כתר המממוצע בין המאציל לנאצלים – עתיק ואריך | הרב מנחם מיידנצ'יק, ח' תשרי | אגרות הקודש אגרת כ

היום חטא תשרי אנחנו ממשיכים באיגרת הקודש כ ממשיכים את העניין של קבלת המלכות שהקדוש ברוך הוא ברא העולם שלעלם ובתוך העולם שלנו יש עם שהוא נראה נפרד מאלוקות נראה כאילו האלוקות לא נמצאת פה כאילו אנחנו חס ושלום לא תלויים בקדוש ברוך הוא אבל באמת כל המציאות שלנו בחיים מצויה באלוקות כל התפקיד שלנו זה התפקיד שלנו לראות את האלוקות ולחיות את האלוקות. זאת אומרת שכל המציאות האמיתית שלנו בעולם זה האלוקות. אבל הקדוש ברוך הוא תן לנו בחירה ורוצה שמהבחירה שלנו אנחנו נבחר באמת האמיתית, במציאות האמיתית שהיא לא נראית בעיניים הבשריות שלנו. בוא נראה בפנים.

אמנם מודעת זאת ידוע שעיקר התאבות היש ודבר נפרד לגמרי עיקר ההתאבות כן מהאלוקות וממלכות האצילות מהדרגה האחרונה של ה של האצילות מהמלכות שנעשה עתיק לבריאה עתיק זה עניין הוא עניין התענוג פנימיות הרצון אז מלכות האצילות זה נעשה עניין של תענוג ורצון לעולם הבריאה זאת אומרת מצד המלכות מצד המלכות נוצר תענוג בנבראים שמרגישים עצמם למציאות ואז מתבצע בעצם עניין המלכות. כי כמו שאמרנו אין מלך בלא עם שהעניין של מלוכה זה דווקא של עם שהם זרים ורחוקים מהמלך שהם נבראים בעולם שלנו למטה לא כמו הנעצלים שהם אצלו

וסמוך קרובים ומאוחדים אלוקות אלא עין של בריאה נבראים שעליהם מבטים את העניין של המלוכה וגם ריבוי הנבראים הנבראים והתחלקותם שנבראו בכוח האינסוף יחיד ומיוחד בתכלית זאת אומרת מבלי הבת על מה שנבראים באים מכוח האינסוף שהוא יחיד ומיוחד בתכלית בכל זאת יש בהם ריבוי גדול והתחלקות הוא על ידי ריבוי למה זה קורה על ידי ריבוי האותיות היוצאים ממלכות פי השם וברוח פיו כל צבם כמו שכתוב הוא ברוח כיב כל זבם והי מוצאות הפה שלמעלה אז כמו שבאדם באותיות הדיבור מחמש מוצאות הפה אותו דבר למעלה יש חמש

מוצאות הפה פה שמהם באים אותיות הדיבור שלמעלה הם האי גבורות דנוקוה הם החמש בחינות של הגבורה של נוקווה שזה מלכות ולזאת נקראת עלמה דתגליה העולם שלנו נקרא עולם של התגלות למה כי בא נגלה כוח האינסוף לברוא יש מעין שלא על ידי אילה ועלול כמו שאמרנו בשיעורים הקודמים שבעילה ועלול לא יכול להיות נבראים גשמיים שיש להם בחירה אלא בשביל שיברא עולם נברא שמרגיש עצמו כמציאות נפרדת זה על ידי ידי האינסוף שבורא את העולם יש מעין כן בכוח האינסוף והכוח הזה בא בגילוי במלכות דאצילות אבל תת ספירות

הראשונות שלפני ספירת המלכות נעצלו בהשתלשלות הילה ועלול והאור אינסוף מלובש בחוכמה לבדה כן החוכמה היא כמו שהיא באינסוף היא כאין יש מעין כתוב והחוכמה מעין מעין תימצא והאור אינסוף מאיר בחוכמה ועל ידי החוכמה בעצם מאיר אורן סו בכל שאר הספירות כן כי כתר אומרים אדמור הזקן כי כתר הוא הממוצע בין המעציל לנעצלים יש לנו כתר יש לנו פנימיות הכתר חיצוניות הכתר פנימיות הכתר זה עתיק חיצוניות הכתר זה אריך אומר אדמור הזקן כי הכתר זה הממוצע בין המעציל לנעצלים המאציל זה האינסוף הנעצלים זה עניין של גבול

ויש בו בכתר בחינה אחרונה של אינסוף ולכן הוא נקרא כתר מלכות כמו שכתוב אי כן יה הוא כומר בתיקוני זוהר מביא בפתח אליהו כתר עליון יהיו כתר מלכות כי אין כתר אלא למלך אותו דבר העניין של הכתר שימשך העניין של האינסוף שבכתר למלכות וגם למה כתר נקרא כתר מלכות לא רק לא רק מפני שמלא נמשך כוח האינסוף למלכות אלא בכתר עצמו יש עניין של מלכות כי בחינה אחרונה דאינסוף היא מלכו דאינסוף ולכן גם מלכות האצילות נקראת כתר מלמטה למעלה. גם המלכות האצילות היא בעצם שאנחנו מונים

אותה את הספירות מלמטה למעלה מהספירה התחתונה לספירה עליונה זה נקרא מלכות הספירה האחרונה בשם כתר לגבי שאר הספירות זאת אומרת בכל עולם שאני יורד לעולם יותר תחתון אז הדרגה הגבוהה שהיא ממשיכה לדרגה המתחתיה נקראת כתר יש בהחינה של כתר כי היא מאירה לספירות למטה כמו המלך שבעצם משפיע ומה גם כבר בריאת הנשמות ממנה ממלכות להיות יש ודבר נפרד בפני עצמה בעולם הבריאה לא כמו שהנשמות בעולם האצילות שהם מהות אחת של אלוקות והם בטולות לגמרי ולא מרגישות את עוצמת ליש זאת אומרת בעולם האצילות זה מלשון אצלו

שמה הנשמות לא מרגישות כמציאות שמה זה הכל בטל שמה זה הכל באחדות אלא הנשמות כמו שהם בבריאה שם הם מתחילות להרגיש מציאות של יש ודבר נפרד אבל ביחד עם זה מניין של אלוקות והם ממשיכים אלוקות לעולם כן מבריאה ליצירה לעולם העשייה ונק נקרא בשם לידה. זאת אומרת צריך זקוקים לכוח העליון של האינסוף כמו קריאת ים סוף שאומר על זה בזוהר דבעתיק הטליה שהדבר תלוי בעתיק שעתיק הוא הדרגה העליונה בכתר שהוא נהג ונבדל מהעולמות וזה פנימיות הכתר כן כמו שאמרנו שכתר יש עניין של עתיק ואריך אריך

זה ראש ומקור לנעצלים זה פנימיות הכתר כן סליחה עתיק זה מה שנקרא הדרגה העליונה ואריך זה הדרגה התחתונה אז אריך הוא אומר זה ראש ומקור לנעצלים ועתיק זה הבחינה האחרונה של אינסוף זה למעלה אז כמו שעל ידי קריאת ים סוף נדרש כוח של עתיק מהאינסוף כך גם ללידת הנשמות כפי שמדובר בקבלה זה אותו עניין של קריאת ים סוף נדרש כוח של אינסוף בהמשך אדמור הזקן יסביר שלא רק לידת הנשמות נדרש כוח האינסוף כי גם בעניין של עיבור של הנשמות שלפני הלידה נדרשים אורות עליונים עד אינסוף

וגם כל גידול ו לנשמות כל השבעה חודשים מזיווג של שמיני עצרת עד שביעי של פסח שזה שבעה חודשים כמו שכתוב בקבלה של שמיני עצרת כן שזה היום האחרון מה שנקרא של שאחרי סוכות שמחת תורה הוא הייחוד והזיווג להוליד נשמות ולדת הנשמות זה בשבילי של פסח בזמן קריאת ים סוף וכמו גידול זו ונוקווה הספירה הספירות זו זה אירן פנמידות ומלכות האצילות שהם לפני כך באלם בהתגלות בבטן עם העילה בפנימיות בי בינה דאצילות שעל ידי אורות עליונים באמ העילה בספירת הבינה ומלמעלה למעלה עד אינסוף המתלבש בה בבינה

לשם גידול זרענפים כל התשעה או שבעה יחי לידה כן וכך הוא בבריאת נשמות ומלכים לעולם הבריאה שזה גם כן לידי אורות עליונים עד אין סוף שנמשכים במלכות ובהמשך אדמור הזקן הסביר שלא רק לידת הנשמות ועבור העיבור נמשכים אורות עליונים כי אם גם עבור שורש העניין של האיבור שיכול להיות העיבור, זקוקים גם כן להמשכת הורות עליונים.

וגם כל עיקר ושורש הטיפה שבמלכות שמקבלת ומתאברת מהשבעה מהמידות, מהזרן פין, הם ממוכין דאבא ואמא מחוכמה ובינה. ובכל זיווג של חוכמה ובינה שימשך כך עניין של הולדה, נמשכת הטיפה לאבא ואמא לחוכמה ובינה מאריחנפין ואתקיומין ומלמעלה למעלה עד אינסוף. רק שהכל הוא בהלם במוכין עד לדעת הנוקבה עד שהמלכות מתגלת הנשמות והמלאכים והיכלות לעולם הבריאה נמצא שזה גילוי אור אינסוף ממש על ידי העיבור והלידה זאת אומרת לא רק המשכה מכוח האינסוף שנמשך אתה מלכות בהתאבות הנבראים כי אם גם עניין הגילוי מאור אינסוף שזה בא על ידי העיבור

ולידת הנשמות זאת אומרת שגם מלכות זאת אומרת המלכות נקראת עלמה דתגליה עולמות של התגלות זה לא רק מפני שהל אדם מתגלה כוח האינסוף בנבראים באופן שלם. כי אם גם ההתגלות ממש של אלוקות באינסוף בעולמות כמו שזה נעשה על ידי הנשמות זה העניין של המלכות.