שולחן ערוך או"ח סימן מ"ז - נ' • דיני ברכת התורה | הרב מאיר דוד שמואלי

Kind: captions Language: iw תוד מזמור לתודה לפני אוים הוא עשה כי טוב א כמה אדם צריך להגיד תודה עצם זה שאדם ברי ללכת כמה חולים כמה פצועים כמה משפחות תוך שנה וחצי אומללות הדברים שנגיד ורה ו רבי רבי שלום אהרון בן חן כל מטעם סן גם הדוד עזרא בן מזן גם מאיר בן רפאל בפרט שאנחנו לומדים להקים את השכינה הגאולה משצ בדוד רה בהגנה נורא על כל לומדי התורה על כל החיילים על כל השבעים על כל הפצועים השם תן ם רפואה שלמה ושמח את כל עם ישראל שכולם יהיו שמחים מש אתמול זכינו להתחיל את סימן מו שנקרא הלכות ברכות השחר עד עשיו עכשיו הינו בהלכות ציצית בהלכות תפילין שהרבה מהאנשים השומות והמאזינים אליהם נשים גם חייבות ב מברכות השחר ממילא וגם מתאים להם הגענו לסימן מז דיני ברכות התורה הובו יד סעיפים א' ברכות התורה צריך להיזהר בה מאוד לא ראינו כמעט לשון כזה שמרן כותב צריך להיזהר בה מאוד למה ואשר יצר לא צריך להיזהר חסרים ברכות שצריך להזהר נכון שיש אומרים שא מצוה תעשה מהתורה יש אומרים יש יש ראשונים יש אחרונים ולמה מרן כותב צריך להיזהר בה מאוד אז מה שאפשר לפרש ש הגמרא כותבת מביא את זה רבי דוד יוסף פה רשון נציון על מה עבדה הארץ בנדרים פה א' ויאמר השם על הזבה תורתי שלא רכו בתורה תחילה כלומר במילים אחרות זה לא חשוב ביניהם אתה תורה שלא חשובה ביניהם התורה הזו לא הגנה עליהם אמר כמה חשוב חשיבות של התורה ה ברכו בתורה יש בגמרא בן דרים דף פא פני מה תלמידי חכמים לא יוצאים תמיד בניהם תלמידי חכמים מפני שאינם מברכים בתורה תחילה כלומר קל בענינו גם לפעמים לא עלינו למה מרן כותב צריך להיזהר בה מאוד בגלל שאדם שהוא רגיל בתורה פ אומר טוב אז עוד רגע נברך עוד רגע נברך יצא שהוא לומד תורה בלי ברכה זה עבירה לכן צריך להיזהר בה מאוד למה רוד שאדם ישר משנה משניות שהם פסוקים שאלה אם צריך לברך נכון אם אדם לא בירך ולמד תורה עושה סור או לא עושה איסור הרב מביא שמהר בם אין רעיון אבל הרמבן בנ סופית אומר שהדבר הזה אסו אסור לכן כתב בהדיה בספר החינוך שאם עסק בתורה קודם שברך ברכות התורה ביטל מצוות עשה מהתורה כן כתב הראש כן מוכרח מדברי הרב חידה סיפרו יושב בשוט יוסף אומץ שיש איסור בדבר לללמוד תורה אם עכשיו לומד תורה עושה מצווה חוץ ממכם חס וחלילה מצווה הבא בעבירה כלות אדם לומד תורה א זה מצווה היום הייתי בכולל ב מרכז דרום מה שנקרא דיברתי איתם אולי 20 דקות למה חשוב התפילה כל פעם לעשות יום שנכנסתי אני בדיוק הפרשה שלנו וומר השם משה מה תצעק אלי דבר ל בני ישראל מש כלומר הגמרא כותבת קשה זיווגו כקריאת ים סוף קראת ים סוף זה נגזר משמיים אבל בלי תפילה לא מקבלים זה הק עכשיו צעקת מדבר עם סיפרתם שהיה איזה יהודי התקשר לה היום איזה מקום שבשעה 11 ורבע שך שאשתו תלת בכלל היה בלאגן גדול ביקשתי התקשרתי לישיבה אמרתי להם צריך פעמיים פתיחת הח 11 ע 12 11 ורבע זה היה לפני 11 עשו את ש שתי הפתיחות הח בשעה 12 ידנה בן בריא ושלם ולא היה שייך לדה בחלט זה כוחם שתלמידי חכמים שיושבים ולומדים ומתפללים מקבלים אבל אלה שלומדים בנחת למדים חוכם הייתי באיזה מקום היום רב גדול גדול השראת שכינה הרגשתי מה אחרי זה ראיתי כמה הוא סובל מאשתו כמה סובל מילדם מקבל את הכל באהבה הוא לא רב עם אשתו הוא לא עונה לה לכן אתה רואה שהוא מקבל בזיונות הוא מכבד את אשתו אז לכן הוא מקבל משמיים מקבל פיצוצים מאשתו אבל הוא יודע לשתוק אז משמיים נפתחים לו שערים שהוא לא מתר לעצמו כל אלה שעונים מפסידים את הכל כל מה שמגיע לא הולך לו הכס מאבד לצדיק לצדיק אני מדבר הארי אמר למרו אפילו על קנאת השם לאשות בך קס השם מחזיר אותי בתשובה לפעמים רואים מישהו מבזה תלמיד חכם אז הוא כועס עליו צריך למחו אבל לא בכעס מחלל שבת למחט אבל לא בכעס כבד את הכל סתם לא הבנתי למה האדם הזה כזה קדושה יש צו כזה הצלחה למה השם עזר לו בעל בית למה הוא לא כועס על אשתו לכן זה דבר גדול שאדם יש לו נחת יש לו עושה את התיקונים שעושים ת מחר תני דיבור יום רביעי עושים פה יום שלישי גלגולי שלג הביאו פה קרח ויעשו יום רביעי גם יעשו תיקון פד אומרים את הפד יום ראשון יש גם ביום ראשון אולי תיקון ארב מיתות בית דין נרא איך יסתדר העניין דבר גדול השתתף מחר יש בהחלט לולה פה גדולה מאוד ברכו אלה שארגנו את הכל הביאו זמר הביאו דגים לאוכל משובח זכות הצדיקים יעמדו להם דעת מרן דעת הרמבם מרן שולחן ערוך שברכות התורה הם לא מה תורה יש ראשונים שסוברים שכן לכן אם אדם מסתפק עם מה נפק מנה מסתפק עם ברכת התורה מי שאומר שזה דאורייתא ספק דאורייתא להחמיר פי מי שאומר דרבנן וככה סובר גם הרמבם הרמבם הרמבן בנן סופית סובר שזה מהתורה ככה רצה להגיד הרמבם רמבם במ סופית אומר שזה דרבנן לכן לכן הוא לא חוזר לכן בגלל שהוא כן לכן הוא לא חוזר שמבי רצה להגיד בדעת הרמבם שזה גם דאורייתא קמינה אם מסתפק אומר אחד עכשיו מסתפק שעושה ברכת יוצר אור באהבת עולם אהבתנו כוון לצאת ידי חובת ברכות הטוב ואם אין לו כבר התפלל מבקש ממישהו ש קות את התורה שיכוון עליו יוציא אותו ידי חובה כ כתב מרן בסימן רט שכל הברכות זה ספק דור ספק דרבנה לכולם חוץ מברכת המזון שהיא היא דאורייתא אם אדם מסתפק חוזר על ברכת המזון הלכה ב בשולחן ערוך צריך לברך בין למקרא בין למשנה בין לתלמוד מרמה גם מדרש על מה אדם לומד תורה וצריך ל לרקות את התורה זה לא משנה לומד תורה שבכתב או לומד תורה שבעל פה בין מקרא כוונה תנך ובין משנה שישה סדרי משנה בין לתלמוד וכן מדרש עכשיו מי שמהרהר אומר מרן בהלכה ד' לא צריך לוקות אותו גם אדם יכול לפסוק דין אומר הרמה רק בלי להגיד מקור מותר או אסור האמת היא שכל הדברים האלה זה מחלוקת הפוסקים רמבם והתו שולחן ערוך כתבו שבין המקרא בין שמ במשנה בין תלמוד אז למה מרן לא הביא מדרש אז מביא למטה הסבר שמרי קש כותב שמדר זה תלמוד הרי מה יש בתלמוד דרשות גם אז ממילא אם אומר לך תלמוד אז זה גם כולל מדרש אותו דבר ככה מביא הרב דוד יוסף כותב דברי תורה אומר מרן בהלכה גמן אף על פי שאינו קורא צריך לברר אדם כותב א כותב סתם מעתיק לא סתם מעתיק כותב חדש לו איזה חידוש או משהו הוא רוצה לרשום את זה אדם שכותב דברי תורה אף על פי שאינו קורים מה החידוש הוא לא מוציא בפה הור רק מהרהר לכאורה אבל מה אתה עושה מעשה שאתה כותב בגלל שאתה עושה מעשה אז אתה מברך מביא פה בשם התז שאם הוא סופר שמעתיק ספר באמת הוא לא צריך א לברך קודם ברכות התורה למה הוא בחלט לא מתכוון בשביל התורה מתכוון בשביל מקצוע בשביל עבודה אותו דבר שעושים מתחיל א מכתב לחברו כותב איזה פסוק זה לא נקרא שהוא כותב דברי תורה אם כי הפרי מגדים רבנו זלמן יד אהרון סולת בלול משת בור אומר שלא צריך שאם הוא כותב סתם פסוקים הוא לא מתכוון בהחלט למה שהוא כותב אז הוא לא צריך לברך אבל המתה יהודה סובר שלא גרם ממרר זה כבר ראינו לפני זה הלכה ה ד רהר בדברי תורה אי נו צרך לברך מלמי שמעיין אמר רבי דוד יוסף מי שמעיין מעיין בספר ראוי להחמיר שיברך אומר מה הבעייה בן כ ברך כוד את התורה אז תברך קודם כוד את התורה שמתם לב שלושה דוגמאות הכותב ראינו מהרהר ומה הדין מי שרוצה לשמוע דברי תורה שם קלטת ירוצה דרך הקלטת לשמוע דברי תורה מה הדין שלו אומר בזה יש אומרים שהוא כמו מהרהר מהרר אינו צריך להלכה אומר רבי דוד נראה שיברך ומר פסוקת ברכת כהנים ונכון להחמיר אומר שלא לפסוק אפילו הלכה קודם שיברך ברכות התורה ולכן אם נשאל שאלה בהלכה קודם שיברך ברכת התורה יברך ברכת התורה ויאמר פסוקי פרשת ברכת כהנים ואז ישיב על מה שנשאר אומר עכשיו אחד לומד אבל לא מבין קח לו זמן עד שהתחיל להבין אומר הלומד ואי לא מבין הוא מוציא בפה נכון פי שלא צריך לברך קודם ברכת התורה מכל מקום שיכול להבין מה שלומד חייב לעשות אומר לא מבין שמע שמע שאפילו יש לו בעיה לכאורה לברך הלומד ואינו מבין מה שלומד אף על פי כן צריך לברך קודם כן מרכת התורה לא שלא מברך מברך הלומד בינו מבין אף על פי כן צריך לברך בקות התורה כל מקום שיכול להבין חייב לעמול אדם לא יכול סתם לקרוא אדם צריך להשתדל לעמול בתורה אם כ שהגמרא כותבת לעולם קרסי לשב אדר סבר שיכול אדם ללמוד את זה בייון אדם צריך להשתדל ללמוד את התורה באיון חברים הלכה ה ברכות התורה אשר קדשנו במצוותיו וציונו על דברי תורה וערבה ואשר בחר בנו אמרנו להן שצריך להחמיר גם לא לקרוא פסוקים קודם לכן קודם שנתפלל צריך לברך ברקו את התורה אם אדם שכח לברך ברכות התורה באמצע פסוקי זמרה יפסיק יברך ברכה אחת שישר בח בנו שם מברך את שתי הברכות הנוספות אומר בן ישתבח ליוצר שמה יברך אומר אחד שומע ציבור שאומרים נקדישך הבית שלו זה מול בית הכנסת הוא גר ממול בית הכנסת הוא עוד לא בירך ברכות התורה אומר יכול לענות איתה אף על פי שאומר פסוקים קדוש קדוש פסוק ברוך שם כבוד מלכותו זה פסוק אמלוך השם זה פסוק אומר מחילה אבל פסוק אמלוך השם ירה אומר ושומע את הציבור 13 מתות הרחמים שמע ישראל ולא בברך בקות את התורה יענה איתם וכל שכן השומע הקדיש וברכו שנם הציבור אלי א אנו רש לומר חצי פסוק קודם שברך ברכות התורה בגמרא במסכת ברכות חלקו מים ברכות התורה אמרה הגמרא אשר בחר בנו היא המעולה שבברכות אתם יודעים שאנחנו מברכים צינו על דברי תורה כנו האשכנזים לכים לעסוק בדברי תורה כילו לא רק ע דברי תורה אלא עיקר מצוות התורה זה עסק מרן פוסק ברכות התורה אשר קדשות במצוותיו ציונו דברי תורה וערב אשר בכ האם יש כמה ברכות התורה יש שניים או שלוש כן הארי כותב שיש שלושה כך פוסק וכך מ הספרדים אז בוא נראה אז זה ככה רבותינו הראשונים נחלקו עם וערבה ה ברכה בפני עצמה מרן כותב בהלכה ו אומר רבנא וערב וו רבותינו הראשונים נחלקו זה ברכה בפני עצמה או זה המשך מנהג הספרדים ודות המזרח כדעת הארי שהם שלוש ברכות והרי ני ברכה לפני עצמ לכן ן אומרים אמן ל שאדם אומר על דברי תורה עונה אמן אבל אם אתה אומר וערב מה שזה ממשיך קדומה לא נכון אפילו הכי מנג העולם אבל מה יש באשכנזים שלא עונים עעל זה שיטתם לברך את זה בלחש כן גם הארי הי אומר וערב בו כ הוא מביא פה למטה מביא את ה מקור הארי שאר הכוונות גם פרי עץ חיים עוד דבר שימו לב איך אנחנו אומרים ברכת ברכות התורה וערב נ השם נונו דברי תורתך בפינו פיפיות עמך בת ישראל כן מנהג הספרדים בתות מעזר האשכנזים אומרים בפי או בפיות אמכ בת ישראל עוד דבר הספרדים אומרים ונ אנחנו וצאצא וצאצא צאצאה אנחנו וצאצא צצא צאנו וצאצא צ צאנו וצצה עמח את ישראה אשכנזים אומרים יש מהם נהגו להגיד נהה אנחנו וצאצאינו וצאצא אמח בתס לא הוסיפו את כל המשפטים כן חשוב מאוד הברכה הזו למה אדם מה שאדם מכוון בברכה הזו ככה יצא לו נדיר חשוב מאוד לכוון בברכה הזו עוד דבר אנחנו אומרים ולומדה תורתך נשמ ברוך אתה השם המלמד תורה לעמו ישראל שימו לב יש עוד הבדל בין אשכנזים לספרדים ספרדים קודם אומרים ברכות השחר אחרי זה ברכות התורה אשכנזים אומרים אומרים נהגו לבר לברך ברכות התורה קודם ברכות השחר אומרים אשר יצר אלוק אלוקי נשמה ואז הם מברכים ברכות התורה ואז הם אומרים ברכות השר הגר אומר מברך כל ברכות התורה וגם אשר בחר ב חברים הגענו לסימן מז הלכה שביעיית ברכת אהבה עולם פותר ברכת התורה אם למד מיד בלי הפסק אדם מתפלל שחרית ולא רך ברכות השחר שתי ברכות הוא לא יכול לברך למה הוא יצא כבר ידי חובה אחד מהם אוהו אחד מהם זה ברכות התורה ברכות התורה ברגע שאדם אומר אהבת עולם אותו רגע הוא נפטר ברכת כות התורה כן הבאנו פה הלכה לפני זה לפני שאדם מתחיל זה יגיד בין היוצר להשתבח יש קדיש לפני זה יגיד ברכות התורה כן חברים אנחנו מתקדמים ויש להסתפק אם מספיק בקורא קריאת שמע סמוך למיד בלי הפסק ולכן יש להיזהר לברך ברכות התורה קודם ברכת אהבת הורם אדם שכח עדיף שקודם יברך ברכות יקפיד על זה למה צריך מיד ללמוד תורה לכן אנחנו אומרים כ תברכו את בני ישראל ממור ולים ברכך השם ישמ מרכת אהבות עולם היא לא פותרת מאמירת רכות התורה אלי אם כן למד מיד שומרים שקריאת שמע נקרא דברי תורה עכשיו אדם לא יכול מיד אחרי התפילה למד נקרא שהוא יצא ידי חובת ברכות הת זה פלא אפילו שיכול להיות שהתפילה שלו היייתה ארוכה אפילו אחי ולמד אחרי התפילה זה נקרא שו שהוא יצא ידי חובה אומר אחד קרא קריאת שמע לא בזמנה לא בזמנה ברב זמנה וקרא קריאת שמע זה גם נקרא שהוא למד דברי תורה אומר אחד עכשיו אומר אהבת עולם לא התכוון לפטור בזה ברכות התורה אומר מצוות לא צריכות כוונה עצם זה שהוא בירך ברכת אהבת עולם כבר יצא ידי חובה דוע שכן הספרדים אומרים ברכת אהבת עולם אשכנזים אומרים אהבה רבה אומר מרן בהלכה ט יש אומרים שם מפסיק בין ברכות התורה ללימוד אין בכך כלום והנכון שלא להפסיק בני לכן נהגו כן נהגו לומר פרשת ברכת כהנים סמוך לברכות התורה לא לזלזל בזה אומר אם הפסיק מלימודו הלכה י התעסק בעסקיו כוון שדעתו לחזור וללמוד לא ה הפסק דין שנ חץ ובית הכסא זה לא הפסק עכשיו כל דבר אדם ברך ע טלית הוריד את הטלית עלה ברך עוד פעם עליה פה אדם נכנס אנוכיות כל הדברים האלה אז מסיח דעתו מהתורה כאילו הוא עזב אותה אז למה הוא לא מברך זה הכל נחשב לך כל שכן הברך ברכות התורה ואמר לאחרים פסוקי ברכת כהנים אחר כך הפסיק מלימודו למשך זמן רע הסיח דעתו שאינו חוזר מך ברכות התורה גם אם יבוא מיד אומר מרן בהלכה יא שנת קבע ביום על מיטתו הבה הפסק זה פשט ויש אומרים זהלא הבה הפסק אומר מרן וכן הלאה לפי השכל לכאורה אדם הלך לישון הפסיד הפסיד ברכות התורה אומר מי כתב את זה כך כתב האגור אבל הוא כתב הביל לו שינת קבע אומר אפילו בית יוסף אומר לא אפילו שינת קבע ת רבנו תן אז אומר מרן שנן כבע ביום על מיטתו והפסק וישו והפסק וכן הלאה חל למעשה שלו מה עשה אדם מסכן לא מרגיש טוב זה שם ואף אם למד תורה בלילה הלילה הולך אחר היום ו לא צריך לחזור לברך כל זמן שלא ישן אחד למד כל הלילה פי להתפלל ניץ למה איץ צדיק כתוב נוח נוח נוח זה ראשי תבות נקודת חצות אבל גם נוח נוח זה נקודת חצות וגם נץ חמה שתי דברים אז עכשיו הוא היה ער כל הלילה הלך לישון כמה שעות טובות רז הובא לומד טוב זה הבן אדם הזה אפילו שישן טוב אפילו אחי הוא לא צריך לברך עוד פעם הלאה המסכים קודם כן מסכים קודם הור היום ללמוד ברך ברכות התורה ולא צריך לחזור לברך שיילך לבית הכנסת אז ראינו בהלכה יב אם הוא למד כל הלילה והלך לישון אמר וככה פסק אומר רבי דוד יוסף וככה פשט פשט המנהג אצל הספר אומר מ יש אשכנזים אם יש כאלה יש כאלה שנהגו להחמיר ושומעים את הברכות ממי שיש בנת שנת כב אומר מרן בהלכה יג מסכים קודם אור היום ללמוד ברך בברכות התורה ו לא צריך לחזור לברך ילך לבית הכנסת אומר אחד שוא היה כל הלילה אז הוא צריך לברך ברכות השחר וברכות התורה לאחר עלות השחר אבל אי הוא הלך לישון עכשיו השקיעה נגיד בחמ ורבע הלך לישון חצי שעה לא משנה כל אחד ל שיטתו הוא קם כבר צריך לברך כות אותו עצם זה שישן שינת קבע הוא שיר כל הלילה מברך בח בבוקר הוא שהלך לישון בתחילת הלילה בשעה 5 מיד מברך זה הלכה כותבת זה הבדל של 12 שעות יש כאלה חנו אשכנזים תסתכלו את זה הרבה בישיבות אז היה פה אמיר והוא אמר את זה גם שהוא למד אצלהם שאצלה מי שהיר כל הלילה לא מברך בקות תורה הוא יוצא ממישהו שהוא מוציא אותו ידי חובה למה ברכות התורה גם אתה צודק גם ברכות השחר אז כמו שאמרנו הלכה יג המשכים קודם אים ללמוד ברך בקת התורה ו צריך לחזור לברך שלך לבית הכנסת כמו שראיינו אתמול שמברכים ברכות ברכות השחר בבית הכנסת אומר אבל הוא לא מגיע עכשיו לבית הכנסת הוא כבר רבה לפני זה היה אומר מה הדיל אם אדם ישן על קבע מיתתו תחילת הלילה כמו שאמרנו אומר אבל אדם אחד עכשיו ה הולך לישון רוצ ללמוד תורה תודה רבה ודא שהוא צריך לברך ברכות התורה אבל אחד עכשיו בא להתפלל רביית חד צריך להתפלל רבת ברגע שאדם צריך ללכת להתפלל רבת הבן אדם הזה הוא כן אדם שצריך בליל רביעית אז כבר הוא יוצא ברכת אהבות העולם פילו שלא כיוון יצא ידי חובה רבי דוד כותב מה זה שנת קבה הוא כותב אפילו יש קצת על מיטתו זה מחלוקת אני לא מטא את הציבור אז הרב בן ציון הרב ציון הבשל אומר חצי שעה רם עובדיה כותב לא הביא פה את בכל אופן הוא כותב שאפילו ישן מעט הוא כותב אפילו חוץ ממכם ישן עם ה עם הבגדים שלו אפילו אחי זה נקרא שינת כמ אומר מרן המשכים קודם אור היום ך כל סדר הברכות חוץ מברכת הנותן סכב בינה רשת התמים שימתין מלאום רם עד שהאור היום יש הלכה קצת תמוה אבל היא הלכה עובדיה כתב בזה תשובה ארוכה באבי אומר אם אדם קם באמצע הלילה למד איזה שעה אחרי זה היה לו עייפות הלך לישון קם עוד פעם אומר הרב עובדיה מברך פעמיים ברכות התור מה הכוונה לפני שהוא הלך לישון כשהוא קם באמצע הלילה בר כות התורה הלך לישון עוד פעם קם עוד פעם ברכות התור קדוש עצום ה הביא בזה תשובה ארוכה בשוט יביעו כלומר אבל ברכות השחר אין דבר כזה אם אדם קם מוקדם הרשע ששבוע הפטרה שלו צריך להקפיד בדבריו יעשה הכל תמיד אדם דם מגיע חצות יעשה ברכות הש פי הכונה למה מביא איזה מין כוח רוחני לבן אדם שזה נחשב שהוא ישן ביום הוא לא הטעמת אמיתה וגם הרשש כותב מונע כמה אסונות ב אז ככה יש הבדל בין ברכות התורה לברכות השחר מברכות התורה אם אדם הלך לישון עוד פעם מברך ברכות הת ברכות השחר לא הגיע חצות מברך ברכות השחר הלכת לישון קמת בבוקר לא משנה באיזה שעה אתה לא מברך ברכות ברכות ברכות השחר עוד פעם ברכות השחר זה פעם אחת רכות התורה יכול להיות פעמיים זה כן אומר מרן בהלכה יד אנשים מברכות ברכות התורה למה הם גם יש להם הלכות אישה צריכה לדעת טוב חות שבת לעשות ברכות חות נידית חול חלה לכות כשרות מאוד חשוב שאישה תלמד לכות כשרות למה אישה ה יכר את הבית אם היא לא תדע בשר בחלב דברים כאלה צריך ללמוד אותו דבר אישה מסתפקת לא חוזר ך לחתום יפה אומר ילד נהיה בר מצווה בערב ביירך בבוקר כות התורה אבל ברכות התורה הזו של פטור ועושה עכשיו של חייב ועושה אולי יהיה אסור ללמוד תורה בסדר תגיד לא ברך אומר הלכה למעשה דיי מתפלל ערבית חמן צד חו כ למעשה אומר רבי דוד שיכוון באמת מה שאמר בקריאת שמע תחב חשוב גם מאוד לעשות את דברי הבן שחי לפני חצות תמיד אדם יעשה קריאת שמע הארי כותב הבן שחי כותב בשם המקובלים שעיקר התיקון של קריאת שמע למיתה זה לפני חצות אז אחרי חצות יחזור עוד פעם אבל העיקר זה לפני חצות לפחות יגיד פרשה ראשונה כול לפחות יגיד פרשה עכשיו אנחנו הגענו לסימן מח ובו סעיף אחד אומרים פרשת התמיד פסוקי קורבן שבת אומרים אצל פרשת התמיד ובוא סעיף אחד אם אתם רואים לפני מרן הוא כבר מה הקדים את עצמו רמה כותב ככה ואומרים פרשת התמיד ושו סדר המערכה ון העולמי אם אי אפשר לאומרו בציבור יכול לאומרו בביתו ולמה אומרים פרשת התמיד אמר הקדוש ברוך הוא אמר אברהם אבינו לקדוש ברוך הוא זמן שבית המקדש קיים יש קורבן שחפרו עלי זמן שאיין בית המקדש קיים ד רבה מה הכפר עליהם ממילא תודה רבה שלא ינזקו אמר לו הקדוש ברוך הוא אם יחטאו תיקנתי להם סדר קורבנות שכל זמן שקוראים בהם מעלה אני עליהם כאילו מקריבים לפניי קורבן ואני מוכל להם את עוונותיהם על מה זה נאמר למשל אזו מקומה שזכ חש קודשים כל זה שם בשביל זה אנחנו אומרים לכן אומרים סדר המערכה מה זה סדר המערכה הביה פסיק אבל מסדר סדר המערכה כן עכשיו אומר אדם שהוא מקריב קורבן אסור לשבת אז אומר אם עכשיו אני קוראה את הקורבנות צריך לעמוד אומר לו ן צריך הרי במקום קורבן מ מקום קורבן זה לא ק אומר השם זקנו צריך אדם ללמוד את סדר הקורבנות כדי שייבין מה הוא אומר גם אומרים פיטום הקטורת לפי הקבלה זה שומר את כל התפילה יש כוח גדול פיטום הקטורת אומר מרן בהלכה א' בשבת אומר אצל פרשת התמיד פסוקי מוסף שבת אבל לא בראש חודש יום טוב מפני שקוראים בתורה פסוקי מוסר תראו אצלנו בתפילה אין קורבן א אין פסוקי קורבן של מוסף למה הארי לא הזכיר את זה במנהג הספרדים כמוהו הלאה אנחנו לא ראינו את זה מה שמרן כותב בהלכה א' בשבת אומרים פרשת התמיד פסוקי מספר מוסף שבתמר אומר אומר רבי דוד יוסף מנהג הספרדים ידות המזרח כדת רבנו הארי שלא להזכיר כלל פסוקי קורבן מוסף שבת בתפילת מוסף אתה מכניס את זה הוא אומר שהאשכנזים כן מוסיפים את זה מקור שלהם זה ספר המנהיג או סליחה המנהיג חולק על זה אומר הרמה עוד פעם נהגו המדקדקים תננ בש שקוראים בתורה דוגמת התורה שנתנה ברטן לכן בשעה שמתפללים שם שנאמר קלץ מתי תאמר נ השם מ כמוך יש אנשים שמתענה יש אנשים שפחות כל אחד לפי פי רגלו מה שאומר רבי דוד יוסף ש לעשה תנועות מוזרות שם זקן הלו אומרים שה הזוהר הקדוש כותב למה אדם מתנענע שלומד תורה זה בגלל שיש לו נשמה אלוקית שאיזה רב אחד שם לב על אחד שהוא בהחלט לא לא ז ז ולא נע ולא כלום אמר תבדקו אחריו אם הוא יהודי בדקו אחריו ראו שהוא לא יהודי אומר היהודי תמיד הוא שהוא מתחבר לשמיים אז הוא זז מקובלים לא הייתי רוא אותם זזה זה כן יכול יות שנמצאים בעולם גבוה שמה כבר הלכה מט חברים אף על גב כ מן הדברים שבכתב יתה רשע ל בעל פה כל דבר שרגיל ושגור בפי הכל קריאת שמ בקת כהנים מותר אסור להגיד בע צריך לקרוא מתוך הכתב אלא אם כן זה דבר ש שגור בפניים מי כותב את זה הגמרא במסכת גיטין דף ס אמוד ב כן מסכת ומורה דף יד עמוד ב דברים שבכתב י אתה רשא רמב אז הוא אומר מה זה דברים שבכתב כגון הנה קריאת שמע אדם יודע יש הרבה דברים שאדם יודע זה יכול להגיד אותם בלפה אבל אם זה פסוקים שלא שסגורים בפיו אומר רבי דוד שזה אסור י כמה שיטות בדבר הזה הביא פה הרב בן פורת יוסף 10 שיטות אומר ואם פסוקים האלה שגורים בפיו אבל אינם שגורים פי כל אדם נכון להחמיר שלא לאמר אבל אם מתבטל בתלמודו יש להקל פסוקים הסגורים רגילים פי כל אדם מותר לאומרם אפילו מציא את אחרי מדיח כדי להחמיר חם כדורי אמר לי גיסי הוא היה מתפלל תודה רבה אז הוא היה שם אצבע אחי התפלל גסי התפלל איתו אחי הגדול חיים טובים הרב בןו אז הוא כל ראש השנה בבוקר הוא היה מתפלל איתם שים תשליך לוקח מניין או חצי או פחות והולכים להתפלל עם הרב כדור הערבית של ראש השנה כיסי זה אחד המקובלים גם מקובל חשוב די חשוב אז הוא אמר לי באותו שנה שהוא נפטר ד לך שרב הוא חי שנה אני אן יודע כמה הוא תמיד שהיה מתפלל השם זקני היה שם את האצבע ככה הו בקשו מני עננ שעשיתי ו עשיתי את זה ככה זה ממש מכן ליך מאוד בכוונה מסתכן אתה לא מפספס כוננה למה עיקר התיקון בשובבים זה לא האמירה זה הכוונה שחושבים על השמות הקודש ודאי שהמירה היא חשובה מאוד היא הכנה הי הווידוי ודאי אומר אחד אתה אומר דברים שבכתב אפשר לומר עלפה מה יצא אחד דיבר יודע את כל התורה יגיד למה עת לעשות השם הפרו תורתך אותו דבר פסוק אחילה פרשת קדש ם שמור השם זקן שגורה בפי כל אנשים רגילים כל יום להגיד את זה אומר רשאים לאומר ב אין להם כן מקום שאין רגילים לומר את זה בכל יום צריכים להתיר לאומרם להיזהר לאמרם מתוך הכתב אז כמה חשוב ההלכות שלומדים הלכות היום באמת עכשיו בערב תדעו זה הזכרה של אותו קודש קודש הקודשים מי השכן שלנו ולא הכרנו אותו רבי שמעון גבאי זכותו יגן עלינו ועליכם בזרת השם אלף המגן אותו בחור למד 300 פעם שר הביטחון היבל ביטחון כמעט נדירים נדירים מה שוא היה רב שמעון גבאי כן היום ההזכרה שלו בנתניה הזמינו אותי שם בעזרת השם נגיד כמה מילים כל הכבוד להם איך הם מכבדים אותו בן למלה מ-500 איש בהזכרה של למעלה מ-500 א רבש חלקו מה עשה פטר צעיר ב תןבי הלך כפרה על עם ישראל הרבה רבנים הלכנו צעירים רב שמעון כהן גם שהבן של הנכד של הרב חויתה הכהן גם נפטר באותו תקופה פה צעירים מתו מכל עיר מת איזה רב צעיר מסכן עלינו השם רחם עלינו ציל את כולנו קי הרבים גדול בעל אמונה כי מוסדות על 17 דונם אדמה 17 דונם אדמה נסוע שם ברכב מציון כבר ראה אותו כמו הוא היה עצמו עני עצמו בעל חולים היה ביקום המדינה מי ש איך הוא אומר מי ש הולך ללמוד תורה סוחבים לו את הפאות ומוציאים לו את השעון שלו וזורקים אותו ומבזים אותו מה אתה הולך ללמוד תורה לך תעשה צבא ככה היה בכל המדינה קבלים בזיונות מי היה מוכן לכת ללמוד תורה וגם ההורים היו עניים והיו חייבים של דרך לעבוד שין להם מה לאכול וגם לא עוזר להם הוא עבר מסירות נפש היה צריך להגיע את בהר יעקב בכמה אוטובוסים וכולו היה לו חולצה אחת אפילו סודר לא היה לו מי דיבר על משחת שיניים מי דיבר על דברים האלה הוא היה בעל ייסורים היה לו כאבי תופת בבטן רוב הכאבים ה היה חיב לכת לשכב איזה חצי שנה בבית בסוף כל ימיו היה חייב לאכול אוכל טבעי רבנית יש את המשגיח הרב דוקין דוקין נראה לי שמואל היא הייתה ממשלת לו כל יום אורז מלא שהרב פתח פה את הישיבה קרא לישיבה שלו על שמו על שם הרב שלו אומר הלולה לא הייתי נשאר בישיבה אומר הוא לא יכל להמשיך אבל הוא היה לומד הרבה שומר אמונים על אמונה וביטחון הוא מאוד התחזק מהספר הזה לכן הוא קרא לבן שלו אהרון להכיר תודה שומר אמונים אומר בלי הצדיק הזה ובלי הצדיק הזה שעזר לי לא הי שך שהייתי ממשיך כולם צחקו עליו אמרו לו אתה לא תעבוד לך מחר להתחתן לא לךך להתחתן אומר בגיל 20 הוא כבר התחתן אחרי זה קרוב ל-1 ילדים זה היה בקום המדינה ממש שנים לא הרבה 20 שנה למדינה וכל החברים שלו באו עשו צבא וזה אומרים איך הוא מתחתן בחלט הרי אמרנו לו שהוא לא יכול להתחתן בני תורה אין להם כלום עניים ירודים הנה התחתן גר בחזון יחזקאל תקופה הוא גם לא היה רוצה לקחת משכורת הוא היה בלן ה מנקה את המקווה בחזון יחזקאל היה לו ענקות מיוחדות לא לקבל כסף מתורה עד שהגיע חםן ציון אמר להו אתה חייב לעבור לנתניה זה התיקון שלך ז זה עבר הוא אדם שלא יודע לדבר לא היה לו ומץ לדבר בכלל אמר לו תתחיל למסור שיעורי תורה כל מיני לבתים בחורים נושרים אחרי זה אמר לו תפתח תלמוד תורה אמר לו כמה בודדים אמר לו אין לי כסף אמר לו תסגור את הכל העיקר זה תלמוד תורה הדור הבא שווה את כלכל ה אמר לו תגיע ל1000 ילד להגיד אז זה 1000 ילד זה עברת 1000 ילים אמונה בע למונה תמיד היה עובר משפץ בניינים שלמים בנה בניינים בלי כסף היה רואה לא טוב אומר תשברו את כל הפנים של הבניין תעשו חדש פיך שאני מבין זה לא מספיק יפה להשם ה רוצה ללכת עם פרק עולם לא הלך להתרים בחוץ לארץ עולם גם לא עשה הטרמות היה לו אמונה אבסולוטית פחד פחדים קודש הקודשים ה היה שולח לי לבית לקנות את הספרים שלי של קדושת בית הכנסת כמויות מאוד ספרים קנה ממנו לחלק מאוד מקפיד קראה לישיבה שלו השם הרב משה אלשך לי תורת משה ש אומר הוא היה מאוד מקפיד על יופי וניקיון הבן תורה ברך מהכבוד אנשים שרודפים אותו מאוד חזק מנתניה ממשיך אר אולי רודף אותם מחזיר להם טובה תחת רה שקורא את הספר שלא ראייתי ספר כמעט כזה יפה כמו הולך תמים ספר שנכתב ספר מוסר עצום שקורא אותו חזק באמונה ביטחון זה יהודי שלם שצדיק אמיתי ר פעם אחת לא היה לו מי שנקה את כל המוסדות של הענקים שהיה בבית מדרש שלש מ מאוד תפארת משה קורא תפארת למשה תפארת למשה אז הוא היה הנוסע מד פעם שמצבו קשה ש סונטו המסוקים אחד התלמידים שלו היה חייב להיות שמה אמר לום אתה לא הולך לשם אתה לא הולך לשם אומר לו מה אומר לו היום אתה לא הולך אתה שומע יש לך התייצבות היום אתה לא הולך אתה נשאר פה לא הבין לא הבין אחרי שהמסוק התפוצצו הבין מה השל התכב הי ל רוח הקודש דלי צדיק צדיק נסתר היה צדיק נסתר זכותו של הצדיק הזה יעמוד לנו כמה פעמים אני אחר לא יכול תמיד הייתי הולך לקברו גומר את כל ספר התהילים שלו צדיק גדול אמרתי לתלמידים שלו בעלי יסורים רו כל חודש שם את התהילים דליקו לו נר כל יום נר שבועי ותשימו צדקה אין לי ספק שהרב שלכם חייב לעזור לכם אותו דבר מי שעשה ככה לרב שר בינר שוא למד מה שמתו ן צדקה מדאי שהרב יעזור אין ספק צדיקים פועלים תדעו לכם צדיקים פועלים למה לא רואים נסים לא מתפללים לא מתפללים נכון לא מתפללים מספיק מתחנן קרוא תהילים שיכול לקום בלילה לפקוד את השם חנן פרת ליל שבת השם זכנו איפה אנחנו הוא יעזור שיהיה לכל עם ישראל ששות אומר שאחד היה לו שתי לוחות הברית מאוד עם משהו יקר מאוד גנב אחד רא את זה אמר אני בא בלילה עם סולם גונב את זה שם את הסולם ויה עבריין כבד אומר הע זקן מלמטה אומר לו תרד אומר לו תעוף מפה אמר לו אני מושך לך את הסולם התחיל למשוך לו את הסולם אומר הוא מאיים הוא עבריין אומר אני ארד אני אשבור לך את העצמות הוא יורד לא מוצא את הזקן עולה עוד פעם לגנוב עוד פעם הזקה למטה מושך לו את ה את הזה אומר לו תרד מפה מהר עוד פעם בא לעלות אומר לו דיר בלק זה יהיה פעם אחרונה יצא לך מלמעלה עד למטה מגלשה תרד מהר ההוא ירד למטה לא רואה אותו לקח את הרגליים שלו ברח אומר אין ספק שזה הרב אל שך הגיע ציל אותו מהגנה זכותו יעמוד לתלמידים שלו לבנים שלו כל המשפחה שלו היקרה שימשיכו ככה בדרך השם דרך התור זכרו מה שהרבה לא זכרו משהו זכה לדבר נדיר הרב הזה צדיק אמיתי צדיק אמיתי עניו לא סתם אז אנחנו התחלנו את הדברים האלה נשמת רבי שמעון גבי בן רחל שעמד בתפילה על כל הציבור שלו ועל כל ם ישראל ועל רעייתו על המוסדות שלו הנפלאים ועלינו ממו שה שליח ציבור בארץ אך יהיה שליח ציבור בשמיים לגב דק מנן דברים שבכתב אני חוזר עוד פעם סימן מט י את הרשה לאומרם בעל פה כל דבר שרגיל פי כל כם קריאת שמע ברכת כהנים פרשת התמיד כצא בהם נותר אבל אם זה לא רגיל בפי הכל אמרנו הביא פה כמה וכמה א אומר כמו שאמרנו סומ מותר לו להגיד את זה הגענו לסימן נו חברים קבו לומר קבו לשנות אחר פרשת התמיד פרק אזו מקומן יתא דרבי ישמעאל כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל ו מקרא משנה ותלמוד ברייתא דרבי ישמאל כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל ו מקרא משנת תלמוד פסיק ברייתא דרבי ישמעאל הוה במקום תלמוד שהמדרש כלמו כתוב במסכת קידושין דף ל מביא רבי דוד יוסף פה שנת ליך אל תקרא ושננתם אלא בשיל שתם בשיל אשתם תחלק את הלימוד שלך שליש מקרא שליש משנה ושליש תלמוד ולכן תיקן רב אמרם גאון בכל יום קודם סוקי זברה להגיד מקרא להגיד משנה ולהגיד תלמוד בחרו באיזה משנה באיזה מקומה למה זה פרק בשס שאין בו מחלוקת והיא משנה ברורה מהלכה למשה בסיני ולמה אחרי פרשת תמיד ו שאמרו בכל מקום מוקטר מוקדש מוגש לשמי אלו תלמידי חכמים שעוסקים בתורה כאילו מקדישים מקטירים מקישים נשמי ברייתא דרבי ישמעאל ב מדרש תורת כהנים ר במקום תלמוד יש ש מדרש כלמו ולמה קראו את זה זה היא ראש ספר תורת כהנים והוא ראש כל הקורבנות וא אתה אצל הקורבנות בריתה פרק אזה מקומן בריתה רבי ישמעאל יש כאלה הדפיסו את זה עם ביאור ויש סידורים שמבאר את זה כדאי ללמוד את זה עם בירור עם ביאור אומר אבל אסור בתורה אפילו אחי מותר לי לקרוא את זה אחר כך אומרים משנה יודה בן תמה אומר וכולי ואז אומרים אם אין מניין אומרים את זה אחרי קודם ברוך שאמר אחרי השם מלך פסוקי דזמרה סודו להשם דוד המלך תיקן לאומרם כל השנים שהיה אהרון ביריעה מה זה ברי אני ככה שמעתי שאיפה שקבר של דוד המלך מי שמכיר יש אבן כזאת שנכנסים לשמה לחדר הזה שדוד המלך קבור הכוונה שיש את האבן האבן ה ז זה לא קבור שם האבן הזה מתחת לאבן יש מדרגות ושמה זה נכנס לתוך מערה מערה בנוייה ענקית אומרים שזה כמה קומות ושמה בהמשך בהמשך ה שעופר דוד המלך זה לא רק דוד המלך זה גם שלמה המלך גם עשה המלך קרוב ל-10 צדיקים שמה גם יש שמה ים גם כורים שם בזמנו רשות העתיקות הביאו מצלמות משוכללות שיכולים לצלם לראות תת קרקעי וראו שמה מתחת קרקע כמה וכמה קומות יש אומרים רבי אושר היה צדיק גדול שכן שלי פריינד הוא סובר שהוא קבור חצי קילומטר משם כמע או רבע קילומטר איפה המנזר שנ נוצרים כאילו איפה ש שאתה בא אתה פונה ימינה בכלל אתה לא פונה שמאלה לכץ דוד המלך ואז עוד פעם שמאלה ואז אתה מגרע למגרש כדורגל ענק שומם מקום שומם מאוד קצת מפחיד אתה פונה בו ימינה גם איזה מרחק של 100 מטר בערך שם כתוב על הקיר החומה של המנזר כאן לפי רבי ושר זה בדיוק המקום שדוד המלך כתב זה שיטת רב אושו פריין אבל האדמור מגו אומר שאיפה המיקום שלו האמיתי מי שבא דרך הבטי תפלה של הגויים אז פונים שמאלה לפני שפונים שמאלה תראו שאנשים מדליקים שם נרות כמו איזה מקום ישיבה כזה ענק אומר ששב שיטה שלישית שעולים כמה מדרגות בצד ימין וז נכנסים כמו יש שמה חוץ מודכם שירותים שירותים גברים שירותים נשים שהולכים לכיוון השירותים לפני זה יש חלונות שבח חלנות האלה רואים את את המזר חלונות האלה ש שמתחת הו כמה וכמה שיטות אבל הרב מורג שטרן אמר שכיוון ששמו את האבן הזה אז הנשמה שלו עלתה כבר בא לשם זה הכיסא שלו מה נפקא מינה לפני שנכנסים לאבן הזאת יש בית הכנסת קטנה היא כמה מטרים על כמה מטרים זה המקום שארון הברית היה איזה 40 שנה זה מה ש דוד המלך אומר לא נעים שאני גר בבית ארזים וארון בית השם ביריעות זה היה שמה היה את הקירות ואז זה עשו יריעות אז זה אמר לא נעים לי שארון בית בית השם ביריעות אני נמצא בבית ארזים והוא ככה צריך לבנות בית להשם כן המקום הזה ו היה מביא כל ום את לביאים והיו מנגנים שם זה מקום קדוש באמת המקום הזה מקום קדוש עד שלא בא רב מורג שר הביא את הכולל הנוצרים היו חוגגים שם הבתי טפלה היו מצליחים שמה אז הוא בא שמה עשה את הכוללים ועשה שמה הרבה ייחודים וכוונות במקום ואז התבטל הטומאה שלהם הרבה ואז גם הם אומרים מיום שהגיע הכולל הם הולכים ומכול ומכול והולכים והולכים וילכו ולא יחזרו כל שונא ישראל תדעו שזה כל השמה מחברו כל הקדוש חרב ודוד המלך לא הרבה בעים מקום דוד המלך יש שמה השראת שכינה עצומה תפילות ש מתקבלות ויש שמה כל הזמן השכינה שמה נמצאת מי שיכנס רגיש את זה שמה קדושה עצומה במקום הזה שמה גם בקבר של רחל אמנו כמובן מערת המכפל ע מה נדבר וגם שמואל הנביא מי שילך במקומות האלה ירגיש הרגשה עילאית תפילות מתקבלות שרם ישראל יש פה אנשים שגבוה לכים של עושים תפילה על הישיבה אנחנו מפה אומרים להם תודה ש מתפלל עלינו אז דוד המלך תיקן להגיד את פסוקי דזמרה למה אהרון היה ביריעה מנהג הספרדים קודם ורים את הודו ואחרי זה ברוך שאמר מנהג חלק מאשכנזים אומרים ברוך שאמר ואז אומרים עודו יש כל מיני פסוקים מרו ממך מזמור שי חנוכת הבית דד צריך לדעת שאן הקמות השם אן הקמות ופי השומרים זה דבר גדול הרי כותב הרי כותב שיקפיד האדם כל יום לומר אין נקמות השם נקמות הופיע ויכוון שוא אומר את זה להי זכותם של עשרה רוגי מלכות אומר שלולי היה ערה רוגי מלכות אם אין ערה ארוגי מלכות העולם הזה לא כ להתקיים לכן שאתה אומר ה קמות השם מי ששם לב בסידור סולם עליה הוא לא רק אומר לך תגיד הוא גם כותב לך את שמותם ואומר כוון על זה מה הכוח שלהם מאוד גדול בשמיים אחרי זה אומרים המך השם כדת השם מלך פי דעת רבותינו המקובלים נוהגים לעמוד שאומרים השם מלך לפי הפשט לא צריך אבל ככה המנהג שומרים פסוקי הוינו רשעים לאומרם ישיבה אומרים את זה כמו שאמרנו פעמיים מי כתב את זה הרמבם שיבו הנקת המנהיג כ מביא רבי דוד יוסף כל אלה כתבו להגיד את זה פעמיים כן עכשיו אדם עוסק באמירת הקורבנות שומרת שהציבור אומרים השם מלך השם מלך השם אם אלו לעולם ען ההוא שיעמוד עםם אף על פי שלא צריך להפסיק לומר השם מלך אבל אם הוא לא עוסק בקורבנות יגידו אתזה מישהו זקן או חולה קשה לו לעמוד יי לאומרם מיושה ואז מגיעה ברכת ברוך שאמר נוהגים קודם לומר למנצח בניג מזמור שיר המקור שלו מביא בשם שאר הכוונות צריך לדעת שמנצח בנגינות מציל מפני מגפות אז אם זה על קלף אדם יגיד את זה על קלף זה מציל אותו בדרך שיהיה לו שמירה והגנה ואם זה על זהב יש ציפוי זהב יש לי את זה שירצה אני יכול לתת לו אם זה ציפוי זהב זה סגולה לפרנסה טובה למנצח אבא שלי ה מאוד מקפיד עלל המנצח אזה מקלף הה תמיד קלף היה אומר וגם כתוב שלשים מתח שתי צידי אארון הקודש אז הוא באמת דאג שיהיה משתה צידי ה ויש אומרים שמי שאומר בנצ חמה בל יום לא יקרה לו שום מקרה רע כאילו הדליק המנורה בבית המקדש וקביל פני השכינה ויש נוהגים למרו מתוך ציור המנורה כן וכולי אף על פי שאין להכל לכתוב את זה בכתב יד דיעבד רשעים בשבת ויום טוב נוהגים לומר אחרי השם מלך השמים מספרים כמות אן נזכר בסידורים ועל פי דעת רבותינו המקובלים את עניין גדול באמירם ויש נוהגים לומר בכל המועד השמים מספרים במקום לנצח בגנו זה ברוך השם זכינו ללמוד היום כמה וכמה סימנים אם זה מב שלמדנו איתו אתמול היום ראינו מז מח מט ונ ארבעה סימנים תודה להשם זכינו כבר לסיים חלק שלישי מהלכה ברורה ו כמה זה חשוב ברוך השם ספר נפלא רב כת שזה באמת בעזרת השם יתברך לעמוד לנו לכם לכל בית ישראל נראה את ההלכות שמירת הלשון חברים