הרב מאיר דוד שמואלי - אוצר היומי סדר קט

Kind: captions Language: iw אנחנו בשבת דף מז סדר קט היום אנחנו התאריך של היום בעזרת השם סיעתא דשמיא תז בתשרי כבר יז אפשר להגיד תשפו אנחנו קוראים באוצר היומי ויאכל נוח איש האדמה ויתקרי אומר מה זה ויכל עשה את עצמו חולין אפשר לעסוק תחילה בנטיה אחרת איש האדמה אדוני האדמה ויתה קרם איך היה לו קרם שנכנס לתיבה הכניס עמו זמורות ויכורי תאנין ויש מן היין וישכר ויתגל בתוך האולו כן ויר חם אבי כנן את ערבות אה ויגיד שני אחד בחוץ יש מרבותינו כן אומרים קנן ראה ויגיד לאביו כך הוזכר הדבר בר ונתקלקל ויר יש אומרים שסירס אותו זה לא שהוא ויר יש אומרים שעשה דבר לא צנוע מתן אומר גם עכשיו זה ראינו פה קטע בתורה עכשיו קטע בנביאים אנחנו בנביא יהושע פרק כא פסוק כג כל כל שבט נתן ללביאים ולכהנים חלק באדמה אצלהם אז אומר מה דן נתנו מתדן אין אל תקב את מקרשיו ואת גבטון ואת מקרשיו ואת איילינון ואת מקרשיו תגת רימון ואת מגרשי הרים ארבע מחצית מתבן אש תענך מקרש תגת ריבון ומגרשי הרים שתיים כל הרים 10 מגרש הן משפחת בני כהת הנותרים עכשיו אנחנו במסכת מי במשניות פרק ה במשניות פרק ה או ברוך השם פרק י מחילה פרק ה משנה י עציץ נקוב הרי זה כארץ אם אדם שטל בעציץ נקוב זה כאילו זרע בארץ טרע מהארץ על העציץ נקוב מהציץ נקוב על הארץ תרומתו תרומה אבל שאין לו נקוב על הנקוב תרומה וחזור ותרו תורם מן הנקוב אז שאין לו נקוב תרומה ולא תאכן עד שתוציא יוציא עליה תרומות ומעשות אז היא מותרה מאחד על השני לא אכל לא אוכלים עד שהיוציא עליה תרומות ומעשרות למה התרומה היא לא תרומה תרם מן הדמא אלדמי מדמי לוודאי תרומה וחזור ויתרום תודה רבה מה זה דמאי ספק מוסר אולי זה מוסר תודה רבה אולי זה לא מוסר מן הוודאי על הדמאי תרומה ולא תאכל מןאי כן למה ודאי אומר זה מן הנקוב שאין נקוב מן החיוב על הפטור שהרי הדמים מאוסר ונמצאת התרומת תבת דאורייתא היא כך לא תאכל מן הוודאי על הדמאי שאם הדמאי מאוסר נמצאת התרומת תבל עכשיו הוצאת חלק אתה בא לאכול את זה מה עשית איתו כלום לא עשית אתם זה כבר מאוסר אז לא עשית מעשר הלל הזקן אומר בשעת מכניסים פזר בשעת מפזרים כנסת בשעה שאתה רואה תורה חביבה לישראל שמחים בה תפזר תורה שנאמר לפזר בנוסף עוד שעה שאתה רואה תורה שולחה מישראל הכל משכחים בה אתה מכנס ואת מכנס שנאמר את העשות השם יפר תורתך ראינו חברים במסכת שבת דף מז הלך לנר שמן ופתילה שאסור לטלטל הואיל ונעשה הכלי בסיס של השלבת וזה דבר האסור בשבת זה בסיס בסיס הוא עוסר תב כלי אמר ביזר אמר רבי עשה אמר רבי יוחנן אמר רבי חנינא רבי רומנוס ליתי רבי תתלמחת שלבניים יש בה אפר ואפר זה מוקצא אמר לו רבי זרא לרבי יוס מה אמר רבי יוחנן אחי ואתנה נותן אדם בינו ואבן בידו כלכלה ואין בתוכה בנו חושש אמר על ככה בברח חנא רבי יוחנן כלכלה מני פירות סכינן שיבסיס את דבר המותר ואסור והדייק רבי זרת בפרא בפרא לא למה יש שמה אבן שתומם רבי יסה אחד עם תין ואמר חנמה שהמחתה היא הייתה בסיס האפר בלבד אלא דיתיד בקרטין מה זה קרטין חתיכות לבונה רואים להערכה אינם מוקצה יכ יכול לטלטל את המחתה הגב הגב האפר אמר ביקרטין ברבי מחשיב מישהו משתמש בזה חיטם חזול לעניים ונתן לבגדי עניים נתן לבגדי עניים גון הרגים קטנים שיש בם רק שלוש של שלוש אצבעות נחשבות גב לגבי טומא לגבי עניים בגדי עשירים לעשירים אבל בגדים דעניים לעשירים לא חשיב בכלל אלא אמר מי דדבי הגרב של רי שתראו לתאפ אותו מוקצא כאילו המחתה הזו היא כמו דבר מלוכלך אמר שתי תשובות בדבר אחד הגרב של רי מעס מחתה לא מעשה ועוד רב של ראי מגלה מגולה מלמעלה לכן תראו לסלקו המחתה יש בהפר מכסה מכוסה אלא מהבקבן ברב נחמן באמת מתל כקנונה מחתה שיש בה שברי עצים מוקצים אגב בקטמה אבל גם יקל שברי עצים לא אכפת לנו אז זהגב זה אפשר מתי ושבין מי רבי יהודה ורבי שמעון שנחלקו בנרשן מאוז שימש בה שברי פטילה שאסור לתתנה אמר בבגלשנו שאין בגדי פיצן מצוים להם חשובים להם פי שברי פטילות ולכן את למה גבנר לוי בר שמואל מצא את רבי אבא ורבונה ברחיה שהיו עומדים פתח של רב בונה אמר לו מה מה הוא להחזיר מיטה שהוא היה להתפרש את טרסים צורפי נחושת אמר לו שפיר דמה זה לא מכה בפטיש בא לפני רבי יהודה אמר שב רב שמואל ואמרו שחייב חטת זה תיקון כלי שאל אותו המחזיר כדי מנורה חייב חטת כנס לא החזיר פטור אבל אסור רבי סמ אומר קרן שהיא עגולה מתוקים בחללים כדי לפרק ולהרכיב את החללים חייו קרם שוטה פטור מטר של טרסים דומה לקנן של מנורה חייב עם חטאת וכת רבי אבא ורב הונה הגמרא הינו דאמור כתנה תל בנות המיטה כלי כלי קיבול קטנים המונחים מתר רגלי המיטה שלא ירקבו הרגליים קראות רגלי המיטה כן לבוחים של סיקיבס עצים קטנים נתנים בקשת מרכז היתר מקום שכחים בו את החץ לא יחזיר ואם החסיר פטור אבל אסור לא יתקע בכוח ואם תקח חייב חטת שמעון גמליאל אומר היה רפוי מותר רבחבה מתגלתה היד דומה למיטה שתרסים והיו מרכיבים אותה ביום טוב אמר לו ההוא מרבנן לרבנן מה הייתה אמה בעניין מן הצדו יסורה דאורייתא סורה דרבנן מי היקה אמר לו ננן כרבי שמעון סבירה לאד אמר אם היה רפוא מותר אז כלי שאתה מחזיר אותו בשבת וזה לא הברגה חזקה אין בזה דין בונה אהמן >> עכים הבאים בשם השם גמרנו את פרק קירה עכשיו אנחנו הגענו למסכת שבת דף ממצב ב פרק במ תומנים כתוב ב כן יש לנו האמת שעות קטע במסכת קירה בפרק קירה נותנים כלי תחת הנר לקבל ניצוצות לא יתן לתכו מהפני שהוא מכבה שואלת הגמרא מבטל כלי מחנו אחרי הניצוצות האלה אמר רבנ בדרך רב שואל ציצות אין בה ממש הוא לא יתן לתוך מים שהוא מכבה אומרת הגמרא סתם מה כרבי יוסא אמר גרם לי כיבוי אסור אומרת הגמרא ותסברה אם מרדמ רבי יוסף בשבת בערב שבת מי אמר איך למה זה עשו חיית חנמ והתניה זה מדובר בשבת נותנים תחת הנרקב ניצוצות אפילו בשבת צריך לומר בערב שבת ולא יתן תוכו מפני שהוא מכבה אפילו מערב שבת ואין צריך לומר בשבת אלא רב ש אפילו תמר רבנן שנאתם פני שמקרב את כיבו לכן זה אסור הגענו לפרק במת תומנים אומרת המשנה במת תומנים בעוד יום במנים אומרת המשנה הם תומנים בגפת פסולת שזתים ולא בזבל ולא במלח ולא בזית ולא בחול בין שהם מלכים שהם מבשים למה הם מוסיפים אבן ואין תומנים לו בטבל ולא בזגים ולא במוכים ולא מפסמים שם מנחין שהם מבשים מותר שת הגמרא גפת שזה טמן אבל של שומשמין שפיר דמה או גם של שמ שומשומין אסור כל שכן שזה תמת שמה למה רבי זרה משום חדבר רבי יני קופה מלאה מוכיני בשן שתמן בגדה אסור לניח גפת של עצים שמינה כי גפת של עצים תנן אומרת הגמרא לעולם עניין התמנה שום שמיין מה אסור גם זה אסור. מה הבעיה? למה אסור להתמין שמה יוציא את הסיר שזה לא מתחמם מספיק וילך תודה רבה וילך וישים אותו על האש? הגענו לתלמוד ירושל אלו דברים שבין בית שמאי לבית יללד בסעודה בית שמ אומרים ברך על היום אחר כך מברך על היין בית אומרים ברך על היין ואחר כך מברך על היום יום אומרת הגמרא מה הייתמד בבית שמאי קדושת היום גרמה לי מברך על היום מה הכוונה כמו שאתה היום עושה >> בית שמים היום אתה לא עושה היום אתה מברך הגפן ואחרי זה אשר קדישן מצותה ורצבן שבת קודשו באב רצון קודם כל אתה עושה את זה בית הל אומרים ברך על היין ואחר כך על היום ככה אנחנו עושים אומרת הגמרא על בית שמיים למה קדושת היום גרמה ליין שתבוא כבר נתחייה בקדושת היום שלא באה היין ולמה בית ילד אומרים קודם ברך על היין שהיין גורם ליום שתיאמר קדושת שבת תאמר דבר אחר יין תדיר קדושה ינה תדירה אמר רבי יוסף מדורש שנלמד יין והבדלה יין קודם בית שמאי כלום לטעם דבית שמאי אלא קדושתם גרמה לן שיבוא מוצא שבת ולא הבדלה גרמה לאן שיבוא לכן היין הוא קודם כולו נת מה זה בית הלל משום שאין את הדיר קדושה תדירה גם כן אין תדיר הבדלה תדירה היין קודם אמר רבי מנה דברי השם נלמד יין והבדלה הבדלה קודמת מסביר כולם תמדב בית שמיים תחייב בגושת היום שלא באה יין או נתחייב בהבדלה שלא באה יין הבדלה הקודמת אומרת הגמרא כלום תעמדב בית הלל שאין גורם לקדושת ים שתיאמר וכאן הואיל ואין הן גורם הבדלה שתאמר הבדלה קודמת אמר רבי זעיר מדברי שם מבדילים בלא יין ואין מקדשים אלא ביין היא דעת רבי זראה ולא על הפת רבי זר אמר דין מלשחר וזילן מתר אלתר משום קדושה אדם צריך ללכת מקום שישמע קדושה מה בספר רבי בכל מקום שאין יין שנרך ציבור עובר לפני התיבה ואומר ברכה אחת מאין שבע וחוטה במקדש במקדש ישראל את יום השבת קשה על בית הלל בליל שבת איך איך יעשו שיושב ואוכל ברו שבת מחשך ללשבת צריך ואין שם לתו אם תגיד תניח את זה אחר המזון ואת כולם ברך עליו ברכת הקידוש מה נפשך יברך על היום קודם המזון קודם יברך על היין היין קודם ויברך עליין תחילה יום קודם אז מה נעשה נלמד מכאן בא לעניין לאחר המזון ואין שמן אותו אמר רבי בו על ידי שהוא ברכה קטנה גפן שמה ישכח וישתה רמחה כ שהוא מששלה על אינו שוכע רמבם למה התבו ישראל מות המשיח כדי שהנוך מהלכויות מצאו להם הרגוע ורבו וחוכמה אותם הימים תרבה הדעה והחוכמה שנאמר מלא דעה את השם ולמדו את אחי ויש את ראהו וסירות אבצרכם אותו המלך שעמוד מזה רב דוד יהיה יותר חכם משלמה ונביא גדול קרוב למשה רבנו לפי כך למד כל הם ורוא אותם דרך השם יבוא כל הגויים לשומע שנאמר ויה באחרית הימים נכון יהיה הר בית השם וראש הרים בסוף השכר כולו והטובה האחרונה סק חי העולם הבא ימות המשיח הוא עולם הזה ועולם כמנהגו נוהג אלא שהמלכות תחזור לישראל מרו רבותינו רושמ אין בן ימות המשיח אלא שיבוד מלכויות בלבד כתוב בתור התחיל לאכול קודם עלות השחר כתב הרמבם שאין צריך להפסיק הראש כתב שצריך אפילו מות פירוש רש"י שאסור זה פגיע שמנה אם מפרש דבריו דווקא מי שרגיל להתפלל בית מדרשו ונורגיל לך לבית הכנסת שמה יעבור זמן קריאת שמפ תפילה אבל מי שרגיל ללכת לבית הכנסת אין ממך שאף על פי שיקר מצוות מנץ חמה מי שהוא אנוס כגון שצריך להשקים לדרך יכול להתפלל שעה שעלה עמוד השחר והמתין מלקור כעת שמע שיגיע זמנו אף על פי שאינו סומך גאולה לתפילה כי הדף תפי תפלל בביתו מה שתפלל בזמנה והוא מהלך וסמור גולה לתפילה למה הבועד שמואל ולוי שהיו הולכים היו מקדימים מתפללים למה לפני הנצחמה מעלות השחר למה בגלל שהם הולכים מוקדם איפה יעשו אפילו היו תוקעים בשופר נעניים בלולב שהגיע זמן קריאת שמע רבי שמעון בן לזר אומר בן כרבן קקריאת שמע מתפלל מה נחלקו מור סבר תפילה מעומת מוסבר סבר כולה תפילה עדיף פסק רבנו חנני כבד שמואלוי בהלכות בגדולות פסק רבי שמעון עזב אדוני סקים פסק פסק רבנו חנן אומר מרן צריך לסמוך גאולה לתפילה לא יפסיק ביניהם אפילו אמן אחר גל ישראל לא משום פסוק מהשם שפתי תפתח מהשם שפתי תפתח החזן כשמתחיל יח בכל רם חוזר ואומר השם שפתיי תפתח אם עד שלא קרא קריאת שמע מצא הו הו הו הו הו הו מצא ציבור מתפללים לא התפלל עם בן פורת יוסף לא קורא קריאת שמע אחר כך התפלל מספר גולי לתפילה עדיף אומר מרן אסור לאדם לבקש צרכה בשלוש ברכות הראשונות ולא באחרונות דווקא צוחי אחיד צוחי ציבור מותר אין לומר קרובץ מה זה קרובץ ראשי תיבות כל רינה והעולה בעולי צדיקים התפילה ויש מתירים דרש חומה והיא ראה בארץ מה כתוב למעלה ואמר שמבר מדבר שמון שניך הקדוש ברוך הוא ביקסת לנסות אותו צדיק מעשיו הטובים בעולם מיד בא רעב לעולם שמצא רע בארץ ארץ ישראל אמר לשרה אשתו הרי רעב בארץ אמרו אבותינו היה רעב כמותו בעולם אמר להמצרים יפה נשיבתה יש בהם הרבה לחם תו שהלכו שניהם הגיעו לפיל של מצרים ר אברהם אבינו בבואה ששר שרה נהר כחמה זורחת אמרו חכמים כל אנשים לפני שרה כיקוף לפני אדם אמר להני דתי כי אישה יפה מראה את מכאן אתה למד שלא היה יודע איך אשתו הייתה נראית אה רבי יוחנן שם רבי יוסף בן מנחל תאמר אברהם ש כתוב בשמירת שבת ירש את העולם במידה שנאמר קום מתהלך בארץ זרוקה לוכבה יעקב שכתוב בשמירת שבת נכנס עם דמחמה קבע תחומים בעוד יום ירש את העולם שלא במידה אומר השמירת שבת ותן לאדם שבע בלי פסוק בלי סוף כתוב בזוהר הקדוש לא ידון כי באדם לעולם אשר גם הוא בשר ביחה אמר באותו זמן היה נהר שופע ויוצא מוציא רוח מלמעלה משחות רוחות לתוך בני אדם ימים רבים עד שעלו אז צלקה מאותו עילן זה שכתוב לדין הורכי באדם לעולם ושגם ובשר זה משה רבנו כוח זה עומדים בני אדם בעולם ימים רבים וזרים איזה משה של אדון ניתנה תורה לישראל הלאה מביא פה קטע מתיקוני הזוהר אש נוגע כיבתי בית תפילה יקרא אש בתלה להם מצד הגבורה וכולי כותב מרן קטע מביא פה נוצר היומי שדה פרשה גירה קרא אמר לה גילדה דמה גדנה ובחינת שם א' ג ל כוג גבורות על הגויים אתה גיבור לעולם השם יקוטי תפילות וזכה לשפור שיחיית תפילתי תמיד לפני השם תזרן שוכל לפרש כל שיחתי לפניך באמת קטע מלכות ניקוטי הלכות כתב האדמור מקום אחר שצדקה בחינת זהשפיל וזה ירים שנותן משפיל את עצמו מרים את העני מתקן ומציא את עצמו מגאות סתרה אחרה משפיל את עצמו ונותן ליבות צרות העני כן מתקן את העני שנותן שמרים אותו בחינת מין דקתמות שהוא ענווה פסולה לגדלות שזה עיקר שלמות הענווה אוהו נפש החיים ולכן חקירה וההתבוננות במהות העניין הצמצום שלא רושם נתבנן כלל לדע להשיג מהות עניין מקומו של עולם איך אין עוד מלבדו יתברך שאנחנו לא מבינים למה כמה שאדם יחקור לא יבין כלום שום דבר כמו שאמרו וכולי. טוב, תודה רבה על הרצון. תוך