הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר ש"ט

Kind: captions Language: iw זה >> אפשר כוח אז א' ב אב זה אמונה ביטחון ג זה הגאולה עכשיו זה ג אב גאולה ואף בעזרת השם יתברך מוצר היומי מסכת ירובין דף צא ברגע אחד הקדוש ברוך הוא משנה את המצב לטובה תפילות פועלות חזק מאוד זה מה שאני אגיד לכם גם אדם לא רואה רק שזה מתפרץ זה כמו שכר ראית איך שכר מתפרץ לך תעצור אותו הנה אנוכי ניצב עלן המים והיה על מה צב שכינה מד מים מקדך והמר אליי גם אתה שתך ישב היא האישה שוכיה אדוני לבן אדוני לא אתה שומע רב שלמה למזביל אומר הוא לא בדק אותה בזה שהמים עלולו לקראתה שעושה ניסים ונפלאות קפיצת הדרך וזה לא בודקים בן אדם במה בודקים בן אדם בחסד חסד שהרבמוס היה עושה זה דבר מפחיד ו כחלותו את העולם שמואל בא ויצא ש לקראתו לברכו ויאמר שמואל מי עשית שואל כי ראיתי כנפ מעליי ואתה לא באת למועד הימים פלשתים נאספים מכש בא אמר אתה רד פשתים אלי גלגל פני אדוני לא חיליתי ויתפק ועלי העולם מה ותפק אומר אומר התחזקתי לעבור על רצוני ויאמר שמואל שלום נסכלת לא שמרת מצוות אדוניך שציבך כי אתה הכין אדוני את ממנותך לישראל על העולם ואתה ממלכתך לא תקום מכשדני לא איש כידבו וצב אדוני לנקית עלמו כי לא שמעת את אשר צבך אדוני אמר לו תשוב ממצינו שמאל סרת ויעקום שבקות שאול את העםצמו כ600 איש ושנתן בנו ואב נמצא יושבים בגבע בנימין שמחנו במכמש מסכת משניות מעשרות פרק א' ממתי פירות חייבות במעשרות התאנים שבחילו מה הכוונה? ילבנו ראשיהם הענבים והעובשים ממני ענבים רעות משיב אישו. מה זה אישו? כבר רואים את הגרענים מבפנים העוג והתותים מ שיעדימו. כל האדומים שדימו. הרימונים מי שימסו. אומר רש"י, אומר בת בר בתנורה, האוכל ירך, אתה יכול למאוך אותו. אתם מרים שיטו שעור, מה הכוונה? יש בהם סדקים. הפרסקים שהטילו גידים, האגוזים שעשו מגורה שיבדל האוכל מתוך הקליפה. רבי יהודה אומר, האיגוזים השקדים שעלו קליפה. גמרא חברים וכן כרפיפות רשות לעצמן אומרת הגמרא לדברי החכמים סרו הטיטול מגג לג אני מילה שהדיורים חלוקים למטה אבל גג צרות רשות אחת אן כרפיפות רשות אחת אן לדברי רבי שמעון כולם רשות אחת אחד אומרת הגמרא כמהת ק תניה קוט דרב שאסור לטל מגג לג אסור אפילו לטל בגג עצמו לא אמר ננגו תשיג מחייצותה תנקבת דרב יהודה תנקת דרב כל גגות העיר רשותחת ואסור לטל מזו לזו בחינה לטל תנקות תרב כלומר לפי לפי חכמים אסור לטן אבל לפי רב אפשר לטן אסור לעלות להוריד מן הגגים לחצר מןחצר לגגים כלים ששבטו בחצר מטל אתטלן באותו חצר כלים ששבטו בגגים טלת טלטלן בגגים בלבד שלא הגבוה עשרה מחברו או נמוך רבי מאחמים אומרים כל גג הוא רשות לפני עצמו והם מתנים רק 400 תודה רבה רבנו תנק דרב אדם הרבי שומדים תורה אצל רבי שמעון בת כנו מעלים שמן תית מג לג מחצר צ מחצר הכרפ מקרפ עד שהיו מגיעים אצל המעיין אמר רבי יהודה למה יודע שכולם רשות אחת מעשה בשעת הסכנה ברנן יהיו מעלים ספר תורה מחצר לגג ומגג לחצר ומחצר לכרפיו לקרות שומע מה? מתי זה היה? בזמן שהיו רבי שמעון בר יוחאי. אז מה עשו? תפילות. אמרו לו אין שאת הסכנה ראיה. רבי שמעון אומר אחד גגים, אחד חצרות רשות אחת הם. גם הגג והחצר חידוש אמר רב הלכה כרבי שמעון והוא שלא עשו עירור מי תראי הבתים שבחצר. אז מותר להוציא. אבל רבו לא התיר מחצר לחצר אפילו כלים דמ גזרינן לגזרינה דבינו תלפו כמנה תשמטו בבתים לחצר שכל החצרות רשות אחתן לטיטול כלים ששמתו בתוכן ולא בבית שמואל אמר בין ירבו ושלא ירבו לא גוזרים לכן אמר רבי יוחנן בין ירבו שלא ירבו שואל רב רב חיסה לשמוע לרבי יוחנן שהתירוטל וימרו אנשים שני כלים בחצר אחד זה שבת בחצר מותר וזה בבית אסור אחד אתה עושה חילוק אומרת הגמרא רבי שמעון תעמד זה לא גזה אמר רבי שמעון למה הדבר דומה שאלות שלך צרות פתוחות זו לזו פתוחות לרשות הרבים בואו החיצונית עם האמצעית לא ירבו שתי החיצוניות זו עם זו שהיא אמצעית מותרת והן מותרים עם מה שתחיצונות אסורות זו עם זו אומרת הגמרא ולא גוזר רבי שמעון שלא יתטל מחצרות החיצוניות חצר האמצעית מהתלף הוא כמנה זה החצר לחצר חנה מלא גזרינה מתי רב שש רבי שבון אומר אחד גגות ואחד צרות אחד קרפות שתחתקים שבתו בתוכם שבטו בתוך הבית היא אמרתו שכחתה כלים שבטו בתוך בתוך החצר מחילה בבתים שבחצר אין אתה אומר שלא ירבו איך היא משכחת למנד בדים וחצר הרי אין יראו את הגמרא הוא מקשב הוא מתרץ הגמרא בכובע בסודרה שלבש בתוך הבית רוצה לצאת איתו לבחוץ אנחנו דף צא א עמוד ב ת שמה לסיע לרב אנשי החצר ואנשי מרפסת חו ולא רבו כל טל הנמצא בחצר שהוא גבוה עשרה תפחים בני בני המרפסת פחות מכאן לבני החצר במי דברים אמורים שיהיו אלו העליות של אנשים רבים ואלו חצרות הבתים סליחה למטה שבחצר של אנשים רבים וירבו אלו לעצמם ואלו לעצמם שהיו של יחידים שהם צריכים להרב אבל מיוח הצבע המרפץ של אנשים רבים ולא ירבו אין אסור לטל מזה לזה מה הכוונה כלים שהיו בתוך בתוך החצר שגג בחצר חסד המפס כולם משות אחת אין לכלים ששבדו בתוכה אומרת הגמרא תעמד לא ירבו הערבו לא אסור למה ש שלא יבואו לטל מהבית בחוץ והיינו כרב הגמרא מתניתין הבנני קנמה זה לא קטן גג חצר סדרה מרפס גפיו ומבוא כולם רשות אחת אין כמו מי כמו רבי שמעון לכן שמע מינה זה לא לפי רבי שמעון תגמרא שמס לרב המשך חצות בתוך הסוף ולמבואי ש לכולם לא ירבו אסור להכניס לא יוצאים מחצר למבואי חביל לחצר בתוך החצר אתה אתה מחצר בבואי אסור רבי שמעון מתירבי שמעון אומר כל זמן שבחצרות של רבי שכאיר רבו גג בחצר מתברסת כולם משו צרחתן טעם מה זה לא ירבו הרבו לו מה לא רבו לא ירבו חצרות בדידה צרו בתים רבו מה לא ירבו קטנה מה לא ירבו לא נשתתפו היא בא את אמה משמון לדבריהם דרבנן כמה דידי לו שניו ש לא ירבו ים מיד אחד לא ירבו שותחת אמרו רבנן לא שתי רשות אמר מוי אסור לרבי זרע אמר מבואי ש בוא תתב הם מבואי אסור היינו רשע יתרה צריך אמרתי בגד רבנ רב שמעון אני מלכת רבו מלכתבו מודיעו לו ברשות אחת כמה שמע אמר לו רבינה לרבש אני טמא אתה יכול לבדוק רק עם הדלת שלמשרד סגור בחינחנו בעמוד תנ בירושלמי מחיצת הקים הם בין קנה לקניך שלוש שפחים אשלב זה נקרא לבוד כדי שיכנס הגדי אחרי זה מחיצה דרך שנפחץ צריך רמות פתח יותר מכן הנה יוסף יצחק פה אני רואה כנגד כן כנגד פרצה אסור נפרצו בפרצות הרבה אם עומד המרובה על הפרוץ מותר פרוץ מרובה אסור אם הרוב עומד זה בסדר מה זה עומד הכוונה יש כני עושים פסים מה הכוונה רווח שבין שורות הגפנים כנגד הבניין ויש בעומד ארבעה העומד רובע על הפרוץ כנגד העומר מותר כנגד צה אסור עשה פסים כנגד הגפנים מה ק לגבי כיליים ויש בעומד ארבע והפרוץ הרבה על העומד שיטה כנגד העומר ותן כנגד צ אסור אומרת הגמרא שמק שם דחץ ארבע קלים ארבע סבות שבקרם שרגמ שום פאה אמר מחיצת שבת מחצת כיליים כמחיצת כיליים זה גם כמו שבת רבי יוחנן מס שלח רבי יושב בן כוחה יוחנן בן בן לנגרן לנני נר סגור תודה רבה ומח בחינה יראו שדה אחד בין חברתי נקרא שם פרצו יותר מ-10 נותן אני מסותם אני מסותן עד שמעתן אמר כזה כן מחיצת שבת אמר בעזרם דרבי שמעון בנק שנת שבת ש פצ יותר מ-10 אמרבי חגמת כן מקפים שבנים זו למעלה וזו כמו סוכה מצאת יותר ב10 דיור יוסף ת מכוונים תניתות עד ראש השנה רבדה אומר כורחות ששבי נגיעותן וכולי פגיע ערב שבת ש רבי יהודה אומר מקום שנהגו לסוך אין שחים היא עבודה לא נהגו שחים ששביעית כ שבים שלא שכים אותם בין מקנחים אותה וכן רבי יהודה אומר הלוקח פגים לא יקנח שרב בעיקר רמבם חתך מן האור כדי לעשות כמי החי כוו למידה אבל אם חתך דרך הפסד אחרי זה כמתעסק כשחק פטור הכותם את הכנף אחרי זה תודת מחתך מגרד ראשי כלסאות של ארז משום מחתך כל חתיכה מן העצים טחות חייב משום מחתך הנותן כיסם של עץ מלפניו כתב כתוב שפיניו חייב כל דבר שמרחבהמה נסים לכם יוצאים מותר לכתום אותם בשבת שאין בהם תיקון הקנימה הכוונה והם פטושים מהקרקע וכן מותר לכתום עצה בשמים נריח בהם על פי שהם קשים בשם מפשח מהם כל מה שירצה כותב שתי אותיות אותיות בשבת חייב מוכ במקום המחק שתי אותיות חייב כותב אותה כשתיים פטור חק אות אחת גדולה כתוב שתיים חייב כתב אותי בית הספר חייב הכותב מנת הכלכל העור חייב שאין חיוב על מקום הכתב הכתב חקלקל פטור פלטיו על גבי ספר מחק אותה ש מחק אותה כתוב שתי אותיות חייב כותב עוד כפולה פעמיים כמו ד גג חייב כותב עוד אחד סמוך לכתב ועל כתב לגבי כתב פוחד לכתב שתי זינים כותב עוד אחד בארץ אחד בקרוע וכולי קח גביל וכתב עוד אחד במדינה מדינה שיהיה כתב עוד אחד חייב ארבעה תורים תנט שולחן ערוך סימן רצא יהיה זהיר אדם לקיים יהודה שלישי אפילו שבע ואם אי אפשר לו כלל לאכול לא חייב לך לצער את עצמו חכם ונה בראשו שלא יאכל יותר מדי זמן סעודה שלישית מזמן המלחם קודם לכם לא כיה גימ סליחה סעודת הבוק במלחה פסיק הסעודה כן יוסיף יצחק אם אכלת אכלת בסעודה שנייה פתאום הגיעה הסעודה שלישית אתה יודע שאם תאכל, אם תעשה הפסקה, אתה כבר לא יכול לאכול הלאה. יכול לעשות ברכת המזון ועוד פעם ליטול ידיים לאכול כנגד סעודה שלישית ולא צריך לעשות קידוש. ברוך הבא נועם ותודה שבאת. צריך למצוא שתי כקרות. צריך לעשות בפת ש אומרים בכל מאכל אפשר לעשות סעודה שלישית. אז מה אתה אומר של במה אפשר לעשות סעודה שלישית? כל דבר יש שש דברים בערך יש אומרים פת יש אומרים אפילו בני דגן יש אומרים בדברים שמלמדים פה את הפת ויש אומרים בפירות אז אמרנו פת דגן עשה בדגים פירות ארבע זות סברה ראשונה היקרה שמחבר בסעודה שלישית מדרש הנחומה ושם כיסנוה לאה הם מותר לאדם לברך על בסמים של עבודה זרה אסור מדרש רבה כצדיק השם רבי תנחום בשם רבי דבר בן סימון אדם אוהב בני אומנותו אבל החכם אוהב צדיק השם צדקות ספר הזוהר שם מתחברים צוד אחד בכוח עליון פי פה את כל השמות הקודש רואה ש אב שמות אב שמות אומר סדום לא סתם נחתם גזר דינם מנאו צדקה יד עני ואביון לא החזיקה תיקוני הזוהר חמישה בראשית בית ראשית עם מחשבה סתומה ני אליהו הזדמן על רבי שמעון כותב מרן זו בחינת חניכו את ימין וירקו ירוק מוקף את כל העולם חני חייב לשון חסדים כוטי תפילות אן השם ידעת עוצם הבלבול של כוח הסבלן ש מזה באו מעשים המכוערים זכיתן דעתי ומעשיי ת הלכות מצד שק ומקדש שעצמו די תורה בבדל לך כובש בסר ישראל כן סתראה אחראה השם יעזור שבעזרת השם שלא יזיקו תסה מסילת ישרים זאת היראה יראת החטא חלק חלק מראת הרוממות אדם מרה ודואג על מעשיו שם בזה דבר רע יראת הרומות שזכרנו שעשות דבר שום מול רומו יתברך הוא נקרא יראת הרוממות זה נאמר אשרי אדם מפחד תמיד טוב זכין חבותה