
הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות נטילת ידים סימן קנ"ח
Halakha
הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א השיעור המרכזי של הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א, הנמסר במוסדות התורה "חזון מרדכי" בהרצליה, ע"ש המקובל האלקי רבינו מרדכי שרעבי זצוק"ל. 🗓️ השיעור המרכזי נמסר בימי שני ורביעי בשעה תשע בלילה בישיבה בהרצליה. מטרת השיעורים היא להפיץ תורה תוך שימת דגש על מידות טובות ויראת שמיים. לתרומה לשותפות בפעילות הישיבה או לקבלת ייעוץ מהרב מאיר דוד שמואלי שליט"א: https://nedar.im/aDPy פרטי התקשרות: 📞 משרד: 03-778-1778 📧 דוא"ל: yhazonm@gmail.com 💬 ווטסאפ: +97237781778
Transcription
Kind: captions Language: iw כדאי מאוד שנראה דבר אחד לפני שאנחנו מתחילים. אנחנו הגענו ברשותכם לסעיף יא. שמה אנחנו הגענו. יש פה שתי סגולות גדולות שכדאי לדעת אותו. קודם כל אנחנו נמצאים בהלכה הזו. זה ההלכה שלנו. אבל צריך לדעת שבהלכה ח כתוב שחס וחלילה מי שנמצא במקום מסוכן היום כה בתבוס תשפה. מי שנמצא במקום מסוכן הוא פטור מטילת ידיים. מה הכוונה? נמצא במלחמה או מקום כזה ואין לפניו מים, מתחיל לחפש סכנה אז זה פתוח. אני רוצה בדיוק רציתי להגיד אתמוד דבר שכבוד הצדיק הגדול שהיה לפני עשרות שנים כמו מילובביץ' לפני קרוב ל-30 שנה יותר 35 שנים היה מלחמת המפרץ והלכו חיילים אמריקאים גם ודים למלחמה ב בעיראק וזה היה חודשיים שלוש לפני הדר קודם כל אמרו כן אנחנו שבוע שבועיים גומרים איתם שבאו לרבי מלובביץ' אמר תיקחו איתכם מגילת אסתר הרב מה אתה מדבר אמרו קח את מגילת אסתר באמת הם צדקו הוא צדק המלחמה הייתה כולל בפורים בפורים זה הסתיים פורים הפילו אותו את המן כדוע שמורבי היה אצל הרמתכל קרי ניה ובן יוידה ודיבר איתו כן סיפר אחד התורמי ואבא שלי שיצא מבני בן יוידה אמר דיברתי מה רמתקה הרמתכל אמר שבפורים תפסיק המלחמה. אמרו לו איפה הרמתכל? אמר זה שר צבא ישראל בן היה בן יהו ידיו וככה היה כמו שהוא אמר ככה אתמול מה שחידש לנו ידידנו רבי אבי ורבי יוסף וכל החברים זה סיפור שלא ידעתי אותו סיפר לנו את זה בנימין הגוסה בשם הרב מוהדב שהוא אישית ראה את אבא שלי באחד מקברי הצדיקים בצפון אינני יודע איפה והוא ראה אותו לבד אז הוא שאה הוא אמר איך אתם משאירים הוא התקשר לישיבה. איך אתם משאירים את רבי שלום פה לבד? אמרו רבי שלום איתנו ברחל אמנו. אתם רואים אותו פה אבל הוא איתנו. מטעמים את הזמן יש תרבי שלום. וזה שאמר שהוא קרא בבעל שם טוב. וזה הבן של הרב שמעון שושן גם אמר לנו שיש דרגה גבוהה בקפיצת הדרך שאדם יכול להיות בשתי מקומות. בבעל שם טוב בקפיצת הדרך היו רואים אותו בבית מדרש. רואים אותו ברחוב זה חידוש של הדעתי זה רק אתמול התגלה לסיפור הזה על מורבי שראו אותו בשתי מקומות בבת אחת בקברי הצדיקים בצפון זר תו מועדב באותו רגע רואים אותו ברחל אמנו איך הם עושים זה אני לא יודע לא ידעתי שיש מושג כזה בכל אופן מה זה קשור לפה אחד שהלך למלחמה מארצות הברית נגד אפגניסטן לפני שהוא הלך היהודי בא לקבל ברכה מהרבי מלוב בביץ' אמר לו תקפיד על דבר אחד מאוד נטילת ידיים אם אין לך מים אל תאכל חפש מים הוא היה בן ההרים שמה בין החורשות הרים גבוהים מאפגניסטן ולא היה לו מים ליטול ידיים הוא זכר שבאזור יש מעיין קשר רשות מהמפקד ללכת לבד למעיין וליטול ידיים אמר לו אתה יכול מקום בטוח אתה יכול ללכת הלך נטל ידיים חג של קילומטר חוזר רואין מחנה באותו רגע שהוא הלך ליתו ידיים הגיעו האפגניסטני טליבנים והם עשו מתקפה על ה על האמריקאים והרגו את כולם אם הוא היה שמה הוא היה נהר איך הוא ניצל בזכות נטילת ידיים הלכה למעשה אסור לעשות דבר כזה אלא אם כן יש יותר מרב כמו שראינו אבל אני רק רוצה להראות לכם מה זה כוח של נטילת אדם אדם אומר מה זה נטילת את ידיים מה זה עד כדי כך יש בזה כזה כוח אדם לא נתן ידיים שחרית לא נתן ידיים שהסתפר לא נתן לידיים שגילך ציפורניים תראו בהלכה מקום אחד כתוב בהלכה שמביא פחדים זה שלא נוטלים ידיים בסימן ד' תראו נטל ידם ולא זה מפחד כך וכך נתן כיס דם ולא נטל ידיים מפחד כך וכך קם מהמיטה מפחד כך וכך תמיד תראו יש איפה כל הפחדים מגיעים מטילת ידיים אם אדם שמחזיר אותי בתשובה שמה הברית שלו לא לא שמורה אז לכן צריך לבוא כל יום לברית למקווה למה כתוב בב חידה אדם שהוא פגם באותו יום שהוא טבל הוא הורג את המזיק הורג את המזיק אז איפה נהרגים כל המחבלים במקווה בחס בהרצליה שמה הרבה הרבה מחבלים הורגים מקווה הורג הרבה מחבלים פרדו גם מביא קדושה וטהרה לבן אדם וזה חשוב אבל גם שאדם משתדל פעם בכמה זמן לעשות תיקון חשוב לושים פה הנה שבוע זה זה יום רביעי זה ערב ערב ראש חודש חשוב מאוד לבוא לכל פעם בחודש לאדם יבוא לעשות תיקון אדם לא יכול להתענות הביא יש אפשר לתת כמה כמה עוד שקלים לבן אדם 350 שק שהוא יעשה את העניים שלך תבוא לתיקון אם אתה לא יכול להתענות עד כדי ככה היום ברוך השם אח שהוא דריש גם מישהו שיתענ שלך זה חשוב ואם כך ככה אנחנו נמצאים, אתם יודעים, בהלכה יא, אבל עוד נקודה אחת שצריך לשים לב, ולא הספקנו אתמול לדבר על זה. על אחת כתוב מי שמזלזל בנטילת ידיים נהיה עני. אדם רוצה עשירות כתוב בהלכה יב, בהלכה י, ענה משי מלא חופני מיה ויעיב נלי מלא חופנה טיבותה. מי שנותן בהרבה מים את הידיים, מקבל שפע גדול. כך כתוב. וראשי תיבות אני טילת ידיים כתוב במרן אני טיל את ידיים ראשי תיבות עני שמי שמזסל בסתם מקבל מקבל עניות ולכן כתוב נעקר מהעולם ראיתי איזה עשיר אחד גדול הייתי רואה את אותם שהוא נותן ידיים שהוא נתן ידיים הוא לא לקח ספל ליטול ידיים הוא לא לקח ספל ליטול ידיים בברס והוא שם את היה עכשיו על שולחן נהפך לזה ממש היה לו שפע אגדי שפע אגדי אבל באמת ראיתי איך שהוא ירד לו הרבה מהעושר שלו למה הוא היה מזלזל בנטילת ידיים כתוב כל המזלזל בנטילת לא שלא נותן נותל אבל לא לפי ההלכה נעקר מהעולם נטילת ידיים אגיד לכם סיפור שסיפר פה אבי שי צדיק אחד ש שהוא יבוא אני אראה לכם אותו מספר על הצדיק הזה שעוד שבועיים, עוד חודשיים חברים ושש ימים זה ראש השנה. כן. עוד חברים חברים 66 ימים שש שש זה ראש השנה. ראש השנה אפצ' אתה עושה הופ אתה בראש השנה. אז הרב דרש אמר כדי לעבור את יום הדין כל אחד צריך לקבל קבלה קבלה חייב לקבל קבלה אמר אני אין לי כוח לקבלות קבלה קטנה שאני נותל ידיים לפני שאני מתפלל יש הלכה בשולחן ערוך לפני שהולכים להתפלל צריך ליטול ידיים אם אתה עובדת במקווה וצאת מנוכיות להבדיל ונטלת ידיים אין בעיה אז אתה כבר נקי אבל עכשיו אדם ישב בבית מדרש שעה שעתיים שלוש לא יודע מה עם הידיים שלו בא מהעבודה יודע מה עם הידיים חייב ליטול ידיים לא צריך אפילו ספל צ'ק שק זה אין בעיה אפילו תעביר כל יד תעביר אותה תחת הברז אין בזה שום בעיה הלכתית העביר מצוין הרמבם כותב ספ אומר הרב בן ציון אבא שאול איפה אין לך ספלים אפילו הביאו פה ספלים מוזבים היה ברוך השם הכל יפה קח ספיר שטוף נטילה פה נטילה פה יצא את ידי חובה אמר זה הלכה אני מקבל איפה כל התורה זה הלכה בן אדם היה בנהר בנהר הירקון בתל אביב היה בחופש הוא נזכר שלא יתפלל מנחה הוא שומע הצנטר הצנטר הצנטר מנחה אמר מצוין אבל אני צריך ליטול ידיים אמר אני ארד למטה למ לנהר ירד רואה יד שילדה קטנה יוצא מהמים הוא שהרגע היא נפלה היא טהילה בלי ההורים והיא נפלה הוא היה אישה הצלה הוציא אותה עשה לה אחיא הזמין אמבולס הציל אותה אמא שלה אחרי חמש דקות בסדר שנדל שנדל שנדל שנדל הייתה יכול לצעוק מהיום ועד מחר שנדל הייתה בתוך המןים מי הציל אותה קבלה קטנה של יהודי רואים מה זה דבר קטן שודי מקבל מה הוא קיבל כולה הלכה פשוטה מחילה שאני אומר בעוונות שלי אפילו רבנים לא נזרים בהלכה הזאת למה הלכה שלא יודעים אותה לא מכירים את ההלכה לא שהם לא יודעים הם לא יודעים מה זה הלכה הזאת ולא שמעו עליה לכן תמיד תקפידו על הלכה הזאת. ההלכה הזו היא מת מצווה. יש עוד מתווה שמזמור לתודה שאדם אומר בבוקר צריך להשאיר את זה. מזמור לתודה צריך לתת לו קצת נגינה. אסור לקרוא את זה. ככה ראיתי פה שיהיה בריא בבוקר אניב צרפתי שהוא מאיר את הבחורים הוא ראיתי באמת שהוא עושה מלגינה. חשוב מאוד לא לזל בזה. גם צריך לזכור טוב שיום שלישי הבא בערב זה הילולת הארי הקדוש. הארי אמר שהשם יחזיר אותי בתשובה שמי שכועס כל התיקונים שעושה הכל הולך לאיבוד. אסור לכעוס השם יזכה אותנו לחזור בתשובה שלו. למה שכעס יש צדיק גדול שלא יגיד לכם את השם שלו שהוא הלך מאוד צעיר מהעולם הלך צעיר מהעולם בא אליו בחלום קודם כל אשתו הלכה וכולם הזדעזו מזה היה רב גדול באיזה עיר זכי הרבים גדול אמרו לו משמיים בגלל שאתה כועס המשיך עם הכעס גם הוא מצעיר אבא ואמא מתו צעירים בגלל שהיו בעלי כעס הוא היה רב גדול ומזכה רבים ומקיל קהילות הכעס גמר אותו מהעולם אז השם זכה את כולם נחזור בתשובה שלמה שתלמדו מהתימנים שאף פעם לא כועס אף פעם לא תראה תימני כועס לכן אין הרבה בתי כנסת של תימני כל עיר תמצא איזה בית הכנסת אחד למה כל התימנים מאוד באחזות בפרט החבנים שהם א או שבאו אלה שבאו מחוטה אלה התימנים הכי טובים ובאמת יש פה אחד שהוא הוא שהוא תיקן אותו כל היום רק שר הוא מזמר להשם אז הגענו חברים להלכה תמואה מאוד סעיף יא בסימן קנ"ח מתי מברכים על נטילת ידיים רבי אמיר מתי מברכים נטילת ידיים אדם יש יש לנו מצווה עכשיו אמיר לוקח תפוח רוצה לאכול אותו הוא אוכל ומברך בורא פרי העץ או לפני שאוכלים עובר לעשייתן או לא עובר לעשייתן טן עובר לספר עכשיו אני שתיתי פה בירכתי שהכל נהיה בדברו מתי בירכתי באמצע בסוף בתפני יש יש הלכה ככה רבייש לימד אותנו שכל המצוות עובר עליהם לעשייתם אם ככה שואל הרב אבינו נוטלים ידיים עשינו כבר את המצווה ואחרי שנטלנו ידיים נתנו ידיים רק אז מברכים על נטילת ידיים זה לא עובר לעשי תה לכן אני רוצה שכולם יסתכלו איתי בשורה הראשונה בסעיף יא תסתכלו מה כתוב ותגידו לי אם רפאל אריה עושה מה שכתוב בשולחן ערוך טוב הוא לא חייב למה בא מתימן בא מהרמבם בסדר מברך קודם נטילה שכל המצוות מברך עובר לעשייתם אז מה דעת מרן שמתי מברך אני תלה את ידיים לפני לפני שלא תל ידיים עכשיו תמשיכו ונהגו ונהגו שלא לברך עד אחר נטיילה מצד המנהג מה לכה למעשה היה צריך להיות למעשה היה צריך קודם לברך כמו כל דבר אתה עכשיו לובש ציצית מתעטף בציצית לפני שאתה מתעטף אתה מברך להתעטף בציצית אתה לא מתעתף ואז רק דבר אחד ראינו לפי הבן שי שפוסק כמו אחנו אשכנזים שמברכים בהדלקת נרות שאישה מדליקה את הנרות לפי הבן איש חי לא לפי מרן מדליקה את הנרות ואז היא מברכת למה לפי הבן איש חי ברגע שהיא מברכת היא מקבלת קדושת שבת אך תקבלי קדושת שבת ואז מחללת שבת מדליקה והוא הלך לפי רמה לכה למעשה אנחנו לא צריכים לעשות כמונינו עושים לפי מרן לפי מרן קודם כל היא מברכת ואז היא מדליקה למה אישה לא חייב תקבל שהיא מברכת לקבל את השבת מתי שאתה רוצה אתה יכול להדליק נרות תגיד סטופ פוס מה אני לא רוצה לקבל שבת שבת ממתינה לך גמרת [נחירות בוז] להדליק עשית את כל השם ייחוד של התימנים גמרת עם הכל של החוטים גמרת עם הכל אז אתה יכול להגיד הרי אני מקבל שבת זהו בשבת מגיעה לא חייב לקבל את זה בהדקת נרות עצמו חוץ משמה לא ראינו שמבר מברכים אולי יש עוד מקומות רבי יעקב [נחירות בוז] ילמד אותנו לא ראינו מקום שאדם מברך אדם עושה את המצווה ואז מברך אין כזה דבר יש כזה דבר רבי יעקב אין כזה דבר חוץ מהבן שחי שכותב רמה שכותב לגבי הדקת נרות חנוכה שקודם עושה את המצווה קודם מדליק את הנרות ואחרי זה מברך אנחנו לא עושים ככה מרן כותב ככה מנהגות שלא לברך הדכה נתילה ולמה למה לא עושים מפני שלפעמים שאין נדב נקיות מי אמר שידך נקיות מפני כך ברחים עליהם אחר שפשוף ידיים שכבר ידיו נקיות קודם שטיל עליהם מים שניים שימו לב מה שכתוב זה שחר לימד אותי גם את זה אנחנו לא עושים תבינו היום מה שאנחנו עושים זה לא כמו מרן לגמרי לכן מה שלימדו אותי פה כל החברים מי שרק לומד מרן רמה הרי הוא מבלי עולם אי אפשר ללמוד הלכה משולחן ערוך לבטל צריך ללמוד נושא כו ברוך השם בדורנו יש הרבה ספרים חשובים זה בעל כף אחים סופר אם זה משנה ברורה אם זה רבי יצחק יוסף אם זה רבי דוד יוסף יציון ברוך השם יש ספרים יפים רק תפתח יש לך הכל פרוס כסמלה שמתם לב מה מרן כותב מרן כותב תיטול ידיים תברך הנטילת ידיים כאילו תעשה נטילה אחת שטוף כל יד פעם אחת תעשה תעשה שפשוף בידיים, תברך הנטילת ידיים ואחר כך עוד פעם תיטול ידיים ואז תנג הנה אז מה שאני רוצה להגיד לכם מה שהיה מתקשר אליי הרב אביג שלח לי הודעה אני יש לי טלפונים כשרים רק אין לי אין לי [נחירות בוז] אין לי טלפונים לא כשרים גם אבי הוא לא יודע מה זה >> את ראה כמו של השבת >> אה >> את ראה כמו שהשבת של צו ש קדוש אין לו אפילו טלפון פשוט אין לו טלפון בכלל אין לו כלום אתה רואה [‏צחוק] ראית אפילו טלפון פשוט אין לה גם הטלפון שלו טלפון לא מחוב רק לומד תורה סבא סבא שלכם יש ארבע שיטות תדעו חברים מתי מבר מתי מברכים בנטילת ידיים יש שיטה ראשונה תדעו חברים זה קוראים לו רבי ויהיה תוספות אתם מכירים תוספות אגודה רבי דוד אבודרם תוספות צ'נץ פרדס סמק מצורך שבו להעלקת שם רבנו מאיר שות הגאונים שימו לב חברים כולם סוברים אחר הנתילה בדיוק מה שהיום אנחנו עושים להקה גדולה של ראשונים להקה שנייה קוראים לספר הזה ספר המקצועות אומר קודם הנתינה קודם שאתה נותן ל אדם זה כמו שצריך לעשות. כך כתב רבנו מנוח. יש אומרים שזה הרטו המנהיג מחזור ויטרי ורבנו. לפני שאתה נותן ידיים תברך כמו כל דבר. יש שיטה שלישית קוראים לזה אור זרוע בשם רבנו ת אחר הניגו וגם דבר תמוע ניגבתי ידיים וגם לא כמונו. יש שיטה רביעית זה רבנו ירחם. זה בדיוק מה שכתוב פה בשולחן ערוך. הוא אומר כן נוטל ידיים מברך ושוב פעם נוטל ידיו. אז למה אנחנו עושים את זה? שימו לבזה מרן >> אנחנו >> זה מרן >> לא זה מרן בדיוק אנחנו כמו מי עושים חברים? כמו מנהג העולם. מנהג העולם זה נוטלים את הידיים, גמרנו לפני שאנחנו מנגבים מברכים על נתילת הידיים. אבל ההלכה היא לא פשוטה ותמימה כמו שאנחנו חושבים. [כחכוח] ההלכה היא ממש מסובכת. להלכה למעשה אנחנו מברכים לפני שאנחנו מנגבים. אבל לפי מרן אין במרן הלכה כזאת. מרן קודם כל אומר לפני שאתה נותן ידיים. לפני הכל. אומר המנהג תיטול פעם אחת תברך עוד פעם תיטול זה גם לא כוונה אנחנו לא עושים לא ככה ולא ככה איך אנחנו עושים ברחים אני תלת ידיים מחיילה נוטלים ידיים וגם גם עוד דבר תדעו לפי ההלכה מה שהחברים כל הקותל המזרחי לימדו אותנו כן הלכה למעשה גם לפי מרן אם הידיים שלך נקיות מספיק יד אחת ויד אחת זו אם אתה אתה חושש שטומ אתה עושה פעמיים יד ראשונה ויד שנייה פעמיים ביד ראשונה פעמיים ביד שנייה זה אנחנו עושים שלושה פעמים זה ככה מנהג שלנו לעשות זה יותר חסידות הלכה למעשה מספיק שתיים בצד ימין שתיים בצד שמאל למה אנחנו עושים שלוש בצד ימין שלוש בצד שמאל זה לפי כף החיים סופר ועוד שמביאים מקורות קבליים וככה המנהג שלנו שלוש בצד ימין שלוש בצד שמאל אבל לפי הלכה למעשה לא צריך לעשות שלוש לכו מרן אין כזה דבר במרן שלוש בצד ימין שלוש בצד שמאל פרט אם אתה נותן רביעית בכל יד זהו ניקט את היד שלך כבר נקיה רביעית ביד ימין רביעית ביד שמאל הידיים שלך כבר נגיע נקי >> אמרנו שבבוקר רק רק לסירוגים שלוש זה רק שהם מוציא את הטומ >> בדיוק אבל זה כל זה שימו לב חברים שלי זה רק לאוכל לבוקר כן לדעת שהטומאה יש טומאה חזקה שהיא לא תצא בעולם בלי שאדם יעשה בסירוגים אפילו תינוק בן יומו צריך ליטול ידיים למה שורה עליו טומאה נוגע בך באוכל הוא מטמא את האוכל לא פשוט עד כדי כך שיך ישה בחסידויות ספרי החסידים חסידים טוענים שאם אדם אם אדם ישים לו נטילת ידיים על יד המיטה. שימו לב, זה הביש מכיר הרבה ספרי החסידים. אפילו לא יוריד את רגליו מהמיטה. עד כדי כך אומרים שיש בזה סגולה גדולה. אני לא עושה את זה ככה. אפילו הוריד רגליו מהמיטה. ישר יטול ידיים. אומר הבן אדם הזה אי אפשר לשדות סטרה אחר. אצלהם זה סגולה. זה פטנט. אבל אבי עושה את זה? >> למה אבי הוא יושן תמיד אחרי חצות. עושה תיקון חצות, עושה ברכות השחר לפי הארי, לפי הרשש לברכות התורה. ואז הוא עושה תיקון חצות ואז הוא לומד קצת. כותב הרשש, מי שעושה את זה נקרא שהוא יושן ביום. לא יכול לשלוט עליו כל יום סטרה אח. אומר הרשש, אם מגיע לו אותו יום איזה ברוד, איזה פצצה על הראש, ינצא, שום דבר, לא מחבלים, לא תאונת דרכים, שום דבר לא יכול לפגוע בו. מונע כמה אסונות מאותו בן אדם. >> לא מברך על נטילה בבוקר. ולא מברך לפי הארי לא מברך אניזה לפי הפשט כן לפי ה לפי הרשש זה >> מהלילה >> מהלילה מגיע חצות מיד תדע לך חבר שלי תקרא ברכות השחר גם נשים קרא ברכות השחר אם לא ישנת בלי ברכות התורה אין בזה שום בעיה לעשות את זה רק מה תרשום לך שבבוקר בטעות עוד פעם לא תעשה את זה כן תיקון חצות זה 10 10 קפיטלט תיקון תיק מול חצות זה 10 מזמורי תהילים חמש תיקון רחן חמש תיקון לא זה לוקח חמש דקות חמש דקות שבע דקות זה לוקח לא יותר מזה תשב על הרצפה תעשה את זה איך שתעשה זה טוב אם השם זכנו ש יוכל לבכות הלוואי הלוואי שהיינו זוכים לבכות >> למדתי הרב זב אומר פעם אחת שה השכינה אם הוא צריך איזה צרה יש עליו צרה השכינה הולכת לפניו ואומרת זה בן שלי זה עוזר לי לקום מהפה אסור לגן הולך לקדוש ברוך הוא שמה >> תראה מה זה כוח של תיקון חצות כוח של תיקון חצות זה כוח עצום מאוד ילד שני >> אדם לא מבין כמה כוח יש בתיקון חצות גם נשים יום אחת התקשרה אלי מהצפון הרחוק היא אומרת לי שהיא רוצה לקנות לדירה בצפון והיא הגיעה למקום היה לה בעיות בנפש וזה ושה הגיע לאיזה מושב כזה יישוב כזה מאז היא מרגישה אישה מאוד טוב עכשיו רוצים שהיא תחזור לצפת אבל היא היא אומרת שהייתה שם היה לה חצים גדולים אז היא גר חצי שעה מרחק מצפת אבל שם מרגישה טוב עיר של תורה יש שם תורה אמרה לי מה הרב אומר אמרת איפה שאת מרגישה בנפש טוב תשארי שערישה אבל אני צריכה עכשיו בעל הבית רוצה את הדירה אמרת לה תקפידי תיקון חצות אז היא אומרת לי מה אתה אומר אבל אישה מותר לה בטח כך כותב אב כף החיים סוף זכותי הגן עלינו ועלכים כותב מפורש. כך כותב המוראנו הרב רבנו הרב עובדיה שאין שום בעיה. הבן שלך כותב שאישה לא תעשה אבל זה 10 מזבורי תהילים. זה לא שמות הקודש או משהו. אה תיקון חצות זה מזמורי תהילים. זה נערות בבל מזמור לאסף. מה אסור לאישה להגיד תהילים? אין שום בעיה להגיד תהילים. אתה יכול את יכולה להגיד יש שכור השם מה לנו הביטרו משהו אחר. אבל בעיקרון זה טהילים. מה הבעיה? תגיד ספר. זה עושה כל כך ישועות לבן אדם. כן. כל אחד הקפידת שליטאים, חסידים, ספרדים, אשכנזים, כולם הקפידו על תיקון חצות. אתה רוצה לדעת מי זה הבן אדם? תשאל אותו אם עושה תיקון חצות. מה שסיפר אחי סיפר שהשדה היה לו מניין כל הל שעושים תיקון חצות במניין וכמה ימים לא עשו, לא הרגישו טוב. השמש לא קם. השכינה באה. השכינה הגיעה ל לשדה. אומר אתה יודע אני בבור כל יום בחצות מרימים אותי התלמידים שלך למעלה שעושים בפרט אם קבוצה קבוצה עשו תיקון חצות זה פלא פלאים עם קבוצה יעשו תיקון חצות וזה כוח עצום אהב >> עושים פה קבוצה >> חשוב מאוד עכשיו בפרט צריך להקפיד את התיקון חצות גם בצהריים מי שלא עשה היום תיקון חצות כדאי שכמה דקות יקרא רק תיקון רחם קח את רגע סידור שב בצע ככה רגע יושב עלזה יש שטיח שב על השטיח עשה זה תיקון חס דבר גדול מאוד לא לזלזל בזה כמה דקות מה דבר גדול מאוד אמו אנוכי בצרה >> אפשר עד השקיע >> כן אה >> עד עדות השחר עדות השחר אין בעיה לעשות דרבה לכל עד עלות השחר אין בעיה לעשות ברח מפנים אין שום בעיה. אז כל אדם משתדל חב. דבר גדול מאוד. איך איך איך אה אמרנו רבי ישראל כותב מרן רבנו ודאי יוסף יש את המלך שהייתה בבית סו אפילו מזרון לא היה לה. אז מישהו זרק לה איזה מזרון לבוא. כרית לא היה לה זרק לה איזה כרית אוכל לא היה לה זרק לה אווכל שהיא יוצאת מבית הסוהר. על מי היא חושבת? לא על זה שזרק לה איזה מזרון דלוח. מי שנתן איזה כרית אומר עכשיו בגלות כל מצווה קטנה זה עוזר מאוד לשכינה והיא לא שוכחת לבן אדם את זה ברגע שהיא תצא מהגלות את מי היא תזכור לא מי שבזמן שבזמן שהיא מלכה שיכבד אותה בוא נראה איפה היית בזמן שלא הייתי מלכה שביזו אותי עכשיו זה הזמן ללכת עם כיפה ברחוב לא להתבייש לא להוריד כיפה ממ אתה מתבייש ללכת בגע בגאון להיזהר לא לחנק את השם איך אדם מתנהג אם אדם צועק דבר פה תראה צא הכיפה תראה יש לך כיפה איך אתה מתנהג לא לכל את השם הפוך קפץ שיהיה קידוש השם נהגות שלך תהיה עם קידוש השם זה לא למעשה כבר אמרנו עכשיו אחד חברים שלי הוא בטעות בירך על נטילת ידיים מחילה בטעות ניגב הוא ניגב ועכשיו כן [נחירות בוז] אומר רגע אני גבתי אני אברך אני תלמרה אני גוב או לא אתה יודע מתכוון של האוכל לא יכול לעשות את זה מה יעשה חברים שלי אומר הרב דוד יוסף הגע בנעליו מקומות המכוסים ושוב פעם התחייב בנטילת ידיים עוד פעם יטול ידיים ואז יברך על נטילת ידיים זה לפי הבן משחי ג >> כן משחי אומר לא ככה לא לגעת במקומות החסה אבל אם אם אדם לא ברך נטיל את ידיים וניגב וניגב מה אתה אומר רבי דוד רבי יעקב >> אני חשבתי לגבי סיע נגיד שיוצא מהשירותים לוציא אותו לדבר ברכה הוא אומר לא לעשות את זה שיש מג של >> אני אגיד לך מה רבי דוד כותב תראה אני אקריא לך >> והנכון שבין אם נג הספרדים בין אם נג האשכנזי אם נזכר אחר הניגוב שלא ברך הנטילת ידיים כדי לצאת ידי ספק יגע במקומות המכוסים שבגופו ויחזור ויברך על נטילת ידיים >> אז הוא מביא אומר המארשל כותב שלא לעשות ככה פרי מגדים כותב שכן ואני אגיד לך מה שהוא ממשיך ממשיך וכותב רבי דוד אמר הבן איש חי כתב לא לעשות את זה הפוך כמו שכן לכן נראה שאין לחוש למה שכתב הבן איש חי שגורם לברכה שנה צריכה כיוון שרוצה לקיים את המצווה כהלכתה לכל הדעות היא מרכת המצווה שפיר לבטל לכן שפיר רשאי לבטל מעשה זה על ידי שגם מקומות המכוסים שכל חשק הספק עדיף שיעשה סע חד ויצאתי הדברים לפני מורבי הראשון יצון רבנו ודי יוסף הסכים איתי שכן יש להורות אפילו לכתחילה הפוך >> גם מחילה אני התכוונתי הרב שאין יוצא מהשירותים >> כן >> הוא עכשיו הוא רוצה ליטול ידיים והוא צריך עכשיו ליטול ידיים לסעודה לפי הבן איש חי כן תרפוסי איפה העובדיה אומר לא לגעת במקור תרפוסי חג לעשות קהילה אחת של או שאשתו ידיים רגיל ככה אנחנו עושים מה שהביש לימד אותי הוא אמר אם אתה יוצא בנוכיות ועכשיו אתה רוצה ליטול דיים לאוכן אל תיטול בספר שמה תיטול בלי מתחת הברז תנגן תברך אשר יצא ואז תיקח ספ שלוש בצד ימין שלוש בצד שמאל ככה לעשות כן רבי יעקב ככה לעשות ככה אומר אבל לדעת האשכנזים חברים שלי הוא יוצא מהבית למרפס לשטח ציבורי ואז החוזר הזה לא עושה אני שואל >> הוא אומר הבן איש חי אומר לכתחילה לא לעשות דברים כאלה אומר שהבן איש חי לא מסכים >> זה לא מספיק כות חוסים >> ככה הוא אומר אתזה >> ככה הוא כותב ככה הוא אבל מה שכן חברים שלי תדעו לכם זה דעת הספרדים דעת האשכנזים אדם נגב את ידיו ושכח לברך אני אתדם אומר גם לפי רמה רמה כותב מפורש שיכול לברך כי אני קורא לכם מרן רמה גם יכול לברך קודם הניגור שאם הניגו בין המצווה המצווה עוברת לסי ואם שכח לברך אומר הרמה עד אחר שניגב את ידיו מברך אחר כך כל זה רק לספרדים למה מאיפה זה יצא חברים זה אור זרוע בשם רבנו תם כך כך כותב הגאות השירי, כך כותב המאירי בשם הגאונים, שלכתחילה מתי לברך? אחרי הניגוב, כל הגדולים אומרים הפוך, תנגב דם ואז תברך. ככה הם הולך עם זה הרב א הרמ כותב שאפשר לסמוך על זה. אבל אם אדם כבר בירך מוציא, לא יכול עכשיו לגעת במקומות המכוסים, לגעת בנעליים, ללכת ליטול דם עוד פעם ולברך הנטילת דם. זה כבר דעש של הזה. אבל אם הוא אכל המוציא בלי נטילת ידיים אז הוא יכול ודאי ליטול ידיים ולברך למה הוא בכלל לא ניתן לדם ודאי אמרנו בזמן שלפי הקבלה משפשפים את את הידיים >> אתם שומעים חברים אומר דבר נכון אומר לפי הקבלה צריך לעשות ככה לפני שהו זה שלוש פעמים ואם זה בבוקר שש פעמים צודק דבר אחד >> יש על זה כוונות אתה צודק פי הרשש יש כוונות מיוחדות שאדם עושה את השפשוף הזה שזה יש בזה כוונות מיוחדות והצדק איתך צדק איתך זה נכון >> וזה אחרי וזה לפני הברכה >> זה לפני הברכה ממש עכשיו עוד דבר חברים שלי יש כאלה אומרים סו ידכם קדוש ברוך הוא את השם קודם לטית ידיים נכון יותר שלא לאומרו והנוהגים אין למכות בדם ויזהרו ש אה לך >> כן ויזהרו שיסיימו אמירת הפסוק ברכת הנטית ידיים קודם הניקו דשתיה הברכה קודם גמר המצווה ואם נטל ידיו ברביעית בבת אחת שתי ידיו או ששפך רביעית על כל יד אינו רשאי לומר פסוק זה קודם מנגוב כלל מכללם של דברים יש ללמות שצריך להיזהר שלא להפסיק בדיבור בין נטילת ידיים לבין הברכה והניגוב דעבד אם הפסיק בדיבור ביראה נטילת ידיים חילה אף על פי כן נברך וינגב ידיו אומר אבל אם דיבר ונתל רביעית לא יברך נטילת ידיים ומי ששמע קדיש וקדושה אחר שנטה ידיו קודם שבירך נטילת ידיים והניגוב יענה עכשיו אחד הידיים שלו רטובות עכשיו מה קדיש יענה אין בעיה אבל אם אם בירך אני תלה את ידיים ועוד לא ניגב את ידע ושומע קדיש לא יענה. למה עכשיו אתה עושה הפסק זה אפסור לך הובי שבשוט יביע העומר הרב כתב להחמיר שלא להפסיק בין הנטילה לבין הברכה עכשיו חברים הגענו להלכה יב והנהגבה מטב קודם שיבצא שאוכל בלא ניגוב ידיים כאילו אוכל לחם טמא שימו לב יש כאלה הם עצלנים אז הם שובים הם לא מנגבים טוב, הם על הבעלה מנגבים. זהו. אנשים האלה שעושים על הבעלה כתוב שזה כאילו אוכל לחם טמא. ככה כתוב בגמרא במסכת סותטה דף ד עמוד ב. כל האוכל פת ולא ניגוב ידיים כאילו אוכל לכם טמא. שנאמר ויאמר השם ככה יאכלו בני ישראל תחמם טמא בגוי. איך כותב הביא גם את הכנסת הגדולה פה אומר ואם אחד אין לו מגבת אין לו מגבת מה יעשה אומר יחכה עד שידיו יתייבשו אומר ואם יש לנו מכונה אדם ברך אני תלה את יודע אם יש מכונה תבוא עליו ברכה תשתמש ב >> אומרים לא הרב נכון >> [נחירות בוז] >> ולא ינגב ידע בחלוקו כן ולא ינג ידע בחלוקו שהדבר מביא לידי כך שישכח תלמודו כך כתוב מי כותב את זה כך כתב ארוחות חיים זה משהו דחוף אני באמצע שיעור תורה. בסדר אני אעשה לו אני אעשה לו משה בן בתיה משה חיים בן בתיא אני אעשה לו מה זה דלקת רעות דלקת רות אה מה זה משהו בריא עולם לעולם עולם בעבת השם חות ילמים ברות אתנש חיים בן בתח יהיה בריא ושלב זכות התורה הקדושה שלח דברו וירפאים וימלת השחיט אותם >> זיף צלעים שי חיים בן בתחיל גם הקפות קצרות [נחירות בוז] וגם מצלים שעבירו גם את השם עכשיו אינרפלנו אז הוא אומר לא אין הגבדה בחלוקו לפני שהדבר מביא לידי כך שישכח תלמודו. כך כתב ארכות חיים. זה סגולה. ונכון להיזהר אפילו בשאר בגדים. אומר דווקא חלוק. אומר לא חלוק. אפילו שאר בגדים. מהם אתם יודעים? לפעמים אנחנו לא שמים לב. אנחנו עושים ככה. לא תמיד אנחנו שמים לב. אז באמת כדאי לשים לב. אם בן אדם לפני שהוא בא לברך מישהו נוגע לו ביד, שמעת מה שואל החכם? אומר, אדם נטל ידיים, בא מישהו נגע לו בידיים, צריך שוב פעם ליטול ידיים. >> אני זוכר שכן. אם הידיים רטובות אם זה בטובות אם הוא יבש אותם כבר אם הוא איבש אותם כבר >> אם אייבש אותם אז ככה זכרו לשאל >> אז החבר אומר ככה גם אני זוכר שהחבר גם אומר ככה שאם מישהו נגע בו זה הלכה מפורשת בשולחן ערוך הדבר הזה ש כל מה שכתוב בבן איש חי זה בדרך כלל זה גם זה זה גם זה מרן הרבה פעמים זה מרן או או הרב פה תודה רבה עכשיו כוח לרב איזה יופי אז תראו מביא לנו פה הרב רב נתניה רב חנאל מביא לנו מביא רבי בן איש חי פרשת שמיני [כחכוח] אם נטל ידו אחת ונגע בה בחברתה שלא נטל אותה עדיין אם נגע או אם נגע בידיו אדם אחר שלא נתן לידיו אפילו אם נגע בו תינוק בן יומו הרי דיו נטמעו ולא מענה להו נטילה אלא עד שינגבם תחילה ויחזור בתנם אך לא יברך פעם שנית ואפילו ואפילו נתן שתי ידיו ולא נזהר לשפוך רוביעית על כל אחת בבת אחת ושפשף יד בחברת יטמעו ידיו ואין לו תקנה עד שנגבהם יחזור כן תלם בלא ברכה מביא גם לגבי השפשוף לפעמים אדם עושה שפשוף ורואה שפתאום כל היד שלו לא כל היד שלו נשטפה או ה או יהיה מקום כבודו לאריצו זה בכמה סיטואציות זה יכול להיות לפני הברכה יכול להיות אחרי הברכה שאדם עדיין רובות >> כן יש את זה במרן את ההלכה הזאת רק אני כרגע לא זוכר איפה זה לצערי טוב בלי נדר אנחנו נבדוק את זה ונגיד לכם אבל זה דבר יפה י פה את הבן איש חי יש פה הרבה הלכות לנטלת ידיים גם בן איש חי כותב הנטילה ידיים מחר הנטילה קודם הניגוד אם לא ברך עד שהתחיל לאכול שהוא לא יברך. יש אומרים אפילו אפילו שעוד לא אכל לא בירך הדכר הנגוף שוב לא יברך וצריך להיזהר שלא יברך באותו מנגב ידיו אגב יש בפוסקים בראשונים שכותבים שמתי הברכה באמצע הנטילה באמצע השפשוף ככה הם כותבים חידוש עצום זה הלכה ברורה אומר גם אם מישהו שם לך את האוכל בפה אתה צריך ליטול ידיך אומר וגם נותל ידיו צריך להיזהר שהוא לא יפסיק הקילוח עד שיטול כל היד בבת אחת שיתחס כל היד בין מים על פי ששור נטילת אדם ברביעית יזהר ליטול בשופע ולא כאותם אנשים ברורים שנותנים ואין נותנים כראוי כבר אתה נותן למה אתה לא נזר אומר וחיו נטילת ידיים בין האנשים בין אנשים בעמנותינו הרבים יש כמה אנשים שאוכלות ולא נטילת ידיים הנה אמר לי אחד שחוץ ממכם יש לו חשש מחלה לא עלינו בגוף באיזה מקום שאלתי אותו שאלה פשוטה אם הוא מברך על מה שהוא אוכל אמר לי לא נזהרו ברכות אז קודם כל אדם גם אחד אמר שהוא כואב להבטן חזק מאוד אמרת אתה מברך אומר לי לא נזר ואפילו בדברים פשוטים אדם לא נזר זה איך אדם רוצה להיות דברים שם זקן מה אני אגיד לכם קס >> או חברים שלי מצאו לי את ההלכה חברים >> בשולחן ערוך איזה סימן קסב >> סעיף ד >> סעיף ד תודה רבה בוא נראה טוב שהם יודעים. הנה שפך מים על ידו אחת ושפשפה בחברתה לא עלתה לו נטילה אפילו שפך באחרונה שתי ידיו פי שמיים ששפח על ידו אחת נטמעו שפשפה טמ חברתה ממנה ואין מים שנים מטערים אלא מים שנטמו מחמת היד עצמה ואין מים שנים מתערים אלא מים שנתנו מחמת היד עצמה ולא בא מחמת היד אחרת כך שופך מהקליי על ידו אחת ושפשף בחברתה צריך לנגב ידיו ולחזור ולטלם כראוי לפי ככה נותן ידיו צריך שישפוך לו אחר עליהם ואם אין לו אחר יכול להתקלי בראשי אצבעותיו ישפוך שתי ידיו כאחד וישפוך על כל אחת רביעית אחר כך שבשפם שהשופך כ רביעית כאחת אין צריך מים שניים לטהרה שעשו רביעית בבת אחת כמו טבילה שאינה צריכה שטיפה שני פעמים אומר לו אומר רבי דוד לאור האמור הראשון ציון לאור האמור לאל שאסור שתיגע אדו אחת שנטלה בידו השנייה שעדיין לא נתנה ראוי לו לנותן שישפוך לו איש אחר את המלדו ועדיף לעשות יודעת כמה רבותינו הפוסקים נגע יד שטבן שנטל אותה ביד שלא נטל אין צריך לנגב יש אומרים שבזה צריך לנגב העיקר כת דברי המחמירים כמה פוסקים אין צריך לנגב את היד שעדיין עלה הלכה של אלדד אומר מרן [כחכוח] בסוף הלכה ד' אם נגע בהם אחר שלא נתן לידה בעודם נחות מן המים צריך לחזור לנגבם לחזור וליטול שהרי זה תימא על ידי המים שעליהם לכן צריך להיזהר שהשופך מים שלישיים שהם שניים לבד מהראשונים שלא יגע יד מחברת עד שישפוך גם מזה השנייה או שישפוך מתחילה שתיהם כאחד נטל כל יד מרביעית אין צריך לכל מביא את הבן איש חי שעכשיו נראה לנו רב חנאה וען בבן איש חי פרשת שמיני שפסק שיחזור איתו בלא ברכה ונראה שהוא חושש שיתת התור תרומת הדשן שם התוספות שסביר הלומר ספק ברכות להקל וכיצא בזה כתב בגינת ורדים אולם הנה בבירור בבאור הלכה הבאתי בשם מרן הבית יוסף שדכה לגמרי תמורת הדשם תרומת הדשא מה שכן כתבו אחרונים רבים שם כתבתי שאין לומר בזה ספק ברכות תעקן כן שהספק הוא במצווה דעת מרן השולחן ערוך שמה שעשה קודם לא מענה כלל את צריך לחזור וליטול בברכה כיוצא בזה נקטינל כדעת מרן השולחן ערוך כמו שיתברך באור בשוט תוצאות בסוף הספר זה הם אמרו לי איפה הם אמרו לנו שזה נמצא בקסב [כחכוח] זה מה שרציתי להגיד לכם כמה נטילות אדם צריך לטאול שהוא נותן ידיים זה שמה בקסב הלכה ב הנוטל ידיו שופך עליהם קצת מהרביעי להסיר מהם כל הלכלוך כל דבר שחוצץ ואחר כך שופך עליהם פעם שנייה וגם אין לו המים טמעים ואחר כך שופך עליהם פעם שלישית תאר המים שעל גבי הידיים ואם אין בידיו לכלוך שופך על שתי הדב רביעית בבת אחת ואין צריך מים ש אז מאיפה יצא לנו שלוש פעמים פחה עם סוף >> אהבן >> יפה גם בן שלך צודק לפני כף החיים ספר צודק אומר כבר נתבאר לאל אומר רבי דוד יוסף שנותן לדם צריך לשפוך את המים שתי פעמים אלדם פעם אחת תאר את הידיים פעם שנייה תאר את המים הראשונים שמחמת ידיו מכל מקום שהפך רביעית מים בבת אחת אין צריך ליטול שת ידיו שתי פעמים וד בנטילה אחת כיוון שם שופך רביעית אין כאן מים טמאים כלל הוא הדין מטביל ידה במקווה ובים מספיק פעם אחת אחד בלבד אלא אם כן יש על אדם לכלוך גם אם הוא טובל בים הוא צריך אתו ידיים >> לא אם טבל בים זהו נגמר >> רק במגבי >> כן הנה הביא פה זה דעת הארי פי דעת רבנו הארי וכל זה לא כף החיים ובן שלך אותכם >> לפי דעת הארי בכל עניין צריך לשפוך על ידיו שלוש פעמים מים וזו אחר זו אפילו שאין נכלוך אל אדם ואפילו ששופך רביעית מים על ידו בבת אחת ויקח תחילה את הכלי ביד ימינו יעביר ליד שמאלו ויצעוק על יד ימינו שלוש פעמים רצופים ואז יעביר את הכלי ליד ימינו יצעוק על גד שמית שלוש פעמים ולא יתן שלוש פעמים שירוגים כמו בשחרית אלא שלוש פעמים רצופים לכן פשט המנהג מעידות ספרד כותב הנה הוא כותב מה המקור שלו? עיין בכף החיים שהריך לבאר הדברים על פי דעת רבנו הארי ועין בן איש חי שכתב סדר הנטילה על פי דעת הארי והרשש לכן כתב מהר מנישוט יין הטוב בירור הלכה כך כתב מהרב ריקנתי ריקנתי גם שיטות שלוש פעמים שולחן ערוך רבנו זלמן שגם כתב ליטות שלוש אבל מה תשמעו פה מה כל החברים הרב אבי שהם בריא שואל שאלה יפה אומר מה זה משנה לך אם זה 1 2 3 א 5 ש הרי סך הכל יש לי פה שלוש פעמים סך הכל פה שלוש פעמים מה צריך שזה יהיה רחתן תלט הרי צריך שחקוש היד הזו היא תהיה שלושה פעמים אז יש לי פה שלושה הוא צודק בשכל הוא צודק אומר למה עושים את זה זה הוא כותב על פי דעת אומר בזה יש בזה סוד כאילו למה צריך שלוש פעמים בכל עניין יתו שלוש פעמים על כל טוב זה מה שאמרתי לכם שאנחנו עושים היום שלוש פעמים זה רק לפי דעת הקבלה לפי לפי הפשט לא היה צריך שלוש פעמים. למה? אם אדם הוא נזהר שהוא שופך רביעית, אין בזה בעיה. אתה רואה? איזה מרן מפורש? מה שאתה אמרת אז ראינו שזה עכשיו הלכה יג חברים המטביל ידו יכול לאכול בלא ניגוב והוא הדין הטל ידיו בבת אחת שופר עליהם רביעית מים או שנטל ידו אחת ושפח עליה רביעית וכן שפח על חברתה לדעת מרן לא צריך אולם רבים מאחרונים חלקו על שולחן ערוך ואומרים שצריך לנגב ידיו ולהלכה גם שופר רביעית נכון להחמיר אז אנחנו הגענו חברים לסימן קנט אז היום זכינו לסיים סימן קנח אז ראינו להלכה שלפי מרן לא צריך לנהג אנחנו כן מנגבים זה המנהג שלנו ראינו להלכה לפי מרן קודם ש קודם שנותן ידם מברך מרן כתב שלא נהגו אבל מה מרן כתב לא כתב כמונו אלא מרן כתב נותן ידיים מברך ועוד פעם נותן ידיים אנחנו לא עושים כמו מרן בזה לגמרי ספרות השם החזיר אותי בתשובה שמה הפסד כספי הנגרם בגלל מנאות מרחילות אסור לספר אפילו מהסיב הסירוב עשוי לגרום הפסד כספי חייב אדם לוותר על כל רכושו ולא לעבור על איסור תורה אחת וגם חוץ ממכם שלא יהיה לנו ניסיון אפילו נגרם לו צער בגללו מרחילות אסור לדבר רכילות חברים יקרים היום יום שני קפה בתמוז בזמן הזה שרדה חושה לעולם מותר לתת בשר לקטנים אחר ראש חודש אב פרט אם הוא לא בורא חולה מותר לו לאכול בשר כן יולדת תוך 30 יום חן מנקת עם התינוק שלה חש היום פטירת רבי אחיא אברהם בפוע >> אה רבי נפטלי סויסה רבי יעקב שרבית רבי יוסף אביך צירה אביך עתיהבת >> איךבת אז אתמול ראינו שנתילת צדקה מצלת מן הדין. כמו שראינו לפי רבי יצחק נתן חצי מה אני היה לו חצי מה השלים לו והיה לו אוכל יראו לו בחלמו שהיה עובר על השפת הים רצו לזרוק אותו לתוכו ראה את רבי שמעון שהושיט ידו כנגדו ובא אותו עני והוציואו נתנו בידי רבי שמעון שהתעורר נפל בפי פסוק אשרי משכיל אלדל מי שנותן שפעים כמו יש תמיד תראה אותו סופר אתם רואים אותו כל הזמן הראש למטה סופר דולר אמן מכין צדקות למטה שיהיה בריא תן הראשו כל הזמן למה השם ברך אותו שיהיה לו הרבה צדקות >> כל כוונתו לשם שמיים ודש לו את רבנו לא רבנו רח את הלל >> באמת באמת זה צודק ב100% כולם פה מצדיקים אותו [שיעול] >> ברוך הופך חולים [‏צחוק] לחלקך >> גם אתה משובש >> זה משובש לגמרי >> מדע שזה היסוד הגדול את האדם נורמלי אבל חוץ מזה נצר את היצר הרע כן לא לא להתחיל להתווכח עם היצר הרשר לזרוק אותו השם זכה אמן זכות הצדיקים מגן בעתכם >> אמן אמן >> תודה רבה שבאתם ברוך השם הבית מתחיל להתמלות רבי חנניה בן הקשיה אומר רצה הקדוש ברוך הוא אמן



