הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות ראש השנה סימן תקפ"ט - תר"ג

Kind: captions Language: iw חברים יקרים, היום אנחנו בתאריך יד באלול תשפ דברים שנגיד נשמת ידידן מכובדנו הדוד היקר אליהו בן רחל דברים בעזרת השם שמירה והגנה על כל עם ישראל >> אמן >> גם שלומי בן מו ילדה הקטנה שהשם יעזור ל בעזרת השם כל לעם ישראל שטוב לעם ישראל תהילה תמר הבת שיר האישה שיהיה ישועות בכל בתי ישראל כל ממש שצות אם זה זיווגים אם זה ילדים אם זה שלום בית אם זה נחת אם זה רפואה אם זה פרנסה אם זה בריאות היא רואה כל מה שצרי מבקשים מלפר בפרט שמירה והגנה נורא לחיילים ולשבועים ולפצועים משפחות שקולות קנו שבת שעברה ל-900 הרוגים 900 כמה ימם מסרו נפש כמה הם מסרו נפש מה שכוונתם שם שמיים גן על עם ישראל מר שמסרו נפש מסרו נפש הלכו בגפם לצאו מלמעלה לעזור להם לא לא מסוקים לא כלום זה הפכירו אותם הבכירו אותם הורים לילדים זה עוס נפש 900 חיילים 900 חיילים פצועים שבועים מה מה שהשם יאמר על מצרותינו די שנתיים למלחמה הזאת קשם שמור ויגן על עולם התורה >> האלול שול חזק לעבד יתברך >> כן >> אנחנו חברים היום הלכות ראש השנה סימת תקצ סדר ראוי לתקיעת שופר וב צעיפים כמה תקיעות חייב אדם לשמוע בראש השנה כמה אתם חייב תשע תקיעות פי שנאמר תרועה ביובל בראש השנה שלוש פעמים בכל תרועה פשוטה לפניה, פשוטה לאחריה. כתוב בתורה בעברתה שופר תורה. בראש השנה מה כתוב? זכרון תרועה. יום תרועה יהיה לכם. כל תרועה אי אפשר לעשות רק ועברתה לעשות רק את התרועה טו טו טוטוטוטוטוטו אלא צריך לפני זה פשוטה הכוונה לפני זה תקיעה תרועה תקיעה זה מה שהוא אומר כל תרועה פשוטה לפניה פשוטה לאחריה ימלא כל תרועה זה כבר שלוש פי השמעה למדו שכל תרועה של חודש שביעי אחד בין בראש השנה בין ביום הכיפורים של יובל תש תשע תקיעות תוקעים בכל אחד משניהם טרה טרה טרה תקיעה תרועה תקיעה תקיעה תרועה תקיעה תקיעה תקועה תקיעה תרועה תקיעה אז אם ישאלו אותך כמה אדם צריך לתקוע בראש השנה? שלוש. אז איך יצא לנו 30? פתאום יצא 110. איך הגענו לחשבון הזה? פה בהלכה ב'ה זו המורה בתורה. הסתפקנו האם היא היללה שאננו קוראים תרועה או שהיא מה שקוראים שברים? אולי זה טו טו טו. אדם נאנח אולי שתיהם ביחד טו טו טו וטו טו טו טו טו טו לפי כך כדי לצאת ידי ספק צריך לתקוע תשרת שלוש פעמים תשתעמים ותרת שלוש פעמים אנחנו לא יודעים מה זה תרועה תורה כותבת תרועה אולי תרועה זה טו טו טו טו אולי זה טו טו טו טו וטו טו טו טו טו ביחד אולי זה רק טו טו טו טו טו מאיפה אתה יודע יש לך שלושה ספקות לכן עושים את את שלושתם כל אחד מהם צריך תקיעה לפניה תקיעה אחריה אז צ שהוסרים את השרט את השט את השט את תשת טרט טרטרת כמה זה יש לנו פה 90 תקיעות בסוף עושים היה חזרה עוד 10 או אז זה יוצא 100 ועוד אחד ברו ברוך הבא רבי רבי ח >> אה ברוך הבא אה מחינה רוצה ללמוד איתו ש >> סימ תודה רבה >> שך רבי כל הכבוד אנחנו בסימן תתקצ כמה תקיעות אדם חייב שלושה שלוש תרועות פניהיה הלכה א' הלכה ב' אנחנו הסתפקנו מה זה תרועה האם זה שברים האם זה תרועה? האם זה תקיעה ותרועה ביחד? שברים ותרועה ביחד. לכן אנחנו עושים את כל השלוש אופציות. תשרת, תשתה. אז זה מובן עד עכשיו. עכשיו הגענו לשיא. יש אומרים ששיעור תקיעה כתרועה. כמה כמה שיעור התקיעה? כמו התרועה. וכמה התרועה? זה רש"י יפה כשלוש יבבות היינו שלוש כוחות בעלמה כושו והם נקראים תרומיתין אז הלכה לא כמוהו אבל רש"י כותב לעשות טו טו טו כמה לוקח לך לקוח תעשות טו טו טו שני משור תורה כן שלוש כוחות בעלמה אם קרם תרומתים לפי זה צריך להיזהר שלא יעריך בשבר שלושה תורמיתים אתה עושה טו אם אתה מעריך בשבע בשברים טו טו טוטוטו אתה עושה שלושה טרומטים אז זה כבר נהיה תקיעה וצריך להרבי אומר גם עכשיו כ שיש לך תקיעה אחרי זה מה יש לך שברים יש לך גם תורה התקיעה היא צריכה להיות פי כפול וצריך ללכת בתקיעה של השרט יותר שתה משתע יותר משה מי מעריך הרבה בכל תקיעה לחוס כל השיעור כלומר התקיעה עצמה טו כמה שאתה רוצה תעשה כל עוד שהציבור יש להם כוח איתך כן לכן בתורה רוצה לעשות הרבה ל לאול לאולו אין בעיה כמה שאתה רוצה לכן הוא מוסיף על שלושה שברים עושה ארבעה או חמישה אין לחוש צריך להיות דווקא שלושה יכול לעשות مسכן היא מוסיפה שלושה שברים עושה אותם ארבע ולחמישה אין לחוש זה לא משנה אז זה יש כמלן לימדו אותנו יש ויש הלכה כמו ה ויש כמו עכשיו ויש אומרים ששיעור יבבה שלוש תורמבות שלוש תורמתין שיעור תרועה כשלוש יבבות שהם תשע תורמטין זה לא שלוש כוחות בעלמה טו טו טו השברים אלא צריך להיות קצת יותר פי שלוש מר שלוש אלא תשעחינה מה זה אומר תומתין >> תרומתין זה זמן זה הכבוד יש ניורקים בכל >> כן כלום שיעור תקיעה תשעה תרומתים אבל אם אתה עושה עכשיו תשרת שברים טוב צריך להיות 18 תרומת איזה נחו שמעריך בשברים צריך לך בתקיעש למה אתה צריך להגיע לתשע תורמתין שזה בשבע בטו טו טו רוצה שברים כאלה אף אחד לא עושה שברים כאלה גם יעריךם בזה בעיה מי שלא בתקי הקישור הזה וירך בשברים לא קיים מצווה לא כמו ולא הלאה וצריך אתם רואים אנחנו בעמוד סה וצריך לרך בתקיעה שת השרט כשיעור 12 צריך את זה טעות צריך להגיד 18 מי שלא בתקי הקישור הזה וירך בשורים לא קיים מצווה לא כמו ולא בעיקרון חברים מה אנחנו רואים בסעיף ג אתם יודעים ברשי שיטה שנייה היא שיטת רבנו תם על ורמבם שולחן ערוך כולם פוסקים אין כזה דבר ששיעור השב השברים הם זה טו טו טו הת ה התרועה טו טו שאם ככה עשית קצת יותר ארוך נכנסת לשבר אתה בבעיה וגם לא אם גם אם אתה תעשה שברים קצת תעריך בו תקיעה זה הייתה תקועה לגמרי לכן מה שאנחנו מעריכים בשיטה השנייה זה תשע תרומתים תקח תשע כאלה טו טוטוטוטו זהיש אם אדם עכשיו יעשה תקיעה אחת כזו כמו 18 טוטוטו זה נקרא תקה תקיעה גם להפך גם אם הוא לא יעשה ככה זה הלך על ה על התקיעה הזאת עוד דבר גם השביא ששנה שעברה דיבר איך משערים את התקיעות את התרומתות או שלוש שלוש כוחות בעלמה תשע כוחות טו טוטו בשופר או בפה מה בפה צךמה בקלות בשופר זה לוקח יותר זמן לפי הרב בן ציון זה לפי התקע לפי הרב בני שים כדור זה שוב בפה זה בעיה ‏Ja. זרם בן ציון הוא מסו את זה לפי שניות אומר תקיעה של טרת שנייה תשת כנ פחות מזה יותר עד רב ארבע תשט שנייה וחצי תשרת שניים וחצי דקה שניות סליחה 2 וחצי שניות לפי הרב ניסים כדורי זה חמש שניות זה הרבה אז אם אנחנו אמרנו מה שאביישה לימד אותנו שאנחנו השיעור שלנו זה רק 30 תקיעות זה איך יצא פתאום בלחש בחזרה מאיפה כל זה הוצא הגמרא כותבת למה שהם תוקעים שהם יושבים אחרי זה שהם עומדים אומרת הגמרא כדי לערבב את השטומר בל לחץ שעושים 30 חזרה עושים חוז 30 כי מיושב הכוונה ב 50 שנה כן תקיעות של מיוש כן אז עוד פעם מ שוב פעם חוזר יש לנו את הסעיף הזה וראינו שיש לנו פה את ה את ה את השיטה ראשונה זה רש"י שיטה שנייה רבנו תם פוסקים כמו רבנו תם מה צריך להיזהר שאדם עושה טו טו טו בשברים שהוא לא יעריך בזה יותר מדי זה מה שצריך כדאי להתאמן שני גם מה זה תרועה יש כאלה עושים טו טו טו טו יש שעושים אה אה זה זה דעת רוב הפוסקים שעושים לא לא ככה זה היוסים המקובלים ככה זה נחלה וזה מבלים >> איך עושים את זה שו >> לא לא לא לא לא לא כמו שאני עושה חברים, הגענו להלכה ג'. הלכה ד', חברים, שלושה שברים צריך לעשותם מנשימה אחת. זה צריך מאוד להיזהר בזה. שלושה שברים צריך לעשותם בנשימה אחת. טו טו טו בנשימה אחת. אבל שלושה שברים ותרועה דתשרת יש אומרים שאין לו צריך לעשות בנשימה אחת. הוא שם שאין בהפסקה יותר בדי נשימה צריך להפסיק בן אבן. >> איך הנה עכשיו אנחנו בזה אתה צודק יש ב יש עושים בלחש ויש עושים יש עושים במיושב ויש עושים בחזרה. לפי המקובלים תמיד זה הם מפסיקים כן אבל אחרי זה כדאי שהם חוזרים לעצמם >> למה יותר טוב יותר טוב לא להפסיק >> הנה בדיוק עכשיו כבודו יקרא איתי בנראה שלושה שברים צריך לעשות אותם בנשימה אחת אבל שלושה שברים את רואה דתשרה יש אומרים שצריך שאין לו צריך לעשות אותם נשימה אחת הוא שלא ישאה יותר עובדי נשימה ויש אומרים שצריך בנשימה אחת ראה שמיים צדק כולם הנה מה ששאלת מתקיעות דמיושב יעשה את כולם בנשימה אחת הכוונה טו טו טו טוטוטוטו בין הטו טו טו ובין הטו טו טוטוטו לא ישאה איפה ומי יושב כעוד אם מעומד יעשה בשתי נשימות ואם הוא רוצה להוציא מישהו חובה שתיים מין חילוני ששם מה שאלת >> חילוני עכשיו שלו שמה נגיד בשל כמה אני פוגע לו ולעשות הפסק לא >> עוד דקה נענה לכבודו ממש >> יש בזה גם הרב של יש בזה שלוש שניות יש אומרים בלי להפסיק יש אומרים להפסיק בלי להפסיק בנשימה אפילו שות שמה יש אומרים שצמות אני לא עניתי לך טוב תכף נראה בתקיעות דמעו מדסה בשתי במנהג פשוט לעשות את הכל בשתי נשימות ואין ואין לשנות לכאורה עדיף לפיך שאני רואה שרוב הפוסקים אומרים בלי בלי ננשום באמצע גם אם מפסיקים אז זה גם לא להפסיק בן נשים כאילו להפסיק לא בנשימה. >> כן. בוא נראה חברים הלכה ה אם תקה תרת בנשימה אחת יצא תקיעה תרועה תקיעה ויש מי שאומר שלא יצא אז מה הוא רוצה שנעשה אם תקרד בנשימה אחת יצא ויש מי שאומר שלא יצא כאילו הוא רוצה שתעשה תקיעה תפסיק רגע ואחרי זה תעשה עוד פעם תעשה את התרועה ואחרי זה תעשה את התקיעה רוצה לכאורה שגם את השרת ‏Ja. כן אם תקע אומר מרן טרד בנשימה אחת יצא ויש מי שאומר שלא יצא שמע שבין התקיעה לתרועה צריך לנשום קצת או להפסיק הלאה הלכה ו' אם העריך בתקיעה האחרונה שתשחת קישור שתי תקיעות כדי שתעלה לשם תקיעה האחרונה של תשרת בשביל הראשונה של תשת עלתה לו אלא בשביל תקיה אחת יש אומרים אוהו שאפילו בשביל אחת לא עלת והיאמתקה תקיעה אחת בין שתי סתדרים ויתנ שאיזה מסתרים נכון תעלל הלכה למעשה מה שעושה תקיה לכל דבר עושה תקיה לא יעריך בתשרת הרבה ויגיד זה גם בשביל התקיעה אחר כך זה לא יעשה תודה אומר מרן בהלכה שביעית אם טעם בתשרת ואחר כשקש שני שברים טעם התחיל להריע מזכר מיד נתקע שבר אחר אז ממילא זה יצא בסדר ואם לא נזכר עד שגמר את התרועה לא הפסיד את התקיעה הראשונה שתקע חוזר ותוקע שלושה שברים מריע ותוקע אבל אם מרע בתשת ובטרט אז הוא הפסיד גם את התקיעה הראשונה כלומר אדם שהואטע בשברים תרועה אז הוא אז ממילא גם ב בא לפני זה אם הוא תקע בזה אז הוא צריך לחזור על התקיעה עצמה גם צריך לחזור על התקיעה עצמה אבל אם הוא תקע בתשרט הוא לא צריך לחזור על התקיעה עצמה אבל תשראה צריך לחזור גם על התקיעה עצמה לאחר חטא אם השיג בתרועה בין תקיעה לשברים היה צריך לעשות תקיעה שברים תרועה סימן תק קצ עמוד סו הלכה ח מפסיק בתורה בין תקיעה לשברים אמר בזכום לעשות השרת אז הוא עשה טרשט תרשט אם הפסיק בתרועה בין תקיעה לשברים הפסיק בתרועה הפסיק הכוונה שהוא נשם עליו נשימהצ אני חוזר אם הפסיק בתרועה בין תקיעה לשברים או שהפסיק בשברים בין תרועה לתקיעה לכן אם מראה שתי תרועות זו אחר זו שתקה אחר התרועה תקיעה כי מתעסק שלא לשם תקיעה והפסיק והבן תרועה לתקיעה או לאחר שתקע שלושה שברים שתק והפסיק ואחר כך תקע שברים אחרים אפילו שבר אחד בכל הפסק והפסיק גם תקעה ראשונה תמיד שיש ספק הכי טוב מחזור אדם מצא את זה חובת כל הדור אם תקע שני תשרת או שני תשת או שני תרת כעוג עם תאבשלישי תן צריך לחזור רק לאחרון אם תקע בצד הרחב לך תמצא מי שדם שיש לו פה כזה גדול שיכול להכניס את השופר על הצד הרחב צריך להיות זה פיפותם לא יצא רש"י תקו אומר שלח ציבור פסוק אשר העם אשר העם ידי תורה השם מחזירים ספר תורה מכל להלכה למעשה נראה שאולי יעשה בש בנשימה אחת תביישה נשימה >> לכאורך אבל מה לא אני אגיד לך משהו משהו אבל אין בזה שום בעיה למה זה סך הכל שורה אחת השרת שלוש פעמים תקעשים תורה תקע שתך לעשות טו לעצור טו טו טו לעצור טו טוטו לעצור טו אני זוכר ככה אמרת >> ראש השנה בלבד >> אז זה אפילו קצת פחות מלעצור זה יעצור אבל בשניונה מה שנקרא אז מה שאפשר הרי ה30 30 תקיעות שאדם חוץ ממך תוקע לחולה זה 30 אבל התשרט עצמו הוא 12 יכול לחזור על התשרת עצמו אם הוא רוצה להדר שיהיה אחד מהם שתן שבו בסדר נגיד אם אני תוקע תוקע אם אני תוקע לחילוני תוקע לו שלוש תשרטים שלוש תשרטים שלוש תרטים להוציא אותחורה זהו שלושה תשרטים שלושה טרטים שלושה תשרטים >> אם הוא רוצה לצאת ידי חויות חסיד שיעשה עוד שלוש פעמים תשרטים תעשה למשל פה עשה בשתי נשימות תעשה פה בנשמה >> תגיד לאישה לתפע בבית היא לא באה 30 ככה אתה שתש בבית >> כן אבל חידה לך שט אחד או שלוש >> לא נשמה שני שלוש שלושה שלוש תש בטח 30 כדי שהיא תעמוד אם יכול אם יכול לעשות וידוי לפני זה הכוונה במחשבה השם זקן כדאי שאתה תשרה כיוון שיש ספק אם זה בנשימה או שתי נשמות לחזור רק עלתשרה אם עשית שם שתי נשמות כבר תעשה את זה בך >> עדיף לקחת 30 >> מה אתה אתה אומר >> עדיף לכל אחד 30 זה לא הרבה זמן כמה זמן >> לא הוא אומר שחוץ מה-30 צריך לחשור את השט עצמו >> עוד שצ >> כן זה כלום לא לעשות את זה רצוף משת >> כן רק לעשות את זה רצוף לכות צריכים לדעת מי שעושה את מישהו שוב פעם נסכם את הסימן הזה סימן בשכונה ברוך השם קים לעשות אנשים אני הולך פה תמיד >> תודה רבה >> אנשים נוצרים אפילו המכוניות הם לא יודעים >> זכה ערבים >> אמרו לי בקורונה אמרו ליך קורונה אתה יודע היינו בהסגל ובזכות הזה שלך יצאנו ב שמענו אותך תוקן בגל לא אתה חבד מגמני גר רחוק אולי אתה יודע ראש השנה אחת הרב אמרתי לה אני יותר לא הולך מה יש לי אני לא הולך עם השופר תוקח ואז דוד מל קיבל הרגליים קיבל איזה משהו הייתי צריך באח ללכת לרופא ואז כל הדרך תגעתי שם 50 60 איש אני צריך לה את כל לעם ישראל עכשיו עשה לי את זה שאני אלך קץ אל תבטל זה כן זה אז אנחנו נסכם עוד פעם אבי צודק שרב אשר חלקו ככה חבד שולכים עושים את זה בכל הארץ זה כאילו העיקר זה התקיעה לא ש חשובה תקיעה ומה שאבישי אומר שיהיה תשובה קבל איזה תשובה משהו טוב קבל תשובה זה דבר הכי חשוב בוא נסכם את תקציאות אדם צריך לעשות בראש השנה מספיק תשע למה תשע צריך רק שלוש פעמים תרועה אז איך הגענו ל-30 אנחנו לא מסתפקים, לא יודעים מה זה תורה, אם זה טו טו טו טו טו או זה טו טו טו או שזה גם שתיהם ביחד אז אם נעשה שתיהם ביחד צרתקה גם לפני וגם לאחריה ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם שלוש פעמים אחרי זה צריך עוד פעם את השרד מחינה צריך אחרי זה כן אחרי שעשינו את זה את את השט אחרי זה צריך את הטרת למה אנחנו מסתפקים יצא לנו 30 אז איך הגענו לחזרה עשינו כבר בישיבים במש הגמרא כותבת כדי לערבב את השטן איך הגענו לעוד 10 שלמדנו את זה מאמא שסיסרה שהיא 100 פעיות היא פעתה לבטא את הכוח שלה אנחנו עד היום עושים 100 ואחד זה כאילו להגיד גיד לך שעכשיו האחרון זה >> עד היום זה הכוח של >> עכשיו שם מסביר שזה לא הכוונה הכוח שלה זה סוג קטרוג שיש סוג קליפה בעולם שהיא היא בוכה כנראה שזה לא רק כזה זה על דברים זה לא מובן מה בשביל דבר כזה עד עכשיו צריך להסביר שזה משהו יותר רצ אז ראינו איך יצא לנו 30 איך יצא לנו בחזרה אמרנו זה רק מכבד את המצווה זה עושים מה בסוף התפילה עוד 101 זהו עכשיו כמה זה שיעור תקיעה איך נידע אז אמרנו שנראה כמה זה שיעור של שברים שלוש כוחות בע ט עכשיו אם אדם יעשה תקיעה ש ש לך טי טי טי טי עשה תקיעה אחת אחד יעריך בו טי זה נקרא שהוא עשה את זה תקיעה הוא לא עשה שברים ש חיים מה זה תקיות לפי רשי כן או לכן כבר שאנחנו מסתפקים מה זה ה מה זה התר התרועה שברים אז אנחנו אז אנחנו עושים שלוש פעמים כמה זמן זה בדיוק מה שאמרת מה זה שיעור רש"י רש"י זה כאילו אתה לא יכול לעשות טו טו טו טו פי רשי יכול להיות שעשית פותקע כבר פירש אתה צריך לעשות רצוף טו טו טו ישת רש"י שלא יהיה עיכוב אבל מי העיכוב אז אתה עבדת כבר לתקע הרן לא סובר כמו רש"י כמו רבנו ת כמו הרמב"ם שאומרים ש זה תשע תרומיתים זה תשע כוחות ה התורה הייתה הייתי כדי לעשות א התורה שבע ש כדי לעשות תשע תרומתים כלומר לא טו טו טו אלא שיעור שתעשה טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו טו כל עוד שאתה עושה בזמן הזה זה זה שנייה שנייה וחצי כל אחד מה שמסביר זה נקרא תרועה אבל אם אתה מעריך באחד מהם בשברים בטו טו טו ואתה מתכוון שזה שבר אז זה לא שבר פי שיטת רש"י ודאי שזה לא שבר אם הערכת יותר אז גם לצאת ידי חובת הרמב"ם זה מה שהוא אומר אז אמרנו תנו את זה בדקות כמה זה בשניה מה שאומרים שנייה יש אומרים שנייה וחצי ש אומרים שנייה וחצי שניות עוד דבר ראינו שלושה שברים צריך לעשותם נשימה אחת יש אומרים בשתי נשימות אומר ישבם מצד דחובת שניהם ומייושב יעשה את הכל בנשימה אחת ומה עומד יעשה את בשתי נשימות גם ראינו בזה שתי שלושה שיטות יש אומרים בנשימה אחת יש אומרים הפסיק כדי נשימה אבל לא לא ינשום יש אומרים גם צריך לנשום אמרנו טרת בנשימה אחת יצא יש מי שאומר שלא יצא אז לכאורה יעקב צריך לנשום בין לתקוע בין לנשום או להפסיק בין התקיעה על התורה לכאורה מרן כותב אם תקרן בנשימה אחת לא יצא בסעיף ה מרן כותב פה טעויות אם תקע בתשרט ואחר שתקע שני שברים תחילה אם נזכר מיד התקשבר אחר ואם לא נזכר שגמר לא הפסיד חוזר בתוכה שלושה שברים רב תוקע אבל אם רב את השטו בתרה זה הפסיד גם תקיה הראשון אם עשה תקיעה שברים עשה באמצע תרועה שהפסיק בין שברים אתרועה לתקיעה וכן מיריע שתי תרועות זה אחר זה או ששתק אלוה הפס הפסיד גם את התקיעה הראשונה אם תקע פעמיים את השרט פעמיים את השרט פעמיים את מקום שלא פעמים אז חוזר הרב אצלכם מעט את זה לפי שעות >> כוחות מה זה כוחות אה >> אחד עכשיו מבוגר הוא תוקע או עד שהוא עד שהוא הוא זזזה לוקח זמן לכאורה יהיה יותר זמן הגנו סימן תקצ"א התפללו הציבור בלחץ תפילת מוסף תשע ברכות ששניח ציבור התפללים גם בלחש אמרנו לידנו רבי אביש אם הוא תוקע ברחוב עדיף לעשות את שברים תרועה בנשימה אחת אם אדם יש לו רק >> זה שברים והתובה פלנו הציבור בלחש תביעת מוסף תש שעבר ברכות ושליח ציבור התפלל גם כן ממהן בנחש הרב הגדיר לכם שמה אצלכם בדיוק איך תוקעים איך זה >> אהזמן >> לא בזמן דיבר על פי תקיעות עכשיו שעושה תקיעה חייב לנשום טיפה או להפסיק תקיעה שברים תורה תקיעה שעושה תקיעה חייבים להפסיק איזה שנינת קטנה למה מרן כותב אם תק אה תר ר בנשימה אחת יצא יש אומרים שלא יצא מה שצריך לנשום באמצע ככה משמון זה אומר להפסיק זה הש >> כן בטח נשמה אם אתה נושם אתה מפסיק הפסקים קטנים גם >> כאילו ההפסק הוא חייב נשימה זה יכול להפסיק בי אבל נשוא בנשימה להפסיק או חברים >> מה אתה אומר >> מה אתה שואל שמה עושה בנשימה אבל לא מפסיק שחצי ש >> זהו זה אמרנו זה הכי טוב >> אדם מהתקיעות הוא לא הוא לא הוא לא מסוכן תודה רבה לכם סימן תקצ"א התפללו הציבור תודה רבה על הליל שישי שעשיתם >> ליל שבת פה תוסף תקצ"א התפללו הציבור בלחץ תפילת מוסף תשע ברכות שניח ציבור התפלל גם כמה בלחש תמיד עושים שבע ברכות שמתם לב מוסף תשע ברכות למה צריך לחבר חמש שמיים שניח ציבור מים גם כמ גם גם עושים שלושה מלכויות שלושה זכרונות שלושה שופרות יחיד אינו מפסיק שיתקהו לו בברכות בלחש אפילו השלומים שיתקנו אלא תוקמינו קודם שהתפלן מוסף וין צריכים לתקוע לא שנית הלכה ג לא ידבר לא התוקע ולא הציבור בין לתקיעות של מיושב ולתקיעות של מעומת למה זה דבר אחד אבל תהילים אין בעיה מ צריך לומר שלא ידברו לא בעניין התקיעות דוקק שיושבים תוקע סדר הבחור אז ראינו שאסור לו לדבר אומר מרן בהלכה ג' שאין צריך לומר שגם גם השומעים לא ידברו אז אמרנו אבל תהילים יכולים לקרוא הלכה ד זה שתוקע שם יושבים תוקע סדר הברכות אמר הוא והוא אמרנו אבל אם הוא שניח ציבור תלוי רק אם הוא יכול לחזור ראינו זה הלכה אחרת יכול לחזור לתפילה ולא תבלבל בן סימן תקצ"ג ברכות של ראש השנה ויום כיפורים מעקבות זו שאם לא יודע כלום לא יאמר מה שהוא יודע לו לא יאמר כלום אם הוא יודע להתפלל בעל פה התפלל אם לא רק סידור ברוך השם פעם לא היה סידורים היום יש לך סידורים מי שהיה לו היה לו סידורים הרבה אנשים באים ככה אלפבטים שומעים מהחז"ל אומר מרן בהלכה ב וכן תקיעות מהקבוד זה ואני מני שאני יודע קצת עצמה שלא יעשה צה חלק את השראת השטרת אין מה כי הוא יודע רק את השרט תעשה רק את השרט הוא רק את השתיעשה רק את השט יודע לעשות אחד מהם שניים עושה עושה הברכות אינם מהקבות קיום סימן תקצד יחיד שלא תפלל חברו מוציא אותו יחיד שלא תקע חברו יכול לתקוע לו להוציא ידי חובה אבל יחיד שלא תפלל תשע ברכות ח יכול להוציא כלומר זה לא מדין ערבות תודה רבה. סימן תקצד יחיד שלא תקע חברו יכול להיות כל צחובתו אבל יחיד שלא התפללתי שם ברכות אין לך יכול להוציא נאמר התוקע אבל הוא עצמו יכול לשמוע מר אדם יכול לשמוע תקיעות ולצאת ידי חובה גם אם לא תפלל אומר המשנה ברורה בהלכה בסימן תקצ"ד יחיד שלא תקח ורא יכול לתקוע לצדי חובה אומר אפילו הוא יכול לתקוע לעצמו כלומר אדם יכול להוציא את עצמו ידי חובה לא חייב שמישהו יתקל אבל יחיד שלא תפלל תשע ברכות אין חבר יכול להוציאו הוא מסביר אפילו אם צריך להתפלל אז גם ליצורך עצמו בלחש אלה שהוא מתפלל מכל רב כדי שמלחו להוציאו אפילו לא יכול להתפלל בעצמו תפילה צריך כל אחד לבקש רחמים על עצמו אלא אם כן יש עשרה אז הוא שיח ציבור אמר חבר שלך לא התפלל אתה אומר לו חבר בוא בוא בוא תוציא אותי ידי חובת התפילה תתפלל בכל תלחש ותוציא אותה זה אין דבר כזה זה לא קשור למה שאמרתי לפני זה שהסברתי בטעות שזה תלוי בתקיעת שופר מה פתאום בשביל שהיוציא אותך ידי חובת התפילה לא יכול אלא אם כן יש עשרה לא קשור לתקיעות יש אומרים יש חולקים זה יכול להתפלל חברו יכול להוציא בתפילתו חברו אפילו לא בציבור סימן תק קצד ראינו תקצ" מי שלא בקיא בתקיעות ולא בסדר תפילת מוסף שתי היות אחד בקיים בתקיעות ולא במוסף ואחד בקיים בתפילת מוסף הוא הולך למקום שבקים תקיעות למה מסביר לנו רבי יוסף ורבי אמיר מאחר ו בתורה מה כתוב תפילה בתורה כתוב תקילות שופרות אתה חייב לעשות את זה אומר למה אומר המשנה ברורה שהתקיעות מהתורה אומר הרמה אבל אם יש לו שעות גם וגם לך למקום שעשו סימן תקצ" לאחר התפילה מרים תרועה גדולה בלוד כי אמרנו יש עוד 10 כדי להשלים את הדחיות של אמא של א של סיסרה אז מה זה ה101 חד למה עוד אחד ערבב את השטן שלא יקטרג עליהם מה הם עכשיו יש ספרי מתים וספרי חיים פתוחים הולכים באוכלים אז ראינו שמראים תרועה גדולה אומר בסימן תקצו והמקור שלו של התרועה הגדולה שעושים את זה זה ראינו טור בשם רב אמרם אומר הרמבחרי שיצאו שוב אין לתקוע עוד בחינם אבל קטן יכול אומר יש מקומות שנהגו לחזור ולתקוע 30 קולות סימן תקצ"ז אוכלים ושותים ושמחים ביום יום ראש השנה אסור להתענות בראש השנה ולא בשבת תשובה למה לא אכלו כוסם למען לא יקל ראשם תראתם פניהם למה כתוב שמחת בחגך זה גם חג וכתוב בפסוק יכלו משמנים שתו ממתקים אומר מרן בסעיף ב' יש מקומות של קבלה באדם שכל מי שרגיל תענון בראש השנה משנה רגילתו אינו מתענה לא משלים שנתו רק מה שיודע דבר אחד שמי שרב ורב ורב עם השני זה יכול להתקל בחיים חברים הלכה ג מתענה פעם אחת בראש השנה תחלומי היה ביום ראשון צריך תענות שני ימים כל ימיו אם היה ביום שני תענה כל ימיו ביום שני בלבד פליין מתענה פעם אחת בראש השנה תענית חלום היה ביום ראשון צריך אתות שני ימים. למה? אומר שני הימים זה כיום אחד. אם היה ביום השני תענה כל ימיו ביום שני בלבד. סימן תקצ"ח ראש השנה שלך להיות בשבת אומרים צדקתך במנחה הרמ כותב שהם לא נוהגים למה אמר מחר וזה יום הדין סימן תקצ צט ליל ראש השנה שחל במוצאי שבת אומרים ותודיען סימן תר מצה שנולדה ביום ראש השנה ביום טוב הראשון וכן מה שניצוד בו וכן שנטש פה אסור בשני למה זה יום אחד הלכה ב' בקידוש דיל שני לבש בגד חדש או מניח פרי חדש אומר שהחיינו אם אין מצוי אצלו בגד חדש או פרי חדש יאמר שחיינו אז למה מרן כתב את זה לתת פטנט לצאתי חובה חברים אנחנו בסימן האחרון סדר יום שני של ראש השנה וב סעיפים ביום שני של ראש השנה קוראים לאלוהים סת אברהם עד סוף סדרה מפטיר קוראים כמו אתמול בירמיה כו אמר שם מצכם במדבר עד הבן יכיר לי אפריים מוצאי ראש השנה מבדילים כמו מוצאי שבת שהם מבדילים המשמים ועל ועל ועל האש למה קוראים כדי להזכיר זכות עקדת יצחק ביום הראשון קוראים השם פקדצרה ביום השני את אבה אלוהים ניסאת אברהם לאלוהים כן כן ולמה קוראים הבן הכיר לי פין אומר פני כתוב זכור הזכירנו מצאי ראש השנה מבדילים אף בארץ ישראל עושים ראש השנה שני ימים למה תמיד בספק לא עושים אפילו בזמן בית המקדש רק כמה פעמים שצריכים לנסות שני ימים חברים, גמרנו את הלכות ראש השנה. עכשיו אנחנו נראה את הלכות עשרת ימי תשובה. סימן תרב היום יד באלול תשב היות דברים שמת כל מישראל לרפואת כל חול ישראל שמדת צוני ישראל מלא קום שוד דיברנו ממכם לטובה ולברכה סימן תרב סדר ימי תשובה סדרי ימי תשובה בוסיף אחד מחורת ראש השנה עושים תענית והוא נקרא צוק דניה הוא תענית לציבור מתי זה? בג' בתשרי. מה זה בעל למדותי? שאדם לא יהיה צדיק הרבה. מה הכוונה? אדם אדם מאמין לבין אדם לח בין הקדוש ברוך הוא, אבל בין אדם לחברו צריך לקבד בחשטיות. אדם יזהר, המציאים לא יצאו עוד. אז הוא רצה להיות פה צדיק. אמרו לו, "תשמע, בא לרצוח אותך." אמר לו אתם מדברים לשון הרע לא חילוק השם מציל את כולם שאף אחד לא יוצא לו התקנה עכשיו הגענו לכן בכל הימים שמראש השנה ליום הכיפורים מרבים בתפילת התחנונים כלומר זה פה כבר הלכה בתחילת סימן אחות ראש השנה ראינו שנוהגים תקום באשמורת פה מרן כותב הרבים בתפילות תחננים כמה לא כתוב כמה איזה איזה מה אתה רוצה שיהיה לך זה מה שתה תשגיע אומר הרמא ואומרים אבינו מלכן בערב הבוקר בים בשבת אפילו מחל מילה של אומרים תחנון אפילו אחי אומרים אומרים אבינו על כן שבוע ביום חמישי פה ברית חמישי בבוקר בעזרת השם של תל יהיה בשמחות של כולם תל פרג' השם יהיה שמחות אצל כולם אפילו חל מילה שאין אומרים אותה חנו אפילו אחי מבינים שלוש פעמים וידוי מלבד בערב יום הכיפורים שאומרים אלא פעם אחת ואין נותנים חרם ואין משביעים אדם עד יום אחר יום הכיפורים אין מקדשים את הלבנה אומר הרמה מה עד אחרי יום הכיפורים אמ רקטא משהו והחליף נעליים כדאי שם זקן שבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים קוראים לו מה זה מה קוראים לזה שבת תשובה באמת צריך להביא פה מישהו אה צריך כבר מעכשיו לתכנן תודה רבה תודה רבה רעיון טוב על זה מתפללים שבוע משיח זה התפילה הכי טובה אומר הרמה למה לא שמחרים כדי לא לעורר מידת הדין בזמן הזה סימן תרגות עשרת ימי תשובה אף מי שלא נזהר מפת של גויים בעשרת ימי תשובה צריך להיזהר מה הכוונה פת של גויים הכוונה פת כשר אם לא כשר זה זה לא נקרא לא נזר זה זה עושה עבירה כל רגע ורגע וגם פת מדובר לא פת של בית, מדובר פת של פלטר, הכוונה גוי שמוכר בשוק. לא מביא את ההלכה הזאתי דווקא פה הרב חות ראש השנה דווקא >> לא בגלל שמי שאינו נשאם פת של גויים מסת זה בעצם השאלה הוא שואל פה שאלה יפה מה אכפת לי דווקא חר אז הוא בא להגיד לי דבר יפה אדם לא יגיד אני אני לא צבוע במילים אחרות מה אתה אומר לי תהיה צבוע סרת ימי תשובה תיזהר אחרי הסרת ימי תשובה מה קלן פדי אז מה הסיבה באמת? הסיבה היא שאנחנו מאמינים שאולי בקדושת היום, בטהרת היום, זמן המסוגל לחזרה בתשובה, אולי יתעורר ליבו והוא ימשיך. זה הכוונה. אף מי שלא נזם פת של קוטים, כוונה ש אין בזה בעיה הלכתית. כן. ומדובר שקונה מחנות. היום הלחם יכול להיות עד כדי מהחומר. אם תמצא איזה גוי שעושה רק קמח ומים בלי כלום, שמרים, כן, אבל חוץ מזה לא מוסיף כלום. מרן לא מסכים עם זה אבל המנהג הוא היה שלוקחים להם כן הם זורקים כיסא שם אין בלכת כזה כל הנחמים הם מעורבבים ועוד הרבה חומרים חצ Š ויש לכל אדם השם החזיר אותי בתשובה לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה ספק עבירה יותר צריך לחזור בתשובה כי יותר מתחרט שיודע שעשה מ שאין ידע לכן קורבן השם תלוי צריך להיות יותר ביו >> איךש >> מה בוא נראה בטח.