הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר עח'

Kind: captions Language: iw בגאולה הפרת רביב בן תמר בדיל יהודה מנס בדיל סנד בזוה חיירות עזולה עמו ישראל מכל הבהמה הטהורה תיקח לך שבעה שבעש ואשתו מן הבהמה אשר לו טהורה היא שיניש ואשתו גם מעוף השמיים שבעה שבע זכר נקבה היות זהר על פני כל הארץ למה טהורה למה שקריבים קורבן בצטון טהורה את התורה לא את התורה שם העתים גב מאוב השמיים כוונה תהורים ויורש משם כלב ששה בני ענק את שש את החמן ואתמי ידידדי הענק אומר לאחר מיטת יהושע למה כי עדיין בי יהושע לא נקד החברון כמו שנמ בספר שופטים ולא נכתב כאן פניה החלוקה פה ראינו לפני זה שיהיהושע בעצם הרג את מלך חברה מעניין מגיע משל משווה דביר ושם בשם דביר לפנים קריאת ספר ויאמר כלב כלב אשר כת כי ספר ולקדה נתתי לו את עכשיו בית לאישה כדעתני בן כנ זכי כלב ויתן לו את אחסה בתו לאישה והיא בבואה סיתהו לישון מדביע שדה ותצנח מעל החמור מר כלב מלאך ותמר תנה לי ברכה רצה נגב נתתניה לי גולות גולות מים ותנת גולות עיות ואת גולות חתיות היא אומרת לו ארץ אני אגב חרבה מה זה חרבה היא בשעה אז מה אני אעשה עם איך יהיה מים? תן השדה עם מעניין מעל ועם מעניין מתחוף זאת נחלת מתי בני המשפחותם מסכת משנה במסכת פאה פרק ז' המקדיש משנה ח מקדיש קרמע שלא נדו בעוללות אין העוללות לעניים שנדו בעוללות העולות העוללות לעניים רבי מי יוס אומר אתנוסכר גדוליו להקדש מה שמשיכים כל שעה בתוך הקרקע של הקדש איזה זה אישחה בעריס קרם של גפנים שלה מודלות על גבי כלסאות ועצים כשאנו יכול לפשותט את ידו ולטלה כלומר לאחר שעבר מעליה לא יכול לפשותטו בתלה כרשוב לקחתו בר גליות וגפנים עומדים על גבי קרקע שדורכים עליהם ברגל מי שיעבור ממנה כבר זה נקרא שקחה יוסף נכנס בתום מצבת ברך עלים מאוב בסמים אחר כך אומר הבדלה אם אין לו אלא אחד מניחו אחר מזון ששם כולם מאחריו אומר הבדלה מוצאי שבת מוצא יום טוב מוצא בכיברו מצא שבת יום טוב מציום טוב לכול שב רגיל אומר הרב דר תרבי שאינו רגיל אומר אחת או שתיים חברים הגענו לגמר גמרא במסכת שבת דטז עמד אומרת הגמרא אלא מתה נתמו מטומת הנוגע בגבן כדין כלי חרס מי זה כלי זכוכית הרי אתה משווה את כלי זכוכית כלי חרס למה תנן כלי חרס וכלי נתר טומתן שמה זה לזה שניהם מטמאים שניהם מטמאים אחרים מה זה מטמאים מקבלים טומא שני מטמאים אחרים אומרת הגמרא הרב שמן שמתמאים מאחוריהם שאם נכנסה טומאה לתוך הלל אחוריהם הכוונה שחקוק להם למטה ראהם נטמעים שנחשבים אחורי הכלי כתוכו משום שיש להם בית כיוון כל שכן שהם תמים אחרים מאחוריהם אבל אין מטמאים מגביהם למה שכל חרס אינו מטמא אלא מתוכו ואף שגבו פתוח לטומה ואחר שנטמק ליחרס מתוכו מטמא אחרים אף מגו בגבו ושבים אין שאין טהרה במקווה לחרס אלא שבירתם בלבד מטהרתם ת הגמרא כלי נתר כלי חרס טומתן שווה אבל כלי זכוכי לא לא מקבל טומא תגידי שהוא שווה לו אולי מקבל טומף מגבו אמרי כיוון לדמוד מלכלי מתכת דק נשברו שניהם תקנה שמנו רבנן כי כלי מתכת הכלי זכוכית שוב כשננה מעתה הבדין טומת כלי מתכות תיקבלו יום ישברו רחמם טומתן חזרו ותיקנו יחזרו טומתן תנאי כל חרס פשוטים קבלה טמאים נשברו תארו ואם חזר ושם עם כלים חזרו לטומתם שנה לגבי זכוכית לא קבלים כל כור צוכים שם טהורים קמים ואם נשברו טרו שום שבטל מם תורת כלים ום חזר שם כלים מקבלים טומאה הם יגו בטומאה מכן לב ומה יצא מהקושיה מה שמע דווקא מכאן לבא מקבלים טומפריע אם אתה משווה את זה לכלי מתח למה שיקבלו טומא הגמרא טומת כנ זכוכית אינ מדרבנן חזרתה טומאה ישנה מדרבנן טומ דאורייתא הכי טובה רבנן שוב את הטומ אומרת הגמרא טומא דרבנן לא אכי טובה רבנן את הטומה ישנה שוב מקשינם פשוטהן מנתמכלי מתכות זה פשוטי כלי מתכות מדאורייתא נין הוא שנינן מאחר כניס זכוכית דרבנן דיבר רבנן יקרה יהיה חידבנו בים שמים דאורייתא ולא ישרוף עליהם תרומה וקודש רב אמר לעולם דף טז עמוד ב כל זכוכית כל גלי חרסע עולם כל חרס וכלי חרס דמוני עולם כל זכוכית קלי חרס דמו לגמרי ולא שבינו כל מתכות כל כקשנחנו נזמן מגבן נחר שטמכו לא קשה והוא כלי זכוכית הוא שקוף ונראה בתוכו שם שנראה ברור פה תוכו מי בחוץ זה כבר תפנותיו אז רב אשר רוצה להגיד זה דומה לפני חרס שנינו שמעון בשטר תיקן טובה אישה וגזר טובן כלמתחות אומרת הגמרא כלמתחות יוריתנינו תים ארז את הכסף אומרת הגמרא לא נצרכה אלא לטומשנה שבר שם כלים חוזרים טומא מה יש אמר רב יהודה הרב מעשה בשל ציון שלמה ציון המלכה שעשתה משה לבנה ומו כל כולם שברתם תוריד חם שמים כלים חדשים חכמים אותו מתישנה מה היטע שהוא מקדר מחטת נקובן שאם יועיל בשבירה אין לך אדם שמתין שבע ימים אלשברן תקננו ין בשביל לטהרו שתקח תורת מחתן לכן גזרו שלא מענה להשבירה אומרת הגמרא נחמד אמר לכל הטומות אמרו אלא לא לכל הטומות אמרו אלא לטומת מועד אמרו שפיר לכן צריך להמתין שבעה ימים אלא למטה אמר שכל תומתו מה יקל ממר אמר הביה אין הכלי יוצא מדי טומתו אלא שניקח בשיעור כמוציא רימון כל מי שזה לבתם תורת כלי שמה דרש השם אלא רכבנו בכדי טהרות שעשה בו נקב קטן מכם מוציא ריבון ועדיין מטמא מעיקר הדין וא אמר אין הכלי עולה מטומן לתורמן קדשים לתבילה ערב שמשור הרי יוצא מדי טומה תקנו לא יצא מדומתו גזרה שמה ירו שמשמשים בקליבה ביום ולא ידעו ששברו ותיקנו אלא הסברו שנתר לטבילה מרו תבילה בת יומול ולטאר ויבוא לטאר קודם הערב שמש אומרת הגמרא מה בין הביה לרבה כבני דרצפן מרצב שברו לגמרי פי הבהיה שמה לא יקבנו יש לגזור תמ דרבנן שם דחשן שאחר שיתקנו לא יכירו בו שנשבעה קלים אחד שנייה נתכר בו שנתחדש שנינו במשנה 18 דברים גזרו בו ביום הגמרא שת מצאנו 11 דברים איפה יצא לך 18 אומרת הגמרא זה איפה יש עוד שמונה וידח מה היא תנן המניח כלים תחת הצינור שהוא מרזב של קבוע בקוד קבל מ גשמים אחד כלים גדולים לא נחשבים כלים מרוב גדלים אחד כלים קטנים של מחשב כולי אבנים כלי אדמה גללים שאנם חשובים קבלטומ עוסדים את המקווה אחד המניח את הכלים בכוונה שיפלו לתוכם הממים אחר כך ואחד המניח אחר כך כך שוכח עברי בית שמ בית הלל תערים את המים שוכח כיוון שאין דעתו עליהם חשיב שהובים הרי הם כשרים למקרה אמר רבי מאיר למנו ורבו בית שמאי לבית הלל מפסקה הלכה כבית שמאי מדים בית שמאי לבית הלח את הכלים בחצר בשביל שבו גשמים מיד תוכה ולא הותח את הצל אחר כך שכח אותם בחצר שהוא טהור למקווה אמר רבי יוסה לא כן דן מחלוקת מקומה עומדת שוכח לא אוכי הלכה כמותן מה אמר רב שכשיעין דיבר אמרי הכל מודים שנחם משעת קישור העבים טמאים למה הוא יודע שיש שמה עד פיזור האבים דברי הכל טאורים מתי נחלקו שנחמשת קישור האבים התפזרו האבים וחזרו תקשו בית היל סוברים אחת תפזרו אברים בתנה מחשבתו בית שמאי סברים לא בטלה מחשבתו הראשונה אומרת הגמרא מטורנן בא רבי יוסד אמר לא נמנו בית שמאי ורבו מחלוקת הזה מקומה עומדת להלחה כבית תילה אז אין 18 דברים יש 17 גזרות אמר רב חמ יצחק בנות קוטים לידות מהרשאם סתם בה ביום גזור אומרת הגמרא בדחמה היא נתנה כל המטלים האלילים על המתים עליו אוהל מביאים את הטומ אל הכלים שתחתיהם אבל צריך שיהיה בהם שיעורף עובי המרדה עובי המרדה אנחנו בתלמוד ירושלמי באוצר היומי מסכת ברכות פרק ד רבי זירה בעק אומר רבי יוסף מה לחדש בדבר אמר לו אפילו אמר נעשה לפניך מדי וקורבן נוסף יצא אפילו שינוי קטן רבי שלא אמר בשם רב מתפלל יחידות מצר פלים פלילים מהם ביזיר הרב נחמן יעקב ויושבים מנד מצלון אתה צלותה שתפללו בתפילה צור כמה רבי נחמן ברקו מצניה פעם נוספת תתפלל אמר לו רבי זרה בן התפללת אמר לו אני התפללתי אני חוזר מפניל למה אחר שרבי שנה משם רב אמר פניל מצא עשר פנילים חוזר פניל מהם רב חרבי יונה משם רבי זיר פל שרב מציבות פנים של מוסר פנים לא להתפלל שחצת פנים של מוסר אם זה שהוא מתחיל גומר שתחיל שניח ציבור כדי לתח פנים לו פנים איזה אמן חלוקת מורים אחד אמר מן שמ הקדוש ואחד אמר מי שומע תפילה אמר בפנחס לא פיליגון מי שאמר בעל הקדוש בשבת מי שאמר ב שומע תפינה בחול אומרת הגמרא תמנתנין על רבן גמל מ שוצא את הרבים דחובתן הגדול מציפור אמר שם רבי יוחנן ח כרבין גמליאל ואינן כרבן גמליאל ברכות הנמרות בראש השנה ששניח ציבור מציא את הרבים אפילו מי שבק רבי זירה ורב חיזדה היו יושבים בזמן תפילת ברכות ראש השנה אחר שהתפללו הגיע תפילת הציבור קם רבי חסדה והתפלל אמר לו רבי זרא לא התפללת אמר לו מצליענ חזר מצלי חוזר מתפלל למה נחת מערב שדו תלמידים ישראל בבן אמרו שם רבי יוחנן לך חרבן גמלי כעתה פני לא כיוונתי אני לא כיוונתי בתפילה חוזר פליל אני לא כיונתי הייתי יוצא ידי חובתי משמע שאפילו בכי יוצא ברכת השניח ציבור אמר בזירה יהיה טוב שפסק פסקו כרבן גמליאל אף על פי שרבים חולקים עליו למה כל תנאי תני שם רבן גמליאל רבי יושיה שלך את הברייתא תננה בשם חכמים והלכה כרבים רבי אדריין רב אדם מקסרין אמר בשם רבי יוחנן מי שרוצה לצאת בדיח חובתו מה שומח שומע מה שולח ציבור שיש שם בראש התפילה משמע ברכות על הסדר מרבית מחובר מתנה כן סדר ברכות אומר אבות גדול שוד השם נדרן הלך תפילת השחר בתלמוד ירושלמ רמבם חות עבודת כוכבים חוקותיהם הלכה ו פרק ט נראה לי דברים שמיוחדים למן ממני עבודת כוכבים באותו מקום אסור לקל העובדים שבאותו מקום לעולם דברים שאין להם מיוחדים להם אוכרים אם פירש עובד כוכב משוק לעבודת כוכבים אסור אלא אם כן פסדום להקריב לעבודת כוכבים קרים וחוזר על עבדת כוכבים היו מעורבים דברים מעורבים דברים מיוחדים דברים שהם מדים לבונה שחורה מוכר הכל מסתם וחושב ש חוששים שמלקט את הזקה לעבוד כוכבים שם שלנוכים לעובד כוכבים דברים שמחזיקים דיהם הם הם לוכים ד שיש בונכרבים כונדובים אריות זן ושנלהות הן משחיזים להם את החרב כל שאסור למכור לגוי אסור למכור לישראל החשוב למכור לגוי לכן אסור למזור למכור כלי נזק לישראלים יש יהודי שהוא רוצח לא לת ישראל שוכנים בין עבדי כולכם פלו להברית קורז לעבוד המלך סותם בד שצמלחמה צרם לצו מגינים עלים שים בתוכ שיש בה עבדת כוכבים תלך חוץ על אסור להיכנס בתוכם חוץ לעבדת כוכבים תר ללך בתוכה הולך ממקום למקום אסור לו לעבור שיש בו עבדת כוכבים דברים אומרים שהדרך מיוחדת ממקום דרך אחרת נקרא בזו הדרך מותר אסור לבנות עם הגויים כיפה שמעמדים בה את העמדת זכרה אם עבר בהנס חרמת בונים כתחילה את הטרקלין החצר ששותה הכיפה עיר שיש בעבדת כוכבים מאותרות של המותרות המאותרות אסור לדון שבתוכם של חזקתם של עבדה זרה חטו של נותרות בהנאה חנויות של גויים אסור לסוכה פני שמנעניה עבודה זרה ארבעה טורים סימן ס ברכה שנייה בלי ג פתיחתה רב יהודה אמר אהבה רבה רבנן אומרים אהבת עולם ש כרבים פס כרבנן והגאונים חיהו לומר שאחי תאורית אהבת עולם צניים כן נוהגים באשכנז פל ברוך מי שמוכן ברכת יוצר אור חותם ברוך אתה השם בוכר בעמו ישראל באב דווקא צריך בלא ברכות יצא קורא בתורה בגל כב יצא פרש רבנו פתיחת בירושלים ברכות אינם מהקבור על פירש לא אמר ברכות כלל מהקבות עניין כמעקבות שם שינה הסדר משל בסוף תחינן אומר כתנן כבני בו יצא שכיוון לקרות כדי לצת קרה של מצוות צריךות כוונה אלא פירושו מתחילה קוראים להגיע וקורך זכותם שקורא על פי המצורה מדקדק כאמר שאם כיוון קרבותה נקראתה צבא להלכות גדולות פסק במצוות צריכות כוונה מצב לצאת כתבני אבי אנחנו בשולחן ערוך סימן עג שניים שניים בתלית אחד מוסר שניהם נוגעים זה לא קוק קריאת שמע אלאם כן תל מפסקת ביניהם יושן וכולי יושן עם בניו דם קטנים מותר לקרוא בחצר פנים עד כמה חשובים קטנים עד תינוק עד שילו אתבט ש תינוק את יא שני הבי הביאו בית צר גם שנו דוגים תינוק הביאו בצר אסור ולא הפסג לא הביאו מותר במשנת מדרש תנחומה אמר אמר לו נוח ריבון שמ אתה חוזר מביא מבול אמר לו לא נשבע שמה יהשם יתרח אני כוח ואומר כי מנוח זאת אושבעתי אתה מוצא מנותו שעת שבנ ש 40 יום היו עושים שמים כל שנה שמרו לו 40 יום שב בנה שתובת בית המקדש בקשר חמים פסקו מן העולם שנמר בשנה 11 בערך בול מה הוא בול ירח שבוללים לבמות בתוך הבית החבר עושה בולין בולין ח בול ירח שבחרו 40 ביום שבול אמר רבי אברה מדרש רבה תן לקדוש ברוך הוא קוש ברכה ברכה אמר רבי יוסף בר סימון מחל גבר ששבנים של אדם הראשון אמר רבי סקדוש ברוך הוא ברך חתנים קשת קלות בקרחים קוב אני מניברך אותם קשת קלות בן את הצל חולים שנמר ורא לבן קובר מתים בור טוב בגב שמח שמתן מראה פנים לאבד ויר יעקב מהחמים כתבלי ספר הזוהר אמר רבי אלעזר יום אחד בית המדה ש את החכמים מה שאמר רבי עקיבת שנשמה שם זה ספר מלכם אמרו לו ודאי הרבה עקיבת שגדי לבני שיש ודאי סוד עליון יש כאן בוודאי שהבני שיש טור מוציא מים זקים הם רמוזים בראש ות וץ חיים שח שניים ויצר שני יצירות עליונים תחוכמה בראש חוכמה בסחוכמה הם כנגד שתי עיניים שתי בגלל שהתורה משני לחות עלים שמוריד ישראל ולא זוכרים זה גרם עובדה בית ראשון ש נפלו רחו ב יצר לכן אמר רבי עקיבא את שתגיעו להבני שיש תומים אל תו שקולים בני שישתורים החות שיש בהם חיים לב חכם לימינו ולב כסי לשמנו זה השאלה של העץ הדעת טוב לפני שישתור סתלק עץ החיים שקרים לא יפול נגד עיניים דבר נגד עיניים דבר אחר נהר יוצא מני עדן אין קליפות נוחיות הוא נטוע בגן עדן אין שם ערבוב של קליפות תיקוני הזוהר תך מצד הות שסדר שחים כלפים מבחינת שש עושה מצד העמודה סדר נזיקים שמשם כל הגבורות סדר קודשים נצח דעת צות כותי מר נותן שלוש בחינות חרוב מיניים שטין מחוזה המיתה ל את המלכות בןסתרח צדיקור זה דרך השנאמר חריב הרים בן של תעקום רצון מבחינת צדיקורה כל מיני נשיטים מחוזה שתי מידות רעות שלך מדברו בעניות תקן אותם הצדיק רזנת 60 גיבורים כולו נקוטי תפילות כל הטובות וניסים שעשית נותן מה אתה עושה איתנו כל שעה בשביל תכלית הטוב שז כן הדעת ממך כן רחם תקבה מתחבה בלייבן עזור להפ בלב הנפשקותי הלכות אני צריכים לשור תפילין בעצמו יד כה קר תפילין בחינתך הפג שם כל היסור צריך ירך עבור על הקנך בס זהו בחינת קדש לכל בכור נפש החיים געבו בית האופנים רמז שניהם אשר הריב משה ידו וגבר כי ידיו של משהו מלחמה בני אופן נזכר פה שיש חילול שמו יתברך את עמלק מרוב חותך חיוך מסתכלים כלפיהם על עבד שרק הם מתפללים ך שמו על חילול אביהם שבשמיים גברים אין חשוש חשמי שליחים עצמה מנגד צער של כל הצר שלהם רק בשביל השכינה ואז היו מתפקים ברוך השם