הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות יום הכיפורים סימן תר"ח - תרי"ד

Kind: captions Language: iw צה שבת >> האם טובים טוב >> טוב חברים יקרים חילה רבה היום טו באלול תשפה בעזרת חת השם יש ד פה הגאולה פה משיח >> בשורות טובות לעם ישראל רפואה שמה כל הפצועים בעם ישראל ביום ההזכרה של הדוד אליאב בן רחל כן, חזר לנו מאוד לרכוש את כל הבית מדרש למרות שלו גדולה מאוד גם היום נהרג בפיגוע ידידנו יוסף דוד ירושלים פיגוע בצומר רמות גיל 43 אב לכמה ילדים מסכן נוחתו עדן נוחתו עדן נוחתו עדן עם כל הנפטרי כל כל הנהרגים וכל הנפצעים אני ישר עשיתי תפילות צרנו את הכל עשיתי תפילות וידעתי שהוא שהוא נראה עשית ש כל הפצועים כל זה גם הרב שרבני אחד חילה גם הרב שרבני גם השם ירחם טוב אז אנחנו אה זה הקודש שהוא הביא לי ש אה אה סי איזה יופי זה אמרו לי שגם הזוהר פה מביאור יה הכניס גם אורחות צדיקים איזה יופי י אח צדיקים הזוהר הנה גם מביא ביאור של הזוהר איזה יופי צי זה גם צמצוות קיבלתי את שני תודה רבה זהב בורח מפי עליון טוב הגענו לסימן תרח חברים אנחנו שעתיים אחרי הסברה פחות יום הכיפורים סדר סעודה מפסקת אוכלים ומפסיקים קודם מן השמשות קודם כל אתמול ראינו רבי יוסף שיש מצווה לאכול בערב כיפור זה מי שאוכל בערב כיפור עכשיו בשמיים שיתענה יומיים הוא מקיים מצוות עשה מדאורייתא קיים מצוות עשה דאורייתא אז כתוב בהלכה אוכלים ומפסיקים קודם מן השמשות למה הוא זה דאורייתא אז שלא תיתקע פתאום תאכל בלילה שנייה אחת דקה אחת נכנס לשם הוא נכנס לספק כרת אבל אם אדם לא ממש חיקה שנייה האמיתית האחרונה לא לא אין לו איסור בזה אבל מה יש לו איסור אין אין אין לו כרת אבל יש לו ביטל מצוות עשה תוספת זה אין בו כרת כי היא מצוות עשה למה נכתיב וניתם נפשותכם אומר שנ בורה מערב עד ערב הקצד אומרת הגמרא מתחיל ומתענה מבעוד יום כדי להוסיף מכול על הקודש זה נקרא להוסיף מכול על הקודש >> כמה זמן >> רבע שעה רבע שעה חמש דקות רבע שעה מביא פה רבע שעה אומר רבע שעה ביחד חצי שעה כלומר חצי שעה לפני צאת הכוכבים ממילא כולם בבית הכנסת אוכלים מפסיקים קודם אין השמשות שצריך להוסיף מכול על הקודספת ז שיעור אלא קודם בין השמשות שזמנו 1500 אמה קודם הלילה צריך להוסיף מכול על הקודש מעט או הרבה המקור הוא חברים שלי ברייתא יומה פרק חייתא יומה פרק ח >> שבע מרמות >> אה >> שבע מרמות זה יצא >> אר מוחות אין לי כבות אד מכמות אפילו זה שופ מי יודע כמה כל אחד כאלה שנרגוע שישה אלה מי יודע כמה הם מגינים על עם ישראל לא מבינים למעלה מ-900 חיילים נהרגו מיום שמחת תורה למעלה מ-900 חיילים ובהשמע הזה זה מנו אנשים לא מתפללים, לא מתפללים, לא מתפללים, לא עושים תפילות, לא עושים תפילות לומדים תורה חשוב תורה תפילה תפילה השם חם הוא אומר מקור הדין אוכלים מפסיקים קודם מן השמשות ברייתה יומה פרק ח דף פא עמוד בטוסף זה אין השיעור אלא קודם שמשות שסוף אין השיעור מעט או הרבה משנה ברורה כותב רבע שעה ככה הוא כותב ב' נשים שאוכלות ושותות עד שיחשכה וא אינם יודעות שמצווה להוסיף מכול על הקודש הם ממכים באדם כדי שלא לעשות בזדו >> עד השקיעה כאילו >> אנשים שאוכלות ושותות עד שחשכה עד השקיעה אומר אבל אם זה מחלות אחר אחרי השקיעה צריך למחוט בדיו תמחר מי שישמע לך אם זה הרבה אנשים בכיפור אם א שומעים אנשים לא >> אבל אם זה אנשים שםר רוחה ברוך השם מקפידים כיפור מסוכן דו לא מקבל את הטלפונים שלי >> לא לא מקבל הרב >> שלא תדע מצרות >> כף זכות ואין אינם יודעות שהיא מצווה להוסיף מכול על הקודש מחמי אדם שלושות בזדו מה הכוונה הם לא ישמעו אומר בספק שמה יקבלו צריך למחות השם רחם עליי הוא הדין בכל דבר איסור אומרים תב שוגגים מזידים ודווקא שנו מפורש בתורה אף על פי שהוא דאורייתא אבל מפורש בתורה מוכים באדם ואם יודע שאין דבריו משמעים לאמר ברבים רק פעם אחת אבל לא הרבה בתוך החו לאחר זה שלא ישמו אליו אבל ביחיד חייב להוכיחו עד שיקנו או יקדלנו אם שהרב אלישי והרב אורבח יודעים שהפאה זה זה שייקץ אז למה הם לא דיברו הם ידעו שלא ישמעו אז אמרו תבו שוגגים בא לדו מזדים אבל בשושו הם היו אומרים שזה שייקץ לא הם ידעו שאנשים לא יעמדו בזה כמו אייפונים תגיד לבן אדם לך תשמע אדוני תעשה טובה תשתוק בסדר לא כולם יכולים אבל מה שכן חשוב רבי יוסף שכל צדיק יקבל אדם שיהיה לו גם מכשיר כשר זה חשוב מאוד מכשיר כשר טיפש הילד שלך ישאל אבא איפה ה להראות לו ולהגיד לו זה זבלה זה סבלה מש אחד עושה כסף ממי זבלה עד הסבלה ולהראות את את הילדים מה שפחות תיגעת בזה עליד הילדים למה הילדים מחכים את ההורים שים גדולים גם ירצו לגל בזה אז בא לי לקחת פשוט זה החינוך של הילדים זה הכי חשוב בעולם גם אדם יכול לחנס עם זה לשיעור עדיף שלא עדיף שלא לכנס עם זה פרט עכשיו באילול לקבל את הקבלות להתחזק אפילו קצת קצת אפילו דבר קטן יש פה אחד מה התשובה כמעט הכי גדול פה בישיבה אמר לי איך הוא חזר בתשובה ראות איזה חסיד ברסב בארצות הברית לא היה לו כלום לא רק אוכל כשר מהאוכל הקשר לאט לאט הוא התקרב היום הוא צדיק יסוד עולם פה ילדים תלמדי חכמים ודורות ישרים מבורכים אחת אחת שמעתי הרבה רבה שאלו רב לא פי גד ש מה לעשות שבת קשות >> אוי אבא >> אומר מרן חברים סימן תרח סעיף ג המפסיק מאכילתו בדו יום גדול יכול לחזור לאכול כל הזמן שלא קיבל עליו התענית פעמים שמוכיחים >> יכול לסוע >> אה מקבל ת יכול לסוע >> יכול זה בטח זה לא קבלת שבת ודאי גם אם קיבל תענית אמר לי רבי יוסף אמר לי שגם קיבל תענית נראה לי שיכול לעשות הטרת נדרים כלומר אם בעוד היום גדול קיבל תענית רבי יוסף אמר לי כמה שהוא צם ב בשובבים יומיים יומיים יומיים אז בשבילו כלום לוקח את זה בקלות שיהיה בריא השם תן לו כוח בערב יום הכיפורים אומר מרן היינו לאכול מאחלים קלים מתקל כדי שיהיה סוב שבוע מתגאג שיתפל וכן אנו אוכלים דברים מחממים את הגוף שלב ידי קרי וכולי סודת שחרית נוגיד לא כל שנה הבן איש חי כותב בבוקר ביום הכיפורים יאכל שר דינים שר דינים אומר למה זה שר דינים שר דינים אז הגענו ברשות רבותיי סימן תרט מותר אפשר להתמין חמין מערב יום הכיפורים צא יום הכיפורים ויש אומרים שאין להתמין ביום הכיפורים הלאה חברים סימן תר הלכות הדקת נרות ביום הכיפורים בו ארבעה סעיפים מקום שנוהגים להדליק נר אלן יום הכיפורים מדליקים מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקים חיילה מה הכוונה להדליק נרות ודאי אבי אמר שוודאי מדליקים בבית הכנסת בבית ב הכוונה בחדרי חדרים זה הכוונה אומר אבל אם אבל אם חל בשבת חייבים הכל להדליק ברחים להדליק נר של שבת בשביל יום מקור חברים משנה בפסחים דף נג חברים הלכה ב יש מי שאומר שברך על הדקת נרום הכיפורים כן ממנהג במצות מרכים על זה הלכה ג מקום מדליקים בתי כנסת ובתי מדרשות באות האפילים ולגבי חולים שמה לא מברכים הלכה ד' נוהגים בכל מקום להרבות נרות בתי כנסת ויצא הבגדים נבית הכנסת ונוהגים שבכל שבכל איש גדול או קטן עושים לו נר גם נר נשמה לאבי ולמו שמתו וכן נכון וכן כתבו קצת רבותה אם קבו נרות הכיפורים אין לומר לגוי לחזור לדיקם כאילו אם אדם בוגר לו עליכם קב נרו היו בודקים את זה אז זה סימן שהוא ימות באותו בארך של >> איפה >> נר של יום הכיפורים שמדליקים יחזור דיקן מוצא כיפור ולך בן כן לא קד וגם מקבל עליו שכל ימיו יכבה במוצא יום הכיפורים נרו לא הוא ולא אחר ויש אומרים שיש להציע לשולחנות ביום כיפור כמו בשבת כן נוהגים יש שנהגו לבוש בגדים לבנים קיים ביום הכיפורים כדמד מלכי השרת וכן נוהגים לבוש הקיטן שהוא לבן מנקי גם הוא בגד המתים איזה לב אדם נכנע ונשבר אפשר לראות אותך כזה חדש טוב >> לך כזה חדש >> מ >> הרב כזה חדש יש לך איזה משהו כמו שהרב פרץ בבית יפה אף אשכנזים היו מחמירים לא להכנס עם זה. אוו א שיעור למעלה שבת א' אז רק בת א' אצ >> צים על הכיסא שלי למעלה בבית מדרש >> את כל זה >> כן כן כן זה ב א' >> יש פה א'ב גם >> יש עוד אחד א'ב >> לא זה לא טוב >> מה לעשות איתו זה שם תראה תגידו צריך שבת שבת א' לא א' ב תגיד לו שזה טעות הוא טעה תגיד לי יעקב בחוץ >> הללה הלאה חברים הגענו לסימן תר ליל יום הכיפורים דינו כיומו יום הכיפורים ללא כיומו לכל כל דבר מה הם דברים אסורים פה מה אסור ביום הכיפורים חברים כמו שבת א' מלאכה כל מה שאסור לך לעשות בשבת אסור לך לעשות ביום הכיפורים אומר שזה כן מלאכה זה משנה ביומה מסכת יומה דף עג עמוד ב ככה המשנה כותבת למה ללא כיומו למה כתוב מפורש בתורה מערב מערב ערב עד ערב אפשר כוח מערב ועד ערב כך כתוב מפורש דבר שני לאכול אסור גם לשתות אסור דבר שלישי אסור להתקלח דבר רביעי אסור לסוך אז בעצם זה דבר שלישי למאכילה ושתייה זה אותו דבר. דבר רביעי אסור נעילת הסנדל. כמובן כל הדברים האלה לפעמים מותר. כמו שראינו אכילה ושתייה לולדת או לחולים הוא שיחה חוץ מכבודכם. אדם שיש לו לא עלינו איזה מחלה שהוא חייב לשים משחור בחוץ ממכם מצוני ישראל חורים. >> מה צריך? אהשתו >> מה ששם >> מה מה מואל >> מועל שם להתינוק >> אה זה פשוט תינוק בהחלט לא חייב תודה רבה תינוק לא חייב גם שותה את >> שני שבת מחילה רבי מחינה מחילה רבי ממש מחינה הלאה נלת הסנדל עכשיו אחד הולך בעיר מקום מסוכן או חייל או דברים כאלה ודאי שנו רגיל נעליים במקום שיש חוץ לחשים עקרבים חיים טובים שיהיה זה רק בנעליים >> אהרק מילת החנדל חגורה >> אין שום בעיה ודאי וגם אסור דבר אחר בשש דקות לזה יעשו בשבע דקות יעשו שמונה דקות יעשו פיתום הקטורת בחמישה לי עשו הקפות קצרות חולים לפצועים משפחות שקולות גם משפחה של יוסף דוד שהשם ינחם אותם עמוד בתפילה על עם ‏Sרימוד והתחזקות לעילול השכינה החדשה צי יפה אומר ואין חיוב כרת כרת חוץ ממכם מה שכתוב כתוב כרת לא עליכם חוץ ממכם אומר מרן רק על מלאכה ואכילה ושתייה אבל אם אדם חוץ ממכם מתקלח או דברים כאלה אז הוא לא חייב כרת כרת תהיה רק לשונא ישראל על הכיסא כן >> כן האמת שהדבר הזה לגבי חיוב אכילת כרת חברים שלי מה שלימד אותנו רבי ישראל שנה שעברה שלושה דעות בדברים האלה א' הוא הביא לנו את החזון עובדיה שהביא את הרן הרן בך פרי חדש ניר שלום השולחן מעשה רוקח שהבינו ברמב"ם שהכל אסור לפי הרמב"ם הכל אסור לא רק אכילה ושתייה ו אלא הכל אסור מהתורה גם אם אדם נוהל נעליים תודה רבה עושה איסור דאורייתא שיטה שנייה מחלוקת בדעת הרמבם דעת מאריא אל גזי בדעת הרמבם שרק אכילה ושתייה היא מהתורה. רק שתי אלה כאילו מקד. מדת בעל האיתור ושהיא תודרה בחי גאון שכל הדברים מהתורה כל אסור מהתורה. שיטה שלישית חברים שלי זה השיטה שלנו דעת רבנו תם האשקול הריבה הראש הרן הרשבה הרטבה החינוך השלמה מאורות מאירי סמק סמק המנהג המנהיג ורי תחילה מכבודו יש קרוב רבי רבי יעקב אנחנו בסימן תר קרוב ל-10 ראשונים שסוברים שרק שתי דברים מהתורה ביום הכיפורים. אחד זה אכילה ושתייה, דבר אחד. ודבר שני שאסור שהרי זה ריזות, זה עבודה. עבודה ואכילה ושתייה אסור מהתורה. אבל אה אה אבל דת בעל היתור שתו דרב החי גאון ויש אומרים ברמבם הרן ברמבם אז רואים שהכל אסור מהתורה יש מחלוקת בדעת הרמבם יש בן מארי אל גזי שאומר שרק אכילה ושתיה סורה מהתורה בדעת הרמבם ויש טרן בדעת הרמבם שאומר שהכל אסור מהתורה מחלוקת כותבית אבל כנגד הדעה הזו מחלוקת ברמבם יש לנו כמובן כמה יש עוד שתי ראשונים שסוברים שהכל אסור מהתורה יש לנו 10 ראשונים יותר שסוברים שרק אכילה שתייה ועבודה אסורה מהתורה שאר ביום הכיפורים זה מדי רבנן זה מה שלימד אותנו שנה שעברה הרב סיכם לנו בשם חזון בדך דבר שני כן מה נפקמינה? שואל רבי יצחק רבני שעוזר לי הרבה אומר מה נפקמינה? מה נפקמינה? מה? אז הוא מה שהסביר לנו וככה הסביר לי גם רבי יוסף ורבי אמיר הסבירו לי רבי אלד שאם זה מהתורה הספק ספק דאורייתא לאחר אבל אם זה דרבנן אנחנו מסתפקים וה כן אם יש לי ספק הנעל הזה מותר אסור אנחנו כן בדיוק מה כוונת התורה בנעליים האלה מה זה זה אסור זה זה יש צדים להקל אתה יכול להקן או שיחה אתה יכול להקן כן, יכול להקל בדברים האלה. המשנה ברורה רוצה להגיד לא אפילו שזה ספק כן כדאי להחמיר בזה. טוב, הלאה. הלכה ב' חברים. כל מלאכה שחייבים עליה בשבת חייבים עליה ביום הכיפורים וכל שבשבת פטור אבל אסור גם יום כיפורים כן אלא שבשבת אם עושה זה בסקילה ויום הכיפורים לא סוקלים אותו חייב כרת אז לא עליכם כל אלה שהיו עם חילונים שהם מחזיר אותי בתשובה ו הם לא שמרו בדיוק ביום הכיפורים את כל ההלכות שלצערנו השם מרכה תגבר עליהם אכלו דברים כאלה כל אלה הם צריכים לעשות תיקון כרת מה זה תיקון כרת זה לא התיקון כרת רק להיות אם יש ספר שלם שלומדים אותו זה נקרא תיקון כרת כדאי שכל אחד מה זה קריטות זה נידות זה כל הדברים אני לעשות תיקון כרט זה לוקח כמו שלומדים תיקון לחולה יש לימוד מסוים בני הרב הביא את זה הרב בן איש חי היסוד >> תיקון היסוד מאוד עוזה כדאי שתמיד אדם גם יעשה לעצמו פעם ב פעם בחיים יעשה לעצמו תיקון כרת הביא כסף ויקח לו כמה אנשים שיערים בלילה רעיון עצום יוני ערב ערב ראש השנה עשות תיקון כרת אמוני קחת מניין שעשו ממש מניין את כל התיקון כרת >> ימצוא זה משהו אדיר חוץ מתיקוןסול תיקון כרת מאוד חשוב זה זה לא קשור לכל הדברים האלה שיהיה 260 חשוב חשוב מאוד כרת זה אותיות כתר הרבה צרות של הבן אדם זה בא משנה גם מה שהיה פה אתמול אבא בשתיים בלילה אמר לי שהבן שלו התווכח שלא רוצה שעשו פה פדיון נפש בשבילו אמר לי תדע לך שהבן שלי נצל בזכותך אמר עשה פה בסוף אח שלו נתן עליו אומר הוא היה במסיבה אומר הוא ניצל הוא ראה כמו אותיות לא יודע מה בדיוק איך הוא ראה לא יודע צריך לחקור אותו בדיו נפש גם זה שבא לפה שעוזר אלינו עם המים חבר שלך אז הוא גם סיפר לי שהוא הוא דיבר עם הקרובה שלו ואמר רב אמר לכל הפחות ערב ראש השנה לעשות שבת לפני שבת לפני ראש השנה השבת הזה לשמור היא הייתה גם במסיבה יצאה עם הרכב המחבלים ראו אותה ויערו עליה היא אמרה לה הקדוש ברוך הוא תזכור לי את השבת שהרב אמר לשמור היא עברה אותה וניצלה אז זה הגיע עד שדרות ועוד פעם הם מחבלים אז אמר לה הקדוש ברוך הוא עוד פעם תזכור לי את השבת הזאת והתגלגלה ירו עליה תגלגלה עם הרכב לבטי ואחרי זה בדקו את כל הרכבים ראו שהיא חיה והיא ניצלה בזכות שבת אחת שהיא קיבלה כמה זה חשוב וחזק שבת אחת שבת אחת זה שבת אחת ם מאוד צריך להיזהר בחורים הם מכשירים יש בחור שהיה פה בישיבה היה בחור הקודש הקודשים של הישיבה קודש הקודשים התרסק לגמרי הולך עם מצאה של תורה והתרסק לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי לגמרי מבחינה רוחנית לגמרי מכשיר רק אף אחד לא יודע את זה עשיתי אליו הרבה תפילות בזמנו לגמרי לגמרי נהיה גוי גוי ממש כמו גוי מדבר כמו גוי במכשיר פה אבי אבות הטומה. יש אחד שלקח אייפון רק בשביל ללכת לאומן. לאומן. ולפני שבוע הוא היה במסיבה בשבת. באיזה מקום לא רוצה להגיד איזה מסיבה. בשבת היה שמה גם חילי שבת וגם נשים היה שמה. ואיך הוא נפל? איך הוא נפל? מוז לאומן. לקח וז נסוע באומן. השאיר את זה אצלו. שבע שמונה שנים של תשובה הלך לו ברגע אחד. זה וז. וז. וז. אנשים לא מבינים מה זה. אני גם מדבר עוד בעדינות. אני לא רוצה להגיד את הכל. אם הייתם יודעים מי אני מדבר, לא על זה שהיה במסיבה, הייתם מקבלים את השוק של החיים שלכם, לא מתארים לעצמכם מהאדם מגיע עם עכשיו. השם ראה רוח טהרה על כל עם ישראל. כל עם מי שאם טיפש תדעו לכם הוא חכם בחור לא יעיזגד במכשיר הזה לא יעיז הגעת בזה אפשר לאבד את העולם הבא בשניות ככה בשניות בשניות אדם מאבד את העולם הבא שלו במחשב בשניות השם יציל אותי יציל אותכם צא את כולם בית חברים שלי אה >> אה מתחיים טובים תודה רבה כל מלא שחייבים עליה בשבת חייבים עליה ביום הכיפורים יכול שבשבת פטור אבל אסור ביום הכיפורים גם כןשבת זדונו בסקינה יום הכיפורים בכרת כת אמר הוא נעשה תיקון כרת בכל שאסור לטלו בשבת בלי נדר אסור לטלו ביום הכיפורים אבל התירו לקנב הירק כנב זה איסור דאורייתא זה איסור מבחינה לא דאורייתא סליחה ולפצוע איגוזים בכל למעלה שיכל בחול מה אתה מכין משבת לאכול כאילו מיום הכיפורים לאכול התירו אומר מרן והאידנגול לאיסור אומר למה כפי שהתחילו או או להתקדם יותר אומר אם נפלה דקה אצל הגויים שונאי ישראל י רצון כל עזה באש >> מותר להציא סעודה אחת צורך הלילה א צוצו הגענו לאחד הסימנים הנפלאים ביותר כנס הגענו לאחד הסימנים הנפלאים ביותר סימן תר יש יב אותיות ברית יום חמישי יש פה ברית בבוקר של תל תל תל >> אימוסמחות בישראל ואוכל ביום הכיפורים ככותבת הגסה חייב מה זה כותבת חברים מה שלמה ימנתם אותי שנה שעברה כותבת אמרתם לי שזה תמרה הוא פחות מכביצה מעט לך תביא לי כן תמר שהוא בגודל כמעט ביצה סימן תרב אומר אומר הב אומר המשנה ברורה ואף על גבד בכל ייסורי התורה משרינן בכזי אכילה זה כזית. אומר פה כתוב עינוי. פחות מכותבת אין לו ישוב הדעת. אומר הרמא והוא פחות מכאביצה. אומר מרן פחות מכאביצה מעט. רצון לומר ביצה בינונית. כך כותב המשנה בורה. בלי קליפה. ושיעור זה שווה לכל אדם. בין אל הנס בין עוג מלך הבשן. כמה גודל עוגמחה בשן? רבע קילומטר אפילו לא גרעין של פיצוח זה ש אבל מה חברים שני פה אנחנו בסימן תרשב לקמן בסימן תרח מרן כתב שזה שני שלישי ביצה פה כתב כמעט ביצה ביצה זה 54 ביצה בלי קליפתה זה בערך 50 שני שלישי בצ צה קחו 54 תחלקו לי לשלוש כמה זה 17 ו-17 חיים טובים 17 ו-17 כמה זה 34 נכון 34 אז כמעט פחות 16 גרם פה מרן כותב שזה 50 גרם בסימת תרח מרן כותב שני שלישי ביצה אז איך זה יכול להיות יש בזה באמת מחלוקת מרן הביא שמה שמי שאוכל מי שמאכיל מאכיל אדם שבאמת צריך לאכול ביום הכיפורים כדאי לתת לו שני שלישי ביצה נכון שזה כבר רק ב-50 מאיסור דאורייתא אפילו אחי תוריד את זה ל תוריד את זה ל ל-34 4 גרם פה אני רואה שכנראה מה שיעקב ראה לנו שבועשנה שעברה דעת רבי אברהם עד רבי אברהם רבי אברהם יוסף אומר כמה זה ככותבת הגסה אתה אומר פחות מעט מכבצה אז כמה זה אז רבי אבם יוסף כותב שזה בין 40 ל-45 גרם מרפחות מזה לא חייב קר אחד שאח 39 גרם לא חייב קר עוד דבר חברים שלי אדם שצריך לקחת תרופה בעלם יום הכיפורים הוא חולה שאין בו סכנה מותר לו לקחת אבל לא יגיע לא בלי מים. בלי מים כן אבל אם הוא לא יקח את התרופה הגיע לידי סכנת נפשות וצריך לשתות עם זה משהו יערב במים דבר מרקח צנץ עושה את זה עם צנץ ברנן מר וישתה את זה אבל לא ישתה מים רגילים עוד דבר חברים שכתוב אסור לאכול מה הכוונה אסור לאכול אסור להכניס דרך הפה חוץ ממכם זה דרך צינור אז אין בעיה כלומר האיסור זה שאתה נהנה מזה או האיסור הוא סובע זה שאתה שבע יש לך הרגשת צבא זה מחלוקת מה נפק מינה אם אתה אומר שזה שבע נשאר לו קצת בפה אז הוא לא בא להע זה אז חסר לו בסבא זה סוף דוריית אם אתה אומר זהנעת הפה אז הוא כן נהנה עוד דבר חברים גם הוא אכל והקיא שהוא אכל הוא נהנה הוא הקי אין לו הרגשת צובה מצד דין הנה גרון כן היה לו זה איסור דאורייתא עשה איסור דאוריתא לא עשה דאורייתאשאלה הזאתי זה גם נוגע >> דבר שלישי לגבי אם הוא אם הוא חוץ ממכם הוא חולה מקבל אינפוזיה עכשיו בוא נגיד הוא נגיד חולה שאין לו סכנה צריך שיעורים דברים כאלה פה אין שיעורים יותר מהשיעור נגיד שמים לו דרך הצינור יותר מהשיעור זה לא בזה לאט לאט >> אז הוא אומר בוא אומר שב אם זה חולה שאין לו סכנה מותר אין בזה בעיה שזה דרך צינורות כל הדברים אין בעיה גם במים גם בזה גם זריקות כל הדברים האלה כל הדברים שזה לא בדרך הפה הכוונה הוא לא נהנה ממנו אין בעיה חולה מה נפקה מנה חולה אפילו שאין בו סכנה זה עכשיו מה רצית להגיד לגבי ברכה אחרונה לאברכה זה מה ש לא דיברתי על האזנה של דרך זרית דרך הפה נגיד תקופה דרך הפה וגם נפקמינה מה שהרב דיבר לגבי אם לברך או לא אם הוא נהנה מהבקבה אוזה בפה >> אתם שומעים אומר דבר יפה על מה מברכים על מה שנהניתי בפה או ל הרגשת הסוף זה גם נפקה מנור שלא מברך אדם >> יש גמרא שאומרת יודע זוה שראיתי שהם היו בצון היו לועסים איזה משהו כזה קורים ראיה כאילו שזה לא נהנים מזה בקירו >> יש תכף נראה אם אדם לועס דברים מסוימים >> פה כתוב הלך אכל עני קנים לולבי כפנים פטור דעץ בעם תלוי באיזה מתי מה לועס מי שחוש >> כספל פל אין חושט בעולם >> אומר חוץ שמך אדם שאין לו חושטעם לכם א זה חייב רגיד אפילו למה הוא עושה דרך העולם דרך העולם גם אם אין לו הנאה אבל הוא הוא אם זה בא דרך הפה ודאי שהוא אחי הנחה צריך שהפך יה כבת >> מחלוקת הפוסקים פשטות שזה בא יותר דרך הפה זה לא עניין של הרגשה צהובה כולם מבינים זה שהוא אוכל הוא לא אכל או שזה מותר כן אומר מרן בהלכה ב כל האוכלים נשרפים משיעור אפילו מלח שעל הבשר וציר שרק אבל אכילה ושתייהם מצרפים לא משנה לא צריך לאכול דבר אחד ככותבת הגסה 40 גרם אפילו עם כמה דברים מעורבבים תגיד לא מזה אין מאין זה לא משנה זה איסור אומר מרן בהלכה ג' אכל וחזר ואכל אם יש מתחילת האכל הראשונה סוף האכילה האחרונה כדי אכילת פרס מצרפים אחד אומר אכל טיפה אכל בוטן אחרי זה עוד בוטן אכל עוד בוטן סך הכל אכל 45 גרם בוטנים אומר אבל הוא אכל את זה לא בבת אחת אכל את זה בשבע וחצי דקות זה נקרא איסור נמנב אין מצרפים כן זהלא שזה מותר כן כן, גם זה אסור. אז מה הכוונה? ואם לו אין מצטרפים, הכוונה שהוא לא יהיה חייב כרת. הלכה ד' שיעור אכילת פרס, יש אומרים ארבע ביצים ויש אומרים שלוש ביצים וככה ההלכה. וזה הלכה למה מחמיר מחמיר הולכים אחרי המחמיר זה שלוש ביצים אומר מרן בהלכה ה מה כל מה שאמרתי לך שיעור חיוב כרת אבל איסור עיק בכושו אז אדם עכשיו לקח איזה סוכריה קטנה אין בזה שום איס אין בזה שום שיעור מה תגיד לא אכל שיעור איסור יש לו השם יצא את כולנו ו אכל אוכלים שאינם אומרים לאכילה שאכלה גסה כגון מיד על האכילה שאכל ערב יום כיפורים שקץ בם זה לא פטור אבל אסור כל מאכלים מבוסמים מטובלים עליי לתוך הלדר לי ביסו משקיך אסור ביום הכיפורים לטעום דבר להפליט אפילו עצה ושמים אומר טוב אני אכל יתאום אין כזה דבר זה אסור למה מהיום יתים יזה אחרי זה התחיל כל פעם לעשות כל מיני מניפולציות מניפולציות דף הוא יגיע הלכה ו אכל החולים שאינם לאכילה שאכל אכילה גסה זה ראינו הלכה שביעית אכל עלי קנים פטור לו כפנים שקודם ראש השנה פטור נלבו מראש השנה יום הכיפורים חיה למה זה היו אוכלים אותו אדם שכוסס פלפל אוזן גבין עם יבשים פטור מי אוכל פלפל יבש שחור לחזו לאכילה טובים חיי הלכה ט השה ביום הכיפורים ולא לגמב חייב מפשררים מכל אדם לפי משהו גדול לפי גודלו והקטן לפי כותנו ולא ולא מלא לוגמיו ממש אלא כדי שיסלקנו מצד אחד בפיו ויראה כמול לוגמיו הוא פחות מרביעית באדם בלוני כל המשקים מצרפים לכשיעור פחות מרביעית באדם בלמי כל המשקיעים צרפים כשור אז כמה זה רבי יעקב במים? כמה זה ב יש איזה שיעור מסיר? זה כל אחד לפי לפי שהוא אז אין בזה שיעור הלכה י חברים שתה מעט וחזר ושתה אם יש מתחילת שתייה הראשונה סוף שתייה אחא אחרונה כדי שתיית רביעים מצרפים ואם לא אין מצרפים וישורמים ששיעור צירוף השתויות כדי אכילת פרס כמו צירוף האכילות הוא מותר לגעת ביום הכיפורים בא משקלתן הקטנים ולא יחישין על שמה יאכל ישתה סימן תרג אסור להתקלח ביום אסור אסור ללחוץ ביום הכיפורים בין מים חמים בין מים קרים אפילו שתצבע במים אסור ואם היו ידיו רגליו שאר גופו מלוכלכים בתית או בשאר הלכלוך או שנתף דם שלא עשו לחיצה שתרנגזה זה נפקמין הילד פה פעם פועלים שעבדו פה בניקיון בסדר ובדיוק אח שלהם נפטר היו צריכים להתקלח הם היו כולם לוכלכים אומר מרן הם היו ידם ורגלם ש לוכלכים בתית וזה זה מותר אפילו ביום הכיפורים מותר נותן אדם ידיים שחרית ברך לדעת את ידיים זהר שלא יתולל סוף כשרי אצבעותיו כן אדם שנותן לידיים הכיפורים זה עד פה אם אדם התפנה הטיל מים שפשף באדם עשה צרכה וקינח מותר לחוץ בן לידם מלוכלות ואם רוצה להתפלל אפילו לא קינח מותר לטול סוף כשרי צמעותם כן כהן העולה לדוכן נותן ליד על פי שאין טהורות גם חולה שאוכן נותן ידיים מי כותב את זה הרב אובח גם עושה מים אחרונים חולה שאוכל חוץ ממכם גם עושה מים אחרונים ואם רוצה להתפלל אפילו לא קינח מותר עד סוף כשרי זבותה וכן כהן עולה לדוחן וכולי ד כל רחיצה שלא מתכוון שם תענוג מותרת ולכן אפילו בא מהדרך ורגליו כעוד מותר לצמדם הלך בדרך הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה עכשיו הרגליים שלו כולם כואבות בגלל שאם הוא שוטף אותם במים אז יהיה לו הקלה בכאבים מותר לו לשטוף את הרגליים שלו מישהו הסטניס ואין דעתו מיושבת עליו שקנח פמה במים מותר ונהגו להחמיר אומר הרמה אפילו בחיצת העיניים יצאו לחוץ פי יום הכיפורים כן שבסמן תקסה אומר אחד שיש לו לא עליכם ריח גדול מהפה לא עליכם שלא תדעו מצרו והרופא הביא לו איזה מין סוג תמיסה שהוא שוטף בזה את הפה שלו ואז אין לו ריח אז אומר הפסקי תשובות שבט הלבון שהוא מותר לו לשטוף בזה חוץ לכם מי שיש לו ריח רע מהפה מותר לשטוף את הפה במה בחומר שהתירו לו יש לו חומר שמביאים לו מי לו הרופא עוד דבר חידוש עצום חולה שאין בו סכנה והרופא אמר לו אתה בשביל הרפואה שלך חייב להתקלח מותר לו להתקלח ביום הכיפורים כך כותב פסקי תשובה חוץ מכם שלא תדעו מצר אדם שמתפוצץ לו הראש מכאבים לא עליכם ביום לא עליכם זה קורה לפעמים לא עליכם בצום מהצום מה פסקי תשובה בשם בשם אחד מהגדולי הפוסקים רבי נתן גשטטנר הוא כתב הרבה בענייני קדושת בית הכנסת הבאתי אותו הרבה בספריים רבי נתן הזה הבאתי אותו הרבה בספריים אז רב נתן גדשטנר כותב שזה מותר ללכת להקשים את הראש שלו חוץ צמכם שלא תדעו מוצרות יש הרבה שצמים פוצץ להם הראש מותר לו כן עוד הלכה חברים שלי שאדם לא עליכם לא על אף אחד מלבתיכם יש לו תחורים השם ירחם עליי אז מותר לו עכשיו הוא צריך לשב במים במים חמים כן מותר לו לשבד במים חמים בעלי לכם שלא תדעו זה ייסורים קשים מי שיש לה אז מותר לשד מים חמים מי שכש מר >> לשטוף את הראש שלו במים >> בטח כדור גם אפשר >> כדור בלי מים >> בלי מים אם צריך עם מים זה קח מים אה >> מים מרים >> מים מרים מישהו כן ההולך לבית המדרש הלכה ה להקביל פני רבו או מי שגדול בחוכמה צורכי מצווה יכול לעבור במים עד סברו לבד שוציא אדם מתחת חלוקו אבל שמים מים עומדים לא מים שזורמים למה עם מים זורמים אף בכל עשו פני הסכנה אפילו מגיעים אלא עד מותניו מים זורמים אפילו מגיע לו עד פה כתוב בהלכה אסור לכנס למה יעיפו אותו מיד לגן עדן אז זה אסור להשתמש עם המב יש גם דעות שמצי שרג כל יום מותר לו גם >> יש דעות כאלה >> שמענו לא ראינו כן בחמס טובלים ביום כיפורים במים חמס ניקים טובלים ביום כיפורים חמס ניקים גם אוכלים ומותר להם לאכול אחד מסלים יהיה רצון שיאכלו רעמן >> אסור ואז ישרה לעבור לעבור גופו במים דבר מצווה דווקא לעבור בגופו במים עצמם ספינה יש מי שעוסר הרב אסור לעבור במים כדי ללכת אצל תלמידו הולך לשמור פירותיו מותר לו לעבור במים בין בהליכה אבל לא בחזרה. כל מקום שמותר לעבור במים, אפילו הדרך שיכול להקיף ביבשה, מותר. אסור להצטנן בתלחם אם הוא תופח מנת להתפיח ואסור להצטנן בקים שיש בהם מים בן של חרב של מתכות ריקי מותר כן בפירות ובתינוק אסור לשרות מפה מבעון יום סותה כמין כלים נגובים ביום הכיפורים לחשן את השם לא תנגב יפה חולה רוחץ כדרכו אף על פי שאינו מסוכן כלה כל 30 יום חולה רוחץ כדרכו הנה זה מרן המפורש הרמפורש חולה מתקלח כל כושר 30 יום מותר לרחוץ פני הכל חי י מרן אחי י יא מי שראה קרי בזמן הזה ביום מנקה את עצמו באיזה בגד או משהו ואם שמה התלכלך לו הרבה יכול לרחוץ את המקום אסור ללחוץ גופו ולטבון אסור אף על פי שבשאר ומות השנה הוא רגיל לטבול כן תפילה אסור בזמן הזה אסור שיש לטבול הכיפורים אפילו גזמן תבילתה ביום אפילו שהיא לא הולכת א רק רק בשביל הטהרה אפילו אחי זה אסור מחילה מחילה אומר פה זכות שמירת הלשון יגן בעדינו אומר באמת דברים שים מצווה להזהיר את הזולת מי שמתכוון לפגוע בו למנוע נזק עם סיפור עם הסיפור אסור לגרום הפך מזה כלומר שתרבה המחלוקת והקטטה אסור לספר אומר וזוהי תופעה מאוד מצויה שמספרים לשמעון לכוונתו של ראובן להרמלא כעס מקדים לפגוע בוטים תים הדבר מגיע דמחלוקת גדולה כן כל מקרה שאדם יודע שמישהו זמם להרע לו בונה כל היטב מהדרך הטובה ויעילה למנוע את הפגיעה אפשר כוח אדם רשאי לספר תודה רבה מישהו שרא לו בעבר הוא גנב ממנו, גרם לו נזק. למה אם יכול להחזיר את מה שגנב לו? בחינה היום יום שני טו באלולפט הזכרה של הדוד אליה בן רחם אסור לתוקע ולשומים להפסיק בדיבור בין הברכות התקיעות לתקיעות. אם דיבר בין הברכות לתקיעות צריך לחזור ולברך. רק אם דיבר בנינה צריך לתקיעות. לכן אסור להפסיק בדיבור בין סדר תשרת תשטרת לכן הנוהגים להתוודות לא יציאו בפיהם בשעת התקיעות יזר שלא ישמע שום קול והגדולים מוזרים אל הקטנים אין להביא קטנים לבית הכנסת אין לא מרשה פה להביא אף ילד עשית ללמוד הר בלי ליווי אבא שלו אף אחד לא יביא ל פה ילד בלי אבא שלו אין להביא פה ילדים מי שאבא שלו לא נמצא פה שלא יבוא לפה שבת עשו פה ממש טרור חלכו פה את המקום כל ליד דוד שישארו בבית בין תקיעות של מיושב תקיות של מעומת אין לדבר אלא בעניין התפילות היום טירת רבי משה אל אשכר שוב רבי דוד לסקר מול הייגי רבי יוסף קובו רבי יצחק אבול אפיה רבי ניסים אברהם אשכנזי רבי משה פיטוסי דיין בתוניס רבי ניסים חי בנימין הנביא רבי אהרון הכהן צבן מרוקו רבי נחמן בתיטו רבי מחלוף משה אהרון שלוש רבי יוסף מרדכי הלוי בניסים יהודה עזרן ויצחק סבח רבי שושן מזוז פתח בשרי רבי דניאל השומר אשכנזי זכותם מגן בעדן בנכם אמן האישאה כריה בירורה כמה יש לאנשים להשגיח על עבודת הקדוש ברוך הוא שכל משדל בתורה הקדוש ברוך הוא מטיל פחדו ויראתו על הכל שהרי כשברא הקדוש ברוך הוא את העולם עשה את כל הבריות של כל העולם כל אחד בדמותו קראו לו אחר כך ברא את האדם בדמות עליונה משליט אותו על כולם בדמות הזו כל זמן שאדם עומד בעולם כל אותם הבריות של העולם זוקפים ראשם מסתכלים את הדמות העליונה של האדם כולם פוחדים מספניו כמו שנאמר מורכם וחיטיכם אל כל חיית הארץ הדברים האלה שמ מסתלקים רואים את הדמות הסמן שמה ב >> טוב שיהיה לרפואת מלב מונר שימה למעלה מגדר הטבע אמן אמן >> עכשיו עושים הקפות למעלה לך תגיד משהו מסכת ידיים היא סגולה לבטל מחשבות רעות יש לנו מניין למעלה בסדר ציצית גדר לערו מי שיש לו עירורים לא יגנוב דעת הבריות זה צדקה מי שנכשל בהסתכלות אסורה ישתדל להתנהג כאן לך להטות את הנב כלפי מטה לכבוד נשמתו הטהורה שם רב שלמה הסולי שיעמוד בתפילה עלינו כל עם ישראל בעזרת השם יתברך יהיה מילץ טוב בעדים ‏Z