ברכת המוציא | הרב מישאל רובין | הלכה | תשפ"ז

ברכת המוציאים קדימה טוב אז ברכת המוציאים אה הברכה היא ידועה על מה מברכים מברכים על חמישה מני דגן חמישה מדגן יש לנו חיטה שעה שיבולת שועל א אפשר לעשות לחם משיבולת שועל כידוע א שיפון מקוסמת זה אמ אה אפשר לעשות לחם מהרבה דברים אבל זה מחמישה מני דגן מברכים המוציא לעניין הברכה מה הכמות המינימלית שמברכים המוציא מברכים על כל כמות זאת אומרת גם אם אדם רוצה לאכול חתיכה קטנה של לחם אז הוא צריך לברך המוציא לגבי נטילת ידיים להמוציא זה תלוי בכמות. זאת אומר אם אדם אוכל כבצה של פת, עוד בן נראה מה זה, כמה זה. אבל אם אדם אוכל כבצת, אז הוא צריך ליטול ידיים. אם הוא אוכל פחות, אז זה כבר מתחיל להסתבך.

בדרך כלל אדם לא אוכל פחות מכביצה. כבצה זה פחות או יותר חצי פרוסה. חצי פרוסת לחם רגיל. טוב, אי אפשר להגיד מה זה לחם רגיל היום.

כי רגע כי יש הרבה סוגים של לחמים, נכון? אנחנו מכירים הרבה סוגים של לחמים, אבל אני מדבר על הלחם הסטנדרטי 750 גרם שיש בעסק שקיות פרוסות, אז משהו כחצי פרוסה של לחם רגיל. אם אוכל פחות מכזית, אז אפשר לטעול בלי ברכה או צריך לטעול בלי ברכה, אבל בדרך כלל אדם אוכל יותר מחצי פרוסה. חצי פרוסה זה מעט.

אז עוד פעם ברכה ראשונה על כל כמות ברכה נטילת ידיים על לחם כביצה אם הוא אוכל פחות מכזית שמה זה כזית זה חצי ביצה שזה פחות או יותר כמה זה יוצא אם זה חצי אז כמה זה יוצא רבע מפורסה ממש מעט מאות שני ביסים כזה פחות או יותר זה ליטול ידיים בלי ברכה כן. מה רצית? מה זה? טוב.

אז זה נדבר כשנדבר על א שיעורים. נדבר על השיעורים בעזרת השם. זה צריך להתכונן לטב לזה כי זה מסובך. איך אנחנו עושים את ה איך אנחנו מחשבים את השיעור של ה כזית וכביצה וכולי.

זה מסובך. זה האם משארים בגרמים, האם משארים במשקל, או שמשארים בנפח. ובנפח זה מאוד מסובך, אבל בסדר, זה נראה. אז נשאיר את זה בינתיים פתוח.

לא, פחות מכזיד נוטלים, מברכים תמיד המוציא. זה לא, זה לא נפק מרכת המוציא, זה נפק מנהל ברכת תלית ידיים. האם הם נוטלים עם ברכה או בלי ברכה? בקבצה [כחכוח] נו.

בדרך כלל אדם אוכל קצת יותר מחצי פוסה. נגיד לחמניה זה זה גדול לחמניה. לחמניה זה כמה יש איזה לפחות שלוש ביצים משהו כזה זה די גדול אבל בדרך כל אדם לא אוכל ככה. אבל אם הוא ירצה לאכול רק ביס אחד של לחם אז הוא לא יטול ידיים בברכה אלא בלי ברכה.

יאללה קדימה. נצילת ידיים. כן. כן זה שאלה גדולה אבל אתה לא יכול להגיד לגבי ברכת נטיית ידיים כי מה אתה אומר אני רציתי לאכול ארבע פרוסות אז נתלת ידיים בברכה עכשיו אחרי ביס אחד לא כבר לא בא לי לאכול אתה בסדר נתלת הידיים מה אתה רוצה אתה מה אתה שואל אתה שואל האם אתה חייב לאכול כביצה אני לא יודעת צריך לחשוב על זה.

צריך לחשוב על זה. אבל א כמובן שאם רצית לאכול יותר אז נטלת ידיים כמו שצריך והכל בסדר. מה קורה בדיעבד? כאילו בדיעבד האם הייתה ברכה לבטלה?

אני לא בטוח כי כשבירכת רצית לברך ברכה נכונה. אתה מבין? אז למה זה ברכה לבטלה? ברכה לבטלה זה שעכשיו אני מברר בורא פרי העץ.

אני לא אוכל. ברכה לבטלה. למה אתה מברך בורא פרי העץ? ככה.

אין אין לך פרי אז למה אתה אוכל ב למה אתה מברך כן תלים ידיים >> לא הוא שואל אני אמרתי שאם הוא רוצה לאכול פחות אם הוא אוכל פחות מכזית אז אומרים ליטול ידיים בלי ברכה שם זה לא יודע אתה מסתבך אז תכלית צריך להחליט בחיים צריך להחליט בחיים החלטות ות קשות כמה לאכול לחם כזית או כבצה >> כביצה מה כזית רלוונטי >> אם אתה אוכל פחות מכזית אז אתה אז אז צריך ליטול בלי ברכה יש אומרים ליטול בלי ברכה >> כבודו לא שומע אני אמרתי

כדי לאכול כבי צפת מברכים המוציא פלוס לטי ידיים עם ברכה פחות מכזית יש אומרים שצריך ליטול ידיים בלי ברכה אז הוא שאל בין לבין אתה יודע הלאה טוב זה לא נפקמינה כל כך צריכים לדבר על הדברים שיש נפקמינה יש לנו פה הרבה דברים קדימה נציאת ידיים היא תקנה של שלמה בית דינו תקנה חשובה המקור שלה זה מהכהנים שכבר דיברנו על זה כברדיברנו על תת ידיים שאכלו כל דבר בקדושה ולטלו את הידיים ולכן במיוחד ללחם. לכן אנחנו נוטלים ידיים וכמובן זה גם בגלל נקיות. כל זה דיברנו

בנטיית ידיים. קדימה בכל מאכל.

עכשיו אני עובר לדבר עקרוני מאוד שנקרא כדי אכילת פרס. בכל מאכל שאדם אוכל כדי שהברכה תחול, צריך לאכול כדי אכילת פרס. מה זאת אומרת אכילת פרס? זה אכילה של כמות פלוס זמן.

אתם איתנו? בוא ניתן את הדוגמה הידועה. זה בפסח. בפסח צריך לאכול מצה.

יש מצווה לאכול מצה. אבל זה לא מספיק לאכול מצה בשעה. חתיכת מצה קטנה. זה לאכול.

לאכול. לאכול זה כזית. זה המינימום של האכילה. כזית.

אם אני אוכל פירור, אכלת? לא אכלת. לכן צריך לאכול כזית פלוס זמן. כמה זמן?

זה מחלוקת גדולה ב במפרשים, בפוסקים. למה? אני אומר נגיד ארבע דקות, ארבע חמש דקות. בסדר?

זאת אומרת שבפסח אם אני אומרים לי אתה חייב לאכול מצה, בסדר? אני אוכל מצה. אני אוכל אפילו כזית מצה. טוב, בפסח זה מסובך מה זה כזה אבל נגיד אני יודע מה זה כזית מצא נתנו לי זה כזית מצא אני אוכל את זה פירור פירור פירור ועוד פירור ועוד פירור ועוד פירור בסוף אכלת כזה התמצע בחצי שעה זה לא נחשב שאכלת ולכן הברכה היא צריכה לחול על אכילת כדי אכילת פרס אבל אם האכל בזמן ממושך אולי כמות קטנה בזמן מועט או כמות גדולה בזמן ממושך הוא לא יכול לברך ברכה אחרונה.

אז אתם מבינים מה אני אומר? זאת אומרת ברכה ראשונה אנחנו מברכים על כל דבר. זה כבר למדנו נכון למדנו את זה. למדנו שברכה ראשונה על כל דבר אבל ברכה אחרונה זה על אכילה.

לא אכלת. אם ביום אחד שלם אני אוכל פרוסת לחם פירור אחרי פירור, זה לא נקרא שאכלת. לא יודע איך זה נקרא, אבל לא אכלת. לאכול זה תלוי בזמן.

ולכן ברכה אחרונה היא נחשבת רק שאדם אוכל כמות מינימלית פלוס כמות מינימלית שנקרא אוכל פלוס זמן. הדבר הזה הוא מאוד מאוד נפקמינה. כן? נגיד ביום כיפור אם אדם יאכל כמות של אוכל לא כדי אכילת פרס אז הוא לא עובר על איסור זה לא שזה מותר לעשות את זה אבל הוא לא עובר על איסור אכילה ביום כיפורים כי הוא לא אכל אדם חולה שצריך לאכול בצום ביום כיפור למשל זה דאורייתא יום כיפור כן אז בצום של יום כיפור אז אם אפשר אם זה פיקוח נפש אז אין בעיה.

אבל אם זה לא פיקוח נפש אז הוא יוכל לשיעורים. מה זה שיעורים? שיעורים זה כל פעם קצת ואז הוא ימתין כדי אכילת פרס ויאכל עוד פעם. עוד פעם.

אם זה לא מסכן אותו. אם זה מסכן אותו אז פיקוח נפש דוכה יום כיפורים. זה דברים ידועים. אז זה נקרא אכילת פרס לגבי ברכה אחרונה.

הלאה. אם אדם רגע אז אני נותן דוגמה עכשיו של הלחם אז אולי יותר ברור אם אדם אוכל לחם יותר מגדי אכילת פרס אז זה בעיה לכן לכתחילה עדיף לכתחילה לאכול אחרי הברכה חתיכת לחם משמעותית אתם מבינים כי הרי מה יקרה יש לפעמים אדם הוא אוכל אוכל חתיכת לחם בשבת זה קורה הרבה אתה אוכל חתיכת לחם קטנה חילקו במוציא חתיכת לחם קטנה ועכשיו אוכלים מרק אבל לא אכלת כת פרס את הלחם לכן לכתחילה עדיף לאכול כמות מכובדת מה זה מכובדת נגיד קצת יותר מזית אמרנו שזה רבע פורסן אבל זה לא הרבה כמה ביסים זה? שניים שלושה. יפה בסדר.

אז שניים שלושה ביסים מיד אחרי המוציא. לכן מי שמחלק את הלחם לא יחלק עכשיו כמות א של א נמלים. הוא יחלק חתיכה רצינית ואז הוא יאכל את הלחם הזה בלי כלום. זה הכי טוב.

למה זה הכי טוב? למה אני אומר אתה חייב לעשות את זה? בגלל שיש הרבה פוסקים שסוברים. ככה משתמורה אומר שאם אתה אוכל שאר דברים של הסעודה אז נחשב שאכלת לעניין ברכה אחרונה כי אתה אכלת מאכלים שמקובל לאכול אותם עם הלחם הבנתם נגיד את אוכל סלטים לא תמיד אוכלים סלטים עם לחם למרות שסלטים דווקא כן אוכלים עם לחם אבל אם אתה אוכל עוף תפוחי אדמה וזה סעודת לחם אז זה אולי מספיק אבל בכל אופן לכתחילה מיד אחיך הברכה תאכל חתיכה משמעותית יפה הזמן זה פחות או יותר ארבע חמש דקות זה המון זמן זה המון זמן לאכול שניים שלושה ביסים של לחם ב4בע חמש דקות זה המון המון זמן בפסח זה בעיה כי בפסח אתה צריך לאכול שני זתים בקדי אכילת פרס.

עכשיו שם אכילת פרס זה לחומרה כמה שיותר לחומרה ולחומרה אכילת פרה זה שתי דקות ולכן זה ריצה כנגד הזמן במיוחד לספרדים כי הרי הספרדים רובם פסקו לפחות הרב עובדיה נגיד ככה הם פסקו שמצא הולך לפי גרמים ושם כזית שזה 27 גרם זה פחות או יותר מצה מכונה רגילה. יוצא של הספרדים שפוסקים לפי הרב עובדיה ואוכלים מצת מכונה צריכים לאכול שתי מצות בשתי דקות שזה פרויקט. לא כזה אבל זה פרויקט. אבל למה זה לא בעיה לרב עובדיה?

כי הר עובדיה לא אכל מצות מכונה דיקט מה הוא אכל לפות פיטות ושם הנפח הוא גדול המשקל עצום ובחתיכה כזאת אתה אוכל כזית הבנתם א אבל זה אפשרי לאכול בשתי דקות שתי זיתים שתי מצות אפשר יש פה ספרדים שאוכלים א פיטות פיטות אני מתכוון פיטות כשרות לפסח כן לא עכשיו התכוונתי חס ושלום להקניט את הציבור אתם אוכלים לאף עוד כאלה אז זה לא מסובך אבל יש פה ספרדים שאוכלים מצות מכונה בליל הסדר אז אתה מה >> מרטיב >> גם אם אתה מרטיב חביבי שתי מצות בשתי

דקות בסדר גם אפשר לשים גם מלח זה לא כזה [‏צחוק] עוזר. טוב, בסדר. פעם הייתי אצל הרב אליהו זה צהל ואז דיברתי איתו על השיעורים התווכחתי איתו על השיעורים אמרתי אולי זה בסוף אמר לי מה פתאום צריך שתי מצות שתי מצות במוציא מצה בשתי דקות יש לי את זה בהקלטה אפילו הוא ככה ש שתי מצות אמרתי לו כן אבל הרב אוכל אפות זה בס טוב יש ספרדים שלא המזרחיים הם אוכלים מצות יותר הפתימנים לא מדבר אבל מדבר על הספרדים מהמזרח ספרדים מהצפון אפריקה לא כולם אוכלים

לעפות יש פה מרוקאים וזה מה אתם אוכלים אתם פו זה בעיה כאילו [נחירות בוז] מסורת במרוקו לא הייתה בזה אבל בסדר לא משנה לא ניכנס עכשיו לפסח ולשבור לך את כל הזה ולעשות לך צרות עם המצות לא כדאי. בסדר?

הלאה זה נדבר בעזרת השם בפסח כשנגיע לפסח סיעתה דשמיא שני הדרים יש לנו זמן הלאה. מצווה לברך על פת שלמה זה מצווה בשבת מצווה לברך על שני לחמים אבל מצווה לברך על פת שלמה. האין לו פת שלמה בסדר? אז תברך על פרוסה שלמה לפחות על פרוסה.

ואז אתה מברך ובוצע לאחר הברכה >> גם ביום חול אנחנו מדברים גם על יום חול כמובן כי בשבת צריך לחם משנה בכלל בשבת לא כדאי לעשות על פרוסה טוב אם אין לו אין לו אבל צריך לחפש שני לחמים בשבת ככה נוהגים נכון אבל גם ביום חול עדיף לחמניה זה בת שלמה אבל זה קטן לא משנה. עדיף לברך הלחמניה קטנה מעל חצי לחם הגדול, כי זה יותר חיבוב הברכה. בסדר? אה, האם לשים מלח על השולחן או על הלחם?

יש מנהג כזה. יש מנהג בשבת מאוד מקפידים על זה, נכון? משום מה? ביום חול פחות.

נכון או לא? היום לא כל כך צריך לשים לחם בגלל שיש אל מלח כי היום יש מלח בלחם בלדין. אז לכן הרבה אמרו שזה אבל יש עניינים קבליים בזה שהשולחן שיש תמיד מלח על השולחן המזבח וכולי וכולי אז ודאי שמי שרוצה לעשות את זה יש מי שמטובל את זה שלוש פעמים איך אתה עושה את זה לא אתה שלוש פעמים יפה הנה אתה רואה אז זה עניינים קבליים למה שלוש פעמים מלח עוד פעם תשים פעם אחת בסדר אנחנו חס ושלום לא נגד המנהגים כשהם אמרתי לכם את

זה כבר 20 פעם כשהם מנהגים שבאים מגדולי ישראל כי מנהג אותיות גיהנום ולכן צריך להיזהר ממנהגים כי לפעמים יש כל מיני מנהגים מוזרים שאתה לא יודע מה המקור אז לא טוב הלאה אז הכי טוב לקחת פיטה לחמניה לחם שלמה להחזיק בשתי הידיים ולהגביע את הלחם מעט לברך ואז לאכול זה הכי טוב. אה, בגמרא כתוב שצריך לבצוע במקום הסימון.

פעם הלחם, הקליפה החיצו, לא קליפה ה לא יודע איך לקרוא לזה, מעטפת, מה? כן. הקשה הזה הוא היה קשה ולכן היה צריך כי לפעמים לא יכולת לחתור אותו בראש שהוא קשה. היו אוכלים רק את הבפנים.

א זה אני עוד זוכר. אבל היום זה לא ככה. היום זה נכון שילדים לא אוכלים את הקשה כי זה נשאר מהמסורת אוכלים רק את הזה אבל הקשה היום הוא לא קשה זה לא בעיה לחם יש רק קשה יש רק בלחם זה הפתגם נכון כשתלכו לגיבוש מה תגידו קשה יש רק בלחם אבל בפיטה מה תז טוב בסדר לא משנה ולכן [כחכוח] הוא מחזיק עם ה עם הידיים הוא מגביע טיפת הלחם הוא בוצע במקום הסימון וישים ציפה מלח הלאה מתקדם בסדר אז אכלת המוציא זהו דרך אגב סוגריים

לחם צריך לנהוג כבוד בפת צריך לנהוג כבוד בפת מה רציתה יש עניין לפצוע ולא לחתוך יש עניין לפעמים צריך צריך לחתוך יש עניין אבל זה תלוי בתרבויות יש אנשים אנשים שזה עושים קוראים את החלל לגזרים ואז נותנים לאנשים ויש עושים עם הסכין ככה שיהיה יפה כזה מסודר בסדר אני לא חושב שיש בעיה למרות שבגלל שזה ברזל אז יש אמרו שעדיף ביד לפצוע ביד יכול להיות שעדיף אבל אני לא בטוח שזה חובה כן >> היום האלה זה בכל יום או >> בכל יום אנחנושבת זה אותו דבר

בשבת רק שבשבת יש לך לחם משנה אם כבר הזכרת אז נגיד בשבת לחם משנה שני לחמים שלמים אבל זה בגלל המן בסדר שכר למן זכור ושמור בסדר בשבת לוקחים את שני הלחמים אחד מעל [כחכוח] השני ואז מברכים על שני הלחמים ובוצים מה תחתון בלילה ומה עליון בבוקר בסדר, זה הדין. יפה.

אז סגרנו את הסוגריים. כבוד הפת, פת צריך להתייחס אליו בכבוד. ולכן לא לזרוק לחם. יש פה לפעמים כאלה זורקים את החלות מפה לשם, לא, לא זורקים לחם, לא עושים שימוש בלחם.

אסור לעשות שימוש בלחם. ואם רואים לחם שנזרק על הרצפה או שנמצא לרצפה צריך להרים אותו. כמובן אם אתה רואה פירורים ואתה עכשיו מחפש אותם במיקרוסקופ בחדר אוכל יכול שתמצא אבל זה לא הנקודה. הנקודה שיש חתיכה ראויה אתה צריך להרים גם אם אתה מוציא ברחוב ברחוב על יד פח את רואה לחם שנזרק צריך להרים אותו על איזה מעכה או על איזה משהו כזה לצים אותו במקום משומר לא אם זה לא ראוי למאכל אז אין לו שם לחם אז יכול להיות שלא אבל אם זה ראוי למאכל מה

זה ראוי למאכל זה נסתבך אבל אם זה בכלל לא ראוי למאכל לדעתי וואו כבר כאילו גם לחמש דקות על הרחוב >> כן לא בטוח יכול אני לא יודע אם זה ראוי למאכל ההגדרה ההגדרה אם יש לו שם לחם אתה מבין לחם סבבה >> אם יש לו שם לחם צריך להרים זה נראה לי הגדר טוב כמובן אסור לזרוק לחם ללא שקית צריך לשים את זה בשקית בצורה מכובדת ואז לזרוק בפח אה אה ולא לשים לחם במקום מלוכלך אבל זה פשוט היום אנחנו לא שמים לחם במקום מלוכלך

היום זה קל כי היום יש לנו שקיות ניילון פעם תחשבו שלא הם ניילונים אתם יכולים להבין את זה לא היה ניילון לא היה שקית ניילון איך חיו בכלל לא היה שקיות פח אתם מבינים היו הולכים ל לשוק היו הורזים את זה בעיתונים אני זוכר כשהייתי קטן כאן ילד אז היינו הולכים לקנות דגים דגים היו שמים לך את זה בניער מה זה עוזר היית שם את זה בסל כל הסל הזה עכשיו היית צריך לכבז אותו 20 פעם כדי שלא ירח של דגים היום פשט שם בזה טיטול

מלוכלך של תינוק שפ אתה סוגר את זה פיקס פעם זה היה הרבה יותר מסובך אבל אז לחם צריך לשים את זה בשקית אם אתה רוצה לזרוק אותו >> מה לגבי להעביר מיד לא להעביר מיד ליד א זאת שאלה לגבי המוציא של שבת נכון שבדרך כלל לא נותנים מיד ליד אבל זה בא ממנהגים של אבלות כי באבלות נותנים לאבלים לאכול סעודת אברה זה נקרא מיד אחרי הלוויה ואז נותנים להם לאכול ביד ולכן כדי להבדיל נותנים להם על יד אבל לזרוק את הלחם לא כדאי פה פה אני

לא בטוח שמה אתה אומר לא להגיד לשון הרע אתה אומר טוב בסדר אז פה עושים את זה מצוין אבל תזכרו לא לזרוק את הלחם כן לא שתי שקיות לא צריך אף פעם זה לא יודע מאיפה ההמצאה הזאת יש בגמרא בעבודה זרה שבתנור שצריך לפעמים לבשל א צריך שמה שני כיסויים בגלל דברים אחרים אבל בדברים נגיד בתרומה בחלה בלחם שאתה זורק או דברים כאלה מספיק שקית אחת כל זה התחיל מהשתי שקיות זה בגלל שהוא יכול להיות שהוא יקרה ואז יבוא לידי הבסלה אז גם שתי שקיות יכול

להיות שזה יקרה אז זה לא אומר כלום טוב איסור בעל תשחית >> אז הנה נגיע נגיע לשם נגיע לשם לגבי פירורים אבל שנייה אחת איסור בל תשחית אה אסור אסור להשחיט מה זה בכלל איסור בל תשחיט איסור בל תשחיט תקשיבו טוב כי אנשים טועים בזה תמיד אתה הולך לסבתא אומר לך זה באל תשחיט אתה חייב לאכול את הכל הכל כל הקוסקוס שמו לך צלהחת של האורסט ואז אומרים לך תאכל בס לא יכול אז אומרים ככה בעל תשחיט ההגדרה של בעל תשחית בהלכה זה להפוך מאכל ללא

ראוי אתם מבינים יודעים מה אני אומר?

למשל אני לוקח לחם ראוי לוקח נפט שהופך עליו זה איסור תורה זה איסור בל תשחיט לקחת אוכל ראוי והפכת לתו לא ראוי זה איסור בל תשחיט אבל אם אני לא רוצה לאכול יותר זה לא בל תשחית מה עשיתי האוכל ראוי אני לא רוצה לאכול יותר ולכן מותר לזרוק אותו מותר לזרוק אותו אולי בכוות וכולי כמו שראינו על הלחם כן אבל אתה לא חייב חייב לסגור צלחת. אתה לא חייב לגמור צלחת כי יש סברה שזה גם בל תשחית שלך. כאילו יש בל תשיט של האוכל ויש בל תשרית שלך. נכון?

כמו שאבא תמיד גומר את הצלחות של הילדים. תמיד מה אתה לא מה לא מה תאכל? טוב בסדר. אז מה נזרוק?

לא תמיד צריך זה בס אה יפה. לגבי אז זה נקודה פשוטה. כן. לא אז שם אתה צודק אתה שואל שאלה מעניינת אם הדבר קשור להלכה אז אין לי דין בעל תשחית רגע תקשיב כי בעל תשחית זה להפוך דבר לא ראוי דבר ראוי ללא ראוי ללא סיבה אבל למשל הפרשת חלה אני מפריש חלה מבצק מה עושים במחלה?

מה עושים? מחלה שורפים. מה או זורקים? אבל המנהג הוא לשרוף להיות כמו פחם כזה.

איך אתה הופך דבר לראוי מלא ראוי? כי שם זה מצווה. אסור לאכול. אז אולי זה שם זה לא אוכל.

פתיטי חמץ זה אותו דבר. בגלל שיש מנהג לשים פתיתי חמץ. נכון? אבל מה כתוב שמה בהלכה בדפים שהם מחלקים לך לפני פסח?

יש לשים, יש להחביא 10 פתיטים. יפה מאוד פחות מכזית. למה? כי בפחות מכזית זה כבר זה לא כזה לחם.

בסדר? דרך אגב, עצה טובה כמשמלן לכתוב איפה אתה זמת הפתיטים. כי כל שנה אני מקבל טלפונים, שלום שמנו פתיטים ועכשיו אנחנו לא יודעים איפה זה ואנחנו כבר 4: בבוקר ועכשיו אני לא יודע מה לעשות עם החמץ. אז תרתוב איפה זה.

וגם לפעמים אתה נותן לילדים לעשות כי זה פולקלור נכון אבל הילד לא יודע לספור עד 10 אז מה הוא עשה הוא שם תשע פתיטים הוא ספר תשע הוא חושב זה 10 עכשיו אתה מחפש את העשירי עשירי זה זה הגולם מפרג הוא לא הוא לא קיים בכלל אז מה עושים עכשיו מחפשים את העשירי שלא היה בנמצא נכון אז מה לעשות טוב אז זה לא פשוט השנה קיבלתי הודעה בשתיים בלילה על די נותן לבן אדם לישון כאילו מה מה עשיתיך לאנושות לא רוצים את העשירים בסדר אמרתי תספרו

את זה עוד פעם לא ענו יכול שספו שתי טוב אתה חושב שתיים בלילה זה קשה לספור טוב כל זה היה קצת פרפרות לחוכמה אבל זה לא לעניין העיקרי אדם שיוצא בברכת המוציא על ידי אחרים מתי נוהגים ככה הרבה פעמים בעיקר בשבת נכון מבקשים לכבד איזה מישהו שמברך המוציא ומוציא את האחרים אז אסור לו להפסיק בדיבור בין הברכה לאכילה עונה אמן ומקבל את הלחם ואוכל זה ידוע אנשים לפעמים חושבים שדיבור זה לדבר פוליטיקה אבל זה לא גם להגיד נו נו נו או ששהשה או לא וגם לפעמים

בן אדם הוא לא יכול להתאפק אז רק הוא שם את זה בפה ומתחיל להסביר על המפלגות הערביות שהשתמשו בכסף קטרי זה לא ככה בסדר לכן תבלה מעט ואז אפשר לדבר אה מה קורה כשהשומע נגיד הוא בירך המוציא והוא הוציא אותי ידי חובה אז אני מחכה ללחם אבל אני השומע ולפני שאכלתי דיברתי השולחן ערוך אומר שצריך לחזור ולברך עד כדי כך הרי מה לא פוסק ככה הוא אומר טוב זה אבל המחבר זה חמור לכן אם אם השומע א דיבר צריך לחזור אם המברך הפסיק המברך בירך ולפני

שהוא אכל הוא דיבר זה ודאי שצריך לחז חזור >> רק הוא >> מה אתה לא בירכת אה אתה אומר אם אתה צריך לברך אז הוא יחזור לברך הוא יחזור לברך בשביל כולם אני הסתדרתי [נחירות בוז] יפה אה טוב צריך לאכול בדרך ארץ בנחת בנקיות צריך ללוס בשקט יש אנשים שעושים רעש כמו לא יודע מה כן לא לזרוק את הלחם לא להניח אותו לא יתן אותו ביד דיברנו אה אמר כתבתי פעם לגבי פירורים א פה אני לא רוצה מה שאתה שאלת אתם שאלתם לגבי פירורים לגבי פירורים

אני חושב שגם פירורים צריך לזרוק אותם בכבוד היום זה לא כל כך בעיה בגלל שבדרך כלל סורקים אותם בתוך השקית הניילון של השולחן בסדר גמור. הלאה אני חושב שכן מהשב >> לא אתה אם יש ממש לחם שם אתה לא יכול לשים אותו עם כל הלכו עם כל המיץ שנשפח כמו פה שוקחים את הצלחת ובסוף עושים א תרומה למשכן לא יודע אז עושים כל העוף כל האורז כל הזה נהיה סלט שלם שמה עם הלחם לא זה לא טוב צריך צריך עושים את זה אבל פה לא בשבתות

לוקחים את השיריות לחם תמיד יש תמיד יש איזה שני צדיקים ככה שם מקפידים על הלכה השער לא אכפת להם אבל יש כן טוב כבוד לפת אמרנו לא לנהג מנהג ביזיון בלחם אה כן גם הנה כתבתי את זה פה גם פירורי לחם יש להיזהר כי כתוב בגמרא שמי שמזלזל פירורי לחם זה גורם לעניות כתוב אפילו בגמרא שאסור לתלוט לחם לטלוט אותו כי זה ביזיון אבל היום זה לא ככה היום הפוסקים אומרים ש בגנים הרי יש ובים כאלה קטנים בגובה שלוש דרדסים ואז הם שמים את התיקים שלהם

והלחם בפנים אז זה בסדר תיקי בית ספר זה בסדר כן >> מה למה צריך דווקא לכבד לחם לא אורז כאילו >> לא לכבד אפשר לכבד צריך את כל האוכלים אי אפשר אפשר לזלזל באוכלים כי זה מה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו כדי לחיות אבל לחם זה יותר חמור כי לחם זה בסיס המזון זה הבסיס של האוכל כן לכן ברכת המזון דאורייתא ואכלת ושבעת על הלחם אומרים למרות שאם אכלת עכשיו ארבע ארבע א א צלחות קוסקוס אתה לא מברך ברכת המזון הלחם זה העיקרי טוב הלאה ברכות

שנלוות להמוציא כן כן אתזה נפקמ להוציא אותו לשים אותו בשקית לא חושב זה כבר איבד את השם לכם זה לא בסדר לעשות את זה זה דיברנו כבר כן לא מה זאת אומרת אתה שם את זה על ידן החלון על הרצפה לא אבל שם זה לא בביזיון אתה זורק את זה על הרצפה, אתה זורק את זה כי ה כי היונים הם אוכלים משמה. לא נראה לי שזה ביזיון. זה זה האוכל שלהם.

בשבת שירה כתוב לשים ציפורים, נכון? על די על ידי נחלות. כן. >> הוא לזרוק אותו ככה.

ניח בפח, להיכנס לפח, לשים את זה בנחת. בצפרדה אתה רואה אנשים צדיקים ש לא לא יודע לא עד כדי כך כן כן טוב אז זה בעיה של הברכות נכון זה שאלה אם הוא בירך את כל הברכה או לא יודע זה צריך לדון בדיני ברכות אזה ברכות של ה שאתה לא שומע את ה את הזה צריך לחפש את צריך זה לא ככה הנושא שלה אה יאללה עוד שתיים שלוש הלכות לא אז אתה לוקח סכין ואתה עושה איזה פס כזה ואז משמה אתה חותך אבל היום אני לא

חושב שזה מתאים כל כך זה שזה לא שייך היום גם העטיפה החיצונית של הלחם היא לא היא לא היא לא קשה מדי כן לא. ההפסק הוא בין הברכה לאוכל אבל גם לעשות נו נו נו לפני הזה זה לא משהו בכלל לעשות נו נו נו לאנשים זה לא טוב כי בישיבה שלנו יפה הלאה ברכת המוציא ברכת המוציא אז דיברנו קצת ברכת המוציא דיברנו עליכם ברכת המוציא פותרת מברכה מאכלים שאוכלים בתוך הסעודה ולכן אדם אוכל עכשיו בירך על הלחם עכשיו הוא אוכל סלט חומוס לא מברך על החומוס

למה כי הלחם פותר את הכל זה דברים שנקרא ללפט את הפת ולמה כי הדברים האלה הם תפלים ללחם מה זה ללפט את הפת מאכלים שמתלווים ללחם בשעת הסעודה אתה אוכל את זה איתם אבל יש דברים שאתה אוכל עם לחם ויש דברים שאתה אוכל לבד למשל של עוף עם אורז אוכל לחם לא ובכל אופן זה נקרא חלק מהסעודה ברכתם נפטרת בעמוציא שתייה >> עכשיו שתייה שתייה מחמת האוכל זה נפטר גם בברכה מה זאת אומרת למה אתה שותה בסעודה כי זה חלק מהסעודה לשתות חלק מהסעודה היא גם

שתייה למה מה? כי אתה אוכל ולפעמים אתה רוצה להרטיב את הפה, את הגרון ולכן זה חלק מהסעודה.

אמנם יש נהגו לשתות קודם הסעודה פחות מרביעית מים. פה אני לא רואה שעושים את זה. אה לא ככה עושים את זה. בשבת בכלל זה מסובך.

כת אסור לאכול לפני שבת. בקיצור מסובך ממש. אבל יש כאלה יש הנחיות כאלה. המשנה בואה מביא לפני ברכת המוציא כדי לפתור מיספק את השתייה אם היא תפלה או לאוכל אבל אני אומר מי ששותה בתוך סעודה כי הוא מעוניין להרטיב את הגאון וכולי אני חושב שזה בסדר זה בסדר ולכן השתייה היא נפטרת בברכת המוציא עכשיו הלכה האחרונה שאני רוצה להגיד היום זה הלכה מאוד מאוד מציאותית אז תשמעו טוב כי זה נפקמינה לשבת.

בשבת אדם עושה קידוש בבוקר מדבר בלילה זה משהו אחר. בבוקר אז אוכלים לחם וכולי. בשבת בבוקר אדם עושה קידוש. על מה עושה קידוש?

עושה קידוש על עוגיה. עוגה עוגיה. הנה בשבת מי שיהיה פה כסעודת שלמה בשעתו יהיה לכם פה סעודה בתוך סעודה אחרי סעודה לפני סעודה. בקיצור פה זה משהו מיוחד.

אבל בברגיל אני למשל הרבה פעמים במיוחד בקיץ בחורף עדיף לטול ידיים בבוקר כי אחרת אתה לא מספיק סעודה שלישית אבל בקיץ אתה חוזר מהתפילה אז הנה פה מה עושים פה מה עושים פה עושים יש פה רבנים נותנים פה א שיעור קצר אחרי התפילה אז עושים קידוש עושים קידוש מברכים הגפן ואוכלים מזונות בסדר הגפן הוא פותר את המשקים. נכון? ידוע. המוציא פותר את האוכלים, הגפן פותר את המשקיעים.

כי הגפן זה משקה חשוב. אבל זה רק מי ששותה מלא לוגמיו מהין. ולכן אם אני עכשיו עושה קידוש פה, יש לי פה עוגיות ויש לי פה סודה ואני עושה קידוש שתיתי מלא לוגמיו מהין יצאתי די חובת קידוש אני לא מברך על הסודה אבל אתה שמעת את הקידוש שלי שמעת קידוש יצאת ידי חובה אתה לא חייב לשתות מהיין אבל עכשיו אתה רוצה לשתות סודה אתה חייב לברך שהכל כי היין לא פתר אתם מבינים זה בתנאי שהשתייה הייתה על השולחן. אבל אם אני עכשיו עושה קידוש על יין ושתיתי מלא לוגמר ועכשיו אני הולך להכין קפה במטבח, שותה נס קפה, צריך לברשה הכל.

אבל אם שקפה היה על השולחן בזמן הקידוש אז הוא נפטר בקידוש למי ששתה מלא לוגמיו. זה מובן מה שהסברתי? זה נפקמינה מאוד גדולה. כי לפעמים אדם שותה קולה הוא לא מברך.

למה אתה לא מברך? לא כי שמעתי קידוש אז מה שמעת קידוש אבל הוא בירך על היין שפותר הכל אבל הוא בירך אתה לא בירכת על היין לא שתית יין ואפילו טעמת יין טעמת טיפה לא עוזר אתה צריך לברך על הקולה לא בקבוק גם בקבוק זה טוב אבל השולחן לא לא לא אכפת לי סתם אמרתי כי זה לא זה לא יעזור לא לא נראה לי שזה יעזור >> מה ההבדל בין זה לבין סעודה למה בסעודה כאילו גם אם הסדדים לא היה לו שולחן מים אותם אחר כך אני >> אמויצי >> זהו אז כאילו המוצי משהו שהגפל פותר >> כן כן כן כן אבל שם מה שעל השולחן זה מה שפות ‏Yeah.