The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר סט'

הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר סט'

הרב מאיר דוד שמואלי ·

Etude de Torah
Vitesse :

הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א השיעור המרכזי של הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א, הנמסר במוסדות התורה "חזון מרדכי" בהרצליה, ע"ש המקובל האלקי רבינו מרדכי שרעבי זצוק"ל. 🗓️ השיעור המרכזי נמסר בימי שני ורביעי בשעה תשע בלילה בישיבה בהרצליה. מטרת השיעורים היא להפיץ תורה תוך שימת דגש על מידות טובות ויראת שמיים. לתרומה לשותפות בפעילות הישיבה או לקבלת ייעוץ מהרב מאיר דוד שמואלי שליט"א: https://nedar.im/aDPy פרטי התקשרות: 📞 משרד: 03-778-1778 📧 דוא"ל: yhazonm@gmail.com 💬 ווטסאפ: ⁦+97237781778⁩

Transcription
Kind: captions Language: iw טו טול החודש שם יאיר את אור הלבנה והיה אור הלבנה כאורחמה מן כיני רצון רחמה יש שבעתיים ויום חבוש אדוני את שבר עמו מחץ מכתו רפה תעדי זהב כסף מבושך שש ומ שבר כמו כך אנחנו היום בדף השביעי מסכת שבת הנה שבת זה שבע שביעי ונפש אנחנו בסדר סט ברוך השם כן ברוך השם חמישה דפים כבר למדנו ברוך השם עכשיו אנחנו בסדר סט בענמו מז מסכת שבת דף דף שביעי אתה איתי ויאמר אדוני חת האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם ד במדרש דופשמיים כי ניחמתי כי עשיתי מה זה אמחה איך תמחה אותו הוא אומר עשוי מכול האדם עצוי מכון מביא עליו מים ומכה אותו כך נאמר לשון מחוי מאדם ועד בהמה מאדם דמה אף הבהמות שחיטו דבר אחר הכל ר בשביל אדם כמה שהוא קלה מה צורבנו כי נחמתי כעשטים חשבתי מה לעשות על אשר עשיתים זה סוב פרשת בראשית אנחנו לומדים באוצר היומי בפסוק האחרון ונוח מצא חן בעיני אדוני איך הוא מצא חן חן זה סיעתא דשמיא לפני משורת הדין איך מוצאים חן כתוב בפסוק לענבים תן חן יש ענווה יש חן אתה מתבטל חן חן זה ענווה אם אדם יש לו חן כן, שמעתי פעם שיעור מהרב סופר, הכל נפתח לו וישב את יוסף ואיש מצניע וית אליו חסד אז כן ששם נמצא חן ביני אלוהים ואדם עכשיו אנחנו רואים ביהושע פרק יג פסוק יח מה יהושע כבש מה זה שלו ארץ ישראל ויצאו קדמות ומפעת וקירתם וסיב מוות סרת השחר בר עמק ובית פעו שדות הבסג בית הישימות וכל הרי עמישור כל מלכות סיכון מלך עמורי שם מלך בחשבון אשר היקה משה אותו ואת סי מדיין ואת ואת רק צורח ואת רבע זיכי סיכון יושבי הארץ ואת בילם בן באור הכוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם איזה חרב שלו למה בחרב שלו היה הסימון של עבודה זרה מה הרגו אותו בחרב של קדושה ויהי גבול בן רובן הירדן גבול זאת וגבול זאת נחנת בניפחותם הערים חצריהן ויתן משה למתי גד בני גד למשפחותם איפה הגענו חברים מסכת פאה פרק ו' הקמה מצלת את העומר אם יש לו קמה שיבולים שלא קצר אותם והם עומדים הוא לא שכח אותם ציד דם היה עומר. עומר זה השיפה תבואה שהוא קשר אותם והיא נשארת בצד. האם זה נקרא שקחה העומר הזה? בגלל שיש תקמה ואתקמה הוא לא שכח לקצור אז גם העומר לא שכחה. אומרת הגמרא, המשנה שהקמה מצלת את העומר וא את העומר. קמה מצאת את העומר. ואיזה קמה? ואת הקמה. מה הכוונה? אם יש כמה שהוא כן שכח אותה ויש כמה על ידה שהוא לא שכח אותה. אומר רבנו עובדיה מברטנורה והיו הראשי שיבולים של הקמה שלא שכח מחוברים לקמה אחרת. זאת הקמה שלא שחכם מצל הקמה שכוכה מחוברת אליה וזה נשאר לבעל הבית. אבל העומר שהוא לא שכח אותו אינו מציל את העומר ואת הקמה. כלומר דבר שהוא תלוש לא יכול להציל את המחובר. איזו היקמה שהיא מצלת את העומר? כמה כמה היא צריכה להיות? מר אפילו כלח אפילו כלח יכול להציל את הכל. להציל הכוונה שישאר אצלנו. שיעה תבואה עקורה. שיעה תבואה. שיעה זה כמות גדולה שהיא תלושה ושיעה שאינה עקורה. וכן באילן שיע פירות תלושים אצל שיעה מחוברים. ראינו במשנה הקודמת, במשניות הקודמות, שאם שכחת שיעתיים, אף פעם זה לא נקרא שכחה. אז יש פה שיעה מחוברת, שיעה שלא מחוברת. האם הם מצרפים ביחד? זה נקרא שעתיים? אומר, לא. אלא הם של עניים. רבי יוסא אומר, אם באת רשות תעני באמצע, כלומר שיש לקטעה בין שיש לקט בין שעה ושיעה. כן, בקרם יש פרץ בין שיעה לשיעה. כן, אינם מצטרפים כאילו זה חוצץ וזה נשאר לבעל הבית ואם לאו הרי הם מצטרפים. >> למה העומר מצ? העומר לא יכול להציל את הכ >> למה הוא עקור? הוא עקור. העומר אינו מציל העומר זה פחות חשוב אדם יכול לשכוח את העומר. עומר יכול לשכוח אלו כמה פחות א כאילו זה עומד יותר אתה שם לב. זה דבר שוכב ברצפה. חודשת אומר ברבנו ודיה בהלכה במשנה ח שורה שלישית אם אתה רואה כמה שלא שכחה מצלתן לעומר תכתיב כי תקצור ושכחת עומר עומר שסביבותיו קציר ולא עומר שסביב אותיו כמה כלומר זה פסוק פסוק מפורש בתורה עכשיו אנחנו חברים תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ד' >> מי >> פה >> מה צריך >> אתה יכול לעבוד מעלה לעזור כנראה שצריך זרה שם >> תגיד לו שאתה לומד איתי את זה בסדר שאל אותו תחלספספ אפשר להגיד את תומר אולי שיעזור תלמוד ירושלמי חברים האוצר היומי דבר רבי יני אמר הנוער שנתו צריך לומר ברוך אתה השם מחיי המתים הנאור מה הכוונה אדם שקם בבוקר היום אנחנו לא מכירים את הברכה הזאת פעם היה להם ברכה בחייה המתים מה אומר ריבונו של עולם חטתי לך לפניך אני רצון לפניך אדוני אלוהינו תן לנו לב טוב חלק טוב יצר טוב חבר טוב שם טוב מסתדר >> אמרתי לו שיגיד >> ונפש טוב ונפש שבח נמוכה תראה איזה תלמוד ירושלמי תראה איזה איזה ברכה היא אליי רבי יני אמרה הנוער משנתו צריך לומר אמר מי שמתעורר בבוקר ברוך אתה השם בחיי המתים בבוקר שאתה קמת צריך להגיד ברוך אתה השם בחיי המתים ואתה רבנו שלום חטאתי לפני רצון לפניך תן לנו לב טוב חלק טוב יצר טוב חבר טוב שם טוב עין טובה נפש טובה נפש רוח נמך ותחלל שמך בן מה תעשה נסיכה בפי כל הבריות ראית ואל תהיה אחרית נחית לא תקלם נפח נפש ואתה צריכים דות בשר ודם תמסור מזה נותן מדי בשר ודם שמתנתם מעותה וחרפתה מרובה תן חיק תורתך עם עושה רצך מנווה ביתך היכלך עירך ומקדשך במרה בימנו בחיה ברבה מצלי רצון מפניך אדונינו תנו בניבן לעשות תשובה שלמה לפניך שלא נבוש באבותינו עולם הבא בידן ברבי ישמעל קבני אלמורעי נאמר בתי פרשתה כן מה הכוונה תורגמן שלא יגיד את זה אחרי הדרשה כן רבי תנחון בר איס קולצה תיקה מצלה יצא מפניך שתשבור ותשביט הוא של יצר הרע מליבנו שכך בירת נסות את צונך מחבים לעשות אתך אתה חפץ ואנו חפצים מי מעקם שאור שבא ישא כן גלוי וידוע לפניך שאין בנו כוח לעמוד ב יהיה רצון לפניך תשביטה ומעלם תכניס רצונך כרצוננו בלב שלם רבי יוחנן היה מתפלל י רצון בפניך שתשכן בפורינו מה זה פורינו בסביבתנו אהבה וח של תצליח סופנו אחריתנו תקותנו תרבק בולם תלמידים אתה רואה תרבק בולם תלמידים נסיס בחלקנו בגן עדן תקננו לב טוב וחבר טוב ונשקים ונמצא יחו לבבנו לפניך קוראת שם טובה צייתי נותן הודיה על חנקי אמר רבי אבון לא שחלק לידה מעשה טוב תוספת מסכת ברכות פרק חמישי בן שאמר נברך בן שאמר ברכו אין תופסים אותו על כך נגדנין תופסים אותו על כך ב20 נחלקו בלבד שלים אחד שמפטירים אותו מן הזמון גמרא מסכת שבת דף שביעי אומרת הגמרא כגון דית לבקעה מחיצות האם בקעה זה נקרא רשות הרבים לא עוברים שם 60 ריבו רשות היחיד גם בקעה איזה רשות היחיד לכן הוא אומר אבל אם יש לבקעה הזו מחיצות כן אז זה רשות היחיד אף על פי שאין שם דירה אדם יש לו שדה שם מחיצות זה נקרא רשות שלו לכן מי שזורק משמה מי שזורק מרשות היחיד מרשות הרבים נרשות היחיד חייב אם כי אסור לטל בארבע מוד רבנן כמו בכרמליים בחי דמר למה רבי יוחנן כן מה אמר אף שאין לטלטל ארבע אמרות אני רואה בביאור בדף נרא 150 אמה אב שמוקף מחיצות כושין אותו מקום סמוך לבית הוא משמש את בני הבית לא מוקף לדירה אסור אסור לתת שם בפנים כן 100 על 50 אמה מה זה 100 25 מטר כמובה במסכת ירובים בכל זאת קרפף מה זה כרפף מקום גדול מוקף מחיצות שהוא גדול יותר מבית סתם שלא הוקף לדירה הוא מחסן של עצים אפילו גדול כבית קור אפילו בית קוריים זורק לתוכו הרי זה חייב כזורק רשות היחיד גמורה מה היעמה אומר יש לו מחיצות לא כפול דירה כל התופן מן התורה עם מחיצה היא ולכן היא רשות היחיד גמורה שמחוסרת דיורים מה חשוב חכמים שש שמה מתוך שאין בה דירה יבואו להחליפו ברשות הרבים אומרת הגמרא בשלמה שמיד את המשנה מסכת ההרות שביקר רשות היחיד ברשות הרבים כי פשוטה מהתורה כל שיש לה מחיצות מרשותה יחיד גמורה אלא שחכמים אמרו שהיא אסורה ככרמלית לא אמר כעולה שלא פירשת כמו אולה שהוא קורא לה מחיצות קורא לה רשות היחיד אף על פי שאין מחיצות ואנה רשות היחיד מן התורה וכל כוונתו היא לומר שאינה רשות הרבים אלה הוא לעצמו מה תמ אמר כי שמעתה למה לא פירשת המשנה שם על פי שמעתו שלו שם רבי יוחנן משה מיד רב השם מקבת מחיצות שיחית גמורה שסרו חכמים את הטיטול בה כדין כרמלית כם שמחיצות לו כבו לדירה אז למה הוא לא אמר כמוהם אמר לך אולה היא דעתית לה מחיצות כי בקעה קרא לה יש לה מחיצות זה נקרא בקעה כרפי אם יש לה מחיצות היא לבקעה מחיצות כאשר אומר רבא ש אתה קורא לה בקעה אין כזה דבר בקעה היא נקראת כרפף אלא ודאי שכרת להביקעה צריך להגיע למסקנה שאין המחיצות. רש אמר לך אי אפשר לפרש כוונתו כפירושו של אולה שאינה רשות היחיד שהרי רשות היחיד קורא לה אם לא שוקף מחיצות איך הוא קורא לרשות היחיד מצד שני אתה כן צריך להגיד שרשות היחיד אפיל ב שלא קראת לקפה לכן הוא אומר זה נקרא רשות אחיל מה כתוב כתוב במשנה בברייתא סליחה ים בקעם סתבנית וכרמלית כרמלית אינה לא רשות הרבים לא רשות היחיד היה מה הוא נקרא כרמלית כשה הגמרא כרמלית מה ים בקעה מסתבנית זה כרמלית מה זה והכרמלית אומרת הגמרא כולו נמל כרמליתנו כ אתה רב דמי אמר רבי יוחנן צריכה למה הוא הוסיף והכרמלית הוסיף כרמלית אחרת שהיא קרן זווית רשות רבים היא גם נקראת כרמלית אבל גבדי זמנית דחיקה ברבים היו לגב פעמים נכנסים אדם לשם אומר יש אדם מה זה מה זה קרן זווית אומר הביאור פה הכניס אדם את ביתו לפנים והכניח מקרקעון לרשות הרבים אדם כמו שהיום אדם בונה משאיר קצת חיק לרשות הרבים ואבל גם דחק ברבים זה שטח פרטי שלא כן ד לא ניח את השמישה לא טוב לרבים לחנס שם כן זה לא דרך הילוכם זה כמו חצר זה דומה לכרמלים כת רב דמי אמר בשם רבי יוחנן בין העמודים שבשוק שטולים בהם סוכרים סחורתם נידון ככרמלית על פי שזה אמצע השוק מה הי טעמה אבל גם דרסה ברבים בין העמודים כן נתקה בדיו לא קל להם לנוע שם למה עמודים אינם זה כנגד זה קרמלי דמי אמר רבי זר הצטב שלפני עמודים כן מניחים שמה את הסחורה שלהם חבר בא וגובה שושה טפחים דון כקרמלית אומרת הגמרא למד אמר בן עמודים דון קרמנית כל שכן הצטבע אתה יכול לכת איפה שהצטבע לא יכול מהד אמר הצטבע הצטבעו הצטבעו זה לא נכלת שמשתל בין העמודים שנוח להשתמש שם לא נידון כקרמנית רשות הרבים שנה אחרינה בין העמודים זרס רבים שות הרבים דמ אמר רב ברשמר חסדה לבנה לבנה שיורקה ורכבה שלושה טפחים ואין להוביה שיעור קבוע שהייתה זקופה ברשות הרבים כן אמר בבאבר של אמרב חיסתה לבנה שורכה ורוכבה שלושה טפחים ואין להוביה שיעור קבוע שהייתה זקופה ברשות הרבים וזרק ממרחק ארבע עמות ואלה שמנה אותית והדביק אותה בא לבנה אבל מה היא אין לה שלושה טפחים מה דינה חייב למה מפני שפניה של לבנה אביא רשות הרבים אבל אם זרק לגבי הלבנה זקופה מתוך שורכה וחובה שלושה טפחים מצד שנח החפץ על גבי הלבנה משטח גבוה שלושה טבחים נקרא מקום פטור הבאי ורבד אמרת 40 הוא שגבו שלושה טפחים שום דלא דרסה הרבים אף אחד לא עולה לבנה שהיא 24 סנטימטר באמצע רשות הרבים שיש מדרגה ברשות הרבים לזמבה רשות הרבים כן מני שיחים שיש להם קוצים שגדילים רשות הרבים נקרא מקום פטור אבל גדל לו גביש שלושה טפחים למה מי הולך לשם רוצה לקבל קוצים וה רבי חיא ברחיה ברב אמר אפילו לגבי איזמ והיגה מקום פטור אבל לכלוך ברשות הרבים לא צריך שתהיה שלושה טפחים שאין הרבים דורסים עליה אמר אפילו רב הש אמר אפילו אפילו הלכלוך הזה אמר רבה דבר רב הש כי הייתה רב דימי ממש רב בשם רבי יוחנן אין כרמלית פחותה מארבע לא ארבע תפחים כמו שמקום פטור כן תחילה כמו רשות הרבים רשות היחיד צריך ש ארבע על ארבע ככה כרמלית אבל מקום פטור הם פחות מארבע על ארבע רב ש אמר ותופס את הכרמלית את גובה 10ה תפחים מה ותופסת עשרה הנה מדי כמחיצות עשרה וכקרמלת ולא להביא כרמל אתה מבין למה ולא למה הרב גידל אמר רב חיה אמר רב סרב בית ש גבוה 10ה טפחים וקריו שלים לעשרה בית שאין לו גובה בתוכו 10ה טפחים והאובי של התקרה הוא 10ה תפחים על גבוטת בכולו למה שרשות היחיד הוא כדין גדר קבוע 10 תפחים ורכב ארבעה תפחים אילו בתוכו עשו לטת ארבע מות למה אין לו מחיצות בגובה 10ה תפחים למה שחלה הבית רק תשעה תפחים אז נחשב רשות היחיד מה זה 72 סטימטר איזה בית זה מברר להפך דווקא משום שאין לו מחיצות אוה כרמלית אלא אומרת הגמרא מכוח קושיה זאת מה ותופסת עשרה עד עשרה זה וכרמלית ומסה טפחים נוע וכרמלית אומרת זה נקרא לכאורה מקום פטור אומרת הגמרא מדברי רב ששתם כדמר שמואל רב יהודה שננה לא תביל שבתה למעלה מעשרה תני שבת הם עד 10ה טפחים אומרת הגמרא למה הלחתה אילד רשות היחיד למעלה מהשרה למה נעץ כאן ברשות היחיד קנה הזה זה לא רחב ארבע לרב מזרק חבשות הרבים לשות היחיד ונחל לגב אפילו גבוה קנה 100 מה זה חייב פני שרשות היחיד עולה דרקיה אנחנו בדף נגא מה כוונת שמואל השמעינן לאן רשות הרבים גם למעלה מעשרת טפחים לא רשות היחיד ולא זמן מה זה נקרא מקום פטור אומרת הגמרא הרי אי אפשר לומר כן למה כי משני אתנן הזורק 400 ברשות הרבים ונחלת לגבי הכותן למעלה מעשרת תפחים כזורק באוויר הוא פטור למטה מעשר כזורק בארץ אלה כרמנית אין כרמנית למעלה מעשר מקלו ברבנן כרמלית כולי רשות היחיד כולי רשות הרבים כולי רשות היחיד כמקום ארבע על ארבע וכרמלי והנה מקום פיטור בעלמה כולי רשות היחיד שאם יש בו מקום ארבע על ארבע תפחים זה הוקרמלית כן כלו ברבנן בכרמלית שמה יותר קל מרשות היחיד יותר קל מרשות החבי שאם יש מקום ארבע ארבע טפחים כרמלית כמו רשות היחיד שאין אדם מכניס תוכרשות הרבי משיח חבר ארב בעל ארבע והלל ואם אלה ארבעה מקום ביטור בעלמו כולי רשות הרבים זה עד 10 תפחים וכרמלית אומר סרטחים לאכרמלית גופה אמר רב גידל אמר רב חיה בר יוסף אמר הבית ש בתוכו 10ה טפחים קירויהו משלימו לעשרה טפחים כן מותר לטל בכולו כן בית שם בתוכו 10ה תפחים קירויהו משלים לשרה תפחים עד גגו כל שהוא גבוה 10עשרה טפחים רחב ארבע על ארבעה ראינו את זה למעלה תתל בכולו למה זה רשות היחיד בתוכו הם את התילים אין ארבע למה זה כרמלית אמר בהם מחקק בו ארבן ארבע טפחים שלמו לגובה עשרה מתלכולו אומרת הגמרא למה מה הי טעמה משום דוחר רשות הרבים סליחה היחיד שבכר חורר רשות היחיד חורר רשות היחיד כרשות הרבים דמו היחיד דמו הגמרא דית מה חורי רשות היחיד כחורי רשות היחיד חורי רשות הרבים מה דינו הבא אומר כשוט הרבים רבים ואמר לו כרשות הרבים אמר לו אבאי רב להביא לדידך שאתה אומר שחורר שות הרבים שותרבים דמה מה שמתך אתה רב דימי אמר בשם רבי יוחנן צלכה לכרמלית קרן זווית הסומחה לרשות הרבים למה אי אפשר לטת שם זה לא נוח תב כךור רשות הרבים אתם אז ה אז אתה רואה שלא נוח זה לא נקרא רשות הרבים אז איך אתה רוצה להגיד על החורים שזה רשות הרבים תראה צב ביה תם לא נחתש משתה נוחה נוח להשתמש בזה אומרת הגמרא מקשים לביתנן זורק ארבע עמוד פשוט הרבים פגע בכותל אמרת פשוט הרבים אם פגע למסרת טפחים כן אז זה נקרא מקום פטור כזורק באוויר הוא פטור פגע למטה זורק בארץ וחייב הגמרא מהקו זורק בארץ הרי לא נח פגע בו רבי יוחנן בטבילה שמנה שנדבק בכות סלקט רשות הרבים ש רבים דם למה ללא להוקמה מדבלה לוקמה שזה רק צר חפץ ונח בכור של רשות הרבים אומרת הגמרא זמנין משנה שנצר חפץ מדר ואת א הוא לא חוזר הוא לא נשאר שמה זה ממש משנה בכותל דבכון גמרא ממא כת נראה ששחק למעלה מסתפים וזורק בערב היא צדקתח בקותדית בכור המיק זורק באוויר נחור כן חיטמה דידי דלת לארבע ארבעה טפחים שום לכן זה נקרא מקום פטור שהרי אמר דם רבי יחיה ורק למען מסרה תפחים לכנח בכותל בכו כל שהוא כל שהוא אפילו אין בעל ארבע לא ארבע בנות רבי מאיר ברבנן רבי מאיר סבר חוקקים להשלים כלומר רואים את זה אילו אילו חקקת רבנן סברי אין חוקקים להשלים אלא עליו שמאמינה בקות דלת בכור שמאמינה גופה אמר רב חזדה נעצקנה ברשות היחיד גופה אמר רבי אמר רבי אמר רב חסדה נעסק זקן רשות היחיד משק על גבם אפילו גבוה מהמה חייב שרשות הרבים מולד הרקיע אמר רב חסדד אמר כרבי תניה זרק נח לגבי כל זיז >> צצו זרק ונחת גבי זיז ז כלשהו מי מחייב חכמים פותרים חכמים פותרים צ' אומרת אחרי זה תענו הלאה רמבם הגענו רמבם מצבה שעשרה תורה ובעניין שהכל מתקפצים אצלה אפילו לעבוד השם שכן דרך עובדי עבודה זרה שם לא תרכים לך מצבה כלים מצבה לוקה רבן ציון היה אומר שאדם יגרוס כל התורה לעתיד ילמדו אותו וכן עבד עבן מזכיתה אמורה בתורה אף על פי שהוא משתחווה על לשם לוקה שנאמר מסכית תנו בארצתחבות על פני שדרך עובד כוכבים ניח אבן לפניו שתחבות משוגעים וכחסים כן שבנק שבש ד רגליו על האבן מצ כולו מותר שזוהי השתחיה אמר בתורה בר מנשאר ארצות במקדש מותר השתחבות על האבנים שנמר בארצכם מי אתם משתחווים משתחבים במקדש פני זה נקו כל להציע מחצות בתי כנסות צופות באבנים בני כשבדים בין פניהם בין האבנים אם לא מצא דבר מבדיל בינו בין האבן לך למקום אחר משתחווה שח צידו מטה מקפנה באבן כל משתחווה להשם על האבנים לא פישוט אדם רגליים לא לוקח לא מכים אותו מכת מרדות כוכבים לא משנה איך בר מינן נזכר לגויים אט מזבח בכל העזהרה בן ענין סרק מהכן בי שסו לנו אל המקדש יופי הרי זה לוקש נאמר לא תטע לך אשרה קולץ עצ מזבח אדוני אלוהיך בני דרך עובדי עבודה כוכבים נוטאים מננות בצד מזבח שלהם בדו שמה אסור לעשות החזירה לעמקדש שמחצרות אבל פי שהוא בניין בנו עצ נטוע חקה יתרה שנאמר בנו עץ נטוע בנו עץ נטוע חקה יתרה שנאמר כל עץ לכל אחסדרות חורצות מן הכתולים של מדש ש שלבן היו של אבל כתבנו תשובה גדולה בארוכה שאפשר לטעת היום עצים בתי כנסת בתי מדרש יש כאלה רצו ללמוד מזה שתעשו >> ראיתי את הספר של הרב במדרש של רבי >> הוצאה כחולה של השם ארבעה תורים נזכה שילמדו בזה סימן נג עומד של ציבור מתחיל להשתבח שיצא ציבורגון תכתיב ותנה לי בכל הכנס נטיע למה זאתם ברטוב אמר רב ת רבי אלעזר הזה שליח ציבור שנו הגון יורד לפני התיבה וזהו הגון שריק מעבירות פרקו פרקו להם שבך מוצלם יש לאונעמה וכל הרב ורגיל לקרוא בתורה מטובים אין רוצים שיש בו כל אתה יודע אלו רוע טוב שפס חמשים טובים עד כך והם ממנים אלא מי שנתמל זקנו אבל מי שביא שתי שערות לרדת לפני התיבה בלבד שביא אחריי אבל למנתו כבן מננים אותו אפילו יש אחר ממונה שמנז תחתן פקומות תים מדועים זה לשון אדוני אבי הראש לכונו לברכה בתשובה מה שכתבת שנהגו במקומות מנות בזוי משפחות שוכח ציבור יש בזה הדבר הזה בזוי מצווה כאילו לא כדאי למיוחסים של ישראל אלא כשאר ממנויות וחלילה להיות מלאכת השם מנות אלא הטרה לראש גם אני נטרמתי מיום בואי אנה אז אני הארץ הזאת לא התרמנתי על שלך כי תענית על דבר ביחס משפחה כן בעיני המקום נכס ורשע מה תועלת לפני המקום ביחד שלו שמעת אומרים בזוי וצדיק הפוך טוב להתקר רב מז רחוקים שנאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב אבל אתה עומדי כחזני ארצים לנאתן מה זה שמוע כל הרב אם רשע גמור אין חוששים רק שיהיה נעים זה עם ירות ממר אנשים לא אכפת להם שהוא רשע כר יש לו כל יפה אז אם הוא מרקיד במורב השם יחזיר אותם בתשובה טמטומת הקדוש ברוך הוא אומר נתנה עליי כל הכס נטיה מה שכתב שמנים חז פל כל שבקנו אומרים את זה שיש להם חזן אחרי שתפלל שבת ויום טוב בחינת יום כנסה טעותו כי זה נקרא חזן קבוע שמנו להתפלל על פי שיש לו מישהו שממונה דווקא בהקראי ולא במונה יכול להתפנל עד שבתי שערות עד כה חברים יום טו ו באלול תשפ עומדים באוצר היום שבת חז"ל מרדכים יש מונים גר מלהיות שליח ציבורים תחו דבר אפילו יחיד יכול לעכב לומר אני רוצה שיהיה חז"ל אם לא שכבר סכים אדם תכין ל צריך לסדר רבי את העזרת השם שיהיה לסליחות תודה ודווקא שיהיה אותו היחיד טעם מגון ולכינה חיד יכול למחוט בשליח ציבור אם הוא שונאו יכול למחות ב קודם שהסכים עליו מי שהוא שונא לשליח ציבור לספר תורה זה קורא תוכח אני מוסקים [מוזיקה] >> אז אני מדבר אותו נותן תשובה מחר עוד ארבע תיקון בסדר >> חנה בת שרה רפואה שלמה >> זקנים אנשים צער שיש להם צער שיש להם שיהיה להם פועה שלמה תתנה אומר מרן יש גר מניות שליח ציבורים מתחיל דבריהם אפילו יחיד יכול להקב שרוצו ש אני רוצה שכבר הסכים עליו יש רב במקום רב קובע אומר ודווקא שיהיה לו אותו יחיד טעם הגון דיני יכול למחוט בו הוא צונאו יכול להסכים בו קודם שהסכים עליו למה הוא מפחד לקלל אותו מישהו שונא לשליח ציבור לא סביב התורה שקורה תוכחה תראה איזה יופי זה בדיוק השבוע פרשת כי תבוא זה התוכה כל הקללות שיש שמה הם ברכות הוא תלמיד תלמידי רבי שמעון שרבי אלעזר הלך לקבל מברכה אמרו לו שלא יראה שנה חדשה יקור ב ולא יהנה מה מינה כל מיני כללות הכל היה לטובה אם אחד רוצה לומר תפילה בשביל אביו ואחר רוצה לומר בשביל אחר מי שרוצה כאן לומר תפילה מ שתי שליחי ציבור שני אם יש להם יורציים לגבאים מחליטים אין מנות של ציבור על פי השרף על פי שרוב הציבור ברוך ציבור מחר לא ילכו לקבוע כב שח ציבור שכר עדיף דבר אתה יכול לבוא אלי בתלונות אדם מתפלל לא רצון הקל שתפלל הם עולים אחר מלחר בריכות ‏Tיח ציבור הלכה כג באור חיים סימן נג פורעים מקופת הקלפ שיח ציבור מוציא הדל כעשיר כל מקום אין ידעני מסכת כעשיר שגובעים חצי לפי הממון חצי לפי הנפשות ככנה נג קהילות ציבור שצריכים לזכור רב שליח ציבור ואין בדם אם הוא רב מובהגדול בתורה בקיבור הוא קודם ואם למה שליח ציבור קודם שולחן ערוך סימן נג אין מסלגין חז"ל ממתו אלא אם כן נמצא בו פסול לא משום רינון בעלמה שם שם שר הדם מעבירים שליח ציבור שהוא שוחט הוא בודק לא התפלל בגדים מצריחים אם אני לא רוצה להחליף בגדיו מעבירים אז של שניח ציבור מנובל את פיו או שמרנן שירי גויים הולכים בידו שלא לעשות אם לא שומע מעבירים אותו שניח ציבור שהזכין רוצה למנות בנוש הפרקים ועל פי שאין כל בנו ערב מלא מקומו בינו קודם בין הציבור יכול למחוט בו קל שנהגו למנות אנשים צורכי הציבור זמן הגיע זמן צוים חסו אחרים תחתיהם בן החז מלקופה אר מינונים ביןסך מינוס פק אז הוא אומר קל שנהגו למנות אנשים צוח ציבור הגיע הזמן צו לך סו אפילו לא אמרו להם זמן סתמן כפירושם מאחר שנהגו כן יש מי שכתב שליח ציבור תפללים תוך ספר אחד הציבור דוד נכתב לשמוע מבי קפה קפה תחילה מדרש שלחומה פרשת נוח מחילה רחמי רשעים אכזרי אלו דור המבול שיו אכזרים אמר הבתל משעה שאלה הקדוש ברוך הוא עליהם את התאומות וראים את המעיין עוות אות מה היו עושים היו להם בנים הרבה תראה איזה אכזרים הנו שניהם אר זרם נכון לפניהם אמם הייתה אישה מתעברת ועולדת כנראה את התשע חודשים כי מה דעת אמר וה נכון הבוקר מצעצם לניהם שהיו רואים עצמם בנים בני בנים והיו באים בני אדם שנים את בינם נותנים אותם על התאום כובשים עליהם ינם רחמים עליהם אך נמר והחמיר רשחזרים שושים כן כן יהיהו ואומר שכחו רכם מתחור אמה לא יתחק דבר כעס בנתם היו גויים רשעים הרועים אז מי שאומר לךמסיקים רשעים הנה אתה רואה כותחמס משכחי רכב תקורם מה עוד לא יזכר שישבר עוד לא יזכר נעשה להם הקדוש ברוך הוא הוריד עליהם מבול מלמעלה שיברם שנמר ותשבר כעצב עסו להתחכם מדרש רבה אמר רבי ברחיה בשעה שבא הקדוש ברוך הוא לברוא את האדם הראשון ראה צדיקים שהם מציאים ממנו אמר אם אני בורא אותו ראש יוצאים אם לא ברא אותו איך יצאו צדיקים הקדוש ברוך הוא הפליק דר כאן ששם את פניו שיטף בו חמים לא דחתים לדי השם דרך צדיקים דרך שם טוב דם מקנק שבמדת רחמים עמו בחנינה שאז שבא לברוא את האדם הראשונים לך מלכשר מה נושא אדם סמדותן אמרו מה זה טיבו אמר להם צדיקים עומדים ממנו יודע שהם דרך צדיקים דרך ישים טוב עובד בורך שאילו גילה להם שהרשעים עומדים ממנו הייתה עמדת הדין שיבר ספר הזוהר בורך אדם מער תתין שומש ברוחים בר מינן עדתן נעמ שפירודת בני אלוהים בטרה מי הם וכולי והולידת מיני ומינה התפשטו רוחין בשין שדין בעם זדם שדת בלליה בר מינן כל מקום שאנשים ישנים יחידים בבית היא בא בר מינין כל דם בקרות דסיערה מאורות קטקן צערה את הבחנת נתן נמרת השם צרופה מגנו חוס מגנו על כל אינון רוחים כסרין שת בעל קרו דינם כל כן במינון דרכידן אתה רואה מי שחוז בקדוש ברוך הוא שמה המלך ירד לעומק האגוס דכתי בדינת גוס נטל קליפת מסתכל קליפין ידע דלבין קליפין דגז בקבן השער תנוגות בני אדם ברמינן טו תנוגות מנגם שנתם בלניה בא מנן צמם שמאחים כמה קליפין כל כגמנה נקודה קדמה פנימה דלת שיעורה למדת דרכיקו דקיקונקו דלה עד התבשיטו כול גם תמיד ישן עם אור לא ישן לבד כן אסור סדר סט בתינוק בתיקוני הזוהר אלא על כל הילת על כל הדלת אלוה עלה גם צריך לדעת שאין עוד אלוהים לא מלמעלה ולא למטה ברוחות העולם ממלא כל מין הסכר מקבל בייסורים מרעין מחובין אילו דמראה ‏Ja. אומר בתיקוני הזוהר נל על כל ה על כל הדלי תלו עלי ולכותב בסתר על מה הוא מקבל ייסורים מראין מחובין שונאי ישראל הלאה כותב מורן כי המלכות שהוא בחינת אותיות דיבורים כל עוד ועוד מלבש ברצון השם יתברך שרשון השם יתברך שזאת האות יהיה לה תמונה כזאת ועות אחרת תן תמונה כזאת נמצא שרצונות הן תמונות גלות מלכותו יתברך כל הרצונות הן תמונות משכים רצון נסן בתמונה כל הדברים וישות שבעולם ה אותיות והינומלכות ישות במלכות צה הקדוש ברוך הוא שיתגן למלכותו בעולם לכן ברא את מי שני עין את המעין לישון הרצונות היינו התמונות מלכות מקבלים חתם רצון מאיסוף כל מקום שאתה ממצא גדולתו אתה ממצאו כותי תפילות ורבנו של עולם רבנו של עולם חוס רחמון עלינו גאור ברפים מפילים אותי לא צותי די מר עד פה תבוא אומר אתה תרחם עלות למעלה כל הידידות ירידות הפכו יות פת קראו יות אתה אכילות על קר חלקת עלינו שפיע לנוש כותי הלכות תפילין ד כי התבילן מבחינת קול צ גברות מבחינת יראה כל יעקב כי יעקב מבחינת תפילין כי יעקב קל מחסדים גבורות מבחינת כל הנ שהוא יוצא מבורות כל כל יעקב קל מחסדים מתחילים קודם תפילה של יד אחרי איזה תפילין של ראש תפנת גבורות שבנת רעם עיקר מבחינת תפילין מבחינת מוכים מבחינת באר מים חמים חיים נוזלים מלבלון מליבון דמוחה אתה מבחינת תפילין ככ לא יראה לך חמש בתפילין זה מבחינת גיער אחרת כנה תפונ מוכין כמה מכנים תפילים מבחינת ארבעה ש תשב דבר אחד תקן ‏Ho. תיקוטי תפילות זה ראינו כבר ראינו גם תיקוי הנחות נחזור עוד פעם נקודי תפילו רבנו של עולם רבנו של עולם חוס רחמול עלינו בית תגור מפלים אותם לא צרותנו די מעתה תרחם עלים את הזמים שתחיל לעלות למעלה כל הירידות תפכו לעליות תחקו את כל תרחקות פך להתקרבות היא לא תמר קרבן אז אם אדם יכול להביא כסף וזהב דרך אמונה וביטחון כמה רוחניות יכת אנחנו בעמוד סא נפש החיים אמנם מרובה מידה טובה כי הצרחצחות עשה בקדושה ש מסים טובים פעמים וקיימים לעולם חות הטומאה מה זיקים שחתם רק קיבל כל כתב לו מתים קקנים עליהם כאן צמוד חיותן כאן מחת מלא החרבה בית דיני מלאנן גיננו כעלוקה ערב העל רוצה עוד דף