
הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר ע"ז
Etude de Torah
הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א השיעור המרכזי של הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א, הנמסר במוסדות התורה "חזון מרדכי" בהרצליה, ע"ש המקובל האלקי רבינו מרדכי שרעבי זצוק"ל. 🗓️ השיעור המרכזי נמסר בימי שני ורביעי בשעה תשע בלילה בישיבה בהרצליה. מטרת השיעורים היא להפיץ תורה תוך שימת דגש על מידות טובות ויראת שמיים. לתרומה לשותפות בפעילות הישיבה או לקבלת ייעוץ מהרב מאיר דוד שמואלי שליט"א: https://nedar.im/aDPy פרטי התקשרות: 📞 משרד: 03-778-1778 📧 דוא"ל: yhazonm@gmail.com 💬 ווטסאפ: +97237781778
Transcription
Kind: captions Language: iw טוב חברים אנחנו מתקדמים שבת דף טו סדר עז באוצר היומי היום יז באלול תשפ ויאמר אדוני לנח בוא אתה וכל ביתך לתיבה כיותך ראיתי צדיק לפניי בדור הזה ולא נאמר צדיק תמים למה מכאן ש אומרים שברכו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו קצת שבחו אומרים בפניו יהושע פרק דו ונצאה בגיבול מן בעלה ימה אל הר סעירי ועבר אל כתף הר יערים מצפון האי כסלון יש היום מושב כיסלון וירד בית שמש ועבר תמנה ויצא הגבול כתף עקרון צפונה ואת הרג גבול שכרונה ועבר הרב בעלה מצא יבנהל מתוצותיו גם מה גבול ים הימה הים הגדול וזה גבול בני יהודה במשפחותיהם מול כלב בן יפו נתן חלקוך בני יהודה על פי אדוני ליהושע את קריית ארבע אבי הענק הי חברון מה זה קריית ארבע? אומר, היה ענק אחד שקראו לו ארבע. רק אתמול התחדשים. קריית ארבע. אבא של כל הענקים קראו לו ארבע. הוא היה ועוד שלוש בנים האלו, תלמאי, אחימן ושישי. הו שלושה בנים ענקים, אבל הוא היה ענק. ענק. הוא היה בולדוזר אולי רבע קילומטר קראו לו קריית ארבע ארבע קראו לשם שלו ככה תראה גם מצודות דוד כותב אבי ענק רצה לומר ארבע הוא היה אבי הענק רצה לומר הגדול שבענקים גם השומטהור תמיד ידענו קראת ארבע יש שמה ארבע זוגות כן יש ארבע ענקים ידענו לא ידענו ארבע זה שם שם של בן אדם קריית ארבע פירוש שלישי רק אתמול בזכות האוצר היום מתברר מסכת פאה משנה פאה פרק ז' משנה שביעית קרם שכולו עולה לוות רבי מה דינו רבי אליעזר אומר לבעל הבית רבי עקיבא אומר להנים אמר רבי אליעזר אמר רבי אליעזר כי תבצור לא תעולן אין כי תבצור לא תעולן אם אין בציר מנהן עוללות אמר לו רבי עקיבא מך לא תעולן אפילו כולו עוללות כלמה נאמר כי תבצור לו תעולן אין להעניים בעוללות קודם הבציר כלומר קודם עושים בציר אחרי זה יש עוללות הגענו לגמרא דקצב אתה רואה אנחנו רואים בביאור אומרת הגמרא נתה שלמה וגזר על טומת ידיים לקודשים שכל כל נוגע באדם שנם תבולות בקודשים היום מטמא אותם ואתהינו בית שמאי בית הנל גזרו שהוא פוס עליו תרומה גופה אמר בדם שמו 18 דברים גזרו באותו ידחי דברים נחלקו בתלב בית שמאי פסק הלכה כבית שמיים תניה הושבו לא נחלקו אומרת הגמרא בוא בהם נחלקו והושבו מחר הושבו גופה אמר רבונ בשלושה מקומות נחלקו שמאי והל עצמם א' אלוהים שמאי אומר יסא שיש ששיעור מכו לחמים להפריש חלה משיטם הריסותיכם תרים מו חלה כמה זה העומר עשרית עיפה והעיפה שלו שים סקבים צעיפה יש 18 קבים לל אומר קבים ואלה חייבת בחנה חכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא קו המחצה חייבת בחנב ככה זה היום כמה זה 43 ביצים וחומש שהגדילו המידות אמרו חמישה רבעים של קו של קמח בים בחלה רבי יוסא אומר 5 רבים פטורים נחלה נכתיב ודווקא כן דווקא חמש רבעים ועוד משהו חייבים וידך באיזה עוד דבר בית שמאי בית הלל חולקים הלל אומר מלוהין מים שובים פוסים את המקווה אם נפלו ב12 לוגים נקרא הין למה אמר הין שחייב אדם לומר בלשון רבו שמרים תשעה קבין כמה זה 36 קילוליטר בערך רבי חכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדבר עד שהרו שני גרדים שער האשפ של ירושלים וידו שמיה ואבתיו והעידו שלושה לוגים מים שובים עושים את הג וקימו חכמים דבריהם וידך איפה דבר שלישי שנחלקו שמאי והלל שמאי אומרים שמאי אומר כל הנשים מראות דם ונתמאות אינם חוששות שמה יצא אדם קודם אלא דיין שאתה מתי שיעור נתמת הלל אומרים פקידה לפקידה ברגע שהיא בדקה ונמצאת מהרית מה מספק מאקתה הראשונה חכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא אינת מלי מפריע יותר מעת לעת מ-24 שעות אומרת הגמרא פרק הזמן שמת ממעט על יד מפקידה לפקידה עבר פקידה הראשון פקידה שנייה זמן מועט ועת ליד מעת ל אומרת הגמרא ותולק בית שמאי בית הלל בית הלל הלל ושמי עצמו והיקה ושלמים ביום טוב הלל אומר צריך צריך לסמוך על קורבנו שמה אומרים לא לסמוך אומרת הגמרא כי אמר רב הונה אחד דלק פלוקת דרב רבותב ועד היו לא חולקים איתם ביחד רק הם שניהם עלבם מת הגמרא והיקר שמאי והלל המוצר הנבים לגת מת שכשרו הנביאים מקבל טומאה והל אומרים לו הכשרו אומרת הגמרא בר מן ידיה היא נתם כשתיק ליל לשמיים עוד דבר שנינו לנו יוסא בן עזר יצרדיו יוס בן יוחנן שירושלים גזרו מן לארץ העמים אין זכוכית אומרת הגמרא רבנן 80 שנה קודם כן גזרו אמר רב קנ שכנ רבי שמעון בר רבי יוסא שלחו לו רבי אמר לנו בית וג שמעתם שם אביך שלח להם ככה מרבה 180 שנה עד שלא חרה בבית פשתה מלכות רומר אבחי ישראל 80 שנה עד שלא חרה בבית גזרו אותו מעל הרצה מבני זכוכית 40 שנה עד שלא חרב הבית גלתה לסנדרין שבה במקום שקוראים לו חנויות שב למה לכתה אמר יצחק שלא דנו דיני כנסות אומרת הגמרא דיני כנסות קדעתך אלא אמ שלא דנו דיני נפשות כן אז למה גלו הסנהדרין אמרו מוותב שום שראו כתרבו חוצכים ולא יכלו לדונם אמר מותב נגלה כי לחיבו קטן חכמים 80 שנה קודם החורבן גזרו טומא לארץ העמים מה 80 שנה קודם החורבא גם הם היו מהחכמים של אותו דור תניל בשמעון רבן גמליאל הזקן בן שמעון רבן שמעון בן גמליאל הזקן לנו ספני הבית 100 שנה שנה האחרונות שלפני החורבן נמצא דלל הוא ראש השושלת קודם החורבן 100 שנה ויוסא בן יועזר סרדה ספר שמה היו לפניו יהיו מהזוגות ה לפניו אמרנו דף חבר דף קצ ה קצה ההפוך אומרת הגמרא דתונו וגזו טומאה הגושה גוש של עפר נשרוף את התרומה ואבוירת דרץ ישראל לא גזרו ולא לארץ העמים ואבירת ארץ העמים לא גזרו ולא כלום בור רבנן ב80 שנה בגזור האווירה אומרת הגמרא אלה גזרו לטלוט עליו ולבד התורמה ולפוס להכילה למרד מתחילה חד גזרת היה צריך את תרומה נוגעת בשריפה ואמר היא לפת טומת ידיים תחילתן גזרתן שריפה מה שמע דווקא טומאת ידיים הוא דחילתן גזרה שריפה מדרחרינה לא אלא תונו רבי יוסף בן עזר ורבי יוסף בן חנן גזור הגושה מגע וגושה לטלוט עליו את התרומה ספק כוונת באווירה לא גזרו אור רבנן 80 שנה וגזרו הגושף תרומה נכנס באוויר גזרו לטלוטה אומרת הגמרא והקטי לא רבנפשנה גזרו סוף את התרומה אלא באושה גזרו כן אני שיש ספ ספקות סכים את התרומה ספק את הפרס מה ספק תרומת מת שנגע באפר ארב מרצעמים מה ספק בגדי המארץ ספק כלים הנמצאים ואל ספק ארוקים ספק ברגליים אלוה אומרת הגמרא, אלא מאתה ולא תן להם את הטהרה במקווה. כן? אז אנחנו בדף קצ"ה בדף מסכת שבת דף טו עמוד ב קורא שוב פעם מראש העמוד משני אלא תו הנו וגזו טומה גושה לשרוף ואויר ולא כלום באו רבנן פי שנה וגזרו גם על האוויר וגזרו לטלוט עליו בלבד התורבן לפוסלכינה אומרת הגמרא למרד מבחינתה חתה גזרה אותה לומר גוש צריך את התרומה נוגעת בו שריפה אמרפה ידיים מבחינת גזרת שרפה מה ש דווקא טומת ידיים ולא אחד שהוא לא לא הה לו בדיוק סדרים אומרת הגמרא מיד אחרינה לטו אינו יוסף בן יועזר ויוסף בן יוחנן גזור הגדושה לא תל את התורמה ואבירה לא גזרו שני גזרו ש כן אז באו באו רבי יוסא בן יועזר עושה ביוחנן גזרו המגב גושה לטלוט עליו הגושה לטלוט עליו את התרומה והאוויר ולא כלום באו רבנן וגזרו על הגוש לשרוף והתרומה נכנסת באוויר שרצמי ספק נטלוטה שואלת הגמרא ושהוא מקשין אני קטי לא רבנן פני שנה גזרו לסוף את התורה תרומה אלא בהושגזו תנן שלישה ספקות סופים את התרומה ספק בבית הפרס ואז ספק בעפרב מרצהמין ואז ספק מגדם הארץ ואז ספק נמצאים ספק ארוכין ספק מהרגליים כנגד מרגליים בהמה אילו על ודאי לוודאי מגן ש ספק תרומה צורפים ספק מגן משות היכי צורפים חמים רואים בשוט היכתולים פשוט הרבים טהורים שכל ספק מגע למה שישה ספקות והוא שתקין תונו יוסף בן עזר וסח גזור המגדושה לטלוט עליו ירב לו כלום באו רבנן של 80 שנה באו רבנן של 80 שנה וגזור על הכל לטלוט את הטומטו חכמים באושה וגזור הגושה לשרוף את התרומה וכק כן אומרת הגמרא כלי זכוכית למה גזרו בו תו רבנן אמר רבי יוחנן משנקי שואל בתחינת בנתם מנכון שבור רבנן ככלי חרץ אנחנו בעמוד קצה קצ בטור הכי שמאלי אלא מעתה ולא תנת המקווה עלמה תנן אלו חוצצים בכלי מזפת ואמרו בכלי זכוכי כן אומרת הגמרא כלי זכוכית למה גזור מ רבנן טומ אמר רבי יוחנן שלקיש שחינת מן נכון עשו תומרבנן כמו כלי חרס אומרת הגמרא מהתה ישבו לגמרי לכלי חרץ ולא תאמת הרב במקווה למה נן אלו חוצצים זפת ואמור בכלי זכוכית משמע שמענה לו טבילה ת הגמרא חזקנתן כגול שנקבוע זה לא שווה טיף ב תוכן עבר עופרת זה נקרא נשברו את הגמרא זה נקרא כלי מתכות רבי מירי אמר כל חכה מעמיד כל זכוכית שנקבו ביטים בתוחן עבר רבי שמעון בן גמליאל רבי מאיר מטמא שום שהכל לחכר המעמיד אחר ש לחכר כן כד כלי זכוכית שנקבו וטיף לתוכן עבר עופרת אמר רבי שמעון בגמליאל רבי מאיר מטמא למה זה מה מתקנים לא כדי שווה כלום חכמים אז עכשיו גמרנו את הגמרא עכשיו אנחנו בדף קצו תהפוך אומרת הגמרא תלמוד ירושלים מסכת ברכות פרק ד' יש לך למטה ביאור קוראים לזה ידיד נפש אח ו משנה רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפילת המוספים אלא אלא במניין וחכמים אומרים גם ביח שלא בחבר עיר רבי יהודה אומר בשמו כל מקום שיש חבר היחיד פטור מצד את המוספים אומרת הגמרא ביבי בשם רבי חנא מה הלכה כרבי יהודה שמה שו רבי אלעזר בן עזריה אומרת הגמרא מטשמואל אמרה כן גם מדבריו ששמואל שמע כן ם שמואל אמר אף פעם לא ביטלתי מוסף פעם אחד מת בנו של ראש לגלותה ולא ולא צלו ציבורה ולא התפללו מוסף לציבור ואני התפללתי ביחיד שמע מכאן שכאשר הציבור מתפלים היחיד פטור לא דרבנן פליגן מור יעקב הרי שם רבי שמעון חסידה רוקעים קייצים כצים שומרי תנים המתניטין לא אמר שהשליח צמור מוציא את הרבים חובתים כעצים פי שהם תמיד בשדה אלא השאר אדם חייבים שאר כל אדם חייבים מור רבי יוחנן ראיתי את רבי ינפל בש ציפור לך בעמ פלל של מוסף ואין חבחיר בציפורן שמע מינה דלת שמ מינה ציפורן מאמין הזה השוק של ציפור אף על פי שהוא רחוק מאיר נחשב כציפור שמאמינה חלוקים רבי יהודה ש רבי אלעזר שמאמינה שדם מתפלל מעליך 400 פל של מסרבי לא סוף דבר עד שלך אלא אפילו שהקדב אמות כו לךמר צריך לחדש בדבר שמל אמר צריך לחדש בדבר תוספתא אמר בדה לא נחלקו בית שמל ברכת שמתחילה הבדלה שבסוף לכן לקמהורסמים ב ש אומרים קודם מאור אחר כך בסל אומרים קודם בסמים ואחר כך מהור דף קצז רמבם כות עבדת כוכמ כותם פרק תשי שלושה ימים לפני החג של הגויים אסור לקנות דבר המתקיים לוות מים להלוותם אסור להיפר מפור להם מלווה בשטר משכול מלב על פי נפראים מישהו מציל מידם מותר למכור להם דבר שם תקיים יה קודם שילד יוםחגם דור בארץ ישראל שאר הרצות צחגם גם מד ונסא שלושה ימים ארבע נמצא ביום גם מים הרי זה אסור בנ אסור לשלוח מתנה לגוי ביום החג שלהם אלא אם כן דוד שלא מודה בעבות ככבים ואובדה כן נקודש דר ישראל לא יקבלנוש נאבה ואין הייתה עידן של גויים ימים הרבה שלושה ארבעה ימים כל אותם אחד אסורים ג שלפני ה אומר הרמבם כנענים עובדי כוח מזלותם יום ראשון יום מדהם לפי כך רוצה מהם בארץ ישראל חמישי ביום שיש צריך לומר עם עצמו סוכל נהגים מהם בכל ידיהם הלכה היום יום שמתכנסים כח מלך מרכיבים כנסים אלוהים יום חגם עובד כוכב שעושה חג עצמו דכו של מכנסו של נד בוברותו מן הים שצורים צה לבנו בנו אסור לבד כן אומר גם אם אדם שורף בגדים של עבודת כוכבים לא צריך לי בהם הפוך השם עוזר לו כן ארבעת תורים אור החיים סימן טה ראשונה ברוך יוצרוב בורך חושך תקנו לומר בורך חושך זכיר מדת לילה ביום דת לילה יום בלילה חותם ברוך אתה השם יוצר ואמר שר בדברו מריב רבים נזכר מיד ולא אמר יוצר אור וגם סיים ברוחתה שם צרות רות יצא בנים לא סיים קדים שאמר צרור בורא חושך שמדור מרים רבים לא יצא ידי חובתו יוצר משרטים אשרם אנחנו עמוד קצת צח תקנו כך משום דת פרק אין דורשים כן יוצר משרתם מארבע תורים סימן משרטים אשר משרתם תגנו לומר משום תן פרק אין דורשים כל יום נבראו מלאכי השרת מנר דינוך שנאמר חדשים לבקרים חייב שיותר משתחדשים שתם בעולם כן קדושה ז שביוצר כתוב רבם שני חיד אומר אותם כן תע כן אומר הרמבם אומר הטור סליחה קדושה שביוצר כתב רמבם שאין אחיד אומר אותה לכן כתב רב נטרונה ינני בהמה ברירה ברירה הקדוש ברוך הוא ואדוני בירוש כתב שאכל אכל יחיד יכול שלא בא לקדש סיפור דברים איך המלאכים קדשים לא דמי לקדושה שבתפילה נוהגים באשכנז לחתו לחתום כמה שר גדולים פחסדו אור חדש ציון קבל עד היום עושים את זה אורך אתה השם יצר אין נוהגים כן צפ כתב רש"י שאין לך טוב ביאור העתיד של מן החתים כן ברכה אור מתחדש ואדוני אבי כתב תשובה שפירן החתפתיחה צרעון שברא ברחו בשש ימי בראשית ולא היה עולם כדאי שתמש לא לצדיקים זה נאמר אנחנו גויים לאורך כן אז ראינו יוצר יוצר משרטים שום שתיו תקלו לומר משום דת פרק כן דורשים כל יומי יברו מלאכי השרת מנדי דינות שבצר כתב הרמבם שאין היחיד אומר אותם לכן כתב רב נתרונאי אלא אומרים בהמה עונים בהמה וירה הקדוש ברוך הוא אדוני אבי כתב שהיחיד אומר אותו השם בא לקד סיפור דברים ד קדושה שבתפילה שומר נקדישך מןריצך ששמה צריך עשרה כך כתוב במסכת סופרים שבצר חיד אומר אותה שאין אין הסיפור דברים נוהגים באשקנזחתום כמולס ד חסדו נזכה כולנו במרה לרו ברוך אתה השם מצרות ואין נוהגים כןספר כתב ראשי שאין חתום באורט שמנו חתימה הראש כתב בתשובה דש חתימה פתיחה צר אור ש הקדוש ברושה בראשית אולי כדאי להשתמש ב צדיקים לאזנים נאמר מי אור שחדש ששתיד הקדוש ברוך הוא תחדש לנו אין דעת רב שכרה גאון שכתב רב סלך ציבור שמ חדש אין בכך כתב אדוני בתשובה כת יוצר וערבית אומרים אותו כתב אדוני אבי בתשובה ברכת יוצרית אומרים שליח ציבור בנחת כן אדם יכול לכוון תמיד אם שליח ציבור בשתיקה גם מכוון נברשת מזיקה באמצע ברכה פונים ל דברים אחרים כשאדם קורא בפיו קורא מקצת ולא יצר כשאני מגיע סוף בברכה אני ממהר לסיים לענות המן אחר ברכת החזה ממת שלךצרכת יוצר בניין שצריך לומר לעמוד תחתיו אחרים טעם מגושב יה לכם אין השני החל משנה חילה הלכה שולחן ערוך סימן עב מדף קצט נועה מיתה בחילופן חילופי חילופיהן מפני המיתה אחר המיטה אם המיטה יש להם בהם צורך פטורים שאר המלוין חייבים אין מוצאים את המצו לקריאת שמע שצק קריאת שמע למה הפסידו את קריאת שמע וכן להוציא הם מפסיקים העם העוסקים בספ שפניהם מתאים אחד ואין המתניהם כל פעילים ש קברו התמרו אבלים כל המלכים לכם כל שים שם תשורה יכולים להתחיל לגמור פסוק אחד מהתחיל תחיל עומדים העומדים בשורה לנחמה הפנימיים שורים פניו פטורים רתנחומה צא מן התיבה אמר דוד והוציא המסגר נפשי שנוח בתיבה מפני תמיד הוציא מסגר נפשי שמפ מצו אמר לו הקדוש ברוך הוא נוח גזרה מפנה שלא תצא מן המסגר הזה ששמ 12 חודש וכן שק אמר שם בעת רצון אניתיך אמור לאסורים צהו מור לאסורים צאו ש אסורים למה בשעה שצר חורבן אסור לאדם שלא הקדוש ברוך הוא עושה קובונה כן עשה יוסף שלא בא שניה בצור וכולי דף ר חברים של מרסף ולד בשני בדנים הם מתי פתר בשנת הרב לכן אומר באיוב חזר והכבן גלמוד כן עשה נוח אבוא נוח שצא חכתיב לאסו אומר גם הבעלי חיים מדרש רבא הודו בתגתם רבי חנינה אם זכר ידו לו ירדו אמר רבי יעקב דבר חנין את שו בצלמנו כדמותינו ירדו שלא בצלמינו כדמותינו ירדו רבי יעקב דמין כפר חנן אמר יבוא בצלמנותנו ירד מי שצלמותנו ברך אותם אלוהים רביעי יום חמישי בארכה כדבר חמישי מר כפרה אמר רביעי רבי אלעזר שם זהשוע כבשו כ איש מצוה רבי יוחנן בן ברוכה אומר עד האיש ואחד ויברך אותם אלוהים האיש אומר לישו שלא תצא שוב סופה לקשנה תצא רבי ירמיה ורבי אבא ח כרבי יוחנן ספר הזוהרצמך אדלוהים זה אבא ואמה כל היצרך מה זה צדיק טוב למח זה עמוד המצעיכל שכינה לא מפרנס הצדיק אלא מנושכינה ממנו לא צריכים תחתונים אלא כולם שבגלות להשכנת חי מים מזחים ברכות של תפילה עץ חיים שוב בעץ החיים נתע בתוך הגן שלמר ולקח גם עץ החיים חיים לעולם השכינה לא שול את העץ של צר אחר שוערב רע שם עץ הדעת טוב רע קבל אותם זאת שכתוב השם בדד ינחנו מנו לך לא מקבלים גרים גפן חר אנחנו בעמוד רישראל כול עץ נחמד נחזור עלים יופי שנאמר שיח שמפ ארץ מצד טוב מהם רבים בהם שר נאמר ישראל מצד טוב ורע לא תאכל ממנו שהם ערב רע ויגיד הקדוש ברוך הוא שביום כלום ממנו כדו שתי עבדות בית ראשון בית שני ביום חולך ממנו מות תמות האם זה צדיק חינה עליונה בית שני מיד שסרוץ ישראל מהגלות עם הקדוש מחוץ מיד הנהר שחרב נמר בו בנהרצדן שקט את נהר זה עמוד אמצעיזו יוצא מעדן אמה עליונה שבותו זמן אמר משה אז תתפנהג על השם בעונג מה זה בעונג שעין הוא עדן נער ג זה עונג כמה כתוב בסר לו נמר שהוא התהפך להר רב עונג לנג למות אדם כועבים כמו מזל הוא כוונה כול ודע וזהו ונהר יוצא מעדן כות גם שם פרץ ארבע רשים שהם חצד אותו זמן רוצה להשאיר צפין דבר אחר משם פרץ ארבעה נעשים ארבעה נכנסו לפרדס אחד נכנס פי שני החש נכנס בדיחון כלוכן ואין שם פרד ארבעה ראשים אותם ארבע שנכנסו לפרד אחד פרס פישון פי שניח שני מקחון שהוא קבו בר עליו גבר שר ד שלישי נכנס בחידקת אחד וקל שון מחודי מפר הגענו לעמוד רג תיקוני הזוהר והיא תאמר בהיפוכה מסדרה שכינת צד השכינה שלמטה היא אמונה בצד הצדיק שבו קורים שני שבות אמן כותב מרן זה פירוש שמתה בכורה מגיע שדור לנו ולבודה שסנות מצדיק עושה אין צס פרי לבן שזרח סוד סתראים כותב מרן וזהו פירושו מתא בתחו הימים שדוע לגודה הזכיר שלוש בחינות מלה תתה מבחינת וידוי דברים בתחום היז צדקה שלח לחמך פני המים שדו לגודת צדיק נקרא אגוד לשון גדר שהוא גודר פרצום של ישראל ריבת את עצמו על הצדיק נקודי תפילות מלא רחמים חפץ הטיב את השמיים ואת הארץ חוץ בכל העולמות פי רבבות כדי לגלות את אלוהותיך אומר כן קוטי תפילות מלא רחמים חפץ את זה לבד בראת עולמך את השמיים ואת הארץ צבעם כל העולמות העליונים אלפים ורבי רבות מספר לגלות אלאותך במדברת תומק לכן באתי זכה לדם להכיר אותך שהרגיע טובה גדולה ניקוטי תפילות נקוטי הלכות זה בחינת מעברת של תפילין ששם אומרים ארצות שבחינת מעבר יבוק מה בכוונות כי הרצועה עם בחינת המשכת תפילין שבחינת אור 13 תג פין צועה שהיא בגימטריה שע שעניים של אור הפנים כמובן כמובא כמובא כארצות אומר ותי תפילות רחמים חפץים זה בראת את העולם כי קרוב הוא מתיב אתה כי אתה טוב מתיב לכל כל ורצית להטיב להראות לנו רחמנותך כן בראת את עולמך כדיזכה כדי שנזכה קר להכיר ולהכיר לדע ולהכיר אותך שאין שום טובה אחרת בעולם כלל בעלדך קוטי תפילות זה המעבר שמעבר יבוק בן התורה פשוט דקנרצוע שעורי רצואות מרוקות מבחינת ערך הפיים שאדם ממשיך על עצמו דרכות הפים ערך הפים אור הפנים שהם מתפידים תלכות פה ארוך מאוד השם הגענו נפש החיים רשו ואפילית דגמר שהחיטרש לדבר דבר בתפינתו כל ברכה לפי עניינה שלא תהיה כוונתו רק על צערו לא הדרך הנכונה באמת טיפה לך שיך לבקש קציר מעליו צער הרופא משקיעו סמנים חרפים חו גם לחתוך עבר הלאה אומר בנפש החיים שהחיד רשע לדבר דבר בתפילתו צוכה עצמו ועלצערו גם זה שלא תת כוונתו על צערו לא זו דרך הנכונה באמת תיפלך שיך לבקשני כל לפניו להסיר מעליו צערו עצמו סוכו איך ישפוך שח יתברך שמו לעסר מלה בייסורים מרטיה מסמ דחיה אמנם תכלית הכוונה צריכה שתהיה רק לצורך גבוה כמו שחילול השם אמנם אומר נפש החיים תכלית הכוונה אומר כן בעניין הרפואות שהרופא משכים סמנים חרפים אם הרופא מוכרח לחתוך תחנן אליו הרופא שלא ישכסמים שלא יחתו החולה עצמו סוחולק איך איך ישפוך סיכו לפני השם סיר מעלה הייסורים תכלית הכוונה צריך שתהיה רק לצורך גבוה כמקום שיש חילול השם צרת כלל ישראל ואומר עם השם מעוניים מחויב לבקש פורס שיח לפניו יתברך אמנם תכלית הכוונה צריכה שתהיה רק לצורך גבר יש חילול השם מקום צרת כלה לישראל חייבים לבקש ישפוך שיח לפניו יתברך על חילול שמו ואח שנמד שמו גם החיד צערו למה אדם שהוא למטה בצער וגם חיל צרופ מלכיל השם יש מקום לבקש פני יתברך צער של מעלה למה אדם בצער שכינה בצר אז גמרנו מדף טו ברוך השם לא לא אני רק מסוגת אתה יכול עוד אף או שאתה אין לך כוח



