הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר מז'

Kind: captions Language: iw ונועם אדוני אלוהינו עלינו מעשה ידנו כולנה עלינו מעשה ידינו כוננה אז אנחנו נמצאים חברים באוצר היומי בדף מח מסכת ברכות סדר מז הפלזמה היום תארי צריך דלול תש כמו שאמרנו שם הארי שכל רגע ורגע יש בו יג מחינן דרחמ זה זמן גדול מאוד מאוד מאוד צריך לנצל אותו מאוד בראשית פרק ד' פסוק טו ויאמר לא אדוני לכן כלי קין שבעת יוק את אדוני לקין אות מה זה אות שם הבי תקות אותו כל מצאו כאילו ויאמר השם ויאמר לו השם לכן כלי קין כאילו אוי ואבוי למי מי שיפגם כי הוא גם מיוקר ושהם השם לקין אותלתי הקוד אותו כל מצוות אומר שהאדמה היא הייתה זזה ש באמת אמרו כולם כולם מה הוא הרג הרג רוצים להרג אותו גם ויצא ויצא קש לפני אדוני ויש שבארץ נוד קדמת עדן אומר נו עכשיו הוא יחיד נו מה הרוויח מה הרוויח כלום אומר האדמה הייתה רזה זזה נוד אנחנו ביהושע פרק י וישמוע עדניצדק מן ירושלים כי יהושע את העי ויחרימה כאשר עשה לי ריחו מלכה כן עשה נעל מלכה וכי יש לי משבי גזרון גבעון את ישראל ויהיו בקרבם ויראו מאוד קיר גדולה גבעון כחתרה ממלכה וכי היא גדולה מן העי אנשי הגיבורים [מוזיקה] וישלח אדוני צדק מלך ירושלים אלוהם מלך חברון ואין פרעם מלך ירמות וליפיע מלך לחיש שבת דביר מלך גילון לאמור עלו אליי ועזרוני ונקה את גבעון כשלים את יושב את בני ישראל כמה ממלכות היו בירושלים כמה בארץ ישראל היה מיושב עם הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה מדינות >> אה >> 31 מדינות מסכת פאה פרק ב שדה שקיצרו הקוטים לעצמם ולא שקצרו את זה לישראל או ליסתים או קרסמו הנאמלים שבראת הרוח בהמה פטורה מפאה אבל אם הוא קצר חציה וקצרו לסתים חציה פטורה שחובת הפה הפאה בקמה למה כתוב בקוץ רכם תודה רבה ולא שתודה רבה ולא שאחרים קוצרים תראה תפתח חבר שלי >> דלות >> כן כן אנחנו בדף תרפד מסכת ברכות דף מח אתה יכול לפתוח את בסכת ברכות דף מח אבל כצרוע קצר חציה כן קצרו לצרים לסטים חצי פתורה שחובת הפאה בקמה קיצרו הליסטים חציה וקצרו חציה קודם הלסטין נותן פעם ממה שקצר. כלומר, אם הוא התחיל והם גמרו, אז הולך אחריהם. מהם התחיל והוא גמר, זה הולך אחריו. שזה >> קצר חציה ומחר חציה קצר חציה ומחר חציה לוקח נותן פה לכל הולך אחרי הסוף עמוד תרפד קצר חציה והקדיש חציה אה ברכות לדק קצר חציה תרפד קצר חציה והקדיש חציה הפוד מיד הגזבה הוא נותן פעל הקורונה הודה מיד הגזבר הוא נותן פעל הכל. למה תמיד זה הולך אחרי הסוף? תוספתא דף תרפה באוצר היומי תוספתא ברכות פרק רביעי קצת סדר הסעודה אורכים נכנסים יושבים על גבי ספסלים מלבקת התראות עד שחסו כולם פעם היית שמזמין אורחים לא נכנסים לבית יש איזה מין כמו בופה איזה לובי כולם מתאספים בלובי תוסף אחרי שהאורחים יושבים בלובי ואים להם ספסלים ואים להם קטדראות נכנסו כולם דו להם ידיים כל אחד נותן ידו אחת זגו להם קודם כל אחד נכנס מקבל יין כל אחד מברך לעצמו ה מביא להם פרפריות כל אחד מברך לעצמו אחד לא פותר את כולם. עלו ועשבו ברגע שהם נכנסים לבפנים לאולם מה שנקרא נטלו להם לידיים נותלים שתי ידיים פי שנותן ידו אחות נותן שתי דם עוד פעם נותן אותם עזו להם את אף על פי שברך על הראשונה מברך על השנייה הוא לא פתר ואחד מברך לכולם למה עכשיו הם מסובים הביאו לפני פרפריות אף על פי שברך לראשונה מברך לשנייה אחד מברך לכולם הביאו להם שלוש אלה הביאו לאחר שלוש פרפריות. אין אור אחד ברך לכולם. אין אורכים רשות להיכנס. הביאו לאחר שלוש פרפריות. אין אורכים רשות להיכנס. כלומר לא היו לא היו מכניסים אדם שהיה היה דרך איך אוכלים. ברגע שהוא הגיע אחרי זה חצי שעה כבר לא נכנס. שמעון בן גמליאל אומר מנהג גדול היה בירושלים פרוסים מתפחות לגבי פתח. בזמן שהמפחות פרוסים מוכים נכנסים הסתלקו אין רשות להכנס ועוד מנהג אחר היה בסעודה מוסר סעודה לטבח מתקלקל דבר בסעודה לושים את הטבח כמה הכל לפי כבוד הבית והכל לפי כבוד האורחים הכל היה מכובד לא היה סתם ככה הכל היה מכובד אתה מזמין אורח אין לתת לו על הבעלה לפי הכבוד של בעל הבית כבוד אורחים מי שאתה מזמין אתה צריך לכבד אותו מי זה נחשב כך מישהו באמת אין לו או שזה גם מי שיש לו ידיים שאין לו יש עניין של צדקה חסד יש חסד יש הכנסת אורחים זה חסד כן אבל יש לעשות טובה >> לא יצאנו הרב נגיד אנשים באים עכשיו עלינו נגיד אנשים באים אולי יש להם כסף אבל הם אנשים כאילו מסכנים בלי שבוע בלי זה נחשב כאילו כןס >> זה הכנסת אורחים הכי גדולה בעולם כמה >> 26 בטח יש הרבה אנשים מבוגרים בעוד שיש יש להם הכל אבל אין להם לבד בבית אין להם אשתו נפטרה אין לו ילדים ילדים לא פה מחוץ לארץ ילדים התחתנו עוזבים אותו לבד ואני יודע שיש שתי חרדים כאלה בירושלים בשמונת מקור ברוך שאשתו ואלה נפטרו מהעולם הוא לבד אני יודע שהם נפלו במכשירים נוראים רואים שהם דברים לא טובים בגלל שהם בודדים למודים ואף אחד לא יודע הולך ברחוב הוא לא נעים להגיד לו לך שזה הוא אוכל לבד זהו מעדיף לאכול לבד ולא להתארך הצבה הכי גדולה הזאת >> חצות יום שלישי כמו סר >> מסכנים אוכלים גם אל שבת >> כן בקידוש יום שישי אוכלים אבלים >> זכות קטנה ככה עושה חכם בן היום שסרים בתורה >> משרים בדעת >> אומרים הרב רמן איך הוא זכה באותו גאון עולם איך הוא זכה באותו גאון עולם רב חיים פנחס שנברג איך הוא זכה? איך הוא זכה לו? הוא היה הוא היה רב ב בארצות הברית. הוא היה רב בארצות הברית. בארצות הברית לפני 100 שנים, 150 שנה לא היה לא היה כמו צדקה של היום. לא היה הרבה עושים צדקה והיו באים רבנים, גביאי צדקה, אינם איפה לאכול וגם מסכנים. הוא היה עשיר. כל המסכנים אוכלים אצלו בארצות הברית וגם הרבנים היה לו שולחן לרבנים נתניס >> לוס אנג'לסם שפוללים שיבול >> אומרים למקום יש כאילו שחזכו כסף >> שנים אצל שני בית שזה היה בכניסת שלו שחדרים זאים לו אז פעם אחד שהביא איזה מישהו שרקון שהביא מישהו לאכול מזג לו את האוכל מזגו לו את האוכל חמין והחמין לא מצא חן בעני לקח את כל הצלחת שפחה לרב והרב המשיך להביא אותו אחרי כזה אוו שמתי >> שמתי >> בחדר >> כן בארון בארון עם ה >> שהשם מברך אותך כל הברכות שיש בעולם >> אמן >> נחת בריאות רוצה ללמוד >> רוצה >> ש חסד מי קרבך ישראל אומר אחרי שהוא שהוא שתק לו לבן אדם הזה, שהוא ביזה אותו וכל כך עשה לו ככה, כן? שהוא שתק לו, כן? אז זה מה שזיכה אותו בחתן הזה הוא קיבל אותו בצורה כזו יפה וזה שזה הוא זכה כן בן תורת יוסף הרב בבית אותך יקרה דבר כזה >> היה אותו דבר כזה גם >> אומר לרב אנשים זים >> צריך להיזהר עם בנות בית שיש בנות זה לא מתאים יש אצדנו מישהו, זה רב אחד שהוא הזמין בחורים, מעלה תשובה, בסוף התברר שהוא התעסק עם אחד הבנות שלו ועד כדי כך שהיא רצה להתחתן איתו. הוא בא הרב הזה בא לרב בן ההו מה לעשות שהבת שלו נקשרה לאחד עם קוקו הייתה בת מסמינה מה דרש אסור להביא לבית וכל דבר כזה צריך בחוכמה שלא יהרוס את השלום בית שלא יהרוס את החינוך ילדים דבר אלה בילדים שבוקרים אסור להביא שיש ילדים ילד רוצה עכשיו להגיד דברי תורה רוצה את הצומ שלו רוצה את הזה אישר רוצה יחס כל מיני דברים מביא אורחים לפעמים אתה הורס את הבית. איך יש הרבה בעלי תשובה שיש להם ילדים מקולקלים? זה נהיה משבתות. מביא כל מיני פרכחים לבית, רוצה לקרב אותם. הילד שלו זה היה קרה על השכנים שלי. הביא את ההורים שלו, חילוניים, עשה איתם שבתות, שבתות. כל פעם צחקו על התינוקות שהיו ילדים שלו החרדי. בעלי תשובה היו ילדים קטנים. צחקו, צחקו, צחקו על הם גדלו, מי אכילו? מי גרם את הכל? קירוב שעשה בבית שלו. פשוט כל דבר צריך בחוכמה מה כן מה לא >> זה >> לא כל הנוצת זב >> אני כאחד שרוצה להביא חי לא כל צק >> גם אחרי זה מתחברים עם האישה כל מיני נשים לא טובות זה לא פשוטזה >> כן צריך לשאול רב שמבין בזה. אנחנו בעמוד תרפו, מסכת ברכות פרק שביעי דף מח. >> פה זה סבת של קר לו משהו. >> אומרת הגמרא ולתלחתה ככל שמעתה. מי שרוצה אנחנו בביאור חברותה. ולתי לחתה ככל נשמעתה שהכל בדיני צירוף לזימון אלא רק כי הי כולה דמ רב נחמן קטן יודע למי מברכים זמנים עליו כלומר מי מצטרף לזימון אם הוא יודע למי מברכים הבאי ורב היו יטבה בכדומותם כמ דרבא רבא גידל את הבייה ורבא היו יתומים למה קוראים לו הביה שי תיבות אשר בכך ירוחם מתום שרצה לברך בדקה מצטרף לזימון וכך אמר לו רבה למי מברכים אמר להם רבה רבה למי מברכים? אמר לאלה רחמנה. שאל אותם רבא באיפה הוא נמצא? רבה הצביע לתקרה. הביה יצא לבחוץ ויראה כלפי שמיים אמר לו רבה. אמר לו רביכון רבנן איתו שתיכם תהיו תלמידי חכמים והינו דמרין שבוצין בוצין כתפי ידיע טיבדעת ניכר משתחניתה שיוצא את משרף הלשנו שתיבם ניכר מידותם מילדים מקדנותם אפשר לראות מי הם בן פורת יוסף אמר רבי יהודה מר דרב שמואל בר שילה משמי דרב תשעה שאכלו פתס מדגן ואחד אכל ירק מצר לזימון אמר בזרה בא מני מרבי יהודה בא מני מרב יהודה שמונה שאכלו דגן מה שצרפו עלים עם שני אוכלי ירג חן שבעה מה הוא אמר לא מצטרפים שישה אני לא שואל למה צריך היקר ברור רוב ברור אמר לו רבי ירמיה שפיר אבל דלא יב לך כי אתה מיוע ושמונה טעמה מי שום די קרובה חנמה היא קרובה וואו סבר ובה דמנקר בעינה צריך רוב שאתה יכול לראות אותו בעין מספרת הגמרא יני מלכה מלכתה קריך ורויפתא מלך והמלכה אכלו לחם בעדיד מדקט יני לרבנן אומרים שזה היה כנראה אורטוס לא טובים לא אבה שברוך לא ה מישברך ברכת המזון אמר לי אני בדיובו מה אני אבן גברך לה אמרה לי שאתה בא לי מתי לך גבר לא מצרת לי שתבע לה הביאה את אח שלה שמעון בן שטח יושיבה אותו בן דידה לדידה אמר לי ענה לרבי שמעון תראה כמה כבוד אני עושה לך אמר לו אתה לא אתה לא מכבד אותי התורה מכבדת אותי כתיב סצל תרומך תחבדך כתבכן אמר לו נה לשתוק החזית למה הרגתי את החכמים הרי הוא לא מקבל מרות יעבו לכסה רוצח יבו לכסה לברוך לברכת המזון אמר איך יברר ברוך שאכל עליו וחבר שלו לפי כך שתהיה להו כסה כך הצטרף איתם אומר איך אני יכול לברך בהחלט אני בכלל לא קשור איתם אלא שתהת אותו יביא לו אחרינה בירך אמר בבאבר חיה ברבה שמעון בן שטח מה דעבד הדעת גרמהו דעבד ולא עוד לו חכמים חיא אמר בחיא ברבאמ רבי יוחנן לעולם אינו מוציא את הרבים דחובתן עד שאוכל כזה התפת עשוי מדגם תחי ברכת המזון ברכת המזון אינו יכול להוציא את חברו לא כן הוא מחוייב דתנה רבן שמון גמל אומר עליו סב מים אפילו לא תב אלא ירק בציר ולאכל מים אלא גרוגרת מצרף לזיוות צירוף הוא מצטמן אנחנו בעמוד תרפט אבל הצטרף כן אבל צית הרבים דחובתן שהוא יאכל כזגן התמרנמר רבי חנב משמ דרבה אפילו לא טבל בציר ולא אכל אם גרוגרת אחד מצרף להוציא את הרבים דחובתן ואין מוציא את שולחן כזית אמר רב חנה בר יהודה משמדב לטה חל עלי של ירקשת שלי אני מצטרף לזמון צית רבים אלא מוציא עד שהואכל כזג אמר רב נחמן משה תיקן ישראל בשעת ברכת הזן בשעה שירד להם מן מהשמיים תיקן להם ברכת הזן יהושע תיקן להם ברכת הארץ כמ שנכנסו לארץ דוד שלמה תיקנו בונה ירושלים כל אחד מאחד מהם תיקן חלק מהברכה דוד תיקן ישראל מךש ירח שלומות תיקן הבת הגדל הקדוש קתוב ואמיתי בבני תקנו נגד הרוכה בית היום למדנו את זה ברכת הטוב והאמתיב חברים מה זה ברכת הטוב והמתיב חברים בסך הכל חמש שורות עד הרחמה איך אתה אומר שם לדך טוב הוא טבנן טבל הוא גמלן חין וחצלה וכל טוב לא הסתיים כל ברכת הטוב אמיתי זה נקרא ברכה רביעית הרחמנים זה כבר לא קשור לברכת המזון זה ברכת המזון אבל זה מנהג הוא יותר קל מהטוב האמיתי בטוב האמיתי דרבנן זה מה שהוא אמר אמר רב מתנה אותו היום שניתנו רוכאי ביתר לקבורה תקנו באבני הטוב מתים הטוב שלו ריחו במתים של קבורה תראה מה זה עד היום מכירים טובה על זה תנו רבנן ברכת המזון כך אם ברכה ראשונה ברכת הזן שניה ברכת הרשי בני ירושלים רביעית הטוב האמת גם בשבת אני לא צריך לפתוח שם את הברכה שישית בעניית שבת את מתחיל בנחמה הכוונה רחם שים בנחמה ברוך אתה השם בואנה ירושלים ואומר קדושת היום באמצע מה זה קדושת היום רוצה ברכה ליצ רבי אליעזר רבי אליעזר אומר רצה לאומרה בנחמה הכוונה ברחם אומר קת הארץ אומרה חזמני אומרה מים אומרים רק בנחמה בלבד אומרת אומרת הגמרא דברי חכמים נתן קמה היא כבני די עבל נתן קמה לא יכול מרה בטוב המתים לו חכמים לא אמרה אלא בנחמה בלבד ואם שכח צריך לחזור תנו רבני מדבר ברכת המזון שהיא התורה מי התורה שנאמר ואחתה בשבת וברכתה את והחתה בשבת וברכתה נקודה אז מנין שזה מהתורה שכתוב והחלתה וסבת תורה ורכתה את השם אלוהך זו ברכת הזמון על הארץ זו ברכת הארץ הטובה בונה ירושלים לכן הוא אומר הר הטוב הזה והלבנו אשר נתן לך זו ברכת הטוב והאמתיב אין לי אלא לאחריו מי אמר שלפני שאתה אוכל אתה צריך לברך קל וחומר שהוא שבע מברך שהוא רעיב לו כושר כן רבי אומר אנוצח חתה וסבת ברחתה זו ברכת הזת ברכת האר ברכת הזימון גדל שמתי נפק על הארץ זה ברכת הארץ ק את הזימון כול טובה בונה ירושלים כן אומר הר טוב זה בנל גת הטוב ואמיבנה תקנוע אין אחר פני מנעי תנו מדמר שנתן לך גם שנתן לך רבי יצחק אומר לא צריך ראו אומר בך תחמך ות ממך אל תקראו ברך שונתך אלא יברך אולי מתי קראו לכם קודם שכ רבי נתן אומר לא צריך הרי הוא אומר ברכו אותו בתר ממטה לאכול בחילה יוכל העם עד בו כבר חזב אחרי הקרועים פארת הגמרא את הטעם שכל כך הריחו בתשובתן למה לפי שהנשים דברניות הם שמואל אמר כדי להסתכל בופ שלכתי משמו ומה לגב כולם רבי מי יוחנן אמר לפי של מלכות נוגעת בחברתה אפילו לא נמנ נמה כמ ששמואל מסר לשאול את הנהגת עם ישראל נדרש עקום מעט ואין לי ברכת המזון ברכת התורה מנין מי אמר שמברכים שאדם לומד תורה אמר רבי ישמעאל קל וחומר אם עלי שעם בריך על חי בא לו קושר כן חיה בר נחמן תלמד של רבי ישמעאל אומר משום רבי ישמעאל אני לא צריך הרי הוא אומר על הארץ הטובה של התנחלן אומר ואתנה לך את לוחות מן התורה והמצ דבר שבא נתינה צריך לברך עליו רבי מאיר אומר מנ שהשם מברך על הטובה כך מברך על הרן שונא ישראל דמר שנתן לך השם אלוהיך כי השם הוא דינך בכל דין שדנך בין טובה בין פורענות רבי יהודה בן בתורה אומר אנו צריך כי הרי הוא אומר הארץ הטובה יש בכך שתי ייתורים לא היה צריך לכתוב טובה כבר אני אזכר קודם לכם שהיא טובה הטובה טובה זאת תורה וכן כן כנק הטוב נתתי לכם הטובה זו בניין ירוש אומר ההר הטוב הזה והלבד תן לרבי אליעזר אומר כל שלא אמר את ארץ חמדה טובה חומר ברכת הארץ בלכו בדוד ונה ירושלים מצא ידי חולתו חוזקן אומר צריך שזכור בה ברית ויוסה אומר צריך שיזכור בה תורה פלי אומר צריך שיקדים ברית את תורה שזה ניתנה בשלוש בריתות חברים הגענו תלמוד ירושה אמר רבי בון כתיב למד תזכור את יום צדך ארץ מצרים כל ימי חייך אנחנו באוצר היומי מרכות דף מח בירושלמי מרכות פרק ג' אמר רבי בון למה מי ש חוט ימים לכולם חוץ מוה עונן פטור מ מקריאת שמע שנאמר מה תזכור את יוםצתך מרץ מצרים מחייך ממי שאתה עושקים בחיים ם שאתה עושה קב במתים תני אם רצה צ להחמיר על עצמו קרות כשמע אסור לו למה בני כבודו של מת כאילו מראה שאין להם מת חשוב ביניו שום שאין לו מי שישה משעו מה נפיק מביניון מה ההבדל מה מה נפקמינה אם היה מי שיעזור לו ואם תאמר בני כבודו של מת אסור תמר פני ש מי שיש משאו הרי יש לו מתני לא לכם הבן פטור נטילת נלו תיפתר בחול זה שייך בחול זה לא קשור עכשיו זה חול המועד מה זה קשור? תני אבל פטור מקי שופרלך ממר בחול לא ב לא ביום טוב אז אתה רואה ששם שום כבוד המת למה אם תאמר שזה לא כבוד המת אלא שאין מי שיתעסק זה לא נכון אתה רואה שעכשיו זה יום יום טוב גם יש את הטעם הזה אמר רבי חנינה כיוון שזה כולוכם כיוון כידתמין התמן שכ נתחילו מפקח זכה קלה זקי המתרון תכיכים חים קולנות מישהו נוסא מהס מתי קופים את המיתות שונא ישראל שצאמת בטח החצר דבר רבי אליעזר ויהושע אומר שצתם בגולן שמת רבן גמליאל רבן גמליאל איפה הוא קבור ביבנה כן שיצא פתח החצר אמר רביזת עם דב כפו את המיתות הגולן אמר כפו את המיתות אמרו לו כבר כפינו על פי זקן בערב שבת הוא זוקף את מיתתו מוצא שבת תגופה תני דרגש נזכה דבינה נכפ רבי שמעון בזר אומר שומת גם נרצות מחברות בני בני המיטה שלדיו בי יוסא אמר בשם רבי ריבן הלכה כרבי שמעון בן אלעזר ביעקב ברח אמר בשם רבי יוסה מיטה שנקליטיה עולים ויורדים בה שהם עומדים שבצד שהם עמודים שבצד המיתה היו עולים מעד גובה המיתה לכן לא ניתן לקפוטה שומתן בדיו איזה איזה מיתה וזה דרגש אמר בירמיה כל שסרגיל גופה שהחבלים הרוגים על עת המיטה עץ המיטה אורחים את החבלים אחר כך הורגים אותה ואין העצים גלויים זוהי מיטה שכל שאין מזרגים על גופן אלא מכניס את החבלים בתוך החורים שיש בארצי המיטה זהו דרגש שואל ואתנן המיטה והרסה מקבלים שישופים מקבלים תומאה לאחר שישפשפם צריך להציר הקוצים באור של הדג אם שרגוע גופה ביניצים סמירים איזה דבר הוא שפה בשביל מהשאיף אותו אמר רבי בן אלעזר תיפטר בנרסה דקסרתה נקבים שמה זה סוג מיטה שיש לה חורים במיטה הזו מכניסים את החבלים מנה קפי המיטה בכריספה בשמו רבי יוחנן ישבו איתו לארץ עלרץ כתיב וישבו איתו לארץ דבר שהוא סמוך לארץ מכין שנים שנים לגבי מיתות כפופות אמר כפרה אמר אין כחון נין אחת טובה היה לי בתוך ביתך וגרמתי לכופפה עד כפי מתתך והתמפקים לשנה שם העתיד קפה לשון עתיד מה הכוונה שהאדם שקרא לו דבר כזה בבית הוא יקפה את היצר הרע שיש לו הרמבם כל תלמוד תורה פרק שישי חכם שנכנס כשהגו ב-400 עומד לפניו אחד עומד ואחד יושב שנכנס יושב במקומו כל שיגיע לברמות עומד לפניו אחד עומד ואחד שבח במקומוני חכם ש צריכים מקבצים שם נכנסים קומם ושבחת מד שנכנסו לאחרונה למה כולם צריכים לעמוד מצד צורך חוזר מקומוני חכמים באשו לשמועים פניהם כלפי אבין בהם דעת כים פניהם כלפי עם תלמיד שהוא יושב לפני רבו תמיד אינו רה לעמוד בפניו ולשחרית לבד שלא יה כבוד כבודו מרבה מכבוד שמיים. הלכה למעשה או או ברוך הבא. אין אין >> בטח רבה שאמרת אפילו זקן קויטי מהדרים אותו בדברים ליד סמכו שנאמר פני סבה תקום במשמע תודה רבה ארבעה תורים אלו הם חסרים חסרות יתרות שכתב הרמבם פרשה ראשונה קדש לי כל בכור מלא זכור מלא בחוזק חסר הוציא וכולי יוצאים פה הרמבם חיים טובים שיהיה לך תודה רבה נכון כותב את כל הדברים האלה הלאה שולחן ערוך אור חיים סימן לו אתה בתיקון >> שלישי רביעי שלישי ורביעי >> דקדוק כתיבתן וב סעיפן צריך לדקדק מכתיבת התות שלשת צורת שומות אחת בהם לא תדמה אנחנו בעמוד תרצב >> מה עם המוסר >> תודה רבה השם יתן לך שפע בלי השפה >> אמן אמן. >> תודה רבה. צריך לדקדק בכתיבת האותיות שלא שתנה צורת שום אחד מהם ולא תדמה לאחבר. כתחילה כתוב כתיבת מה כבר בטור שאר פוסקים אצל הסופרים מ שינה צורת הכתב אינו פטור אינו פסול כל עוד צריכה להיות גולם אחד בזהירות כתובת אה >> אתה יודע מה כתובת >> כן כן >> קומה שלישית שלישית >> בחילה כל עוד צריכה להיות גולם אחד לפח צריך להיזהר בנקודה ש א' ספר עמוד תרצב פי כך צריך להיזהר בנקודה של א' שקימן י בנקודה שתחתיה בי הש והע ואחרי צ שהוא נובעות באות אחד שאין הנוגעת פסולים לכן אפשר אותיות חוץ מהקוש כוח רגל וגג ומגע פסול צריך לתייג אותיות שעת נס גסופרים נהגו לתייג אותיות אחרות ואם לא תהייג אפילו שנסגץ לא פסק מדרש תנחומה פרשת נוח אלה תולדות נוח כך פתח רבי תנחומה ברבה ואמר פרי צדיק עץ חיים לוקח נפשות חכם עמוד תרצג אמר עובדה הנביא בשעה שאדם מסתלק מן העולם בלא בנים הוא מצר בוכה אמר לקדוש ברוך הוא למה אתה בוכה בני שלמה את פרי בעולם הזה יש לך פרי יפה מן הבנים אומר פניו ריבונו של עולם איזה פרי שהמנתי אומר לו הקדוש ברוך הוא התורה שכתוב בה פרי עץ חיים בנים אינו אומר אלא פרי צדיק תודותיו של אדם אלא מעשים טובים כן אומר לתולדות נוח נוח צדיק תמים גם הרב שרעבי לא היה לו ילדים אנחנו הבנים שלנו לכן הוא אומר אלה תולדות נוח נוח שצדיק תמים ממ רבי אבהו מצינו שהקדוש ברוך הוא עושה לכם לאחרונים בזכות הראשו שונים שאף הראשונים זכות האחרונים שנאמר בנוח מצחכם בעני השם ואיזה זכות זכות תודותיו שנאמר לי תודות נוח לוקח נפשות חכם זה מפרנס את העני כך דרש רבי תנחו דג לכל כך הרבה אנשים שיהיו להם ילדים למה >> רגע רבנית הלכה רבנית לאה זגן עלינו היא הלכה לחזון איש אמר לה שאתם לא באתם להביא ילדים אתם באתם לזכות את הרבים >> זה זיכוי רבים ישר רק מהישיבה פה מיישר רק במקובלים 250 אברכים א אלה תולדות נוח אתה שומע זה אומר תולדות מי זה תולדות תורה של הבן אדם זה התולדות של מדרש רבה בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא לתוך כלי ירקן שמה כלי מלא בתוך כלי מלא כל העולם כולו מלא במים אתה אומר על מקום אחד כן איך יכול להיות שכל העולם היה מלא במים פתאום הכל נכנס בים אומר המדרש רבא אלא מכאן שהחזיקו כמו את המרובה. כלומר המים נבלו במים. הים שאתה רואה פי שתיים פי שלוש מזה. הרי שני שליש של העולם הוא מים. שליש יבשה. איפה הלך המים שהיו בשלישי שעה? נבלא במים הזה לא על הרקיע >> גם וגם. היה כל כך הרבה מים שחצי הוא שם בשמיים וחצי. לכבתה הקילו משה ואהרון אמר רבי חנינא כם לא פי קברה קטנה היה בה איפה איפה איפה הכילו את כל עם ישראל וכל ישראל לומדים בה כמה סנטימטר אלא מכאן שהחזיק מועד את המרובה חבתה מרון קחו לכם אמרבונה כי חופניו של משה אתה מחזקת שמונה קמצים דה דחפן דקמץ דחפן תראה מה דקמץ כתיב זרקו משה ברוך הבא נמצא את חוק של משד המחזקת שמונה מצב >> בטח הרת הרבנית אבל מי השתמש בדיסקים אומר אני מכאן שהחזיק מה אתה מרובה כותה אמר רבי יוסף חנפתורך חצר 5050 לומדים שם אלא מכאן שהחזיק מועטב השל בני ישראל גורש רב הונאמר זה כפן בשני בדינו פה שאל הבעלשם טוב הקדוש, אם הענווה כל כך חשובה, למה היא לא כתובה בתרג המצוות? מסביר שהמצוות צריכות כוונה. ענווה שיש במה כוונה אינה ענווה. איזה יופי. שבים באמת השם רק הלב הוא זה שמכריע שנה סיעת דשמחתה להביא כזה נשמה גבוהה לעולם זכות למה לא הלאה ספר הזוהר מנ מנבוכ נצח אפלג דחלם אוכל מה כוזמנה דבר מכל מסכנה לא שרה לבחלמה נבוכד נצח חלם חלום גרוע כל זמן שהיה עושה צדקה לא קרה לו כלום כיוון שהיה לו עין הרע לא לעזור למסכנים מיד השתנה דיוקנה רייד מן בני נשה דדעסירן ננך תפילן שלמה גרמה בדוק קני לדכתי ויברא אלוהים את האדם מצחלמו פתח ואמר אושך עלייך כקרמה דרישי לה נן כי שם השם נקרא לך מ תפילין דרשה פרשתה קדמה קדש לי כל בכור היא קודש בוכה דקוד פתר כל ריחם בשביל בשביל דקיק מיבד פירית בהבי קודש אילאה פרשתניה והביא השם שופר דו סתים בכל סטרים אתה פתח להפקה מנה מה קרה מה קרה מה קרה ‏H השם יתן של חזר מאמדוני ששומ אל תן הקדוש ברוך הוא יתן שם בכל הבתים בכל בה וחבה שלו בשום מחלוקות בשום בית >> אדם לא מבין הכעס לאבד את כל השפע של הכל בסדר מה קורה שם מה קורה מה הכל בסדר ראיתי שהוא התקשר בסדר השם יעזור להגיע לישק הכל בסדר נשמה. נו >> מה אתה? השם יעזור שני >> השם יעזור לך >> מה אתה שם יעזור להם >> הכל בסדר שם יצחן השם יצחן הנשמה שלי הצליח אתה רוקחת הרביה ז אותו שבת צר כבר חשוב ש אומר תפסו ראש כאילו עולם שלהם >> כל תלוי בנו מעשיך יקרבוך מעשיך ירחקוך כל תלוי במעשים שלנו אפילו חיות מפחדות מהבן אדם אם לא מפחדות סימן שהבן באו טוב אומר הזוהר הקדוש אשרי מי שמשלים את נשמתו שמשרה בשם הוויה מיד לקורסה לגבי שראה פומ שמתחבר קודשה ש ברוך משחיט דו תורת השם אשר מי שלובש מלכם תורותיו סאחר עלותו כי הם אלקין זהו מאחר עלות שדוד המלך יכולים לתקן לעלות את הנגינה אה זה כותב מערן סת אז פה זה תיקוני הזוהר קדמה תיקוני הזוהר אשרה מי שמשלים נשמתו לאשרות בו שם הוויה עושה כיסא אצלנו אשרי הפה שמתחבר עם הקדוש ברוך הוא עם השכינה זה נקרא תורת השם אשרי מי שלבש מלכה ומתרוניתה ב10 ספירים דבריה כשמי כן מביא פה קטע קטן מליקותי מרן מחר לא תבין מחר המניקות כן והין זה מאחרון דוד המלך על שתקן לעלות הנגינה שנאדם כשר לתן לקדושה וזה מאחר עלותו היינו גם הנגינה ש הקדושה מבחינת מאחר עלות מאחר המניקות כנגינת קדושה מאתר דינים מנקים והנגינה שלהם קדושה בחינת עם חר לא נכון שב דוד המלך על ש כן גם כן כעל ידי זה זכה למלכות דיקותי תפילות ריבונו של עולם צופה בלב מלכם תיקר את נפש הומללה בעיניך וחמורה לבחמתך עוזרניסני קדש קדושתך משך עלינושב טהרה מופן שנזכה מתה לשמור עצמא נכעס כלל לא הניח לכנוסל לתוך מחשבתי שום מחשבת חוט שבעולם לא שום בלבול הדעת כל שכן כל שכן שום עירור בעולם כלל רק מחשב קושת מן זכה ונקיה מכוסי גוף סודק ליקותי הלכות וזהו בחינה ציצית של פשתן כי פשתן מבחינת דינים יש גבריאלוש בדין שהוא פשתין מבחינת קין שב פרי האדמה שהוא זרע פשתן שבים מן הגרוע מה זה זה אומר שראה חוב כל אחד פשתן מבחינת דן לקו חוב חוב בחינת דינים מצוה ציצית חוץ צמר ש חוץ תכלת ש מבחינת כיסא הכבוד קומו של זה נותן כאן מבחינת הפשטים נדון כל אחד בקו זכות די שותים מקום של כל אחד השם זקן אנחנו בעמוד תרצז נפש החיים שער א פרק ח אבל העניין כי ודאי שאין דעת רבי ישמעאל שרשות תונה לאדם פוש חש לפי זמן מעט מסק התורה סוק בפרנסה ובטל אותו העתק התורה אמנם הרי לדעת רבי ישמעאל אומר לא הרבה עשו כמו רבי כמו רבי שמעון בר יוחאי ולא הצליחו חייבים לעבוד בלשונות אז הוא אומר אמנם רמזו הנהג בהם מנהג דרך ארץ רוצנו לומר עם הדברי תורה גם באותו עץ שישה מועדת שאתה עושה פרנסה עם כל פנים ברעיונך תהיה מארהרה רק בדברי תורה וכן רבה אמר לתלמידיו יומד ניסן תשרי אל תסתכלו אל אל תתחזו כמה ייק שלא לבוא לבית מדרש אבל ודאי שתלמידי רבה לא היו בטלים מעסק התורה גם הבתה בימים אלו ואמרו שם הרבה עשו כרבי ישמעאל כן ועלתה באדם הרבה עשו כרשבי ולא עלתה באדם היינו רבים דווקא כדאי שכלל האמון כמעט אי אפשר שתמידו כל אם הם רק מסק התורה שלא לפנות שעמד איזה שום עסק פרנסת המזונות כלל אז זה אמרו באבות כ תורה שנמה מלאכה בטלה ונחיד לעצמנו אפשר שלא כל כך עסוק בתורה ודאי שחובה מתנת עליו שלא נפרוש זמן מועט אז אומר שגם רבי ישמעאל יודע בזה ‏M.