי יודע מי הערבה? את אומר שיש הרבה דיונים >> למה את הערבה עדס לולב אנחנו עוגדים והאתרוג הוא מוחזק ביד אחרת? אנחנו כן מחברים אותם בהלל וכולי אבל הוא מוחזק ביד אחרת תיאורטית יכלו להלטר איזה משהו שיהיה מקום גם לאתרוג להיות בתוך האגודה הזאת אבל הוא בכל זאת הוא מוחזק ביד אחרת ונפרד למה >> אני חושב שיש את ה את חוט השדרה עלולב זה חוט השדרה ויש לו את השורשים ויש לו את הפירות ויש לו את הענפים והפריז זה משה צומח מתוך זה אני חייב לצרף

אליי גם את יד שמאל אני לא יכול להתרא ימין זה כמו שאתה מצרף את כל ארבעת המינים אתה מצרף גם את כל הידיים את כל כוחת החיים ביחד שותפים אתה לא רוצה רק ואתה עוגד אותם אתה לא קושר אותם בכוח >> זאת אומרת זה כדי שבסוף זה לא יוחזק ביד אחת כדי שיהיה עוד משהו שיחבר גם את היד השנייה כן זה באמת הולך קצת מתחבר באמת לרעיון שלנו ש כל עצמותיי תאמרנה אתה צריך שבסוף כל הדבר הזה יהיה יהיה מחובר מבט כזה שכל הטבע הוא הופעה

אלוקית הרי סוכות זה חג שאני נפגש בו עם הטבע מתי אתה שם סכך כשחם מדי אתה רוצה לצאת החוצה אבל חם מדי >> נכון יש תקופות שסכך לא יעזור קר ויש תקופות שלא צריך סכך כי יש התקופה הכי נעים זה לצאת אבל אם זה פרג עולם על הראש אתה לוקח את הטבע זה חג הטבע מאיפה לוקחים את הסכך זה צריך להיות דבר שיגידו לו מן הארץ ולא מקבל טומ מאיפה לומדים את זה הגמרא אומרת מאוספך מגורנך ומעקבך הגמרא מבינה פסולת גורן ופסולת גפן זה חג של

הפסולת שבעצם לא פסולת היא היא מחזירים זה נהפך למצווה הפסולת הזאת יש בערך בענפים שמחר היו כותמים וזורקים אותם הפכת להיות חלק מהמצווה >> לנו בעולם ש הרבה מודעות למחזור אבל התורה מדברת על זה שהשפע מגיעה אנחנו לא מדברים הרי חג הסוגות לא מדבר רק על חקלאות הוא מדבר על כמו שאמרת על נפש האדם על כוחות חיים שגם הם לפעמים נראים לנו כמו א פסולת ורק עטיפות והייתי מוותר עליהם יש בחג הסוכות חג הטבע חג שמאפשר לי לגעת בטבע של עצמי אני חושב ם שזה הסוד

שלושין כי יש מנהג בעם ישראל לארח אורחים בחג הסוכות שיכול להשמע קצת מוזר אברהם אבינו ברוך הבא מה הכוונה שאברהם אבינו בוא נש >> שכל יום יש לו את הסימן של ההושפיזין הרלוונטי אליו >> כן אז מה הכוונה מה אברהם מגיע היום לכל הסוכות של כולנו ויצחק מגיע לכל הסוכות שלנו >> אני מתבייש להגיד שחשבתי שכן אתה רוצה לחדש לי הוא לא מגיע >> פיזית פיזית הוא פה בחברון אתה חושב שהוא מגיע פיזית לסוכות של כולם? >> רוחנית.

>> רוחנית. מה הכוונה? אני חושב שיותר אני חושב שגם נפשית. כשאתה מזמין את אברהם אבינו אתה חוסף את אברהם אבינו שבתוכך.

חג הטבע זה יפה הטבע אבל בעיקר הטבע שבי. סוכות זה חג. החג היחיד שמצטער פתור מן הסוכה. אם אתה מצטער או לא מצטער, זה לא רלוונטי לעולם ההלכה.

אם זה כשר או לא קשר. >> לפעמים לפעום צער האגרה. >> לפעמים לפעום צער האגרה. זאת אומרת כגודל הצער השכר ובסוכות אומרים לך לא לא אם אתה מצטער עזוב >> אז אתה פירוש זה לא סוכה זאת אומרת מה האינדיקציה אם זה דבר אלוקים או לא אני התחושות הטבעיות שלי הם ה זה הסימן זה לא הסיבה אם היינו צריכים להצטער היינו מצטערים בסוכה בהרבה דברים ביום כיפור לא כולם תמיד נעים למנצום זה לא רלוונטי >> נכון לא נעים לך לאכול מצות בפסח >> אז תאכל תהיה חזק

תתמודד אבל בסוכות יש בי יכולת להזרים את התורה דרכי באחד מצוות >> ולכן צריך שיהיה נעים לך בסוכה >> כן זה זה לא סוכה בלי זה מי שמי ש מי שמחמיר בזה אז הוא לא רלוונטי הוא זה בכלל לא המצווה זאת אומרת חג הסוכות דרך המפגש לו עם הטבע החקלאי הוא מפגיש לו עם הטבע שבקרבי והטבע שבקרבים זה מי זה אברהם ושרה זה יצחק ורבקה זה יעקב רחב ולאה זה יוסף יוסף אפשר לשים אותו בסוף זה חלק אבל זה זה משה ואהרון ויוסף ודוד זה כוחות

חיים שקיימים בנו זאת אומרת מהאוספיזין הזה אנחנו לוקחים משהו אלינו.

בוא ניקח לדוגמה אברהם. אוקיי? אז היום האושפיזין של אברהם מה אנחנו לומדים מזה? >> זה בדיוק מה שאנחנו עושים בבית.

משתדלים. השאלה ששאלת עכשיו אנחנו מנסים לעשות מה אני רוצה לקחת מאברהם? מה מה זה מספר לי על עצמי? >> אז אצלכם ממש בבית אתם עושים את השאלה הזאת.

כן. >> רעיון יפה. >> זה בלילה הראשון >> זה בלילה הראשון מחזיק בחמישי. >> בחמישי יש פחות אנשים בסעודה בדרך כלל.

אבל אני משתדל לעשות זה כן אברהם אבינו בא לבקר אותי זאת אומרת אני יכול לפגוש >> לקחת משהו מאברהם אליי בחיים בבית >> שאתה אומר אלוקי אברהם אז אלוקי אברהם זה אלוקים שלך אז אתה קצת אברהם אלוקי יצחק אתה קצת יצחק אתה יכול להרגיש את זה זה אמיתי בסוכות אתה יכול הרבה יותר להרגיש את זה באמת יוסף הצדיק אתה לא יוסף אבל יש בך יוסף הצדיק זה התכונות שלנו זה המידות שלנו זה כוחות החיים שלנו זה משהו מהנשמה שלנו זה חג הטבע כן וזה הטבע זה

רוחני אבל זה גם נפשי לכן המילה הזאת חשובה באמת אפשר לגעת בחלקים הכמוסים שבי שם החלקים הכנסגבים מכוח הקדושה הזאת שיש לנו בחג הסוכות שבאה לבקר אותנו >> וזה יכול להיות גם להיות צדה מצוינת לדרך להמשך השנה כי אם לאורך כל ימי החג לקחת מאברהם מיצחק מיעקב מאהרון ממשה מיוסף לקחת מכל אחד מאלה סתיים חג הסוכות עכשיו צא לדרך >> יש אגדות כאלה סיפורים פעם מישהו פגע פגש את אליהו הנביא והוא לא ידע שהוא פגש את אליהו הנביא שהם הוא עשה מצווה והרבי אמר לו והוא

לא ידע סיפורים שנוגעים ללב וזה חבל אם פגשתי אני לפחות רוצה לת את זה אז המושפיזים יבואו גם אם לא ניקח ציד לדרך הם באמת באים אני פוגש מקומות עמוקים שמברג הסוכות אבל אם אני מזמין אותם ומדבר על זה ומנכח את זה אז הצדה לדרך שדיברת עליה היא הרבה יותר דומיננטית הרבה יותר עוצמתית מלווה אותי לאורך כל החורף המבורך שמחכה לנו >> בעזרת השם אז אז אנחנו ממשיכים כמו בפרקים האחרונים לאחל שנה טוב כי גם כבר עכשיו דיברנו על הצדה לדרך שאנחנו לוקחים מהאושפיזין ולא לשכוח

אף אחד להזמין גם מושפיזין בשר ודם שצריכים סוכה שיהיו אצלכם בסוכה באמת כמו שהרב אמר שכל עם ישראל יהיה בסוכה >> שנזכה אנחנו לא רק עושים טובה אנחנו צריכים אותם שיהיה חג שמח שבת שלום ושנה טובה >> אמן תודה רבה הרב >> תודה רבה ما