בית שמאי גבורה, בית הלל חסד – כלולים זה מזה | הרב מנחם מיידנצ'יק, י"ג אלול | אגרות הקודש סימן יג

היום יג אלול אנחנו ממשיכים באיגרת הקודש עמוד קיט יש נקודה מאוד חשובה בחסידות שמדברים עליה הרבה זה עניין של אחדות >> שאם רוצים לדעת איפה נמצאת הקדושה איפה שיש אחדות ואיפה שאין אחדות שמה זה הקליפות בקליפות זה פירוד אבל בקדושה זה אחדות אז מצד אחד יש לנו בית שמאי מצד שני יש לנו בית הלל צריך להבין את העניין שבית שמאי זה מידת הגבורה ובית הלל זה מידת החסד ואת ההתכללות ביניהם זה מה שאנחנו נראה היום שתמיד בכל מה שנקרא חסד מי שמידת החסד בעיקר יש בו

גם גבורה ומי שמידת הגבורה יש בו גם חסד בוא נראה בפנים והנה כל איש ישראל צריך להיות כלול משתי בחינות אלו כל יהודי צריך להיות כלול מימין ושמאל יש כאלה שנשמתם באה מבחינת ימין זה חסד ויש כאלה נשמתם בבחינת שמאל זה גבורה ואין לך דבר שאין לו מקום. זאת אומרת, גם חסד וגם גבורה יש להם מקום וזמן אצל האדם. מתי יש מתי להשתמש בהם. ולכן מצינו בכמה דברים מכולי בית שמאי ומחומרי בית הלל.

זאת אומרת ראינו מקומות שבית שמאי בדרך כלל מחמירים. אז יש מקומות שהם מקילים ויש מקומות שב בית הלל מחמירים בהם למרות שהם מקילים. למה? למדינו שאף בית שמאי ששורש נשמתם מבחינת שמאל העליון ולכן היו דנים להחמיר תמיד בכלי התורה לכן הם היו נותנים תמיד מה שנקרא ללכת לאסור שומרת שאי אפשר לעלות אותם לקדושה זאת אומרת שאני אומר שמשהו אסור לאכול זאת אומרת שאי אפשר לעלות אותו לקדושה או שאסור לעשות אותו כי כל דבר שהקדוש ברוך הוא ברא בעצם אנחנו צריכים להעלות אותו לקדושה ובית הלל שהיו

בבחינת ימין העליון היו מנדים זכות להקל ולהתיר ייסורי בית שמאי שיהיו מותרים מאיסורם כן להתיר אותם מהסיתרה אחה כי הכוונה אסור מה זה אסור אסור מלשון קשור אז צריך להתיר אותם זאת אומרת שאומרים אסור הכוונה היא שזה קשור לסתר אח לצד האחר לחיצונים ויוכלו לעלות למעלה עכשיו ברגע שהבית הלל אומרים שזה מותר אז אפשר להות אותם לקדושה אז למרות הסדר שבית שמיים מחמירים ובית הלל מקילים אף על פי כן בכמה דברים היו בית שמיים מכילים מפני התכללות שורש נשמתם בית שמאי היה התקללות שהוא כלול גם

מימין.

הוא כלול מימין וכן שורש נשמת בית הלל כלול גם משמאל. יש בו גם שמאל מגבורה. כידוע דרך המידות של הקודש העליון דלה תמן קיצוץ הוא פירוד חס ושלום. למעלה בקודש העליון אין עניין של פירוד אין עניין של של כל אחד לעצמו אלא כל העניין של הקדושה.

כמו שאמרנו בהתחלה זה עניין של אחדות. וכל המידות שבקודש העליון הם כלולות זו מזו ולכן הם מיוחדות זו בזו הם מיוחדות אחת בשנייה כידוע לודי חן כידוע ללומדי תורת הקבלה זאת אומרת למרות שחסד וגבורה זה שתי מה שנקרא דברים הופכים מידות הופכיות מנוגדות אפילו אבל מצד זה שחסד יש בו גם מהגבורה וגבורה יש בה מהחסד הם מתאחדות וזה בקדושה כמו שרואים באברהם אבינו מה כתוב באברהם אבינו שהוא מידת החסד אתה ידעתי כי יראה אלוקים אתה זאת אומרת הקדוש ברוך הוא אומר לו אני יודע שאתה עובד

את השם מתוך יראה וגבורה זאת אומרת הוא לבש מידת הגבורה זה לא היה העצם שלו אלא כמו לבוש לעצמות שלו ויעקוד את יצחק בנו אברהם זה שיא החסד ואומורים לו לעקוד את יצחק הקדה זה עניין של גבורה ויקח את המאכלת לשחוט את בנו כן זה תכלית הגבורה זאת אומרת אברהם אבינו בעיקרון היה מידת החסד אבל היה בו זמנים שהיה מתגלה אצלו מידת הגבורה שהוא היה מוכן גם לשחוט הבן שלו. ומה שאמר הכתוב אברהם אהובים ובפסוק אחר נאמר פחד יצחק. זאת אומרת שהעבודה של אברהם זה חסד

ויצחק זה גבורה.

אז איך זה טועל? במה שאמרנו קודם שאברהם אבינו עבד גם במידת הגבורה ויצחק עבד את השם במידת החסד. אלא אומר אדמור הזקן הנה ההפרש וההבדל הזה הוא בחינת גילוי והלם שמידת יצחק והפחד זאת אומרת הגבורה הוא בחינת גילוי ואהבה מוסתרת בחינת הלם ואסתר חסד זה מוסתר ואצל אברהם אבינו זה ההפך שהגבורה אצלו זה אלם ואסתר ובעיקר הגילוי שלו זה עניין של חסד אז נזכור תמיד ואם נרצה באמת להתעלות ולהתחבר לקדושה נזכור תמיד שאיפה נמצאת הקדושה איפה שנמצאת האחדות איפה שמסוגים לי להתאחד שמה נמצאת הגבורה ואיפה שיש מקום של פירוד צריך להתרחק מזה כי שמה אין הקדושה שמה הקדוש ברוך הוא לא נמצא אז שתמיד נתאחד ונהיה באהבת ישראל ביחד נביא את הגוי ‏M.