הרב מאיר דוד שמואלי - סימן קפ"ח • דיני ברכת המזון בשבת, והטועה בברכת המזון

Kind: captions Language: iw אנחנו בהלכה ברורה שולחן ערוך סימן קפ"ח היום אנחנו בתאריך ב באלול תשפה הר שחתם בונה ירושלים יענה אמן חר ברכת עצמו נשמכות דאורייתא טוב ומתי ונה דאורייתא אז כתוב בגמרא בברכות כך פסק הרמב"ם כן אז יש לנו שלוש חברים מה שלימד אותנו אור שברכת המזון שלוש ברכות ראשונות זה מהתורה הרביעית מדרבנן אם כ שראינו אתמול עוד כמה מחלוקות בדבר אז לעשות הבדל ביניהם אומרים ברוך אתה השם בונה ירושלים אמן שתדע שעכשיו זה הסיום של הקדוש ברוך הוא. זה הטוב הטוב זה משהו אחר. תמיד אדם אומר מברך עונים אמן. הוא לא עונה אמן על עצמו פה. עונה אמן על עצמו עונה ירושלים. אמן. להראות שסיימנו. הרמב"ם אומר תודה רבה הרמב"ם אומר שכל מקום שמפרשך שתי ברכות או יותר עונה אמן אחר ברכת עצמו כל נח ברכת יעלילוך שבעחר ברכת ישתבח שהראשונים חולקים בזה אבל ברכת המזון כולם מומדים שנים אומר מרן בהלכה ב' סימן קפ"ח אמן זה יומרנו בלחש כדי שלא ירגישו ברכת הטוב מתים ונדאורת זהוב אדיר רבנן זה מנהג האשכנזים אומר הרמא שומר בק כל רבין שברך לבדו בין שברך עם אחרים אומר היום כולם רגילים להגיד את זה אז לא יזלזלו בה מה המקור לכל זה ברכת הטוב והאמיתי גמרא בברכות דף מ עמוד ב הביה היה אומר את האמן בקול כך כותבת הגמרא כדי שידעו פועלים שהטוב המתיב לה מהתורה רב הש עונה בן חישה כדי שלא יזלזלו בהטוב המתיב כתבו התוספות שבעל הלכות גדולות פסק שונה בלחישה כן פסקו רבים ברבותינו הראשונים מוד כל עם ישראל כל הבחורים כל החיילים והשורים לומדי התורה >> לריף לא הזכיר שצריך להגיד בלחש מאיר בזה הבית יוסף עכשיו זה כמו זמן מלחמה שעות אלפי חיילים לכן צריך לעשות תפילות בו זמן של מלחמה זה לא זמן זה מלחמה עשרות אלפי חיילים קום מסוכן שורצים מחבלים שורצים מטענים צלפים השם ישמור אותו כמה בחורים עכשיו נכנסים כמה מחשבות יש להם מה אנחנו צריכים את זה מה צריכים יש להם מץ הרע זה יהיה להם כוח להישאר במלחמתה של תורה >> אז הרמבם כתב צריך להגיד בשקט בחינה הרבה מהפוסקים כתבו להגיד בשף לא דיבר בזה כלום הרמה כתב שמנהגם להגיד בקום מנהג הספרדים צריך להגיד בשקר הגענו הלכה ג צריך להגיד לו שיארגן ממנחה רב שילו בדיוק בשפע מחילה לוולפ >> כן לא לא שבע שבע שבוע הבא כבר יצא השקיעה בדיוק בשבע עכשיו 7 אומר מרן בהלכה ג צריך להזכיר ברכה שישית מלכות בית דוד ואין להזכיר בה שום מלכות אחרת ואומר מלכותך מלכות בית דוד טועה שאין להשבות מלכות שמיים מלכות הארץ לכן לומר אבנו מלכנו שומרי דף שומר הלב יבוא ס מלך ברחו מדלג מילת מלך גבי כבי הלכה הקודמת צריך להגיד אמן. הפסיק קצת גיד בונה ירושלים אמן >> כןצמו בחינה אומר מרן בהלכה ד' תודה נוסף ברכה שלישית איך היא פותחת לכם השם אלוהינו אומר מרן סימן קפ"ח הלכה ד' שהיה פעם גם נוסח נחמן השם אלוהינו חותב בבונה ירושלים או מנחים מציות בני ירושלים ואין לשנות הנוסחה משבת נכון בן בשבת בנכון אומר אותה נוסחה יש אומרים בונה ברחמה ירושלים בראש חודש מוסיף יעלה ויבוא מסיים כן מלך הנן ורחומת מקור לדבר של הנכה ד' מסכת ברכות כך מביא רבי דוד יוסף דף מ שבת מתחיל בנחמם ש בנחמות מה זה מה זה נחמה ברכב בוני ירושלים אז כל בניית ירושלים זה נחמה יש מחלוקת מה עושים בשבת הריף רוצה להגיד אין לו מרכים בשבת וה כבקשת צרכיו אבל מרן פסק כמו הרשי והרמבם השבת מתחיל ואין לשלון משבתך לכן פשט המנהג במקומנו לומר בין בשבת בכמן זה אומר שכל הרחמן זה בקשות לעניין חתימת הברכה מנהג ישראל לחתום בונה ירושלים בין בחון בין בשבת יש חולקים על זה מנהג האשכנ נזים לומר בונה ברחמיו ירושלים אם אמר גם הספרדי שאמר את זה יצא מכס של ספרדים שזה >> עוד דבר אומר רבי דוד נוהגים לומר ברכה שלישית אבינו לא רועינו ראינו רוענו רואה שלנו >> ראינו אה רענו כבסים >> וראינו בסדר זה הכוונה אנחנו כמו כבסים וראינו מה זה ראינו תראה אותנו עכשיו אומר רואנו השם רועה שלנו כאילו אתה משבח אותו אז אתה אומר רענו אתה מבקש אתה לא משבח אותו אתה מבקש תראה אותנו עזוב מחילה אז הוא אומר רענו ככה הוא אומר נוהגים לומר ברכת שלישית ברכת רענו ואן אומרים רוענו רענו כן אומרים זוננו הרי אין מה זה רענו תראה אותנו לא אומרים רוענו הוא הרוע שלנו אלא אתה מבקש בקשות ש אתה אומר אין מביא פה את ה ירושלמי שאומר ככה שאומרים רעין אומר איך מותר להגיד רענו אתה מבקש בקשות מה שרבי ישראל אומר אומר נוהגים לומר סדר רחמן אף בשבת ואין לחוש מזה משום שאל צרכה שכן הוא נוסח כן כתב השיבולי הלקת על פי הירושלמי שרי לומר ראינו זוננו בשבת שטופס הברכה לכן המינה לכן פשת המינה חברים הגענו להלכה ה שבת אומר בא צבחצנו יש חודש מיום טוב חולו של מועד אומר מרן אומר יעלה ויבוא ך אחד מהם בשבת אומר גם רצה וגם יענה ויבוא קודם רצה זה יותר רב אני לא מזכיר ששבת בעניב של יום טוב לא של מועיל בראש חודש פרצב חצ כך כתוב בגמרא ר בברכות ח מזכירים את מי וזה עצמו דרבנך כתב הראש והרבה ראשונים בדבר הזה אז למה אומר קודם רצה אחצ מחר כך חב כמ תדיר שנו תדיר תדיר קודם מי כתב את זה כך כתב הרמבם שבמב"ם כותב שבת ראש חודש וכל המועד יגיד קודם רצה חניצנו אחר כך יעלב כדברי הרמבם כך כתבו כמה וכמה מהראשונים כן הרבה ראשונים בדבר ואם אדם טעם במקום יעלה במקום רצה אמר קודם יעלה ועבוא אין בעיה קח חנוקה ביפולים לפני >> שמה זה להודות ככה הוא הסביר אומר אם שמת לב שהברכה השנייה זה לא נוע לך השם שמה גם אתה מודה להשם נכון ככה הסביר לי החכם אומר רבי דוד, אם אדם בטעות במקום להגיד רצה ואכל צנו, אמר יעלב ויבוא. אחרי זה אמר רצה, מה דינו? >> לא חוזר. אתה אומר יפה אני מקריא מה שאתה אומר. אפילו אם התחיל לומר יעלה יבוא נזכר באמצע ויבוא צריך לומר את צבחצים בתחילה יסיים יעלה ויבוא ואחר כך מרצבחצנו הביא סוודגת אריה שכתב שמתחיל לומר יעלה ויבוא קודם רצה ואחריצ להפסיק באמצע וכן פסק הערך השולחן טייב לכן כתב פשוט רב פעלי רבנו יוסף חיים בשוט עמודי אש הביא גם את השאגתי כאן הוא דוחה את דבריו מביא את הנודה ביהודה בני יצחק תורת חסד פרחיה את זה מלכות קריאת התורה למה הוא אומר שהרב פעמים כתב דבר פלא אומר אומר, אם אדם בטעות אמר יעלה ויבוא צבע חניצלנו, עוד פעם צריך לחזוב להגיד יעלה. כך כתב בבי העומר נגד נגד מה שהוא כתב מביא הרבה פוסקים שסוכים ככה שבאמת אם אמר אמר צא ידי חובה עוד דבר הזכרת מן המאורה צריכה להיות בתוך ברכת בונה ירושלים מזכיר ברכת הארץ צריך לחזור להזכיר בבוני ירושלים ואם נזכר אחר שסיים ברכתם ז דעת רבי רבים מהפוסק כם נועים כאילו שלא זכר הנה זה בשבילך רבי ישראל אומר מה הדין עכשיו הפוך רבי יעקב הביא דין הפוך אם אמר אדם יעלב ויבוא אורצה ורחליצנו בנודה יצא ידי חומה או לא >> אומר צריך צריך לחזור ולהזכיר בקת בוני ירושלים. למה? לא סדר. גם זה לא המקום שלו. אומר ולא יצא אפילו בתיאפון. או תודה רבה. ברוך הבא אומר רבן תדע לך שיש תוספות ברשי כותבים שבדיעבד כן יצא אליך יש הרבה ראשונים שלא סוברים כ אומר מאחר ויש כמה ראשונים שכתבו בעדיה דליבד חכמים נצא אפילו בדיעבד כתבו דלחיתה כחכמים כן יש לי אורות דדינה ואין לומר בזה ספק ברכות תעקה מסכים איתי בזה אדוני אבי הראש מרן מלכה שניתי קורה יכול לקרוא דבר כזה שאדם בטעות יענה ויבוא בצבע אח ניצא למקום להגיד אותו במקומו אמר את זה במקום אחר כו ב >> חברים יקרים הלכה ו' זה מה שאתמול ילידנו סכשם תן לו לחציח במשפחת כל מה שצריך השפע ברכה טובה כל שיבולת טובה >> ט ולא הזכיר ששבת אומר ברוך אתה השם כן מלך העולם שבתות מנוחה לעמור ישראל באהבה עוד ברית ברוך אתה השם קדש השבת אם טעם ולא הזכיר ש יום טוב גם אומר אשר נתן ימים טובים נשר חקתנו ברוך אתה השם כד ישראל חן יום טוב בשבת אומר שנתן שבתות מכלס בעב ברוך אתה השם קדש השם כל הברכות הללו אומר אותם שם מלכות מספיק הברכה הזאת דווקא שנזכר קודם שהתחילה טוב ואמיתי אבל אם תחיל הטוב ואמיתי צריך לחזור לראש ברכת המזון קודם כל הדין הזה הוא בא במסכת ברכות דף מט עמוד א וכן פסק או או אומר ויצרך לפתוח את הברכה בשם מלכות שמר ברוך אתה השם חתימת הברכה מזכיר שם בלבד ברוך אתה השם מקדש השבת אומר אבל בגמרא ר שלנו לא כתוב שם מלכות כתוב רביעי בשם הרעד הפוך שגם לא לומר מלכות מה הדין בזה אז פעם שעברה ידידנו רבי יעקב סיכם לנו פה מהלכה ברורה חמש שיטות אם אדם לא אמר רצה ואחיצנו יעלה ויבוא זה איך אומר צריך להגיד יש ברכה ברוך אתה השם שנתן שבתות מנוחה על מו ישראל דברים ברוך אתה השם וכולי תודה רבה יש השבת אז יש אומרים ברעבד הנה רבי מאור הגיע ברוך השם אז אומר ברעבד יש אומרים שאין בה שם מלכות לא בדיטיחה ולא בחתים אז זה שיטה ראשונה יש שיטה שנייה שהיא ברמבם תעשה את זה קצת גבוה כמה מעלות >> עוד מעלה >> כן יש שיטה ברמבם שאין בה שם מלכות בפתיחה חותם שם מלכות בחתימה שיטה שלישית שיטה שנייה ברמבם שאין בה שם מלכו בפתיחה אבל בחתימה שם בני מלכות היא שיטה רביעית שהיא שיטת תלמידי רבנו יונה רשבא רשבץ שתמיד אומר שם ומלכות שיטה רביעי זה השיטה שלנו דעת ורחות חיים ועוד הרבה ראשונים שנים שאומר בשם הלכו בפתיחה בשם בחתי יש חמישה שיטות כל החמישה שיטות הללו הביא את זה רבי רבי דוד יוסף בתוך הזה אם אדם התחיל ברכת הטובה מתיב אמר להעד ונזכר שהוא לא אמר צבע חניצנו צריך לחזור לראש ברכת המזון אפילו אם אמר לעד לפי האשכנזים אמר האלם היה הדבר מסעודת השבת שת שבת שחרית חוזר לראש ברכת המזון. ואז צריך לדעת שדת רבים מהראשונים והם הרעבד רבנו יונה שלא חוזר לראש, חוזר לרחם. שמה הוא חוזר. זה שיטה. הרמבם פסק שחוזר לראש. יש גאון עולם. הרב ודיה היה אומר שהוא לא היה פחות מחזון איש. יודע אם שמעתם אותו. דבר ידוע מפורסם מהעניין. לפני עשרות שנים הוא אמר שרבי יוסף ידיד היה רב גדול כזכורני בצפת היה חברותא של ה מדבז מצווה הוא היה רב גדול בירושלים אמר שהוא הכיר אותו ואת החזון איש אמר והיה ראשו כראש החזון איש ואם היה מפורסם אם היה אשכנזי היה לו כבוד כמו החזש משהו כזה הרבה גם הייתי מכניס את הספרים שלו ב בחיבור בחיבור עזר לחוש הקפטתי הייתי לומד את הספרים שלו מכניס תשובות ארוכות גאון העולם ה אמרתי מחם עובדיה כך כתב הנהר כך הוא כותב שיש פה סבל למה שהרבה ראשונים אומרים שאסור לחזור לראש ברכת המזון ברגע שאדם לא מרצחצ אסור לו לחזור לכן הוא רצה להגיד סבל אומר חוזר לרחם בט אז הוא אומר למה לא אומרים בזה >> אפילו שדאורייתא >> כן אומר למה לא אומרים בזה ספק ברכות תקן שלדעת הרמבם ורבים הראשונים יחזור לברכת בונה ירושלים זה לא מענה וזה נקרא ברכה לבטלה פי שיטת הרמבם הפוך אם אתה תגידו בני ירושלים ברוך אתה השם בני ירושלים אתה תעשה עכשיו כת כלומר איפה שתלך אם תעשה עושה כמו ה כמו הרעבד אתה מושה בחוטב אתה ואם תעשה כמו הרמבם שאומר שאתה חוזר לראש גם את שיטתם או אתה גם עושה ברכות תבטל ע תסתכל זה אנחנו נעשה כמו הרמבן שאנחנו תמים דרכו ברוך הבא בסדר שהרב אמר יום אחד אלול אלול עכשיו כל הארץ יצאה קבע צת הבן מליהם ספר אז לא אומרים בזה ספק ברכות להקל כך לכן כתב לבאר בשוט יבי העומר כבדה הליכות עולם מקצות השולחן עכשיו אומר המרדי אמיר אומר איך אתה אומר אם אדם עכשיו לא אמר ידנו יוסף לא אמר אצב ואחנו לא אמר יעלה ויבוא התחיל ברכת בונה ירושלים ברוך אתה השם אין לעד צ'יפ לב טוב תלדין שהוא לא אמר את הזה לפי הרמבם רבי תל צריך לחזור לראש ברכת המס לפי רשבת צו תחזור לרחם אומר איך אתה עושה את זה אם תחזור לראש תעשה פה ברכה לבתנה לפי השבת לפי הרמבם אם אתה תגיד מרחם אתה עושה ברכה לבת אנחנו עוסקים כמו הרמבם שישי כל ה הרוב הראשונים שהולכים איתו שחוזר לראש ברכת אבל איפה ברכה לבטלה אז אומר שתדע לך ככה מביא הראש הראש כותב שההסבר הוא שלפי הרמבם בכל הפוסקים שהוא חוזר לראש אומרים ששלושת שהברכות הראשונות הם ברכה אחת. אין כזה דבר ברכת אילו על הארץ ואחרי זה נודה ברכת הזן והארץ ומלכות. זה נקרא ברכה אחת. אז אם אתה חוזר אחורה לרחם זה כאילו אתה לא חזרת את הברכה חזרת שליש ברכה. לא נקרא שאתה מתקן. זה לא נקרא חוזר לראש. זה לא לראש. זה לראש שליש זה. כן. למה לא לומדים נגיד תפילה בעשרת ימי תשובה שיש את כל התוספות שאם הוא לא עשה בתוספות הוא לא חוזר רק השינויים המלך הקדוש >> מה יש אומרים חבר שלי שברכת המאורה הזה שמחזנסים את זה יש אומרים שזה מהתורה שם בזה שום דבר מהתורה סך הכל עוד בקשה אבל פה זה כל העניין כל ה כל העסק פה זה הדבר ה >> אמרנו ששלוש א שלוש ברכות ראשונות זה המדאורייתא אחרי זה כבר >> יש אומרים שמאין המאורה זה בכלל לשלוש ברכות לפני שכבודו הגיע ראינו פה בהלכה ברורה שיטות גדולות בפוסקים שזה דאורייתא זה לא דומה לדברים האלה אומר אדם פתח בברכה רביעית או שי ברוך אתה השם כן מלך העולם מיד נזכר שלא הזכיר את צבחצנו המשיך שנתן שבתות במחה אחר כך איך יאמר בקת הטוב והאמיתי? לא אמר לעד. אז מה? תשתמש עכשיו ברוך אתה השם הזה בשביל את התיקון. אחרי זה תחזור עוד פעם. יש שיטה חברים שלנו אנחנו אמרנו ברוך אתה השם כמך העולם לעד. אמרת לעד תחזור לראש. יש ספר נקרא יוסף יוסף אומץ. יוסף אומץ תמיד זה הרב חידה יש אשכנזי ותמיד קוראים לו ככה יוסף אומץ יוספה לא יודע מה הראשונים בזמן תרומת הדשן יכול להיות קרוב לראשונים כזו בקיצור מפורסם מאוד הפוסק הזה הביא אותו גם הרב הרב חידה הוא אומר שאם אדם אמר ברוך התחיל בונה ירושלים התחיל ברוך אתה השם אמר שם השם זה נקרא שהוא אמר לעד חוזר זר לראש שיטה יותר מחמירה פוסק ספרדים מפורסם בגדול הוא בכמעט אין ספר שלא מביא אותו אומרים לו מאמר מרדכי אב קרמי הוא היה מגדולי הפוסקים לפני איזה 150 שנה אולי 200 שנה כותב מספיק שאמר ברוך כבר הפסיד אבל רוב הפוסקים מה שאמרתי לכם כל עוד שלא אמר לה עד כן כן, זה לא נקרא שהוא התחיל ויכול לתקן. כך פסק אותו ענק שבענקים, רבי אליהו מני, כך כתב בספר פקודת אלעזר. הוא ממשיך את הלכה. כן שהוא שותה בהתחלה >> לא חס וחנינה ממשיך ואחרי זה הוא הפעם חוזר ברוך אתה השם בשביל בונה ירושלים אם לא אמר בונה ירושלים ברוך אתה השם כולם זה הפסיק שהם אומרים שתחת הכוונה אפשר להמשיך את >> כן שאלה מאיפה מפסיק רוצים להגיד שברגע שאמר ברוך זה כבר התחיל משהו חדש אבל לא יכול לתקן צריך לחזור לראש בינת חיל לפי הראש רוצה להגיד מה שאתה אומר עכשיו זה שהתחיל ברכה רביעית יש כאלה שלא התחילו ברכה רביעית השם שמ לא התחילו ברכה רבית אלא אמר ברוך אתה השם בונה ירושלים ונזכר שלא אמר את צבע לכן צינוז סליחה אם אמר אמר ברוך אתה בלי בונה ירושלים ברור שחוזר להגיד רצב ארץ אין בעיה אבל אם אמר השם יסיים בונה ירושלים ויגיד את הברכה ברוך אתה השם שנתן שבתות נוכל זה אין בעיה אחד ששכח להגיד יעלה ויבוא יש שתי זמנים שחוזר זה ליל פסח שגם נשים חוזרות בליל סוכות שביל סוכות נשים לא חוזרות תמיד יעלה ויבוא חוזר בתפילה ביום בלילה בכל המועד חוזר גם אם אדם שכח יעלה יבוא לנשים לנשים לא חוזרות חוץ מיומיים עכשיו לגברים יש לנו את התקנה שמה גם לכאורה חוזה כמו רצבע חניצנו אדם של מרבכת המזון >> לא רגיל לא חוזר זה שמה לא חוזר נכון אז גם נשים יש הבדל בין נשים לגברים לגבי לפי ה לפי גברים פעמיים חוזרים חוזרים בסוכות ובפסח אנשים בסוכות לא חוזרות בפסח >> כן רק בפסח יש ברכה לתקן ברוך אתה השם שנתן שבתותה פלא חוזר אבל אומר ברוך שנתן שבת >> מסכש לא חוזר נכון מפורש איפה >> יש בזה מרן בדבר הזה? אומר מרן ראינו בסעיף ו' כותב אם חל יום טוב בשבת אם חל יום טוב כלומר לא הזכיר את צבע חליצנו זה ידוע אומר מרד בהלכה ו אםחל יום טוב בשבת אומר ברוך שנתן שבתות אם מנוחן עמו ישראל בהוד ברית וימים טובים סו שמחה ת יום חלוני זה ברוך אתה השם כדי השבת שח זה מני כל ברכות הלל שם מלכות ועד סג ברכה דווקא שנזכר קודם שהתחיל הטוב והאמתיב אבל אם לא נזכר שהתחיל הטוב ואמית אבל אם לא נזכרת שהתחיל הטוב ואמיתים צריך לחזור לראש ברכת המז מה זה נקרא התחיל טוב ואמיתים יש אומרים שכבר אמר ברוך יש אומרים שאמר שב מלכות יש אומרים שאמר לעד אנחנו הולכים לפי שיטה שאמר לעד הוא חוזר מברך שלוש בות שם הוא רק חוזר רק על ה הברכה של ה >> רחם >> אבל הוא אומר לפי הרמבם אתה עושה פעם אחד אתה עושה פעם אחד ברכה לבטלה אתה הולך בדרך כלל פסוק כפי הרמבם אתה צריך לחזור לראש אומר שומע אומר שדת מרן השולחן ערוך סביר לי דבק סעודת יום טוב אם לא אמר יעלה ויבוא חוזר לא כמו שאנחנו אומרים שרק ב >> פעמיים פשוט כל יום טוב >> כן ככה הוא אומר דברי מרן השולחן ערוך ככה כותב רבי דוד מתבר הסביר עלי זה בכל סעודת יום טוב אם לא אמר יעלה ויבוא פתח בברכה רביעית מחזירים אותו זה נגד כל מה שאנחנו אומרים תמיד שאם לא אמרת בליל הסדר או בסוכות פעמיים בשנה אתה חוזר שאר השנה אתה לא חוזר הנה זה מרן מפורש בהלכה ראית >> אה קראנו את זה >> קראנו את זה אני לא שמתי לב מרן לדעת מרן אם לא אמרת היה לב יעבור ברכת המזון אתה חוזר הלכה למעשה אנחנו עושים פה נגד מרן אנחנו לא חוזרים למה ברשותך אומר למה אומר יש פה ספק פק ברכות נגד הוגעת הוראת השולחן ערוך כמו שכתבו קצה בזה כמה אחרונים אמנם ברכת המזון היא דאורייתא מקום ספק חוזר דווקא שיש ספק בעצם ברכת המזון אבל בנידוננו שהספקנה הזכרת המאורה בדברי כמה הראשונים שיש אומרים שזה דרבנן ואתי דבריהם דהנחה יש אומרים שזה אורייתא אז הדרין קללה ספק בחות כן כן פסקו בנידונינו כמה אחרונים וכן הביאם להלכה בשוט תכבה אומר בדבר הזה שהולכים נגד מרן שלא שומעים לו בזה כך כתב הרב חידה ורבי יצחק עטיה ספר ראשגם שוט לב חיים גם זבחי צדק גם רב פעלים גם בן איש חי וגם שיש פה ספק ברכות להקל כך פסק הגאון רבי משה ישראל פשוט משה ידבר רבי אברהם הכהן בסלוניקי גם ידוע אחד מגדולי הפוסקים כך פסק גם הבן שחי גם כך פסק רבי חיים משה לישר כן פסק בספר ברכת יוסף ידיד אותו עצמו >> כן רבי >> אדם לא עשה שכח להגיד את הלב הוא אומר את הנוסח של המחה >> זה נכון אם לא אמר את זה רבנוי איך אנחנו אומרים את זה עצמו שאלה >> בגלל שמרן פסק פה שאומר אז שיהיה ספס כשהם מצוות את הברכה >> מרן היה פוסף אי אפשר להגיד את הברכה הז >> אז מה אתה לוקח את מרן לצד אחד כאילו בצד השני אתה לא נמצא >> כאילו הבנתם מה שהוא אומר אתה משתמש במרן לצד אחד להגיד ברוך שנתן שבתות אם מנוחה מצד שני אתה יעלה ויבוא לא חוזר לא חוזר על ברכת המזון טוב, כנראה שיש בזה הרבה מהרבה הרבה פוסקים. צריך לזכור את זה. למה אנחנו לצערנו לא זוכרים? אז הוא אומר אם אדם הבא להגיד ברוך אתה השם בונה ירושלים פתאום נזכר לו אמר ינב אמר ודאי שיפסיק אם אמר השם אז יכול להגיד שנת שבתות אם אמר לא יגיד בונה ירושלים ואחרי זה יגיד השם נתןת שבתות יחתום אם לא חתם בונה ירושלים ברוך אתה יגיד יעלה ויבוא ואם כבר אמר ברוך אתה השם ולא אמר ילה אם היה בליל הראשון של פסח או בליל הראשון של סוכות שם בו ירושלים אמן ויאמר שכות שנתה ש שאר סעודותים טובים סיים למדי מחוקך מר יעלה ויבוא ואחר כך חזכת זה חידוש עצום כתבתי פה למה למה לא תגיד למה לא תגיד ברוך אתה השם שנתן שבתות ימים טובים אתה לא אומר את זה חידוש עצוב כל יום טוב בשבת חברים לא אמר לא יעלה ויבוא ולא אמר אצל אז שמה עכשיו אתה עושה ברכה ברכה ברור שנתן שבתות מנוחה אתה מזכיר גם את שבת אתה מזכיר גם את יום טוב >> אה בברכה >> בברכה או מזל טוב מזל טוב מזל טוב מזל טובחות >> רק שמחות אז טוב אשרך שרגע אתה לא רוצה להפסיק דברי תורה שך גם הנביא הגיע >> אינון הגיע >> אינון לי אני שוב לי אבא שלך בא אליו בחלום שהוא לא ידע שיש לו >> אה >> כן זוכר שאמרתי לך לחגורה שכתוב עלי המשיח >> ואז הוא אמר לו יש לי שתי פרפרים אחד הבאתי לבת שלי ואחד אני מביא פרפר אחד אז הוא בדק בגמת הפרפר אחד זה יוצא אליהו הנביא אליה הנביא ומלך המשיח וזה השם שהוא רצה לקרוא לפני 10 שנים לא שלו אינון אליה זה בדיוק בגאימטריה 573 מה זה בבית בנו זה מודת של אבא שלך היום הברית >> חבה >> הוא היה פה ביום כיפורים ביש ברכות קים בלו מתנות כל מי שהיה בתפילה שמתי לב כל אלה שקנו את כל מי שקנה את הערבות שלך תדע השנה כולם קילים בנים אמי לכולם >> ממש ככה וזה שקנת אתרוג קיבל זה הסף ב >> מאמינים >> תדעו שאתה תרוג שנה הבאה מעכשיו אני אומר לכם השנה הבאה אלינו בקרוב תהיו מוכנים זה לא יחר ב500 מחר בגר ב10 >> לא 52 שנתיים פיטרו לו אף אחד לא ילה >> שנה שעה שנה שעברה >> שנה שעברה שנה זה מתחיל ב >> יש הלכות דמיונות שלך גילה >> אדם מאמין במה שהוא מקבל מי ששם פה הוא יש לו זכות כי הכוונה יש לו זכות לשים לא עושה אף אחד לא עושה לנו טובה אתה עושה לו טובה שאתה לוקח מנו מי שלא יודע את זה גם בכבין את זה צריך לדעת >> שמי שיש לו זכות יש לתת פה זה צריך זכות לתת פה לא כל אחד מד כסף בסוף יוצא שיוצא >> לא לוקח פה משכורת לא כלום צריכים לרוץ ולשים פה כסף לשפוך פה כסף ולרקוד אם אם לקחו >> שיהיה הכל לשם שמיים ולטובת עם ישראל צ הכי חשובן שיהיה להצלחתם שועתם שהילול הזה יהיה אלול חזק >> אמן >> נשמע ונתבשר כולנו בשורות טובות זה הכי חשוב השם ישמור את השם שמע כולנו כבר חודש אנחנו צריכים לשמוע בשורות אני ראיתי אחד ש10 שנים לא היה לו ילדים תמיד היה בא למורבי לא היה רוצה לברך אותו ואז ראיתי אותו היה משפחה שלי ואז א כנראה לא יודע מה הוא חשב הוא הלך לחנות ולקח מהאת שלו בא עם אשת אשתו וחתך מהתרו ככה אני שאני הבנתי ונתן לה אחרי 10 שנים בדיוק היא נפקדה בבן אחרי זה הבנתי גם למה אבא שלא רצה לברך אותם >> למה יצא ילד בעדי >> לא רק היא קיבלה בן אבא שלה קיבל את המחנה >> אז הבנתי שלפעמים השם לא מביא לבן אדם ישועה זה לפעמים לא באסון בגלל שאין את הישועה אז כמה שאפשר להעריך את זה כנראה שהוא ידע ש 10 שנים יכל לך הכל כן שהתפנל והריך ימים הוא לא נפטר ישר ברוך השם ריך הרבה יש סיפור כזה הרב שרוצה קרוצה 100% מחזיק אותו >> היה אדם שהיה מביא ל >> כלה יתומה שהתח התחתנה אבל התחתנה גבוה >> ברגע שהיא התחתנה היא שתחתנה עם שיש >> יש לו כסף אז היא לא רוצה >> היא לא רוצה יכול להות 10 שנים הוא הזיק אותה הפסיקה לקחת זה מה שהחזיק >> היה בשוק קרמלחת >> ספר זה היה בתחנה מרכזית >> תחנה מרכזית בתל אביב היה אחד שרצו להוריד אותו וכל עוד שהת מחזיק את היתומה הזאת >> יוא לא פגעו. ברגע שהתחתנה אז מישהו אמר לה כן הסיפור הוא שמה היה הוא שדרג לי אותו בעלה או מישהו כזה שמע שהוא היה עבריין אמר אני לא רוצה כסף מעבריין נכון >> משהו כזה אז אמר מה אני אקח מישהו עבריין בשוק קרמ ואז הם שאלו אותו ואז הם שאלו אותו אם הוא כבר א אם כבר הוא שר הפחד הזה של הש רוצים להרוג אותו הוא אמר שכן בר כל כך הרבה שנים וזה ואז צפו מחר >> היה אצלי אחד שהיה משחק כדורגל לפני שחקה כדורגל לפני איזה 50 שנה חזר בתשובה הפסיק לשחק בשבת היה הולך היה מתפלל איתנו בכותם לפני איזה 40 שנה היה הולך להתפלל בשכונה אצלנו היה איזה אברך שהיה לו ארבע דירות לא היה לו משפחה הוא היה גר בדירה אחת מזכיר לאנשים באזו לא היה לו מה לעשות עם הכסף זה אברך אחד שהיה נותן לו נגז ואז בנו בירושלים את השכונה הזאת שנקראת רמת שלמה איפה רמות מצד ימין שכונה ענקית איזה 30 40 א000 תושבים אז כל הזוגות הצעירים הלכו לשם גם זה מועלים חבר שלי מהישיבה עבר לשם באותו רגע שהוא עבר כל עוד שהיה תורם נותן לו בחינ בזול זה היה בריא אבל ברגע שהוא עבר קיבל את המחלה ברגל ראיתי בעיניים ממש כל עוד שהוא תמך צת צדקה הצדקה הזו הגנה שהפסיק מהצדקה השם עכשיו אדם חושב שהוא עושה טובה ווא לא יודע לכם מסכנים עם זכות המסכנים אנחנו חיים >> עשה לעצמוק הוא עושה טוב עצמו >> תן בסתר הכפה אף תן בסתר הכפא הפרעתי מישהו שאתה תומך בו והוא מבזה אותך יש כאלה הרבה שמבזה ז דבר הכי גדול בעולם זה נקרא צדקה לשם שמיים אחרי הרבן גמליאל היה אחד תמיד באים חכמים לפני 2000 שנה לוקחים ממנו צדקה יתומי וזה מה אמרו לךו אותי אמר לא לא עסק טוב יום אחד הגיעו ולקחו כסף ו וגם אחרי זה גם ביזו אותה אמר היום זה היה סקטור לא קיבלנו כלום וה הסתפקה כמה לתת היא נתנה אמרה אתם יודעים מה היא תן וגם אם לא יוריד מכתובתי אמר לה מה עד כדי כך את אמרת שאפילו לך מכתובתך חייך שאני קופל לך את כתובתך אם יש לך כזה עין טובה תן לך פי כפו יש פה יהודי אחד שנכנס מתי איזה אלמנה שאתה צריך לחתן ילד אתה בקשר עם הישיבה תמיד אתה מתפן לישיבה נתן לו איזה סכום כסף שיהיה לחתן את ה שיר גדול פה בשכונה הוא תמיד עובר פה ברכב הוא אף פעם לא נכנס לפה אז הוא אמר מה זה הישיבה הזאת מה זה הישיבה התקשר אליי מחורת שנתתי את הכסף מתקשר אומר אתה יודע מה אני רוצה לתת לך סכום כסף לישיבה אמרתי לו איזה משפחה אתה ככה אומר בדיוק אתמול סיפרתי לו שנתתי צדקה לעיתומים וזה בדיוק המשפחה שלו רק הוא גר פה בשכונה משפחה של מאות שנים הוא לא כל כך דתי אבל הם חרדים בבני ברק הם אחד מהענפים של המשפחה הוא לא מכיר אותם אפילו אבל הם צאצעים של אותו סבא גדול אותו לילה חלמתי שאותו צדקה שאני נותן בבוקר זה הגענו ככה חלמתי באמת בבוקר הוא התקשר אליי הביא לי את אותו סכום שנתתי ליתום הזה אז אמרתי לו תראה זה תראה מה זה השגחה פרטית אתה בדיוק אותו משפחה אתם צאצעים לפני איזה מאות שנים עם צאצעים של אותו סבא סבא רבה בדיוק אותו זכום אומר אין כזה דבר אומר אני נתתי לישיבה לא בשביל היתום אז עכשיו אני נותן פי כפול זהעס את הסכום ליתום בסכום לישיבה ועד אז הוא לא יכל לחנס את הישיבה תמיד עובר פה עם הרכב זה היה בליל שישי >> אומר כן עם ישראל לכן אסור להסתכל על בן אדם לפעמים אדם בלי כיפה נכנס זאת אתה אומר מי הוא ומה הוא לא מתפלל ולא כלום לפעמים יש להם הכל >> כמו אביה >> מי שיראה אותו כל כולו קעקועים מכף רגל עד ראש כולו קעקוע ויש לו לב שהיה לו כסף מה שהייתי מבקש שהוא היה מביא >> מה שהיה >> הכל בשפע שצ >> כל השיפוץ המקוות הוא עשה הכל הוא עשה בסדרש יותר >> ובלי גאווה ובלי לא סתם באים אנשים לטבוע מקווה ש >> הכל מהלב אבא שלי טבל פה בבוקר מה זה ככה חם וזה >> מלא חתנים >> אמרתי >> היום היה פה חתן טב שבוע שתי חתנים באותבים >> אמרתי לו אבא מכל הארץ אבל זה הרבה הוצאות פעמות בסדר >> של הקדוש ברוך הוא הכל שלנו >> אתם עושים גם חם גם כאן אל תדג הכל בסדר >> הרבה סנדקים כאן >> הרבה סנדקים כאילו >> מי שלא רגיל לפעול במקווה הוא סנדק הוא בא והוא בא לא יכול להיות בכל מקווה לא >> לא נעים >> לא נעים לו הוא בא חילוני סנדק חילוני הוא בא לפה אומרים לו כל שתה טוב מקווה ישראל השם מושיע בארה שבן הוא בא לרבות פה ביור יהודה הוא בא לרבות פה לפני שבועיים שנה >> אין מקווה בארץ שאין שמה קרוסנה שתביל זה אנחנו אני מאמין מי שלא משלם זה בסדר שהתגלנו לזה הרב יש מגן אדם יש לנו רק א רק א יש דרך בסוגר אתה נכנס לדלת נכנס אני רוצה לראות מישהו מה אתה נכנס >> לא כי אתה >> אתה רגיל >> הם נכנסים כולם ביחד זה רק פה שתן אין דבר אני רואה אנשים לפעמים הם לא מתלבשים אומר לו סלח לי מתלבש בפנים כאילו אמרתי לו את הזה לפחות בפנים הם לא יודעים את זה אבל הם מאוד שמחים אפילו שאתה אומר להם אתה יודע >> יש ברענן הרוצים בל >> הם שמחים שאתה מאיר להם >> אני אומר להם הרבה אני אומר להם >> אמר להם מחינה מכבודך ככה עליו בקשר >> מה שאתה אומר בדיוק מה שאתה אומר >> אומר אדם אמר ברוך אתה השם נזכר שלא אמר יעלה ויבוא אם היה הדבר בלילה הראשון של פסח סיים בונה ירושלים אמן ויאמר בשם מלכות אשר נתן שאר סעודות ימים טובים סיים למדי נחוקך אם חל יום טוב בשבת שכח להזכיר גם רצב חלצנו וגם יעלה ויבוא אמר בור בוני ירושלים אז חוזר ואומר ברוך שנתן שבתות מלוכה וכל הל שניהם ביחד םחל יום טוב בשבת ושחרר להזכיר יעבור ברכת המזון כבר התחיל בריכה רביעית צריך לחזור לברך ברכת המזון יום טוב בשבת כבר התחיל ברכה רביעית זברך ויאמר אה יצא ואכל יצאנו גם יעלה ויבוא בסדר ואף על פי שיתבאר להם שדווקא סעודת הלל הראשון של פסח אם לא הזכיר ממנה מחזירים אותו כל מקום ביום טוב שכל להיות בשבת שאר סעודות יום טוב חייבים לחזור ולברך ברכת המזון אז ממילא זה כבר מכניס גם את ה את הלה ובוא ואומרת צבח אניצבת >> בגלל השבת >> מה זה בן פסח >> בפסח שלא חל בשבת >> למה הוא שם משיך >> למה בפסח >> בגלל שהוא אומר שהרבה ראשונים חולקים זה אומרים שאסור לחזור זה ברכה בהתלה לא ככה ככה אני חושב אם שחזר הוא בירך והזכיר יעלה ויבוא ושחר להזכיר יצא ואחד צנו וכן אם בפעם הראשונה שכר יצא חלצנו והזכיר יעלה ויבוא פעם השנייה שכח יעלה ויבוא מזכיר את צבע חניצנו לא חוזרך פעם שנייה אם שחזר וברך הזכיר יעלה ויבוא אם כשחזר וברך הזכיר יעלה ויבוא שכח להזכיר את צבח עלצריך לחזור נכון פעם השנייה שכח להזכיר יעלה ויבוא הזכיר את צבע חליצנו אינו חוזר מברך פעם שלישית למ הוא כבר עשה בפ כן עשה אם שכח לומר יעלה ויבוא ברכת המזון בראש השנה נזכר לאחר בוני ירושלים יאמר שם ברוך שנתן ימים טובים לעמו ישראל ברוך מקדש ישראל ביום הזיכרון שמה שמה אומר בשם מלכות אומר אתה ברוך שם אתה >> אה אומר את זה אה ואינו מזכיר שם הלכות בפתיחה חולה שהוא צרך, חולה שיש בו סכנה חוץ ממכם, חוץ מאיתנו והיה חייב לאכול ביום הכיפורים צריך להזכיר יעלה ויבוא ברכת המזון ואם שכח לומר יעלה ויבוא אינו חוזר אפילו אם אמר בונה ירושלים שיך ברכת הטוב והמתים ולא יאמר אשר נתן שבתו אם שכח להזכיר יעלה ויבוא סעודת יום טוב שני של גליות כמי ששחר להזכיר מהן המאורה בשאר עמים טובים שיתבאר אישה שכחה להזכיר את צבע החלצל בשבת צריכה לחזור והיא נזכרה קודם שהתחילה ברכת הטוב והמתיב אומר בראש שנתן שבתקדין האיש לכן אישה שכה להזכיר ילב ויבוא בליל ראשון של פסח צריכה לחזור כדין האיש למה גם אנשים היו חייבות בשלוש סעודות בשבת משום שאף הם היו באותו הנש של ירידתמן אנשים חייבות בסעודות שבת כאנשים ברוך הבא זוהר לכן כתב בשוט רבי עקיבא איגר כף החיים סופר כותב זה נשים לעולם אינם חוזרות. ידעת את זה אפילו בשבת או בליל עשה את פסח כיוון שיש ספק בדבר עם חייבות ברכת המזון מהתורה והנה בשוט יחד דעת מרן רבנו ודיה יוסף לכן בשוט יבי העומר פסק שדין האישה בזה כדין האיש לכן פסק בשוט רבי עקיבא גר אם הוא מסתפק אם אמר את צבע החלצה שבת הוא יעלה ויבוא בלילה הראשון אם תעורר לו הספק קודם שתחיל הטוב והאמתי יאמר בשם מלכות ברכת שנתן שבתות בך כמה הוא כתב בברכת מען שלוש צריך להזכיר מעין המאורה בשבת ויום טוב ראש חודש אם אדם טעה והזכיר את צבחלטנו בסעודת מוצאי שבת הזכיר לבצאי של ראש חודש אינו חברים אחים יקרים הגענו בסימן קפח סע סעיף ז אם תע ולא הזכיר של ראש חודש בין בהם בן לילה אומר ברוך שנתן ראשי טוב ראשי חודשים למס זיכרון ונו חותם בה שנזכר קודם שהתחיל הטוב והאמיתי נזכרת שהתחיל הטוב והמיתי ואינו חוזר שאינו חייב לאכול פת כדי שתחברך ברכת המזון הריף והרמבם ברבים מהראשונים כתבו שומר ברוך שנתן רבי זרחיה לוי בעל המאור אומר שלא מנהג הספרדים אינו מזכיר שם הלכו בברכה בפתיחה הזאת וגם אינו מסיים הברוך שמקדש ישראל מנהג האשכנזי אומר ברכה זו בשם מלכות בפתיחה אבל אינו חותם בה דעת הריף והרמבם שלו פותח ונוחותם כן אתה אתה רוקח ועוד אף חותם שמלכות יש כותבים שלא מזכיר בה כלום לכן פסק פשוט יביע אומר אם עדיין לא חתם בונה ירושלים רק אמר ברוך אתה השם חוזר ואומר הלבו זה פשוט ואינו כולל הזכרת ראש חודש בתוך הרחמן. אה, לא אומר פלא. אומר מרן אם חל ראש חודש בשבת והזכיר שלשבת ולא הזכיר של ראש חודש ולא נזכר אם חל ראש חודש בשבת. הזכיר שלשבת ולא הזכיר של ראש חודש ולא נזכר שהתחיל טוב ואמתי ואינו חוזר. שחר קם של שבת כולל ראש חודש שבת זה ראינו את זה לפני זה פתח בעית טוב במתיב וחוזר לראש ברכת המזון ויש מי שאומר שהוא שכח ששבת בראש חודש ונזכר קודם שתחילתו אמיתי אומר שנתן שבתון חותם בשבת ונו חותם משל ראש חודש חידוש עצום מובא בחזון עובדיה שאם אדם אכל בשחרית קידוש בבית הכנסת ואמר שם הרצב חלצנו ובא לבתוך חברי ואכל סעודה שנייה כן אמיר ולא אמר בבית רצב חליצנו לא צריך לחזור שכבר יצא בסעודה שנייה בעוגה שאכל בבית הכנסת למה יש ראשונים שסופרים שיוצאים ידי חובה שלושה סעודות בשבת בעוגה סעודה שלישית בשבת דינה כראש חודש אה >> רק ש הסעודה לרשם עושה סעודה בשבת כש הסעודות >> לא משנה נקרא שהוא יצא ידי חובזונות שאמר ב >> בטח בטח אזון עובדיה סעודה שלישית בשבת דינה כראש חודש אם שכח להזכיר את צבחצנו סעודה שלישית של שבת יאמר ברוך אתה השם אמר לעד מסיים ברכת המזון ואינו חוזר כלל למה יש מחלוקת האם סעודה שלישית חייבת בפת דעת רבנו תם רבויה שבט שבט שבולי לקת רשבה שלא חייב לכם דעת הרמבם ועוד שחייב לאכול פת הכוונה אם יכול אם יש לו כן בסק בשולחן ערוך אם לא אמר יעלה רצבע חלצני דעת הריתבה והרבה שצריך לחזור דעת תלמידי רבנו יונה ועוד שלא חוזר השולחן ערוך מצד אחד פסק מרן סתר את עצמו מצד אחד הוא פסק שצריך פת בסעודה שלישית מצד שני הוא פסק שלא חוזר פידוש עצ יאמר רצה ואכל צנו בתוך החכמה יעלה ויבוא לא אומר אבל רצה ואכל צנו כן אומר קידוש קידוש עצום זהצ >> מה אתה אומר צבע חליצה כן אישה ששכחה להזכיר את צבע חליצה מסעודה שלישית תאמר ברור שנתן שבתות וכולי אם אכל בשבת יותר משלוש סעודות לכן אם אכל ביום טוב יותר משתי סעודות צריך להזכיר מן המאורה גם בהן ואם שכח להזכיר מן המאורה אם קודם הטוב והמתיב יאמר שם שנתן שבתו בשם מלכות ממר הטוב והמתיב לא חוזר למה יצאת ידי חומר שלושה שאיכלו בשבת ויום טוב שכחו להזכיר מן המאורה והם צריכים לחזור לראש ברכת המזון יברך כל אחד לעצמו כי מדי זימון כבר יצאו היה אוכל ויצא שבת מזכיר ששבת ברכת המזון זן לתחלת הסעודה והוא הדין ראש חודש קוראים בחנוכה בדיוק יצא שבוע הזה כן, יש פה הרבה פרטים. חברים, שימו לב, חידוש עצום. א יוסף, אתה אוהב חידושים? אדם אכל בשבת, לא אמר אצא אצנו. כן. הלך שומע ערבית. ערבית. יודע, תכף זה ילך ערבית. מחילה לא אמר יעלה ויבוא אולי גם מרצה ואחד צנו התפלל ערבית חוזר לבית ברברך ברכת המזון כבר לא אומר ברכת הלב יעבור למה עכשיו בערבית >> כבר כבר עשית את זה יום חוק אומר ואפילו התפלל ערבית מבעוד יום אחר פלג המנחה שוב לא יזכיר מן המאורה אפילו ברכת המזון לא אומר לגדול עד כמה פוסקים אפילו אם עדיין לא תפלל ערבית כוש שעשה הבדלה שהוא אינו מזכיר מעל המאורה ואפילו התחיל לאכול סעודה בערב יום תיזהר בראש חודש יום טוב שחלמו מוצאי שבת כמו השבוע שיסיים סעודתו קודם הלילה שמעתם >> כאילו מוצש >> מוצש שבוע הזה ככה >> סעודתו של הסעודה השלישית לדבר למה מה מדבר על >> היה היה >> מדבר על סעודה שלישית כן >> מה יש עוד שתי סימנים הגיע הזמן אמרנו בטח עוד ישאר לנו זמן חייבים להפסיק >> זכית רבי אין כמוך בעולם יש שיעור מ800 היום >> ד בכלל >> בואלה >> שיתש לא יש א ב-12 יש פה עד חצות מספר כי שמעון דיבר בגנות רובה על איסור יחילות גם מספר את הדבר לאשתו השם רחם עליה אותי בתשובה מספר לנוכרי יחילות לישראל יותר חמור למה הגוי השם יעזור או מבים מאוד את עם ישראל הערבים סיפר לאוהבי ישראל סיפור התחילו לצעוק איתם אמה הוא אקבר פיצפז הוא אקבר אקונומיקה ועד כבר בתל אביב משתחווים איתם על הרצפה אין להם מה לעשות >> הסתגרו האנשים אבא מנהג מנהג הספרדים יש כפייה דתית יש כפייה חילונית רוצה שלא יהיה מחיצות אדם רוצה להתפלל מחיצה זה כפייה חילונית מנהג הספרדים להתחיל את אמירת השיחות אחל מהיום ש יום ב באלול עד יום הכיפורים למה משה רבנו היה 40 יום למעלה וזה למי רצון ושמחה הזמן הראוי ביותר מחצות את הלילה את השחר יחיד הנמצא בבית הכנסת שנוהגים לומר סליחות לפני חצות לא צטרף אליהם אצלנו כל האשכנזים חסידים הם ב-10 בלילה עושים סליחות לפני חצות >> לפני חצות השם מקבל את תפילת היום פטירת רבי יצחק ברפת מי זה אומר יבש מי זה היה לפני 400 שנה רבא של סרגוסה היום טירת רבי שאול שמואל סרירו רבי יצחק ריספיין רבי שלומולידנו רבי אליב בוטרשביל שלום בן משה רבי חיים דואק הכהן זכותם יגן עלינו ועלייכם >> מי >> איך >> רבי תעביר >> איפה מחי ט >> טם מישהו אחר זה ערך השולחן לא רבי יצחק טב זה צדיק גם הרב שלי פה מחר ההזכרה של רבי אברהם מטיע >> לפני שבוע שבועיים >> אמר רבי נאורי מי דניאל מי שיוצא צא פתח ביתו ביטוב של מצוות תפילין בראשו בשיוצא בין שני הפתחים מזמן שכינה עליו שני מלאכים אחד ממנו ואחד מזלו וכולם מלבים אותו עד בית הכנסת מרכים אותו מקטרג אחד עומד לפני הפתח של האדם הולך אחריהם בעל כוחו עונה אמן הקדוש ברוך הוא משתבח בו אז מה אדם ינהג באופניים חשמליות עם תלית עם תפילין צריך להיזהר מציציות שלא יסתבך לו בגלגנים שיהיה סכנה השם ישמור צד שאמר אדם כן מעצו ברכו בדבר זה הקדים תחילת דברו הטוב ואמר דבר בני ישראל מתני מני השם נוהיכם בכוח האלוקים הוא צריך כוח הטבעי ויש כוח באדם לנצח חפץ לפי הרצון יעקב התחילו מנחה למעלה >> התפילה על עם ישראל >> חז יעקב ברוך יעקב, איפה הייתמול?