הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות נטילת ידים סימן קנ"ט

Kind: captions Language: iw אז אנחנו חברים שלנו סיימנו בן פורת יוסף את סימן קנ"ח עכשיו אנחנו חברים יקרים בסימן קנ"ט תבינו זה סימנים מאוד יוסודיים הסימנים האלה זה כל הלכות נטילת ידיים אדם הרבה פעמים אומר אני דתי אני צדיק מה שהוא רוצה ממני למה ככה לפעמים דבר הכי פשוט בעולם שזה נקרא נטילת ידיים של סימנים מכלול מאות הלכות מאות הלכות בהלכות נטילת יד גם לא משנה אתלמד חכם רב פשוט מישהו לא לומד אין ספק שהוא 100% נכשל בהלכות נטילת ידיים ולכן נטילת ידיים בסימן של עושר לכן תילת ידיים זה אותיות עני שאם אדם לא נזהר חס וחלילה לשונא ישראל מי שלא נותן ידיים נעקר מהעולם איך כתוב מזלזל ת ידיים נעקר מהעולם כולה דרבנן דרבנן סך הכל למה נותלים ידיים שהם היבני המקדש מחינה במרה עם בני המקדש ואז כולם צריכים ליטול ידיים אי אפשר לאכול פירות ככה השם אתה נטמע אתה צריך ליטול ידיים משום שרך טומאה זהו בשביל זה נעקר מהעולם מה זה נעקר מהעולם מה ישתבש מה זה מה זה נעיקר מהעולם אומר אדם עכשיו נותן ידיים כ אומר אדם נותל ידיים מהברז אומר מה הבעיה מה הנה נטלתי ידיים מה אתה רוצה נטלתי פתחתי סגרתי אני מקלי >> די כלי אומר מה הבעיה מהברדע אנחנו נראה שאם יש >> אם יש על הגג יש חבית בדיעבד זה מועיל אבל איפה הם יש חביות כבר >> אין חביות אם כן יקח מים חמים ומים חמים זה בא מהדוד דוד שמש זה נקרא חס וכשוונים סו להגיד את זה על שונאי ישראל זה נקרא לזלזל בנטילת ידיים. מה מה צריך כל כך להיזהר? למה שלוש פעמים נטילה פה? למה שלוש פה? לא מספיק אחד. למה צריך שלוש? כל הדברים האלה בשביל מה צריך שלוש דווקא? זה נקרא חוץ מכם רצוני ישראל שהגויים בעזרת השם השם יעקור אותם מהעולם. אז אנחנו רואים ב סימן א סימן קנט סימן קנט וסימן קנט הובא ככה אין נוטלים לידיים אלא בכלי שכל הכלים כשרים אפילו אפילו כלי גלים כלי אבנים כלי אדמה כל כלי הוא כמובן זה לנוות נה לפניו במצוות ונותל ידיו לסעודה חיה מתוך כלי למה מה מי אמר כלי? כתוב חכמנו למדו את זה מהפסוק ונתן עליו מים חיים אל כלי. גם אותו דבר במקדש הכהנים היו נותנים מכלי משם למדו מה המקור המקור זה משנה באבות משנה במסכת ידיים סליחה וכך פסק הרמבם כך פסק כתוב שולחן ערוך כולם כתבו את הדברים היום אני אגיד לכם סיפור על היום יהודי שטוען חוץ ממכם חוץ ממכם חוץ ממכם לא האמנתי עליו יש לו כאביטן נוראים יש את אדם נקרא ירא שמיים פה בישיבה משיר שמיים ויש לי אחד בבני ביתו היום חזרה מהשיעור יש לה כאבים עצומים שאלתי אותה בקו האם היא מברכת את מה שהיא אוכלת מדקדקת בברכות אמרה לי לא מי שישמע את השם שלהם שאני אגיד לכם תאמין א טוב זה לא יש את בר מישהו שהוא אדם חשוב ילדים תלמודי תורה וחרדי דית מה שנקרא היא לא מברכת על כל מה שהיא אוחדת זה כאביטן עצומים קודם כל א'ב הנה עכשיו חוץ ממכם אחד קיבל מחלה לא עליכם שאלתי אותו רק אם הוא מברך על כל מה שכ אומר לי לא אז מה אתה רוצה ברכות אתה לא מברך לשם אתה גנב גנב אתה גנב מה גנב קניתי את זה קניתי בכסף מאיפה אתה בולע מי נתן לך כוח בליה אתה יודע כמה אנשים בדו כוח הבלייה בכלל השם נתן לך כוח לבלוע מי מעקל לך את המזון הבטן שלך מי מפרק את כל החומרים מהבטן שלך מהמוח שלך הופך חול בשר פי לעשות כזה ניסים אדם היה מבין מה מה זה מערכת העיכול שהוא כל פעם שהיה מתפנה היה מרים טלפון אומר אתם לא יודעים הלכתי לשירותי למה זה כעזה מערכת מספת זה צריך מפעל הקדוש ברוך הוא ברא בבן אדם מפעל 70 שנה 80 שנה 100 שנה מפעל מי מביא לך את הכל? מי הביא לך גשם? איך זה צומח בחלט? איך יש את כל הדברים האלה? אפילו תודה אתה לא אומר, זה נקרא גנב. אתה שואל סתם לא סתם סרים פשוטים ואז שואל אותו באיזה מכונה אתה מתגלח? מכונה רגילה. אז אתה גם אתה גם מגלח בטער אתה מדבר דברים פשוטים. לא מדבר יכול להיות להיות צדיק אפילו דברים פטים. כמה אדם צריך להיזה בדברים האלה א' ב גם שמברך גם מברך על הכל אתה עושה צחוק מהשם תה ש תחשוב עם מי אתה מדבר עם חבר שלך היית מדבר ככה מעיף אותך מכם הקדוש ברוך תשים שים לב מה אתה מדבר קח כל ברכה תחלק אותה לשלוש ברכות לא סתם בזמן דוד המלך נהרגו כל יום 100 בחורים הם מתים ממחלה ממרת סרטן הגויים עד שתקדקובר ברכות כאילו 100 ברכות ביום וזה יוצא הציל את עם ישראל חותיו של אדם ניכר עם תלמיד חכם עם הארץ יראת שמיים ניכרת בברכות ברכות איך אתה מברך על כל דבר ודבר השם זקן שד איך נברך את השם לדעת שזה לא צחוק הנכות זה הלכות אם עכשיו יש לך רכב אתה במקום קדימה תצע אחורה איפה תגיע איפה תגיע הלוואי שתישאר בחיים וכנתן את כל הבנק שלך רק מ מ מה מהתאונות דרכים שתעשה מה קרה אבל אני רוצה זה הרכב שלי אני רוצה נוג אחורה אין בעיה צה אחורה תראה איפה שתגיע יש הלכות יש לך כללים איך נוג ברכב אתה לא יכול לעשות מה שאתה רוצה זה רכב שלך נכון אז אדם שהוא הולך אחורה הוא יחתוך אין פה אתה צריך לדעת איך הוא זה זה ספר הנהיגה שלך אתה לא תקיים אותו אל תגיד למה חייבים לקיים אותו זה לא משנה מקובל פשטן צדיק רשע כולם חייבים לנו דקי הספר ספר הלכה זה יורה דעת מי יורה דעת מי הבא שמ לכן אומר מרן זה מרן אין אותי עם ידיים אלא בכלי איזה כלי כל הכלים כשרים לא משנה מה זה אסור אפילו כלים לא לא נעימים מה מה נפקמ אחד עכשיו יש לו ספוק מלא מים יצא לשחות אותו זה שפך לו על היד זה לא נקרא כלי לא עלתה לנתינה עכשיו מה הדין כלים מפלסטיקונה לפחתך הרצך פניך זה כלי או לא כלי אז הוא אומר מותר מעיקר הדין להשתמש בזה אבל מה הבעיה שלו כלי זה כלי שמשתמשים בו אבל כל אתה לוקח זורק אותו זה לא כלי זה גם ממוחד פעמי הוא נקרא כלי. גם ממוחד פעמי הזה נקרא כלי. אין בעיה. כן. אפילו זה לגבי קידוש זה לא מכובד לגבי קידוש. להביא לרב יבוא רב מכובד. אתה תביא לו בכלי פלסטיק תביא לו כלי יפה. כלי מכובד. ככה לכבוד הקדוש ברוך הוא. אומר כדאי להשתמש בו כמה פעמים שיראה כלי אחרי תזרוק אותו. מה כן? כלי חייב להחזיק רביעי אם אין בו 81 גרם כלי הזה פסול חייב שיהיה בו רביעי כך כותב הרמבם כן הרמבם מביא את זה ככה כותבים עוד עוד פוסקים ולא רק זה יש כאלה שמחמירים שרביעיץ כמו החזון איש כמו ביהודה זה כ-150 גרם למה אומרת שיש בזה שיעור אומר כל השיעורים כמנין כך וכך ביצים שנכנסים למים ויוצאים המים שיוצאים זה כן אבל הם כותבים שהכל נהיה קטן רבי חיים נה ספר שיעורי תורה העריך ולהוכיח שהמידות נשארו אותם מידות כמובן ההסכים כמו שהמידות נשארו אותם שמעתי פעם רבי יעקב יוסף זר זרך צדיק קדש לברכה שהוא אומר שה שמצאו את השער בבית המקדש המקורי למטה בחפירות ות שחפרו במנהרות הקותל למטה למטה הגיעו עד למטה הגיעו לשער האמיתי שנכנסו וכתוב במסכת מידות את הרוחב של השער מתקו את הרוחב זה בדיוק כמו רבי חיים נדקו שראו שרבי חיים הוא צדק בגדלים שלו שהמידות נכון שהיו פעם אנשים גדולים והיה מידות ענקיות אבל בעיקרון המידות היו נשארות מידות הרגילות פעם חשבו שהרמבם כותב שזה קרוב לכס דרם והדרה פעם חשוב שזה 3.2 נכון אחרי זה מצאו בדקו אחד מרגולין הדר מרגולין הוא בדק במצרים כל מיני מקומות הדר המושקל זה שוש גר לא 3.2 שתיים ואז הרבה מהמידות שתיים במקום שזה יהיה רביעית תהיה 86 כמניין זה כמניין עם הכולל כס עם הכולל ככה זה 81 הרבה דברים משת עכשיו עוד דבר אומר מרן ואם ניקע בכונס משקה לנו שהם אותו על משקים כנסו בתוכו דרך נקב הוא גדול מנקב שהמשקים ש בתוכו שבתוך בתוך הכלי יוצאים ממנו אז בטל מתורת כלי ונותנים מו ידיים אפילו אם הוא מחזיק רביעית מנק ולמטה כלי שיוצא ממנו ניל חחור בכלי נשפח ממנו מים אם אם אתה תכניס אותו בתוך כלי אחר מהכלי אחר לא יכנס בו מים לא כונס משקן חבד אתה יכול לת אבל אם תכניס את הכלי הריק בתוך כלי אחר כבר מבחוץ יכול לכנס לו מים זה נקרא ניקב בכונס משקה זה כלי הזה פסול אומר מרן בהלכה ב ואני מילד שנותן דרכיו למעלה לכן זה לא נחשב כלי נמצא שאין המים באים על ידו מהכלי אבל אם נותן דרך הנקב יש חור גדול בכלי נותן דרך החור אין בעיה כמה שמחזיק רביעי ממנו ולמטה מי כותב את זה כך כותב מרן בשולחן ערוך בהלכה ב כותב את הדין הזה ומי שהביא את כל הפרטים האלה הביא את זה הבית יוסף הוא דייק ככה מדברי הראש יש תרומת הדשן שמסתפק בדברים האלה ככה הוא מתב גם כן מביא את הרשבא בדר מדבר רבי דוד יוסף ביום הלכה יש את הסמק סמק תרומה תרומת הדשן שהחמירו שגם אם זה לא כונס משקה משקה אסור בן איש חי גם החמיר בזה שנה ברור כן בית יוסף משמע להקן כך כותב חמובדיה בהליכות עולם להקן שאם הוא ב רק מוציא ולא מכניס הגודל של הנב >> כן זה תלוי בגודל אם הוא אם הוא נקב קטן אז הוא לא מכניסים בחוץ בסדר זה קשה אבל אם הוא קב מחמיר טבע על הברכה אם מתין פה יש לו >> מ >> יש לו פה חור בצ אז צריך מתחת החור הזה שיהיה >> רביעי >> זה מה שיעקב אמר שנותנים מאחור עכשיו יחז אומר אם יש בו סדקלי אם זה זכוכית אתה לא תיתן בו מים חמים בשביל שתפחד שיסדק לך אסור חיים אבל אם הוא כלי מתכת כלי נחושת או כסף תן לו אותו דבר כונס משקיע מוציא משקיע אתה יכול לסתום אותו אבל במה לסתום אותו זה הלכה למעשה צריך לסתום אותו באותו חומר שלו שהוא בדרך כלל סותמים אותו אבל לא בחומר אחר הלכה ג כלי שמחזיק רביעית שסומכים אותו לא ישמחו אותו ישבחו המים אינו כלי ילקח מגופה של חבית שהחדה ואינה מקבלת רביעית שלא שלא מוסמכת אין אותי מהיבה מלמטה יש כלי שבנו אותו כלי כלי משוגע מה זה הכלי המשובע הזה זה משוגעים בנו להם ספן שהוא לא יכול לעמוד על עצמו יש לו עוד תותבת שהיא תופסת אותו >> כמו גברים שגים >> אה >> משיבים כאלה שמגיעים תחתית >> אם לא היא תיפול מצוין אבל אם זה לא עשוי כלי לקבל כמו ה המכסה של החביות של פעם שעושים זה משולש כמו כובע של עצה עכשיו הוא אם אתה הופך אותו אתה יכול ליטול בנד יש בו שיעור יכול ואתה לא יכול לא בנו אותו לכלי אבל אתה יכול להשתמש בו בתוך כלי אם אתה רוצה זה לא מועיל למה אם אתה תיקח אותו תהפוך אותו הוא לא יכול לשבת לך אז הוא לא כלי לא בנו אותו כלי בצורה כוז בנו אותו בשביל מכסה מכסה זה לא כלי אבל אם המכסה הזה הוא שטוח מצוין גם אתה יכול להשתמש בו אם תניח אותו לא ייפול לך אבל אם הכלי הזה מיוצר בשביל שהוא ייפול אז זה מצוין למה זה בנו אותו לכלי שיפול >> יש כלים שאנשים עושים על מנת שהוא צריך תותבת כמו שאמר אז הוא מצי >> אפילו >> הכלי הזה משונה ברוך משנה הבריות מצוין כלי שד הכפות שעשו שלא יניחו אותם >> כן >> הוא כלי אתה רוצה שהוא יהיה כלי רק מה אתה רוצה שהוא לא יכל שבת צריך כאן תחתית מצוין אבל אם עשית אותו לא בשביל כלי עשית אותו בשביל מכסה דבר כזה אז תלוי אם המכסה הזה עומד בפני עצמו אתה יכול להתלומד בפני עצמו לא יכול זה קשה גם לקידוש כל דבר >> כן רק אדם מוזר ברוך משנה הבריאות אומר עכשיו תיקח מצקת מצקת זה כלי תשים את המצקת ככה שפר לך כל ה אז הוא נקרא כלי אתה יכול לתול מלג >> אף על פי שהוא הוא לא יכול לעמוד לבד הוא נוצר לכלי רק הכלי הזה נקרא מצקת שרק בשעה שאתה משתמש בוא טוב בשעה שאתה משתמש בו יש עוד דבר נודות פעם היו משתמשים עם נודות זה היה כ נודות וכבישה שמני נודות של עו שתקנן עשה להם בית משה נותנים מהםסק וקופה שהתקנה סגור שק וקופה שהתקנה השבת ולא שמיחה וזבתן בס וזיבתן בזפת הלכה ד' עד שהם מקבלים משקים אין נותנים מהם לידיים פי שאינם עשוים לקבל משקים דין לקובעים שלדים לו שהם קשים כל כך שהם מקבלים למה זה כל מקבל דם עכשיו יקח את המגבעת שלו צה ליטול מן הידיים זה לא מוע למה זה בהחלט לא נעשה כן רעיון טוב אבל אפילו הם קשים כל כך על ידי הדחק אם יש מצב שבשעת הדחק אנשים הם משתמשים בזה אז כן היום איך תגיד לבן אדם מה נעשה עם זה כלי שכל יום כל דגיד לך תברח פיניו תבוא כל יום אז זה לא מני תיקח בקבוק בקבוק מצוין יכול לתו דין בקבוק מצוין >> אבל זה רק ללחם או בבוקר נכון לי שצריך ללחם הבוקר צודק 100% החכם צודק למה מתי צריך כלי רק לאוכל אבל אם יש תישן תסו אבל אם הוא יוצא בבוקר כתוב שבהלחה שיזהר בדיני נטילת ידיים בבוקר בבוקר כמו שנזהר בערך כך כתוב ללכ אז יזהר כתוב את זה >> לא שים >> שירותים מעיקר הדין לאצ לא צריכים כלי כותב הבא סלי שזה מביא קדושה לבן אדם אומר אנחנו כלל בידינו כל דבר שבקדושה אנחנו עושים בגלל >> ולמה לא לעשות את זה >> בגלל שזה לא נועד להיות כלי לנדילת ידיים אז זה לא קשה לעשות ידיים נכון >> אבל מה עדיף הרב בדוגמה יש גם הלכה שאם אין לו כלי >> יש נהר יכול להכניס את הידיים לתוך הנהר >> מצוין ודאי שס >> לא עדיף כאילו כלי להראות שוב להרות >> עדיף כלי תמיד עדיף גם מנהר גם מפה נראה את זה בסימן הזה. זה עדיף אבל אם אין לו כלי ואין נהר יש או נהר או כלי ודאי שזה בנער. הנהר זה לכתחינה כלי הכלי הזה זה בדיעבד כלים שהם לא נועדו להיות כלים הם בדיעבד לא מברך נכון בן >> אנחנו תכף נגיע אני חושב שלא שתחילת תיקונו כך שאינו יכול לעמוד בלא שמיכה זה מה שאמרנו לכם כלי לא נורמלי אבל זה הכלי אפשר ליטול באדם עכשיו עוד דבר מרן בסעיף היו אנשים לגמרי מטורפים עושים כלי כאילו לעשות שפוני שהכלי הזה אי אפשר להשתמש בו רק אם אתה שם אצבע תופס את שלצ כאילו זה היה המשחק הזה שאתה שם אצבע באצבע שלך נכנס ש סותם את הבן וככה אנשים היו שותים היו שותים שים יוצאים >> שותים שותים שרוצים לשת כלי איזה כלי כלי משוגע כלי חור קוראים כלי חור אז איך שותים בו עוצרים אותו עם צבע אבל זה ככה היו היו משוגעים שותים זה כלי פני משוגע אתה כבר מעביר טומ זה >> לא מדובר ב >> בסדר מדבר שבצורה כזו הוא שואל יפה דבר שידיו טהורות אם ידיו לא טהורות ודאי שלא אבל זה נחשב כלי אם זה נחשב כלי שופך עליו רביעית זה נחשב כלי ככתי עצמו שפוך רביעית על מיד שמאל עליו על יד ימין תיאר אותה אחרי שתיאר אז הוא יכול מרן מביא את זה מפורשמל שלו עכשיו רטובה >> כן ברביעית ברגע שהובכים רביעית מי תטור בשם הראש עכשיו מה מה שיש בעיה יש כלים משנים של פעם שולדים מהם ידיים זה היה כמו זרבובית יוצא כמו שיש לתיונים אז אם הזרבובית הזאתי עולה מעל הגובה של המים אז זה שאומרים שצריך ליטול מהזרבובית עצמה למה הגובה הכי של המים שמה אתה צריך ליטול ידי המקום הכי גבוה צינור גבוה מחמירים שלא ות ידם מכלי זה ש משפת הכלי ועד קצה הפתח חנו מכיל רביעית ונכון לחוש דבריהם להחמיר כל זה שהיה הפתח בולט מעשפת הכלי שווה אין בעיה הבעיה >> ואם הוא נמוך יש להחמיר שלא ליטול אדם רק דרך הפתח ולא משפת הכלי שלמעלה ממנו פתח נמוך משפת הכל היה לו אותו כלכל שני פתחים אחד להכניס ואחד להוציא כל להחמיך שלו ליטעון פתח >> התחתון לא בעיה עכשיו לא שובת אחת >> זה גם לא כלים בזה כלים כיל זה גם בזה דיברו שיהיה אפשר שאי אפשר לשפוך ברבית טוב יפה הלכה ו' חברים לא יתן מים לחברו בחופניו שנוטלים הלכה ראשונה בשולחן ערוך אלא מן הכלי זה לא כלי יד זה כלי יד זה לא כלי הוא הדין אם נתן לידו אחד מהכלי ושפח ממנה לידו אחר דין כלום בדוגמה השנייה שנטל את היד הראשונה מהכלי אחרי שהוא נטל אותה שופך מהיד השני לפי רבנו תם זה מצוין זה מר מביא אותו רבנו תם מתיר בזאת אומר בצורה ששפח על הרביעית הרמא כותב נהגו להקל כרבנו אותם בסבורה הראשונה היא עיקר שהכשתי >> ואם עשה זה אומר היא תולדה בלי ברכה כבר הג'נן הזה עשה גננים החליט שהוא כוכב כוכב >> כוכב >> אז אני בירכתי בזכות הבן איש חי אני יודע את ההלכות מהז היינו לומדים את הבן איש חי בן שחי לא חצי חצי צעים כשר חלק חלק יוחלק כך כתוב טובים השניים אחד עכשיו זה הלכה יפה מאוד זה בזכות רבי יעקב אני יודע את ההלכה הזאת למה לפני עשרות שנים שלומדים בן איש חי בן איש חי מביא את ההלכה הזו מי שלא חוזר עליה כמה פעמים לא קולט את זה אז עכשיו אנחנו נראה את ההלכה הלכה יפה מאוד נראית קשה שבניקה. יש הלכה קודם כל צריך שיבואו שיבוא המים מכוח נוטה. מה נפקמינה? אם יש לך עכשיו איזה כלי שאתה נשפח לך מים על היד שלך אבל זה זה מים שבאו למשל איזה מעיין עלהן נכנס לך לתוך איזה צינור ושפח לך מים זה בא מתוך צינור זה לא מועיל למה צריך כוח הנותן כן או שאחד עכשיו לקח א די של מים שפח לתוך איזה צינור צינור שהולך הולך הולך הולך אבל כבר זה כבר הוא המים באים לא בגלל שמישהו ראשון שפח את זה הוא גרם שם מבודרך הצינור אבל הכוח שלו כבר עלה בגלל ה המשכה של המים של הצינור אז אי אפשר לטול מזה דוא ניקח דוגמה פשוטה אדם לקח דלי והדלי מהמים לא יכול להישפך עליך אז הוא לקח את הדלי ונתן לה מים צעל ברכה ונתן לה מים שיפוע דלי אתה תופס את הדלי בשיפוע אז מה קורה עכשיו בגלל שאתה אתה תופס אותו תת לו שיפוע זה מים משפחים זה מצ אתה יכול להתנד זה מה שאומר צריך שיבוא המים מכוח הנותן פיקח צינור שעוד קל יפה שהוא פתח >> עוד קל או בגב שופך איתו >> כן פתח גדול שופך איתו זה נטירה >> צריך שבו המים מכוח הנותן לפי כך צינור שדולה מים מן היור ושופך בו ונמשכים בו המים להשכות את הצינור השדה אינו יכול לטל ידיו לתוכו כדי שיקלחו המים עליהם ישינם באים מכוח אדם שכבר פסק כוח השופך ה מסים ידו קרוב למקום השפיכה על פי שאינו מסים אותם תחת השפיכה ממש נתנו נת כל זמן שהם קרובים למקום השפיכה עדיין באים מכוחו יש לנו דין קודם כל צריך שיבוא מכוחו המקור שלו זה מגמרא במסכת חולין דף קז עמודא בדין הריית דדלה שצריך שזה יבוא מכוחו כך פסק הרמבם טור שולחן ערוך גם תשובות הם מיוחסות לרמבן. כך כתב, כך כתב הרשבה בספרו תורת הבית, כן? שצריך שיהיה מכוחו. צריך שיהיה מכוחו. וגם אם תביל ידיו בתוך הצינור, לא מי למה? זה מים שובים. יש עוד דין מים שובים אתה לא יכול ליטול בו. כך כותב הריף לפי גרסה בגמרא גרסו הראש הרבים מהראשונים אחד פסק מרן הנה זה מרן כותב בהמשך בהלכה שביעי ומטביל ידיו לתוך הצינור אמ תאורי יש שם שובים ואני מילה בדולה ששופך ונותן לתוך הצינור עצמו וזה המים כבר זורמים הבעל אם נותן אותם חוץ לצינור ממשיך אותם לצינור עושה בכמו בריכה וזה מהבריכה נמשך ידיו טהור למה זה נקרא שובה שהומש אפשר לתים של >> ואפילו דולה ונותל לתוך הריץ עצמו אם תכף נראה יש את זה הלכה מפורשת בשולחן יפה מאוד אתה אומר אבל אם נותן אותם חוץ לצינור ממשיך אותם לצינור ידיו טהורות ישובה שימשכושר אפילו דולה קח דלי ונותן לתוך החריט עצמו אם הדלי נקוב מאחוריו וכונס משקה ודו שופך דרך כפיב לצינור המקלח מאחוריו ליאור מטביל בו את הידיים בתור תאורות למה כאילו דבילהם ביאור זה ניצוק מחברם כאילו יש דלי יוצאים מים מהציל מהדלי שהוא שב אותו מצד שני בגלל שיש חור בדין מצד שני המים נשפחים לצינור זה נקרא הלי הזה מחבר את היאור עם הצינור בגלל החור שיש בו זה נקרא ניצוק חיבור. זה ניצוק זה מחבר הכלי. אני קורא עוד פעם ואפילו דולה ונותן תוך החיץ עצמו. אם הדלי נקום מאחוריו בכונס משקה בוד ששופך לצינור מקלח מאחוריו ליאור מדביל פה את הידיים את האורות. למה דחשיבו כאילו תבלה ביאור ניצוק זה מחבר את הכלי הייאור דחשיב והמים שבצינור מחוברים למי היור לגב ניצוק כזה לא חשיב חיבור לני תבילה טבול בו לא מועיל תלת ידיים כן יש ויש יש אומרים שגם תלית ידיים הוא חשיב חיבור אפילו יש בצינו 40 שיער בוא נראה עכשיו מה שאני אמרתי לגבי דלי. אם היא הכניס ידה בתוך כלי של מים ושכשך ידע בהם. אם הכלי מחובר לקרקע לא עלתה לו נתינה. אם לא מחובר לקרקע, יש אומרים שתה לנו נתינה ויש אומרים שלא עלתה לנו נתינה. בשעת הדחה ככל לסמוך על דברי המתירים אם אחר כך מזדמן לו ליטול כדרך נטילה נותן בלא ברכה אמר אחד עכשיו רוצה להטביל ידה בתוך משכשך אומר מה ההבדל אומר הבן אם אני עכשיו לוקח כספל ולוקח מפה ראו כלי אני לא לוקח מהכלי הזה לא לוקח מהכלי ושופך עליי אני משתמש בו לא בטור שפיכה אבל אני טובל את ידיי בהם אומר זה אם מי שעושה את זה זה נטילת ידיים בלי ברכה זה מחילה נטילת ידיים אבל לא מברך על למה זה מחלוקת הפוסקים לפי לפי רב החי גאון זה מועיל הרמבם כותב אם הטביל ידיים במים שובי בין בכלי בין בקרחקעות לא טערו ידיו עד שיפלו המים השובים מן הכלי על ידיו מברך שיוצא מדבריו ד לא כבע הלכות גדולות שהביא את השילטות של הרב החמה מרן הבית יוסף כתב שבשעת הדחק מועילה אבל מרשל כתב זה שיטה שלישית שאפילו בשעת הדחק זהם לא מועיל כן אם אדם יתה לקח דלי יש דלי מים או כלי שיש בו רביעית הכניס את ידו ויצא בשעת הדח רק הוא יצא לכאורה לברך הוא לא יכול רק בשעת הדף למה זה מחלוקת? האם המים האלה שהם שובים, אתה נוטל בהם ידיים, הם מועילים לך? לא מועילים לך? >> מטאר אותו אבל לא יכול לברך. >> אה, >> זה מתאר אותו אבל לא יכול לברך. >> לא יכול לברך. זה גם מתאר אותו בדיעבד. עכשיו אנחנו נגיע ל אז איך יצא ידי חובה? שחר אמר לנו ככה, אחת. חבית שיש בה מים מניחה על ברכתו ונוטל ממנה לידי אתה רוצה לצאת הכי טוב תן לה נטייה עכשיו היא נשאנת עליך וניחה על ברכיו ונותן ממנה לידיים תן תן לה שיפוע עכשיו המים יוצאים בגללך בגלל השיפוע מי תופס את הכלי מה זה משנה אם אתה לוקח קח כלי ואתה שופך או אם אתה שמת את זה על הברכיים שלך והמים משפחים אבל אם הייתה מותה בארץ ומה מקלחים ממנה שומדת ומה מצאים דרך נקב שבה לו נתינה ואם הייתה ברזה בנקב וסירה וקיבל מה בן אדם חשיב לשפר כר יש לך פקק יש לך דין ישחור יש לך שסתום אתה פותח את השסתום יוצא לך מים אז זה מועיל אם אני לוקח את השסטום פותח פותח סוגר פותח סוגר פותח סוגר למה מאיפה אני מקבל את המים מהדלי עצמו בדלי עצמו יש לי רביעית >> לכאורה זה פה ברז לא הרב >> זה לא בדיוק ברז בברז מגיע אליך >> מה שאני מבין שאין לו >> כןצ >> חבית שיש בה נקב על הנקב יש פק קובר אז זה מחצה את הנקב רשי ליטול כל יד ידי שיסיר את הפקק מן הנקב או שיפתוך שיפתח את הברז בכל פעם שהופך את המלדה ואם לא הסיר הפקק יחזור ולא ברכה ויש להקל ליטול ידיו דרך חבית שיש בברז ואין בחבית אפילו שאין שמה רביעית מכל מקום אין להקל זה רק שזה יהיה מחובר היטב ונותן לידיו על ידי שפותח את הברז נמצא בתחתית החבית צריך שיצעוק המים אלדו מיד שחר שפתח את הברז ושוב זכרנו ועוד פעם ואין די בכך שיפתח את הברז וניח דיוב תחתיו גם כמו בכמה פעמים כמו בדלי שזה הדלי הזה מזרים לך מים עניין ברזילים מצאים בבתנו שמים באים דרך צינורות הקבועים בקירות זה לא דרך יש לך פה עכשיו לימחור אתה פותח אותו לדעת כמה פוסקים אין להקל איתו לידיים די שיוצק מנבר זה לדבר יש מקילים שעת עד אחת שאין לו כלי כשר ויש לי יש לי קד בזה שוב הזכרנו פתחנו וזה דווקא שמחובר לחבית הנמצאת על הגג יש לי צינור שבא מהחבית >> שמים באים דרך הצינורות ואין הצינורות מחוברים לחביות של הגג אין להקל בזה כל היא מיטה חבית מדה מה הם מציד ה משפחים ממנה אחר כך הניח את דרב תחת המים תמר השולחן ערוך על תה מתים כל מקום למה מה זה מים שבאים מה זה משנה אתה אתה התחתה הזה טוב להחמיר לכתחילה שלא נעשות זה מרן כותב מפורש בהלכה י לומר למרן יש הבדל בין אם יש לי דלי בדלי הזה יש לי ברז אז עכשיו כל זה כלי בעצם הכלי הזה הוא נמצא פה ואני פותח את הברז זה פותח ונותן יד. פותח ונותן ידי הקל. אבל אם זה בא דרך אגב, כל הצינורות האלה שהם באים אז אם בא דרך בדיעבד אפשר להק אבל אם זה בא דרך צינורות אפשר להקל מה הכוונה דרך צינורות אבל אין לך מתבג צינור מלי מים >> הצורות מלי מים >> מלי מים זה לא בא מכלי נכון שזה בא אולי מצינורות קרקעים שזה יש בזה רביות אה >> מאגרים אבל זה >> מאגרים זה כאילו כוח כוח כוחו כוחו דכוחו דכוח דכוח >> זה לא הולכת אבל אם יש לי פה ברז מרן כן הלכות אדם לא יכול להקל סתם לכן אני אומר אם אדם לא למד את ההלכות אומר מה ההבדל בין זה לזה גם אם אין הבדל מרן כותב שלא לא יעזור לך כלום לא יכול לעשות כלום חברים אנחנו מתקדמים הלכה יפה מאוד עכשיו אנחנו אנחנו מגיעים הכל כשרים ניתן מים לידיים אתה לא צריך ליטול ידיים גם עכשיו מישהו יבוא יטול לך ידיים מספיק מצוין אתה חייב כוח גברה לא שלך כל אדם בעולם יכול לתול לך יד צריך שיהיה מכוח גבר שאלה אם הוא טיפש חרש שטה וקטן או גוי הוא אישה לא בטרתה אשתך טר אה >> או קוף >> תכף נגיע גם אתה צודק קוף זה הלכה אברהם אמר לי שזה הלכה אחרת הלכה יב. בקוף יותר טוב מחרש יותר וקטן. קוף יש לו שכל חרש הוא טיפש לגמרי קוף הוא יותר חכם מהחרש חרש פה מדובר בשוטה הקוף יותר חכם חן זה מ הכל שירים יותר אפילו מרן אפילו חרש שטה וקטן חרש אם הוא שומע פעם אז הוא אין בע >> כן חירש מדובר שהוא לא מדבר ולא שומע >> מלידה >> מלידה חרש מלדה אבל אם הוא שמע פעם הוא מתחרש ש מה שבר מנו חוץ מאיתנו חוץ מיש משה שהוא נורמלי רגיל נכון יעקב אם הוא התחרש אחר כך ככה אני גם זה אם אני לא מטא אותך ככה כתוב אומר הרב הרב דוד הרב דוד יוסף הראשון לציון מדה לחיים טובים למנהג הספרדים דות המזרח שקיבלה למורת מרן מותר ליטול אדם דרך חר שטה וקטן אפילו באופן שמניח אדם מצכים מהמלדים וצריך שלכתחילה שיכוון הנוטל הנוטל שם מצת די וכל שכן קונו שתי מצוות צילה כלומר זה לא לכתחילה ובדיעבד למה צריך שהוא יתכוון >> ליטול לך ליטול לך ידיים תחינה יש מאשכנזים מחמירים בקטן שש שנים ואפלין למנהגם קטן מכין את המים בגדול צק שת אפילו כתח זה מה המקור של זה קודם כל זה משנה זה לא מרן שנה כתוב במשנה במסכת ידיים משנה ידיים פרק א' הכל כשרים ניתן הידיים אפילו חרש שותה וכתב וכתוב במשנה והקוף נוטלים שני ורבי יוסף פוסל בשניהם מים רבי יוסף פוסל בשניהם מה פוסל רבי יוסף בקוף וחבית אבל בכר שותה וקטן מודה לכן כתב רבנו שמש לכן פסקו רבים מהראשונים מהקל וחרשטה וקטן כך פסק הרמבם כך פסק הרעבד והראש ועוד פסקו שאין בזה בעיה הרמק כתב שקטן פחות מבן שש דינו כקוף ומה הרמה בק הרמה הפך את הפך את הד לרמה לא רמה לא מקל בקוף מרן אומר קוף הוא בסדר תכף נראה את המקור אז הרמא רוצה להגיד שקטן פחות ממת שש הוא כמו קוף וזה לא מועיל למרן אין שום בעיה אתה יכול ליטול מקוב יכול ליטול מקטן כאן פחות מגיל שש אין בעיה למרן אמרנו אין שום בעיה רמה אשכנזים יחמיר אבל זה שהבן אדם >> מכל מקום אף לספרדים מכנים בקטן פחות מן שש דווקא שהש הנוטל הנוטל מתכוון לשם נתינה אבל הנוטל הכוונה זה שנוטלים לו אתה לא זה שנוטל לך אבל אם יצק קטן שהוא פחות בין שש שנים והגדול לא התכוון כתחילה יש להחמיר שיחזור ויטול דם בלא ברכה הוא מותר מעיקר הדין יטול מים על ידי גוי על ידי אישה נידה לא אשתו הנידה אשתו הנידה זה אסור מדבר אחותך מדובר הבת שלו מדובר אשתו נידע אסור לשרות אפילו באופן שמניח ידע ומצילים מהדם כל מקום טוב להחמיר בזה כן אף על פי שמעיקר הדין מותר ליטול ידיו ממים שצקת אישה וכולי אין להקד בזה בביתו אחותו או אמו אבל באשתו זה אסור זה כמו שאמרנו וגם אישה בחלק סתם אישה אחרת ודאי שזה אסור זה לא עוד דרך ולא ארץ עכשיו נראה רגע את הקוף מחינה כבוד תורתו עם הקוף. מה זה קוף? אומר רש"י פירוש מן חיה. פעם לא כולם ראו כופים היום מסתובבים ברחובות ויש לכם כבר נמצאים בצומת רחובות מסוימות לא קפלן סופ קפלנים הם בני אדם תורמים להם יש בכנסת כמה כאלה איך אתה יודע שהם כאלה שהם שומעים על חרדים ישר הם הופכים כמו קופים קופ קופצים אומר הקוף נותן מים לידיים יש פוסים יש מכשירים אומר מרן ונראים דברנון נראים דברינו למה כמו שאמרנו במשנה יש בזה מחלוקת פי תניקמ ראינו הרגע המצוות לפי רבי יוסף ראינו שזה לא טוב הרמבם אמר שקוף מצויין כמו הרמבם פסקו בהלכות גדולות למה לא מעין כוח אדם אפילו בעל חי זה טוב ויש פה הביא רבי דוד קיד השם התו אבל דעת האשכנזים מי שנטל ידיים על ידיים צריך לחזור וליטון ידיים גם הספרדים אם הקוף בא ואומר לך הרב חכה רגע חכה רגע אמיר חכה רגע באתי לטפל בך והלך הקופיקו והביא והביא ספן ונתן לך צריך להביא כו אחד כזה יפה כן טיין אני יעזור לך מדבר פעם חכה סדר קח את הכוסות חוזר אז זה אם הסע אתה תגיד לא תודה רבה לך תבוא אחר כך תבוא אחר כך שאני ישן תבוא עכשיו תשאל מה שרצית אמר שבדיעבד זה שותה חרב וקטן ש לא יודעים למה כי צריך גם שזה שם דיים לבן אדם צריך לכוון לכבן לכתחילה הרן כותב לכתחילה הנה עכשיו זה הנחה יג לכתחילה צריך לכוון הנתן נתינה מאשרת לאכנה >> אני אומר עצם זה שותו חרש אותה או קטן שהוא לא יודע באמת למה הוא מתכוון אבל >> מרן מתכוון על מי שנוטלים לו >> כן מי שדים לו >> הרמה כותב הרמה כותב שגם מי ששם לך כדאי שיעשה >> זה שהוא עושה את הקומבינציה המסונת הזאתי שהוא נוטל אם זה לסרו זהירוגין או אם זה לסעודה זה מראה שהוא כאילו מגלה דעתו שהוא כן יודע מה הוא עושה בסופו של דבר שאתה רואה את זה מהצד אז למה זה לא נחשב גם >> יש לפעמים אדם לא בד באותו רגע לא שם לב נטלו לו ידיים הוא נטל ידיים למשהו אחר פתאום אמר זה אותו נטילה בשביל מה ניטול ידיים הנה כבר נצאתי עכשיו שלוש שלוש עכשיו בוא נראה הלכה מה שכולכם שאלתם אותנו הלכה יד ויל ידע במי מעיין אפילו אין בו 40 שיער חידוש מעיין צ לך עכשיו מאדמה צריך ליצור פה גם מעיין כן זה התוכנית שלי תדעו התוכנית שלי של מקווה זה ממעיין מרכו תי שנצליח >> לפרסית טוב אומר מעיינות טוב יש באמת עשה מישהו כזה דבר משמר לכם בנת >> כן במקווה נכון >> נחמן נחמן בנחמן >> זה שם כזה מרכז רבי נחמן במקומות עושה זה חשוב מביא הרבה קדושה זכה שיהיה פה >> אמן אמן אמן >> ובחופרים שו הפוך לה השם חזון מרדכי בו אחו ופרי השם זקן >> וצריך לכתחילה לקוון זהו עכשיו מטביל ידע במי מעיין מעיין לא צריך להיות 40 שיער אפילו אין בו 40 שיעה התה לו תבילה כל שמתחסים ידיו בהם בבת אחת עכשיו מה ששאל מיר ואם מבילם בימי מקווה יש אומרים שדינו כמעיין שמה אפילו אין ברעס ויש אומרים שצריך 40 ש אומר מרן ונקטילן כדברי המקד אבל יש בזה מחלוקת מה עדיף מקווה או כלי יש בזה מחלוקת הפוסקים מה עדיף מקווה או כלי יש אומרים שתבינה יש אומרים שמקווה צריך להגיד כנראה איך זה מקווה אנו 40 ס איך זה מק צריך להגיד שזה מקווה שבא על ידי שחר או מי גשמים >> או שהיה מקווה ונחסר >> כן זה ברור יש בהרבה מס כן בכל אופן בה הלכות גדולות כותל מחינה מכבודו שעדיף כלי כך כותב שם רבנו יצחק בר יהודה ככה הוא כותב >> הרב הרב אמר שהמים הם אמורים כאילו שיהיה להם כוח להישפך כלפי מטה נגיד מעיין >> מעיין אין בעיה >> מעיין אבל זה כאילו מים של מי תהום זה בא מכאילו מלמטה למעלה מעיין יש לו דין נפרד לא צריך כל החוק ככלים כלך על המצילה הזאת >> על מה שאני מטובל את הידיים במ >> אז הנה עכשיו אני עונה דעת רבים רבותינו הראשונים אין טבילת דם במקווה טהרה מועילה אלבעם 40 שיער שהוא כשר לדבילת כל גופו אבל אם אין ב 40 שיער לא מועיל יש אומרים שמועים לכן פסק בשולחן ערוך קום שאין לו למקום ואין בו 40 שר וגם אין לו כלי רשי לסמוך על המקלים עניין ברכה אף על פי שהרוצה לברך יש לו על מצמון יותר שלא לברך שכלל גדול ועדינו ספק חוט להקל >> אז עדיף בכלי >> אז עדיף בכלי כלי אתה מברך >> ואם לאחר מכן הזדמנו כלי בין אם ברך זה לא היה לו אבאס לכן בין אם בירך הנתינה הראשונה או לא יחזור באיתו לידה בלא ברכה כלים >> אם לא בירך אה כלים >> אצלך >> אומר אתם שומעים מקווה של כלים לא צריך אבל צריך שיהיה המשכה >> צריך שיבוא ממי גשמי או שבדי צר >> אבא מה הם צריכים להיות בים שתייה לא מים מלוכלכים >> מלוכלכים פילטרים >> לא מה עם ים ים מים של ים >> מגיע לזיד >> אז זה קשור הרב בגודל של ה אם יש איזה 40 שע או לא 40 סע אין אפקה מןהם זה 40 סע או לא 40 סע 40 שסע אמרנו אפשר אפילו בלי 40 סע אנחנו ראינו אם התביל ידע במעיין נובע הייתה לו נטילה אפילו לא במעין 40 שיער ורשעי אף לברך הנטילה הזאת אם יש לו כלי עדיף שיעשה בכלי כך כותב רבי דוד יוסף מביא בשם הרמבם שם הרעבד >> יש גם משהו הרב שכאילו אני זוכר משהו עם נהר שהמים הם כן אין זורמים אז כביכול זה >> מביא את זה גם מביא עם זה מה >> שונה ממה שמיים עומדים הרב אבל כל העניין של הכי זה הברכה של האלפק נכון כי אחרת אתה כל השיטות האלה אתה לא מברך כי אתה טובל >> ברכות לא מעכבות מתכוון אם הברכה מעכבת פה ברכה לא מעכבת תבילת ידיים בימי מעיין אינם מועילה אלא אם כן במים מעיין עיין שיעור שיכול שתי אדם בבת אחת ישורים שלכל פחות תהיה בהם רביעי ואם במעין שהם זוכלים ואינם מכונסים עלתה לו נתינה הוא הדין עם טביל במי גשמים שמכונסים מקום אחד ונם הולכים ויש בהם 40 שיער למה זה המקווה הכי ודר בעולם אם עכשיו היה גשם גשם היה לך בור בכביש ובשדה ויש שם 40 צע וצריך לראות שהם לא זוכנים רק שהן חורים באדמה >> אהסים >> איך >> כונסים >> כונסים אז זה המקווה הכי ודר בעולם קשה הייתי יכול הייתי עושה פה היינו עושים פה דברים חתיים מאוד טובים למה מכר הדין היה כדאי מי גשמים לעשות אוצר שיחזיק מי גשמים שכל פעם שאתה רוצה להחליף מים במקווה שובחים את הכל מכניסים מגשמים אמיתיים בלי הזרעה בלי כל הדברים וככה עושים אשכנזים והרים שהם שלהם שאין להם בעיה של כמו פה שיש את ה שם רשעים מרכב כל מיני אנשים פה שצריכים להתבער בפועי רצון שהשם יחזור אותם בתשובה כולם אנשים טובים אז הם מה שהם עושים הם ממש עושים עם טרקטורים באגרים דוז זרים עושים חור גדול באדמה עושים אוצר ענק הם יודעים בשנה הם מחליפים כל חודש הם מחליפים כל שבוע לא משנה יש להם כי הם עושים חשבון כמה מקוות הם צרכו והם שוקחים שמגשמים דואגים שזה יתמלא מהגשם כמויות אדירות שהם מחליפים ממש מגשמים זה מקווה הכי ודר בעולם ככה היה לי דמיונות לעשות רבות דמיון זה כן גם צריך לעשות מקווה אותנו שיהיה לעשות כמו חבד מקווה של חבד זה מחלוקת גדולה אם זה קשה יש אומר זה רק לחבד נקים יש הרבה אוסרים את המקווה הזה אז גם טוב שיהיה גם מקווה לחבד שיטת חבד מה ההבדל בין חבד למקווה רגילים הייתי בכל הדברים האלה תדעו בור ועם הארץ אף פעם למדתי את זה רק בגלל שבנינו פה מקבועות אז למדתי את זה טוב אבל לא ידעתי את זה לפני למדתי הלכות נידה וכן טוב הבחלתי אבל זה אף פעם לא למדתי הלכות מו אמרתי הם חייבים לחנס כמו שאני מנהי דורש נא מקמרתי אם עושים אני לא הבא מישהו שיודע לעשות מקבעות אני אלמד את זה למדתי את זה טוב כמובן קראתי ספרים ושאלתי וחקרתי למדתי טוב ממש למדתי טוב את כל חוט מקווה ואז אז הצרנו את המקוות האלה כמובן הראתי את זה ואז ככה יש מקווה יש הבדל בין מקווה של חבד למקווה רגיל. מקווה הרגיל. פה יש אוצר, פה יש מקווה. שאתה רוצה למלות את המקווה, אתה פותח את האוצר המכנסים לך לפה. חבד אומרים לו ככה. חבד אומרים שהאוצר צריך להיות לך באדמה מתחת למקווה. כלומר הם בונים שתי מקוות. >> יפה. אז הם בונים מקווה והם עושים עליו סיכה. הם עושים יש לו איזה פתח, הם עושים שתי חורים. אחרי זה הם ממלאים מים שהמים מלמטה מתחברים מלמטה למקווה שלמעלה לא מהצדדים כאילו זה צריך להיות חייבור מלמטהם עולים >> הם עולים למעלה >> כאילו מעלה את המים >> כן אה >> בעיה כאילו של מעיין >> כמו רעיון של מעיין כאילו כנראה מבפנים הם מזרימים את המים והמים האלה עולים מבבים ממלים את הכל אז צריך לבוא למלות מלמטה ללמעלה לא מלמעלה ללמעלה מהצד ככה הם עושים יש פוסדים מזה שאומרים זה לא טוב יש להם רעיות למה לפסול את זה יש מכשירים מ חבד מאוד מהדרים במקווה הזה שניהם זה אני לא זוכר בהלכה אם אדם עושה כבר את שם עושה גם חבד עושה גם מעצה עושים גם שיטת חבד וגם שיטת מעצד יש לי את הכל כתוב צריך לבדוק את זה זה אני חושב שזה מועיל יכול להיות שהם חושבים שזה כמו כלי. >> איך המים עולים? >> מכניסים מלמטה. ברז שפותחים שמה. זה גם לא צריך את זה האמת שזה השקה. השקה זה עצם זה שזה נוגע במים זה כבר בסדר. יכול להזרים מזה. אז מגשמים אז זה ראינו זה הלוואי שהיינו יכולים לעשות את זה. מי גשמים שהם זוכלים ויש בהם 40 שיער. אומר מרן בטו. יש להסתפק אם טובל בעים ידי במעין אם זה זוכל מצוין אין בעיה אבל אם זה זוכה ימי גשמים אתה לא יכול לטבול בזה אתה לא יכול לטבול בזה אז אתה לא ככה כתוב בתורת כהנים לא שזה זוכה לא מועיל אבל יש אומרים שזה מועיל מועיל לא מדין א מדין מקווה שיש בבע אם אין אפשר את הדחק הזה אז אפשר שאתה חקול לסמוך על זה. עכשיו עוד דבר טו טז מחינה 40 שיעב מים שובים שבקרקע עכשיו אדם פתח ברז מילה 40 שיער זה לא מקווה והרמבם אין מטבילים בהם את הידיים והרב מטבילים בהם את הידיים ושובה שהימשכו כולם שובה שימשכו כולה גם לרמבם מתבין את העניין מה הכוונה הוא לקח אוצר לא מביא מקשבים תפילה מים מהבר המים עלו המים האלה זחקו זכלו למקווה זוכלים זה נקרא זה נקרא שובה שמשיכוה גם לרמב"ם מטבילים בהם את הידיים למה פי יש עוברים שאפילו מקווה שנשים זה לא לכתחילה יש שתי ראשונים אומרים שמקווה אפילו שהוא לא מקשמים מברז תעשה תעלה מ מבטון אבל ביטון ביטון חלש כזה שהוא מים סבקו בפנים צריך להיות א חצי מטר ככה עשיתי אצלי במקווה אתה פותח ברז רגיל מים הם זורמים לך על בתו ככה עשיתי גם למטה שם עשיתי גם אוצר וגם זכה אז זה אומרים שזה מקווה כשר גם לנשים מקווה כשר יש ראשון אחד שעוסר אנחנו לא עושים את זה לכן זה נקרא שוב שהמשיכו הקולה גם לרמבם מטבילים בהם את הדר בוא נראה אנחנו בהלכה יז לא יטול מהנהר מים בידו אחת ויתן לידה שנייה מי שאין כאן לא נטילה ולא טבילה אומר מרן בהלכה יחידו אחד בנטילה ידו אחד בתבילה ידיו טהור נטל ביד אחד עם כלי יד שני המגנון הזה טביל את היד מג'נון מג'נון יצא לך חוה אומר יט קביל ידיו אין צריך שתי פעמים ולא ניגור ולא להגביע יד. הלכה כך הלכה האחרונה המטביל ידיו אינו מברך על טבילת ידיים כמו טבילת כלים אלא על נטילת ידיים יש אומרים מברכים על תבילת ידיים השאיפת ידיים וכן אז המטביל ידיו בנר במעיין מברך בשבות על נתילת ידיים כדין הלטל מכלים לכן גושנזי אם ברכת טבילת ידיים או שטיפת ידיים יצא ידי ידי חובה יצא ידי חובה מסכן אנחנו הגענו היום לסימן קס בעזרת השם יתברך מחר נתקדם אין אדם רשע לספרות אף מתיחים בו חירופים גידופים שם זקן שנזהר שלא נצח ספר דבר שקר כדי להימנע חבר מרחיד אומר מותר להגיד גם שקר גדול היקר לו לדבר כל אמר עליך צא לך >> מגיע >> אה מחר בשעה 4 יש פה שיעור 4 וב עם הרב משה אבו חציר למה מחר זה הזכרה של רבי אלעזר חציר זכותי גן לכם היום יום שלישי בשר עוף הרי כבשר בהמה ואין לכלום מיום ב לחודש אהב עד עשירי באב אין להם כן טעמי בריאות מותר לאכול להתבשל בסיר בשרי מי ששכח ברך איתם היום פטירת רבי יוסף אמיגו רבי אהרון ברכיה רבי חליפא דעדוש רבי שלמה עזרא שלמה יצחק הלוי רבי שמעון דהן זכותם יגנו לכם כן אלף המגים אמן >> או צדיקים חינ לקבורתו >> חס לעני הושיב את נפשו כאילו ברעו אומר תחזה אשרי אדם שרואה מסכן ונתן לו אוכל אומר שהשם אוהב את הבן אדם מביא לו מביא לו מישהו שצריך צדקה מסכנה דורונה דקודשה בריך שדרנו מה מקבל ההוא דורונה בספר פנים כך הוא לקח מי שחס על מסכנים אמר הקדוש ברוך הוא אתה נתת אוכל להבכך בזכותך היה לו אוכל כאילו בראת אותו אברהם אבינו חס לכל הבריות אמר הקדוש ברוך הוא הוא ברא אותם שנאמר ואת הנפש אשר עשו בך איך עשו מה הוא יצר אותם עשו הכוונה נתן צדקה. ברגע שנתן צדקה אז אין כזו מציאות שאדם לא נכון לגבור על תאווה השם שהרי אם אדם יה יהיה לו בושה אותו רגע לא עשית אתה שלו נמצא שיש כוח לגברתים במקום קדוש מן קדוש מרגלים דווקא שמה יכול להיות ניסיונות כגילה שם תארד וצריך להיזהר בזה מאוד אנחנו פה מניין כן שצ חנניה בן הקשיה אומר רבי