הרב מאיר דוד שמואלי - הלכות בציעת הפת סימן קס"ח סעיף א-ז

Kind: captions Language: iw יקרים, עדיין האור של אלולת הארי קיימת ונמצאת איתנו, הארי הקדוש. אורו נמצא איתנו היום ה באב תשפה זכותו בעזרת השם יתברך. תשפנת השכינה הערת פנים. מיערת פנים לכל עם ישראל פרט לומדי התורה תלמדי התורה שנם שפע לא יצר לו מעמכים ולא יגיד תו תורה בתל אמרת השם לימוד הקבלה למעלה שיעור למעלה יודע הלימוד פה מביא להם שפע ברכה טובה עיניים להם ולא יראוניים להם שמע כל העושה רעה וישאה שלא יראו ולא ידברו שום דבר בחינת הכוח הרמים חירשים שי עברי השם יעזור שיפרח וסגסג מעלה מעלה מעלה התורה הקדושה >> אמן >> סעת נשמה מיוחדת יהיה לנו תורה סימן קסח תדעו לכם שאחד הסימנים הכי הכי חשובים מלכות ברכות הס זה בעצם שאדם עושה המוציא יש לו כמה סוגי לחמים על איזה לחם על דבר שני מה על מה מברכים מזונות וכל דבר מה הוא גורם שברכו עליו ברכת מור מה הוא גורם ברכת אוקיי כן היו לפניו חתיכות של פת ופת שלם הכל במין אחד ברך על השלם תדעו לכם גם בלחם יש הרבה הלכות אדם שיש לו לחם שלם ולחם חצוי אסור לו לברך המוציא על לחם חצוי יש לך שלם אתה צריך לברך על שלם יש לך לחם חיטה אסור לך לחם שעורה יש לך לחם כוסמי שעורי, יש לך שיפון וסמי. כל דבר יש לו הלכה. שפת נקיה, פת לחם לבן ויש לחם שחור. כל דבר יש לו הלכה. אומר מרן, אם לפניו חתיכות של פת פת שלם הכל ממין אחד. מברך על השלם. אפילו השלם הוא פת פת קיבר פירושו שאין לכם נקי. כוונה חיטה היא לא מנופה וקטן. כלומר השלם הוא קטן והחתיכות הם פת לבנה קמח לבן וגדולה ונקיה יש לך חתכת חלת בישני מיוחדת במנורה יש לך חלה קטנה שלמה קמח מלא אבל אם השלם סורים החתיכות מחיטים אפילו היא קטנה אפילו הלחם החיטה הוא חתיכה קטנה והלחם השעורים הוא שלם הוא גדול מניח את הפרוסת תחת השלמה למעלה שם את לחם מסעורים ולמטה הוא שם את החיטים ובוצא המשתה תמיד לתת כבוד לחיטה למה התורה כתבה ארץ ארץ חיטה ושעורה קודם כל זה החיטה או זה שרוצה אומר הרב רמ כל זה שרוצה לאכול משניהם לא רוצה לאכול אלא עם אחד מהם אז מה שהוא רוצה יש אחת עכשיו אישה שעושה דיאטה יש איש עושה דיאטה הוא אוכל לכם בריאות יהיה לכם לכם עיני לכם זה לכם זה שיפון כוסמת כוסמין בחינה בריאות מבחינה בריאותית מה שקבו לו אז מה יגיד לו עכשיו חיטת דברך חיטה זה השוא אוכל את הלחם הזה מדובר שאדם אוכל את זבת אוהב את שתינו מקור בגמרא אם בברכות דף לט יש מחלוקת בין רב אונה ורבי יוחנן רב הונה אומר מברך על הפתיטים ופותר את השלבים רבי יוחנן אומר שלמה מצווה מן המחתים >> הסכימו רבים להלכה מהראשונים שבפניו פתיטים ושלמים שניהם מחיתים מניח הפוסה בתוך השלמה הוא רוצח אומר יש לי גם שאלה וגם פרוסה אני מניח את שת כנראה שהפרוסם מדובר פה שיותר נחם מובחר אבל התוספות מחינם הרמבם רבים מהראשונים ברך על השלמה פסקו הטוב שלך יש לי שלם ב אני צריך לברך על השנים חב אם יש שתי פעולות מסוים מין לא משנה יש שתי פעולות על השולחן צריך לחלם מהמוצי לחלם לא שלמות >> זה הלחם שהוא אוכל >> כן >> זה מה שהוא הרגע אמר לך כהן >> כן אתה הרב אומר שזה שלמות >> הוא אומר שאם יש לך לחם שאתה מעדיף זה מבחינה ברותית שהרופא אמר לך אתה אמר לך קלכן >> כל זה שאין לך בעיה שאתה צריך למשל שלם למה שלם למה שלם צריך >> אם יש שלם תמיד שלם >> אין שלם בשולחן סתוסות >> אז זה מה שאומר כל מה שיש לפניך הוא אומר שאם אשתך שנם שם אם >> מאין לך שם אומר רבי רבי דוד זה מרן אפילו אם הפת השלמה מלבד שהיא קטנה ביותר היא עשו מחיטה שינה נקיה והפת שינה שלמה מלבד שהיא גדולה היא עשויה מחיטה נקייה אומר שתיהם שתם אומר אתה רואה פה התחנת וישניץ גדולה על הכי של אדמור כי לא שלמה היא מטר יש לך אחד שלים קטן גם לחם קמח קמח מלא נראה טוב הוא לא טעים כמו הברך כן אז אתה מברך על השלמה מברך על השלמה האמת שזה מחלוקת ראשונים רבנו יונה תלמידי רבנו יונה הכל בו אומרים שהפרוסה עדיפה כך פסק גם הרטווה על התוספות ורבים מהראשונים הסכימו לו שלם הוא ותר מהכל יש שיטה שלישית זה הוויה הוויה אומר שיכול לברך על איזה שהוא רוצה אומר וכל זה לכתחילה מצווה מנבבך אבל ברך מוציא על הפת שינה שלמה יצא כך כתוב בגמרא וכך כתוב בראשונים כך כתב הריב כך כתב הרמבם שכל זה מצווה מן המבחר אומר עכשיו אחד לקח קח לכם כמו שהוא אומר היה לו פת כוסמין פרוסה מישהו מישהו עובר אמר ישראל ישראל בית שעמך פה שלם אז קודם שברך פת שלמה מניח את הפת שאנמה בתוך הפת השלמה הוא מצא משתה ואני מברך על הפת אחר שברכו על השלמה אחר שהביאו לו את אחר שברך על החצו הביאו את השלמה נמצא מן הפת של השלמה זה דוגמה אחת חינוח חיטה שם מה הדין אם יש לו פת חצויה כמו אמרנו חלת דבישניץ והיא מחיטה הביאו לו חלת דישניץ גדולה של אדמורים מסעורה או אפילו הפתא שהביאו לך מביישניצי חצויה והיא של יחיטה הביאו לך פת שלמה של אדמור של צהורים לא נוגעים בסעורים, ברחים רק על החיטה. ר שמיים צדק כל הדעות הוא מניח הפת של החיטים שינה שלמה מתוך הפת של הסיורים השלמה הוא בוצע וצריך לבצוע משתיהן בריא שמיים. יש בדבר הזה ארבעה שיטות במחלוקת הראשונית דעת רבנו טם בהרמב"ם שעל זה אמרו מניח פרוס בתוך השלמה רובוציה וכך פסקו הטוב בשולחן ערוך זה שיטה ראשונה תם הסכים גם הראש שבוצע משתה זה שיטה ראשונה שיטה שנייה היא שיטת תור זרוע אגודה אבן יצחק אבן גיעת רבי נתן מילוניל יוסף בר מורה רביאי כל פסקו מה שאתה רוצה תברך זוהי שיטה שנייה שיטה שלישית היא שיטת מדי רבנו יונה שלוקח רק מהפרוסה של החיטה הוא מניח את החיטה של השעורה אבל לא משתמש לחם של השעורה לא בשביל להשתמש בה אלא רק לכבד אותה שיטה הרביעי שיטת מעכשן שהוא אומר זה גאון שיטה של גאונים אומר אתה תברך על חיטה תן למישהו אחר לברך על השיעור כאילו כולם מברכים אל תדאג לא לא עזב נוף לכם אחד על זה ואחד >> זה יפה >> רעיון גאוני >> רעיון יפה >> רעיון גאוני יפה אומר אפילו הייתה הפת של חיטים שאלה שלמה גדולה מן הפת השלמה של השאורים רא שמיים לא יוצא לפת של חיתים אלא מניח הפת של חיטים שלמה בתוך הפת של השלמה השעורים השלמה בצה משת אומרת יש לך עכשיו חלה ענקית של אדמורים חצויה והחיטה יש לך שלמה קטנה של סעור אפילו אחי כמה שהיא שלמה תניח אותה תמצא משניהם אני שוב פעם חוזר לשון מרן יופניו חתיכות של פת פת שלם והקות ממין אחד מברך על השלם תמיד שלם אפילו ששלם זה כמחמות אלא אם כן כמו שהוא אמר שהוא חייב לאכול כמחמ כמחמ כמחמשלם הוא קטן גם אפילו אבל אם השלם סורי החתיכות מחיטים מניח קטנה פרוסה תחת השלמה ומצע שתמ יש לך חלה חצויה של חיטה, חלה שלמה שלה צריך לבצוע על שתה עכשיו הלכה ב' סימן קס"ח הלכה ב' עם שתי השלמות אם ממין אחת אחת גדולה ואחת קטנה ברך על הגדולה אחד יש לו חלת טבישניץ גדולה למה התמני הזה, הימן הזה גר בבניול רמתג. הוא כאילו אוהב לחם תמני. לו שרואה לחם טעים וזה יש לו אחד הביאו לו, אמרו לו פנקו את התמניה הזה. הביאו איזה לחם אחד הביאו לו לחם אחד. שהלחם הזה הוא ענק יפה, גדול, שתיימנים אוהבים, אבל הוא לא שלי. אבל מה? מצד שני יש לו איזה לחם אחד שלם הוא גם כן מחלבה. אז בוא בוא בוא נגיד דבר כזה. יש לו חלה ענקית אבל של אדמור שי מטר גודלה אבל קצת חצויה יש לו אחד שלם או שאחת גדולה ואחת קטנה זה לא משנה שתיהם שלמות אחת גדולה ואחת קטנה תמיד ברך על הגדול תמיד תכי מכובד מה הכוונה בחינה מכובד שימו לב או שלם או שחיטה ושעורה חיטה תמיד אומר עכשיו הוא שאל פה שאלה יש לו שתי פרוסות מסעורים חיטה אבל פרוסות אחד פרוסה אחת יותר גדולה שיותר אחד צאי לחמים אבל לחם אחד יותר גדול מהשני פרוסה יותר גדולה מ שמברך על הפרוסה הגדולה יש חשיבות גם פרוסה גדולה אומר מרן בהלכה ב בסוף אם יש לאדם שני אחד צלחמים ואין לו לחם שלם יכול לחבר אותם בעץ או בשום דבר שלא נראה שלא יהיה נראה בדינו כדין של עכשיו למשל אברהם כאן מחלה וש לפעמים מחלה מרוב שהיא מיוחדת וגדולה זה קורה אצל התימנים מרוב שמתלהבים מהחלות לפעמים החלות מתפוצצות להם על השולחן רוב השמחה שלהם החלות איך היא יברך עכשיו תימני אין לו חלה שלמה מותר לו להכניס כיסם בפנים חבר אותם פור אותם בשקל של ארטיק לא משנה מה או שיפות להכניס אותו ולתקוע אחד בשני זה יראה שלם אין בז אומר מרן ואפילו בשבת יכול לחבר אומר כל זה שהתימנים יודעים לחבר את זה בצורה שרואים שזה שם אבל אם רואים שזה מעפן זורק כלום. רואים שמספו את זה מכל מיני מאפיות פוחצים פה חצים רואים שזה רואים צבע שוני >> יש שתה ין טוב זה הלכה שישראל אתמול שני גלוסקאות הדבוקים שיחד שנאפו שנחתח מנחת השנייה נשארה שלמה טוב להפריד החתיכה מהשלמה כדי שנרת שלמה מה ממילה שלכן הדבוק בה? אף על פי שנראית יותר גדולה ולא יצא ממנה במקום שהייתה דבוקה בחברתה ששם נראית כפרוסה רק צע מקום השנים שלה יש פה שתי שאלות אשתו הפקטה לחמים חלות חלה נדבקה לחלה שתיהם נשארו שלמים את אתה מברך לא במקום שהיה חיבור ביניהם למה זה לא נראה זה דבר ראשון הלכה שנייה שאשתך הפרידה את החלוק בטעות שברה חלה חלה אחת אחד נהיה חלב וחצי ואחד אחד נהיה חצי אז אל תהיה תימני עכשיו ותגיד טוב אני אשאיר את החצי שנראה יותר גדול זה לא יפה תשבור את החצי הזה תשאיר אותו שנים אומר כשאתה מחבר חלות אל תיקח עץ מוקצה ככה אמר רבי דוד מעיר עכשיו הגענו של פת חיטים, פת צהורים, פת כוסמין. כן. הלכה ד', חברים. פת צעורים, פת כוסמין מברך שש צעורים. שימו לב חברים, כוסמין זה מין חיטה. כן. כוסמי זה מן חיטה. אפילו שהיא מן חיטה, היא לא חיטה. לכן קודם אליה שהעורה לחם חיטה הוא קודם ללחם שעורים לכל הלחמים לחם שעורים קודם לכל הלחמים אחר כך דרגה שלישית זה כוסמים אם יש עוד דבר שעשוי מסעורה רואים לזה גריסים הגריסים לאטועסים הכוונה לא שזה >> של >> ש גריסים הכוונה יש יש כמו זרעון שקוראים לו גריסים גריסים זה שעורה מעובדת ככה אני אני לא מטא אותכם זה ודאי שזה שעורה עשו לה איזה תהליך וקוראים לזה גריסי זה שעורה תמיד חיטה היא קודמת אליה אומר מרן הביאו לפניו פת צהורים פסקוס מברך שסורים כשיב מין שבעה על פי שהכוסמין יפים הביאו לו פת נקיה או פת קיבר מברך הנקיה יש לו לחם לבן יש לו לחם קמח מלא וקמח לבן הוא לא אכפת לו מבחינהית הוא בריא יקח קמח לבן ואם שתיהם יפות שתיהם נקיות מברך עד משהו יותר יפה עכשיו אומרים לו תשמע א נרי יש לך לחם מזה ולחם מזה היום ברחוב הלחם הזה של מי שניצ צב חזק הוא יותר טעים באמת אתה מבין בזה אתה רואה שבאמת הלחם שלו יותר טוב אז אתה יש לך עכשיו הרבה חלות בבית יש לך חלה מזה וחלהם מזה קנו לך הרבה סוגים אתה צריך לקחת את המאפייה הכי טובה אף על פי שכולם זה קמח לבן וקמח טוב כולם טיימים אתה צריך לברך על השם שאתה מברך אתה צריך לברך על הכי טוב שיכול קמינה בשבת שאדם קונה השם זקן אותי שיקנה את הדבר המשו תיבנים אבל תמיד יש להם את הפיטות של התיבניתם אין צם בלי פיט תימנית אין שבתספן >> בעיה >> ספן >> אם הם אשתו טוניסאית יש שמה הרבה רגיעות בשבת מאוד רגוע אז פתאורים פת כוסמין ברך על השעורים כשיב נשבה יש לו פת נקיה אבל לא אפילו שתיהם נקיות שתיהם יפות ברך על מי שיותר טוב מקור הדין בתוספתא בירושלמי רבים מהראשונים הביאו את זה להלכה כך פסקו הטוב בשולחן ערוך מגן אברהם וכולי הלאה הלכה ה זו הלכה קצת שימו ראש פת גויים מקיעה פד קיבר של ישראל מה יש לו לחם לחם מלא מאפייה של יהודים, לחם נקי מאפייה של גויים. פה מדובר שהמאפייה של גויים יש לה הכשר. שימן לה הכשר אסור לקנות. פעם מה שאברהם לימד אותנו, איך היו עושים פיטות וזה קמח מים, קמח מים, קמח מים, קמח מים קצת. זה מה ש היום בתפריט של הלחם כתוב שיש 100 חומרים 100 חומרים יש 100 חומרים אז איך אתה יכול לסמוך על הגוי שישים 100 חומרים פעם ראית דתש קמח אתה בודק אין תולעים מים בסדר אבל אבל אם אתה אם יש לך הרבה חומרים צריך הכל שב לכן פה מה שכתוב פת גויים כוונה פת גויים שהיא כשרה בחינה הלכתית הכוונה מבחינת החומרים היא כשרה למה זה נקרא פת של גויים זה לא מדובר בפת שבא יהודי וזרק שם כיסם שאם כזרק כיסם פשוט שזה מותר זה פת זה פת פלטה הכוונה איזה פת שהפאו הוא למקור לא היהודי הדליק את האש את ה אפילו זרק כיסם לא אבל אם זרק כיסם אין שום בעיה הכשר זרקסם מצוין אבל תמיד עדיף לקנות בני ברית והדין הוא שבעיקר הדין לא אוכלים פת של אבל יש מקומות שנהגו להקל בזה זה או שאין מספיק לחם של יהודי והגוי הזה הוא רוצה למכור אז הוא לא אכפת לו שיבוא כשרות רק הוא לא רוצה שיזרקו קיצר אבל הכל כשר גלת כשר אז יש אנשים שמכינים מי שמחמיר תבוא על הברכה עכשיו מדובר פה זה שהוא מברך בבית פת גויים נקיה פת קבר של ישראל לא נזרם פת של גויים ברך על זה ממש אפילו שהפת של הגויים בהרבה יותר נקייה בהרבה יותר טובה אפילו הכי מברך על פת של יהודי על לחם של יהודי ואם הוא נזרם מפת של גויים סלק את הפת של הגויים מעל שולחנו עד לאחר ברכת המוציא אז אני שוב פעם חוזר מה שכותב הראשון לציון על דוד יוסף קודם שנבאר דין סדר קדימה בפת פת ישראל פת גויים יש להקדים וחכמים אסור לאכול לחם של שפעו הגוי כוונה מאפייה שלהם יש מקומות שמכילים שאת הדחק לאכול פת שפעה הגוי כלום שנהגו להקל נזן עשוי בכשרות טובה כן יש להם על מה שיסמוחו מחמיר שלא לאכול פת שפע הגוי הכוונה מפעל של גויים בוא עליו ברכה ולא התירו חכמים פת של גוי אלא בפת של בעל הבית אבל לא שפעה בביתו ויש להזעיר שכל זהו לעניין עצם הדבר שאפי הפ פת על ידי גוי לגבי עצם קשרות הפת אין להקן אלא אם כן וברר דבר שני פה הקמח קרו מן התולעים ולא ירבו בפת מיני דברים עשו עם מאכלות אסורות ולא הפעו בתנור אחד עם מאכלות אסורות זה מדובר אדם יש לו לחם של גויים ולחם של יהודים והוא לא מקפיד כוונה הוא אוכל לחם של גויים בגלל שזה כשר הוא לא שם לב שיש לו בעיה שפת שלפה הגוי אסור זה מקילים בדבר הזה אה אם יש לפניו שתי לחמים עדיף שיוצאים אלא אם כן הוא רוצה רק לאכול את זה ותכף נראה את ההלכה הזאת אם שניהם באותו רמה של אפייה ודאי שלוקח רק של היהודים ואף שהייתה הפת של הגוי עשויה מכם קמח נקי הפת של ישראל זה לחם מלא אין להקל לבצוע לברך על הפת של הגוי אלא למי שאינו נזהר שלא לאכול מפת של גויים אבל אם הוא רגיל תמיד יזהר שלא לאכול פת של גויים סלק את הפת של הגויים מהל שולחן עד אחר ברכת המוציא אומר מרן ואם בעל הבית אינו נזרם פת גויים אתה עכשיו מתארח באיזה בתה עושה שבת זה בזה כשר רק מה כמו שאמרתי יהודי לא זרק כיסם סם לתנור היום אין דבר כזה כיסם מדובר בתנור שעופים או בטבון דברים כאלה היום זה מדובר בחשמל חשמל מדובר שאתה אתה מדליק את התנור אם זה גם בשלט רחוק תנורים הכל זה שלט רחוק אז המשגיח הוא בשלט רחוק מדליק אם בעל הבית לא נזרם פת של גויים ואין דעתו לאכול כל הסעודה רק פת של גויים אוהב את הפת הזאת, את הלחם הזו, כי היא נקיה על הילדים שלו רוצים רק פת של יהודים שתי הלחם מונכים על השולחן צריך לבצוע פת של גויים הוא והוא הבוצתו לאכול תועכשיו אם הילדים שלו לא רוצים לא חייבים לקחת מהלחם הזה ואם בעל הבית נזהר מפת של גויים ישראל אי נזהר הוא איתו מצווה מותלת על בעל הבית היא צל הגויים זהשאל אתך אתה בוצע בשבילו אבל עוד פעם אם הוא מברך לעצמו ויש לו תמשיך אתה לאכול מה שאתה אוכל. חברים, עכשיו הגענו לנושא ההלכתי מה גורם שהקמח ומים הזה ברחו עליו המוציא. מה גורם? שהקמח במים הזה ברכו עליו מזונות. כאילו >> אה >> קרח חלב ש >> אתה צודק אתה צודק אתה צודק ואני צודק כולנו צודקים עכשיו נראה את ההלכה כולכם אומרים אמת פת הבאה בכסים מברך עליה בורא מיני מזונות תכף נראה מה זה כיסים חרה ברכה מעין שלוש אם אחד ממנו שיעור שחרי ירים רגילים לקבוע עליו על פי שהוא לא שבע ממנו ברך המוציא ברכת המזון הלחם יש לך שתי ברכות המוציא ברכת המזון עוגה מזונות ועל המכנ אבל אם אתה אוכל עוגה 220 ו >> 216 200 גרם 216 ב160 162 ש 162 216 זה ספק אם אתה אוכל 216 גרם פור אתס 216גם זה נקרא קביעות סעודה וזה אתה צריך לברך ברכת המזון אמר אחד עכשיו הוא יודע שהוא הבוקר בוקר טוב שלו זה בורקס כן כל אחד שוקל 50 גרם אוכל חמישה חתיכות אז יש לך כבר רבע קילו ועם המילוי מה עושים המילוי בלי המילו מדובר בלי המילו אלא אם כן זה דבר שהוא מעורב אתה צריך לברך ברכת המזון אתה צריך לברך נטילת ידיים ברך נטילת ידיים >> מראש כן >> מראש כןו אמר שלפי האשכנזים אפילו מעט מוסב >> ראיתי פה שהוא לא כותב תכף אז פתאב בא בכיסים ברך אליו בורא מני מזונות אחר מאן שלוש מן שיעור שאחרים רגילים כוען אף על פי שהוא לא שבע ך על מוציא מחכת זה לא הולך לפיך זה הולך לפי כל ה לפי ההלכה שק אף על פי שהוא לא שבע והיא מתחינה הבדעתו לאכול מעט רצה בוא כס אחד שתיים זהו ראה שזה כזה משובח שמה שאברהם עפא את זה בביתו חילה היה בדעתו לאכול מעט, אחר כך רק זה כל כך טעים, רצה עוד כמה בורא כסים ואכל שיעור של ברכת המזון אכל רבע קילו 300 גרם זה לא הרבה תחשבו שזה רוגלח עם צ'יק צ'ק כזה כן כמה רוגלח עם צ'ק הגיע לשיעור רוגלח זה דבר מאוד כבד כל הסוכיגל קיגל זה קיגל בקיגל >> לא בקי ב בקוגל של אשכנזים זה מבושע זה הפוי מבושע מבושע כמה שאתה רוצה תוכ אין בזה ברכת המזכיו אומר תשמע אני הולך להתבי פה כל חמישה חתיכה ואכל שיעור שחרים קובעים עליו ברכה האחרונה שלו ברכת המזון אף על פי שהוא בירך בורא מיני זה עם אחת שהוא שחרים אין קובעים עליו על פי שהוא קובע עליו לא מברך לב אם הוא למשל זקן או ילד לא יכול לאכול חמישה לא יכול להגיע ל-216 נגיע ל-150 בשבילו זה נקרא קצו זה לא הולך לפיך זה הולך לפי לפי ההלכה לפי מה שנתנו את ה ר הקבוע בטלה דעתו אצל כל לפי רבי יצחק יוסף זה הולך לפי משכן נכון לפי חמובדיה שמה רבי דוד כותב שזה הולך לפי נפ אולי פה הוא כתב חז הוא חזר בו בהמשך כותב יש למדוד בכל השיעורים הל הללו בנ נפח ולא במשכן. ידעת שרבי דוד צו שזה הולך בנפח עכשיו מה זה פת הבאה בכסנים חברים שמעתי פה כמה דעות אתה אמרת עם סוכה עוד פה מכיוה דה שפתאב בא בכסלים יש שלושה סוגי עוגות שהם דברים שונים. כיסנין זה לשון כיס כמו בורקס, כמו ופלה, שכבות, מה שנקרא היום בקלאוה. כל הדברים האלה שזה ממולעים לכן זה נקרא כיסמים. לחם לא ראית לחם שהוא ממולה. עושים לך לחם ושמים בתוכו דברים. לחם זה דבר קמח, מים, זה נקרא לחם. אם שם בפנים דברים זה לטענו זה נקרא עוגה זה דבר ראשון מה נפקמינה שאם אם אתה תטעם את הבצק לבד אתה תראה שזה בצק של אה בצק של א לחם אין בה בצק טעם כל הטעם הוא בגלל בגלל מה שמולה בו אפילו שהבצק אה >> פיצה בחלב >> הבצקל רגיל או בצק עם מרגרינה >> יש כאלה שעושים חלב אבל הראש לא רגיל >> הנה פיצה אבל פיצה היא לא ממולת >> עושים עושים המוצי >> פיצה פיצה שעושים >> כן בצק >> הפיצה זה בצק שעליו יש תוספות אבלים אותו ביחד אם יש לחם ועליו אחרי שעשו אותו לחם ושמו אותו תוספות זה נשאר לכם זה אפשר רוצה פה מדובר שהופים אותו ביחד זה דבר שני אנחנו לא עדיין שם אנחנו בדברים שממולנו דבר שהוא ממולה תמיד הוא נהפך למזונות כל הדברים האלה זה מחלוקות יש שברך זה המוציא יש מחלוקת אז אנחנו נוקדים ספק ברכות להקל למה אם אתה תברך עליו המוציא תברך עליו ברכת המזון אנחנו מקילים רואים מזונות דבר שני בתא בכסים כסנין זה לרשום לכסוס לחם יבש מה שנקרא כמו הפיתה היזדית הזו של הפרסיים אין את זה פה זה בירושלים הופים את זה פיד נחמה שווקת את זה זה לחם ש הפרסים היו אוכלים לחם שהוא יבש כמו במילים אחרות היום מצא מצא לא בפסח בפסח זה הלחם זה זה הלחם כל השנה עכשיו אדם עכשיו רוצה לקחת ת מצמץ לא משנה מה מברך עליה מזונות פסח מה בירכת המוציא זה הלחם שלך אבל כל השנה יש לה דין של של עוגה למה היא נקראת כוססת כל דבר שהוא נכסס אפילו שהבצק אני שוב פעם חוזר הבצק אין בו כלום קמח ומים עצם זה שהוא נכס מברכים עליו וזה דבר שני דבר שלישי זה מה שכולם יודעים עוגה הבצק הוא תפריט אחרת או יותר שמן או יותר סוכר או ביצים או כל מיני דברים כאלה זה גם שהוא לא כוסס וגם שהוא לא מלא מברך על מזו אלה שלושה דברים אבל אם יש אחד עכשיו שיש את שלושת הדברים ביחד הוא גם כוסס הוא גם מלא הוא גם נילוש פש תיקחו בורקס בורקס בדרך כלל הבשו כוסס תנאי שני יש לו שהוא מלא. תנאי שלישי יש לו שה הבצק שלו בדרך כלל עשוי משמן ומרגרינה ודברים כאלה. תיקח את הבצק לבד, אתה תטעם שהבצק הזה זה לא טעם של לחם, זה טעם של א עוגה. לכן בזה יש אומרים שמה נפקמינה. אם עכשיו בנט בטוב בסוף הארוחה הביאו לך עוגה אתה לא יכול לברך על זה מזונות למה אתה בירכת המוציא אתה פתרת את כל סוגי המוציא כל סוגי העוגות זה ספק המוצא אבל הבורקס כן יש לו שלוש שנאים שהוא 100% ומזונות וגם בזה יש א זה גם מחלוקת הכי טוב אם אדם עכשיו רוצה בשבת רוצה מנסלים 100 ברכות ועם פיצוחים כל מיני דברים על השולחן ועם גם עוגות יש כאלה חכמים הביא עוגות יביא חתכת ביסלי או יביא ופלה ופלה נראה לי גם ופלה זה גם ספק זהבי איך קוראים לזה יש >> לא זה בעיה הלכתית יש עוד ספק יביא דברים שאין איזה בעיה שהוא ממתק אולי אה כמו הכבקובים האלה שזה 100% מזו כבקו פה קד אבל שאתה לא 100% זה לא 100% שזה לא זה לא לכם אה עוד דבר שאתם לכם >> רגע >> אם לא הכי טוב בעולם זאת ברכת המזון אחרי ברכת המזון להביא וגם אתה מרוויח ברכה אחורה אין לך בעיה ברכה ראשונה כל אלה שמביאים עוגות לצערי גם כולל אנשים דתיים וחרדים בסוף האוכל הם עושים בעיה טעות הלכתית נכון מה איך אתה אוכל את העוגה ספק מזונות ספק המצים אתה אוכל את זה בלי ברכה אין בעיה בסוף ככה אתה מסתכל על עוד ברכה >> לא זה לא קשור בהחלט זה נכון >> לא בשבת כאילו אתה אומר יש דבר יותר גרוע. אתה נכנס לספק ברכות יש לך בעיה מה לברך עליו. תברך אתה עושה בעיה. לא תברך אתה עושה בעיה. אתה בתוך פלונטר. לכן אתה צריך להביא את זה אחרי ברכת המזון. אחרי ברכת המזון. אין לך שום בעיה. זה נקרא פת הבאה בכס. לכן אמרתי שכולכם צודקים וגם אני צודק. גם אתם אמרתם רק סוג אחד. אני הבאתי לכם עוד שתי סוג. עכשיו קודם כל רק נדע שלגיהם זה שקובעים עליו סותם בכים עליו ברכת המזון יש איזה שלוש לארבע דעות בדבר שיטת הריף הוא אומר שדבר שהוא לא קובע עליו מזונות שהוא לא קובע עליו סעודה אין לו ברכה אחרונה ככה שתריף שבנו קובע בר תחילה סוף ולא כלום יש מחלוקת בדעת יש שיטה שנייה הרשבץ כותב בדעת הריף מברך בורא נפשות אם לא קובע אסור יש לנו את ההרעה שמאשונים רבי אהרון הלוי אומר מברך מן שלוש כך כתבספר אומ רבים מהראשונים פסק הרמבם שהוא פירדו הוויה הראש המאירי רוב הפ רוב הפוסקים ככה עכשיו אדם הוא יודע שהוא הוא הולך להתבד בבוקר בכל כמה בורקסים זה שוקל 216 גרם לא בלי המילות צריך לקום ליטול ידיים בריך נטילת ידיים לך זה המוציא חוקת אפילו שהוא לא סבבה מזה כן הוא שוקל בין פורת שילו זה עדיין רק התחל כמו שאמרתי לפני זה זקן אוכלונר ש בשבילהם כביעות סעודה זה פחות פילו עכשיו שאלה אחרת אדם כמו שאמרתי אכל בורקס אחד לא רצה לא רצה יותר לאכול אמר עם הברקס אמר מספיק מספיק אחרי זה גיד שהוא רעב. מה? כזה ברוקס הגיע לידי ולא לא אזכה אותו שאני אוכל אותו. אז רוצה לקחת עוד ארבעה חתיכות או חמישה חתיכות. אז תלוי. אם עכשיו הוא אוכל לבד 216 גרם זקם נותן ידיים ריח. אבל אם הוא בסך הכל יהיה מה שהוא אכל לפני זה יהיה בסך הכל 216 גרם הוא לא מברך המוציא מברך שוב פעם מזונות משלים וברך ברכה אחרונה ברכת המזון כך כותב רבי דוד יוסף כך הוא מביא פה תראה הוא אומר נמנהג הספרדים 216 גרם צריך להיזהר מ-162 ש מזונות אם הוא לא עשה >> למה יש לנו ספק מה זה נקרא סעודה כדי שיעור ארבעה ביצים או שלושה ביצים כמה כל ביצה שוכנת >> 54 >> 60 50 * 3 כמה זה >> 16 >> 2 54 * 4 כמה זה >> 216 עצמי עד שלוש יש אומרים כבר משלוש ברכת המזון אז נכנסת לספיר שרק אז מה מה כבודו רצה להגיד רבי אמר אמר לא שוב מזונות >> כן שהוא לא בפה אחרונה >> לא למה הוא קבע בדעתו שהוא מפסיק לכן אני אמר >> אבל עדיין לא בארה האחרונה שום דבר >> כן כן ככה אני רבי דוד כותב אבל אם אינו אוכל מכאן לב שיעור כבות סעודה אלא אוכל פחות מכך באופן שישלים שיעור כבעות סעודה מברך מזונות על מה שבא לאכול אתה ואין ברכת מזונות שבר מהתחלה פותר את מה שבא לאכול אתה זה גם אצלי זה כתוב כבר מפעם שעברה שלמדנו את זה חידוש שהרייה בדעתו מתחילה שלא לאכול יותר ואתה נמלך בדעתו כאילו אמר אני נותן >> מחשבה נגדית מחשבה נגדית תראה מה שהוא אומר פה רבי יעקב אומר ויש מאשכנזים שנהגו שלא לברך המוציא ברכת המזון אפילו שאוכלים 216 גרם מרכים מזונות ועל המחיה אומר בהנוהגים כן ראו שיחמירו ליטול ידיהם בלא ברכה רק אם אוכל כמות גדולה הרבה יותר משור זה באופן שדרך בני אדם ישבוע ממנו תן לי ברך צה שאלה מה זה חצי כאילו אה >> אבל זה צריך להיות א אם זה לסבוע ממנו זה אינדיבידואלי יכול להיות אח שלוש ואח שתיים ואח כאילו אתה אמרת שהם מחמירים כבר ב-54 גרם >> לא מחמירים בכלים >> בכלים אמרת שמה >> איך >> כבו סעודה מניה מתוקר לחם שלבת >> לא תעזוב בלחמניה עוגה >> אם הם קובעים סעודה על עוגות הם מברכים בין הלחם >> מה זה הבדל >> יש הבדל כאילו שבח >> יש שאלה אחרת היום אדם בא לחתונות לאירועים שמים לו חלות יש הרבה מקומות שמים חלות מתוקות חלה מתוקה ספרדים אפילו קצת מתיקות זה מזונות הכינו אשכנזים צריך להיות מתוק חזק זה ההבדל בן מרן שספרדים הולכים ח בן רמה במוסא אישרליש איסרליש האשכנזים פוסקים כמו אז הוא כותב שצריך להיות מתיקות כל החלות של וישניץ ואלה שביאים אנחנו אסור לברך על זה הרוצים אני גם מביא לי פה חנה של ויש אף פעם לא מברך על זה בעיה הכוונה לפעמים אני טועה אולי אבל מבחינה הלכתית זה בעיה הלכתית כל החלות שאכן אשכנזים עושים תמיד יש בזה מתיקות אולי יש כאלה שלא אני לא יודע זה באלך חתידית אפשר לברך זרם >> כל מתיקות אם אתה מרגיש מה המדית >> שאתה מברך מזונות מה זה נקרא שנילוש ב צריך להיות הטעם של הבצק מתוק כמה מתוק מעט ספרדים אפילו קצת אתה מתאמץ אתה מרגיש מתיקות בפיצה הוא אמר דבר יפה פיצה מזונות אין כמעט דבר כזה בעולם למה אתה צריך לקחת את הבצק של הפיצה בלי התוספת למטה >> הבצק הזה אתה צריך לקחת אותו ולטעום אותו לבד אם אתה טועם מתוק או אתה טועם טעם של החלב לא יודע מה שמים בזה שזה יהיה טעם או הרבה שמן אתה מרגיש חלב ובדרך כלל לא מרגישים את הטעם של הח בדרך כלל בדרך כלל בדרך כלל לא מרגישים את הטעם של ממילא הקו מרגישים טעם של החלב דרך כלל רוב הפיצות זה המוציא נכון רוב הפיצות זה המוציא החמצון הורנו ראש הישיבה הוא חידש חידוש אומר שכון שאתה שם עגבניות רסק עגבניות וזה מחלחל לך לתוך הבצק בפנים קח את הבצק הזה של החלחל לך זה אתזה טעם של עגבניה אז הוא חידש חידוש הוא היה חדשן הוא אמר שעד אם אתה אוכל את השכבה של ה איפה זה שזה >> אתה צריך לעשות ניתוח ניתוח אז זה בזונות אבל אם אתה אוכל את החלק השני זה המוציא זה חידוש היה חדשן המציון היה חדשן בהלכה של היה חדשן גדול זה חידוש בסדרת תלמידים שלו שעשו מה שהרב אומר אבל בדרך כלל הבצק אין בו טעם אני קם פעמים טעם תי אין לו טעם של אלא אם כן יבוא משגיח אדם שהוא באמת לא משוחן אומר לך תשמע טעמת את זה ואתה טעמת וראית את זה באמת אז זה מזונות בדרך כלל זה המוציא מה אם אתה כבר עכשיו תיקח לחם ותפתור את הפיצה בשביל מה לקחת את הפיצה את חל כבר לחם זה קצת מבואס את הבן אדם שאדם הוא בעצם רוצה מה שאדם רוצה לאכול פיצה הוא לא רוצה עכשיו לאכול לחם חביב בית זה הבסור אז או שבאמת מתי יחפש מקום ששמה זה מזונות או שיפתור את זה בחתך לפתור בחתך זה זה כלום אז שוב לימד אותי שאם אדם לוקח חתחת לחם כי בגודל קופסת גפרורים הוא מדבר קופסת גפרורים שתי גדלים יש דקה ויש אבה הדקה הזאת היא שוקלת ב-30 גרם צריכים לבדוק שהיא שוקלת 30 גרם לפחם דוד כן לפי חם מציוני אומר נפח קודש של קופסת גפורים לפי הרמבם כותב אצבעים על אצבעים בגובה אצבע זה שיעור של ברכת המזון זה כבר נקרא ליטול ידיים בלי ברכה כבצה לא נותים לוקחת חת לחם כזו קטנה זה כבר כזית מברך עליה תברך עליה ברכת המזון צ אתה יכול לפתור את כל הפיצות של זה הרשמס או שיאכל את הפיצה בתוך האוכל אם תמצא מישהו כזה או שימצא פיצה מזונות וכמעט ואין דבר כזה לא יודע מה מיכאל עושה פיצה מזונות הוא אמר שמרגישים אצלו בבצק שזה את את ה את החלה מפה אנחנו מדברים עכשיו מה ההגדרות שברכים מזונות הבאנו או עשוי ככיס כמו ברקס כמו יש להיראקים כזה מלא בחומוס איך זה קוראים לזהבוס >> סמבוסנים כאלה כמו סמבוסה >> סמבוסה בוודאי שזה מזו אבל מה יש כאלה שהם אה >> לא אבל זה בק של שלכם ממש >> בסדר >> זה בדיוק זה אז קודם כל תגנים את זה בשבע >> אתה מתכוון יש אפוי וש מתוגן זה אפוי בטבול >> אם זה אפוי כיוון שזה כיסים זה לא עשוי לברך עליו המוציא זה ברור שזה אם כן יש כאלה גדולים לא יודע זה עשוי להשביע שמפו סקים גדולים כאלה >> לא אצלשים שמי שהיה פה היה שזה >> איזה גודל זה היה >> גדול כמה זה השוק להסביר >> לא בלי המילות לא >> לא צודק למה מי אמר לו שזה 150 >> מה נראה לך כזה דבר להלכה נראה לי שהוא טועם בכתוב >> זה כמו פיצה מקופל זה אותו דבר >> זה בצק >> מה שהוא מדבר זה אותו דבר >> שים בו מיל עופים את זה ביחד >> לא יש מחי תחילה הגדרה הלכתית מתי אתה מברך המזונות אם עשית דבר שהוא כמו כיס זה נהפך למזונות זה לא משנה מה סוג הבצק זה כיס אלא אם כן יש לחם היה לחם יכול להות שזה לחם בעג'ום שיושם בפנים בשר נכון >> זה מה מברכים עליוצא >> הוא מוציא אתה רואה שהוא ממולה ממולה זה מה שכתוב יש כאילו סתירה במרן ממולה מברכים עליו מזונות אז סותר את כל מה שעז עכשיו בנינו שממולה מברך עליו תמיד בז זה זה עשוי ללחם זה לחם זה לחם ממצא שבפנים אבל זה סמבוסק אתה עושה את זה בשביל לאכול במקום לחם אתה תיקח סמבוסק תאכל בטור לחם לא סמבוסק זה קינוח גם אם אתה תקבע לה ותאכל גם יש לו 300 400 גרם אתה לא תגיע לבצק של 216 162 כמה 60 >> 62 אתה לא תגן זה אז אתה רוצה להגיד שאשכנזים מקילים ומה זה אומר שמה >> בלחם קתי לא בות >> בכם שמה מה הכוונה בניכם >> ש אוכלים שמה לחם 54 גרם זה מתוקה חלה זהו עכשיו זה צודק פה אומר פרעה יפה מאוד שהולכים לחתונות יש הרבה פעמים במקום חלה חלה מתוקה אז עכשיו חלה מתוקה ספרדים זה 100% מזונות עכשיו אדם אוכל חלה מתוקה אז אין לו בעיה כל שהוא לא אוכל 16 מה שכן זה מחלוקת גדולה בזמנו בין הרב הראשי של ירושלים הרב שלום משל זכרונו לברכה לבין גדולים אחרים אומר לו כמה שזה עשוי ללחם אפילו שהוא שהוא מתוק זה לא עשוי בשביל עוגה אתה לא רואה מביאים את זה בתוך חתונות אתה מביאים את זה בשביל איך מביאים את זה לוי >> אה רמו של לוי גם ככה >> ככה סודה לכן זה מחלוקת הפוסקים בדבר הזה אני חושב שחמובדיה חלק עליו >> חלק עליו אמר לא זה נקרא מזונ גם זה עשוי בצורה של חלה דברים כאלה זה שם במילים אחרות אם אתה אוכל תדע לך שאתה בבית [מוזיקה] עכשיו אם אדם אכל רבע קילו 206 200 16 גרם אכל עוגה ברך עליה נוטל ידיים רא מוציא בברכת המזון נכון ככה לימדתם אותי עכשיו באמצע רוצה משקה לקחת משקה לא מכה חוגז מה שהוא רוצה לקחת אז יש דין שאם אדם מברך אז לא מברך על המשקעות בפנים מרן כותב ירא שמיים לפני שאוכל ברך שהכל עכשיו לא ילך יקח קצת סוכר ברך שהכל זה יר שמה לא כל אחד חייב אבל כיוון שזה נקרא לחם העוגה הזאת שאתה אוכל 216 גרם אתה לא מברך על המשקאות אבל אם אחד עכשיו אוכל עוגה אוכל 160 גרם יוצא משקאות מברך על המשקה כאילו העוגה היא לא פותרת את המשקה >> אבל אם הוא שטה לפני שהוא עושה את המוצי במערכת שהכל שתהיה >> מדהים >> טוב >> הכי טוב בעולם ככה צריך לעשות יש אומרים שאף בשבתות פים טובים שחייב לאכול פת אם אוכל פת הבא בכיסין במקום פתאום נחשב לכביעות סעודה אם כן אוכל קישור כביעות סעודה תודה בכל מישהו זה ברך מזונות ועל המחיר וכן פשט המנהג שעושים קידוש בבית הכנסת בשבת ואוכלים מיני מזונות ולא נטילת ידיים כים עלי מזונות המחייה כל מקום קם שיש חולקים טוב להיזהרה בשבת לקבוע סעודתו על פת גמורה עד עכשיו קשה לו בבוקר לאכול אומר טוב אני אוכל איזה בורקסכל איזה קוגל לאכל איזה משהו סדר או שהוא יאכל מפת הבא בכסין שהוא קיור סעודה וסעייפה נקרא הנה מה שעבדכם אמר מה זה פת הבא בכסלין? זה בהלכה ו' אני אתעתי אותכם זה מפורש במרן בהלכה בהלכה הז פתא בא בכיסים מפרשים פתאסוי כמין כיסים שמעלים אותם דבש סוכר אגוזים שקדים וטבלים ואין הנקראים בלשון לאז ראש כי לי אש דלחשו אם יש ברשים שהוא ישא שירי בדבש או שמנו חלב או מני תבלין ואפייה הכוונה מה שאמרתי לכם זה נכון רק הקדמתי לכם את ה מאוחר מו שיהיה טעם תערוב את הבמי פירות תבלי ניקר פיסה זה ניכר אתם רואים תסתכלו רמה אשכנזים ויש אומרים שנקרא פת גמור אלם כן יש בה הרבה תבלין או דבש כמיני מתיקה שקוראים לקח שכמעט הדבש של התבלין הם מקר לכן נוהגים האשכנזים מפרשים שהיא פת בן מטובלת שאינה מטובלת שעושים אותה כאחים יבשים כוססים אותם והם הנקראים והלכה כדברי כולם שלכל אלו הדברים נותנים להם דינים שמהפת הבא בכסניים אז קודם כל מה שאמרנו כיסים זה רבנו חנאל הוא אומר כיסים מי שאמר נילוש זה רש"י רש"י השיטה של נילוש צריך לראות מי זה השלישי >> הרמבם >> לפי מה שאמרת עכשיו סבו סכין >> לא לא זה אני לא שמרנו שרש זה >> אז רשי רשי >> או גם גם רשי רשי פירש פתשים תבי >> רשי אומר גם ככה >> רשי כמו הרמבם הזה הוא לא מביא את הרמבם גם הרמבם כותב אבל מי זה כוסס כוסס אני לא רואה >> ארוך אפשר קורה טוב חברים אז יש עוד קצת עבודה באיזה יום איזה יום היום מה יהיה ביום ראשון אז יום ראשון בעזרת השם אם נבנה בית המקדש אתם באים אליי לירושלים >> השיעור תקיים בירושלים >> אמן אמן אמן. >> אם בית המקדש יהיה באוויר בדרך, כל עוד שהוא לא ינחט, אני בא אליכם. עכשיו תשימו לב, השיעור יהיה בערך משעה אחת >> שש שעות. >> שש שעות >> בתשעה באב יש פה שיעור בערך מ-121 עד בערך קרוב ל7 בא שיעור הכי ארוך בשנה. אה למעלה יהיה למעלה וזה יהיה כל הלכות שמחות מהתחלה >> אמןשם בסדר ועכשיו אי אפשר להקליט אותו אבל לא יצר שאב בעזרת השם יהיה שמחה לעם ישראל מוצאי שבת >> אז רק צריך ללמוד את ההלכות שאדם אסור לו לבוא בבגדי שבת להתפלל ערבית כן ערבית צריך לעשות לו מתי ערבית צריך לבזוק את זה. כן. אז אדם צריך להכין את הבגדים שלו לפני זה בדרך כלל בבגדים של חול יש מוקצה לרוקן אותם בערב שבת שהוא יוכל א להתלבש בהם. צת שבת מתבשים בגדי חול ואז באים לפוא עם בגדי שבת צריך להכין את הכל לפני זה נעליים את כל צר מה עם רבנו >> לא עושים רבנו תן נכון מחליפים את הבגדים ברבנו תן לא יחילות בפני רבים אסור לספר יחילות אפילו בפני שומע יחיד וכל שכן בפני רבים יש שאנשים נרגנים בטבעם חושבים שתמיד ככל מה שמדברים נגדה הסוכח המסוכח עם אדם כזה חייב לנקוד בשני זהירות עליו להישמר מספר לו דבר כל שסו להתפרש כאילו חברו דיבר או עשה דבר מה כנגדו השם יציל אותנו היום יום טירת תערי נוהגים שלא להכין צורכי הסעודה של מוציאה תענית שישה באבת חצות חר חצות היום מותר לא ית אדם בשוק בתשעה באב אין לשלוח מתנה לחברו בתשעה באב שנוהגים ללכת לבית החיים ולהתפלל שגל [מחיאות כפיים] בהלכות מוצא שת יש לסיים צעודה שלישית לפני שקיעת החמה ונכון יודע זאת לאמון העם בשביל שלא יטעוש שאר השבתות אין להסיר את נעלי האור לפני השקיעה אלא אסור רק 20 דקות אחרי השקיעה משום כבוד השבת מצווה תוספת בכל הקוד יש להתחיל את התפילה תרבית מוצאי שבת אחרי חצי שעה לאחר השקיעה איפה אבל אנשים באים מרחק חצי שעה אחרי השקיעה אפשר לעשות שעה גם כדי שיוכלו להחליף את הנעליים וכן להחליף את בגדי השבת בגדי חול לבוא לבית הכנסת טוב השם זכנו שיה יהיה הכל שמחות לעם ישראל אמן >> אז אם מבני המקדש פגש שם אז גם לא יהיה שיעור באוצר היום ביום שני אולי גם נעשה שיעור מתחיל בארבע אם מתחילים מוצר מה הכבור הזה עכשיו תעים >> הנותן צדקה ניצול ממוות רבי חיא ורבי יוס הולכים בדרך פקו באותו הר מצאו שני גברים שהולכים בין ככה הוא איש אחד בא אמר להם בבקשה ממכם תנו לי פת מזון ומים שני ימים הייתי במדבר ולא אכלתי דבר הוציא מזונו ונתן לו מכילה אותו והשכעה אותו אמר לו חברו מה תעשה עם המזון שהרי אני את שלי אני אוכל מה שלך אני הולך מן שלך שב אצלו אותו עניד שאכל כל מה שהיה אצלו אותו לחם שנשאר נתן לה דרך והלך מה אמר רבי חיא לא רצה הקדוש ברוך הוא לעשות דבר זה אולי נגזר עליו איזה מוות רצה הקדוש ברוך הוא להזמין לפניו את זה כדי להצילו באמת בא נחש רצה להקיש אותו וניצר רבי יוסף דח בהשם עשה טוב שכוון ארץ וראי אמונה שי חלקו של האיש עושה טוב משלו שבורר טוב עם כנסת ישראל ומה בצדקה השם זקן צדקה תציב תודה רבה כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנום כן צריך שמירה יותר וצריך למצוא תחבולות כדי שלא להיכשל בריאה אסורה ואפילו בשוגר וצריך האדם להתחזק ברובז ותעצמות להיות וצא מינם לראות ברב לא יסתכל ל בנשים בכל ריות צרות ואסורות רבי חנניה בן הקש אומר הקדוש ברוך