ברכת סוכה | הרב צבי קוסטינר | כנס סוכת אבות | תשפ"ז

כוד הרבה קודם כל באמת זכות שלכם אני אומר שלומדים אחרי יום כיפור כבר הייתי פה לפני שנה או שנתיים וברוך השם ברוך השם תמשיכו להגדיל תורה ולאדירה וזה מה שאני אומר תמיד קיים חן ואורך ימינו ואני אומר בקצרה אני אומר תמיד לחבר'ה שלי יש את המנהג מוצא מוצאי הצום להתחיל ליבו סוכה ילכו מחיל לחיל כך אומר הרמה והרמה מה מתכוון לומר? נקודה מאוד חשובה שזה כוח יסודי כי יש הגויים גם כן יש להם אכתה והגמר המשנה אומרת מסכת יומא אומר כתה והשוב אין מספיקים לעשות תשובה

אה כיוון שאם אתה עושה צחוק מהתשובה אוי ואבוי ובדרך כלל זה הרבה פעמים אנשים מכתעה יום כיפור חוזרים לשטויות לא ילכו מחיל לחיל עוד יותר מתקדמים וכל החיים צריך להתקדם בטח יום כיפור עיצומות שלא מכפר נמשיך ולהפך בתורה ויראת שמיים כמה שיותר וברוך השם שאתם לומדים פה וכמובן ב אני אומר בין הזמן גם תלמדו וכולי וכולי את כולם שיהיו תלמדי חיים גדולים בישראל טוב סוגיה שלי דבר אחד קצת דבר הלכתית אחרי זה קולה קצת רוחנית על א ברכת הסוכה כוונה אנחנו יושבים בסוכה וגם פה אני

מדגיש שזה אחד הדברים שאני תמיד מדגיש על על סוכות סוכות יש מצווה חיובית ויש מצווה מצווה. מה הכוונה? מי ש לא ידבר עכשיו בהרחבה, השאלה מה חייב בסוכה.

אדם צריך לישון רק בסוכה. אדם חייב לאכול אכילת קבע בסוכה. וזהו. בלילה הראשון חובה לאכול.

כמובן בלילה הראשון בעזרת השם ביום א בליל שבת ו מצד שני וזה מה אני אומר תמיד לכולם יש מצווה שהיא לא חובה זה כמו עסיסית ציצית חייבים לבוש טיצית לא חייבים ליבוש ציצית נכון לא צריך לבושית אם אתה לובש בא של כנפות אתה מול לא ציצית היום החולצות שלנו בלי ארבע כנפות אדם יכול ללכת בלי חולצה בלי ציצית לא קרה שום דבר הוא לא לא עבר שום עבירה אם תפילין הוא לא הניח תרבק אז אוי ואבוי אבל אה אה אבל ציצית הוא לא חייב אותו דבר

סוכה אתה יכול בלילה הראשון לאכול כזית לישון בסוכה וכל השבוע להיות צמחוני ולא לאכול או תאכל אפילו פחות מכביצה לחם ואתה פטור מהסוכה לגמרי ואני אומר לאנשים כן כן אני אומר לאנשים הכי חריף ואני אומר זה הכי חריף כל דקה בסוכה אתה מקיים מצווה למה אתה בורח מהסוכה אנשים סתם אני אומר עזוב מותר יש טיולים פטור אסור לא מדבר על מה ש סיפרתי לכם הרב ציודה סיפור כמו היום אני זוכר היה איזה פרשה זה היה זה היה שבת הגדול תשח נדמה לי הייתי במרכז בשבת הגדול

זה היה בן הזמנים ואני גר הייתי גר ההורים ההורים הזל גרו בבית וגן גרנו בית וגן והלכתי בדרך כלל השיחות היו אז לא היה שום קעץ גם בכלל והשיחות היו מוצאי שבת בסדר זה אותו דבר אה יש שניים בסדר דקה היה השיחות היו א אמרתי לך באר נגיד משמונה 10 10 היה נגמר אותה שבת לא זוכר מה קרה השיעור התחיל ב-11 בלילה נגמר ב1 בלילה הלכתי ברגל אחר כך כי ב-12 אוטובוסים הלכתי עד בית וגן ברגל באותה באותה שיחה היה גם רב חיים סבטו א רב

חיים סבטו מי שמכיר ראש שיבעת מלא דומים והוא למד בשבעת הכותל ובעצמן הזמן אם הוא בא לשירוש של הרב ציודה גם כן הוא היה גר הורים שלו היו גרים קריאת יובל אנחנו ברגל ביחד ביתן ועוד המשיך קריאת יובל ובקיצור היה שם הרב צודה הזכיר את בית המשנה ב במסכת אבות הרב ליז כפר אומר המחלל את הקודשים והמבזה את המועדות והמפר בריתו שלם אבינו הבני אין אף על פי שיש בהם תורה ומעשים טובים אין לו חולקים הבא ואני זוכר שמענו וזה את המועדות הוא אמר כגון טיולים

אחרי זה אנחנו הולך עם המבחיים סבבה באותו דרך הביתה אומר לי שמעת מה הרב אמר אמרתי לו אני שמעתי היה לי הוכחה וגם ראיתי עכשיו ש שבתורה תוך התורה ג של רבי שרץ כתוב שם מינה מילה כגון טיולים זה שמעתי את זה באוזניים יש מחלוקת על מבזה את המועדות הזה מחלוקת רמבם ו ורשי ורשבם רשי רשבם אומרים זה חול המועד ואני אומר תמיד חול המועד בעצם היה צריך להיות ככה זה מה שאנשים טועים אצלנו בציבור שלנו לצערנו לאט לאט זה מתקדם כל המועד צריך להיות כמו

שבת כמו אתמול ביום כיפור אותו דבר ללכת חולצה לבנה מחק רסיים כתוב בשולחן ערוך אפילו לבשת כיטל של שבת מי ש את החליפה שבת לושים חליפה אני תמיד אותו דבר דרך אגב נגד שבתות שטח כל הדברים האלו לפעמים בצבא אין ברירה והדבר הכי קשה שלי בצבא היה תמיד שבת לא לרוץ עוד כמה קילומטר אהבתי לרוץ הכל טוב עוד כמה פזצטות לא קרה שום דבר אבל שבת בלי חולצה לבנה זה היה בשבילי הכי קשה ואני אומר גם חול המועד זה בעצם כמו המשנה קוראת לזה מועד קטן

אז הרב צוד היה חריף חריף היה צריך להיות שש טיולים תעשו או השבוע או אחרי השמחת תורה לא בחול המועד חול המועד אתה הולך חולצה לבנה לומד תורה וכולי וכולי זה דבר ראשון שאני אומר דבר שני והיום החבר'ה שלנו בלי תפילה, בלי הלל, בלי קריאת התורה, טיולים, טיולים דאורייתא מעיינות. איפה זה דאורייתא מעיינות? ודבר שני אני אומר עוד לא פחות. איפה כתוב לישון בשטח?

איפה זה כתוב? יש לך בארץ ישראל מצווה. יש גם מצווה דרך אגב, ספר עוד סיפור קטן עם הרב נמן צל עכשיו ארבע מינים. נכון?

שומעים אותי עכשיו? שומעים אותי יותר טוב? בסדר. אני היה לי בחור בישיבה היום הורם בדימונה בתיכונית הרב טלי והוא היה נותן שיעור היה מוכר ארבע מינים הרב נמנצל היה בא שתי דקות על השעון לוקח ארבע מינים וכולם כמובן שעתיים בודקים אתה יודע וכולי וכולי אז רב תלי שאל אותו מה למה אתה למה זה שתי דקות אצלך מה עם לימוד תורה ביטול תורה למה ניתן חול המועד הירושלמי אומר שיהיו אוכלים ושותים ועוסקים בתורה זה מה שיכול חולמועד צריך להיות שבעה ימים מה זה מועד להתבועד עם הקדוש

ברוך הוא זה דבר ראשון אבל אז זה אחרי אני אומר כל הדברים האלו על זה שממצאים עלי ארץ ישראל טיול ארץ ישראל מי אמר בחול המועד מי אמר בשטח מי אמר לבטל תפילה מי אמר לבטל גם זה אספר לכם רב ציודה לא אשכח את זה היינו בהזמנים זה היה בפסח כן היינו בהזמנים שם בטעות נשארתי בישיבה אנחנו בערב בסכות לרב צודה לשיעורים על פסח זוכר היו שני חבר'ה מחזור מעליי גם באו אחרי סוף השיחה באים לדבר עם הרב כמוצ כמו אצלח עם הרב באותה רמה ברוך

השם הרב כי היה מכבד אותנו ככה הם אומרים לו הם מחר הולכים לטיול למדבר יהודה יומיים זוכר שואל אותם מה עם מניין ככה את יודע בעדינות כזאתי מה עם מניין איפה זה כתוב איפה הטירוף הזה לישון בשטח בלי ברכת כהנים בלי תפילה בלי כלום בכל המועד כל וחומר כל וחומר שם שכל אלא מה ככה עד הטילומי החליט ככה שקר שקר וצריך להילחם בזה עד הסוף אנחנו לא נהג ישראל ואני בעד עברן גם אל תקליטו ואנחנו בעד לכל סיני וגם בלבנון הכל אבל למה בחול המועד חול

המועד זה זמן ללמוד תורה דבר שני וזה שנשו לסוכות אותו דבר אני אומר להם כל דקה בסוכה אתה מקיים מצווה כל דקה בסוכה אתה מקיים מצווה.

למה אתה בורח מזה? אתה לא חייב. בסדר? לא חייבים כמו ציצית.

לא חייבים. אז אנחנו צריכים עוד מהחילוניים היום שכולם נושיות. נכון? אם כולם ציציות.

אז כנו גם ציציות. זה אני אומר תמיד למה? כי עוד לפני צוק איתן. היום כולם ככה.

בצוק איתן זה היה גם בקיץ. מי שזוכר לפני 15 שנה עוד לא הייתם. וכל מי שנכנס לעזה עם ציצית. חם חם היום אנחנו אפילו כדור אני כשייתי אני הייתי במרכנו אני רצים הייתי רצים ציצית מה הבעיה רצתי עד שער הגעים ציצית מה קרה הכל טוב חם אז אתה רואה פתאום כשהולכים לעזה פתאום כולם הם ציציות מה זה אומר לך כשאתה נחם על החיים שלך אז אתה הולך עם ציצית אנחנו כל רגע נחיים על החיים שלנו לכן אנחנו מקיימים את המצוות עד הסוף ועד הסוף ואני אומר

ציצית כל דקה אתה מקיים מצווה למה אתם בורחים מזה סוכה אותו דבר שבעה ימים את מרן הרן צכור בתור ילד הייתי בא עם אבא לרב ציודה רב ציודה לא היה יוצא מהסוכה כל השבוע רק לתפילה הלך לתפילה לתפילה כמובן הוא הלך לתפילה אבל חוץ מהתפילה אני זוכר באותו ילד כבר ידעתי רב צודה לא יוצא מהסוכה כל הזמן לומד נמצא בסוכה כל רגע אתה מקיים מצווה למה לא למה לצאת מהסוכה שכל ישר שאנשים לפעמים כל שנייה ושנייה עד מיום כניסת החג עד שמחת תורה א איך זה

נקרא בין השמשות בסוכה פשוט כל דקה אתה מקיים מצווה כל שנייה אתה מקיים מצווה ואתם יודעים מה מרן הרב צודה אומר על סוכות שיהיה דין מיוחד בסוכה שאפילו אתה יושן אתה מקיים מצווה עכשיו אני עושה מלחמה עם החרב שלי בצבא בכל מקום על הסוכות שמג ברוך השם ש עטבה מארגן סוכות רק לאכילה לשנה לא ואני אומר ביניהם דרבק תילחמו על זה שתוכלו לישון כולם בסוכה כמובן לאלא לא בתוך עזה ולא בי שם בלבנון כמובן סכנה אבל איפה שמותר חובה כל שנייה בסוכה וזה מה שרב שיטה

מסביר שהגדלות של הסוכה אחרי או שנה וכיפור עולים למלא סוכות שאפילו אתה יושן ואתה מקיים מצווה אתה יושן ומקיים מצווה איזה מדרגה הכי גבוהה זה מדרגה של חג הסוכות אז לכן אני אומר לה חבר'ה בטח תנצלו כל רגע ורגע בסוכה ועד הסוף.

בסדר? עכשיו רק מה הדיון? עכשיו אני רוצה לדבר וכן זה כן מתי מברכים וגם זה תמיד אני אומר בשנייה אחת אחד הדברים שאנו צריכים להשתפר בטח פה כולם 100% אבל אני בשבילי אני אומר תמיד אחד הדברים אני אומר להם בברכות בברכות תמיד במקום שנייה אחת שלוש שניות יש לנו מצווה 100 ברכות בכל יום לזכור אומר הרמבם לזכור את הבורא תמיד אתה מברך במקום בשנייה אחת כתוב ברוך אתה השם לחלק לשלוש שמו בצבא אתם שלוש ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו אתה אומר את

זה שלוש שניות יש קדוש ברוך הוא בעולם אתה לא אומר את זה בלפ שנייה הכל אוויר ולכן רק תיקנו לנו חמת מתחיל לו כס לסוגיה של 100 ברכות 100 ברכות בכל יום כדי לזכור את הבורא תמיד ולכן גם תקנו לנו חז"ל ברכות המצוות זה דרבנן נכון אבל זה ברכה וכידוע גם זה צריך לדעת המחלוקת בין תכף נדבר יותר למייסטלה ספרדים אשכנזים ספרדים יותר מחמירים בסבל קוראים לזה סבל ראשי תיבות ספק ברכות להקל למה כי הם אומרים שברכה לבטלה זה איסור דאורייתא אנחנו על פי התוספות בראש

השנה אומרים זה איסור דרבנן לכן אנחנו די מרביעים במצוות בברכות יותר קצת יותר אז תכף נדבר עכשיו על הברכה בוא נראה בוא נקרא בקצרת הגמרא נתחיל בסדר זה לא מסובך אז בוא נראה את ה אמר רב יהודה אמר רב זה המשנה זה המחלוקת על מה מברכים פה יש פה ארבע שיטות ונדלג א' אני אקרא לאט לאט זה גמרא את הגמרא אחרי נסביר להלכה בקצרה אמר רבי יהודה אמר שמואל לאב שסיבה עסוקה יום אחד מה אתם איתי כן כן יש ארבע שיטות בזה אבל תראו שמואל אומר

לולב מברכים כל יום סוכה יום אחד מה לולב מה סקיות ימים כל יום נפשי סוכה כולו שיבה כחד יום אריךדמי לפי רב יהודה אמר שמואל סוכה מברכים ביום הראשון זהו יותר לא מברכים לולב כל יום למה לולב בלילה אתה פטור כתוב ביום לקחתם לכם ביום הראשון וגם את זה באגב משהו קטן בלימוד אני אומר את זה חריף היום לומדים עיון אוויר אוויר אוויר אני לפני העיון אני אומר ללמוד מה כתוב איזה מסכת לומדים היום בישיבה במציע אני שמ שלמדתי במציעה תספרו לאף אחד אבל יזרקו אותי

עם הישיבה ואף אחד לא יבוא שנה הבא לישיבה אני קורא להם את החומש איפה כתוב מצוות השבתה עבדה אף אחד לא יודע איפה כתוב מצוות פריקה ותיינה נכון יש בסוף פרק שני גם זה אני מקריא להם איפה יש מצוות משכון? אני קורא להם משכון לאלמנה כל מיני הרי הם לא יודעים וכמובן מגיע לפרק חמישי ריבית אף אחד לא יודע איפה זה כתוב בתורה אני קורא להם חומש זה הרמה שלי וגם אתמול שעשיתי ישיבה אז לא כמוכם אתם גם אפילו היום לומדים אנחנו יש לנו ישיבה מחיל

אל חייל לילדים ב83 אני צריך במקום לד לאכול משהו אני אוכל ורץ ללמד את הילדים אני ראש הישיבה לא זזל בי ישיבת מחיל אל חיל באים הילדים ללמוד עם הילדים אז אני לא מתם לימד אותם לפני לפני שלמדתי אותם קצת משניות סוכה וקראתי להם את הפסוקים בתורה לא יודעים ולקחתם לכם ביום הראשון לולב כתוב ביום הראשון ביום ולא בלילה ולכן כל יום צריך לברך סוכה לכן אני אומר תמיד תסתכלו בפסוקים אחד שאומר בלימוד אנשים קוראים לומדים מביאים פסק מאמינים למה אתה מאמין תבדוק כתוב הפסוק ותלמד

איך לומדים חבר'ה מחפפים בגדול לפעמים אני שואל אותם אף אחד לא יודע כתוב ולקחתם לכם ביום הראשון ביום ולא בלילה לכן סוכה לולב זה ביום ולא בלילה לכן אומר כל יום צריך מחדש אבל סוכה בסוכות תשבו שבעת ימים כל כל 24 שעות לכן הוא אומר ברחים רק ביום הראשון לפי שמואל ברור יותר לא צריך לברך א בסדר רבא ברחנן אמר רבי רבי יוחנן סוכה שבה לולב יום אחד מה הייתה סוכה דאורייתא שבה ל דרבן סגד יומה קית רבין אמר רבי יוחאן כן זה דעה שנייה שהפוך

סוכה שיבה כי לולב כידוע גם זה צריך לדעת לולב דרבנן הרב דיבר הוא דיבר על סוכה אבל זה אותו דבר לולב עלולב הוא דיבר כן השנה ארבע מינים לא מדליקים בשבת אז לכן זה דרבנן כל השעים זה דרבנן.

למה? כי הפסוק אומר קלחתם לכם ביום הראשון זה רק זכר למקדש. ברור. הלאה.

שיטה שלישית אמר יו אחד זה ואחד זה שבעה. אמר רבי יוסף נקודרבברחנא דקולה אמורי קיימתי בסוכה. א הוא אמר כיוון שגם רבין אמר אותו דבר אז הוא אמר לפסוק כמו רב ברחנה. בסדר?

כלומר, גם מה הוא התכוון? התכוון גם זה פשט במשנה שגם הברחנה אמר רבי יוחנן סוכה שבעה גם רבין אמר רבי יוחנן סוכה שיבה תראו ברשי ורשי אומר כי יש לנו כלל רבי יוחנן ושמואל הלכה כרבי יוחנן לכן לכפי רבי יוחנן תמיד לכול העלמה סוכה שבעה יש מחלוקת מה רבי יוחנן אמר בלולב אבל בסוכה הוא אמר שבעה לכן הלכה שבעה הלאה בוא נדלג כמה שורות אומרת הגמרא סליחה בוא נקרא את המשנה מיטבי האושה לולב לעצמו בר שנו כמן הזמן זה שימו לב אני אסביר בשנייה נתלו לצאת

בו אומר בשכנזן צבע נטילת לולב ואף על פי שברך ליו יום ראשון חוזר בך כל שבעה העושה סוכה אן אומר ברוך ש כן חת שבע אומרת שנתב לשבע סוכה וכיוון שברך יום ראשון שוב אינו מברך כאשר לולב הלולב קשיה סוכה הסוכה בישלמה לולב לולב לא קשיה כאן בזמן ש כשיים כאן זמן שאין מקדש קיים קיים לולב במקדש שבעה כשאין דש קיים אז רק יום אחד כן זה כמו המנדה אמר שמדרבן לא מברכים בסדר נעזוב את זה רגע כי זה לולב אבל שימו לב סוכה סוכה קשיה

תנאי דתניה תפילין כל זמן שמניחה מברך עליהם חיים אומרים לברך אל השחרית בלבד שימו לב לנקודה זה המחלוקת שימו לב לנקודה עוד פעם נקרא את זה בשורה העשירית תפילין כל זמן שמניחן מברך על דבר מברך אל שחרית בלבד לפי רב לפי רבנן נתחיל עם רבנן המצווה היא כמו שאמרנו תפילין זה כל יום בלילה לא חייבים אבל מספיק בבוקר גם אתה מניח במנחה או אחרי צהריים לא מברכים תברך פעם אחת ביום כי אתה חייב ביום פעם אחת וזהו לכן גם אתנחת בבוקר אחרי צהריים אתה לא צריך

לברך לפי חכמים ולכן סוכה זה הדעה הראשונה בגמרא יום אחד אתה חי כיוון שסוכה עוד פעם זה 24 שעות רצוף כפול שבע אתה מברך בפעם הראשונה וזהו בסדר לפי רבי בתכף נראה שהלכה כרבי אומר כל זמן שמניחה מברך עליהם אתה הנח תפילין בבוקר אתה מברך הנחת בצהריים מברך הנחת אחרי צהריים מברך בסדר אומרת הגמרא בוא נראה אתמר הבאה אמר הלכ חתה כרבי רבא אמר הלחתה כרבנן לכאורה הבורבא כמו מי הלכה כמו רבא אמר היית חזן לרבא דלאכשמעתי אלא מקדים וקיבי לבית הכיסא ופיק ומה שידר תפילין

מברך וחיצד חרינה אל בכסא נפיד תפילין מברך ואנמ כרבינן ומברכים כל שבעה בסדר אומרת הגמרא רבא חזר בו ורבא הגמרא מספרת את הסיפור רבא הלך לשירותים יצא מהשירותים בערך התפילין הלך עוד פעם לשירותים אחרי שעה שעתיים לא יודע כמה יצא מהשירותים הניח תפילין עוד פעם ברך עוד פעם כלומר בנפסק להלכה וככה אנחנו פוסקים גם לגבי ציצית גם גבי א תפילין בעיקרון אם אתה מניח פעם שנייה אתה מברך אני אעזוב רגע רגע דקה בטח אם יש כמה שעות הבדל לא יודע מה עשיתם אתמול כמה היה לכם

הפסקה ביום כפר כמה היה לכם הפסקה 40 דקות נו אז בירכתם עוד פעם או לא ברכתם עוד פעם בירחתם עוד פעם טוב בסדר כל אחד יעשה כמנהגו גם אנחנו מברכים רק תלוי יש כאלה אומרים 40 יש אומרים שעה יש אומרים שעה וחצי בסדר בעיקרון כן שברורה הרבה זמן כן אבל ברור גם בוא בוא נגיד עוד פעם ציצית הלכת הלכת לשירותים ורת אם אתה מברך עוד פעם כן כן בדיוק אתה יודע איך שטים חוזר אתה לא מברך היום כך הלכה תק נגל דעת הגראה אבל כך >>

גם את תפילין לא תפילין כן תפילין למה מה מחלקים ציצית לתפילין וגם זה יש דיון שדיון קצת של הרב המוחי לא אומר ככה לפחות לן אשכנזים שנה ברורה תתפילין אסור לך בית הכיסא כן שאסור אז זה כאילו כמו עסך דעת וגם זה יש חולקים אני לא לא יודע מה ספרדים אומרים בזה אבל לפחות אשכנזים לפי הגמרא הזאתי עם תפילין כן נניחים אבל ברור אם אתה הולך לכמה דקות ואתה יודע שתחזור בטח אתה יכול לברך אבל הלכה כרבי וזה ברור שאם אתה כמה שעות מה שדיברנו או

סוכה אתה הולך בבוקר והולך נוסע על הכותל חוזר אחרי כמה שעות לכאורה לפי פשט הגמרא ושימו לב אתה מברך כל שבעה. ברור. הכוונה כל פעם שאתה בא אתה צריך לברך.

זה מה שיוצא מהגמרא. ברור. לא כמו רבנן שפעם אחת ביום, אלא שבעה ימים וגם באפועל. אם אתה בוא ניקח את הדוגמה, כמו שאמרתי, באת ברחת ארוחת בוקר, אכלת, הלכת, נסאת לכותל, חזרת בחי צהריים, ברור, אתה בא לסוכה עוד פעם, צריך לברך.

ברור. כך יוצא מהגמרא. עד פה ברור. חכ תכף נדבר לאט לאט נעשה את זה בקצר ונדבר אני אסביר הבנתם קודם כל פשט הגמרא ככה בסדר זה הבנתם את העיקרון יוצא מהגמרא הלכה כרבי אז איפה נראה תראו את הרמבם הנה תראו את הרמבם ד' זה הקלאסי זה הרמבם מריף כל זמן שנכנס ישב בסוגיה כל שבעה מברך כלם שישב נעזוב את הסוגיה הזאתי ברור לפי הרמבם אות ד' תסתכלו אות ד' עברית פשוטה כתוב סוכה אתה מברך כל הזמן כל זמן שנכנס לשב מברך קודם שישב אתה רואה כך אומר הרמבם בסדר ברור ועוד פעם לא כתוב שהוא אוכל לא כתוב שהוא יושן הוא נכנס לסוכה נכון נכנס לשב הסוכה בסדר בסדר, ברור זה הרמב"ם כנל איפה הבאתי את הגרה?

סמנתי את הגרה אתם רואים את הגרא? איזה אות? מיסה רב ז'. אות ז'.

תראו אות ז'. מעשה רב ברכות סוכה מברך בכל פעם אפילו 100 פעמים ביום. אתה רואה מה הוא אומר? ככה לפי פשט הגמרא.

הרמבם, הריף וגם הגרה. כל בן שנכנס בערך לשבע סוכה. גם אתה לא אוכל. והסברתי עוד פעם ותכף נדבר על עוד פעם להלכה.

בעיקרון מה המצווה? לא מה הברכה, המצווה היא חובה. אם אתה אוכל אכילת קבע לאכול בסוכה. בעיקרון אתה לא אוכל אחלה כבע, אתה לא חייב להיות בסוכה בכלל.

אבל כמו שאמרתי מקודם, אני אומר לכם עוד פעם, כל שנייה אתה בסוכה, אתה מקיים מצווה. אתה לא חייב. אבל אומר הרמב"ם זה פשט הגמרא אתה נכנס מקיים מצווה אתה נכנס לסוכה אפילו אתה לא אוכל אני נמצא עכשיו בסוכה אני מברך כך אומר הרמבם כך אומר הריף והגראה תסתכלו בסכות רב יהודה מדבר על זה אפילו 100 פעמים ביום כל פעם אתה נכנס יוצא כן תכף נדבר יפה מאוד אני מדבר לפי הרמבם לכאורה אתה בסוכה האם אתה כמו הרב ציודה אתה מברך גם זה יש דיון אבל בוא

נעזור רגע את הגרה אבל פשטות אתה נמצא בסוכה אתה הולך לשירותים לא נהוג לברך בסדר גם לפי הרמבם נראה לי שלא צריך אתה נמצא כל היום בסוכה שירותים אתה שנייה אחוץ או אתה לא אבל אתה נמצא בסוכה כל הז יוצא עליך חוזר ברור שאתה צריך לברך ברור אפילו אם אתה לא אוכל אין מילה אחת על אכילה את למה אתה נכנס סוכה אתה מקיים מצווה ברור בסדר כן לא שומע אז אני בכוונה לפי רבנו הגרה אני אסביר לכם עוד דבר אני לא אומר להלכה אני אומר להלכה

לפי הרמבם רב צודה מסביר ומי שמגלמת סימן ח יודע דעת רבנו הגרה גם שגם בציצית הורדת תצית אתה לובש עוד פעם אתה מברך לא פה לא פוסקים ככה אבל למה מה וזה בדיוק היסוד של הגרב זה פשט הגמרא פה פשט הגמרא הוא כזה אתה אתה במצווה אתה מצווה יצאת החוצה שתי דקות לא משנה אבל אתה בחור עכשיו לא מקיים מצווה אתה נכנס עוד פעם לברך לכן הוא מדגיש שאפילו 100 פעם ביום ברור נכנסת יצאת אתה מברך עוד פעם גם אם הוא לא ה >> בדיוק לפי

הרב לפי הרב הגרא ככה ברור מה שהגרא אומר אתה במצווה אתה מברך אתה לא במצווה לא אתה חוזר למצווה אתה מברך ברור זה היסוד זה פשט הגמרא כל זמן שמניחה מברך עליהם כל פעם אתה מניח ברור זה דעת הרמבם עריף והגרה ולא צריך לאכול בקיצור לא צריך לאכול אתה בא אתה לא אוכל עכשיו זה לא משנה אתה מברך לשב סוכה ברור בטח אם היית חצי שעה לו פה לכולל מהז ברור לפי הרב ממריף יהו אמרתי לך לאכול על שירותים יש דיון אבל כי אני ממש לא

מצליח דעת ואני רוצה לת פה אבל לכאורה אפילו לפי הגראה אפילו זה צריך לברך כמו תפילין. הבנו את הנקודה הזאתי זה עכשיו כנגד זה איפה הבאתי רק שנייה אחת הנה.

סתכלו בו ט וזה בגדול תכף נביא את המקורות אני מקצר ככה כדי שנדבר על כמה דברים נהגו שאין מברכים על סוכה אלא בשעת אכילה ואחי נהוג זה פלא אבל כך כתוב בשולחן ערוך קודם כל כתוב נהגו לא אומר שהדין תהראה מרן אומר באמת הלכה כמו הריף ורמבם זה פשט פשט הגמרא ראיתם פשט הגמרא פה אבל נהגו לא מברכים על הפשט אכילה עד פה ברור ככה ומי שרוצה לראות את המקור זה קצת בתוספות אבל יותר ברור זה בראש אתם רואים איפה בראש אני אחפש את זה אה

איפה זה כן אני אבל אני כן הראש ארוך אני רק צריךפס את המילים דקה אחת הנה תראה רק אני שלוש שורות 5ח שב ש איפה זה נו כן לא סליחה 1 3 5 6 7 אתם רואים שבע אתם רואים את המילים בראש? שבע מלמטה. אתם רואים שבע מלמטה? והעם אתם רואים איתי את רואים בשורה שבע מלמטה?

אתם רואים? והעם לא נהגו כרגילים העם שאין מברכים על הסוכה אם נכנס בה לטייל בה ושנה אלא דווקא ישתה חילה. אל כך ראוי שיברך תחילה ברכת המוציא רק הברך על הסוכה. ברור הבנתם?

העם אומר הראש העם לא נהגו. זה בדיוק מה שמרן אומר. המנהג היה לברך רק בשעת אכילה. ואכן הספרדים אנחנו הספרדים מקפידים בזה היום ירגל יעבור על הרבה דברים בגלל זה.

קודם כל מה רק בלחם רק בלחם רק בלחם וברור כיוון שזה השאלה קודם כל איך הוא חולק על הגמרא ולמה דווקא אכילה מה השאלה תכף נראה בראש מה השאלה הבאה אין מזונות שהוא קובע מי קובע מזונות וכמה עזוב עזוב בקיצור מה הבנתי פסטה לא מברטריות זה לא מזונות אבל לא משנה זה לא בכלל לא ברור שזה מזונות לא ברור גם בכבי התעודה גם גבי זה אני אין לי בעיה אני אומר טול ידיים לא אני גם זה תדח לדעת יש מצוות שמחה במועד יש מצוות סעודה במועד

אני נותן ידיים מה אני איזה היום בורחים מהמצוות תזכה גם ברכת המזון יש מה נאמר לא יודע אם אתם שומעים ואכלת ושבעת וברכת יש חומרה כזאתי יש דעות אז בחג אני מחמיר בזה בסדר אתה צודק אני בקיצור אני חס ושלום אני התכוונתי או או לחם או כבייות צעודה מזונות כמובן לא חס ושלום אני לא בסדר >> לא חובה אבל אני אומר שמחת החג זה גם באגב אני אומר לשתות יין אני מקווה שהם שותים רביעית יין כל כל יום חובה זה ברור שזה חובה כל יום בסוכות

חובה ברור לא כל היום ואם הייתם יודעים דרך אגב אתם לא יודעים אבל הצרפת הם שותים כל ארוחת צהריים יין ואין להם בעיות לב פשוט זה כתוב גם בספר תהילים לא יודע אם שמעתם יש ספר נקרא תהילים יין ישמח לבב אנוש פשוט ובאמת זה סיפור אני אומר שתי דברים אתם באמציע נכון כבר הגעתם קטו קיז לא הגעתם שם כתוב פת שחרית שזה מציל מ-15 דברים תגיעו נקווה שתגיעו לזה וגם אני אומר זה אגב אני אומר להתחיל ולגמור מתחילים מסכת גומרים מסכת אחד דברים שהורגים אותי בדתי

לאומי הזה הם לא גומרים שום דבר שום דבר מכיתה א' גם חומש מגיעים לוישלח לא אי אפשר לגמור אסור לגמור ויחי כל ספר מתחילים לא גומרים במציע חמש דפים בראשונים ו מספיק תגמור תגיע לשם קז עמוד ב נדמה לי זה שם כתוב על פת שחרית דע לך כל הבעיות היום באמריקה הם מחלות לב הם לא אוכלים פת שחרית והגמרא אומרת זה מתיל מ1לף דברים ואחד פת שחרית ויין סמח לב ונוש וכולי אבל אז בסדר לא כל השנה אבל חובה בליל בסוכות זמן שמחתנו וגם גם פסח

כל יום בכל המוד לשתות יין נכון היינו עכשיו בית המקדש הינו קורבן שמחה אבל בקבורות צריך שות יין לכן אני אומר תעשה ארוחה כמו שצריך כבוד החג כבוד המועד זה מה ש אומר רבי הברמל בירושלים כל מה שעשו חול המועל כדי שיהיו אוכלים ושותים ועוסקים בתורה והיום אוכלים ושותים ופוחזין אבל אתה רואה שאוכלים ושותים זה הכוונה בסדר בכל אופן אז מרן אומר אכילה עכשיו מה הקושי בזה בעצם מה שאומר הראש העם נהגו נהגו לכן השולחן ערוך אומר נהגו עכשיו שיש שאלה מהשאלה בפשט הכי קשה לא

קשה הכי קשה אבל קשה זה הרבה מליד אחרי זה הראש שואל את זה מה יותר חמור וגם זה החבר'ה שלנו מחפפים את זה יש אכילה או שינה אכילת אריי מותרת משנה מפורשת אני קשה גמרא משניות אוכלים ושותים הרי חוץ לסוכה מי שרוצה להחמיר כ רבי יוחן בסדר אבל בעיקרון אוכלים שותים מריכות הסוכה מצד שני שינת הרי אסורה אז אז גם למה לא מברכים על שינה אתה כלומר מה בעצם נהגו העם זה לכאורה מה מה הנקודה שנהגו עם העם נהג רק מה שאתה אתה חייב בסוכה אתה

מברך ולכן ברחו על האכילה אז שואל הראש שלה הכי פשוטה אז מברך גם על השינה עכשיו תראו מה הוא מתרץ ומה שאין מברכים זה בשכאורש בוא נראה על הסוכה בשעת השינה אף על פי שמצינו בה חומר יותר מבאכילה דמרי אכילת סוכה שם שנת סוכה היינו טעמה דשמה לא יוכל אישן ואה ברכה לבטלה מה הקושי הקושי הוא פשוט טוב גם אז נעזור רגע ברכת המפיל יכול להיות שברכת המפיל זה ברכת השבח אבל מה השאלה אבל הוא עדיין בסוכה הוא לא ישן כאן בסדר הוא צועם מצד לצד

בטח למד משניות בעל פה עד שהוא נרדם והכל טוב אבל לא נגיד הוא לא נרדם אבל הוא רבע שהיה בסוכה אבל הוא לא היה בסוכה מה זה ברכה לבטלה הוא שיהיה בסוכה הוא ישב בסוכה מה אתה רוצה וכמו שאמרנו העם נהגו בסדר אז בדיבד לא אז זה בדיבד לא למה זה ברכה לבטלה למה אחד הדברים הקשים אז צריך לדעת שבדעת העם יש כולה ויש חומרה ותדע לכם שיהיה חלק בראשונים אומרים תראו רק את התירוץ השני רגע שרבנו תם ורבנו תם פירש לפי שעיקר הקבע שאדם עושה

בסוכה היא אכילה אפשר תיושינה א היא פותרתן מה אומר רבנו תמבו המשך בדברי הראש אנחנו בראש בצורה השביעית אמרנו את התירוץ הראשון שם הלוכי ברכה רבנו פרש לפי שעיקר הקבע שאדם עושה בסוכי אכילה ושר טיול ושינה תפילים ויורותן בסדר אז אומרים ככה מה החומרה לפי יש דעות באחרונים הלכה לא ככה אבל מחלוקת מגד אברהם וטעז ותכף נראה בריטוה ככה הרטבה למד תראו את הרטוה הוא הכי חריף אני חושב איפה צילמתי את הרטוה דקה דקה אני חושב שיש ריטוה אצלנו דקה נחפש הנה יש חטא, אתה רואה?

תקראו, תשימו לב שתי דברים הוא אומר מה ששאלנו בהתחלה ובוא בקצרה נקרא את זה. הדבר הראשון הוא אומר מה ששאלנו אם אדם יוצא מתי הוא צריך לברך כם מברך על הסוגה ב וזה לפי הריף והרמב"ם היינו כשיוצא מתחיל יציאה הגמורה לציאת ברכה לא לחזור לאלתר דעה וכחליצה תפילין אבל לא יצא מתחילה לדבר עם חברו להביא דבר לסוכה לא היה ויציאה כלל לחברו ברכה כשחוזר יוצא בו עניין ברכת הנינים כשאומר סעודה וחוזר עליך להביא משהו ברכה לאחרב ולקבי הדרבי שלא הניח שם זקן חולה כדי פריש בדו

פסחים. טוב, הבנתם מה הוא אומר?

הוא אומר, מתי שנחיה זה רק שאני יוצא לגמרי, אבל אם יצאתי להביא משהו או כל דבר לא מברך. בסדר ויש מרבותינו זה השיטה שם עכשיו שרבנו תם חכמי צרפת שכתבו כיוון כתוב אכילה שינה ושנ כל עת שקובע צמו לעשות בהכן דברים האלו אקח תפילין וחי לברך אף על פי שלא יצא משם ברור כל שכן רבן דבר רבשי ברור הבנתם זה לא קראנו בגמרא הבנתם מה הוא אומר לפי הרטווה אדם אכל חל ברך ארוחת ערב ברך לשב הסוכה ועכשיו הוא הולך לישון הוא צריך לברך עוד פעם

בטח אם הוא אוכל עוד פעם ברור הבנתם מה אומר רבנו ריטווה ריטוה אומר אדם אוכל אחרי זה הוא הולך לישון צריך לברך עוד פעם אתם רואים עוד פעם תסתכלו בר בריטוה רק רואים אנשים אכילה שינה ושינון כל עד שוב לעצמו לעשות בו אחד דברים אלו חייל לברך אף על פי שלא יצא משם אתם מבינים מה תכוון? הוא אכלו תרב עכשיו הוא הולך לישון אז הוא למד שעתיים בערך עוד פעם עכשיו הוא הולך לישון צריך עוד פעם כל דבר מרכזי ב אכילה שינה והוא מחדש גם שינון

אתם רואים אתה רואה הוא בעד ללמוד תורה בסוכה אתה רואה הרב טווה כל פעם צריך לברך מחדש לשב הסוכה ברור ועל זה יש מסבירים ככה רב שזל מסביר את הראש שזה מה שהראש התכוון שמדובר בר פה כשהוא ברך כבר לאכילה עכשיו הוא יושן צריך לברך עוד פעם ועל זה אומר רבנו אומר הרב אז אומר הראש זה יהיה ברכה לבטלה כי הוא לא ירדם הוא כבר בערך על האכילה הוא ברך על השייה בסוכה הוא ברך לישון הוא לא יושן לכן זה ברכה לבטלה הבנתם שהתירוץ הראשון של

הראש מדובר כל הראש דיבר כשהוא כבר אכל בסוכה וברך ולא יצא ועכשיו הוא רוצה לישון אז אם הוא לא ירדם זה ברכה לבטלה אז נכון אז בסדר הברכה גם זה סוגיה ברכה היא לשב בסוק על כולם אבל זה מה שהריטה מחדש שכל פעם צריך לברך על כל נושא מחדש להפך אתהז אומר שאם אדם את הז כן זה למגן אברהם פוסק לא ככה ככה אני זוכר אבל אני צריך להסתכל בפנים יש דעה בכל אופן אחד מהשניים שאם אדם אוכל בסוכה ארוחת בוקר ולא יצא מהסוכה אחרי ארוחת

הוא ישב למד כל כל הבוקר בא ארוחת צהריים ברך עוד פעם רק המגד אברהם לא פוסק ככה בסדר ולכן אנחנו כמובן הולכים לכולה ולכן להלכה תכף לא מברכים אם הוא לא יצא מסוכה אנחנו לא פוסקים כמו הרתוה הזה ברור ולא אבל מה נפקמינה לפי התירוץ הזה של הראש איך שהסביר אותו וכך רבי שמעון זן פוסק להלכה שאם אדם על נגיד דוגמה הכי פשוטה אדם אכל אורחת ערב הלך לספחה בת השואבה חוזר ב חוזר בלילה יכול לברך על השינה כי זה לא יהיה ברכה לבטלה כל הברכה

לבטלה כיוון שהוא בירך על האכילה אבל אם הוא יצא כמו שאמרתי הוא אכל אוכלת ערב הלך למרת השואבה כמה שעות עכשיו חוזר הולך ך לישון מברך לשבסוכה ברור נו הבנתי כלום לא הבנתי אז מה מה זה כוונה עכשיו אתה מברך על מצווה אחרת מצווה לישון בסוכה לפי הרצווה אתה מברך על רצוות אכילה בסוכה אחברך על שינה בסוכה אבל עוד פעם אתה יושב בזה להבין מבחינת האמת כל שנייה הוא בסוכה הוא לא הפסיק את המצווה רגע אחד לכאורה זה כמו תפילין לא חלצתי אותם אני לא מברך

עוד פעם או ציצית אני לבש ציצית בבוקר עכשיו אני לובש אני לא מברך עכשיו עוד פעם כמובן כי זה יהיה עליי כל הזמן גם ממי בוקר עליי ברור אני לא ברך עוד פעם כן בסדר טוב מה נגיד לו שתי דברים עכשיו זה היסוד רק נקודה האשכנזים עכשיו מה עושיםאשכנזים פרדי אמרנו בכלל לא מברכים אנחנו אשכנזים מברכים אני עכשיו בוא תראה רק מילה אחת רק צריך לגמור אז ממש תראו את רבי גאון ונראה מה אנחנו עושים אתה רואה איפה זה בראש רבי גאון אומר דבר אחד הנכנס

איפה זה נכנס כבול לבקום נה שברך בין סעד בין לא סעד בסדר אתם רואים את הלשון של הרבי גאון שלוש שורות מלמטה בראש יש מחלוקת גדולה באחרונים מה מדובר האם רבי גאון דיבר לפי רבנו תם או לפי הריף אם הוא דיבר לפי הריף אז באמת אם אתה נכנס סק חברך לבקר אתה לא מברך אלא אם כן אתה אוכל סעודה ככה הספרדים נוהגים כמובן אנחנו אשכנזים טוענים שרבי גאון אמר דבר פשוט כשאתה בסוכה שלך אתה שתוכל תברך כמו שרבנו אתם אומר העיקר זה אכילה תברך על האכילה

אתה נכנס סוגת חברך אתה לא אוכל שמה אתה בא כמה דקות לשבת שעה לדבר איתו אתה יכול לברך זה מה שהוא אומר כי זה סוכת חברך אתה לא הולך לאכול שם בכלל ברור ולכן יש פוסקים שבסוכרת חברו יכול לברך אפילו לא אוכל אפילו לאשכנזים שגם פסקו את רבנו תם את הדין נהגו לברית אכילה אבל סוכרת חברו חברו כמו שרבי גאון אומר מברכים חופשי ברור המנהג אצלנו היום אפ כך אני עושה אני שותה משהו אפילו יין או טיפ חתיכת עוגה חתיכה קטנה מברך גם למזונות גם לשבע

סוכה ברור ככה אנחנו נוהגים כמו בסוכת חברו. כן.

כך מזרים תרבי גאון. עכשיו אה מה עוד נפקמינה עוד אחרונה? אז זה מה שאמרת לגבי שינה לפי רב שעון זלמן באמת אפשר לברך על השינה. כשאדם נכנס כמו שאמרתי הלך תורה זה שואבה אנחנו מהדרים וזה גם הלכה למעשה שתי דברים זה קודם כל משנה ברורה אומר ככה היה תנו זה היה בבית אנחנו היינו לפני שעום קיץ הייתי ילד לא היה שעום קיץ אז היום זה תקחו שעה אחורה גמרת את התפילת ערבית רגילה בש באים הביתה ואמא נותנת האוכל בשמונה אתה אוכל אומר המשנה ברורה קח חתיכת

עוגה כביצה תברך לשם ש בסוכה ומזונות ולשב בסוכה וכשתאכל לא תברך כי אתה רוצה להשתדל כן לברך לברך לשב הסוכה להיות דקה אחת בלי הסוכה אז אתה מברך מיד שאתה נכנס גם בשינה ככה מנהג אצלנו ככה גם ככה חינכו אותי לא עשיתי כמו רשון זנמן הייתי בא ב1 בלילה תמיד היה חתחתית עוגה זה היה חג העוגות בסוכות מברכים על העוגה לשב סוכה והולכים לישן כי אולי לא מברכים על שני בסוכה ברור אבל רב שזן טען שמעיקר הדין אפשר גם על שינה בסוכה וכמובן הכי חשוב אני

אומר עוד פעם זה עוד דבר אחרון וזה המנהגם אצלנו גם זה יש מחלוקת אנחנו מברכים האשכנזים נוהגים לברך קודם המוציא אחרי זה לשבסוכה ספרדים יש שתי דעות יש כאלה שמברכים קודם כל לשבסוכה ואחרי זה היה מוציא יש הפוך כל אחד כמנהגו וגם זה אפשרי ודבר אחרון רב שון זמן אומר כיוון שעל עוגה זה מחלוק לוקט אז הוא אומר כשמברכים על עוגה בדח קודם כל ברך לשבע סוכה ואחרי זה מזונות על המוציא כמובן אשכנזים נוהגים קודם המוציא אחרי זה לשב סוכה וכולי עוד מילה אחרונה דבר אחד

חשוב חשוב זה הלכה הלכה אחרונה בהלכות סוכה הראשונה השולחן ערוך מתחיל בסוכות תשבו שבעת ימים דרך לעני כבוד ובדרך כלל השולחן ערוך הוא ספר הלכה לא ספר ספר חומש לא פירוש של החומש מה הנקודה אומר המשנה ברורה להלכה בעיקרון מצוות צריכות כוונה לכן כל פעם שנכנס לסוכה תכוון לקיים מצוות סוכה אבל כיוון שכתוב בתורה למן ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי תכוון דין מיוחד כיוון שזה כתוב בתורה לפחות לכתחילה כל פעם שאתה נכנס לסוכה תבר ככון אני יושב בסוכה שהקדוש ברוך הוא ציווה אותי זכר ליציאת מצרים

זכר לעני כבוד שהקדוש ברוך שם לנו כל שבעה ימים זה צריך לדעת וכולי לברך או לא לברך כמובן לפי כל אחד לפי מנהגו וכמובן רק התחלנו את הסוגיה סוגיה ארוכה ארוכה אבל רק מה שהתחלנו בעזרת השם אני עוד פעם מאחל לכל החבורה כולה לשב בסוכה שבעה ימים כמה שיותר להגדיל תורה ולדירה אני הפסוק אומר כל בניי אך לימודי השם שכולכם כולכם תלמידי חיים גדולים בישראל בעזרת השם ‏M