הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר סו'

Kind: captions Language: iw סודה. >> בדיוק. טוב, חברים יקרים, אנחנו נמצאים היום במסכת שבת דף ד סדר סו. כן, היום אנחנו כבר ברוך השם תאריך יא באלול תשפה. זכות הצדיק מהבנין הורנו רבי אליעזר שלמה מש וחיל האדם ברוב פני האדמה ובנות יולדו להם ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר אשר בחר אומר רש"י מה זה בני אלוהים בני השרים לא הכוונה אלוהים כי טובות אינה לא לא היו צנועים מכל אשר בחרו השם ירחם דברים לא טובים אנחנו ביהושע פרק יג ג ויהושע הזקן בא בימים ויאמר אדוני אליו אתה זקן אתה באת בימים והארץ נשארה הרבה מאוד לרשתה זאת הארץ הנשארת כל גילות הפלישתי וכל הגשורים מן השיכור שרפנימצרים ועד גבול עקרון צפונה מן השיכור ונילוס למדנו כאן שלא כבש יהושע בחייו כל מצר הדרומי אלא מדבר צין והוא ההר החלק העוולה שעירה עדנינו תחום עזה אמור למעלה ועד גיבור לקרון הצפוני לקנני תחשב חמסרני פלשתים החזתי והשי והאשקלוני הגיתי והעקרוניים כל זה הוא לא כבש מתמן כל ארץ הכנעני ומהר לציונים הדפקדול האמורי והארץ הגבלי וכל הלבנון ממזרח שמש מבעל גן תחת הר חרמון עד לבוא חמת כל המקומות האלה הוא לא הוא לא קבש ‏H בכל הלב מזרח שמש מצר מזרחינץ עד חרמון תחת חרמון עד חמסכת פאה חברים פרק ו' ראשי שורות העומר שכנגדו מוכיח העומר שהסיק פה ללכו להעיר שכו מודים שלך ואלה ראשי שורות שניים שהתחילו מאמצע השורה אמר מתחילים לכו זה מתחיל מתחילים מאמצע זה הולך לצפון זה פחות עליו גד שכו לפניהם ע שלפניהם שכה ואת של אחרים לא שקרה למה אומר כל אחד שחקור כל אחד שמח שך כל אחד שמח על חברו שכו עוד דבר יחיד שהתחיל מראש השורה ושכח לפניו לאחריו שלפניו אינו שקחה שלאחריו שקחה מפני שהוא בבל תשוב זה הכלל כל שהוא בבת תשוב שקחה שאין בבת תשוב אנו שקחה יוספתא כל חייבים ברכת המזון כהנים לביים ישראלים מגירים ועבדים משוחרים חללים ממזירים נטינים סריס אדם סריס חמה פצוע דקרה חרות שופה כולם חייבים מוצאים את הרבים מתחבותם דום ואנדריגונוס חייבים הם מוצאים את הרבים מתי חבותם למה אישה לגבי המזון היא ספק דאורייתא ספק דרבנן אז היא לא יכולה להוציא מישהו ודאי דרב מדאורייתא הגענו לגמרא מסכת שבת דף דרכתי תגיד להם למטה אני מבקש לצאת משמר רעש לא להיות נכון הברייתא אוסרת עוסקת בני עברת פירות שבידו לחצר אחרב כדבר על מני רב מרם נחמן שאל אותו הייתה דו מני הפירות יוצא לחוץ מהחזירה לאותו חצר תה דו מני פירות היוצא לחוץ תהו מלא הפירות הוציאה לחוץ מה הוא להחזירה לאותו חצר אמר לא מותר להחזירה לאותו חצר אדו מלי הפירות וצא לחוץ דו מלי פירות הוציאה לחוץ מהו לחזירה לא תו אמר לו רב רב נחמן לרבה מותר זר בשאל רבה את הרב נחמן להחזיר לחצר אחרת מר אמר לו אסור אמר לו מה ישנה אמר לו הנה לך לכי תיכון לקבר דמנך תמדוד דיכור של מלחילוק הוא אתה שמחזירה לו תוך הצר לא התעבית ד מחשבתו לא נעסתה מחשבתו לפנות החפץ ממנה ח שמחזירה לחצר אחרת עשה את מחשבתו שתגזור שמה ישליך את החפץ את הרבים שם שיטת גופה בא רבי הדביק פת בתנור בשבת האם מותר לו לרדותה קודם שבולד חיוב חטאת או לא אמר שאל לרבח באייה לרבינה איך ידע איך מדובר הנה משוגג לא התכר לי אם זה משוגג אז הוא לא זוכר למי תראו ללב ידע הרבי תקר כי מי מחייב חטאת הוא חייב חטאתן כל חייב וחטת אדם חייבים תחילתן שגגה וסופן שגגה ואם כן זה שנזכר קודם שנבת הפת שאם לא לא ירדנה לא התחייב חטאת אומרת הגמרא אלה ספקו של רביבי עניין חיוב חטאת גון שהכניס את הפת במזיד קודם שיבוא לידי איסור שחבים עליו סקינה אם יתרו בו מבעלה לרבים אמר עם אמר רב שלה לעולם כגון שכניס את הפת בשוג למני תראו לאחרי התקיף לרב ששאל כי שואל איך אומרים לאדם חתו כדי שיזכה חברך אתה רוצה רוצה שהוא יעשה איסור כדי שחברו לא יגיע לאיסור חמור אלא אמר משה לעולם במזיד וה קודם שיבוא לידי איסור סקינה על עצמו רבחבר דרב מתנה לי בהדיה אמר רבי ברביקפט בתנו תירו לא לרדות קודם שב ידי איסור סכינה שנינו במשנה פשט תענית את ידו לפני ונתן תוך ידו של בעל הבית או שנתן מתוכה והוציא אני חייב פשט תענית את ידו לפני כדור של בעל הבית הוא נתן מתוכה והוציא אני חייב למה עשה עשה הקירה והנחה אומרת הגמרא על מה למה אני חייב בגלל שהוא הניח על ידו של בעל הבית והרי צריך ארבע על ארבע תפחים דו של בעל הבית זה לא ארבע ארבע על ארבע תפחים רליק ארבע על ארבע תפחים אמרבא אמני רבי עקיבא ד אמר לו בינן למקום ארבעה לארבעה ד זורק מרשות היחיד רשות הרבים סליחה זורק מרשות היחיד רשות הרבים לא הזורק מרשות היחיד רשות היחיד שוב פעם אני חוזר אזורק מרשות היחיד רשות היחיד רשות הרבים באמצע מה הדין רבי עקיבא מחייב רחמים פותרים למה רבי עקיבא מחייב קלוטה עצם זה שזה עבר באוויר מישהונחה דמי רבנסרי לא אמרינן קלוטה כמישהונחה דמ למדנו מרבי עקיבא שאין צרך הנחה לגבי מקום ארבעה למה כי אבי רשות הרבים הוא לא ארבע בכל זאת חייב כל זה דווקא אוויר חברי שהוא עד 10ה טפחים למעלה מעשרה תפחים הוא לא נחשב רשות הרבים כן המוציא ברשות היחיד רשות הרבים למעלה מעשרה תפחים לא חייב טוב במרא פשיט לרבא ברכו דגלותה כי משולך דמי כלומר אבה אומר כמו רב נחמן כמו רבי עקיבא מה שהוא סובר כמוהו אנחנו בדור אנחנו אנחנו בדף ד עמוד ב מסכת שבת בתוך גובע 10ה תפחים פליגה רבי עקיבא בחכמים והמולד בא אל הרבה הרי רבא עצמו הסתפק ובא רבא למטה מגובה 10ה טפחים שהוא הביא רשות הרבים פליגה רבי עקיבא וחכמים והפליגה רבי עקיבא סבר קלוטה מישהו לך דמ סבר לא אמרינטה כי מישהו לחדם אבל למעלה מסרה טפחים אי אפשר לחיב למה משום כאילו תה כי מישהו לך דמ הכל פטור אפילו רבי עקיבא כוללמה לא פינן לך אתה זורק רשות היחיד רשות הרבים ממשי רשות היחיד רשות הרבים היה רבים ממשית כלומר מושית זה גם סור כן למה? משום שכך הייתה עבודת במשכן שהם שותים מעגלה לעגלה. עומד ברשות הרבים שהוא זורק ברשות היחיד רשות הרבים רשות היחיד רשות היחיד רשות הרבים אין עבודה כזו זה אי אפשר לחייבו ממשית מושיט זה לא לזרוק עוד ילמה למעלה מעשרה טחים הוא דפליג חכמים ורבי עקיבא וזה מחלוקתם רבי עקיבא סבר אפילן זורק משיט שום פרשת משיט הוא מחייב סברי לא אלפינן חייבו על זריקה משות היחידש אחים דרך דרךש או רשות הרבים אבל זורק למטה מעשרה הכל חייו מה היטעמה אמרנן קלותה כמישהו לחדה אומרת הגמרא כן תיקשה איך אמר בפשיטות משנתנו כרבי עקיבא לפי צדח ספקו של חכמים מודים לזה את הגמרא ה לא קשה מטר דיבה לרב רב דרב שיתלה סב רבי עקיבא הקלותה כי מישהו מצת נשים אומרת הגמרא ורד דילף רבי עקיבא נחד אליו הו דלא בעיה עקירה מקום שיש בו ארבע על ארבעה יש לך חייה אומרת הגמרא כן אלא אמר רב יוסף המנה רבי אומרת הגמרא איזה רבי שהוא לא מצריך חקירה מעל גבי מקום ארבע אני אמר הרבי אזרה חפץ פשוט את הרבים את ארבעצרמות ונחבי זיז רחב אפילו כלשהו תנן זרק חפץ ברשות הרבים דעת ארבע סוף 400 ונחל לגבי זיז אפילו כלשהו ברשות הרבים רבים חיים וחכמים פותרים למה ת רבי אין צריך הנחל גבי מקום ארבע טעם מחלוקת רבי וחכמים שמפרש תם בא לומר לקמן [מוזיקה] ש כבי אמרי כה מחלוקת רבי חכמים מסכינה גון אילן עץ העומד ברשות היחין מר עיקרו של האילן הוא רחב ארבעה תפחים עומד ברשות היחיד ונופו שאינו רחב ארבע על ארבע נותן לרשות הרבים זה רק חפץ בשוט הרבים 400 זה רק ככה ונחפץ על הענפים עלנו פוע של אילן ח 400 רבי סבר חייו שהוא מעביר 400 פשוט הרבים אף שהחפץ נחל שאין רחב ארבעים ש דמרינן שדנו פה בתר עקר מרנוף הנפים הולכים אחר העיקר רבנן סברי לא אמרינשדנופח בתר עיקרון אלא הרבי איזה רבי דתנה רק משות היחידי הרבים שותה רבים ש היחיד באמצע רבים מחייה למה קלוטה כמישה חכמים פותרים לא סוברים קלוטה כמשלה ואמר רב יהודה מר שמואל ואמר רב יהודה אמר שמואל מחייב היה רבי שתיים אחד משום הוצאה אחד משום הכנסה שנקלט באוויר עד משום הכנסה מאחר שהוא כמוך בשטח מלך חייב להכיר אותו שו משם אלמה לא בעי רבי הקירה ולא הנחה בלי מקום ארבע ארבעה שחייב הכנסה מחייבו רבי כשהגמרא והתמר על דברי רבי רבי שמואל דמר את הרבי טוב חברים הגענו לתלמוד ירושלמי או פעם תלמוד ירושלמי ענק רב נחמן בר יצחק יש לנו למטה ביאור ידיד נפש יש ספרים גם ספר דין ספר ספר >> דף עמוד ח עמוד ח תלמוד ירושלמי מסכת ברכות אנחנו באוצר היומי מסכת שבת דף ד רבי יצחק בר נחמן שם רבי שמע בלבי אמר יום הכיפורים איזה יופי שכל להיות בשבת מפי שנעלה בשבת מזכיר ששבת בנה כן דף ח עמוד א' לידיד נפש רב נחמן רבי יצחק בר נחמן בשם רבי שוע בן לוי יום הכיפורים שלך להיות בשבת אף אבל פי שנעלה בשבת רגינה אז ששבת בהעילה ספים עליה ראש חודש אחד בתענית ציבור על פי שנעלה בראש חודש מזכירו של ראש חודש בנעילה אז אומר פה דבר יפה שנעילה נוהגת בתעניות ציבור כל ראש חודש באותם ימים פלים נעילה ומלבי רבי סימעון אמר משה בלוי שבת שכל להיות בחנוכה אף על פי שא אין מוסף בחנוכה מזכירים של חנוכה במוסף ספים עליה סיפה לראש בתוכה על פי שאין מוס בחנוכה של ראש חודש מזכיר של חנוכה במוסף ראש חודש יכל להיות בתענית איך מזכיר של ראש חודש וזירה אומר בהודיה ואבא בר ממל אומר בעבודה בבינה אמר אומרה ברכה רביעית אמר רבי אבא מה זה בכל מקום אמרה ברכה רביעית אף כאן אומר יעלה ויבוא ברכה רביעית בנכן נפק ובדה כדה דרבי אבא במקורן אמר אמר בתורה בתענית צריך לראש חודש יוס אומר קוראים ברכות וכללות אמר לרבי מנא אם פסקת את חוד קריאת ראש חודש בגין מודעת כתענית כדי שידעו שזה יום תענית צריך להתענות אף שו ראש חודש שהרי רביעין על מה דיןותה בחילה והנה כן אז מה אומר אתה רוצה להגיד שאומרו ברכה רבה ברכה רביעית בפני עצמה מה הייתה יעלה ויבוא אמר לו רבי מנה בגיד מדעתון כי תענית רביעי מגיל מודעתון כי תענית יש איזה שזה יום תענית צריך להתענות בראש חודש שהרי רביעין אן מהן לידי נטען כן עצם זה מה הכוונה עצם זה רעבין עצם זה שזה רעבין הם לא יודעים שזה יום תענית אמר לדאחה שקוראים ברכות וקללות ואין ראש חודש דוכה קריאת תורה שת רבי יהודה כפודקה כפודקה אמר לפני רבי יוסף שם רבי יהודה בן פסי קוראים בראש חודש לא דוחים קריאת תורה של ראש קם ויוסה הלך לישון עובדה בן פזי אמר לי רבי יוסא לרבי יהודה שמעת מאבוכד המתה שקוראים בתורה קריאת ראש חודש אמר לי אבא לא אבא אמר אלא בעין טב מה זה בעת מקום שקראו לו עי טב ידי דינון ידש חודש אחר קוראים בראש חודש שאר כל המקומות קוראים ברכות וכללות אומרת הגמרא ירמיה הסופר שאל את רבי ירמיה חל ראש חודש כל להיות בשבת מה מי קוראים מה לא קוראים בראש חודש מה לא חלבו לפני רבי ימתית אמר רק כן הכל מפסיקים זמנים שהולך ומנה לא קוראים הפטרה של שבת רואה ש חודשים חנוכה פורים אומרת הגמרא יצחק סחורה שאל לרבי יצחק יש חודשך להיות תבד בשבת חנוכה מה קוראים אמר לו קוראים שלושה ראש חודש אחד בחנוכה מפנחס ורבי צמעון ורבי אבאבר זהמינה מטו בה אמרו דבר בשם רבי עבדו מי דן חיפה רבי עבדי מי מחיפה רואים שלושה בחנוכה ואחד בראש חודש אחד שלא עולה הרביעית אלה מחמת ראש חודש בר של מגיע ספר ספרה כך קראו לו בר שלומי הסופר ש את רבי מן גמחה ראש חודש של חנוכה שכל להיות בשבת לא שבעה היינו קורים וארך איתך לממר אין סימן שחומר שהיא לא בא רביעין מחמת ראש חודש אלא ודאי שקוראים שלושה שנים של ראש חודש אמר לי שהייתה ספרה הלו בר שלמיה סופר שאל את רבי מנה אם בא ראש חודש של תבט של חנוכה להיות בשבת ויש שבעה עולים. איזה סימן יש? איך אתה יכול להגיד שלא בא רבי מחמת ראש חודש? לא נגיד. אתה לא יודע איך. אז תעשה שלושה ראשונים של ראש חודש. אמר לו דרך בדיחותא שאלה כזו מתאימה לסופר חשוב כמוך. איך אתה מקשה משבת על יום חול? מתי שבשבת קוראים שבעה ואין סימן לראש חודש. לא אמרתי לה ביום חו רבי מפקד בדן מוריה רבי ציווה אחד שהיה תורגמן שלו אבדן חריז קומי ציבור דמצ שמקבל התפל להרבית חובה צל דרמסע עד יומה לקיים יכול להתפנל תפילת הלילה שהוא עדיין יום מתי זה פלג המלחה רבי חיה ברבה פקדמור למוריה ים מצווה למתורגמן שלו חיז כמצפל מתפלל בבוקר עד יום מה קיים אמר רבי חניננה שחותי רבי ישמעאל רבי יוסף מדק אחד אמר כאן תפלל אבא שלילד שבת בערב שב רבי פיקד הכוונה אמר מתורגמן שלו קראו לו אבדן אחריז לפני הציבור מי שמתפלל קיבל מתפלל לרבית חובה פלל בבוקר תפילת הלילה שהוא עדיין יום דהינו מפלג המנחה כלומר ערבית יכול להתחיל מוקדם בעוד יום רבי חיא ברבה היה אומר לורגמן שלו ריז כמ ציבור תחיז לפניהם מי שמתפלל תפלל בבוקר עד יומה כה אמר רבי חנינא משך אותי רבי שמעל ברסצדק אחד ואמר כן פל שבת שבת אמר רבי ימי יוחנן פליקי על זה לא עבד צריך מפלגה אדם לא היה צריך לחלוק הזה ולמה שכן מוסיפים בכל הקודש ועוד מביאים דוגמה הלכה למעשה סנק חומר מערב ציפורן חמרים נהגי חמורים מערב שם מקום מציפורן ציפורן ואמרו כבר שבת רבי חנינא בן דוס בעירו חנלים והחמרים האלה ככילו לו שבת באו לציפור לפני כניסת שבת שרבי חנן בדשה כך קיבל את השבת בעיר בערב עוד שיש שם דה אמרדה אמר זה שאמר רבי חיים משחני רבי שמעל ברסצב מודק אחד לא היה בערב שבת ככה אמר כאן פני אבא שמוצא שבת בשבת שמוצא שבת בשבת אפילו הפעלה לא צריך פתגה אפילו זה לא צריך רבי יוחנן לחלוק למה שרבי פיקדבן מוריה חיזקו מצבו מי שמתפל התפלל ביום עד יום קאי יכול להתפלל ערבית מוקדם בעוד יום רבי חיא ברבה היה מפקד עם מורה אחריז כמ צב כן אחריז כמ ציפור אה מה דמצ דרסע עד יומה קיים יני אמר לאדם אני מיתתו פניר בעוד יום אין מתיחים אותו לרד אמר רבי זרע כל מן דבינה עבד כן אבינה מפחד בליה אומר תמיד שהייתי מתפלל לרבית מבעוד יום היה לי פחדים בלילה לת לך אלא כי אתה דרבי אין לך מי שיעשה כן אלא הבדן שהוא היה היה המתורגמן של רבנו הקדוש שאמר מי שמתפלל תפלל מוקדם רבי חיא ברבו מפקדמור דמצלצרסר רמבם אז ראינו בבלי וראינו ירושלים המסית אחד מישראל בין איש בין אישה הרי זה נזכן אף על פי שלא עבד המסית ולא מוסדת עבודת כוכבים פני שהורה לעבוד בן שה מסתיות מן שהיה נביא מן שהיה יחיד אישה יחידים מתתו בסכינה מסיד את רוב אנשי העיר הרי זה מדיח ואנו נקרא מסית אחרי זה שהדיח רוב העיר נביא מיתתו בסכילה ונידחים כי חדים ואנם כן שרמדחת עד שיהיו שניים אחד אומר אמרה לי עבדת כוכבים לבדוע שאמר אמר לי הקדוש ברוך הוא הרי זה נביא שהיחות חרב רוב העיר נזכן אומרת הגמרא אומרת הגמ אומר אומר הרמבם נימותחו אחריו רוב העיר נזכר מסית שהסיד בן לשון רבים שנחיד כצד מרחבו עבודת כוכבים לך ועבוד נלך ונעבוד שדרך אותה אותת כוכבים לעבד בה אז ברך הקטר ברקטר אליך כטר נלך ונקטר הנסך ואלך שתחווה אליך ושתכוון אליך רי זה מסית הדיח לשניים הרי דם בים אותו לבית דין שכך אמר וסוכלים אותו אומר הרמבם אין המסיץ צרךה אמר לי אחד הוא אומר יש לי חברים רוצים ככה מערים עליו עד שיסיד לפני שניים כדי להרוג לו לא רצה להסיד שתיים להחמינו כל חיבי מיתות שבת בתורה אין מחמינים עליוס ‏S מצווה ביד המוסת להורגו שנאמר אתך תהיה פה בראשונה אסור למוסת לאהוב אותו שנאמר לא טוב לא טובל מי שנאמר בסונ עזוב תעזוב יכול אתה עוזב לא תמיד לומר ולא תשמע אליו לא תעמד אדם ריח יהיה תעמד אדם משה זה תלמיד לומר ולא תחוס אסור ללמד עליו זכות שנאמר ולא תחמול הבא עליו אם מדה לו חובה אין לו רש ש לשתוק מן השני תחסה עלה צר לי דות מסיד מןשמ וכל ישראל שמור ירו בתורים ברוך שאמר צריך לומרו בניגון בן אמה כי הוא שיר נעב ונחמד כתב בספרות שיש פה פס תבוצנח ראשו כתבס שכן הוא נוסח אשכנברכה זו משום הפרק כל כתבי חלקים גומרי מסוכמה תהילה מה התורים? ברוך שאמר צריך למרוניגון בנאמה סימן נא בא מאוצר היומי יושיר נעם ונחמד כתב בספר הכלות שיש פה פז תיבות סימנחשו כתם פז וכן נוסח אשכנזים בחזו משום מדי פרק כל כתבי איך חלקים גומרי הלל בכל יום מסכן אמר פסוק מהותן לדוד עד כל הנשמה תעליה תו גרסן פרק כמה ברכות אמר רבי אליעזר כל אומר תילה לדוד בחולים שלוש פעמים תרשב בן עולם הבא כן דרש רבי סמנ מסדר אדם שבחו של מקום אחר כך לכן תקנו קודם תפילה דו ברכה זו לפניהם אחד שתבח מסיים ברוך שאמר קודם שסיים פע אז כל האומר תיל דוד בכל תרך שבן עולם בא לעולם מזה דר אדם שבכל של מקום ואחר כך התפלכן כן אמרו לכן תיקנו למרם קודם תפילה וקבעו ברכה זה לפניהם אחדם ישתבח סיים ברוך שאמר קודם שסיים בחזן יש לענות אמן אחר ישתבח יש לנו את המן ברכת עצמו כ שעושים ברכה צריך אדם להזהר שלא יפסיק ביניהם בדיבור לכן כתב הריף כב לומר שלא ידבר במשתמחצה מזה לשונו יש ספק אם מותר לדבר מה שמתחילים לכן צריך להיזה שלא להפסיק ביני בדיבורכן כתב ריף יוסיף לומר שלא נדבר ונשתמח יוצא לאשתו מכם מתחיל ברוך שאמר עד מסיים יחושל סך בן ישתבח ליוצר אבירי בידו חוזרים אליו מי המלחמה מי הוא לא עדיף מקריאת שמע ברכותיה כבן מזמרום שמזמורים ש פני הכבוד שמשלים מכל אדם באמצע ויש מקומות שנוהגים לומר מזמור לתודו השם כרבי בשמו כי הוא כתוב בדברי הימים נש דוד כבן אומר בכל יום שמגיע לכל ולעמים שפסיק בן כן אלילים בין השם שמיים עשה שלא יהיה נראה כאילו מבזה ואומר אלילים בהשם עשה יש מוסיפים עוד פסוקים אחרים כל מקום מקום כמנגו יש שם פסוקים זמורים שמוסיפים הלאה לכן צריך להיזהר שלא להפסיק לכן כתב הריף הוסיף לומר שלא לדבר וישתבח לי רב זה שלנו בני ש לא לדבר לכן יש ברו ירושלמי הס חוזר עליה מאורכי המלחמה מודו עדיף מקריאת שמ ברכות ילכך בין המזמורים שפני הכבוד ש כל אדם באמצע המזמור שפני הירמשים מפני הכבוד יש מקומות שנוהגים לומר מזמור לתודה לו להשם כרבי שמשור כתוב בדברי הימים שדוד קבור בחול מפני אהרון גכלם אלילים בין אלילים שם עשה שלא נראה כחוזר למעלה שמוסיפים עוד פסוקים אחרים כל מקום כמנהגו יש שום פסוקים המזבחות שמחים כל נברך שם שמה באשכנז בן בגמרו ברוך שמה מיד כל מזור הלא באשכן אז נוהגים לומר ברוך שמר מיד אחרי כל המזמורים בין בכל משבת כי מסתבר יום בכול מזמורים וגם אומרים מזמור לו בשבת ויום טוב פי שאין תודה כרב שולחן ערוך סימן בן אם בא לבית הכנסת מצא ציבור בסוף סוכי דזמרה אומר ברור שאמר מול בדשחות ואחר כך תהילה לדוד אחר כך הלו את השם נשמה בני ישראל קרובו ואחר כך הלול בקודשו אחר כך ישתבח ואחר כך יוצר אם אין שעות כל כך דדלק מזמור על השם מן השמיים כבר התחיל הציבור יוצר ואין שעות לומר פסוקי דזה אפילו מדינו כרק בחותם מציבור עלם אחר כך נקרא כל פסוקי צורה לא ברכה שוא שמ של ישתבח כל מקום אחרי זה יומר את כל הברכות שם חזים בבוקר איך יאמר צריך לבדוק גיד רבותיי פסוק שמע ישראל לפני חצות שמע ישראל אלוהינו וה ‏Ne. בא לבית הכנסת נמצא בסוף פסוקי זמרה אומר ברוך שאמר אחר כך תהילה לדוד עד מעתה ואדון אחר כך עלוי את השם לשמיים אחר כך עלול בקודשו אחר כך ישתבח יוצר בקריאת שמע ואם אין שירות ידלק מזמור אלו השם מן השמיים כבר התחיל ציבור יוצר אין שעות לומר אז יאמר קריאת שמע ברכותיה ואחר כך יקרא כל פסוקי דזמרה בלי ברוך שמר בלי שתבח רשחומה וזכור אל תתנוח לומדנו רבנו הור קשת בענן מה מברך כך שנו רבותינו קשת בענן ברך זוכר הברית ממותו קורמשה מן התורה מנכניב את קשתי נתתי והייתה לא ברית ואין מעשיו כל מעשה של בצר אדם מוזמן שהוא אהבתו קיימת מתקדוש ברוך הוא מת אברהם ואוהב את עם ישראל מדרש רבא ויאמר נסת מצלמנו קדמותנו ויוחנן פתח רחוב כת מצרתומר אם זכה אדם כן שני העולמות של מרחוב כתם תשנ כפך אמר רבי ירמיה בן עזר שב הקדוש ברוך את אדם הראשון דריאנוס בראו הוא ברא את הדריסדה דכתיב זכרון כבילה בכה אנדרוגינוס אמר בשמ לא יהיה באף בית אמר רבי שמעון ברחשבר הקדוש ברוך הוא חו דם הראשון דו פרצופים נשרוף ועשו גבים גם לכאן וגם לכאן טיול אחי כתב יקח אחד מצלותיו איך אתה אומר מה הוא נסר אותו אז מה אתה אומר צלמשכן סתר משכן בתנחום משם רבי בנייה רבי ברחיה בשם רבי אלעזר שבר הקדוש ברוך הוא את האדם גולם גולם בג מותן מספר העולם צריך לכתיב מירך שם בן בעניכם בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את הדם הראשון באו בראו שתי פרצופים והיה מסוף העולם קצת השמיים גובעו מל בכלל לא שלום שלמר ותה שתנה כפך אמר רבי אלעזר כל המעשה יום ראשון מעשה קדם למעשה יום אחרון דו דעת דר רבי אלעזר צע הארץ זה רוחו של אדם ראשון אמר רבי שמעון בן לקיש אחרון מעשה חר כסון הוא דת דרב שמעון בן לקיש דמוש לקיש בורח אלוהים מרח של מלך המשיח זכה האדם אומרים לו קדמת למלכה יש עודם לא זבוב כדמך אמר ונחמן נכון לכל מעשים כן אמר רבי שמואל אפי כאילו זה באחרונה לא התשב שמיים לא התשב לארץ אמר בסמלה כשם שגדס חכם בהמה וחיה בעובק בריאתו של אדם חם בהמה חיה מה טעמה קודם כל שהוא כן סמקורבים ואחרי זה לפחות ספר הזוהר פרשת בראשית מיכאל השם רישו צדכון מסתכל פני אדם פני דוד דכתיב דו אדם מי דכנקבה ולא יקרה אדם בר הנה יצר צרי דרך מה זה שינן שינן ראשי תיבות שור מאשר אריה נו דאדם שיתו תתחנל בכחד חרבנו כבר לנינו דקם שלבן חדה קלילן חד שור נשר אדם גן סליק להג פה אדם סליק הרס אומר ספר הזוהר והילל נו דקם שמון אחד באחד כליל אחד באחד וכל אחד באחד שור לשאר יהיה אדם קונה הזוהר שם הוויה עמדה דמצאת האמת ושכנתה תורת אמת בית קורסידי אלוהים שיתברא אלוהים באורייתה ניקוטי מרן וזהו כיוון שעלה עמוד השחר צון מחייר עמוד השחר זה צדקה בכיס אז יבקש חורך נמצא על ידי צדקה לתון מדות רעות של שני כותי תפילות זר השם אלוהך להיות תקיף מיץ עבדותך תמיד אל תשליח פולכם זה פול חס ושלום תשליח לפניך רוח קודש כך כן מי בנחי כתוב במושג שמ מים שו בחינת תפילה בציבור שיקר תפילה ובציבור דווקא כן פחות מ-10 אנחנו בליקוטי הלכות אור המאיר הוא הנקודה הקדושה שהיא בחינת י כמו שכתוב שם כן רואים קדושה דבר שבקדושה פחות מעשר כת קודש לא יקדש אין דבר שומר בקדושה פחות מעש ‏G כי הנקודה נקראת קודש כמו שכתוב וגוי קדוש יודן כן דבר שבקדושה פחות מעשר מבחינת שלוש קדושות חזרת התפילה כשלך ציבור בחינת צדיק גדול כמה צריך להיזהר של יהיה הוצא לבת השם אומר בבחינת ומבא לציון גואל בהמשך ליקוטי הלכות שווה פשע שהם שווים על החט של הפשע כמו שכתוב בכוונות נפש החיים חן כהלת אמר עמוד עמוד יז אצלי כל מעשה אלוהים יביא במשפט על כל נעלם ולא אמר כי האלוהים יביא במשפט כל מעש כי אלוהים פירוש בעל הכוחות בת עמוד עד המשפט לא יודעים את המעשים לבדם אמר כהלת כי את כל מעשה אלוהים יביא במשפט על כל עיניו לא אמר או כאלוהים הביא במשפט ראינו כאלוהים פירוש בעל הכוחות כולם תעמוד אדם משפט את המעשה לבדה ש יחשבו גם כל מה שסבב על ידי המעשה עם טוב ועם רע לומר לא מסתכלים על העבירה מסתכלים על הסביבה. טוב, אז הגענו לשבת דף הפרת יוסף. או סיימת את הכל. כל המטבח