
הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר ע'
Etude de Torah
הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א השיעור המרכזי של הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א, הנמסר במוסדות התורה "חזון מרדכי" בהרצליה, ע"ש המקובל האלקי רבינו מרדכי שרעבי זצוק"ל. 🗓️ השיעור המרכזי נמסר בימי שני ורביעי בשעה תשע בלילה בישיבה בהרצליה. מטרת השיעורים היא להפיץ תורה תוך שימת דגש על מידות טובות ויראת שמיים. לתרומה לשותפות בפעילות הישיבה או לקבלת ייעוץ מהרב מאיר דוד שמואלי שליט"א: https://nedar.im/aDPy פרטי התקשרות: 📞 משרד: 03-778-1778 📧 דוא"ל: yhazonm@gmail.com 💬 ווטסאפ: +97237781778
Transcription
Kind: captions Language: iw שלישי היום שבת דף ח סדר ע ברוך השם אנחנו נמצאים באוצר היומי היום טו באלום כשמע את הדוד היקר שעזור לנו לקנות את הישיבה פה אליהו בן רחל כל המשפחות שיתובו כל מי ש מי שיגידו בחור קדשמעת חברי דידי דוד בצלל בניפסרה קליד את כל סידורי החשש פת הרב דחריה יעקב בימ >> רב רפאל יעקב בן >> נמקשר אלי רני >> או למטה צי הכל נכון >> ח כמעט זכות שלי הרב >> תודה רבה בורך חברים אנחנו מתחילים אל >> אלה תולדות נוח נוח היא צדיק תמים היה בדור אותם את האלוהים תנך נוח קנים פרשה חדשה הועד והזכירו סיפר בשבחו שנאמר זכר צדיק לברכה אחד שקרא צדיקים מעשים טובים בדור אותם יש דורשים אותו לשבוח ולגניא שומרים היה בתור ראשו של אברהם היה כלום יש אומרים שהיה יותר את האלוהים התעלך נוחם אומר אשר התהלכתי נוח היה צריך סעד לתומכו ללך לשון עבר ויולד נוח שלא שבנים את שם את חם בט יפ מחידה רבי >> ועק יגוצר היומי ויילמגול יעזר בכול הרי הגלהד וחצי ארץ בני עמון עד הרואה רשע פני רבה מחשבון עד רמת המצב בוטנים מחנ אתגבו לדביר ובהמק בת הרב ב נמר סוכות צפר מלכות ציכון חשבון גבול כצרת הירד מזרחה זאת בניג משפחותם רים 11הם עכשיו אנחנו מסכת פאה >> מחר ב10 מסכת פאה שנה פאה תבואה שניתנה לשחת לקצור בדכה לכילה לבהמות או לעלומה לקצור כדי לאסור בעומרים אחרים אין בעגודי השום אגודות השם הבצלם למשיקך כל הדמונים בארץ כגון אלוף והשום והבצלים רבי יהודה אומר אין להמשיכך חכמים אומרים שתהמשכך למה רבי יהודה אומר סדחה גלוי חמים מה כתוב גלוי צריך משמע גלוי מיעוט אחרי מיעוט ואין מיעוט אלא לרבות נחנו בדף סג בתוספתא רבן שבנו גמליאל אומר עלוב אפילו לא טבע לימה לבציר מזמנים עליו עובד כוכבים מברך בשם עונים אחריו אמן כותי אין עונים אחריו אמן עד שישמע את כל הברכה כולה הגענו למסכת שבת דף ח כן כן מורנו ורבנו א כן כולל יום כוללת שבת בטח בטח בסדר בסדר כן הטוב זה יעמוד שיתבטל כל הפידה של רבי יעקב הזה שהיא תעמוד שיתבטל כל הגזירה הזו של היקוי הירח אמן אמן הכל יעבור לגויים אם כן אני אתקשר. תודה רבה. תודה רבה דנין זה רבנדס תפילה הולכים את הישיבה מעומק עליהם דף חבי אמר הביתי תירץ כל זה שיניח עליו כלשהו ברשות היחיד תיקון לעלמה לא פליגה כרב חסדה מלאכה למה למה חכמים לא חיבו בזיז קושו שיוצא שאתה מניח עלי משהו ומה הזכיןביננה עומד ברשות היחיד והענפים שלו נותים לרשות הרבים וזרק חפץ ונחל ונחל נופו וענף של נחלב חפץ לא בארבע לארבע מן הדין שאף רבי מודה שאינו חייב כיוון כדי לחייבוע הנחה ברשות הרבים צריך מקום ארבע על ארבע רבי סבר דבר כמרינ שדי גופו בתר עיקרו עיקרו יש לו ארבע מות מניח על הנוב ברשות הרבים כאילו הניח את זה על מקום חשוב הוא מחייב אותו רבנן סברה לא אומר שדג נופו בתר עיקרו לא מסתכל על איפה הוא לא נקרא הנחה חשובה ברשות הרבים לכן אינו חיים אמר הביאי זרק אדם כברת שהוא כלי עגול עשו מחצה לתקנים עגולם זרקה משותח רשות הרבים אפילו הייתה הכברת כבר 10ה תפחים ונה רחבה עשרה שישה תפחים אז אין בערב על ארבעה תפחים חייב לוצאה טוב גם רחבה שישה פטור הבא אמר אפילו אנה רחבה שישה פטור מה טעמה? אפשר לקרומית כי אפשר לקרומית של קנה שלא יעלו למעלה מהשרה. זה בולט במקום פיטור. אז הוא לא חייב על החפץ. הנחת החפץ כולו ברשות הרבים. אבל עם כפעה הכברת שנרחב השישה שישה על פיה שהייתה פתוחה למטה ותחתי ותחתיתה למעלה אין צריך שיהיה בגובה של קברת 10ה טפחים אבל בכל פחות משור זה לא פה טור שהוא עוגדו במקום בטור אפילו שבעה טפחים או משהו אחד בלבד עדיין חייב להנחתה ברשות הרבים למה שהגיעו שהגיעו שהרי בדבר כזה בשיעור כזה בש שהגיעו הדפנות הכברת הפוכה לאוויר בגובה פחות משלושה לקח כי יש כאן דין לבוא נמצא לקברת כולם באוויר רשות הרבים אגב שרה אבל אם היה גובה הכברת ההפוך שבעה תפחים במחצה איזה פטור למה יש פה דין לבוד מהקרק זה 10ה טפחים אבל ש אמר אפילו רחבה שבעו מחצה חיים למה מחיצת הכברת לתוכן עשויות אז אין שם מחיצות עליהם ולא אומרים להם דין אמרו לה עמוד גבוה תשעה תפחים שעומד ברשות הרבים ורבים כתפים עליו זרק חפץ ונחל גביוב אין פותרים אותו כזורק על מקום פטור הרי זה חייב אומרת הגמרא פחות מגובה שלושה טפחים מדרס תעשה לרבים רצוה שפי כך זורק ונחל גביו חייב אלו מגבר שלושה תפחים את גובה תשעה טפחים כי לא מרסרסה לרבים הוא גבוה יותר ולא כתוב מכתף היה להם רבים שום שינו גבוה עד הכתף מה שהוא גבוה את תשעה תפחים אנשים מכתפים עליו ברשות הרבים אמר רבי לרב יוסף גומה עמוקה שלישה טפחים מה הוא אמר לו וכן הדין בגומה מה אמר בגומה לא מה הייתמ תשמיש של ידי דחק תשמיש דיבר ורבדה ברמתנה לרבה אם הייתה קופתו מלח פשוט הרבים ואם אתה כבר 10 תפחים וחבל ארבעה תפחים רשות היחיד עצמה והם אתתלים לא מתוכה לרשות הרבים לא רשות הרבים לתוכה אז הוא הקשה עליו ויתה קופה מלכ רשות הרבים והוא עשרה וכמה ארבע בין תלים תוכל רשות הרבים שות הרבים תאכל פחות מכן תלטנים חן בגומה מה אליו ספע הלאה אז אנחנו ממשיכים רבה אמר בגומה לא מה הייתמה כי תשמיש דחק שמי תשמיש די ורבדר בר מתנה מתנה לאבי לרבה הייתה קופת מלכשות הרבים עשרה וחווה ארבעה והם תתל מתוכן רשות הרבים הרבים לתוך הזרת נשים השם יברך אותכם בעזרת השם יתברך כל אחד כלה טובה כן בגומה מלב הספק שהם מנהר רחב גבוהרה מנהר רחבה ארבע מתלילים תאכלו את הרבים לא כן בגומה פחות מכן הרשע הקופה הגבוהה שרה וחווה ארבעה דין רשות היחידה וכן בגומה דין רשות היחידה איתי מה רוצה לצאת בשבת חות התחום יכול להניח בערב שבת תחומים סובתחום עכשיו כאילו מקום שבידתו אתה צריך לשים את זה בבין השמשות כניסת שמ ככה זה נראה מקום שבית תורה אנחנו בדף ח עמוד בכוון ישבות ברשות הרבים והניח עירובו בבור קח דינו אם היה הבור למעלה מסרה טפחים היה עירובו עירוב מטה אין עירובו עירוב איך דמה למעלה הילמה בבורת עומק של הבורה תפחים למען מעשר שגבע את ירובו בנחו בגובה הבור למעלה תפחים קרקית הבור ול מה אתה מסתיים ועוד וה שפיל וניח ירבו למטה בתוך עומק הבור מה אכפת לי למעלה מה אכפת לי למטה ההוא במקום אחד וירובה במקום אחור זה לא טוב אלא לה בבדלת בעשרה טפחים קטנה עירובו עירוב למה זה נחשב פשוט הרבים תשמיש אתדחק שמע תשמיש הכוונה אם אתה משתמש במקום רק על ידחק זה בסדר זמנין משנלה עבדה במתנה הוא ירובו בק קרמקר כו לשבות ברשות הרבים רשות היחיד הזמנים אתרץ הרבים עירובו בכרמלית אבי כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו חכמים בין השמשות לכן אף שהיה עירוק בכרמלית יכול בין השמשות זמן קניית העיר להעביר לרשות הרבים ולא תמדכי כמתחין הלך למה שתשמיש את דרך רק גשמת השמיש אלא כי קברין הלך אני אומר זה לא שמע אלה [מוזיקה] כמה הומכור כן עוד דבר ראינו במשנה לתנן אם היה רקק שלולית של מים ברשות הרבים רשות הרבים מהלכת בו היו כאלה שנכנסים שם זורק את תוכו ארבע עמות חייו כמה הוא עומקו של הריק פחות מ-10ה תפחים רקק מים פשוט הרבים רשות הרבים מלכת זורק אבעמות חייו יש למה רקקסמנה חדה שקות החמה חדה ממות הגשמים צריכה ישבוננת ממות החומה הייתי אומר בידנישקרור נפשה מותגש מממה לא כן שבונה נתן הרג במות הגשמים כי אגב דמתף מקרה ונחית מתוך שמתעלפים רגלי מות הגשמים פעמים שורדים רקק לנקותם מותחמה לא צריכה שאפילו אחי הרקק הזה נחשב שוט הרבים אלא הילו חילור תראה זה בני למה לי למה הוא אמר לי פעמיים הרי כבר ממילא כבר מפעם ראשונה שאני אומר שואל מהלכת בו ברשות הרבים מדובר על רשות הרבים ל שמינה הילוך דעת דחק שמינה הילוה ואומרת הגמרא שמי שיד יודע דחק לא עובד אמר אמר רב יהודה איזרזד קנה בילת קנים ארוכה אה א ה שהעביר אותם ארבעמות ברשות הרבים לאעקרה כולה כאח אלא רמב זה כבר אדם רואה עץ הרוך עושה זורק אותו מקפל אותו זורק אותו לא מחייב אמר אדם מדלי סקופה נותן מבעל הבית ונותן לו כן נותן לו נותן מעני ונות כאילו הסקופה עושה שאין פה רשות הרבים רשות היחיד אומרת הגמרא איזה סקופה אם הזקופה היא רשות הרבים אז איך יקח מבן הבית שהוא ברשות היחיד יוציא אם תאמר רשות היחיד הכוונה היא גבוהה עשרה ורחבה ארבעה אבל פי כן אפשר לומר לך איך אדם נוטל מלעני הרי הוא מכניס מרשות הרחיד רשות רשות הרבים רשות היחיד אלא קופה כרמילית כל שהייתה גבוהה שלושה מרשות הרבים אז מה שש שנינו נותן ונותל נוטל ונותן לכתחילה אומרת הגמרא לא משנה סוף סוף יסורה מי האיתא אלא בזקופה שמקום פטור בעלמה כל דת בשבת אחרי סקי ארבע ל4 אמות לכן כתב נחמן בשם רבי יוחנן מקום גבוה שאין בעל ארבע תפחים מותר לבני רשות היחיד וכן בני רשות הרבים לקטף עליו רק שלא יחליפו בנתחבות אמרמור עד שלא יתול עומד על הסקופה כמ שבא לבית נותן עני נותן לבית ונתן נתן שתם פתורים אומרת הגמרא למתבת ותה דרבה אנחנו בתלמוד ירושלמי כן הלכה ג' משנה אנחנו באוצר היומי איתנו תו באלול כאן ישיבת חזון מרדכי של הקדוש ברוך הוא משנה רבן גמל אומר בכל מתפלל 18 רבי יהושע אומר 18 רבי עקיבא שגורה תפילתי בפיל 18 למר ולמה 18 אמר רבי ש בן כן 18 מזמורות שכתוב בתהילים לך שמצדם 19 מור לא למרשוג לד מינון הוא לא מער בחשבון כאן אמר מפני ולא נענה צריך תענית אמר במנה רמז תלמיד חכם צריך לומר לרבו תשמע תפילתך כן כתוב יענך השם לא יעני השם אמר רבי סימעון כנגד תכולות שבשדרה שבש מתפלל צריך לשוח וכולמה כל הזמתה תאמר לשם כמרבי רבי לוי נגד פעם 18 הזכרות שבה כתוב בהבול השם כן אז היינו פה למה יש 18 כנגד 18 חוליות ש בשנייה בשדרה אמר לו, "אז איך יצא של מינים? איפה? איך זה הגיע? זה 19." אמר לו, "שלמינים כבר קבוע החכמים באבנה." כשאל לו רבי אליעזר בן רבי יוסא לפני רבי יוסא כתוב אל הכבוד ירעים יש לך 19 הזכרות בשיר השירים. אמר לו ואת נקולד של מינים של פושעים בחני זים של זקנים גרים במפתח צדיקים של דוד בני ירושלים מיש לך רק 18 ברכות עכשיו שהצליחו למה בהתחלה היו לוקחים ברכת צמח ובני ירושלים ברכה אחת שתי ברכות יש שעשו את זה ברכה אחת מלא יש לך ממילא 18 ברכות אומרת הגמרא ואתי ואכן תלך ספיקה לכל חדש וחדה מדכרה ספק לחכמים אם השם נחשב להזכרה אומרת הגמרא כולל של מינים בירושלמי מכניע זדים של זקנים של גרים לדוד בבוני ירושלים ואכן אם לך מסבקה לכל חדה וחדה מניקרה את האל ידעו אם זה שם השם לכן נצאו 18 בסוף לקחו גם את כנגד הזה האל הזה ועשו גם עוד ברכה רבי חנינא ושבי פלחז כנגדכן פעמים שבאבות כתובים בתורה אברהם צר וכל אמר לך אדם יטתם אמור לו והשם נמצא בעני הוא מנון אם אמר לך אדם 17 מלאך הגואל אותי ויקרא בשמיים הזכיר את אמור להם יקרא שמים בשם אבותי רמצ יעקב אברהם יצחק מן העולם אז עכשיו אמרו ויקרא בהם שמי בשם אבותיי כן נחשב שהרי נאמר ויקרא בהם שמי שם אבותיי רבי ישמואל בר נחמני אמר שם רבי יוחנן קינוק 18 ציוויים שבפרשתמשכן שני אמר רבי חיא ברבד מיתו בן חסדן סופספרה שבע שבתות שבע שבת מן אמר רבי יצחק כנגד שבעה קולות שכתוב לבוא השם בניים אמר רבי יוטן י דן אנטור קנג שבע הזכרות שכתוב בסמור שלום שבת תשראש השנה מנין כן כן רבי יעקב אמר רבי אבקרגניה יש הזכרות שקו בפרשת חנה בסופה שמדיין דין סארת ארץ נקודה אמר רבי אבא קרד כנגד שהזכרות שכתוב פרשת חנה שם מדיין מסר 24 שתעניות מנן רבי חנן בו רבי שמעון ברחב אומר כנגד 24 פעמים תפילה ז שכתוב פרשה ששלמה רינה בתפילה בתחינה מי זרם שמבי ירמיה אחיד תענית ציבור צריך להזכיר בן המאורה כן אומר בן גויפר מה הוא אומר ענינו השם ענינו מה הייתו בצרה הזאת כי בצרנו אנחנו תסתיר פניך מנותעלמת כת השם עונה בצרה פדיל בכל צרה בצוקה צקו לשם הצרקותיהם מצם ברוך אתה השם עונה באצרך בעיניים בשמאל בעיניי בשומפינה רמבם צוה תעשה לאבד עבודת כוכבים שם זקן מה שמש כל נצא בשבילה שנאמר רב תאבדון את כל המקומות ונאמר אולי בארץ ישראל מצווה לך דוף אחת שנאבד אותם בכל ארצנו חוץ לרדוף אחרים כל מקום שנפש נאבד עבודת כוכבים שבו שנאמר מבתם מקום ההוא סה את המצווה לרדוף אחרים אוי שנזכה לראות את זה בעזרת השם עין בעין התפלה הזאת תתהפך לקדושה אוי נעשה דברים טובים לעמסרות כל הצרות שאנחנו שומעים ישועות עבודת כוח משמשה קרובת שלה וכנסה בשבילה אסור בהנאה שנאמר ולא תביא תועבה על ביתך כל הנהנה בר מנ שתיים אחד משום לא תביא ואחד לא ידבק בברך בהמה שיקריבו כל בר מנבד זרים עבודה זר אסורה בן אפילו פרשיו עצמות כותפיה פי כך מיה בעור סימן שהוא יודע שזה עוד תקרא דב כל שסים שקוראים כר עגול נגד הלמצותם האורות שככה אסורים בהנאה מה בינה כבודת כוכבים של בד כוכבים עבדת כוכבים של ישראל כוכבים שלא בדחסורה בהנאה מיד שנאמר בפסילי אלוהים שסו אלוה שישראל אסורה עד שתאבד שנאמר בסתר עד שיעשה לה דברים שבסתר שם עבודתם ששם בן שבת כן בהם לבדת כוכבים טורים אין ממנים להעג שפה שנחתוך האותיות צריך שיהיה לבוש מותף פותח פה כני שמוא פוח אין עובר לפני התיבה מי שלובש בגדים קרועים זו אותם מגונות בסוף היה יכול לכתיבות שיקרא לא יקרא בתורה ש פעל פה יורד לפני התיבה שליח ציבור צריך לשרב מעד קודם שירד ולא יותר מדי פעם ראשונה מסרב ש פעם שנייה פעם שלישית יעמוד ואם טען שלח צריכים להעמיד אחר תחתם לא יסרבה אחר תחתיו אומר אני יורד לפני לפני שגדי צבועים בנים לא יעבור אני עובר הלא נישיכין שתבא מוצר היום ישתבחינה בפותחת וברוך לפי שהיא סמוכה לברוך שאמר ושניהם התקנו מסוכתי לנו אתה בנחם מעולם תשמחו אחי עולמים מספר בן ישתבח יוצר עבירה בידו וחוזר עליה מהחד שח ציבור מותר להפסיק זה נתפשט המנהג בהרבה מקומות ברך אתה חולה וכולי או זה מקרה צורך מצווה הלאה ישתבח אינ פה תחת בברוך למה לפי שהיא סמוכה לברוך שאמר שתם נתקנו על הפסוקיזמר זו לפנים זה לא אחרות אין לנו אתמן אחר מלך תודה רבה תשבחו אחר חי העולמים ששם מסויםברכה אומר אומר אומר השולחן ערוך ישתבחינה פותחת לברוך לפי שהיא סמוך לברוך שמה תודה רבה אין לנו את המלך המלך לדשבחות למה ששם היא סיום הברכה מחילה אלא אחר חי העולמים ששם סיובר ברכה מספר בן ישתבח ליוצר בידו וחוזרחי מלחמה שצורכי ציבור צדקה מותר להפסיד זה התפשט המנהג בהרבה מקומות נהגו לברך עולה או לקבול בית הכנסת שעשו דין ישתבח לייצר ק צורך מצווה פלנו מר שחצ פסוג זמר קדיש עולם אין אומרים קדיש בלא תהילה שלפניו מתחילים ערבית בלא קדיש שלא היה תפילים ישתבח כל הניחם כל שכן שפסיק נחשם אמר רבי ברחיה קשים מאוד דרשת חומה בעלי קומה מי אלה דורבוש ש כתב הגיבורים לא שפרה להם באש מלמעלה ראית מה זה אין כלום בכולה להם שכח יוב אומר אם לא נקחת כי רחלה אש כמה שרה הקדוש ברוך הוא שלא נשטפו בקומותם הועיד עליהם יש שמטרה מחלת שלא עוד פח להם עוה במה בחייה הם גבעו אותם שנמר גבע כל בשר רומס מומחיה ‏Hallo אנחנו בשולחן ערוך סימן נד אמרנו שישתבחנה פחד ברוך לא אני מאמן המספר משתבח לא יוצר עבירה בדור מלכה מלחמתכם מה זה עבירה כזו יש מישהו אומר צוכי ציבור מותר אז הוא אומר מה שנגו בהרבה מקומות דברי חולה וכולי ונתבח ליוצר נקרא לצורך מצווה ברוך השם אלו צריך מקסימום לכתוב מדרש אנחומה אמר רבי מחיה כמה קשים בעלי קומה שכן כתוב שברשמי למעלה יכול להם כן איוב אומר וכולי כיוון שראה הקדוש ברוך הוא שלא נשטפו קומתם טומות שלמטה הוריד עליהם אש מן השמיים שלמר בטרם תאכל חיית האש מחילה מחלה אש ולא עוד אלא שהפך חם עופה במחייב והם גבעותם של מגבה כל שר מה שורים את עצמן שומדים מבקשים להפוך את התיבשה הקדוש ברוך הוא הקיב את התברות זכור בשר אלה עריות אל תרשבה אמר רבי ס שבא הקדוש ברוך הוא לברוא את האדם מסו לך שרות כיתות כיתות חבורות רואים מה לבר דוד כתיב חסד באמת נפגש בשלום חסד אומר יברא גומל חסדים באמת אומר יברא לא יברא שהוא שקרן צדק אומר יברא עושה צדקות שלום אומר לברא שהוא איש של קטטתות דכתיב נתן אמית בשלכתכם מת של עולם מה אתה מבזה את החסיסים שלך תלמנת עודכתיב אומר לה בשם רבי חנינה הוא דה יודע מה רבנו את כל השני טוב מאוד ונאות זה אדם אבונה רבא שציפור אמר שמלכה שתינים מתסקים קדוש ברוך הוא בני מה אתם דנים כבר נעשה בספר הזוהר ח נקודא שיעורק הדקיק נקוד פשט פש תקח לגב קדבס חד ס שני המורות בויה ותכונה ‏M. ספר הזוהר ראינו רגע חסד ואמת כן חלק אמרו הוא יברא וחלק לא יברא אנחנו מדרש רבה תשלח אמת הארץ אומר חי הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם מה אתה מבזה תחס שלך תל את האמת מן הארץ אמר רבי חנא בר אידי רוא פנחס רבי סימעון מאוד הוא אדם דכתי וירו כל עשה בני טוב מאוד מני טוב זה אדם אומנ רבה שם ציפורי אמר שמחה שרדינים ראה הקדוש ברוך הוא ואמר מה אתם דינים כבר נעשה את ספר הזוהר חלדי נקודסתירו שורמקודה דקיק ודקיך הוא חלה התפסד פשית אור קדמע וכולי כאן לב התפסדה בדה עד שתקחת לבושה נדפ עידת דמה סר בשמשחה אז אירת גרמהת ברון כלפחד חס תקונה מה דעלמה דם תכתיב העיר על הארץ אלוהים שני המאורות ויעס כל הקאות את שני המורות הגדולים מקדורחדה עמוד מה זה קנו קטע בזוהר תיקוני הזוהר את ו בסופה כמו ו בסופה דמ ד שכינתה בסוף דרגין חזר כנו מסדרתה דמנה חס כל מקיים את התורה מעוני בסוף הטל מורם זה מבחינת פשוט הגשמיות שרוצה להיכנל ורצו לנסוף צריך לבטל את היישות שלו שכתוב בזוהר הסתלקות משה רבנו בשבת שאתה דמנך שזה רצון עבד דרעבין ונחנו מה אתה בסופה אומר קושיה ודין הנה כבר צתבה מסטר דמינה ב-12 בסדר >> שלמת התפילה אם אתה רוצה תהילים ועוד מקיים את התורה מעוני סופה לקמה מאושר אהבה בשופה לא מקמת מאושר לא קמנו מעול כותב זה ליקוטי מרן דו וזהו המושג של התפשטות הגשמיות כשרוצה להקלל ברצון לאנסוף צריך לבט את היישות שלו שכתוב בזר כל הסתלקות של משה לשבת משעת מך שהסגלות דרעבה דרעבין רצון סוף שכל אז מקבלים כותם זה מחמד שבטל מודשי כלשתותו אנחנו מה בגז בחינת מה כתוב כל גנעשה בארץ מבחינת מלכות בוא נתק שבתוך האנסוף לא רוצה לשו דרבין ד מלכות בכל מקום גם בכל מקום שאתה מוצא גדלותו גדולתו שם אתה מוצאנו ואתו אהבה רצון סוף יקוטי תפילות אשר החלטת לראות את גודלך וטובך נתת להם תורתך משהין ך נאמן בכל ביתך ש ברחמיך רבים צדיקי אמת משה יהושע זקנים עד שהגיע אלינו עדיין לא כלו רחמיך קצות העלכן רחמיך עלינו כל דברי תורתך מחוץ רחמך בוקצדיק האמת שם זקן קותי הלכות מזר בחינת מחלוקת קדושה שיש בן הצדיקים על ידיהם די כן כן הם כרמשיכים אל שקום טיפה המוח מרמיד שהוא פתח כיסו ספר הנביא מכל על ידי זה יותר או מחלוקת בין הצדיקים תמי ששלמה כתוב בתוך חיים שומע מריבות בין הצדיקים כתוב בחינת אוזן שומע תוכחת רואה גודל התרחקותו מהשם יתברך עד ששומע מרייבות כי לא היה אם לא היה מחוgום מנה של ממרבות ואז הוא מבין כמה הוא רחוק הוא מקרב אומר למה יש מחלוקות להשיב לקרב את הרחוקים טוב עמוד עו אפס שחיים כן שגינו מעניינו גם כשהחוטה עצמו הוא עונשו שנאמר עוונותיו לכדו את אתה רשע כמו שכתוב כאשר אדם עושה אשר לא תעשה מחובה משם אחד מלמעלה ברך שורשור מלאה אחרבה השם יתברך אצלנו ממשיך גם על עצמו רוח קדושה בעזרת השם יתברך יש לך עוד כוח לדף אתמץ הוא צרבי חזקים לגס ‏Ja.



