הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר ע"ו

Kind: captions Language: iw טוב חברים אנחנו נמצאים היום באוצר היומי היום יז ב אלול תשפ ה מסכת שבת תד סדר עו מכל החיים מכל בשר שיניים מכל תביא לטבע לכ תיתך זכר נקבה יהיו מעוף למינהו מן הבמה למינה מכל רי מסדמה למנהו שני מכל יבוא אליך אומר רשי תודה רבה מה זה מכל החי? מרשי שד שניים הכל כולם לא פחדו משום דבר מהעוף למיניהו מה זה למיניהו מר אותם שדפקו במיניהם ולא השחיטו דרכם אז איך ידעו מעליהם באו וכל שהתיבה קולטה אותו הכניס בה תיבה הייתה רנדגן היא קולטת ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך ואליך ולהם לאוכלה ויעס נוח ככל שציוה אותו אלוהים כן עשה אומר רש"י זה בניין התבע וה גיבול יהושע פרק טו ועלה גיבול דבירה מעמק אחור מצפון הפונה לגלגל אשר נוכח למעלה דומים אשר מנגב לנחת ועבר הגבול אל מי ען שמש מ עין שמש כך קראו לי את זה איפה זה על יד על יד איפה על יד ירושלים ו תוצאותיו אין רוגל מה זה אין רוגל השילוח ועלה גיבול גבנום איפה זה גבנום איפה הרזתים כתב היבוסי מנגב היא ירושלים ועלה הגבול אל ראש ההר שהפני פני גי הינום יאמשר בקצם רפאים צפונה עמק רפאים עד היו יודעים איפה זה קוראים לו עם מקרפאים ותהר הגבול מראש הארמה אין מנפתוח ויצא לרי הרפרון איפה מאיזה נפתוח בכניסה לירושלים קוראים לו ליפטא ויצא אל הרי הר אפרון הרעפון [מוזיקה] רבותינו אומרים מן נפתוח הוא עין אתם ויצא אל ארפון ותר אל הגבול בעלי קריאת הערים אז כל האזור הזה של כביר שירושלים תל אביב קראו לזה א הרי הפרון כך קראו להזה שישה סדרי משנה באוצר היומי סדר עו קרם רבי מה זה קרם רואי מי ש נוטע כל עץ מאכל בשנה הרביעית מעלה הפירות לירושלים ואוכלם בקדושת מעשר שני או פודע אותם מעלה את הדמים לירושלים אבל אם שמתם לב לא כתוב כל עץ מאכל כתוב קרם קרם זה רק ענבים בעץ שם אומרים לו חומש אם הוא פודה אותו כן לא מוסיף עליו חומש ואין לו ביעור הוא לא חייב לברו בערב פסח שלש שביעית של רביעית ושלש שביעית כי מבאר את המעשות בית הילן אומרים יש לו בת ש אומרים יש לו פרץ ויש לו גם עוללות למייל קרם רבי עניים פודעים לעצמם בתנל אומרים כולו לגעת אומר אין בזה חלק לענים. תלמוד ירושלמי אמר רבי שע בן לוי הוא ההיכל לפני ולפנים אחד למה לפני ולפנים שהכל פוני בו. כן למה קוראים לו לפני בפנים שהכל פונים בו. שחה הגמרא עד קדום בבניינו שזה עומד בבניינו. חובנו מנין שהכל פונים אליו. אמר רבי עיבון ונוי לטלפיות. מה זה טלפיות? טלפיות שהכל מתלילים עליו. איפה? בברכת המזון, בקריאת שמע, בתפילה. איך? בברכה בונה ירושלים. בתפילה אלוהי דוד בונה ירושלים. בקריאת שמה פור סוכת שלום על יצחד וירושלים. כתוב אחד אומר אלך אשובה אל מקומי. וכתוב אחד אומר ויוני ולבי שם כל הימים אז רק עיניו. כצד פניו למעלה ועיניו פניו למעלה ועיניו בליבו למטה ואם יכוון את ליבו פניו למעלה ואני וליבו למטה ליבו כב בית קודשי הקדוש איזה בית קודשי הקדושים בחיה הגדול אמר כנגד קודשי הקדשים של מעלה של ירושלים שלמה שבית המקדש שם מכוון טיבור שנחלת אמר כשמטה יש מי שאומר שאתה מתפלל בבית המקדש היום תכוון על בית המקדש שלמעלה אמר רבי פנחס לא פילגן בית קודשי הקדושים שלמטה מקובן כ בית הקודשים שלמעלה נכון שבטך מקוון כנגד שבטך אמוריה רבי חיא רובה ורבי יניא אחד אמר שמשם הוראה יוצאת לעולם אחר אמר שם שם יראה יוצאת לעולם אהרון רבי חיה רובה ורבי יני אחד אמר שמשם אורה יוצאת לעולם אחר אמר משם ערירה יוצאת לעולם למי לגויים דביר רביחיה אמר שאם שם דבר יוצא לעולם לגויים אחר רמה דיברות יוצאים לעולם שבספינה סדה חמיד בו כנש היא סדה עזכריה רב סודות ואם לך סודות על ים יעפו הלאה הגענו לגמרא מסכת שבת דף יד אמר בברנם רבי יושי נה רבי אליעזר אומר האוכל אוכל שהוא ראשון הטומה נאסף הוא ראשון הטומאה הוא מטמא את התרומה להיות שנייה והיא פוסלת במגע תרומה אחרת לאכילה ואם האוכל אוכלו שני לטומ הפוס שני כמוה עושה את התרומה מאכילה במגעו אבל אינו מטמא בטומת שני שתוכל לפסות תורמה אחרת ואדם האוכל אוכל שלישי לטומה נעשה שלישי ולא פוסטומה אפילו תרומה אפילו במגוון אבל הוא פוסל את הקודשים שהשלישי פוסט רביעי בקודשים והכל שום גזירת חכמים היא רבי יהושע אומר האוכל אוכל ראשון בין האוכל אווכל שני אינו נעשה לשני לטומא מלבד והוא רק פוס את התרומה אינו מטמא לעניין שתפסות טומאה אחרת כלומר רבי יהושע חולק על זה על רבי אליעזר ואילו אדם אוכל חושישי לטומא אז רק הוא לעניין שהוא פוסל לקודש בלבד ואין אדם האוכל שלישי נעשה שני לפסו את התורמה בין האוכל האחל השלישי אתמה אלא באוכל החולים שנעשו התרת טומאה אומרת הגמרא הנהגה הזאת של חולין שנסו על תרת הקודש אבל טהרת הטומ אינה רק הנהגה פרטית שנפס אנשים מסוימים כן אומרת הגמרא האוכל אוכל ראשון ואוכל אוכל שני למה גזרו ברבנן טומאה הפסדות את התרומה זמניין דאחיל אוכלים טמאים חולין ועוד האוכל הטמא בפיב שקין משקין תרומה משדה לפומה ואז נוגע אוכל הטמקים של תרומה ופסילו התורה הזהירה לשמור את משמרת תרומתי שותה משקים טמאים למה גזור ברבנן טומא למה שלפעמים שוטה משקים טמאים לוקח תרומה ושם בפיב פוסל אותם אומרת הגמרא אינוח אותו דבר מה זה משנה מהבר ראשון אומרת הגמרא בגזרם באוכלים טמיים כת ילדפ משקים טמאים מה עוד תמה מתדשקיחה שהכניס משקים תרומה בודלפיל שכן דרך אדם שותטים אכילתו שיתה משקיעים טמעים ואחר כך כניס אוכלת תרומה מת לא שקיחים קם שמע בא ראשו ורובה במים שובים מים למה גזור ברב הטומה אמר רבי ביאמרבסא פי שבתחילה היו טובלים טומתם ממהרות מכונסים סורכים היו קשרים לתבינה תבינה תים עלים מהם שובים חילו עשוים קבעזור להם טומ מה היא קבע אמר הביה שהם אומרים לא אלו מהמקווה מתערים אלא אלו ואלו מהמקווה בצירוף מהשובים מתערים ולא יודעים שבשביל להעביר את הזוהמה נתנו את השואהבים את השאובים הסבורים שצריכים לצורך טהרה אסור למנוע טעות זו טוב מה השובים אמר לו הבהי אמר לו רבה להביאייה מה אףק מינה סוף סוף הם טובלים במי מקווה רבא שאומרים לא אלו מטערים אלא אלו ואלו מטהרים כלומר גם זה וגם זה או אלו או אלו אז בסוף טבלו במים שובים אומרת הגמרא ואתור שנפל ראשושלים מים שובים למה גזרו מנטומה אומרת הגמרא משום שאם לא גזרו בהלו קימה הפר למה גזור בנמה אמר משרשם משום תחילה אמרב משרשיה שום משום שבתחיל הם מצנים את האוכלים תרומה אצל ספר תורה ספר תורה ואומרים ספר תורה הוא קדוש והתרומה היא קודש עכשיו מה קרה באים העכברים לאכול את התרומה ואוכלים גם את הספרים אזו ברבנן טומא ועדיין שאינם נטולות למה גזרו ברבנן טומאה מפני שעדיין מסכניות הוא אי אפשר בגנם לתרומה שיגע בידיים מסואבות מה זה מסוואבות מאות מלוכלכות תנה אף ידיים באות מחמת ספר שנגו בספר תורה פוס את התרומה למה שום רבי פרנח למה רבי פרנ פרנח אמר רבי יוחנן חי ספר תורה ערום ולא מתפחד נקרא ערום הוא מזלכת דתך אלא בלא אותה מצווה בלא זכר מצוות אומרת הגמרא בלא מצוות אחרים בלא אותה מצווה אומרת הגמרא ומה גזרו ברשעה אם גזרו גזירת ידיים שניות לטומה או גזירת ידיים הנוגעות בספר גזרו אומרת הגמרא הנה מהסתם אדם גזרו ברשע קלים ממרכים אנחנו בדף יד עמוד ב מסכת שבת כמדך כזו ברשתו למי למה היא פוסלו את התרומה אומרת הגמרא אלא דידיים בעוד מחמת ספר גזו ברשע עוד שני במשנה בטבול יום פוס את התרומה אומרת הגמרא תבול יום מדאורייתא הוא אסור בתרומה זה לא צריך יח דבר הכתיב נפש אשר תיגב תמר לא יאכל מן הקודשים בא השם שבת הרי להדיה שלא ניתר לתרומה אחר שתבד אומרת הגמרא שמים מכאן תבוליום תוריד את זה עוד שנינו אכלים ש שניתמו במשקים פוסלים את התרומה במשקים טמים דמים במשקים טמאים דמאים מה הייתה טומת המשקים שהם טמעו האוכלים כלומר איזה דמי איזה אילם המשקים הבאים מחמת שרת הם ראשונים אז זה מהתורה למה כתיב כל משקה אשר ישכתה נטמא הבאים מחמת ידיים גם שהוא משקים הבאים מחמת שארץ עוד שנינו כלים שמשקים פוסים את התורמה הגמרא בבינן כלים מו במשקי דמים איזה הנה מה משקים דזב זה מהתורה נכתיב חי כזב בטהור אלא יראה כזב למה שבת את הטוב ותמתי לך הגמרא אלה במשקים הבאים מחמת שרץ זהר משום משקים דזרה מקשי גזרת ידיים תלמדי בית שמאי בית הלל גזרו שמיים והל עצמם גזרו תנ יוצא בן עזר צרדה יוס בן בן עזר איש ירושלים גזרו טומא לארץ העמים למה שאב קבר גוי מטמא בטומת מת לחכמים אב גם גזרו על פני זכוכית שקבלו טומא על פי שלא נמנו בתורה שמעון בשטח תיקן כתובה לאישה מה זה כתובה שיכתוב בכתובה לאישה כל נכסי אחרים לכתובתה חן גזר שומעון בשטח טומני מתכות אומרת הגמרא שמיים והלל גזרו טומה על הידיים חיטמה שמיים סיעתו והל סיעתו ואמר רבי יהודה אמר שמו 18 דברים גזרו אותו יום 18 דברים נחלקו בת שמנן אלא שרבו בית שמסיקה הלכה כמותם אז אי אפשר להגיד הלל שמיים הגמרא ללבשמיים חלקו בשלושה מקומות גם אמרבונה שלושה מקומות חלקו לשמאי תולו חיטמהטינו וגזור שיש לטלות את התרומה שנגובה שמסבד אכילה שורפים אותה כדין תרומה טמאה מדאורייתא אחר כך באו תלמידיהם ותיקנו ישרוף אותה ואמר אילפה ידיים מבחינת גזרתם שריפה לא שבאו תלמידיהם וגזרו, אלא באו שמי ואלה וגזרו לא קיבלו מו תלמידיו וגזרו וקיבלו מן אומרת הגמרא והקטי לא בית שמיים בית הלל גזרו על הידיים שלמה מלך גזר דמ רב יהודה אמר שמו אפשר שתיקן שלמה עירובין תילת צמרי בניים חכם מפחמ לי בגמני אמרה בת קכם בני שמח לי ושיבחפי דבר אנחנו בתוספתא בסדר עו הביאו לפניו יין ושמן ב ש אומרים יין בשמאלו שמן הרי בימינו ברך על השמן ואחר כבר ברך על היין בית הלל אומרים יין בימינו ושמנו ברך על היין חז ברך על השמש ותוכה בראש השמש מ שמש חכם מכותל פי שאין שרפת חכם שיצא הסוג שהוא מבוס רמבם כל עבודת כוכבים חוקתיהם הלכה ט עבודת כוכבים של יהודי אינה בתלה לעולם אפילו היה לובד כוכבים בשפות אין ביטול לא מועיל כלום אלא אסורה ב בהנהל לעולם תונה גניזה כן עבדת כוכבים של עובדת כוכבים שבאת ליד ישראל אחר כך בטלה עובד כוכבים אין ביטול לא מועיל כלום היא אסורה בהנאה לעולם בן ישראל מבטל עבותת כוכבים פשוט עובד כוכבים עובד כוכבים קטן שוטה אינו מבטל עבודת כוכבים עובד כוכבים שבטן עבודת כוכבים שלא של עבדי כוכבים א בעל כוחו על פי שנשו ישראל אחרי זה בטל בת שעובד כוכבים בטל עובד כוכבים מי שאינו עובד עבדת כו כוכמים ביטול ביטול תלת כוכבים תן משמש תן משמש מותרים והיא אסורה בהנאה כמו שהייתה שבתן את קרוב אותה הכוכבים אינה הבת אלה לא קצד מבטל אותה כותה את ראש חותמה אוזנה אצבעה חסה בפניה אף על פי שלו חיסרה או שמחרה לצורף ישראל הרוז בתלה אבל משכנה הוא מכרה לגוי או לישראל שאינו צורף או שנפלה על הפועל ולא פינה או גנבו עלסטים קק בפני שפניה הרי זו אינה ת אומרת אומרת אומר הרמבם עבודת כוכבים שנכוה עובדה בשעת שלום מותרת בהנאה שרי בתלועה משעת מלחמה אסורה פני שלא נכוה לפני המלחמה עובדת כוכבים ששברה מאליה שברי אסורים בענ של תלועה לפי כך הוא מצא שברי עבודת כוכבים אסורים בעשם לא בטלוע עבדי כוכבים אם הייתה שפרקים חזרה צריך לבטל כל פרק פרק פרקיה אומנכול ביטל אחד עבר אחד תלו כל השברים מזבח עבדת כוכבים שנפגם עשו בנה עד שינצץ ינצץ רובו בעד עובדת כוכבים בימוס שנפגע מותר איזהו בימוס בימוס אבן נחל זבח אבנים הרבה קצב מתים אבדי מרקולית בנה אדם הם בניין פפה הם את הדרכים אל מותרים בנה כן מותים את ההשרה כרסה ממנה עלה או זרק ממנה יונק נתן ממנה מקלו שרבית או שפה ששפעה שלא לצור צורקה זה בתלה שפה צורקה אסורה שפעיה מותר תה של ישראל בין צורקה בין שפיה אסורה לעולם שעובדת כוכבים של ישראל הביטול לעולם ארבעת הורים אור חיים סימן נוח מקורים קריאת שמה ברכים שתיים מלפניה ואחת אחריה ערב שתיים בפניו שתיים לאחריה סמכו מלפסוק שבע באים מלתיך שבע ברכות של קריאת שמע על משפטי צדקך בשמ נה ממתי זמנה שיראה אתחורג מו קצת מרחוק רמבם קרן שח סוף גשון צבע מנוכר לקרות את הקריאת שמע כוותיקין שמכבלים קרותם עד קודם נצחמה כדי שישיים אותה ברכותיה כוותיקים בנצחמה סמוך להתפילה מיד בנצחמה כן כתב הרמבם מצוותה ש קודם שהתחיל קודם נצח המרה כדי שיגמור לקרותה ברכה אחרונה נצח המקר משור זה כמו שיעור שעה אחת קודם שעלי השמש שעלי השמש מי שיוכל לכוון לעשות כן זכרו מרבה מאוד השם זקן מופתח לו שהוא בן העולם הבא מובטח לו מי שקם בהנעץ מופתח לו ולא יוז כל היום כולו מישהו אנוס שצריך להחזיק בדרך כצה בו יכול לקרות ברכותיה מיד אחר שעמוד השחר כן אם קרה מיד אחר שמ שחר בדיב שלא היה אנוס יצר ואין צריך לקרותה פעם שנייה שלא יהיה רגיל לעשות כהם אומר הרמבם אומר הטור אף על פי שזמנך חצוף שעה שלישית אם ננס ולא קרח קורותיים ברכותיה כל שעה רביעית מי הוא אין לא שכר כקורה בזמנם כאן ונחנו לא יקר ברכות ברכב ברכה לב שולחן ערוך אור החיים סימן עו שבעה סעיפים מי שמת לומד שהוא חייב לטבל עליו לא עלינו אפילו לא מתנו כברו פטור קרי ש תפילה אפילו אם רוצה להחמיר על עצמו אינו רשע יש מי שישד בשבילו צ להחמיר אין מוכים באדו מתבר בכלשבת חייב עד הערב מכשיר על התחיל להתעסק כבנו מכשיר חייב גם נתר ביום טוב שני דינו כחון יום טוב ראשון אם היה רוצה לקבור לגוי דינו כחול ואם לא רוצה דינו כשבת משמר את המת אפילו מתו פטור שניים שומרים זה משמרים וזה קורה זה משמ חופר קבר למת פטור יהיו שניים או יותר צריכים תופה פטורים יש נוספים מתים וקוראים סקים ואחרים נשמתים וקוראים אסור לקרוא כשמ תוכבה מות של מת או בתרות ואם קרה לא יצר מדרש תנחומה שישה נעסים נעסו בתום לצדיק איזה צדיקים? חנניה, משאל והזריה שזרקו אותם לאש. מה קרה? צף הכבשן ונפרס הכבשן ונמק יסודו ונהפך הצלם על פניו ונשרפו ארבע מלכויות פלא וחיה יחזקי המתים וכולם מן המשנה. אלא הללו ארבע מלכויות מורש מן הפסוק תכתיב גובריה יסיקו לשדרך משך ועבדגו כטיל אמון שבד נורא מנין שנשרפו ארבע מלכויות כתיבים כנשין אחשטרפניה סיגניה חבתה ברי מלכה והכן הדר זיה גבר דגי חבריו אלא כטילון שביבה דין נורא מות שיקשו מלכה שרת צידך שזרשן אמר להם הקדוש ברוך הוא אוהיל שמי ירדו אני יורד ומצ שנאמר צ משפט העשוקים ש מתיר אסורים שירן הציף להם את הכבשן נילה אותו ושבע אותו לארץ שהיה עמוק כמך המלך אמר להם וצאו לכם שהרי תיר הקדוש ברוך הוא ועשה לכם ניסים ישבעו לארץ אמרו להם יוצאים ממש המלך שלא אמרו ברחו להם נכבשן ניפים מלך שמ שו שחנושו נצא שבאר אותם כיל טמע ואמר שדרך משך ואבגו אבדו הילה פורקו ואתו דפקין מנגוון רע פוקוסקולו נאמר אל פוקו כ שנסע כבשן שבע לארץ והדפקין ברשותו שלחו ברשותי צו מי למדו מנוח שנכנס ברשות שאמר לו בוא אל התיבה בסוף צא מן התיבה פשפתיים קשורה וצא צדיק צרה מרה צדיק פשע שפתיים קשורה דור המבול אמבוש אמרו מה שדי כיבדנו כי נפגע בו ולא יודע למרו איסור רומנו יש גר ותושב אומר לבעל הבית פנק אליך וצא מצרה צדיק זה שנוח שאמר לו צא מן הטבע מדרש רבא זכר ומקבה ברן זה אחד מן הדברים שאנו תלמך זכר ונקבה לא קראו לו הונקבה אלא הונקוב ברעם רבי שעבר נחמי אמר רבי חנינא בר יצחק רבנ שם רבי אלעזר אמרי ברא בו הרב ארבע בריות מלמעלה וארבע מלמעלה אתה אוכל שותה כבהמה מי על הבן על הבן אדם פרי ורבה כבהמה מטיל גללים כבהמה מת כבהמה מלמעלה עומד כמלאכי השרת מדבר כמלאכי השרת יש בו דעת כמלאכי השרת ורואה כמלאכי השרת בהמה אינה רואה מתמה אלא זה מצד רבי תפדי בשם רבי אחליונים נבראו בצד דמות ונמם פרי ורבים ולא נברו בצד דמות אמר הקדוש ברוך הוא כן בורא אותו בצד של העליונים ורבה מן התחתונים רבי תבדי בשם רבך אמר אמר הקדוש ברוך הוא אם בורא אני אותו מן העליוני מוחי ואנו מת מי נתחתונים מת ואנו חי אלא אני בורני אותו מי הענינים מן התחתונים חתה ימות ואם לאחת יח ספר הזוהר בראשית דבר אחר סיך זה משיח ראשון יותר טר בבתכל עסבת מצמח זה משיח שני למה שום שאין שם משה שכינתה יתמר לעבוד וד את השכינה שעליו נאמר ועד עין לעבוד האדמה סוד דבר אסור שבט מודה זה משיח בן בן דוד חוקק בין רגלם זה משיח בית יוסף עד כיבוא שילו זה משה למה משה גימטריה שילו ולא יקמין ולא אותיות לוי כעת למה י של יקאת זה הולך ללוי דבר אחר בחו שיחד לו צדיקים שמצן מצד שצדיק חי עולם שיח שחי שלושת אפי אילן והם שלושה אבות מן חי עולמין שן אחר כל סבדשין שלושה עניים שהם והם ענפים אב ענפים שניהם בחשבון אב כולם נחזים במקום שיש שכינה עד שיבוא אותו אדם שנקרא שהוא יקוק זהו ואדם עין לעבוד את האדם לכן נאמר ברוךד תרם מצמח עד שיצמח צדיק ממנו אמת מארץ תשמח שנאמר בבתשלך מת ארצה די חכמים שנפשיים לא צומכים בגללות עד שבאמת מארץ מחוז שאמר משה בוא תורת אמת הייתה בפילו שלא יהיה מי שדורש את השכנה כמותו בגנין זה ואדם עין לאבות האדם מיד יבוא מיד מיד שהוא יבוא שהוא יבוא ומיד ועד יעלה מן הארץ עד מן אדנות עולה לו ונעשה אדון כל הארץ מיד שכע אותו פני כל הדבר ממנו משוכים ישראל למתש פנים של התורה דבר אחר די מטרגמור על מן הארץ כענן משכן בו משקים אתחמים בארץ באותו זמן ויצר השם את האדם אלו ישראל זמן צר הקדוש ברוך הוא בצירים של העולם הזה בעולם הבא ויצר נלה אותם בשמו ובצורתו לבית ודים י ביניהם דינוס קרשבן הוויה צרים בפ מטרי יהודים ו בגיד ד כי מרו צורים אראנוצרים ב2000 י ו חרות צורב זוגי ד יק צייר בנו ציורה מיד באותו זמן אתה צ בגנתה דעדן קדישה עדן אמה אלה ישראל קודשה ברכו וכולי תיקוני הזוהר אמונה היא אמיונה מצד החסד שבה בא קריאת שמע שאמונה והיא אתך מצד הגבורה שבו נאמר ולבוא בכונת אלן הקודש וגומר חוסנו מצד העמוד האמצעי שועות מצד הנצח וגם נצח ישראל שקר לא נחם מה היא סדר אנשים שהוא עוד ודעת ויסוד בסדר טהור עמוד קפו ליקות מורן ספילה לשון חשיבות בחינת מלכות שארבע בחנחק מלכות איך בני ישראל מעלים אותם אברה מכונים בשם דגים ולאכל תינה בן חז תפילין של תפילת של ישראל כמו שכתוב תילתיך תומלך שנתערב שרת בתפילתו בלבל מה עשה אותו האיש עשה שלוש בחינות קשרו את הצדיק צקה תעזרני באמת תקיים מה שכתוב שהבי השם תמיד זכה להרגיש אל תךותך כ הלכות חוזר שמקבלים כוח בנת הזקן עיוור זקן שבזקנים ש זקן מאוד הצדיקים הגדולים אפילו מדרגת בני עלייה אומרים מי יודע הלאה מי יודע מה יש עוד להשיג אפילו מדרגה בני הענייה הגדולים ועל ידי זה צדיקים גדולים פעם מחדש אפילו שמגיעים למדרגה הגבוה של תבי מדרגת בני עלייה אינם מסת מתבקים רק אומרים יודע מה יש להעשן בכל פעם מחדש כמו שאמרתי מהרב עד שבאים כל פעם סגות חדשות דקן צדיקים האלו יכולים להתחדש בכל פעם רוצה להתחדש בעבודת השם הם באים הסתר אחה הזו מפילה אותו בכל פעם פי מה שמפילים אותו רחמ צריכים לחזק אותו היות אותו בכל פעם בשבעה משביעי טעם זה הכוח מקבלים מהצדקים נפש החיים מה שכתוב לפני חלו רמה זה העיקר הגדול לעניין תפילה כוון רק להוסיף כוח קדושה גדל הכתר המלוכה תנסה לכן ראוי לאדם הישר שום כל כוונתו טוב להוסיף תת כוח בעולמות הקדושים מביא רוע חתומה ואיננו הרות ראש השנה רק על כבוד מלכותו יתברך וגם נוסח התפילה כל השנה על פי שפשוטו נראה רובו מסודר צורכי עצמנו כל מבין מקומו מוכרע שלא כיבני אש כנסת הגדולה רק פשוטי המילות לבד כמו ש תפילות נגד היו עולות ולא היה בהם בכלל כחלקות. ‏Ja.