The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר סד'

הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר סד'

הרב מאיר דוד שמואלי ·

Etude de Torah
Vitesse :

הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א השיעור המרכזי של הרב מאיר דוד שמואלי שליט"א, הנמסר במוסדות התורה "חזון מרדכי" בהרצליה, ע"ש המקובל האלקי רבינו מרדכי שרעבי זצוק"ל. 🗓️ השיעור המרכזי נמסר בימי שני ורביעי בשעה תשע בלילה בישיבה בהרצליה. מטרת השיעורים היא להפיץ תורה תוך שימת דגש על מידות טובות ויראת שמיים. לתרומה לשותפות בפעילות הישיבה או לקבלת ייעוץ מהרב מאיר דוד שמואלי שליט"א: https://nedar.im/aDPy פרטי התקשרות: 📞 משרד: 03-778-1778 📧 דוא"ל: yhazonm@gmail.com 💬 ווטסאפ: ⁦+97237781778⁩

Transcription
Kind: captions Language: iw טוב חברים יקרים היום אנחנו מתחילים את האוצר היומי בן פורת יוסף אתמו זכינו לסיים את כל מסכת ברכות עד עמוד דף סד עמוד א' בעצם 63 פים ועכשיו בעזרת השם יתברך יום התאריך הוא י באלול תשפה אנחנו מתחילים את החלק השני את החלק השני זה הכוונה את מסכת שבת כן בעזרת השם יתברך לשנה טובה ומבורכת שנים טובות וברכות לכל עם ישראל אז אנחנו היום רואים את שבת דף ב סדר הוא נקרא סדר סד בראשית ה פסוק ל ויחיל מך אחרי ולדו אתהחמש 59 שנה 500 שנה ויולד בנים ובנות ויהי כלמל מך שבע ו70 שנה ו 700 שנה וימ >> איזה עמוד מחדר עמוד תתק תתק כב בסוף ברכות אנחנו אנחנו ביהושע פרק יב. לפני זה קראנו שיהיה הלך כבש את כל ארץ ישראל. לצערנו תשדוד מעזה הוא לא כבש צערנו. אבל יש עוד מקומות שהוא כבש וגבול עוג מלך בשלמת רפאים שבעשרות בהדרי מושל באחרמון מסלחמכול בשן גבול הגישורים מעכתי וחצי הגלגל הגלעדול סיכון מלך חשבון משה אדוני ובני ישראל יקום ויתנה משה בת אדוני ירושל בני בן הגדים לחץ שבת המנשי תק"ב פסוק שביעי יהושע פרק יב אלה מלכי הארץ אשר יהושעו אבני ישראל בעבר הידן ימה מבעל גד בקעת הלבנון ועד ההר החלק העולה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה כמחלוקתם איך שחילקו את בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות במדבר ובנגב החיתי האמורי והקנני הפריזי חייב ויבוסי סיעתא דשמיא מאוד מיוחדת בכיבוש סיעתא דשמיא מאוד מאוד מיוחדת שישה סדרי משנה מסכת פאה פרק ה משנה שביעית העומר. מה הכוונה העומר? קבוצה של שיבולים שקשר אותם, ששכחו הפועלים, לא שכחו בעל בית. למה בעל הבית? הוא היה בשדה. למה? אם הוא בבית אז הוא חצרו של אדם כאילו קונה לו. אם כיוון שזה חצר פתוחה בלי גדר אז אדמה ריקה היא לא קונה למה היא לא שמורה כל אחד יכול לחנס לך לקחת מה שחצרו של אדם קונה לו זה מקום שמור אבל אם זה לא שמור אבל הוא נמצא שמה אז זה יותר מגדר לכן תלוי אם הוא נמצא או לא נמצא אז לא שחרוב את זה זה לא נקרא שזה לא נקרא פאה זה לא נקרא שקחה חילה נקרא שקחה פאה ראינו עכשיו אנחנו שקחה אבל שכחו בעל הבית ולא שכחו פועלים דוני בפניו שחיפו בקש רי זהו שקחה עכשיו העניים כבר מתחילים לקמבן הם רוצים שהוא ישכח הם מכסים את זה בקש זה גזר שום דבר משנה חט את המעמר לקובעות ולחוסמאות. אחד לקח שיבולים, צה את זה לעשות היו עושים עתרה משיבולים. כנראה שזה היה משהו יפה. חוסמאות כמו מה שנקרא היום יש מגבעת ויש כסקט או שעשה את זה לחררה אז הוא עושה כי עכשיו הוא רוצה לעשות עיסה קטנה אז הוא צריך לשרוף את זה צריך א עצים אז הוא לקח את הקשים האלה בשביל שיהיה לו או לעומרים. מה זה לעומרים? הכוונה עושה עומרים קטנים ומכל הקטנים הוא עושה אחד גדול. אין לו שכחה. אתה רואה שהוא עשה את זה הוא אסף את זה ממ ממנו ולגורן. אם הוא אם הוא עכשיו זה היה בשדה אבל לקח את זה לגורן, שכח את זה בדרך. זה ה שקחה מאמר לגדיש כן מר אדם עשה אימור אבל למה רוצה לעשות שם גדיש מה זה גדיש הוא רוצה אחרי זה לעשות שם הדישה הוא שכח את זה אז זה יש לו שקחה ממנו ולגורן א שכחה אבל אם הוא לוקח את זה משמה בשביל לעשות לו דישה במקום אחר אין לזה שקחה מקום שאינו גמר מלאכה אין לו שקחה ממנו ולגורן יש לו שקחה תוספתא לא ישוך אדם מן הפרוסה וחזרנו בקרה בני סכנת דפשות זה סכנת נפשות אדם יש מרק צלחת מרכזית אדם לקח לחם נגס בזה אמא חצי עיגול של הפה זורק את זה בתוך ה >> מרק >> זה מגעיל אומרת הגמרא שזה סכנת נפשות נשים נגלים >> אז למה סכנת נפשות שסת >> נשים יכולים למות מזה >> מרב הוא לא יאכלסת ימות איך אני חושב לא ישתה אדם מן ויתן לה לחברו לפי שדע את הבריות שברו אחד שעוזר מלצר לשניים יכול לאכול איתם שלושה אם הם שלושה אינו אוכל איתם עד שיתנו לו רש דרך החיים פה הוא מסתזינו >> בין פורת יוסף בין פורת הנר שרך הבישה חיטה רוצה להגיד שהם שמחים בזה שהוא אוכל איתם למה אם בשביל זה יש לו זה חית גם פעם אלצר לא היה לו בא לאכול אסור לו לגעת באוכל יום צרים אוכלים יותר מכולם הבית >> איזה שפע שם נתן כמה צריך להגיד אותו כל אבא תודה זה לא מספיק להגיד מסכת שבת יציאות השבת הוצאת חפץ בשבת שבת מרשות היחיד רשות הרבים שתיים מהתורה שהם ארבע שהם דרבנן יש לאדם שעומד בפנים זה נקרא רשות היחיד ציל רשות הרבים מכניס מרשות הרבים רשות היחיד אז הכוונה שתיים צר אחד שעומד בפנים יכול להיות לו שתיים מהתורה ויכול להיות שניים מדרבן עכשיו הגמרא תביא בדיוק את ה את הדוגמה שיתר את האוצר >> א זה היה רעיון של הרב שלאל הוא אמר להם לעשות את זה אבל הם אחרי לקח זמן כנראה שהם היו לוקחים עמודים והיו עושים את זה מי >> היה שמה לא זה היום יש מישהו אחר שעושה את זה עכשיו מביא את הדוגמאות קצד העני עומד בחוץ ברשות הרבים בעל הבית עומד בפנים פשט העני את ידו פשט תני את ידו לפנים ונתן את תוך ידו של בעל הבית אז מי עשה את כל המלאכה שני מי עשה עקירה והנחה עשה את זה העני איסור גאורייתאר או שנתן להני מתוכה מתוך שבעל הבית הוא הציע לי בחוץ אז הוא עשה גם עכירה מרשות היחיד רשות הרבים זה נקרא מלאכה שלמה זה איסור סקילה הכוונה אם יש שם עדים בהתראה וכולי שהוא ידע שני המקרים האלה רק האני האני חייב לכן כתוב האני חייב בא לבית בית פטור. מה זה בעל הבית פטור? פטור אין לו שום איסור, הוא לא עשה כלום. יש פטור ואסור, יש פטור ומותר. זה פטור ומותר. למה הוא לא עשה כלום? הבעל הבית אסור לתת לתוך ידו של עני. העני לקח מידו, לקח מתוך הבית. זה בעיה של העני, זה לא בעיה של בן הבית. עכשיו איך יכול להיות שהבעל הבית יעזור על יעבור על איזור דאורייתא? המשנה עכשיו מביאה בשעת בעל הבית ידו הוציא מרשות היחיד לרשות הרבים ונתן לתוך ידו של העני אז הוא עשה מנחה שנייה שלמה סליחה דאורייתא או שבא לבית הוציא את העצל ברשות היחיד ריקה לקח מיד העני שהיא ברשות הרבים חפץ והכניס את זה והניח את זה בביתו אז בעל הבית חייב ואני פטור פטור ומותר לכתחילה ראינו פה שתיים דאורייתא לאני שתיים דאורייתא לבעל הבית אז מה זה שאין ארבע הגמרא פשטנית את ידו בפנים אז הוא עשה הקירה מרשות הרבים איפה לרשות היחיד אבל הוא לא הניח את זה בעל בעל הבית לקח מידו אז מי גמר את המלאכה בעל הבית אז זה שניים שעשו פטור ואסור אחד עשה הקירה, אחד עשה הנחה או שבא לבית נתן לתוך ידו של העני לא שהעני לקח מידו הוא נתן. אז מי עשה את העקירה? בעל הבית ומי עשה את ההוצאה אני. למה אני הוציא את זה לבחוץ בדין הזה שניהם פטורים פטור אבל אסור. עכשיו דוגמה דוגמה הפוכה שת בעל הבית הוציא מרשות היחיד לבחוץ העני לקח מתוך את השבוע הבית זה פטור אבל אסור אותו דבר אם העני נתן לתוך דו של בעל הבית והבעל הבית הכניס אז עוד פעם שניהם פטורים פטור כמו שאמרנו זה אסור זה בעצם המשנה גמרא ננתם איפה מסכת שבועות שבועות שתיים מהתורה אותו דבר והם גם ארבע יש עוד שתיים דרבנן מה זה מהתורה חייב להביא עליהם קורבן מביא פה בביאור כגון שנשבע שיוחד דבר מה ולא אכל נשבע שלא יוחד ואכל יש שתי שבועות שלומדים את זה משם אז זה מדובר עליהבה יש תשבועות על השעבר נתן שבועות שתיים שן ארבע אותו דבר ידיע אותה טומאה אז אדם שהוא טמא אסור לו לאכול קודש כדי שהוא יהיה חייב הוא צריך לדעת את זה הוא ידע מטומתו אלא אומר הביאור הוא שג מה הכוונה ידע שהוא טמא, אחר כך הוא שכח מזה אוכל בשר קודש אבל הוא ידע אבל בשעת האכילה הוא שכח או שהוא בעצמו נכנס לתוך בית המקדש שהוא טמא זה חייב קורבן חטת זה נקרא ש ויש אין ארבע. מה זה שאין ארבע? זה לא כתוב בתורה. הוא ידע שהוא טמא, אבל הוא לא ידע שזה בשר קודש. או שידע שהוא טמא, הוא לא ידע שזה מקדש. או ברוך הבא. יציאות השבת שתיים ש ארבע. אז עכשיו ראינו כבר בשבועות שתיים שרב. ראינו בדעות הטומ שתיים ש ארבע. מקום שלישי זה אצלנו פה במשנה. יציאות של שבת שתיים ש ארבע. עוד דבר מקום רביעי שראינו בשס זה מראות נגעים הכוונה נגע צרה שהם גם שתיים שהן ארבע מה עם שתיים יש שעת והבירת סת זה צבע לבן בדרגה של צמר לבן בהרת כמו השלג זה ברגע שרואים צבע כזה יודעים שהוא הוא נקרא מצורע אבל יש עוד שתיים שהם נקראים ספחת על שונאי ישראל והם התולדות מה זה איזה לובן של קרום של ביצה זה לא בדיוק לבן או סיט של אחד זה לא היה ממש לבן שואלת הגמרא מה יש שני אחת תן שתיים של בפנים שתיים שנה בחוץ מה ישמסכת שבועות שתיים שנה ארבע לא כתוב יותר מזה הגמרא משנתנו עיקר שבתי תניה שונה במשנה אבות מתולדות תה מסכת שבועות דלה בעיקר שבת קשור שם לדיני שבת לפי כך תני אבות תולדות לא תנק אומרת הגמרא מה זה אבות מה ניו אבות מה נהיו הגמרא יציאות יציאות יש שתיים בלבד מי אחד מי שהוציא האני מה שהוציאים בעל הבית זה שתיים שאן ארבע בהוצאות בלבד חיט מה שלומנתה אותם המשנה כל ארבע לחיוב שתיים לחיוב שתיים לפיטור ציאות השבת ש ארבע דמרות עוד נגעים קטנים מה הטעם כולו בחיוב מן התורה אף כאן גם זה חייב מן התורה אלא אמר פפה אחד עיקר שבתן חיובי פיתורי מסכת שבועות של בעיקר שבת הוא רק חיובי תני פתורה לתני אומרת הגמרא חיוביניו יציאות יציאות טרת בלבדה אומרת הגמרא שתיים דהוצאה ושתיים דכנסה גמרא יציאות לא כתוב הכנסות אמר רב ש הכנסה זה נקרא הוצאה אומרת הגמרא מי אמר כתיב המוציא מרשות מיתנן היינו במסכת שבת דף עג מוציא מרשות רשות חיה מלסקן שהוא גם מכניס מרשות הרבים רשות היחיד אז מה זה מוציא קורא לו הוצאה מכניס אז הוצאה זה בכלל הכנסה אומרת הגמרא וטעמה מים למה קוראים לזה ככה כל הקירת חפץ ממקומו זה לא משנה מה זה נקרא הוצאה אמרנה מתינמד דקה אחרי דקתן ניציאות מפרש הכנסתר שמינה אב ואמר לא כתוב הכוונה זה רשויות זה לא זה לא זה לא יצאות מה הכוונה תקרא רשויות השבת שתיים שנה יש שתיים של רשות הרבים רשות היחים ומזה נעשה ארבע מלאכות אמר לרבת תנה להביאי את מהני אבין תרתסרתי אין 2 ש א ו2 ש א כמה זה שמונה אבל אם תיקח גם שיש שמה גם תפטור אז יצא 18 אמר לי תעמיך שיצר זה לא זה לא 18 זה 16 טוב עצר תלמוד ירושלמי מרכות פרק ד' רבי חיא בשם רבי יוחנן אמר אם אדם מתפלל מוסף שהגיע תפילת מנחה עומדת לפניו שתי תפילות עוד תפילת המנחה תפילת המוספים תפילת המנחה קודמת למה כיוון שתפילת המנחה הייתה אדירה שואלת אומרת הגמרא הרבו בעין ממר רצו בני ישיבה לומר שאין בה יום כדי להתפלל שניהם אבל אם יש ביום כדי להתפלל שניהם תפילת נוסף קודמת רבי זרא אמר בשם רבי יוחנן אפילו שיש לו ביום קודם כל תפילת המנחה רבי נתן בדרו גם בשם רבי יוחנן אפילו יש שעות ביום מתפלל תפילת המנחה הקודם ואתה נקדים תפילת המנחה לתפילת המוספים יצא לשעבר שמע בדיעבד לא בתחילה לא בדע כאילו זה לא לכידך לעשות את זה הסביר תרץ פתר לה שלא הגיע זמן תפילה לא הגיע עדיין לא הגיע לא זמן מוסב ולא זמן מנחה מה הכוונה שהשוח כדריבן מפקד מצבי תלמידיו יבואו לכן אריסטון מתי ימשצ'ין אם הזדמנת לכם סעודה גדולה והגיע זמן ש שעה ש מפחדים שהם תהיו עסוקים סעודה עד יעבור זמן המנחה עד אל תזכוון לארסטון תבואו מצו מנחת עד וא תזכו לפני שאתם מתחילים את הסעודה ללו אומרת הגמרא וכמה הוא פלג המנחה 11 שעות חסרביה שעה ורבע תמנתנינן מסכ פסחים תמיד תמיד ישח ב8 וחצי ויקרב בתוח הערב פסחים חט בוח וקרב ב8 וח בין בחול בשבת ש בירמיה בירמיה בה חביד מנחה שתי שעות וחצי לא גמנחה בשעה 10 יש שלושה רבעי השעה שזמן המנחה שתי שעות וחצי בגלל מנחה או שעה ורבע ואחר גבי פסחים אתה אומר שקורבן תמיד יש לך 8 וח תביד מנחה שלא שות מחצר אמר רבי יוסה לא קשה תפילת המנחה תמיד שרבים אלא לקטורת מה טעם תיקון תפילתי קטורת לפניך כפה מנחת צעחד ניסוק תביד מנחה שתי שעות וחצי אומרת הגמרא וה תוד מדח שעות וחצי רבי יוסף בחנינה מתפלל שחרית אם שחרית שי דמדומי חמה מה זה דמדומי חמה הכוונה בבוקר אומר הכוונה זה הכוונה כדי שיהיה מורה שמיים בליו כל היום יוס חנינבי חלקים פלים דבדומי חמה מה הכוונה נצח חמה מה טעם זפל על השם זקן כל חסיד לך את מצו מה את מצו ת מצין שני יום מה הכוונה שהשם שיוצאת וזורח כו דמה דרבה דבר מצר גולט דר דרב צום הרב אחד תפילת מוס ביום הכיפורים רב פש גלימתו ואח של אמא של רב ודי שומר את הגלימה של הרב בצום הגדול מלקדכמ שמשל רש דקה תאב לי גולתי נצמך תמנחתה ראה את השמש בראש הדק תן לי שיתפלל מנך כמצווה להתפלל דמדומי חמה ושמשה בראשי דגלה תמן הם מיה אחר זה איפה זה היה זה היה בבבל ל אבל בארץ ישראל זה יום כי בות נמצאת בעומק של עולם ישראל נמצאים ברומו של עולם למדנו מכאן שמצות פנים חמה מור רבי יוחנן אומר לצולה חובי זו בב שזותו של ים אמר רבי יוחנן למה נקראת שמ צולה שם צלו את הדור המובול גם בבן פולחן לישראל גם לבן אפלו חל לכל ארץ כתיבים מה ימצאו בקם בארץ שנער מה ישו שם אמר שתקיש למה לקנה ששם ננרו מתן דור המבול דבר אחר שנער שהם מתים בתשנוק ולא לך ולא מרחץ מה הכוונה היו כנראה בעניים שנער שמנוערים מצוות בלא תרומה בלא מעשר דבר אחר שנער ששרי אמן גרצון שונאי ישראל מתים נערים דבר אחר שנער שמיד שונא וער לקדוש ברוך הוא זה זהנצר הרשע הלא רמבם ואך דין יראה נידחד מה שתהיה ראויה לעשות ירדח אנחנו עכשיו באוצר היומי ברמבם הלכות עבודת כוכמים מחוקותיהם בסדר סד ואר די נראה נדח שראויה לעשות ירדחת בית דין הקדוש הולכים תורשים חוקרים מצדו ברא ברורה שהדח כל העיר רובה חזרו לעבודת כוכבים ואחר כך שולחים משנתחמים להזירם סדרם אם חזרו בזו תשובה מותר ואם לא בדין צב ישראל לאות עליהם לצבא ו צרים עליהם מהמלחמה עד שבקע העיר קם מיד מרבים להם בתי דינים דנים אותם כל שבא עולם שני עדים שבד כוכבים פרישים אותם מצאו כל העבדים מאותה סוקלים אותם שאר העיר ניצול צורבם מעלים אותה לבית דין הגדול גרו שמדינה והורגים כל שעברו בסיף כי כל נפץ אדם שבא לפיך נשים דשים אם אותך כולם מצוה עובדים רבי העובדים רובים רובה ואם נמצא עובדים אז זה רובה מקים את כל התנשים של עומדים בשותך כולם בשותך רובה סוקלים את מדיכה מקפטים כושר את הרחובה ל רחוב עושים לה רחוב הרחובה חוץ לה בונים חוב מחסה תיכנס תוכר תוכחו הורגים כל אפשך שרב וסופים את הכל של הלאה לחה שביעית ברמבם נכסה לצדיקים שבתוכם שרשבי שלא ודחו עם רובן נשרפים בכלל שועיל וישבו שם אמונה מד אויל הרשע ואיל לשכנו בכל הענינה ממנו לוקש שנאמר בג ממנו אחרים נידח שהוזמו יד כלים מכסי הזכה למ שהרי הוזמו ולמה זכה בה שכל אחד ואחד כבר ממנו משה שנגמר דינו ואינה נבנה את העולם בנה אותה לוקש נאמר לא תיבנה אותה גינות פחצים שמ פנ תבנה מדינה כמו שהייתה שהרה עובדת מקום למקום אברהם בעיר נידחת עמה שתה שם שושים נרגים וסף אבן מנ מסכינם נרש מה תורים אור החיים סימן מט מה שקוראים פרשת התמיד פה על פסוק טזמרה לגב דקם דברים שבכתב בי את רשם נורמל פה כתב דודיע רבי חיים פעם ראשונה אני רואה שיש יודות כזה כל דבר שרגיל וסגור בפי כל אין בו שום דברים שבכתב את ראש מרפ אז אני >> של בעל הטורים >> זה אח של הראש כאילו >> כנראה שים ישראל אבל הראש היה אומר לא אמרי ולא אמרי דברים שבכתב אתה יכול אתה לא יכול לומר מעל פה אלא להוציא את הרבים די חובתם אחרים סליחה אבל כל אחד לעצמו שרי לכן נוהגים באשכנז שמגיע שלך ציפור פסוקים שבצ מי כמוך השם ימנו שותק קל לומר אותו כל אחד ואחד בפני עצמו שולחן ערוך סימן יא דיני תפילה ברוך שאמר ישתבח אומרים ברוך שאמר קודם סוכי דזמרה אם ישתבח לאחרים אם סיים ברוך שאמר קודם שסיים לחזן עונה אמן אחר ישתבח לענות אמן אחר ברכת עצמו צריך להיזהר מפסיק בדיבור שיתחיל ברוך שאמר עד סוף אפילו צורך מצווה היא לדבר בין המזמורים האלה שואלים פני הכבוד משיב שלום לכל אדם יצא באמצע המזמור שואל בני רב משיב שלום בני הכבוד צריך להפסיק בהודו ככל אלוהי עמים אלילים פסיק יעצור השם שמיים עשה שלא שמע יכל אלוהי העמים אלילים והשם ספח מדרש לחומר רבי דבר ורבי נחמיה אחד אמר תמים היה בדור המבול בדור הפלגה ואילו בדורו של אברהם לא מצא ידיו רגלו איפה היה נוח צדיק בגלל שהוא היה בדור כזה רשע אפשר לחבית שלפרס במקום תול מקומה ח נודף שלא מקומה אין אין חל נודף למה הרבה חביות כאן יש שם הוא היה אחד אמר לו תמים היה בדורותיו כל שקם בדורות אחרים ש לצלוכית של פניטון נחת במקום מתינופתח נודף כל שכן נחת במקום הבוסר הל מדרש רבה באברה תתנן מרבי פנח שם רבי יחמר תנינם כתיבן זה בהמות ולבייתן שאין להם בן ב בן זוג אמר רבי שמעון בל קיש מה זה בהמות יש לו בן זוג ואין לו תאווה של מר ידי פחתה וסורג הבונה בשם רב מתנה אמר הצבוע הזה מטיפה של אובן 365 מיני צבעונים כי את החמה צבוע זה >> מה זה הצבוע הזה >> לכאורה הצבוע >> הצבוע שהוא מדבר על הבהמה על הבהמות >> מה זה סוג של בהמה שיש אותה רק אחד >> אז הוא בצבעים האלה כאילו ש >> כן רבי ירמיה כהנה שאל לרבי שמעון בן עק שמרביע חיית הים מה הוא אמר לו אין לו זוג לא >> זה כן זה נכון זה הוא אומר לא זוג >> אומר שיש עוד סוג בהמה של בן זה שלא תתרבה >> כי הוא הקריב אותו האדם הראשוןשור הראשון היה כלב בראש לא ידעתי על הבהמות הזה. שמעת פעם על הבהמה הזאת? מה זה הבהמה הזאת? בהמות יש לי אתה בהמות >> בהמות או בהמה? >> בהמות קוראים לו. >> ככה קוראים לו זה. >> כן. גם אמר אם תצא לנוצים מסת יש אחד בים זה הלביעם ואחד באדמה זה בהמות >> ואיך הוא נראה >> נקי משהו לא אומר שאתה רבי תן אין לו דם בין זוג אבל הבהמות יש בין זוג אבל אין לה אין להמות תאוזו לא בא לו >> השם של הבהמות >> כן בהמות בהמות שדי אומרת אומר המדרש רבא פרס בן לקיש מצודת לקהנה מה הכוונה כהנה שאל לרבי שמעון בן לקיש המרביע מחייה את אדם אמר לו אפן כתיב בהם מיניהם פרס בן לקיש וצודת לכהנה כאילו ענה לו טב קענה ולא אב דגים כתיב בהם למיניהם פרס כהנה מתודת לרבי שמעון כלומר התקיל אותו והבידה אמר רבי יונן יכול אני מקיים להם משום מנהיג מביא שני דגים אחד מריון ואחד נספרון שם בגמי שיחו בנהר ובים אסור לעשות כן שום כלאיים דן כילה שאמרה נוהג בסורים לחושוך ונהוג יחתיו של מו כל שחיה רומס את השרשרצו המים למיניהם ואת כל עוף כנף זה הטבס מעניין למה למה הוא התייחס אלינו גם צ >> ספר הזוהר פרשת בראשית ויאמר אלוהים קבוע המים סבוד הוא צבע אחר אתה יודע >> אדום צבע אחר לגמרי אותו דבר כמו אתה רס פה צבע יש גם לבקן >> אה מה תבס לבקן >> תבס לבקן שהוא פותח זה הכל לבן אבל רק העיניים יש הכל לבן >> כאילו יצא בטעות לבקן או שזה אסור חסר לו מלא נוצים יוצאים לפעמים כאחן דווקא ויאמר אלוהים קבוע המים באורך קו למה באורך משום רז די קוקד קדמה נפסד מטה תכנס חלמת בקשור דרחד כנש כל המחילה חי מנו מים רזים ונקן מאת השם מלא מתחת השמיים ו זהירה דה ו חד שמיים וכ מתרת השמיים תראה הטגלה בכשר התכסה מגוע בטרסה א מקום אחד זה הקשר של יקו כה השם אחד ושמו אחד שתי ייחודים אחד בעולם הזה אחד בעולם הבא בתפילה הכוונה היא שיהיה יחודים איחוד עליון ייחוד תחתון חברים, תיקוני הזוהר צריך לראות את זה בתוך הזוהר בביור שלו. דבר אחר, המזכילים מקרה נקודי הזירו, הוא לא כותב את המקור, את הדף והמזכילים הם הנקודות למה? הם מאירים את האותיות והנקודות הם עגולות, הם מורבעות באותיות נבראו ארבע אחיות של הכיסא. מותח מראן כגחלי שבן קוראים נקודי דאורייתא תשעה דבר ברו תשעה גלגלי קורסיה מהגלגלים מה מהנקודות קורסיה היא עשרה תשעה גלגלים נרין 10 טן יקוק וקוד ברור ארבע דבן דנרין בארבע חן ב החיות האלה דמות החיות יש בהם יקוק זה הוא מתרם זהו עכשיו יש קטע בליקוטי מרן זה מתר מן הקוצים שבחינת צומח ופחתים מבחינה דומים שזמן של חכם שהוא מאובק כ באור התורה דו ניצו ממדות רעות של שני יסודות אומח ואז ד ניצ קוצים בחתים קוטי תפילות אל כן זקן ברחמיך רבים בתשובה תמיד תזכה לעשות תמיד תשובה על תשובה ראשונה מזכה לתקן כל פגם פגם תשובה ראשונה תזכה ברחמיך לתשובה שלמה תשובה היאה אז דה באמת כי אדם לא התחל לעשות תשובה כפיץ ליקו הלכות קטע נקרא בליקוטי הלכות זה בחינת תפילין של ראש תפילין של יד עמוד תקלג בחינת שלושה מיני תפילין ד של ראש קשר דוגם בחינת תפילין כמובן בכוונות תפילין שני עד כנגד שלוש בחינות נקודות כן נקודות של נקודה כללית של צדיק דור נקודה שקבל זה מקבלין דן מדן נקודה שמקבל כוח בני ב שלושה מיני תפילין כראש זהו בחינת צדיק מדת צדיק בערך שלושה נקודות ‏Hallo קבו לי קבו לי רבו יסי קבו לי שם באשרק נפש החיים חברים תתקל וזהו עניין מירת פרק שירה כל אומר פרק שירה בכל יום שעל ידי אמירת האדם אותו שהוא כולל כל הכוחות כולם תן כוח למלכים של אל הבריות שומרו אל השירות זה מושכים חיותם משפעה משפע בכל התחתונים שאדם אומר את השירה אז עושה מושך כוח מלמעלה מה נעשה גם דף ג מספיק לא נגמור עם זה נגמור את הקרך אהכל ‏Eh