הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר מ'

Kind: captions Language: iw מעשה ידונני ברכות דף מא סדר מ ברוך השם ויהי מקץ ימים ויבה קין מפרי האדמה מנחה לאדוני פרי האדמה אומר רש"י מן הגרוע יש אומרים זרע פשתן היה אומר דבר אחר פרי איזה שבא לידו לא טוב ולא מובחר וה והולי גם הוא בכורות צונו מחד וה ואישה מה זה באישה שם קיבל וישע אדוני אל ואל מנחתו מה הכוונה איפה איפה ירד האש לאבן לא ירדקיים מה אתה אומר איך הם ידעו את סוד הקורבן איך הם ידעו את הסוד הזה הם ידעו ידעו דו את הסודות כנראה אדם הראשון לימד אותם עכשיו כתוב שעם ישראל בן פורת יוסף הגיעו בנו את מזבח השם אחרי שכבשו את העין ועוד אז הגיעו לגלגל כל ישראל זקניו ושוטרים ושופת עומדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים מלבים נושא ארון ברית אדוני כגרכה ישראל זרע חצול מול הגריזים וחצול מול הרבן כאשר ציווה שאבד אדוני לברך את עם ישראל את העם ישראל בראשונה [מוזיקה] למה הם עומדים לברך את עם ישראל חצי מר גריזים חצי עומדו מול הרבה שת הברכות צו על הרזים קללה על הרבה ואחר כן קרא את כל דברי התורה ברכה והקל ככל בספר התורה לא היה דבר מכל אשר ציווה משה אשר לא קרא יהושע נגד כל הקהל ישראל והנשים והטף והגרע הולך בקרבם איך הוא קרה לא היה לו רמקול היה לו נס אז שהוא דיבר שמה אם מרן מורנו הרב רבי יוסף חיים היה מדבר שמעו אותו שוננים לא שמעו אותו ודאי זה היה דבר רוחני לא דבר גשמי חברים אנחנו במסכת פאה דף ד אנחנו בספר אוצר היומי היום ב באלול כלל אמרו בפאה מה זה פאה מצוות פאה שאדם קוצר את השדה לא יגמור אותו עד הסוף שיר קצת לעניים מה חיה בפאה יש כלל כל שהוא אוכל דבר שהוא אוכלים אותו שאתה קוצר אותו הוא נשמר לא כמו ירקות חסה, קצרת אותה, חתכת אותה, היא לא נשמרת בלי מקרר הרבה בטבע. ברגע שחתכת אותה, היא מתחילה להתייבש וגידולו מן הארץ, דבר שהוא גדל. מה הכוונה? למעט, להוריד מינו פטריות לא גדל מן הארץ, גדל מהאוויר. כיתתו כ כאחד. מה זה לכיתתו כאחד? קוצרים את השדה לא היום קצת מחר קצת אלא הכל מבטח מכניסו לקיום גם דבר ששומרים אותו מחסני הוא לא מתקלקל לך אם תיקח למשל עגבניות מנפפונים גזר להכניס למחסן תקלקל אלא אם כן יש לך מקררים היום כן קיום פעם היו לוקחים מרקות יקירים חיה בפאה התבואה והקטניות בכלל זה למה זה אוכל זה מתקיים זה גם נשמר וגם כניסולי כי שומרים את זה עוד דבר ונשמר למהות ההפקר אדם עכשיו היה לו הפקר השדה של הפקר חייב בפאה לא חייב >> לא חייב כז את הכל לכולם כולם >> מה זה >> אם סוד של הפקר הוא לא חייב הוא נותן את הכל מי שרוצה זה הפקר >> כן גם גדל לפעמים לבד מנרים יש הרבה הרבה עצה בר שזה תי וכל מיני דברים שהם היה פעם ישוב הערבי במקום ברוך השם קיים בהםחר בוודר בו ונשאר הכל ככה יש את זה בכניסה לירושלים איפה מבשרת ציון כלי שמה של מוצה זה הכפרים של ערבים כל הזיתים שלהם והכל נשארו ככה מי שהולך הולך ככה כל סברסים ענבים ודיילד טיילתי שם הייתי מטעים ככה הכל שומ הכל שומעים משנה ה באילן בעצים גם אומרת אומרת אומרת המשנה כן יש עץ שקוראים לו עוג העוג הזה זה שיח יש אותו בכניסה לירושלים צ לו פירות אדומים קשה זה לא ניתן לאכילה כל כך מעבדים בו את הערות בם כותב מביא רבי עובדיה בר תנורה קוראים לו סומק אבל ה קורדים היו עושים זה מיני מאכל. ערובים, אגוזים, שקדים, פנים איך מכניסים גפן לשימור? עושים זה צימוקים. והרימונים, רימון יכול אחר כך לחודש חודשיים, לא מתקלקל. והתמ והזתים והתמרים חייבים בפ שתמים כמעט הלאה כן גם גם חברים אנחנו בתלמוד ירושלמי אנחנו באוצר היומי דף מ סדר מארכות פרק ב' הלכה ו משנה חתן פטור מקריאת שמל הראשון עד מוצא שבת אם לא עשה מעשה מעשה ברבן גבני שנסה וקרא לילה הראשון אמרו לו תלמיד ולמתנו רבן שחתן פטור אמר להם אני שומט ממני מלכות שמיים אפילו פעם אחת מה הכוונה אומר הביאור בדיד נפש שהכוונה חומרה אני נוהג כר הדין אתם צודקים אומרת הגמרא רבי אלעזר בן אנטיגנוס אמר בשם רבי אלעזר בן רבי יניא זאת אומרת שמותר סוד לשבת אמר רבי חגי קיפטר וננה שנסך חבורה אמר לו ותנין ארבעה לילות תחלמה ארבעה לילות באלמנה אמר רבי יעקב בר זבדי שהיא אתה קומה דבר הזה הקשת לפני רבי יוסה מה בינה לבין שובר את החבית לאכול מגרו גרו אמר לו אמור דב בטרה בלבד שלא התכוון לעשות כלי וכאן מתכוון לעשותה רבי יצחק ברשרשיה אומר או מקשה יש אחרים שבושים מה בינה לבין פיזורסה בשבת אמר לו מורד בתרה בת שלי התכוון לעשות פה וכאן מתכוון שהוא מתכוון לעשותה שהוא מתכוון לעשותה כלי תנה וכולי כתחילה בשבת פני שסך חבורה אחרים מתרים אמר יוסף ברביבון תעמון אחרי תורה מתכוון מאלה הנסח המורה שי אמר אסור בני מן גנז חיה פק ומור משמ ואמר משמ לרב מותר שמ שמואל קפדל מטעלו אומר רב לא אמר כך בדה שלומד בנימין קרה לברוך שנגפו ועל רב קרא לו לצדיק כל עומר רש"י שלא עשו מעשה משום רב הוא מתאים את הציבור סתם שיקר שבא שמואל תיקן את הטעות שמואל אמר כל הלח ההי הלחתה כל מה שנאמר במסכת נידה איזה פרק תינוקת שלא הגיע זמנה להינסא דרשה דפרקה אחריתה דנידה כל הלכות כן סוג דם אחר הלכה אבל לא למעשה רבי רבי עניק ורש אפילו מתינוקנס דרד קומד רבי יוחנן מה הדין בשבת אומר לתלות דם המקלו אומרת הגמרא מה צריכה שבא מפסק טהרה בינתיים אמר רבי אבר שוש דרבי אל רבי שמעון ברבא אבינה שאלתי לרבי אלעזר מה הוא בשבת שנייה שרן בר כדד שמואל שמואל אמר פיצחוקה נכנסים ממשלה אפילו אשר צרות אמר רבי חגאי את רבי שמעל כפו תקיה ונה שאלתי לרבי שמשר מנה ונמנע מלהשיב שהייתי את רבי שמעון בר יצחק מעתם ביטולים לא מחלקים למה רבותינו גחנן הסכמה תה קנה אסורה לבעלה כל שבעה אסור ליטול מנקו של ברכה יבי אליעזר מה הייתה מד רבי אליעזר אי אפשר שלא יצא וכולי א חברים הגענו למסכת ברכות פרק שישי דף מאף מארוך השם כבר 40 דפים עשינו במסכת הנפלא הזאת כן אז ככה כתוב נובלות מה הדין נובלות ברחים אלהם שומרים שהכל ועוד נובלות מרש המשנה מסכת מי מה הם מראה דזיקה בא רוח חיף את התמרים אומרת הגמרא זה מה שכתוב במשנה אומר התנא נובלות סתמה מה הכוונה קראו לו בושלי קרמה ולעתם כרלה נובלות מרה אותו דבר אלא מה אמר שקמרה קשה למהשלמר ניתידי בהידי בלות מרבלות סתמה אומרת הגמרא קשה כאילו למה אתה מבטא את זה מתבטא בצורה כזאת היו לפנימי מינים הרבה רבי רבי יהודה אומר יש ביני שבעה ברך עליו חכמים אומרים ברך על איזה מי שירצה אם יש לך שבעת המינים פודה מברך לך שבעת המינים אמרו לה מחלוקתם שברכותיהם שוות גונזתים תפוחים הזית זה שבעת המינים תפוחים זה לא שבעת המינים אתה מברך פורי העץ אחד פתורת שם לא בד סבר מין שבעה עדיף דבר אחד שבעה מנסבר מין חביב אם לא הפזתים שאין ברכות חותם שבוע סנון וזה לא נולך אליו יעקב מברך על זה מברך על זה הולך לפי חביב אין עץ אדמה אנחנו היום פי הכוונה יש לנו עץ אדמה ואחד לא פותר את השני מקשה הגמרא לפני צון וזית מברך על הצון פותר את הזית אתה רואה שכן אחד יכול לפתור את השני אומרת הגמרא אחד מזכנת שהצנון עיקר לא רוצה את הזכר רבי אומר מברך על הז שזית מן שבעה וקשה מכין את לרבי יהודה על כל שהוא יקר מ תפילה ברך העיקר פותר את התפנה חי חינמדלטלה יכול להיות שאין לו דנה רבי יד אומר אני אם מחמת הצנון באה ז כך כוונתו של אכלת הצנון כדי להפיק חורפותו של הצנון אז אוכל זריכל הצנון פותר את הז אז פשוט שאין בזה מחלוקת הגמרא לאנ מצוכר מסכנן בברייתה כפליק רבי יהודה ורבן תאחרית בליגים אסור מכסרה וכי כ מחולקים בדבר אחר חסר לנו בגמרא ככה צריך לכתוב יהיו לפני צון זה ברך הצון פותר את הזים שהצקר אין הצון ניקר זה יעקב את כל מי צו ברך על מן זה למה כל אחד יש לו ברכה שנייה שני מינים בהש חותם שבו זית ותפוח כמה סובר שח שירצה הלאה חברים מטבעי כן יופי צון וז מברך על הצון פותר את הזכנה שהצוניקר היא אחי הספר רב דבר רבי יהודה אומר ברך על הז שהזיבה כן לו ל רבי יהודה תתן כל שהוא עיקר מו תפילה מברך על העיקר פותר את התפילה אין לו את זה מחילה קצת לפני זה אמר הולה בגמרא מחלוקת >> הצנון זה אדמה >> הצנון זה אדמה אז הוא אומר למה אתה אוכל את הזית להפיג את החריפות של הצנון אתה לא אוכל את הזית בגלל שאתה רוצה זית זה כמו לחם ומליח אוכל את הלחם לפתור לפני זה יש קטע אמרו לה מחלוקתם מחלוקתם שברכותיהם שבותטים תפוחים אין ברכותיהם שבות כוונה עץ ואדמה אז אין מינחבי לפי רבי דו מן שבעדיף לפי רבנן מן חביב שאין ברכותיהם שבות וכל מברך על זהבחבר חוזר מברך על זה מהכוונה חביב עדיף תיב לפניו זון וזברך על הצד פותר את הז אומרת הגמרא חזקן שהצו ניכר אומרת הגמרא אם הצוכר בוא נראה בספר רבי מברך על הזית שת מן שיבה אין ל רבי יהודה כל שהוא עיקר מ תפילה מברך על העיקר פות את התפילה חי תגיד שאין לו תן ל רבי דצ בברך על הצון פותר את הזה אתה רואה שגם הוא סובר את הגמרא לעולם צון ניקר סכינה פליג רבי דוד תאחית פלי וחסר פה וכך צריך להיות כתוב לפז ברך צו פותר את הזברים אומרים שעצו ניכר אין עצר דברי הכל ברך על מין זה וחוזר וברך על מין זה שני מינים באשור חותם שבוע כמו זית ותפוח איזה מ שירצה ברך זה אומר מה פתאום ברך על זית שזה נשיבה גבר רבי ימות מחלוקת ורבי יצחק נפחה אחד אמר כולו אחד אמר אחד אמר מחוקת שברכותיהם שב ש רבי יהודה סבר שמן שבעדיף רבנ סבר מנחבי שאין בכותם שבוע דברי הכל ברך זה חז ברך על בלי גבר רבי ימ ורבי יצחק פחד אמר מחלוקת ברכותיהם שבותב סבר מן שבעדיף סבר מן חביב עדיף שאין ברכותיהם שבות כולם סוברים על מה שהוא רוצה מברך דבר שאין ברכותיהם שבות גם מחלוקתם אומרת הגמרא בשמד משבנו מחלוקת יבוא טוב בלי משבר ברכות שוות אז מחולקים דה ורבנן אלה למדם שמכ שבות ומה מחלוקתם הגמרא אמר בירמיה להקדים טוב אז אני חוזר פניגה בא רבי ורבי יצחק כנפרה אחד אמר שמחלוקת כתו אחד אמר כול שמחלוקת התנאמים שברכותיהם שבות סבר שבעה עדיף רב חביב עדיף אין ברכותיהם שב דברי הכל מברך זה חזברך זה אחד אמר ש ברכותיהם שבות גם חולקים האם חביב מןשבה מי שמה למד למה שברכותיהם שבות מובן מי שאומר שהם ברכותיהם שבות ומה מחלוקתם אמר בירמיה להקדים מה להקדים משבעה אושר מה שאני חביב לי מחבי סיה לרבי ירמיה שאין ברכותיהם שבותמרו דיני קדימה למסמ רבי יצחק כל מוקדם בפסוק מוקדם לברכה שנמר ארץ חיתם סורה גבש יש דין קדימה שאין ברכותם שבות חיטה והגפן אין ברכותם שבות חיטה הקודמת הגמרא ועד רב יצחק דרב יצחק ד אמר כל המקדים פסוק ברכה לי גבר רבי חנן רבי חנן גם רבי חנן כל הפסוק כולו לשיעורים של תורה נאמר ודיע שבחה של ארץ ישראל שיש בת פירות ששיעורי תורה תעים בהם ולא כדי להודיע ספר חשיבותם של הפירות דינן בחיטה כל שיעורי תורה נדלים בדנו מסכת נגעים בית שהוא מנוגם בצרם טמי אדם וכלים למה רבסף כל המוקדם פסוק זה מוקדם לברכה שנאמר חיתה וסורה גבן ז משב אומרת הגמרא מה שרבי יצחק שאמר כל הקודם כל המקדם פסוק לברכה חלקו בזה רב חנן אמר רב חנן כל הפסוק כולו לשיעורים חיטה נתנן כל הנכנס לבית המנוגה וכליו בגדיו על כתפיו וסנדליו תבותה בידה ובהם טמאי מה היה שמה ב בית המנוגע בצעת מדמה אדם מטמא אדם בכלים שני אופנים אחד שנכנס או שהיה שם או שהכניסו כלים לשם הם נתמעים מחמת שהוא הכנס אליונים היו שם טמעים מחמת השייה כמה נמדד השייה כדי אכילת חצי פרס אז מה אומר לגבי בית המנוגע? אומר בית המנוגה בצרת טמא אדם כלים בשני אופנים או בכניסה או בשיעה אז אם אדם נכנס לשמה או נכנסו כלים אז מיד הם נטמעים מחמת נכנסה אליו אבל אם אם שהוא שמה חמת השייה וכמה זמן זה נמד השייה בגדי אכילת פרס כמה חצי כיכר לכם עשוי מחיטה למה כל א קטנית יש לה יותר יש יותר נלעסת מהר יש א פחות מהר כן שנו לגבי ביתנוגה וכליו על כתבה לסנדלה ותביאו אותה בידו ובהם טמעים מיד עצם זה שהם באו אומרת הגמרא אם הואבסנד תבותיו צבותיו הוא מתמיד והם בגדים שם שרים טהורים למה הם לא הכנסו אל הבית שכנסתם בבית מתייחס אליהם בן אדם מלובש בהם הם תפילים אליו עד שישה ברכתי אכלת פרס פתח חיתים ולא פתאורים מסבו כלם בנפטן שעורה נתנן עצם שגדו כשהוא שעורה מטמא במג במסע לכה למשה משיניש מסיני שלא מטמא בעול גפן שאכילת חרצנים וזגים כדי שהוא ויעزي אז עצם שיעורו כשהורה מטמא בה גם המסע שלא מטמא בומה זה גפן שיעורי תורה ניטלים שאת אכילת חרצנים וזגים כדי שיעור רביעית אסורה להנסה תאנה היא גרוגרת מתאני וש חייב אם הוצאו בשבת מרשות רשות צעשבת ריבון מסכת כלים כלי שנעשה בו נקב ואין הכלי העומד לשימוש מטל מנו תורת כלי ולא מקבל טומך כלי שלומן שעומד עם אחר נטער בנקב כושו למה אין לומדים אחריו שני וכלי הבעלי בתים שיעורם כרימונים הכוונה נהיה חור בגודל כזה זה ארץ זה שמדבש אמר רבי יוסף ברבי חנינא ארץ שכל שוריה כזיתי תמיד כזי כושור ויקדמר חיתה עלסורה גונה ורמון שמשארים בהם אלא ארץ שרוב שיעורי כזאתי אכילת חלב ודם פיגו ונותר דבש מה זה דבש אומרת הגמרא שכן משארים בתמרה את הדבש הזה זה דבש מרי כי כותב כותב את הגסה שהתמרה תחייב אלים שום מחילה ביום הכיפורים אומרת הגמרא וידחב יצחק שאמר שפסוק זה לומדים בני קדימה בברכות הנה לא כל השיעורים הללו אמר הגמרא שיעורים דק מכתיבה אלא רבנן כספתה בעל הלאה דבש ככותבת אמרנו פיתך אומר שאנחנו לומדים מזה דין קדימה נחלק על רבי יוחנן מל כל השיעורים הללו הגמרא מכתיבה אלא רבנסתה בענו רב חסדה ורבני דה בסעודה תוכמה את מראה ורבונה שק לרב ריח את מראה ברשע אמר לו רב חסדן כתוב כל המוקדם קודם רימון כתוב בפני דבש אומרת הגמרא אמר לו רב חסדה האם לא סביר על לאמור לאדם בצחק כל מוקדם פסוק זה קודם לברכה אמר לו זה דבש מוזכר שני ח מילת ארץ וזה רימון חמישי אמר למגר דפרסמי אתה צודק שהוא קודם אתה הרימונים קודמים תמר בפנים תלים ונסעודה לא לבטפת הםברו שאם כן לא היו תאונים ברכה אמר רב תעונים הברכה ברכה זה בדיוק למדנו את זה בגמרא נראה לי בהלכה בקע תונים ברכה לפניהם ותנים ברכה לאחריהם למה ברכת המזון פותרת אותה לכן אמר רבי נחמן תן ברכה לפני תונים בכה לאחריהם ששאלת תמים בכה לפניהם ולאחרי אה אומר למה הוא סובר שברכת המזון לא פותרת פירות שאין לך דבר שת ברכה לפניו ברכה אלא פת בא בכסי מלבד שהוא נפטר התמרביאו לפניו תנים ונביאים בתוך הסעודה ולא פה את הפת אמר רבת תאוני ברכה לפניהם תו ברכה לאחרים רב נחמן אמר גם מאחרים רב ששת אמר בין לפניהם בין אחריהם אז עוד פעם רב רב הונה אמר תוני ברכה לפני ולא לאחרים רב נחמן אומר תונים ברכה לפני ולא לאחרים שתמר תונים ברכה בין לפני בין אחריה שלושה דעות שאין אחד דבר טעים ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו אלא פתא בכסים בלבד אומרת הגמרא עוד פני גדבי חיא למה רבי חיאפת פותר את כל מיני מאכל כן נין פותר כל מיני משכין אז למה זה חולק על רבי חיא למה רבי חיאפת פותרת כל מיני מאכל בתוך הסעודה בין ברכה ראשונה לבין ברכה אחרונה אז רואים שאין לך דבר שאתה אומר ברכה לפניו או דברים כאלה הפת פותרת את הכל אומרת הגמרא אמר פפי הלחתה דברים הבאים תוך הסעודה וזה ההגדרה יפה מתוך הסעודה הכוונה באים חלק מהלחם חלק מהאוכל אז לא מברכים לפניהם לאחריהם שלא מחמת את הסעודה היא ברכה לפניהם ברכה לאחריהם אבל בא לאחר הסעודה כמו שאמרנו מוציאים את השולחנות ומביאים שולחנות אחרים טונים ברכה בין לפני ין אחרים אמר להם בן זוהמה הועיל והתפלול לפת הפת פותרת אומרת הגמרא יחידמן נפטרה הפת אז הפת פותר אז הברכו עליהם טוב נגמר הדף תוספתא כב הכותב את השם אפילו המלך שואלים שלמה לא ידבר איתו לכן ה כותב חמישה או שלושה שמות כמ שגמר אחד מהם שיב שלו מקום שנהגו לומר ברכת אבנים בשלוש אומרים שלוש ושתיים אומרים שתיים כותב את השם אפילו המלך שלמה לא ישיבן חמש שב מקום שנגו לומר ברכת אבנים שלוש שומרים שתיים שם אומרים אחד מקום שלגו ברכת אבנים שלוש כולל את הראשונה מבחינת המתים חותם במחי המתים שנייה בנים חותם במלחם עמו בעירו אישית חסדים חותם רמבם חות תלמוד תורה פרק רביעי הם מלמדים תורה לתלמיד הגוף נאה במעשיו עולתם הולך בדרך לא טובה מחזירים אותו למותם מנהיגים אותו בדרך ש בודקים אחר כך לבית המדרש מלמדים אותו ככה אמרו חכמים כל ש תלמיד שנוהגון כאילו זורק אבן מכוניס שנאמר יצרו אבד ממר כמה כתן קסיל כבוד ואין כבוד אל התורה שמה כבוד חכמים בכלל חן הרב שוא שאין הולך מדרך טובה על פי שחכם גדול הוא כל הם צריכים לו אין לומדים ממנו עד שוב למתבו שנאמר כזתי קדוש ברוך הוא דעת יבקשו פ מלך השם זה אותו הוא חכמים הרב דומה למלך השם צבעות השם זכנו תורה יבקשו פיב יבשו היה לי היום כמו הנהגה חסידית שכותב החכם ב שאל אותו הרב ש אדם שלא ענינו מת עם גויה בבית מניח תפילין או לא מותר לתת לו להניח תפילין לא יכל בן מי שנשוי לגוי דינו כגוי חור לי עכשיו ולא לתת לו נניח תפילין שהוא מבל רוצה לקורח >> כן זה פלא פלאים יש יהודי שפטור ממצווה והמתים חופש אולי מצד חסידות אתה לא תתן הוא חייב בכל המצות אל תלך תזכה אותו זה מתכוון למה כולו סתר אחת אבל הוא התבוא לא רק על הגוי התבע על קל שלו לא שמע שום דבר כצד מלבדים הרב יושב בראש תלמידים מוקפים כרקשיר כולם רואים את הרב לא יושב הרב אל כיסא ותמד ולקרק הכל על הארץ הכל הכיסא שונה הרב שבת לדים לומדים קודם כל בא לבית גו הכל למד תלמידים אם היה מלמד הלכה גמה מפיב לתלמידים מלמד אם לא היה מלמד על פיו אלא על פי המתרגמן עומד בינו בין התלמידים והרב אומר למתרגם מתרג משמיע לכל התלמידים שם שואלים מתרגם הוא שואל הרב הרב מי שמתרגם תרגם משיב לשואל לא גבי הרב כל יותר מהמתרגם ב מתרגם כל בית ששואל את הרב יותר מכל הרב אלא מתרגם רשי רשאי לא לבחוט ולא להשים שנות אלא אם כן הם מתורגמם אביו של חכם או רבו הרב אומר מתורגמן ככה אמר לי רבי כך אמר לי אבא אמר אומר המתורגמן ברים לו אומר בשם החכם הזכיר שמו של אביו של רבו אומר ככה אמר רבנ פלונה מי שלא יזכיר הרב שמו של חכם שסוכל לרבו לא להביא משמור הרב שלימינו התלמידים לא איך עוס עליהם רגז חוזר ושונה הדבר אפילו כמה פעמים עד שבוא עומק ההלכה לכן לא יאמר התלמיד הבנתי הוא לא הבין חוזר ושואל אפילו כמה פעמים אליו רבו ורגז אמר לו רבי דוריי מאוד אני צריך להעתיק צר אומר בטורבעת הורים אור חיים סימן לב אחר שהכניס בבתים יכפול הענירוך מצד אחד זוטורה אמרתה אחר כך ש אחר שוש עושה את התורה אז היא צריכה להיות אורכה כרחבה ואז סופר אותה בגדי בהמה תרועה תפירה מרובן זה ג תפירות בכל ציה בין הכל בית תפירות חות עם התפירה ו שתי רכב חות התפירה בין כל בית ובית זה כס אחר שהכניסה מהבתים מכפון האור שניח אורך מצד אחד לשות הטורה אחר שעושה את התאורה מורבן ורכה כרוכבה פורטה בגדי בהמה טהורה סגן תפירות בקוד ז שן הכל יב תפירות חוץ לתפירה סובם שתי רוחות בירא חות התפירה בין בית ובית פסיקה התפירה בגיל מקומות צריך לתפור פעם אחרת אחר כך הרצות תוך הממטה זה קשר של תפילין שימדות הרצות סביב ראשוני ששב על מקומו שירשתי למעלה עשינו כמין ד' הכוונה מאחורה אנחנו עושים ד' עושים שתי דלתים שתי דלתות כן הסב של פה לא שותורה והמברתה צנו מרובן בתפירה מלכסונה תפירות שלוש כל צד כמו שמשל ראש רצועה במעברתם יעשה קשר רצועה עוברת בל קם בזרוע בסוף הרצועה אצל הקשר זה קשר קטן כצורת י להשלים אותיות של שדי מתים של הראש וידת בקשר ויש חותחים בסופצה של הקשר כצורת נוהגים להעביר בית בין של יד הרוחבזרה לכן מ ש חותחים סוף הרצועה אצל קשר אצל הקשר כצורתי נוהגים להעביר אור על הבית של יד לרוחב הזרוע נוהגים לעשות כפי שתפין של יד גבוהים וקצרים תם תחת ילדים דין כך נהגו לעשות רציונלי הם לחזק זה לא שמענו על זה אומר מרן בסימן לב סעיף י שמסמנים קווים במרצע כן אותיות אף על פי שנקהל הגוי לסייף הן חוששים דמטו אומר לוקחים מרצע עושים חורים חורים בצורה מסוימת בעצם יודעים ידי החורים האלה שזה עבר שק ואולי גם הגוי יכול גם לעשות זה אומר מרט מפחד הללה חברים. יהיה הקלף אור שבדו שלא לשמע כן אם יש לו תיקון לחזור לעבדו התברר נעבדו בתורי דעה יהיה הקלף מאור במה חיה באוף הטהורים אפילו מנבל טרפה שלהם אבל לא מאור בהמה חיה באופ התמיים תכתיב למתהיה תורת השם לפיך מותר לפיך לא מאוד דג אפילו טעום שום דנפי זומה יהיה הכלב שלם של מנקווים ש עובר עליהם שלא תרך כל עוד חלוקה לשנה שניים הלכה יד הסופרים הזריזים מרן סימן לב עושים שלושה מיני קלפים אב בינוני ודק האב הדק מחילה טוב פרשת שמע האב פרשת שמע פרשת והיה האב פרשת שמע המיא קטנה והדג פרשת וים שמה שיותר גדולה פרשת קדש פרשת כביך שמורכות סתף אתה כלבות זה התמלאו הבתים בשווה והיהנוף לא תפילין אב הם יש יופים שהם אמות אחרות כביכול >> מה הכוונה >> אני לא יודע מצבי או מכל כאילו >> יש גם תפילין >> כן לא תפילין לא עושים את זה רק מיעו מה שעושים היום תודה רבה מה שעושים היום זה משל זה עוברי עובר זה זה דבר הכי הכי טעושה אומר ואם השחיטות מחוץ לארץ יש להם הם הרבה עוברים מהאור שלהם עושים את ה ספרי תורה את הכל יום זה הכי ודר שיכול להיות הסופרים והזריזים עושים שלושה הוים של קלף חדק עבה ובינוני האב פרשת והם שומע שהיא קטנה בינוני פרשת קדש פרשת והיה עם שמ את העבדק לוקחים לפרשה הכי ארוכה זה הם מתמלים בבתים בשווה וזו לא תפיל מה זה מתלמלים הכוונה בפנים תוך הבית אם לאחר שנכתב נקב בתוך האות ה או המ כשר אפילו קב כל תוכו לפי מי לפי הבבלי הירושלמי פסול קו רגל פנימי של מה הכוונה פנימי הכוונה השמאלי שנשאר מלו כלשהו כשר רגל ימיני צריך שישאר כמו י קטנה שולחן ערוך 1 טז עמוד תקפח מפסק אחד מהאותיות הפשוטות וזק רגל אם התינוק שאין לו לא חכם לא טיפש ודאי לקרות כשרבים להפס זה פרך ילד בגיל שש שב ואן צריך לכס אותו את האות אותיות מכשירינה דווקא שנקטא בכשרות ואחר כך נפסק בחינה שנקט והשמנק נפסק הורגל הקה פשוטה או כעת מגיע לסוף הקלף פסול כה יז טיפה דיון לתוך האות ואנקר את העות אין תקנה לגרו דיון זה כך יהיה נקר האות אבל כחק תוכות פסוק שזה כתיב כתוב וכתב לא מחקה כמו הדין אם אדם כתב ד' במקום ר או ב במקום כ לא יכול למחוק למטה קצת שגלה יה מכשירינה דווקא שנפס קודם שנפת בכשות ואחר כך נפסק אם נפלה טיפת יום אר מרן בהלכה יז בעמוד תקפח אנחנו באוצר היומי אם נפלה טיפה דיור לתוך האות ואנכר את האות ואין תקנה לגרור הדיו כך יהיה ניקר האות בכתוחות פסול כתוב וכתב ולא וחקדים דם ת כתב דקום רוב בן מקום כ אין תקן כתג שהוא דבקת תוכו מ שבק פתיחתה מ יש מ סתומה ויש מ פתוחה למטה איך אתה יודע מה זה מ פתוחה אתה רואה שלמטה ו הוא לא מחובר למושב הו של המוסר לא מחובר בר עכשיו מה קרה אם זה נטבע מסתמה אין מועיל לגרור הדבקות משום דבקת תוכחות מה תקנה גרור כל החרטום תשאר כצורתפה אחר כך יכתום מה ש שגר אז מה בטוחה שנבק פתיחת ונסתמה אנחנו בהלכה יח מועיל לגרור הדבק מפותך שום דבר ככה אין מוען סליחה מה תקן אתה שיגרור את כל אחרות היא תישאר כצורתן כפופה אחר כך יכתוב מה שגרה ור שעסק מד לא יכול לגרור רק את ה את הירך אז הוא אומר אם רשע עסק מין ד לא יכול רק את הירך את הליטה אלא צריך למחוק את כולו שום דב בין הגג בין הריך נסו פסולים כך צריך גרוש שניהם ואם בקעות לאות קודם שתגמר אחר שגמרה פסולה רבחידה קשה לא מקרה חקת תוכות אחר שעות עצמה כתובה כי תקנה עכשיו מה הדין עם הא' הי למעלה נגע אבל זה לא לגמרי יגרור רגל ויחזור בכתבן ואין צריך לגרור כל האות כגד נכתב ג רגל לא' גגה א' פנים בגחתיה פסולת תקנה בכנה פרידה דעוה כחתות אלא יגרור מה שצול וחזור בכתב רשתלחומה ויר השם כירבה ראת האדם בארץ שנו רב רבותינו עבוד זימה השםחם חזרו אותנו תשובה דרמוסיה בעל העולם והורגת טוב טובים ורעים בהם הגויים רבי עזריה אומר כל הקדוש ברוך הוא מוותר חוץ מן הזמן שלא ניצבו עלי מה כתיבו בני אלוהים בנות האדם טובות אלה וכל הם נשים כל שם בחרו מה כתיב בחריו וינח השם שעשה אתדם ויאמר השם ח את האדם שם בראתי כן סדומי את השם לכן אותו העניין ברו אנשים אלות כי משחיטים לך את המקום הזה כי גדלה צעקתם פני השם שלכם השם שחתה למה השם השם שתי פעמים הקדוש ברוך הוא אני שפרעתי מזה זמרי משמשון מאמנון ניטית פרה תן שכר טוב מי שגודר את עצמו השם זקן לעבירה שם שנתת יוסף הואעל קבלתי חברים אנחנו במדרש רבה בעמוד תקפט באוצר היומי אז אנחנו במדרש רבה ויקרא אלוהים לרקיע עמוד תקפט שמיים אב רב שע למה קוראים לו שמיים אמרב אש ומים רבי אבא אמר משום רב לקדוש ברוך הוא אש ומים פתח זה ערבב אותם שמים שמ דבר אחר שמיים כתים שהם שמים מעשיהם של הבריאות שמים לשון בדיקה אם זרכו ויגידו שם צדקו יורד גשם סמה שדורתונה וגלות שמ ‏M. למה קוראים להם שמיים? הם הם מדברים כאילו עם הבריות. עוד דבר שמיים. פירוש שלישי. הבריאות משתוממים מהן שמה מה הם של מים אין הם טמאים רבי פנחס ולוי אמר הוא אמר הוא עה וכמה להקרא במים מעני אותם של מים אומר שמיים מלשון שם מים לשון שמים עוד דבר שמיים שם מים מהם ירוקים כמו שמים כמו צבעים הם אדומים מהם שחורים מהם לבנים לפעמים השמיים בצבע ירוקצו לפעמים הם אדומים לפעמים הם שחורים לפעמים יובנים יצחק אמר שמים שע מים מה זה שם מים שע מלשון להרים נושא מים שאל לך ש בקרה עד שלא תראה תוכו טיפה ככה מד שמ פו עמדו שמים באמת מסו מה זה המסו זה מין חומר שמקפיא אותם הערב היה בוקר יום שני כד רב אחים היו בראשון בשני קרשו ספר הזוהר וירדו בתגת הים כנגד דרגה שנקרא ספירת נצח אוהו שמשה תופס את דגת הים והוא דרגה שהם נבראו בו ספר הזוהר ירדו בתגת הים דרגה דנצח והוא דרגה התברו סתימה דסתימים חלמשת ידמה ברנש לילאים לא דמי לילאים ירדו אם אדם הוא לא בסדר הוא ירוד וגם הדגים שותים עליו מה זה כמו שראינו כרישוכן גיד ככה ארדת נורייתא העייב דדה משה כתוב שם בחרת בחיים בוא ראה משה זרקו אותו למים לא שלט למים ולא שלט עליו דגי הים שום כרישים לא בא אליו שום דולפינים כלום לא הסתפ פ מניגלה קודש מתהרון חוכת ימה ימותו הדגים והוא לא עשה כלום למה בגלל שהוא היה בדרגה גבוהה שליטה בית לא בא הקדוש ברוך הוא נמחו אתה בכלל הוא לא אויבנש זילחוי כתיב למה הבריאה נפכת לעולם שלא אויב של אדם כתיב כי תעבור במים איתךני דעה ורדו בתגעת הים בשמיים בדרגת דשמ על גל בדרגה דנצח תבידו כון הוא נאמר לא כתבתמן אלא עוף כנף שתקרל עוף השמיים גיד לא של סתרשמיים מה שליט דהוד מסה ביומה באיראן כל הארץ השליט ז צדיק כל הוא שליט על הארץ הילה שתתר כל מזכול פתח משמים פקודי דורת פקודי השם שמחי אמר ואף על גם בדרכה דנצח הביו כלני ימה לעוף כנף אומר אדם שולט את זה בגלל שהוא עושה חלצון השם בשמיים בהמה או שאני תעלה יעוד ואז הבהמה עוזרת לו ללכת ממקום למקום מסדרת לו דברים גם צריכה לחוש את השדה היא חורשת כל הארץ שול את השם זקן הצדיק הכל הוא שליט על הארץ איזה ארץ למעלה חנמי ברנ שתת הארץ שלמטה כל הרומס מה שאדם הולך בדרך התורה אומר הזוהר הזה בריות עוזרות לו הוא שולט עליהם רבי שמעון פגודי דאורייתא פגודי אורייתא זה הקדוש ברוך ניסאל כולו באורייתא כנן כתיבה בראשית בר עמוד תקצר היומי דו פיקודה קדמה דקונה קרי פיקודה ד ראת השם נקרא ראשית נכתיב ראשית חוכמה יראת השם ראת השם ראשיתה בגיד מלה מילת הראשית קרה זה טראה להגודת דתקיים עלמה בן אדם הולך בדרך התורה אז הוא אומר הוא מצליח ראשית ברא אלוהים דו פיקודה קדמה דקונה בגי פיקודה יראת השם כתיב ראשית חוכמה יראת השם יראת השם הוא שיד בגיד מילד הראשית תקרא וזאת דרך אפשר לעלות בכל זה קיים העולם תיקוני הזרה בכל סתרה דאותיות חן כשריין נ קשרשה קשר דרועה ונ וכולי אבא פרשת דפ כל שם שנקרא עליך בכ א' הזכרות שיש בראש 21 שם השם כתוב בתפילין של ראש ו-21 ביד זה התפילין של הקדוש ברוך הוא ר שמדן נמצא כות מרן זה שמה רבא בחני די חזי הקרקותה שרשי צפרד ציפור דעקרא דגרוניה גרגם שנמנו קרא דגרוניה שיטין בתה שיטין בתה שיתין מסכת קוטי תפילות ועזרנו זכנו תן לנו מתנת חינם כל מה שביקש פניכם שגיתי תחפר בעדיכן בעולם זה מנובחה שכל המורותן לג עולם השם הוא האלוהים ‏Mכן גלות מלכותך בעולם למען דת כל אמר כשמוא אלוהים מנוד והיה השם מלך על כל הארץ ביום יהיה אחד שמע אחד מה זה כן בעולם זה טעון מן עולם בא מתבטל מנך מלדעת שכל מאורתנו הכל לטובתנו כי טוב השם לכל תה הלכות וזה זוכים בכל מיני שעוסקים בתורה בלילה קמים חצות עוסקים בתורה כל אחד צריך לקום בחצות כדי לשבר את הלילה שברשמרות תמי בחצות ם שלוש תאוות כן עוזכים בתורה להמשיך לדעת כן שלוש תאוות כן חצות תבלים החורבן קר הדד שחבית המקדש מי שיש בו דעה הוא בא בספר רבנו כמה פעמים כן שלושה רגלים צריכים לעלות לבית המקדש ושיהיה לאדם דעת מי שלומד תורה בלילה הוא כל התאוות הרות הולכות ממנו נקרא שלוש משמרות ומי שמצטרך לחובב את המדרש בסוף זוכה לראותו חברים אנחנו נראה בנפש החיים בעמוד תקצ"ג זה פשטות עניין הכתוב נעשה אדם לשון רבים שכולם יתנו בו חלק בבניינו שהוא כ משותף מכולם המפורש באורך בתיקוני זוהר חדש ורא מאמנה לכן כתב רבי חיים ויטא למשר הקדושה מליקוטי תורה פרשת יצא פרשת האזין זה שכתוב בראשית רבה ואומר למנסה אדם כמ במי נמלך אמר במלאכת השמיים וארץ נמלך בא גומר מעשה כל יום ויום נמלך