הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות יום הכיפורים סימן תרי"ד - תרכ"ד

Kind: captions Language: iw אנחנו היום בתאריך תז באלול תשפה. הזמן ענו עובר פחות משבועיים ראש השנה. אנחנו פה בהלכות יום הכיפורים סימן תריד דיני שיחה נראה את הסדן לו ארבע סעיפים אסור לסוך לפי ההלכה אפילו מקצת גופו אפילו אין אלא להעביר הזוהמה אבל אם הוא חולה אפילו אין בסכנה שיש אחדתים בראשו מותר לכן יש כאלה הביאו בשם רבי אברהם יוסף שיש כאלה לוקחים שמנים מטרי ולמשל של מנטה כל מיני דברים כאלה ומוחים להם על היד אז הוא אמר זה נקרא דין שיחה וזה אסור מותר לך כן להריח את זה אבל סוך אסור למה זה חלק מהחמישה דברים שחכמים עשו ואתמול ראינו כמה שיטות בהלכה יש אומרים שזה אסור מדאורייתא אנחנו להלכה נוקטים שזה אסור מדרבנן אפילו אחי זה אסור המקור הוא מסכת יומה דף עז עמוד ב אסור לסוך אפילו מקצת גופו אבל אם אדם חולה צריך לסוך שמן דברים כאלה שאדם אדם שיש לו חטדים בראשו כמו זה מן מחלת אור צריך לשים שמן מסוים שמן רפואה זה מותר מה הכוונה איך מותר לו הרי בשבת זה אסור יום הכיפורים כמו שבת אומר זה סוג שמן שגם אנשים בריאים שמים את זה כיוון שאנשים בריאים גם שמים את זה לא מוכרח שזה לרפואה מותר משום שזה עושים זה לרפואה אבל כיוון שזה לא מוכח מותר. הלכה ב' אסור ביום הכיפורים לנעון נעליים או סנדלים או נעליים הדגש הוא חברים. >> כן של אור. אם זה לא של אור מה הדין אם זה דומה לאור דומה דומה אין בעיה שיהיה דומה. העניין הוא דווקא של אור. מה העניין מהאור? יותר נוח, יותר טוב, יותר זה יותר שזה לא של אז אתה מרגיש כאילו יותר נחות לא של אור אומר מרן אפילו קו הכיתי הקצה אפילו של אצמך הוא פעור אסור אבל של גמי של קש בגד שעם נמינים מותר אפילו לצאת בהם שותר מותר לעמוד על קרים קצתות של היום כל מקום מחמיר תבוא על ברכה עכשיו בוא נראה יש היום יש היום נעליים ש מי ש נועל אותם אתה אומר איזה נעליים מפור קנית את הנעלי אור האלה חיקוי בסינתטי אחד מול אחד מול עור אי אפשר לזהות מה אור >> לגמרי לגמרי >> אה >> נכון >> לגמרי >> אמר לי אמר לי נהג דרייבר שהביא אותי אדם מאוד מכובד אומר לי תדע לך עד ממזמן הייתי יהלומן בוחר אבנים טובות בבורסה אמר למה אני עובד בדרייבר אומר הצליחו לעשות אבנים טובות מרגליות ות >> יותר טוב רק מהמקורי אתה >> יותר טוב מהמקורי ויותר יפה וזה בזון אומר אנשים לא קונים יהלומי אומר הענף ירד אז אין לו עבודה >> הרוסים התחילו >> זהמים שהנקים בסוף יהודי אחד גיל שזה לא מידי הוא מסתכל אומר זה לא יכול להיות כזה טוב הוא שם מלא סוגים של אורות אור כזה שם עלי היה יהלום אור כזה אור כזה זה בסוף עשה אור סגול הוא ראה שעור סבול הוא לא מהירומים השניים מהירים ואז הוא גילה שזה מזוה >> הוא אומר בן פורת יוסף הוא אומר שיהיהומן הכי טוב בעולם לא יכול לזהות הסינתיט רק מחשב יש רק בדיקת מחשב אז מה זה בשבילהם לעשות בין פורת יוסף נעליים אם יש נעליים סינתטי שאלה נשאלת אם מותר לנעון אותה אבל מי שרוא אותך נכנס לבית הכנסת חושב שאתה עובר על יסוד יסוד דרבנן במכשיט הרבים >> עדיף שלו נכון הרב >> עכשיו אנחנו מדברים אסור להגיד את המילה הזו אני רק אשתמש בה אבל אסור להגיד מדברים מצד ההלכה היא ושם מותר או אסור מדבר מבחינת הרגש אתה צודק אתה מערב רגש יום כיפור או לא צריך להתענות הרב או בך נשאר בצרחיון התלמיד שלו הרב של העיר העתיקה קוראים לו הרב נבצל הרב נבצל אומר שהיום כבר פשט את המנהג ללכת איתם אז אנשים היום כבר אומר יודעים שגם אני רואה עור זה לא בהכרח שזה עור כלומר פעם אנשים רואים יגידו מה הולך חימור היום אנשים קצת משכילים יודעים שאתה לא יכול לדעת מה אמיתי מה מזויף למה הכל אפשר לזה >> אבל יש בזה מכזר >> השאלה היא אחרת יש נעליים שנקראים נעלי נעלי בית שקוראים לזה קורס המקורי גם לא המקורי מאוד נוחים אומר על הנעליים ה והם עשויים מפלסטיקומ >> עשויים מגומיק בחילה קח נעל רגילה מהעור הנעל הזאת היא הרבה יותר נוחה מהנעלי אור הרבה יותר נוחה שאלה אם מותר ללכת עם הנעליים האלה ביום הכיפורים או להבדיל להבדיל בתשעה באב. תראה, יכול להיות שגם הנעל הזאת יכולה להיות יותר יוקרתית מהנעל השנייה. על מה אתה מסתכל? אם זה יותר יוקרתי שצריך למשהו הכי פשוט. כאילו >> בוא נתפוס נקודה. כתוב בחזון עובדיה מרן רבנו ודי יוסף בעמוד שד כותב למה לא למה לא לנעול נעלי אור כותב הרמבם שאתה לא נועה נעליים של אור אז אתה מרגיש את קושי הארץ בהליכה כלומר צער מהר הקדוש ברוך הוא רצה שביום הכיפורים אדם גם ונתם את נפשותיכם שיהיה לך דברים שיצערו אותך שיהיה לך כפרת עוונות מה שנקרא לפי זה יש שוט חשוב מאוד ידוע מפורסם קוראים לו פנים מהירות או הגאות חתם סופר יש עוד ספר נקרא מהראשונים קוראים לו ספר הבתים והם כתבו שבאמת זה אסור כלומר אם אתה בא לפי הטעם שקושי הארץ ניכר בנ אתה צודק אז אז יש לך פה בעיה. אתה לא מרגיש כוש אתה מרגיש פה הנאה. זה לכאורה זה אסור. מה להלכה למעשה? ח למעשה מה הלכה למעשה לכה למעשה מקידים למה למה מקינים יש רזה רזה תודה רבה רזה ראשי תיבות רבי זרחיה הלוי רבי זרחיה הלוי אומר מה זה נעל נעל אומר כל דבר שמגן על הרגל קוראים לו מה מרן כותב? מרן כותב אסור לנעון או מנעל שלו למה הוא מגן על על הרגל לפי הרזה הוא לפי הרזה הוא מחמיר אפילו לא שלא עורסו לכן יש אחד מהפוסקים קוראים לו הבח בית חדש כותב שאסור אפילו ללכת עם כל סוגנליים לכן תראו שהחזון איש אלה תלמידי החזון איש הם ביום ביום ביום הכיפורים או בתשאב באב נגיד ברחוב אולי הלכו עם נעלי בד אבל בבית מדרש הם גרביים בחוש לדעת הרזה שאומר אסור בכלל לנעון שום נער אבל הלכה למעשה זה שם גם כתוב בנביא ראית כי נכנע אחאב במה הוא נכנע אך אב המלך התחיל ללכת להתייחף אך אב התחיל ללכת יחף אז הבית יוסף ככה הבית יוסף הביא את הרמבם שאומר צריך להרגיש קושי כותב הזה דבריו לא מובנים לנו כל כך והביא את הראש שהרן דייק מדבריו שכל שנוען של אור מותר ככה דעת טריף אז הבית יוסף אני מקריא לכם מה הבית יוסף הבית יוסף מסכם ככה הריף והראש סוברים אם הוא לא של אור מותר זה לא משנה לי אם הוא בנעל סינתטית שווה 1000 דולר בנהל של אור שווה 100 דולר זה לא משנה בשוב יא לא משנה אם זה קורקס הוא יותר נוח או נענוכה זה לא משנה אם הוא לא שלור מותר סיכם בית יוסף נקטינה ככה דעת אחד מהראשונים קראו לו רבי אליעזר ממיץ מיץ זה שם עיר ככה דעת הזרע אמת מארשם מהרשק שואל ונשאל זה מטוניס חלק לוי שלמה זמן בת בפרט לפי הבית דוד הוא מאוד מקל הבית דוד אומר מה שאסור לנעון עלי אור זה מדובר רק שאתה הולך בלי בלי גרביים אז אתה מרגיש את ההנאה של האור אבל אם אתה הולך עם גרביים גם נעלי אור מותר אז הם לוקחים אותו בצירוף ומכילים זה הרי זה איסור דרבנן כל זה איסור דרבנן לכן אומרים מצירוף דרבנן הריף והראש אומרים איך אומרים ראש מרובע ראש קטן אסור אור אור לא אור זה לא משנה לי כמה זה שווה 10 א000 דולר 20 א000 דולר 100,000 דולר זה לא מעניין אותי כלום זה ובאופן הזה פטור כל מותר לו לנעון לכן להלכה למעשה מותר לנעון רק מה כמו שאמר שמואל בחינה רגשית אדם צריך לדעת שיש פה עניין של התענות לסבול לכן אם אדם יכול ללבוש נעש שהוא פחות נוכל לו או שיפריע לו בתפילה שפריע לו בצום. יכול ללבושה שהיא פחות נוכה. לא. אז זה עדיף. יש פה שאלה חברים שלא נצטרך עם ישראל. תודה רבה רבים. שפע ברכה טובה. שלא נצטרך חברים. אדם יש לו כאבים ברגל. הלך לאורתופד, אמר לו אדון, מדרשים. הלך למומחה, עשו לו מדרשים, אבל מדרסים מעור. המדרשים מאור מותר לו לנעול את הנעליים מגומי ביום הכיפורים אבל המדרסים כלומר איפה שכף הרגל שמה היא דורכת על אור או לא >> מותר >> יפה מאוד >> נכון הרב מותר כזה יכול להיות יקב לו יכול להיות שהוא כל התפילה הוא לא יתול בגלל זה לא יוכל לעמוד נכון קב לו אולי יעשה לו נזק >> אתה מסכים איתי שמיום אחד לא יהיה לו נזק המון שעות הוא מת אני אגיד לך משהו דומה לזה להלכה למעשה מותר ויש ראיה יפה מאוד קראנו אותה עכשיו ב ברמה תראו בסעיף ב' ברמה כתוב מותר לעמוד על קרים וקסתות של עור כלומר המדרך הכף הרי שלך איפה על אור >> תגידו שאני באמצע שיעור טוב אה הוא רצון משהו עכשיו יש לו דין תורה. עכשיו יש לו דין תורה שישמע מה הרב שקט בועדן אומר אבל לא יחליט בינתיים. תגידו רק רוצה לשמוע חבדה הלאה חברים אשרי ישראל להלכה למעשה מותר וההסבר הוא ההסבר הוא שמואל אתה תגיד דבר קצת יותר ככה מדויק למה מותר ללכת על מדרשים והמדרס זה לא זה לא נעל זה לא נעל כמו חגורה >> זה לא נעל כמו להבדיל להבדיל להבדיל בצורה לא לא מתבטת נכון כמו איזה גרב כזאת כאילו זה לא נעל נעל אסור זה לא נעל לכן זה מותר מביא את המקור שוט חלקת יעקב פסקי תשובה אה >> אנחנו בסימן חברים שלי תריד כתוב נאורי אומר לי נאורי שואל פה שאלה נאורי קורדני קורדניה הבחור החשוב המעולן הרב נאורי מאיר חריש שואל פה שאלה חזקה מאוד אומר אומר יש אנשים שהם לא בריאים ואם הוא לא התקלח כל כל הזמן מפיץ ריח רע לא עלינו שלא ניד איזה מין מחלה ויש לו ספרי מיוחד שהוא שם אותו ספרי רגיל עם ריח איך נקרא דודורנט כן והוא עושה את זה ואז הוא מפיץ ריח טוב אבל מה הוא לא מחילה הוא לא עושה את זה סתם למה מה הוא יוצא מנורה אחרא מה יעשה מסכן השם ירחם עד שחשים במס השם ירחם עליי אתה שומע הרב נאוריי קורדני שואל שאלה חזקה אומר אדם שהוא מבחינה בריאותית הוא חייב דודורן ביום הכיפור מצד אחד אתה אומר אסור לסוך אסור לשים זה השאלה אם מותר לשים את הדבר הזה הוא אמר כמו המקלחת אם הוא אסטס מותר >> אז הוא אומר שבאמת סתם ספריי לתענוג זה אסור אבל אם הוא עושה את זה בשביל לגינה דברים כאלה אז כולו כל הציבור צריכים לסבול ממנו זה מותר אז אין בעיה באמת נאורי שהשאלה יפה והתשובה היא גם מובנה עכשיו 41 >> תודה רבה עוד דבר יש לנו דין ככה להתקלח כך ביום הכיפורים עשו. אבל אם אדם עכשיו הלך דרך ארוכה שעה שעתיים שלוש והרגליים שלו כואבות הוא חייב לשטוף אותו בשביל שיצא לו כל הכאב מההליכה ראינו שזה מותר או רחיצה בשיר רפואה ראינו שמותר רחיצה בשיל רפואה שיחה אפילו שהיא לא לשם תענוג, רחיצה לא לשם תענוג מותרת. שיחה לא לשם תענוג אסור. זה ההבדל בין רחיצה לבין לבין סה שיחה. חברים, הגענו להלכה ג. החיה. מי זאתי החיה? איזה חיה? נמר, שועל. מי זה החיה? הנאורי. צ'וצ'ו החיה כל 30 יום מותרת לנעול סנדן ראית חיות הולכות עם נעליים אה אה איזה חיה אולי בצפה לולדת קוראים חיה כעת חיה שר הבן למה קוראים לה חיה לפתוח את הפה לטובה שהיא תחי חי עוברת לידה לחיה חיה איך שם כתוב בתורה כי חיות אינה בתרם תבוא עם ילדת וילדה חיות באמת שהפשט כמו חיות השדה הם לא צריכות מיילדת חייה כושושים טרטינו הסנדל למה מאחר והיא היחל שעה והיא יכול להיות שאין בה סכנה מותה והחולה כיוצא בו אף על פי שאין בו סכנה יש אחד כל הגוף שלו כואב הרופא אומר אין בזה שום דבר אין בזה בעיה סכנה כואב לגוף יש לו כאבים יש לו זה או אחד ש או איזה מין פצע חייב איזה נעל מיוחדת או יש לו לא ענינו איזה מין עשה איזה ניתוח ברגל או טיפול רפואי הוא חייב דווקא את הנעליים שזה עוזר לו לכן למעשה אין שום בעיה כל אדם הזה ללעון זה מה שאומר החיה הלכה גא כל 30 יום מותרת לנעול את הסנדן קור הדין זה משנה חן משש בחן החולה אין בו סכנה מותר כן שיש לו מכה ברגליו. לכן אדם יכול לראות איזה מישהו בבית הכנסת זקן שהוא חולה שם סכנה לא קשה לו עוד פעם אם יכול מה יש אם אתה חולה מה יש אם אתה זקן מדובר שזה מחביד עליו מאוד אז זה כיוון שהוא חולה מותר לו לנעון נעליים עכשיו חיילים בעזה חובה לנעונה עלים בוקשים כל מיני שם רסיסים אם יוכלו ללבוש נעלי ברזל ולדרוך אותם עדיף לא עליהם ברכה כמה יום גדול זה שהורידו ראשים שלהם כמה זה מראה בשמיים ברוך השם מראה בשמיים שהשר שלהם נופל ברוך השם השם יתן סיעתא דשמיא וורידו את כל ראשי החוטים >> אמןכל שונא ישראל >> אמן בפרט המצרים גם יהי רצון גם שהרדואה ילך על איזה טיל >> אמן >> אמרו שהגיע איזה משט באמצע המים שהוא מגיע הוא נעלם רואים איזה טי נופל עלי מטבע את כל המש מי ירעיו מי אף אחד לא יודע כלום הטביעו אותו בתוך המים כן יעובדו כל אויך השם איך תחפש מי יראת תי לא יודע ברוך השם אתה אישה מפורסמת שונת ישראל מאוד גדולה הייתה שם ברוך השם השם הטבע אותה במים את הכרישים לא נמצא אותה שכלו את האחיות שבמים >> אכלו אותה כבר אכלו אותה כרישים אכלו אותה כבר איך אומרים ביידיש ב100 שערים אשכנזים אומרים כל קל טי ביומו כל כלב יש לו את היום שלו אנחנו לא רוצים כלב אנחנו רוצים את כל הכלבים ביום >> קח עוד כלב ועוד כלב יש הרבה יש הרבה הרבה כלבים נולדים יש גם הרבה כלבים שעושים הפגנות מרן בהלכה ד' מותר כל אדם ללעון סדן מחמת הקרב קצב שלא שכנו מצוים שמה קרבים דברים מנשכים אדם הולך במקום שצריך אה צריך שמה נעליים מותר כן אומר אומר הרמב אם ירדו גשמים רוצה ללכת מבית ביתו לבית הכנסת הוא הסטניס מותר לנעון מנעלים עד שיגיע למקום עכשיו שנעלה בד אם ילך בבוות מה השם ירחם כולו התרטב צריך דווקא מגפיים צריך זה לא מותר סימן תרטו הלכה ב' הרואה קרי בליל יום הכיפורים מד ד כל השנה ואם עלתה לו שנה הובטח לו שהוא בן העולם הבא עים טובים פעם ביום הכיפורים עשיתי פה סיבוב בפנימיה אני רואה איזה מישהו ישבן אמרתי לו מה קרה תעלה יום כיפור מה אתה גם היום אתה ישן איזה שאלות אז זה יוחד במינו בן פורת יוסף בן פורת המ שיראו ממנו הרבה נחת חינוכינו אז הוא באמת אומר לי שהוא חוץ ממכם הוא ז ששבר הסטפלר סטפלר סטפלר כותב שכל מה שכתוב ש בגמרא תנ דבר רבי ישמעאל שמי שרואה את זה בר מינן ידע כל השנה כולה זה מדובר רק בצדיקים זה לא מדובר בעם הרגיל רק עליהם מדובר לכן הוא אומר יש הרבה אנשים שהם דואגים כל מיני דברים כאלה אומר זה לא בשבילך אין לך מה לדאוג רוצה כיפור לך תבון עיקר בכיפור להיות בישיבה זה העיקר אחרי כיפור זה כיפור טבר הפלצ'י אם עם ישראל היו יושבים אחרי כיפור שעה יושבים לומדים היה בא הגאולה אומר למה הם כי תינוק הבורח בית הספר שכר גדול מאוד בשמיים חושב שזה צלל שישי מוצא כיפור אז מי שיושב לומד בליל שיש הזה זה כולם צריכים לבוא לליל שיש כבר גדול ליל שישי מוצא כיפור זה יומיים כיפור משהו חשוב בן פורת יוסף רק שיהיה תלמידים מי יבוא בס >> בפה סימן תרטז תינוקות מותרים בכל אלו חוץ ממנת הסנדן ילד קטן תינוק מותר לו אכילה שתייה מותר לו זה מותר לו מלאכה אסור ודאי מלאכה זה לא קשור לתינוק זה אסור חוץ מנינת הסנדק שאין אין חוששים כל כך אם לא ינעלו. מה הכוונה אם אם אם הם ינעלו נער לא של אור לא חוששים לזה הכוונה וכן ינעלו נעלי בד זה הכוונה מה זה תינוקות אומר הרב שלמה זמןבח מדובר בגיל שש שבע חידוש עצום זה נקרא תינוקות אה מה אה >> איך >> כן זה נקרא תינוקות >> ואומר שהשבט הלוי כותב מגיל 2 אולי מתכוון מהגיל הזה עד עד גיל 12 יכול להיות שבת הלוי רוצה להגיד שכבר מדובר בגיל שתיים שלוש. ככה צריך להסביר. חברים הלכה ב קטן בן תשע שנים שלמות בן 10 שנים שלמות מחנכים אותו לשעות קץ היה רגיל לאכול בשתי שעות ביום מאכילים אותו בשלוש היה רגיל לאכול בשלוש מכינים אותו ברבעית לפי כוח הבן מוסיפים אותו לענות אותו בשעון בן 11 שנה בן זכה בן נקבה מטענים משתמים דברי סופרים כדי לחנך במצוות מרדת בגיל 11 אומרים לה אתה יכול עצום תצום אומר הרמבם יש אומרים שאינם צריכים להשלים מדי רבנש לסמוך עלי בנר שהוא כחוש כל מקום שמחנכים אותם באכינה מחנכים אותם ברחיצה בסיקה מה הכוונה שגם לא יסוכו ויחיצו עד שתי 12 שנה ביום אחד ב-12 שנה ביום אחד שהביאו שתי שערות הרי הם כגדולים לכל מצוות שהתורה משלימים מן התורה אפילו אם לא הביאו שתי שערות עדיין קטנים הם סליחה אבל אם לא הביאו שתי שערות עדיין קטנים הם ואינם משלימים לדברי סופרים אומר הרב מרן כן קטן שהוא פחות מבן תשעו אין מענים אותו ביום כיפורים כדי שלא יגיע לידי סכנה ואפילו אם רוצה להחמיר הדעת עצמו מוחים באדו בגית תשע כזה מבוגר אומר לו אני רוצה לצור מוכים באדם הילדים שצמו בגיל תשע תשע >> יותר מתשע >> אה לא טוב רצון ש >> ביום כיפור >> פי גופו יש אחד שהוא בגיל תשע הוא ר בגיל 14 >> אני הייתי ככה שמתי מי זה גיל 18 >> בן פה אחד שהוא בגיל 14 הוא נראה לי בגיל אם הוא מרוקאי בפרט הם נראים גדולים ענקים הרב עובדיה כותב שבדורנו שחולשת הדורות לא מתחילים. >> ו כותב הרב עובדיה שרק בגיל 12 מחנכים אותו עד חצי היום. למה? במרן כתוב מגיל 11 מחנכים את הילד קטן סימן תרטז עמוד עט מחנכים את הילד הקטן לצו חמובדיה זה היה פעם בדורם בדורנו שירדה חודשן לעולם לא מדובר באיזה ילד מרוקאי בגיל שמונה שהוא צם לא ראה ממנה לא ראים אבל האמת שאני אגיד לכם היום ראיתי הרבה ילדים שהם בגיל הזה וסתם ביום חול הם יכולים לצום זה לא דור של פעם יכול לצום שצור לא בגיד כמ בגיל 12 רוצה לצום שם הרבה ילדים צמים זה שום דבר שו >> אז זה נכון שמתחילים להביא לכם הזה הראשון >> כאילו לא מחנכים בפורענות אתה רוצה לה מחנכים בדבר שהוא פורענות למה זה לא נקרא חינוך למחנו לא רוצים שזה יהיה הרמה כותב מה שהם מדקדקים בזמן הזה להתענות שום תינוק בשעת 12 שום בזמן הזה רדה חולשן לעולם מן הסתם אינו כן בריא הלאה חברים, הגענו לסימן תרז הוברות ומניקות מטענות ומשלמות ביום הכיפורים. [מוזיקה] שם מעוברת אין לה חולי אין לה מחלה כמו שאומרים לא היא לא ישה בסיכון לא ברסיכון >> כן היה הרב פישר יש מורה הוראה היום שאומרים שהיום אנשים הם אם הם צמות הם יכולות להפיל את הילד והם מכילים מאוד מורי הוראה האלה שהם לא יצאו תעניות פחדים שלא יפול לילדים מאוד מקיד אומר הרב פישאר אחד מהם זה היה מורי ורבי הרב פיש היה השכן שלי כמדומני הוא היה הרעבד שלה החרדית בזמנו הוא כתב שיש לי הקל בזה הוא התיר לילדות מחילה מחילה מקוד הוא התיר כן הוא התיר למעוברות לאכול בפחותש שיר הוא התיר לעוברות ומניקות שיכלו פחות מאשר הוא מאוד מאוד פחד על העומרים הוא שמע כנראה הרבה דברים שקראו ואז הוא החליט שהוא מקד קודם כל א תעניות רגילות מז בתמוזה שרה בתיבה צום גדליה הוא לא היה פותר אותו אומר עוד דבר חוץ ממכם שלא תדעו מצר אתה אומר מניקות. מה זה מניקות? כלומר במילה אח במילה אחרת ילדה. אומר לא עליכם אם היא נלדה בניתוח כשרי אדי דינה כאוכלת ו סליחה מחילה דינה כחולה ואוכלת על פי הוראת הרופא ואין מגבלה. תכף נראה חוץ מכותכם תוך שלוש ימים של שלוש ימים אין את המגבלנה הזאת. אז אני חוזר וברות ומניקות משל יום הכיפורים אם יש לה איזה שאלה יודעת שחוץ ממכם היה איזה צום והפילה י אם זה קרה כבר פעמיים או שבהחלט כמו שהוא אמר הריון בסיכון זה צריך לשאול רופא ואחרי זה צריך לשאול רב שהוא מבין בענייני רפואה או שהוא יגיד מה מה דינו עם הרופא הזה אפשר לסמוך עליו אפשר לסמוך על בדרך כלל לוקחים אנשים ירא שמיים רופאים יראה שמיים שהם עונים לשאלות האלה והם מודעים מתי ומה ומי ומה שומעים את דברי הרופא ושוקלים את זהקות יכולות אפילו שנה אחרי שיהיה >> יש ביאור הלכה תראה יפה ביאור הנכה כותב בדיבור המתחיל בות ומניקות ואם יש להם מניקה ילד חולה הוא מסוכן ואינו רוצה לינוקי ממנה ואם תתענה סכנה הוא לילד אינה מתענה אפילו ביום הכיפורים יש ילד שלא יכלה לשמור לו חלב דוגמאות מסוימות היא לא יכולה להעניק אותו אין לה כוח גם לצוב וגם להניק אותו אומר אומר הדבר שמואל אבואב דבר שמואל אבואב זה נראה לי רבי יור הנחה מביא אותו שהיא אוכלת למה מה אתה רוצה שהילד הזה ימות ברעב ימות הוא לא אוכל אז מה תעשה עקשן כבר מתינוק הוא כבר מתעקש עד שהוא יגדל ויבוא לשיעורים לשני ורביעי של מאיר שמואל וילמד איך שכדאי לוותר. בינתיים הוא לא קול את השיעור. טוב חברים אנחנו מתקדמים. הוא ברא שאריחה פניה משתנים נוכשים לה באוזנה שהיו יום הכיפורים. אם נתקרה דעתה מותר ואם לאו מאכילים אותה שתתיישב דעתה הגמרא מספרת כן זה משנה בדף פב והגמרא מספרת עם רבי יוחנן ויוחנן היה רבי יוחנן נראה לי אולי מורה והיה עוד יחנן שומר פירות כך קראו לו שניהם באותו יום כיפור כנראה אמותיהם היו מעוברות בהם ביוחננים ושתיהם הריחו מאכל והיו במצב של סכנה ולחשו לאמא של רבי יוחנן שהיום יום כיפור והיא נרגעה ולא אכלה ולחשו לאמא של יוחנן השני והיא לא נרגעה אומרת הגמרא מזה יצא רבי יוחנן מזה יצא בר מינן אחד ששודד את האנשים מה זה עוצר פירות הוא היה שומר את הפירות רואה הרבה פירות בשוק הוא היה הוא היה שומר אותם עד שזה נהיה מצר ואז הוא לוקח הרבה פירות יש מחסור פירות אומר אתם רוצים פירות אין לי שום בעיה תשלמו עכשיו פי כפול פי ארבע ולא כל אחד היה לו והוא ככה הוא היה עושק את האנשים אומרת הגמרא הוא היה רשע מ כבר מרכב אמו דו עליו שהוא רשע ככה מספרים שמורנו ורבנו רבנו ודאי יוסף אמא שלו הריחה בכיפור והרגישה בולמו של רב ולחשו להבוזה יום כיפור היום ונרגעה למה יצא משם חכם עובדיה יוסף חכם עובדיה אמר שאני נרגע הלאה וכל אדם אומר מרן שירח מאכל ונשתנו פניו מסוכן אם לא יתנו לו ממנו מאכילים אותו ממנו ד' היא יולדת תוך שלושה ימים לא תתענק אלא משלושה והתשיבה תלוי בה אם אמרה צריכה אני מאכילים אותה מכאן והן אחרי שבעה ימים הרי ככון האדם מ וימים אנו אין מונים אותם מעת לת כלומר ידע עכשיו בשתיים לא סופרים 72 שעות שעובר 72 שעות עד 72 שעות היא אוכלת אחרי 72 שעות היא צמה לא עושים ככה אלא מונים את זה בגללובלי. כלומר היום היא ידע עכשיו ב בשעה 5 עד השקיעה יש לנו שעתיים עד שזה כבר נחשב יום. עוד יומיים זה נחשב שלוש ימים. אז אם אחרי יום, שלוש ימים כאלה הגיע כיפור, לומר ב בחשרי, היא ילדה באיזה שעה? בחמש אז ח זה נקרא כבר יום אחד ט זה יום שני וי זה יום שלישי אז היא כבר עברו לה שלושה ימים אז היא היא מתענה היא מתענה אלא אם כן תגיד אני לא יכול לא מונים מעת לעת תכף נראה להלכה למעשה היום ומונים מעת לאט אם היא ידע בחמש אז למחורת בערב כיפור עד חמש מותר לה לאכול מונים את זה מת ל אומר מרן מביא כגון אם ידע בשבעה בתשרה בערב אין מאכילים אותה ביום הכיפורים אם לא אמרה צריכה אני חט י הוא צודק ואני הטוען י אמרתי שלושה ימים אז אני אמרתי ח זה לא נכון זה ז ביום שביעי של עשרת ימי תשובה היא הריחה בשעה 5 אז יש לה זה נקרא יום זה נקרא זחט ט מלאיום כיפור יצא מרגים אלא אם כן אמרה צריכה אני אף על פי שלא שמ שלמו לה שלושה ימים עד ערב עד יום כיבורים בערב שק שנכנס יום רביעי לדתה נקרא יולדת כן נקרא יולדת נקראת לאחר לאחר שלושה אז אז בוא נראה הלכה למעשה קודם כל יש כמה פרטים מהדבר הזה השם יתן רפואה שמה לגילה גילי מירה מרים השם ירחם עליי אז ככה אמרנו ככה הרב פ הרב פישר מתיר היום לעוברות ומניקות עוברות בכל אופן אני יודע 100% פחות משר אומר זה סכנה ניתוח כשרי דינה ככלה ש כחולה וזה צריך לשאול רופא כן לא אנטי אין פה עניין של שלוש ם אתה אומר שלוש ימים זה לא מדובר מי שעוברת ניתוח ב ג אישה שהפילה כבר פעמיים לא קשור לצור הפילה פעמיים אומר מרן רבנו עובדיה יוסף בחזון עובדיה שאם הרופאים אומרים שהיא צריכה לאכול תאכל בשיעורים כלומר הקלו הפוסקים פסקי תשובה ככה כותב לשאול כן תשל תשאל בהצת הופים עוד דבר אומר לך עובדיה אם התינוק הרגיש להתחיל יפה מזון של היום אינה יכולה להעניק אם התינוק רגיש כמו שאמרנו ו כן היא לא יכולה להעניק בה בצום אז אמרנו שמותר לה לא לאכול חם עובדיה כותב ובסקי תשובה סליחה שלפי הרופאים די בשתייה בשביל החלב אבל אם היא יכולה להעניק אבל אם תלך לבית הכנסת היא לא תוכל להעניק הדין הוא שלא לכת לבית הכנסת אז פה ראינו מעת לעת מה זה מעת לעת אפילו שאין 72 יש מרן רבנו ודי יוסף כמו שאמרנו יש מרן רבנו ודי יוסף הוא בא פשוט יביע העומר אומר לו בהלכה הזו לא כשע שלחן ערוך כן אף מרגישה טוב הרופא אומר שהיא צריכה ש לא צריכה לצום לא תתענה אם ידע בשביעי ותשר בשער אחרי צהריים הימים מסתמים בשער בחי צהריים ביום הכיפורים ועד אז זה מתענק ל מתי מונים את השלושה ימים? יש אישה שנכנסת לחדר לידה אבל היא לא יולד. אומרים היא בתהליך לידה. האם מאותו רגע מתחילים מאת לעת? >> או שמהלידה עצמה? >> מהתהליך? התהליך זה חלק מהלידה. >> אז אומר הרב יבי העומר שמונים שלושה ימים מהלידה עצמה. בית המשנה בר אומר כמוך שמואין. אומר שאין הלכה כמוהו. כמו חם עובדיה. כך פוסק גדול הפוסקים, מגדולי הפוסקים, הרב רבי יוסף שלום אלישיב, אומר, למה לא הולכים? מהלכה ראינו פה שאין מוני מאת לת אם ידע ביום ביום שביעי בלילה לקראת לקראת השקיעה, זה נקרא יום אחד ומולים לה עוד יומיים. המקור שלו זה תרומת הדשן אבל יש לנו את הרשבה יש לנו את הראש יש לנו אתהגנו ישקול אור זרוע אסור והיתר כל אלה אומר אם מרן היה רואה אותם היה חוזר בהם אומר הרב עובדיה וספק נפשות להקל יש לנו ספק ברכות המבודיה פה אומר ספק נפשות כך כותב חזון עובדיה עכשיו אישה שהיא בתהליך לידה צריכה מים, צריכה דברים כאלה נותנים לה. היולדת מאישה שיושבת על המשבר אוכלת לשיעורים הרב או בך אומר משעה שמתחיל הצירים תשתה הללה חברים. עכשיו יש פה שאלה מאוד מעניינת מעניין מה שמואל ינגיד יגיב מה הדין יולדת תוך שלושה ימים והיא אומרת תשמע אני בריונית חזקה אני יכולה לצור >> בא הרופא בודק אני אענה לשמוע הוא מפעיל את השכל טוב אני אענה לו תשובה על מה שהוא אומר היא אומרת תשמעו בוא נלך לרופא רופא אומר כמו שמואל אומר אבל היא אומרת לו אני רוצה שתעשה בדיקות עושים בדיקות דם זה אומרים מה ילדה ילדת אומרת בטח לא נראה ש ילדה פתאום רואים באמת אישה חזקה וכל הרופאים פה אחד אומרים תשמע תשמע לא תנזק יש בזה מחלוקת גדולה בפוסקים תראה לא לוקחים צ'אנס אולי זה תפתח בהמשך פתאום יהיה להם משהו בהמשך אז היא אומרת אין בעיה אם אני ארגיש חולשות או משהו אני אלך איתי בכיס עם עוגה אני אוכל בסדר גמור >> צ >> אם תשתי דרגית לא טוב מותר לה לשתות כן מותר לה לאכול אז זה הכל בסדר אין פה בעיה זה הלכה למעשה חברים שלי הלכה למעשה כותב הרביע אומר שבתוך שלושה ימים אף על פי שאמרה איני צריכה אני בריונית חזקה וגם הרופאים כן אומרים אני צודקת אסור לה לצור ולמה אומר הנציב כותב מביא את השאלטות שאישה בזמן השלושה ימים קשה לה לא להכריע ואינה בדעתה מספיק ולכן אי אפשר לסמוך על דבריה וכן דעת ספר האשכול כן דעתוך השולחן הלאה הגענו לסימן תריח ברוך השם בן פורת יוסף חולה לא עליכם לא עלינו לאף אחד מבית ישראל שצריך לאכול אם יש שם רופא בקי אפילו גוי שאומר אם לא יכילו אותו אפשר שיכבט עליו חולי סתכן אפשר מאכילים אותו על פיו ואין צריך לומר שם אפילו אם לא אומר לא צריך שומעים לרופא אני חוזר חולה שצריך לאכול כך כתוב במסכת יומה דף פב עמוד א חולה שצריך לאכול מ שם רופא בקי אפילו גוי אומר אומר אם לא תתנו לו אוכל הוא יסתכן מאכינים אותו ואין צריך לומר שםמוד אפילו אם החולה אומר אני צריך שומעים לרופאים אם החולה אומר צריך אני ומרופאים אומרים אינו צריך שומעים לחולה בדיקות מחשבים מומחים פרופסורים מדענים דוקטרים כולם אומרים לו אין שום בעיה לא צריך לאכול החולה אומר אני מרגיש שאני צריך אפילו מה הרופאים מומחים מנהלי בתיך חולים אומרים שלא צריך שומעים לחולה למה יש מאמר רבותינו אומרים יודע האיש צרות נפשו אדם יודע בדיוק מה הוא צריך הלאה חברים הלכה ב רופא אחד אומר צריך ורפא אחד אומר אין לא צריך מאכילים אותו יש מחלוקת רופא לא שהיה אתאיסט כן גא אם החולה והרופא אחד אמו שאינו צריך ורפא אחר אומר צריך או שהחולה אומר אינו אומר כלום ורופא אחד אומר צריך שניים אומרים אינו צריך אין מאכינים אותו אומר מרן בהלכה ד' אם שניהם אומרים צריך ומרים אין לא צריך אפילו החולה אומר מהם שאכילים אותו מאחר ששניים אמרו צריך ש שני הרופאים אמרו חייב לאכול כל הרופאים בעולם חולקים עלינו אין הבדל בהלכה בין שתי שתיים ל1ל שתיים זה דינם כמו 1000 אפילו שהחולה עצמו אומר שהוא לא צריך מאכילים אותו מור מרן בהלכה אם החולה אומר אינו לא צריך והרופא מסופק מאכילים אותו החולה אומר לו לא צריך הרופא רופא מסתפק למה ספק נפשות בא אם הרופא אומר לא צריך וכול אומר אני יודע אין מאכילים אותו ח ואם הרופא אומר שלא מכיר את החולר כבן אדם דענמה ואין דבר לא מעלים ולא מורידים הלכה שביעית שמאכילים את העוברות החולה מאכילים אותם מעט מעט כדי שלא יצטרף לשיעור מקור הדיין הוא כן ממסכת קריטות דף יג שהוברות שאוכלות איסור מאכינים אותם פחות מכשיר ביותר מקדי אכילת פרס אף על פי שחצי שור אסור מהתורה כדי למקל מעלי איסור מלכות והדין ה מעוברת אוכל ביום הכיפורים שתאכל פחות מכשור ביותר בגדי אכילת פרסור דין מעוברת לכן הוא ביומיו בי שחזו מכינים אותו איסור שישית רופא אומר לא מכיר את החולה רואה כדם בעל מכילים את העוברות את החולה מאכילים אותם מעט כך מאכילים אותם כשני שלפשי ביצה בינונית משוק כדי שיעור ארבעה ביצים כמה זה שני שלישי בצ ביצה כל שליש אמרנו זה זה 17 נכון זה 34 >> 34 >> 34 כוח והשתייה הבדקו בחול כמה היא כדי שזלקנו צד אחד ויראה כם לא לוגמה אז אם אנחנו רואים פה מה כתוב כשני שלישה ביצה מינונית נחלקו הרשי והרמבם כמה זה שיעור פרס רשי סובר כדי אכילת ארבע ביצים. רמב"ם סובר שלוש. מרן פסק בסימן שס"ח בהלכות שבת. לא, זה לא הלכות שבת. עירובין כמו הרמב"ם. כמו הרמב"ם גם גם הגרח פנצ' כותב שש שיעור ארבעה ביצים לחומרה. והשתייה הבדקו בחולש וישקו פחות מאותו שיעור הלכה ח וישו בין שתייה לשתייה כדאי אכילת ארבעה ביצים לפחות ישו בין שתייה לשיה כדי שיעור שתיית רביעית ואם המדו שאין השיעור מספיקים לו שהחולה אומר כן כן או או שנסתפקו בה דבר אחד עכשיו מרגיש שזה אטרף של בולמוס מה תגידו בואנה את תאכל עכשיו 30 גרם ועוד 10 דקות עוד 30 גרם עוד 30 יכול למות מאכינים או משקים אותו כל צורכו ואברהם יוסף אומר שמשערים את ה-10 דקות לא משעה שהוא סיים את האוכל משעה שהוא התחיל זה כולה. ולמה מכירים בשיעורים? ממש הסביר לאבישה שמעיקר הדין אין דין בתורה. גם רבנן לא כתוב מהתורה סליחה אין דין שיעורים אם מותר לאכול אז מותר לאכול רגיל. באו חכמים ועשו את השיעור. לכן אם יש לך ספק או משה אתה מקלן בזה עכשיו יש שאלה יפה מה שדיבר בזה זה דיברו בזה יוסי ואמיר ושמואל מה הדין אם אדם מאכילים אותו באינפוזיה אז כתוב שאין בעיה בנפו זה מה שהוא צריך לתת לו פוז בבית חולים בית חולים אז הוא חולה סתם אה של >> חולה גם חולה יש לו מגבלות כמה אז הרב אורבך גם כן למה אומר אם תגיד שלא אז אנשים יחשבו שזה הלכה ויחמירו בדבר בכל לבוא ידי סכנה אומר מרן בהלכה ט מי שחזוב למוסו חול שבא מחמת רעבון סימנו שיניו כעות ואינו יכול לראות מאכילים אותו עד שירו עיניו אם אין שם אח של היתר מאכילים אותו אפילו של איסור חוץ מאיתנו יש שם שנייסורים אחד חמור ואחד קל מאכילים אותו את הקהל כמה זמן מחכה מחילה אחת שאוכל לשיעורים 10 דקות שבע דקות שמונה דקות כל הדברים האלה יש בזה זה כן החם עובדיה כותב שנהגו להחמיר כ10 דקות עם האכילה עצמה ככה מובדיה כותב אבל ישו תכלת מספר תכלת מרדכי אומר שזה חמש דקות כן כתב בשיעורי תורה בפתרקה כן כתב כף חים סופר אומר וראוי להחמיר יש כאלה אומרים כדי אכילת ארבע ביצים מי זה רעשיר הרמבם כותב כדי ארבע אומר למה תסתכל רמבם זה ארבע אותיות רמבם סובר הבעם בצור רש"י זה שלוש אותיות כדי שלא שותכן אומר מרן בהלכה י חולה שאחד ביום הכיפורים את השם בדעתו בניין שיכול לברך צריך להזכיר שיום הכיפורים ברכת המזון שומר ויבוא בונה ירושלים מה שיעקב הסביר לנו שאדם מכין שיעורים לפני כפשקולות שידע בדיוק כמה זה לא הלכ צ נכון כין את זה איך איך אדם מודד באו כיפור זה חברים אנחנו הגענו לסימן תרטל יום הכיפורים נוהגים שומר שליח ציבורים שיבה של מן שיבה של מטה דעת המקום דתן מתירים פלל עם העבריינים מה זה עם מעבירה? יכול להיות שבן אדם הזה מנודה או דבר כזה אז הוא לא מצטרף למניין >> מנודה זה נקרא ביינים >> עוזר שמתירים את זה מנודה מוכן המשנה ברורה כך כותב חבר כותב לאל בסימן נם נידו אין צרפים אותו על כל דבר ש בקדושה יכולים להתנות להחמיר שלא לא להתפלל איתו בית הכנסת שם התנו כן אנו מתירים בשביל זה זה שנוכל להתפלל בכל תענית ציבור שאין בפושי ישראל לא תענית בינת שרך רע בסדר גם אם התירו לו שמע אתה צריך אותו בתפילה אם יש כזה דבר אם אין רשע תפילה פחות מתכוונת ונוהגים חברים שאומר כן נדרה ואחר כך אומר שהחיינו בלא ואחר כך מפלים ערבית ונוהגים לומר כן נדרה בעוד יום ככה ידוע שדעת הרמה זה הראש כמובן ד הביא בזה ש להקפיד ביום להלכה למעשה ספרדים מכלים גם נכנס הלילה וכן אומר השליש על שליח ציבור שלוש פעמים סלח יכול לדעת בני ישראל כן וה ישנה אדם מנהג העיר אפילו מניגונים פיוטים שאומרים שם בלילום הכיפורים מחרתו אומרים ברוך שם כבוד מלכותו ברוך מחילה פסיק שם כבוד מלכותו לעולם ועת בכל רם למה אנחנו דומים למלאכים גל בשבת אומרים ויכולו ברכה אחת מן שבע וחותם כד שבת ולא מזכיר שם הכיפורים ד' צריך להעמיד אחד ימין שליח ציבור ואחד שמאלה למה ככה מצינו אצל משה רבנו לא משנה ככה עושים אצלכם גם מעמידים חוץ מהחזן את שתי אנשים הלכה היא יש שעומדים על רגליהם כל היום וכל הלילה הלכה שישית נוהגים נלון בית הכנסת מרשפחות כל הלילה מה הכוונה ויש שאומר לגמור את התהילים ביום כיפור ככה הוא עושה פה שעה שלוש הוא קם גומר פה את כל הטיל מישה אומר הקר בערב ראש השנה למה הוא הביא לו נתרה בידרמן שקראו ניסים מטהורים מפחידים מי שהיה ער בליל א יש לזה שעה שעתיים שלוש בראש השנה כוונה בלילה וקם ועשה את כל התהילים פעמיים פחד פחדים מה שאנשים רואה >> רבי רב לו הזה אומר אז הם מ אותך לפני 20 שנה הוא אמר בראש השנה שאם מי שקם לפני את השחר זה כאילו לא יש פס ידעתי את זה הוא יודע מה שהוא אומר שכולם קמים תמיד לפני זה עושים >> מי שאינו רוצה לומר שראש ברכות בלילה לא יישן שם חזנים מתפללים כל היום לא יעור כל הלילה כי מאבדים את כולם כשאינם ישנים אומר מרן בסימן תר טוב לקצר פיוטים שיחות שחרית כדי לבר בעניין שתפלל מוסף קודם שבע שעות ד מתחיל בנץ החמה אז פעילים של ב >> לפעמים אתה רואה ויכוח את מי שאמר אתה רואה ויכוח ב ב אחרי כיפור אחרי זה שואלים את הבן אדם איפה התפלנת אומר התפלנתי פה כך וככה איפה אומר משל מה הדבר דומה אדם חתן את הבן שלו שם טוב טוב תגיד מתה חזרת מהחתונה של הבן שלך יגיד בת בלילה ב10 בלילה תגיד המשובה מה אתה עזבת את הבן שלך באמצע והלכת אם אתה חכם עובדיה אני מבין אבל תגידו זה אדם לא נורמלי ואם החתונה הייתה עד שתיים אז הוא יחכה במשך שתיים בן אדם אומר צריך לדעת שזה יום כיפור וראש השנה כמו אירוע עד שלא מסתיים האירוע אתה לא הולך ובאירוע לא מקצצים. אדם לא אומר לבן שלו תשמע כמה זמן אתה מתחתן כמה זמן צריך להיות החתון שלך תגמור מהר צריך כל השירים זה משובע >> פה תמיד לפנות שילים >> יפה אז כל אלה שאומר שגומרים מהר והולכים ומוחים זה כמו שאדם אומר לבן של תגנגן את החתונה אני רוצה כבר זה היום ראיתי איפס מה שאמר לי אחד שבן תורה תמת חכם שהג הבן של הנכד של בבא סלי זה רבי דוד זה דם מאוד מאוד להיזהר זה עכשיו לדעת שזה הקרבון באוויר שתפעל תפעל אבל לא לחכות לא לכיפור ולא לראש השנה שם זקן כבר מעכשיו אדם יעשה תהילים לבקש מי עכשיו עוד תהילים לבקש עוד תהילים לבקש עוד תהילים לבקש יה לו שנה טובה שלא לו צער איך שמעתי איזה פיתן אחד ידוע אמר עצר את כל הציבור באמצע אמר רבותיי מי שיצעק עכשיו לא יצעק כל השנה צעקתי תצע שנרגו לצערנו אתמול 10ה רוגי מלכה אני קורא להם ארבע חיילים וזה זה 10ה רוגי מלכות >> הם הגנו על עם ישראל >> כנגד השכינה >> אז כל אלה זה ראש השנה היא החתן ששבועיים אחרי חתונתו >> פינטו אה >> ואתמול חתן חמלומיק התאבד ביום של החתון אתמול היה צריך להתחתן בבוקר התאבד זה היום או אתמול היום היה צריך להתחתן היום בלילה בבוקר תאב את המילה חונה >> כי חכך אוכל וראיתי בעובדן מולתי ראיתם בכמה שורי תורה קרוב לצפון ואמרתי להם את זה תדעו לכם שהאסונות קורים בגלל שאתם גם לא מתפללים אתם לומדים תורה כל ם ולומדים תורה ואשרכם ואשר חלקכם אבל מה עם תפילה אמרת מה זה עם תפילה אתם יודעים מה זה 900 חיילים הרוגים 904 חיילים מה זה ישזה זה לא נתפס בשכל >> מה שאתה עושה פה שעוצרים ומתלבים זה בחס >> הרב שרבי היה חתפו במעלות בני הרובה הוא עצר אני זוכר ככה אם אני לא מטאה את הציבור הוא עצר את הלימוד אמר לפתוח את היחד ואם תשוב בקלמנה או שהיה מישהו שהוא מאוד העריך אותו אמרו לו שהוא מצא מצב קשה בית חולים הרב שרב יצר את השיעור אמר עכשיו פותחים את האחד אמר תעשו תפילה חצי שעה אומר התבטלה הגזרה משהו כן זה אמר עכשיו תסגרו איתה גם מורבי תראה שיש פיגועה באמצע שיעור במצאי שבת עצר את השיעור אמר עשה כפות תהילים בלילה מוצאי שבת עשה תפילה אומר אז פיגוע צריך לעצור צריך לעשות בשיא ענווה הרב כל חצי שעה עכשיו בן אדם באמצע הגלימות באמצע הברז לעצור לעשות 12 פעמים כל חצי שעה שעה שעה כל שעה הורה היא כל שעה >> לפעמים חצי >> לא לא זה כל שעה אלא אם כן יש איזה אסון או משהו >> זה מי עושה דבר רק אתה בעוד 10 >> ידעת באמצע הזה ולעשות 12 פעמים יעבורך עשיתי סליחות מקום אחר בת >> זה הקדוש ברוך הוא רואה את זה הוא >> אין לומ >> נהנה מזה לא יודע הרב שרבי לא עשה את זה לא מורך שחר >> במלחמה רבנו הרב מבריסק אמר במלחמה חצי חצי יום רק לומדים חצי יום רק מתפללים ככה הרב מבריס קמחי >> אדם צריך להגיד תודה לסוף השנה על כל השנה תודה רבה יצחק תודה רבה תבורך הכל בסדר השם יברך אותכם >> אית השם יברך אותך >> טובל בשמן רגלו האם טוב איך תצבו אדם יש לו מישהו שמנקה לו את הבית מישהו לוקח לו את הפח מישהו זה דברים פשוטים צריך להגיד תודה הוא חושב שזה מה יש בזה הוא הלך הביא פה מנקה לו את הבית הלך הביא מנקה מנקה את הבית הביא ביבי סיטר אומר מה יש בזה משהו זה חידוש כמה ביבי סיטרים יש, כמה מנקים יש, כמה שוטפים בענייני מוסדות חסר? אתה לא יודע כמה חסד יש עם פועל גוי שבא ושותף לך את המקום. אתה לא מבין מה זה חסד. >> כאילו חסד עם הגוי. >> החסד שהוא אצלך שהוא מנקה. שיש לך מישהו שמנכה את הבית. בא מישהו מפנה לך את השפס. זה חסד. זה חסד. זה חסד משמיים. זה שאתה יכול לשם תלמד תורה זה חסד. זה שיש לך אור זה חסד. זה שיש לך מים מים קופצים זה חסד אנשים לא מבינים סימן תרכא מוציאים שני ספרי תורה ביום הכיפורים בראשון קוראים שישה פרשת אחרמות למה אומר כדי להצטער כך כתוב בזוהר מי שמצטער בפטירת הצדיקים אז הקדוש ברוך הוא הוא מוריד דמעות עליהם אוכלים לו עוונותיו במחל בשבת קוראים שמבטיר קורא בשני בפנחס עשה הולכות חודש אה הלכה בת מילה ביום הכיפורים מלים בין יוצר יוצר למוסף אחר קריאת התורה לאחר המילה אומרים אשרי אם הוא במקום שצריך לצאת בית הכנסת אין מלים עד אחר חזרת ספר תורה חוזרים ואומרים קדיש ג מברכים על המילה בלא יש אומרים שנותנים אין קטנות אומר והיא מלים אצל הילדת והילדת חולה יכולה להוציאה וגם יאמר לה שתקמן לצאת ברכתו ותשתה ממנה כן קידוש במוסף אומר שלך ציבור סדר העבודה נוהגים שנופלים על פנים שאומרים והכוהנים וגם בן שמח שלך ציבור אסור לעקור כל ש יש למחות ביד עושים סדר חטאתי הביתי פשטתי ונהגו לדור צדקות ביום הכיפורים בעד המתים למה שגם הם צריכים כפרה כפרה יום הכיפורים לחיים ולמתים למה אבא עשה את זה טעות נפטר מהעולם שמת שו אסור להגיד חס ושל ככה ספר מלוכלך דתי מלכתי דתי אסור להגיד אומר כל אלה שיוצאים שמה יוצאים ברמינים הרבה מאלה שלומדים שמה השם ירחם מלא השם ירוטר שהוא נהיה פרח נהיה זה אמר לו רצה לחנס לישיבה לא נתן לו נהיה בעל בית פשוט יכל צא תלמיד חכם זק מי מי מנה ממנו האבא אז זה אדם צריך לתת את הדין גם אם נפטר כל פעם היה שהוא עכשיו חילוני ברחוב הוא גרם מו שהוא חילוני אז כל כיפור דנים אותו אז לכן נותים צדקה לכפר בעניי סימן תרכב סדר תפילת מנחה מנחה אומר השב לציון ואומרים ואני תפילתי אפילו ממחל להיות בשמ ואין לנו נוהגים לומר שוב לציון קודמחר קודם נעילה רב חידה כותב לקרוא את העקדה כדי לעורר את שתם סידורים אצלנו נדפס את היי רצון של הרב חידה אומר מרן בהלכה ב' מוצאים ספר תורה וקוראים שלושה פרשת הראת סוף פרשה למה מה שמה יש מישהו בתוך הציבור שהוא נחשן אז זה הזמן עכשיו להגיד לו אדוני בוא תעשה תשובה שלישי מפטיר ביונה מסיים מל כמוך מברך לפניח בכלל בשבת מזכירים שנמה מפטירים ביונה לומר לך שאצל יונה השם לא איבד איביט ונבהוה וצומם בשובה מדרכה רעה ואדם חייב ליפון פו פופון סמרטותפון פוון פוון ויש לו קליפציה, יש לו כלי קליפציה קליפציה יש לו צריך זה לעבודה יכול להתבוא בשמיים למה לא לקחת אחד פשוט למה הכנסת אותו אדם צריך לקבל קבלות היום שהוא לא נכנס איתו לבית הכנסת ולא רואה בו באמצע השיעור כלום עכשיו אתה אצא למלך אתה תראה בו באמצע השיעור לא אפשר הייתי פעם שגם הוא הנביא היחידי שלא היה נביא רק הוא בתוך השמחה שלו התנבע אב שצריך להיות בשמחה לא משנה מה הוא יוצא מכל הבעיות יותר מצו פיך לשמיים אני רצה צמחים ישראל >> נמח בשבת יום הכיפורים צריך רצינות מאוד לא לא פשוט ממחל בשבת אומרים צדקתך יך השמיים אין עושים כפה במלחה ביום הכיפורים וכהן שעלה לדוכן הרי זה נושא את כפם ואין מורידים אותו בשעת הנאה בנינה אומרים אשרי וקדיש ואנו מרו לציון זמן תפילת הנעילה שהחמה בראש הענות כדי שישים אותה סמוך לשקיעת החמה וצריך שלך ציבור לקצר בשיחות פסוקים שבאמצע התפילה וגם אין לו לעשות משיחות מולל ילל ולל תפילת הנעילה היא דרך שמושך בתפש התפילות כדי שיגמור אותה קודם שקיעת החמה אם חל בשבת מזכירים בשבת וכולי אומר כתר כמו במוסף אומר מרב בהלכה ה סימן תרכג נושאים כפיים בנעילה בסוף השיחות אומרים שבע פעמים השם האלוהים למה שכינה עולה חוזרת שבע רקים ותוקעים את השרט ויש אומרים שאין אתקר תקיעה אחת וכן נוהגים אני תוקע הרי עלינו לשבח למה אם אני אעשה לפני אנשים שומעים את התקייה הברכים לכן יוסף מחכה גם שיצא הזמן סימת תרכד מתפללים תפילת ערבית ואומר הבדלה בחונד צריך להוסיף מכל הקודש גם ביציאתו שהמתינו מעט אחר יציאת הכוכבים >> חיים טובים מבדילים על ו מברכים על הבשמים אפילו כל להיות בשבת למה אין שמה התרה פה ברחים על האור ואין ברחים מוצא יום הכיפורים על האור שיוצאו אותם מן האבנים בשומים שברכים עלה מעמוד ראשון והלך ישראל שהדליק נר מגוי אין בר מצוים הכיפורים על פי שמוצאי שבת בכים עליו שאין ברכים מוצא יום כיפורים אלאור של שבת בעוד יום על האור שהודק ממנו כן נהגו להדיק מהשישיות של בית הכנסת מודלק ביום הכיפורים מודלק בהתר כגון לחולה יכולים לברך על יש אומרים להבדיל לנר בית הכנסת יש אומרים שלא ונכון להבדיל לשניהם ביחד שמחמירים נעשות שני ימים יום כיפור הן אומרים תחינות ולא צדקתך וצדקתך וצדקתך ביום הכיפורים עד סוכות מיום הכיפורים מדקדקים מתחילים מיד מוצאי כיפור במשא סוכה כדי לצאת ממצווה מצוה שבוע התחלנו עכשיו זכינו לסיים כל הלכות יום הכיפורים מחר בעזרת השם יתברך היא סיעתא דשמע מים מיוחדת לכי לחות סוכה בעזרת השם ויש לנו סך הכל עוד שבוע ובלילה למעלה עד עד חצות יהיה אוצר היום בעזרת השם יעזור בעזרת השם יתברך שעה לשעה ישועה שורה >> אמור להיות 4 וחי אמור סיעתא דשמיא חובה להזהיר אדם פני מי שעשו להרע לו אפילו לא שואל על כך וכן מותר להזהיר את הזולת פני כן בני או סוחר לא הגו שםצילנו זה שהוא רמאי מותר לך שהוא כותב לו בזה חובות שהוא לא היה חישי תז באלול תשפ נגו לכסות את השופר עד שיגיע הזמן תקיעה זכ לזירות של אברהם אבינו שהצניע את יצחק בניית המזבח כדי שהשטן להטיל בו מום אבל בשעת הברכה צריך לחוץ השופר בידו ככל שהתוקה התקעה בצד ימין של פיו ואין זה מעכב היום תיראת רבי ישעיה ומנין רבי נתניהל אלשך רבי ניסים עובדיה טורק טורקיה בי מסוד יונה דראן מדוד לעזנינו ויהיה שניור חברות של בבא סלי אדם עק שני אדם גדול מאוד היה הרב של מוסר מושרר אמר רבי אלעזר אומר אף עלגב דנשמת שנשמות הצדיקים לא משתנים כמו שהייתה דמותם בהתחלה שאדם לא הולך בדרך התורה הדמות הקדושה מתחלפת לו כמו חיית השדה באופשמיים שוב שהדמות הקדושה הזו התחלפה והתחלפה גם הדמות זזו של בן אדם אומר אדם חילוני עובד דרך השם מחליפים לו את הצורה של הפנים שלו לחיות כן סתכל הפרצוף של החילונים הגרועים זה כמו חיות ינשוף עורב >> כלב >> כלב הרבה דומים לכלבים שלהם דווקא תסתכל הרבה אנשים שהולכים עם כלב ממש ככה הרב >> תראה שהכלב דומה לו כן כן ממש ככה כמו שמ >> יש להם גם תספורת כמו כלבים, גם צועקים ברחובות כמו כלבים, גם מתפנים ברחוב כמו כלבים, גם נובחים כמו כלבים הגויים גם תהבכו לכלבים בסוף >> הגוייםשם >> עבוד סרסירות את העיניים תחפר בדמעות השם זכנו סתכל באריות שם נגבר יצרו >> טוב השם זכנו כולנו נחזור בתשובה אה פתק בוא בוא פית כתב כף של נחת תלמוד תורה בט לכבוד דורי התלמיד יעקב אברהם משלום ברכה אני שמח להודכם כנכם תאן בלימוד בהקשפה בהשתתפות בשיעורים יהיה רצון שימשיך בדרך הזאת תעלות תעלות מעלה בתורה ביראת שמיים >> אתפארת תוריו ומוריומ >> לברכה הרב גבריאל כהן כיתה ד' מה אתה בכיתה ד רבותיי איפה המחיות כפרה [מחיאות כפיים] תמיד תביא לי פתקים כאלה >> הנה זה תיקח זה תתלה בבית זה דף קדוש רבי חנניה בן הקשיה אומר צא הקדוש ברוך הוא לזכות ישראל לפח נים ‏H