הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר ש"ד

Kind: captions Language: iw טוב, חברים יקרים, אנחנו בעזרת השם יתברך נמצאים בדף פו, מסכת עירובין דף פו, היום כג בתמוז. עכשיו ברגע הרגעים אלו הזכרה של הרמק רבי משה קורדוברו הדברים גם לילוי נשמתו כל מתי המוסף על מי שקשור אלינו גם בפרט רבי עמוס כמו קמוס חיים בן פורטונה שעמוד בתפילה עננו ועל כל עם ישראל פרט על הישיבה של תלמידים טובים זה אנחנו באוצר היומי סדר שד ויוסם לפניו לאכול ויאמר לו אורח עד אם דיברתי דבריו ויאמר דבר ויאמר אבד אברהם אנוכי טוב הלאה זה תורה עכשיו שמואל פרק א' שמואל א' פרק יב פסוק יאללהח אדוני את רובן ואת בדן מי זה רובן רבי מבן מי זה גדעון בית בדן מי היה משב שבדן שמעון שמשון מ שבט דן שבדן שמשון ואתפתח ואת שמואל עם שמואל מי היה עוד משה ואהרון שמואל זה שלושה פשוטים ירובן בדן ויפטח שמואל משה ואהרון לומר לך הקל בדורו כחמור בדורו כל בית דין המתמנה על הדור צריך ללך אחריו כאילו הביר שבאבירים ואלה מה הם היו נביאים גדון היה לו התנבע עליו השם שמשון היה לו נביאות פתח הקדוש ברוך הוא עזר לו כאילו נביא שמואל היה נביא שבא אהרון הם לא היו מלכים מצלכם מיד אויבכם סביב ותשבו בהתה תראו כי נחש מלך בני אמון לא שופטים בעליכם תאמרו לי לא כי מלך אם לא חלינו אדוני אלוהיכם מלכ אם יש שופט אז השם איתו למה לא ראיתם שאין מעצור לשם שבש בני מלך אז יש לו יש לו כוח הוא כמו רמתקן כמו ראש ממשלה כמו מלך ממי אתם מפחדים למה אתם צריכים מלך ואתה המלך אשר בחרתם מי זה שאול והנה נתן אנו אליכם מלך אם תראו את אדוני ועבדתם אותו מי את השם שמעתם בקולו ולתו מות פי השם אתם גם אתם וגם המלך שם מלאך לכם אחר אדוני אלוהיכם אז יהיה הצלחה אבל יהיה לכם מלך לא תלכו בדרך התורה מה יעזור לכים מסכת תרומות פרק יא גרעיני תרומה בזמן שמחנסן רנים שנמצאו בתוך פירות שהכהן אוכלם אסורות לעתו עליהם ולא הפקרה כל שהם רכים רואים לאכינה ואם יש ליחה מותרות אין בזה תרומה לכן העצמות הקודשים קצת לאכילה בזמן שהוא מכנסן אסורים שליחן מותרנה מורסן מסובין הגסין מותר סובין של חדשות סורות זרים מלאכות ואינם נתחנים היטב נשאר קמח הרבה מאור בסובין בשנות בתרד נוהג בתור שנוהג בחולין יכול לזרוק איך אתה זורק בחו קולים כז מצלט קו כב לשיער לוק את הסולת עשות פת נקיה ביותר לא יהיה בט השער אלכן מקום המוצע מגורה שפנה מנחית תרומה היינו חייבים תוות יושב לקט אחת אחת אלא מכבד כדרכם תנחו אחר חולין צריך לחשוב יש פה עוד גרגרים של תרומה טוב, אז אנחנו בדף פו, מסכת עירובין אין לפני זה ראינו דף פה. אז שמה ראינו ככה חצר של בן בוניס היה אחד עשיר שקראו לו בן בוניס משאיל בתים שבחצרו לאחרים ויהיו לו כלים בכולם כי אתה בונסכמ דרבי אוו איפה ונק סודה סודה סודה סודה תודה רבה כתב בונס קמדי רבי אמר לו רבי פנו לו מקום חשוב הרווישיר שיש לו בן שיש לו 100 מנה תיני שחרינה שהוא יותר עשיר אמר לו רבי אנו מקום לעשיר שהוא בן 200 מנה אמר לו לפניו רבי ישמעל ורבי יוסה רבי מה אתה חושב שבו בוניס פחות ממנו אביב של בוניס יש לו 1000 ספינות בים כי גם 1000 העיירות ביבשה אמר לו רבי לרבי ישמעאל חימה עשה לפי של מושבה נראה לי עשיר פחות שתדגה אצל בוניסיו אמור לו עד שהגירו בכלים עלה לפניי חילה מכבודו אשר כוח השם ילמד חבל רבי מכבד עשירין רבי עקיבא מכבד עשירים למה מכבדים אותם ראש רבא בר מרי שב עולם לפני אלוהים חסדמת מן אין צרום שפני אלוהים שגומלים חסד ואמת מן ינצרו נמנעניים רב ברחנה אמר גוניה ט של מכרישה של לבעל הבית רק נתן טת של מכרישה אין אדר בבית עוזר בני החצר אמר רב נחמן תנד ישמעאל אם יש לו דבר ניטל בשבת אוסר דבר שניתןל בשבת אינו עוסר תן אמרך יש לבעל הבית טבן או שיש לו עשישיות כל דבר שנתן בשבת אינו עוסר המניח את ביתו והלך ישבות בעיר אחרת אחד נוכי אחד ישראל הרי זה עוסר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אינו אוסר ניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נוכרי ואחד ישראל הרי זה עוסר דבר רבי מאיר למה דירה בלא ש לא בעלים שמע דירה ביהודה אומר אינו עוסר יוסה אומר נוכרי עוסר בן ישראל אינו עוסר שאין דרך ישראל לבוא בשבת רבי שמעון אומר אפילו ניח ביתו ונחשבות אצל ביתו באותו עירנו עוסר שכבר הסיע מליבו אמר הנכה כרבי שמעון אדם רינן דווקא שכשבות אצל ביתו אבל שמות אצל בנו לא למה בתו יותר מסתדר איתה מאשר כללתו דם רינה שם נובח בר קלבה אל תירא ממנו בך ברך גורי את הקלבה פוק משנה מור שבין שתי חצרות חיצה ביניהם והחצר בלא פתח ביניהם אין אוכלים לערב יחד בור מים תחת המחיצה חצר וחצר שצוח חצר וחצר שזה שורת הדין שאלה מחצים ממלאים מחצי מחצי אפילו שהוא מוציא מחצר חברו אין צריך לעשות מחיצה שני חלקי הבור כאילו זה עושה מחיצה בתוך המים לפי כך בור שבית שני חצות אין ממלאים אותו או מחיצה מהלכת בתלוי פיור אין ממנו שבת אלא אם כן עשו לבוד מחיצה מיוחדת גבוה 10ה תפחים בין שהייתה מחיצה מלמטה בין מתוך אוגנו שפתיו רבי שמעון שמל אומר בית שמאי אומרים מלמטה בית הלל אומרים מלמעלה אמר פליגר בדקו לתנאי שהרי לא תה מחיצה גדולה מן הקוט שביניהם אין צריך לעשות מחיצה שהרי לא תהיה מחיצה גדולה מן הקודות שבי גמר מרבונה למטה בבור למטה ממש עד סמוך למים אבל לא צריך לגע במים למעלה למעלה ממש וזה וזה בבור רבי יהודה אמר למטה למטה מן המים למעלה למעלה מן המים אבל אם היא רק סמוכה לשפת הבור זה נקרא למעלה לרב יהודה ולרב קהנה רב מונה זה נקרא למטה אמר לרבא ברחנביה עד אמר רב יהודה למטה מן המים ממש נוגע במים מה אתה ממש לא מה הייתמי ומה ש למטה ממש לו כמערי ומיה מהם מתר מתרבבים אתה מנמים נמ אמר לו הבחיל שמלחד אמר רב אמרב שמר בחיה רשן של קנים מעניות למעלה מן המים טפע הפדה שתנה מערי ומים אפילו מחיצה של ברזל טוען את זה דינן מים אמר רב יהודה אמרב למעלה יהודה אמר רב יהודה למעלה למעלה מן המים מה יש למעלה ממש לו ערי ומיה למה מן המים למלו ארי ומא אמר לו לא שמל רבי יעקב קרחינצר שיקנים במים טפע ליד אמר רבי יהודה רע ארבעה תפחים יותר בחורבה למה פיתקסותם רחמן אמר בשמדר רבא ברבוע אנחנו בדף פו עמוד ב קורה הרחבה ארבעה תפחים מתחת למים בב כזי דליח גיסה מית מים כ רבנן דדלי מלך יותר בארבע תפחים ערי ומיה אלא שמדקל שקלו חכמים במים מני רבי תבל מר מחיצת בחורבה מחיצה מתרת עלי במים קל שקו חכמים אמר רבי דלות מחיצה גדולה מן הקודש בנים אמר רב אברחנם רבי יוחנן רבי יהודה שיטת רבי יוסא אמר אדם הבריצה תלוי מותרת אפילו בשלמשל פנות מלמעלה למטה פנות מלמעלה למטה אם ועוד מן הדופן מנר ש שלושה טפחים מסולה ואם מלמטה למעלהות 10עשרה טפחים על פי שאינם מגיעות אז כך כשרה וזה אומר שם שמלמעלה מלמטה למעלה 10שה תפחים כך מלמטה מלמעלה למטה 10עשה תפחים על פי שלא מגיעות לארץ למה מחיצה תלויה מתרת אומרת הגמרא ולא היא אלא לא רבי יהודה סבר כרבי יוסף ולא רבי יוסף סבר לכרבי יהודה לא רבי יהודה סבר כרבי יוסי עד כל כמה רבי יהודה אלא ירובח צור דרבנן מסוכה דורית לא ולא רבי יוסנ כרבי יהודה עד כאן הוא קמ רבי יוסה אלא בסוכה דיסור עשהו אבל שבת דיסור סקלה הוא לא אמר רבי יוסף תאמר אותו מעשה שנסע בציפורי פי מי נעשה סע על פי רבי יוס ניסע אלא על פי רבי שמעל ורבי יוסי ניסא כי אתה רב דמי אמר פעם אחת שכחו בב יוסף אתר לבית הכנסת עוד יום ולא עשו עירוב לפי כך למחר פרס דינין על העמודים ואז נעשה מהבית לבית הכנסת נמצא הדרך כמין בוי קטן ספר תורה וקראו בו אומרת הגמרא פרסו סתין כתחילה משרה והכל מודים שנושים מול ערי בשבת איך מותר מצאו זדינים פירוסים אל עמודים יוסף אמר רבה יהודה ורבי חנינא ברקיבא אמרו דבר אחד רבי יהודה דאמרן דמקן מיצה הולכת על פי הבור וחנינה בן הקביה אומר תניה בחנניה בן עקביה גזוזטרה שאין להם מחיצות בעל 400 מות אז מה הדין שלה הגמרא חוקק בה באמצע הנקב ארבעה טפחים על ארבעה תפחים מותר ומלא טוב גם תלמוד ירושלמי רבי שמעון בקיש אומר מותר להבקיע ארבע ארבע שורות בבקעה של יריק אמר רבי יוחנן בלבד שיהיו שתי שורות החיצונות כערובה כרוגה אמר רבי עזרה בבד שתוך שלושה בתוך שישה אמר בונה תעמ דרבי יהודה משקטגן הירק כמה שורות של פרשת טבע תלחה דרבי תנמן תניתחתן בן בא מ מה רבי יהודה חמ מחמירה אל תמן לא ילל מכילי נחה כל שכן גילון תמן לתלן תמן תן נחה מה אם בן רבנן מחמירין תמן לא מקל לא כל שכן יוסף אתה לא יתן תם את המרדעת על כתפו אפילו להוציא על את הזבן זרבי שמעון מתיר בג שבת בקלמנוקר אנוכי מתח רבי שמעון בן עזר אומר מינות כלי צמ כיפה של צמר פשתן מותר בפשתן מותר עשה שני דרשה בצד אחד אסור צמ שנו בפשתן רגע למה זה אסור טבה אמר רבי שמעון בןזר מה נקרא שמו שעת שיז את שמשמם עליו רב מלכות שבת קושר קשר של קיימם משה ומן חייו קשר גם מלין בנימין אה לומד יופי בסדר זכית קושר קשר שקיים המעשה אומן חייו כל קשר גמלין ספנין כשאר יצועות מילים מסדה שצענין תבם קושר קשר שלנו של קיימה מה פטור מהבנו מעשה אומר שתחיל כזה מסכן לרצע כשרה כשר בדיוק רס בטו צא בו זה אידיות קושרת אישה מפתחי החלוק אף עלפי שיש שני פתחים כברכה צועוד מניין וסנדן מנדות של יין טרה של בשר לא בחלקים לפני הבהמה שלו תצא שהיה קשור בפרה וקשור באבוס חמת גרדי קושר חטלות שתמרים מפקיע חותך מפקיע חותך שכל בהמה אתה לקשור אותו בשבת לפי כך סקח צע צנדן תלגה מלך הוא למאכל בהמה קורך עליו כושר שניתן לו רצועות מנען מותר להחזיר רצועות ד שלא יקשור עניבה מותרת חב שנפסג כל מי שכותב קורא חמשכה ועונב אני בהתורים מגיע נשוי טיילין ודרשתי וחקרתי אומר שולחן ערוך סימן רפו הנה תפילת מוסב בשבת זמן תפילת מוסב מיד אחר תפילת השחר ואין אחרי יותר מעד סוף שבע שעות אם מתפלל אותה אחר שבע שעות נקרא פושע על פי כן יצא יד חובה למה מנקולים שכחו להתפלל אין התשלומים ויש בה נשיאות כפיים כל אחי תח מתפלל תפילת המוספים מותר לטעום קודם תפילת המוספים ת פירות אפילו פת מועטר לטעום קודם תפילת המוספים ידעתי את ההלכה הזו בנימין היום קראנו שבשבת מקום שאין ירוף אדם עכשיו אוכל בבית, רוצה לצאת לועס, רוצה לצאת את זה בחוץ ואוכל בפה, זה נקרא שהוא מטלטל ברשות היחיד, רשות הרבים. כמו אם אדם מוצץ סוכריה רוצה לרחוב מקום שאין עירוב עד שהוא עובר על איסור טלטול. חידוש לא זה דרך הפוך זה הדרך דרך שיהיה לך בפה סוכריה כל אז איך זה שהמשנה כותבת שמותר לשים פלפל גרגיר של פלפל וגרגיר של חרדן אומר זה בגלל שזה לא דרך אכילה זה בשביל הריח לכן זה מותר בשביל גד ו כתוב שזה מותר. סתם אם אדם הולך ויש לו אוכל בפה זה נקרא טלטול. שאלתי את כולם אף אחד לא אמר לי שזה לא חשב גם אני לא חשבתי. גם חשבתי שזה אסור זה מותר בפה למה לא כן זה הלכה אומר פה מרן מותר לטעום כל נפינת המוספים שבת אפילו אכינת פירות פת מועות סעודה אסור שמע אפילו בלי קידוש לכתחילה היה אחד שהוא ברחמים עטיה מנוחתו עדן בדיוק לפני שלושה שבועות היה הפטירה שלו אז הוא היה קורא בתורה אצל הרב שרבי והיה חלש אז אמר לו הרב שרבי לפני קריאת התורה תביא בננה ותוכן שיהיה לך כוח ותוכן לקרוא בתורה יו לפניו גם שתי תפילות אחת של מלחה ואחד של מוסף כגון ש גם אדם עשה קידוש לפני זה תפילת מוסף חייב אותו עוד פעם בקידוש צריך עוד פעם לעשות קידוש בטח אם אדם אכלה לפני מוסף נגיד החמיר על עצמו ועשה מיץ ענבים עשה קידוש אחרי מוסף צריך עוד פעם לעשות קידוש מה שאומרים שחובת הקידוש מגיעה ממוסף לא משחרית וגם אלה שעושים עכשיו בשמחת תורה רוצים לעשות קידוש לפני מוסף אסור לאכול חול יותר מכבצה עוגה כל מה שמותר מותר עד כבצה למה הם לא זה נקרא סעודה גדולה הכוונה ב זה נקרא מחילה קובע סעודה וזה אסור אז גם אלה שמחלקים גוגן או רקס כל אלה עושים איסור זה אסור גם עכשיו רעב מאוד עושה קידוש לפני מוסף אסור לו לאכול אולי יותר מבורקס וחצי אולי שתיים אחרי זה זה כבר איסור אסור קח דברים אחרים יהיו לפניו שתי תפילות אחת של מנחה ואחד של נוספים כמו שהיכם מתפל תפילת נוסף קודם כל מתפלל מנחה שומרים צריך אתה תתפלל שתיהן אסור לאכול שיתפל מנך אם לא צריך להתפלל מנך קודם כל התפללים סף יש משורה שסים כן בציבור כן הלכה למעשה תפילת מלכה הקודמת תפילת נוסף שבת יום טרן אומרים ברכ אחר הקדיש בתור אנחנו כן אומרים אדם שהוא לא עשה הבדלה מוצא שבת עושה הבדלה מתי ביום ראשון נכון כמובן נושא בסמים נושא בשליש נושא הנה רבי מאור פה ונק רבי מאור סדר גמ אדם שלא עשה את זה אז הוא יכול לעשות אחר כך >> עד יום שלישי שום שיכול לעשות אחר כ הגפן ואל מה שאנחנו ראינו לגבי סעודה סעודה רביעית אדם שלא עשה סעודה רביעית זמנה ודאי לכתחילה כמה שיותר מהר אם לא עד ארבע שעות אם לא עד חצות ואם לא עשה עשה גם אחרי חצות ראיתי שיש כאלה שאומרים זה חידוש שאם לא עשה גם מוצא שבת יעשה ביום ראשון יש אומרים שזה אבל מה צריך לדעת כתוב בזוהר הקדוש בקבלה אם אדם לא עשה סעודה רביעית כל השלוש שלושה סעודות השבות וזה בליכן למה כל הסעודות של שבת כשבי זה כנגד דוד מלכה חסידים מאוד מאוד מאוד מקפידים בזה רשנחומ רבי שמואל בן יוסינה היה דורש לא הבין בפותיו אמר הקדוש ברוך הוא אילו עלית האמנת לתה לך כדה לעולם הוליל ולא האמנת אתה רעולם סימר במדע כירשנה אומר אם לא היית אומר את המילים האלה לא היה לעם ישראל גלויות מה זה הגלות אומר מיסים רניות אמר לו יעקב בכל עולם אומר לו אל תראבדי יעקב כי הנני מושך מרחוק פ אתה רואה את הישועה מרחוק יושב י מארץ גליה ספניה מחבותי שם יעקב מבן ושקט ממתי שומע שענן מיוון בן מחרית מאדום כסה בכל הגויים כן כן כן עדיין עדיין עדיין אם לא אז בבוקר לדבר איתי בעל ישראל ש מכלן צדותיהם אותך עושה קלה מס חס וחל שלא יהיה ייסורים מדרש רבה אמר רבי יהודה עריקיבל מקומי גונדה בעדיטה דטבריה ובדי נרות בשעה שהיו קיים היינו דשם יום שעה שהיו מביקים נמשו לילה אמר בדריקין בינה אומר הם נכנסו לתוך מערות פרחו למה הביאו שמה יהיו כל מיני אנשים חמשים איך הנו יודעים יום שהוא כהים האור דים שהוא יום שעה שמביקים דים שהוא לילה ולמדתיך מלמעלה רבודה דבר רבי נחמי רבי יהודה אומר 360 כלים היו בהמות שתי פלטיות של 400 כלים מכאן וכלין מכאן מכאן מכאן שני עמות אצ צדים תשמות כן לא שבטיות כן מלא תחלנ מלמעלה תחתיים שניים שלישיים תחתיים השפה שניים בני טהורים עליונים לתמים ספר הזוהר בוא לקצות ארץ צבית לתת להם מזון ספק כל מה תצרכו הוא בגין השגח בתדיר תכתיב תמיד עיני השם חבה מראשית השנה ודחרית שנה יום ראינו בזוהר אומר אדם שקורא ביטום הקטורת בכוונה יהיה לו ישועות וכל אויביו יפלו לפניו השם זקן כל אויבה יפלו לפניו לא ינזה כנל ועיקר לא ינזה כנל ועיקר יהיה עליו שמירה והגנה נה גדונה למקום הזה מה הכוח כמה הוא חביב אומר אין דבר ששובר את היצר הרע כמו הקריאת הזוהר כמו קריאת הפיתום הקטורת >> כן הם עושים את זה הרבה על בן אדם חוזר בתשובה יש לי אחד מהמקובלים שהילדים שלו כל הזמן עם פיתום הקטורת הרבה מהם חזרו בתשובה תיקון חצות יש בזה כוח גדול לחצור בתשובה השם זקן אם אדם בוכה בתיקון חצות אין דבר שיכול לקרב יהודים כמו בחיה בדקון חצות קצות הארץ בי תחת כל השמיים תת להם סיפוק מה שהם צריכים לפתח הוא רואה כ הקדוש ברוך הוא מעשה סדום ועמורה שלח להם את המשחיט המלאכים להשחיט אותם ויראה לו מה ראה ראה שכינה אלא ראה זוהר שמאיר על ראשם ואז אמר אדוני ל השכינה אסור ד לא ככה עשה אברהם חינם רחצו בתחם למה אומר אסורו אחרי זה רחצו שלא ידעו בבני אדם אמר לו כי ברחוב נלין לא היה מישהו מכניס אותם לבית ויבצר ווא רואה שהקדוש ברוך הוא עושה דין שליח עושה אותו שני שליחים למה אחד להציל את לו ח שחיטה רבי יוספת רבי פתח פסוק בן הגויים שרניך השם סוד בת ישראל אמר רבי ישראל אמר רבי ישראל פלא אמר רבי יחזי עבד בור על מה ראיתי על מה האדם העולם עומד על הרצון ליבם שנאמר עידוד ביוסף סמו גבש יצרו השם זכנו השם יזכנו השם נו זה אמר רב החן ב הקדוש ברוך הוא ליצר צרה לנסות בבני אדם כי הקדוש ברוך הוא צריך לנסות בבני אדם הנה יקום בקרבך למה כדי לנסות אותך הנה יש איזה גוי אחד שיש לו אורך קוטל טוב ויש טוב יש כל עובדה דברנגלה קמ תן בחי תיקוני הזוהר תלת שלושת ציובי העין הם שלושת האבות שנאמר אלה ראשי בית אבותם בת עין היא דקיקה קטנה אתה שומע איך אתה רואה מהשכינה שאדם רואה בעין רואה דרך השכינה מראשית ראשי שמבת קטע מליקותי מורן זה שי כשמוע לבן את שמע יעקב שלמדנו יודע שמ יעקב וירוץ נקראתה מביאו אל ביתו שביא את הרוח התענה לתוך התורה יוצא ארץ נפש חיה זכה להשלים כותב תפילות בגימי המזבח שם זקן בלכול בקדושה כן ברחמיך רבים זקן מה שלמה לאמונה שלמה היה כל מיני אמונות כזביות ניקוטי ההלכות כן החששוב ביותר על השלום בבית הכנסת כהן קורא ראשון כעיקר קדושה בית הכתחת שנה שעושים שם עם יחד חמד שבית הכנסת צריך להיזהר מאוד אומר בית הכנסת ממחלוקת מחלוק בית הכנסת פוגע מאוד מאוד כל שמחלוקת יותר בית הכנסת מסכים את הקן את הניצוצות מחלוקת קמון נת ספירה לק בעומר בבור עליך ח כן תלמידי רבי עקיבא השם רחם עלינו נטלק בעומר פסקו ‏Hעת הסתלקותו של הצדיק מתרבה השלום מאוד. כתיב יבוא שלום ינוכו. כמו שכתוב אצל רבי שמעון בר יוחאי ששמעו כל שאמר יבוא יבוא שלום אומר מסילת ישרים אדם אין לו מה להתגאות למה חילוף תודות הזמן ורוב תמורותיהם כי עשיר יכול להיות עני והמשה לעבד המכובד לקנה איך יגבע ליבו כב חולים שונאי ישראל צריך לחנן צריך ללכת לשחרר מה לא יהיה לו מש הדברים אלוהים בעינינו בוננו עוד זה כמה מתרשן הכל התבונן תמיד כחומשה זה שכל אנושי כן נראה תמיד כל אדם שמע תמיד איזו חכם כל אדם כן אומר שומע עלי עצה חכם ‏Ah לעשות ש