הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר פו

Kind: captions Language: iw תאריך הוא כבול תשפה סדר פו 15 אמ מלמעלה גברו המים ויכוסו הערים איפה בדור המבול מה זה 15 אמה 7 וחצי מטר מעל כל ההרים שבו כל ראשי הרים גם האברסט הרי אלפים כולם ההרים הכי גבוהים בעולם יהושע פרק יז ויהי הגורה למטה מנשה כי הוא הבכור כי הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה ויגלד כי הוא היה איש מלחמה ואילו הגיל עדשן נאמר הוא קיבל כן כי הוא הבכור ונתן קודם לאפרים ולמה נתן קודם לאפרים לפי שאמר משה יעקב אבינו שמחה אלוהים כאפרים בכי מנשה אני מכיר בכור מנשה אבל בני מנשה שלו היה סיבה מה להקדים הצרב בכור וככה הבכור כלומר בתוך מנשה שם בנו גלעד היה נקרא צה לומר שר גלעד איש מלחמה בחר לשבת בעבר הירדן אל השפ מקום סכנה להרוות את הגויים גבורתו ולזה היה לו הגלד בשם ויהי לבני מן השנותרים משפחת בני אביזר לבני חלק בני אסרל בני שכבני חפר בני שמידה אלה בני משה בן סבזכרים שפח אותם אומר גם הנקבות לקחו נחלה לכן זה אמר הזכרים ויהי זה הגורה לבני משה לפני מנשה הבכור בן חפר בין הגילד בין מנשה בין משה לא יהיו לו בנים כמנות ולשמות בנותיו כל ונוע חוגלה מכה ותרצה ותקרבנה לפני אלזר הכהן לפני יהושע בן לפני הנשיאים לאמור הנה אדוני ציווה את משה לתתנו נחלה בתוך אחינו עוד פעם ותקרבנה לפני אלר הכהן ולפני יהושע בן נן ולפני הנשיאים לאמור אדוני ציווה את משה לתתנו נחלה בתוך אחינו ויתן להעם על פי אדוני נחלה בתוך אחי אבי אין אנחנו עכשיו בשישה סדרי משנה מסכת דמאי פלא פלאים איזה יופי גמרנו כבר מסכת שלמה מסכת פאה עכשיו הגענו לדמאי הדמאי מה זה דמאי דמי ספק מוסר לכן דמאי בארמית דמי זה מה אין לו חומש מה הכוונה אין לו חומש פודמה מעשר שני של דמאי אינו נותן את החומש למה משום שרוב המארצות מאסרים הם אז קרן מעקב דאורייתא חומש לא מעכב דאורייתא יכן ואין לו ביאור סוף שלוש שנים חייב לברר את מעשרותיו דמאי לא ם בדרך כלל הדמים בסדר זה לא דמאי ונאכל לעונן למעשר שני ודאי אסור לעונן כי תכתיב לא אכלתי בוני ממנו אבל זה מותר ונכנס ירושלים ויוצא כוונה נפדע ונאכל חוץ ירושלים שאין כן בוודאי שהמחיצות קולטות ואין יכולים לבדותו להוציא חוץ החומה אחרי שנכנס מדמה לא גזרו מאבדים אתמיותו בדרכים ש דמי בדרכים מקום גד חי בסטים פ דבר מד וכל תורח לא חושש שמני יכול לאבד בדרך הרמבם פירש משה שם בעשר שמשל בדרך לא חושש שאין כן בוודאי אסור שיפסד ממנו כלום בדרכים ונותנו לעם הארץ לאכולו בירושלים אף על פי שאכלו חשוד לאכלו בטומ מה שאין כן בוודאי ויאכל כנגדו כנגד מה שנתן מהארץ בטהרת מעשר בירושלים חלילים אותו על כסף כסף על כסף אם יש לו כסף מעשר שני שדמי הוא צריך לאכול אחד על כסף חולין שאין כן בוודאי שאין כזה דבר כסף על כסף אלא בסתים של מנחים וכן מחושת על הפירות ולבד שיחזור בפני את הפירות יחזור ובד את הפירות אוהו גרסינן ולא גרסין בד שיחזור ובדה חכמים אומרים מעלי הפירות ויחנו בירושלים עכשיו הגענו לגמרא מסכת בב שבת במדליקים יהיה נחת בכל הבתי תידנו הרב משה בן משה משה בן יונה השם שמח אותו דידנו יצחק בן >> ליליאין כל הברכות שבעולם אמן תניה קדרב חסדה למה הם מדליקים בשם שריפה? משום שאין שורפים קדשים ביום טוב. אנחנו מסכת שבת דף כד עמוד א' ותנ בברייתא כל השמנים שאמרו שהם מדליקים הים שבת מדליקים בהם ביום טוב חוץ משם שריפה משאן שורפים קודשים ביום טוב בא מה הוא להזכיר של חנוכה ברכת המזון אה עמוד שמ שמב אומרת הגמרא כבד דרבנן לא מזכירינן או משום פרסומי ניסן מזכירים על הניסים אנחנו בשו באמצע הטור הראשון באמצע עם הרבה אמרב זכורה הרב הונה אינו מחוייב להזכיר אם בביאור חברותהא בעמוד בטור הראשון אמרבם הרב זכורם הרבנינו מחוייב להזכיר על הניסים של חנוכה אם בא להזכיר מזכיר איפה בהודעה ברכת הארץ רב הונה בר הזדמן לבית רבה רצה להזכיר חנוכה ברכת המזון ברכת בונה ירושלים אמר לו רב ששן כמו בתפילה מה בתפילין בהודעה אף כאן מזכיר בהודעה איפה בן נודע לך השם בא לו מה להזכיר ראש חודש ברכת המזון אם תמצא לומר בחנוכה דרבנן לא יצריחו להזכיר אבל ראש חודש דאורייתא צריך להזכיר או כמראש חודש לא עשו בסת מנחה לא מזכירים אומרת הגמרא יש בזה מחלוקת בין המוראים מי רב האמורה אומר מזכיר רבי חנינא אומר לא מזכיר אמר רבי זרקן קוד מדרב מזכיר בידך כלומר הלכה כמו מי כמו רב שמה מזכירים יעלה ויבוא ברכת המזון למה שום דקר בושה כבתה רבי יהושע אושעיה סופר כמוהו תנבשיה ימים שאין בהם קורבן נוסף כל ראש חודש וכולו של מועד רבית שחרית מנחה 2018 אומר מן המאורה י לויבור אומר מן המאורה ברכת העבודה ואם לא אמר מחזירים אותו כמו כן בראש חודש חול מאוד אם לא אמר קדושה קידוש על ויש בהם מזכר ברכת המזון אבל ימים שאין בהם קורבן מוסף כגון מד שני ו50 תעניות מעמדות אם לא הזכיר בנינו שליון הם מחזירים אותו מה זה מעמדות אז בביאור חברותא בעמוד שו באמצע בדיוק באמצע בטור האמצעי כותב ככה שמואל ודוד תיקנו ש נציגים מכל ישראל לומדים בעזרה משתקרבת קורבן ציבור והיו מחלקים לכד מעמדות משמרות אנשי המעמד מתנים בשני ושלישי ורביעי וחמישי שני שלישי רביעי וחמישי אומרת הגמרא מי שני וחמישי למה אלא מת שני וחמישי שתעניות שם מעמדות תרבית שחרית ומלחם פל 18 ואומר מאין המאורה ענינו שומע התפילו ואם לא אמרן מחזירים אותו ואין בהם הזכרה ברכת המזון מה הכוונה קודם התענית בא ליומה להזכיר של חנוכה תפילת המוספים של ראש חודש שבת ראש חודש אומרת הגמרא כיוון תן בהם קורבן מדין חנוכה לא מזכירים או נגיד כיוון שיום שחיה בארבע תפילות לא גרם משא משאר התפילות מזכיר על הניסים אומרת הגמרא פלי גבי מורי רבונד לא מזכיר מן ורבי יוחנן אמר תרבי מזכיר אמר באלך רבי יוסף מטמרו רבונה שלא מזכיר דרבו למה הרב גיד למרב ראש חודש יכל להיות בשבת מפטיר בנביא בשבת לא צריך להזכיר של ראש חודש דמר רב גידל אמר ראש חודש להיות בשבת מפטיר בנביא בשבת לא צריך להזכיר ראש חודש שלמלא יום שבת אין קוראים בנביא בראש חודש אומרת הגמרא מדמה זה לא דומה נתן בהפטרה נביא בראש חודש ד ככלל אין נביא בראש חודש אז לכן גם אם זה קרה בשבת לא מזכירים והלכה בחנוכה רי מזכירים אותו בתפילת הרבית שחיד ומנחה ולכן מזכיר אותו גם בברכת ההפטרה אומרת הגמרא אלה להדמיה זה דומה לזה מה זה לאמרב דבוי אמר מתנה אמר רב יום שכל יום טוב יום טוב שכל להיות בשבת טיר בנביא לד מנחה היו קוראים גם עשרה פסוקים מנביא אינו צריך להזכיר ענינו של יום טוב למה שמלא שבת לא קוראים בנביח ביום טוב הפכנו דף עמוד שיימנו לב שמט ט עמוד שמט ביאור חברותהא תלחתה ככל הנשמעתה אומרת הגמרא לא מזכיר חנוכה במוספים הלאה ולא כרב גידה דאמר שמפטיר בשבת בראש חודשא מזכיר ראש חודש שמפטיר בשבת לא מזכיר אלא מזכיר ולא כדרבחדבוי דמר שיום טוב שח להיות בשבת לא צריך להזכיר יום טוב בקריאת יום טוב שחל להיות בשבת לא צריך להזכיר יום טוב בקריאת נביא של מנחה אלא כי עד אמר רבי שועה בן לוי יום הכיפורים שכל להיות בשבת עלי תפילת נעילה צריך להזכיר ששבת מה היא טעמה משום שנתחייה בארבע תפילות אומרת הגמרא כשיה לך את הנחתה מה אמרת לך כרב שעה בן לוי שמזכ תיר נעילה ביום השבת כמה הלחתה כרבה מה יודע מה רבה יום טוב שכל להיות בשבת שרציבור לפני התיבה בתפילת ערבית אומר מאן שבע ולא מזכיר ענינו של יום טוב ולמה של מלא יום שבת אין שיח ציבור בערבית של יום טוב אומרת הגמרא ולכן שתה וכי זה דומה חזרת השטנו שאפילו בשבת לא צריך להזכיר רבנן תיקנו להגיד מגן אבות למה למה היו אחרי כן חזר זרה היה בערבית בליל שבת שום שבתי כנסיות שלהם היו מחוץ לעיר מות החול הם הוסכים לחתם פנים רבית בביתם רק בלות שבת קיוו לבית הכנסת אז ששו חכמים שהם המאחרים לבוא יסיימו תפילתם שהציבור סיים ישאר לבדו בבית הכנסת ויהיה לו סכנה למה היו חוזרים מאיפה היו חוזרים היו חוזרים מהיער לבד סכנה והלכה יום טוב יום שנתחייב ארבע תפילות כם שחובת היום הוא מזכיר באף של שבת שנינו במשנה ולא בעניה ולא בחלב חכמים אומרים אחד משן ואחד של משל מדקים בו חכמים הינו תנקמה יכונה יודע דרב ברונה אמר שמה שאם ערב שמן שרו להדלקה אם שמן שסרו להדקה מותר להדליק בו בשבת אומרת הגמרא חלקו בזה ולא יודעים מי אשר ומי התיר משנה משנה בדף כד עמוד ב מסכת שבת אין מדייקים שם שריפה ביום טוב שמן שתרומה שנטמע עומד ישרפה יום טוב שכל להיות ביום שבת רבי ישמעאל אומר מפני כבוד השבת חכמים מתירים חודש מינים שמן שומשמין גוזים צנונות דגים שמן פקועות טרן בנפתפון אומר מדקים שמן ז בבד מת הגמרא והבינן בה מה הייתה מנקים שם שרופה ביום טוב שהן שרופים קודשים ביום טוב אומרת הגמרא מנ מי אמר אמר חזקיה וכן תנ וחזקיה אמר כרע ולא תירו מנת בוקר ונתר מנת בוקר בעת יסרופו שאין תלמוד לומדת בוקר מה תלמוד לומדת בוקר בא כתוב ליתן בוקר שני שריפתו אמר הביה מאחה תאמר כרע הולד שבת בשבתו עולת שבת שהיא חובת היום קרבה בשבת ולדת חול גון איברים של ערב יום טוב שלא יוקטרו בעוד יום שהם מקטירים אותו ביום טוב רבה אמר מכאן לומדים אמר כרע אך שרח אך אשר יאכל לכול נפש הוא לבדו יעשה לכם מה זה הוא לבדו מניין פינן הוא ולא מכשירים שלו לבדו לא מילה ניסאת שלו בזמנה דעילה דימתקרה ואת תיה בקל וחומר להתירה לכן כתוב לבדו שאין מילה שלא בזמנה תוכה את השמ אמרם כך דרשינ טוב חברים אנחנו הגענו לירושלים רוצה ספר תראה סידור אתה רואה יש פה סידור ממולך עבודת הקודש פה פה ממול ממול >> כן עבודת הקודש תראה במפתח שלו יש חברים אנחנו בדף שנ נחנו באוצר היומי סדר פו שבת דף כד עכשיו אנחנו בתלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ה אומרת הגמרא אז אנחנו בעמוד שינו שנ תראה למטה יש ביאור ידיד נפש עמוד שנדיד נפש הבדלה בחונן הדעת שמעון בקומה שאל את רבי יוחנן דבר שהוא נוהג הוא דבר שנוהג תמיד במשי כנסת הגדולה תקנו לסכת תפילה כל מרכת הבדנה חכמים חולקים עליו מתמיעה אמר לו עמוד ש נ כבוד והבדלה בחונן הדעת אומרת הגמרא שמעון בן בן ו ש רבי יוחנן בר שונגובה מיום שכנסת הגדולה תקנו נוסח התפילה כי חכמים חולקים עליו מטמיעה אמר לו על ידי שיקרא בכוס כן אם שכח בתפילה לכן הרי מה ראינו למה אתה אומר אם שכח לא חוזר אומר שהיא קרה בכוס מטה המרה שהיא קרה בכוס לכן אם שכחת לא קרה כלום אומרת הגמרא רבי יעקב הרידי אמר שמו יצחק רוב הגדול מראה בכוסר בתפילה חוזר אמר בשביל לזכות את תינוקות של יודעים להתפלל אומרת הגמרא משמע מדבריו שהוא סופר שהיא קראה של תפילה שיקרה בתפילה לא על וזה חולק על רבי יוחנן רבי זירה רבי זהירא רב יהודה אמר שאמרו אמרו בשם שמואל אם אמר בכוס אומרו בתפילה אמרה בתפילה לא אומרה בכוס דה אמרה שהיא קרה כאן וכאן לומר דעה שלישית לא בכוס, לא בתפילה, אלא בשתיהם. רבי אלעזר אומר בהודיה יוחנן אומר בשם רבי מתין כרבי טוב שכה להיות במצאי שבת איפה מבדיל מיד? רבי יצחק רבה אמר בשם רבי ח כרבי נעזר לא מתאים מורים ביום טוב שחד מוצאי שבת יצחק בר נחמן אמר בשם רבי חנאה בן גמליאל אחר כך רב לעולם לא משנה מתי איזה מוצא שבת רבי אבה אומר בשם רבי אלעזר חרבזר אמר רבי יעקב ברכה לא בגין טונטרן שמועין אין אני מקבל הלכה לפני שאתם אמרתם כי אתם ממוראים וניס אומר לכם בגין רבי יצחק בר נחמן נראה רבי אלעזר תרבי אמרו בשם רבי חנן בן גמר רבי נעזר לעולם הבדלה בכונן נדע דברי חכמים רבי עקיבא אומר הבדלה ברכה רביעית בפני עצמה רבי יעקב ברכה אמר ברכה רביעית אמר רבי יהודה מתברכה אחר כך מבדילים אומר קודם כל אתה חונן ואז אומר אתה חוננת תניה כרבי זה מצאים שיטת רבי איך דרבי אומר מהניך ביטוח כן הדעת בשבת אין תפילה אין דעה בתפילה מנין אם אין דעה בתפילה מנין כה וגם כאן אין דעה הבדלה מנין אמר רבי יצחק בר אלעזר מבדיל אחר כך אומר מטבע הברכה מה אומר אתה חונתן ח זה אומר את מטבע ברכה ברוך אתה השם רבי אלר בר שהיה אומר בת שחד משלוש הבדלות בן קודש לכון לחוש ישראל נאמין אמר רבי יוחנן אמרו פוחד לא יפחות משלוש סיף לא היו סיף משבעה הבי חוץ מהבטלות בתורה חורבן סימ יצא ואמר כן עמוד הבא עמוד הבא שנא עמוד לא דף עמוד >> בדיוק למטה בידית נפש לא להפוך דף בדף השיה בדיוק אומרת הגמרא למטה ידיד נפש הומור יצא ואמר בשם אבוב אבוי אפילו הבדלה אחת לא צריך להגיד הרבה הבדלות אמר רבי אבו צריך לחתום בהבדלה מבדיל מ קודש לכון ואם אינה בה מהתה שצריך לחתום אפילו פתח במבדיל קודש לכון חוזר ואומר במבדיל מקודש שלכון ויוסה ברביבון ברכות שפותחים בהם ברוך פותחים חות מים בהם בברוך רבי נעזר בן אנטיגנוס בשבן רבי יניו זאת אומרת שאסור לעשות מנחת שיבדין כמה מה דתמר אסור לעשות מנחת שיבדין כבותה אסור לאדם דבר צלכה שיבדיל רבי זירה ורבי אלעזר בן תגנוס ברבי שם רבי נמודה מרבי אם לא הבדיל מוצאי שבת מבדיל אפילו בשני וחמישי דמרת מבדיל מקודש לכאון בורא מורע שומרה מיד במוצאי שבת רבי זירה אמר שם רבי יהודה רבי אבא שם רבי אבא ברמיה יום טוב שכל להיות בשבת באמצע השבוע אומר ביום שביעי לשמס אמר רבי זרה לרבי יהודה איך יכול לומר שת ימין לפניו אמר לו יש טומה ותרה לפניו מה זה בן קודש שנכון רבי ירמיה ורבי זרם שמעון בחיה ברשה צריך לומר כן את המים ששמא במקם שלום בבסי שמחה מסכים שמה רבי ירמיה ונה מלמדן סקיים שמה בירמיה ממן צריכים תן עיניהם בכוסניהם בנר מה הכוונה אחר ברכת מורי האש בחזקיה שם בירמיה ארבעה מינים שבעליו נתעלים דרך גדולים ראשיהם למען ויקחים למטה תוספתא באותו דף תוספתא למטה הרואה עבודה זרה בארץ ישראל אומר ברוך ערך פיים מקום שנקרא מן עבודה זרה אומר ברור שעקר עבודה זרה מארצנו יהי רצון שתיקר עבדת זרה בכל מקומות ישראל הפחנו דף הפחנו דף ותשיב לב עובדיך עובדיה לעובדיך בחוץ הארץ אנו צריך לומר כפני שורבן נוכים שמעון אומר בחוץ צריך לומר כן מפני שהתידים נתגש נמר זה יהפוך רמבם חות עבודת כוכבים חוקותיהם פרק 12 אנחנו באוצר היומי אין אין מגלכים פעתי הראש כמו שעושים גויים שנאמר לו תקיבו פת רושכם חי כל פה פעם לפי גם מגניח שני זבד אחת כ שתיים גנח פאות בלבד מניח שיער כל ראש ואחד המגנח כל הראש כאחד לוקה הועיל וגניח הפירות במדברים מי שמגלח מי ש לוקח אם כן סייע ולברוך באישה שגנך בת ראש האישנך בתורה שנאמר לו תקיפו שחיט או שיש בתשחית בתקי אישה אינה אישנה זקן אם ככה עבדים יש להם זקן אסורים בהקפה כל מצוות עשה שבתורה נשים חייבות חוץ מב תשחיט ובל תקיף ובעל טמא לכהן כל מצוות עשה שמזמן זמן בנתירה אנשים תורות חוץ מקדושה כן ארבעה תורים ספק אם קרא שמע לא קרה חוזר וקורא מברך לפנינו ואני יודע שכ מסופק בכך לא חוזר מברך עמוד שנג מותר לקרוא במרחץ אומר מרן בסימן פד מחץ חדש שלא חצו בו מותר לקרוא בישן שכל העומדים עומדים שם נבושים תעמים צ שם שאלת חלום לא שאלת שלום לא יקרה קרת שמ פנימי שנה מחרחץ חדש שלא רחצו בו מותר לקרות בו בישן מה חיצוון שכל לומדים שם נבושים מתי מותר באמצעי שקצת עומדים ככה יש שם שאלת שלום ולא קריאת שמע ותפילה מותר להר שם דברי תורה בפנימי שכולם עומדים שם הרומים אפילו שירת שלום אסור ואסור לענות אמן בבית המחז באיזה מקומות סימן פה ה באיזה מקומות אסור לקרוא קריאת שמע הרבה בית סיפים לא ילך אדם המטונפות וניחדו על פי קר ק שמע אפילו היה קור בה צריך להפסיק שיגיע למבוא נתונף שיוצא משם אפילו שהיה כדי לגמור את כולנו צריך לחזור למקום שפס ויש שומרים שחוזר ב אפילו להר בדברי תורה אסור אפסו במבעות המתונפות בית הכסיה בית המחץ הוא המקום שיש בו צורה מרגליים לכות מחצ דברים דברים של חומותר לומר ששון הקודש חן הכינויים מותר שמות שלהם מחכים אסור נזכר מלו שפריש דבר מסור הפריש אפילו ש בענייני הכל חברים אנחנו הפכנו דף מדרש הנחומה והוזיה כתיב ככאב אדמה היה שהיה מלך והבקיר עצמו לאדמה מזכק לתורה יום אחד הזכבד אמר להם אתה מסכים בן זהב כותמת הוזיה הקדוש ברוך הוא מלך ואני מלך היה לך להשתמש בני מלך להקטיר לפניו בוא אך השם להקטיר לפניח פוחר עזריהו הכהן שמוני בני חיים כולם בכ לא חזו להקדיר אל השם כי הכהנים בני הקדוש תיר צד ש זה יצא קצב עליו קצף מיד זה אף דו מקטרת הגמרא פה עם הכהנים צרה צרכה במצו אותה שעה מי גרם לזאת מדרש רבה בא אמר רבנר מה טוב מאוד טוב מאוד זה מידת הטוב וטוב מאוד ייסורים לצוד ישראל מה הבריות באים לחיי העולם בא ספר הזוהר בראשית את תמכוח שלך 22 אותיות א' תתרה של מלך סתם אוו זיז שמיים וארץ חיבור שזכה קור בחיי אמר שנשפע מהשמיים סוד של אלוהים עליון של שמיים וארץ כל כמו שכתוב סוד עניין סוד של שני העולמות כן הם בוא עולמות זה העולם הזה כמו שכתוב זה ברא שמיים זה ברא שמיים וארץ שניהם עולמות הם זה הוציא שני העולמות שני העולמות והכל בכוח הראשי אני רואה את היור צדיקים כאור נוגע ממ שמים ניזונים כן מרו אכם רו מברא אלו פלזמה לנשים פלזמה לנשים הפלזמה לאנשים בראשית ברא אלוהים את עמוד שנז שנ ואת הארץ תודה רבה ו כל הנכלים הולכים אל הים תיכוני הזוהר הקדמת תיקוני הזוהר דרגה עשירית ביראת השם ישירה וישירה לא כל הפנים שווים ישירה שבוכת אדם מהקדוש ברוך הוא כדי שלא ילכה ארץ ריקה בור ריק אין בו מים בעניין התפילה בשתי פנים מרקותי מורנו מביא לקסר דר התפילה ואין צריך להלביש התפילה אבל חגזר דין צריך להלביש כמו שכתוב בגזירת עירין בדגמים חר גזר דין כוטי תפילות זכה תפילתנו נכונה סדורה שקורה בפגידנו ניסים תגלה ניסים למ דעת שם הוא האלוהים זכור מך ישראל תוקף גלותם ציעם שו לארצנו שח צדקנו במק שכתוב ויה צדק אזור מותניו ואמונה אזור חלציו מת מארץ יצמח קיים תבוא איתשו מראש מנו אמן כותי הלכות כן שדה לעקוב לי ככה בכורה מת יתברך קדם הכל כן ישראל אמונתם בהשם דקה אני מס כת בכורות לשני ישראל נפש חיים זאת בית עומדו להתפלל לפני גונו יתברך שיט גופו מןשם סיר רעיוני אבלים הבאים כוחות הגוף שלא תהיה עבדת התפילה רק בהנפש תן מהנפשו כל תענוגי הגוף שמרחם דוד מ חזק הוא מריך אותו יתברך זהו כוונת רי שיחשוב ליבו כי לומד בשמיים שאין לו הרגשות יהיו בעיני הנפש כשרה ושורשה בעבר הבא שהם יתנו לאדם תענוג היא מועס ותכלית למס כן מעמידים נגד עיניו איזה תענוג ימוס בה זה אוהבי השם סינורה עלו את השם מן השמיים עלו במרומים อ