הרב מאיר דוד שמואלי - אוצר היומי סדר צא

Kind: captions Language: iw אני אומר רבי שלום עכשיו שיצר באמת לא >> קצת כזהק >> עובר איך שיצאתי שולח שמ לבוא איתי מה בספור >> מה מה שיצאתי זה שיתי אמור לעבוד איתו >> בשום פנים ואופן לא >> אה בדיוק ממש לא אתה פה >> חבלו >> אתה פה פה >> אה >> לא עד ניסן >> אני תקיף זהו אתה יושב פה אתה פה עמוד עמדי מי ששומע מרוויח בשום פנים ואפן אתה לא מלך שבת דף כט סדר צא א צר היומי זה לא בעל תשובה מדבר זהו והמים היו עלבך סורד החודש העשירי בעשיר באחד החודש נראו השערים אומר זהב ויהי מקץ 40 יום פתח נוח התחלון תיבה אשר עשה >> הוא ביקש לשאול בעשרת ימי תשובה ללמד >> רק בעשרת ימי תשובה >> הוא יהיה פה כל חר >> אני אשכח שכח כן חלק ללביאים בקרבכם כי כהונת אדוני נחלטו וגד ורובנו חצי שבת לקחו נחלתה מעבר לידי מזרחה שנתן למשה את אדונינו בצרפת >> כבצרפתי 2000 יום רק לשבת אמרתי לה תגיד לי את שבש כמו פה לא הבנתי מה זה ככה אמרתי לו משכו מה אתה לא קולט את עצמך לחי פה תגיד אלף פעם תודה שזכית לבוא זכית יש לך זכות ככה דיברתי אזה רב שמד אמרתי לו יופי עכשיו תתקדם אמר לי נושה באוטו כזה אמרתי לו כשסו שהנה שיצליח שהרבה אתה צריך להיות ברוך אמר לי מה אמרתי זה צריך להיות מדברים על אנשים בדיוק עכשיו זה חפץ חיים בדיוק עכשיו זה חפץ חיים ככה אמרתי גם רבי אלעזר אומרים כך צד >> שיצליחו אנחנו עין טובה אצלנו כל הצלחה של כל יהודי בנים של גדולי עולם והם עצמם גדולי עולם ופחדו שזה מישהו יקח להם תורם אה הוא סתם זה אנחנו זה הרב אף פעם לא דיבר ככה אני ראיתי שמה הייתי שמה שם אתה מבין אז אני חילה אני לא שרב אותי מתפרגן לכולם בגלל זה נשארים תקשיב תקשיב הנה הפרסי הזה אמר לך שלא נתתי לך כסף ז 15 שנה עשיר עולם היה לו כסף כמו חולים לאים איפה שלא צריך לעשות את השורה >> מהתחלה חותף את זה ח >> שבת דף כט סדר צא והמים היו עלכבי חזור עד החודש העשירים עשירים באחד החודש נראו ראשי והי מקץ 40 יום הבתחנו את חולן התיבה אשר עשה כי נביאים יהושע אנחנו באוצר היומי מה היום התאריך כד כד באלול היום טירת החפץ חיים כ אין חלק ללוי ואם מקרבכם בשבת הזכרה של מרטימי והרב לבוביץ' שהבטיח ואמר כל מי שיזהר >> לא לפגוע באף יהודי יוותר וימחן >> מבטח לו שהוא בן העולם הבא שבע >> שנים תעט תשעת כן זה לגו שמונה אה מה שאדם עשה זה מה שלוקח איתו כן חלק ואם בקרבכם כי כונת אדוני נחלתו וגד ורובן חצי שבטמן לקחו נחנתם מברדם זרחה שנתן למשהד אדוני ויקום האנשים וילכו ויצא בשולכים לכתוב את הארץ אמור לכו תה לכו בארץ וכתבו אותה שובו אליי ופו אשליך לכם גורל פני אדוני בשילו שילו נחרבה נוב נחרב איפה שהיה משכן נח חיים שמשקדושה קדשה לי שאלתה לא קדש עולם אבל בית המקדש עולם זה מקום קדוש למה שמיים סורות נפש וילכו אנשים ויבואו בארץ וכתבו על ההרים שחלקים ספר ויבוא יהושע למחנה שלו וישך הם יהושע גורל מישהו לפני אדוני מחלק שיש את הארץ בני ישראל כמחלוקתם מסכת מי פרק ב' נחתומים לא חיובו אותם חכמים מפרי שלדי תרומת מעשר וחנה שיהיה אחד מ אבל לא מעשר שני למה אומר רבנו עובדיה לפי ששוטרי המלך נוקסם חוטבים חובטים אותם בכל שברו למכו בזו לא התריכו עליהם חכמים במעשר שני נחלו בירושלים ואני מוכרו לעם הארץ חייב להפריש מעשר שני חנונים אינם מר שם למכור את ידי מים כלומר אנחומים אלה שעופים אבל איזה שמוכרים מעט מעט בחנות הועיל והם מסתקרים הרבה מותר עליהם לתקן וגם מוכרים לתינוקות שלא יכלו לתינוקות דבר ש מתוקן כל המשפיעים מוכרים בשפע סיטונאי במידה גסה שהיו למכור את את אדמי סיטונות הם סוחרים הגדולים מקונים את התבואה בעלי התבואה מוכרים אותם לכם ואני ממנה גסה מי אלה המשפיעין סיטוני ומוכרי תבוא תוספתא דף תל את החמלו את הכוכבים מצג סדר מי שרואה אותם ברוך עושה משא בראשית ברוך עושה בראשית רבי ד אומר ברך לחמה זו דרך אחרת כן רבי ד אומר רואה את הים תדיר ונשתע בו דבר צריך לברך גמרא מסכת שבת דף כ"ט ואמרבדה ברבה נוכרי שחק קו בקעד שחקק ביום בחתיכת עץ חקיקה ואז כ יכול לתת בהת שוקו ישראל מסיקה במותו בתנורו אומרת הגמרא והמי נולדו אמר הרב עדה פירושי דברי דרבי אליעזר רבי עקיבא כאמר נולד אסור אבל הוא סובר שנולד מותר וה לא סבירה לי רבה אמרנו תעמד רבי רב א בלי עזר כפי שאין מדליקים נר של שבתינה שאין מורכת לא בסמרת מנוחורכים אלא דתני רב יוסף בגד שיש בו שלוש שלוש הסברנו צומצומות מהלחתה עניין טומדם מסכת כלים שהוא ג' על גזות שאמרו הוא מחוץ מן המלל מה הכוונה מה שכופלים סביב התפירה שצריך שיהיה בבגד שור גוות מלבד המכפלת רבי שמעון חכמים אומרים כובנות אמר רב מרן מסיקים בכלים ביום טוב אין מסיקים בשברי כלים דברי רבי יהודה למה זה נולד רבי שמעון מתיר מסיקים בתמרים ממחלם אין מסיקים בגרניהם משום נולד דבר הבידה משום לא מתיר מסיקין באגוזים שלמים מה אוכל החלן אין מסיקים קלפותיהם דברי רבי יהודה משמעון מתיר אומרת הגמרא למצרת את כל הכלים תמרים ואגוזים יש בנ כמה את הכלים ראיתי אומר משום דיקר היה כלי עכשיו הוא שבר כלי זה נולד גיני תמרים בהתחלה היה הגרעין עכשיו אם שר הגרעין מה החידוש הייתי אומר שלא קם שמנן גם גרין אם הייתי אומר ככה היו מכוסים אבל פה זה גלוי קליפי אגוזין רואים את הקליפות עד שתנמ ב מגלו אז הייתי אומר שפיר דמה זה לא נקרא נולד גם דברה רב בפירוש תמר חלה תמר דרב אכל תמרים יום חול שדע נבוכי עלת אמר לו רבי חיה ברב בכדי כנגדו ביום טוב אסור בר פחתי בן גדולים מת הגמרא אם כילה מנה או לא שמדכי בבלחה תמרי ש כשתחיותה אומרת הגמרא אולי אולי בתמרים פרסיים שגם הגרעין שלהם היה רך >> אפילו הגרעין שלהם >> מי כןש מה הגרעין רך לפיצוץ זה לא כיוון אומרת הגמרא לא בארמיתא וחזו אגב עם מיומ >> כן אמר לרב שמואל ברח ברחנה לרב יוסף לרבי יהודה אמר מזיקים בכלים מוסיקים בשבילי כלים איך מותר להדליק בכלים כיוון שהוא מדליק את זה הם נשברים מחמת האש שברי כלים אז הופך אותם בתנור באיסורה עושה את זה נולד אומרת הגמרא כדרב מתנה למה רב מתנה עצים ששו מנדק ביום טוב נתן לו ביום טוב הרבה עניים עצים מוכנים מסיקם גם כאן הרבה עליו רבנ אמר כם מדובר בכלים פחות שלושה טפחים שנוכ האם יש בהם קבלת טומא או לא לגבי לעשות את אותם פטילות ואז רבי אלעזר לטעמי רבי רבי עקיבא לטעמי מה כתוב שם תלית שו פחות של השלוש תקין לפקק לסתום בו את הנקבים של בית המחץ או לחוסוז בו את הגדרה או לקנח בו את הרכיים בין מלחם של מלח תמיד רבי אליעזר ש אומר בין מן המוכן שלנו מוכן רבי עקיבא אומר מן מוכן מן שלוכן טהור ואמרו להבת בחנמה רבי יוחנן כל מודים שזרקו בגד זה להשפה דברי הכל טהור אנחנו בדף תלט במסכת שבת דף כט באוצר היום מיום כד באלול אומרת הגמרא ואם מכל הבגד בקבוצה דברי הכמא למה שזה שהוא יצנה אותו גל שהוא חשוב לו יש לו דין בגד מה נחלקו אם תלא במה מגיד בית בעתד הוא ניכו אחורי הדלת רבי אליעזר סבר זה שהוא לא זרחק אותו להשפעה יש מה שהוא חושב עליו מה אז למה קוראים לו שלא מן המוכן את הגמרא דנחה אחרי הדלת בה הנחה למוכן יוש סבר שגם זה טהור למה דלא נכו בקופסה לדעת דבטלה ואין עליו תורת בק אומרת הגמרא ומה יקרה למוכן אומרת הגמרא דנחה אחרי הדלת גבי זריקה לספה מוכן עקיבא מחלק ביניהם לא אופן שלא תלו במגון במגש למוכן סבר כרבי אליעזר שהוא טמא כנכדת סבל כרבש טהור דר ברבי עקיבא לגבי יהושע שאב מוכן טור למה למה הוא מי אמר שהוא חזר בו אמר קטני ב פתילת הבגד פתילת הבגד גיד תפילה פתילה של בגד מה זה הבגד מה היא הי בגד עדיין בגד כמה רבי עקיבא טהור שמאמינה חזר לגבי ירושה סבר שהבגד שעדיין שוב קצת בעיניו מטהר רבי עקיבא משנה לא יקב אדם שופרת של ביצה ימל שמן בניכן ערב שבת על פי הנר שישת מנטפת למה שמ יקח מהשמש וישתמש בו וזהו קצה למצוותו וגזרו אפילו שופרת של חר שהיא מאוסה מידה מתיר אומר לא יבוא להסתפק מזה בנח ברשופרת נר מתחינה מותר שו שהוא כלי אחד לא ימלא אדם כר ששם נחזה צד המערב ויתן ראש קצת הפתילה בתוך העלוה בשביל שתהיה פתילה שואבת ביודמת לא חשש שהם יבוא להסתפק ממנו צריכה אומרת הגמרא בשביל מה שופרת חרס וקערה שמ שופרת של מצית אומר בהקמבן אסור להדליק למה שופרת זו למה מיסאה אז אולי יבואו להסתפק בנו בדיוק בשופרת של חרס זה מאוס אף אחד לא בוא להשתמש בו היו מודים כמה שמעלה יש בנשבות של חרס הייתי אומר בזה הייתי רבי יוס רבי יהודה שזה מאוס אבל בשופרת של בית אומר שהוא מודה לרבנן אסור כמה שמל בנח תרת שופרת של חרס של ביצה נקמר רב דדיש הרי שום דלא מפסק בין שפופרת לנר אין לה איסור בולט אבל מי שנותן שם לבקר רשנר הדולק נותן קצת הפתילה בתוכה שמפסקה שראש הפתינה בור נמצא בתוך כלי אחד מהמודה לו לרבי רבי יהודה לרבנן אומרת הגמרא שמניין בעדיה ויק אמרי רבנן מה הכוונה בהדיה בקערה בהההיא סליחה ויש בוניין בההיא בקערה הייתי אומר באותו אחד רבנן חוששים שמול להסתפק ממנה למה אינו בגוף אחד עם הנר אבל בעני טרתי שפרפת של בצוות של חרס הייתי אומר שמודים לרבי יהודה בנרבי יהודה צריך אומרת הגמרא שנין במשנה בחיברה צו בתחילה מותר תנאי בא לבית מעצב בשבתסידברסית מותר להדליק בה בשבת אומרת הגמרא אבל אם חברה יוצר לא בא לבית אומרת הגמרא מה ויוצר כי אין חיבור של יוצר תניה אמר רבזה כי פעם אחת שבטנו בבית עליה בבית נדזה ולטודבינו שופר של ביתם שנחתו על פי הנר והיה שם אותו מקום רבי רבי שרתון רבי טרפון מזכנים ולא אמרו דבר אמרו להם שם ראיה שנה בית דניזה נזריזים כולם בני תורה ואין חוששים שבו להסתפק עם זה אומרת הגמרא בין שהיה גר בציפורי גרר ספסל כן ב בעלייה שהייתה הייתה היה רצוף בשיש לאלה מני רב יצחק בן נעזר אבל אמר לי אמר לי שתוקל לך כמו שקרו חבריה רבי יהודה שמילה שפופרת בשם חל פי הנר דימה להתיר מכוח שתיקתם חוששני שיצא עם זה חורבה אמר להם אם אשתו כילך וכולי יש לגזור אפילו בשיש שמה יבוא לגרור שלא בשיש מה הכוונה סר חריץ באדמה הלאה ישקנישת המכניס משיבת תינוקות לבצר ה הוא גרר ספסן לרבי ירמיה ורבא אמר לרבי ירמיה כמה סביר לך כרבי שמעון אמור אמד רבי שמעון לך לא אפשר גדולים ספרים קטנים ספסלים קטנים תעביר ביד אומרת הגמרא בליג לדרה דמרולה מחלוקת בקטנים אבל בגדולים דברי הכל מותר לכור רב למה לא יכול ולא מכוון מת יברס רבי שמעון אומר בור אדם תס כיסה וספסל שהוא התכוון לעשות חריץ קטענה גדולים קטנים מדספסים קטנים אז מה מותר לגור רב קשיה כן כן קשיה אחרייתה לתריו גם לרבי רבי ירמיה שמוכרח שף בגדולים את רבי שמעון גם לעולה שאומר שבקטנים מותר אומרת הגמרא מתרץ ברה לתמיד טעמה אולם מתרץ מיטה שהיא לא גדולה מיטה קטנה זה כיסא תודה רבה רבי ירמיה רבא מתרץ את העמ כיסד קטן בברייטא שיתי רבי רבי שמעון לומד מיתה מתברבה מוכר כסום מוכר קסות מוכר בגדים כדרכות קונים אין בזה משום איסור כלם בלבד שהמוכר לא התכוון להנות במות החמה מות הגשמים כדי להגן על ה לא יכוון לעשות כדי להגן על עצמו כדי להגן על עצמו לא יעשה את זה כדי להגן על עצמו כן הלאה אומרת הגמרא מוכרים עצמיים אנשים כשרים שנים במקל אחוריהם לא רוצים ללבוש את הכיליים זה אפילו בשביל למכור אותו נזרים את זה מאוד אז הם היו נזרים צדיקים האלה נזרים הלא הגמרא כן והחקסות אפשר כל אדם לבד בצנועים גם ככים קטנים בשבת דמי רבי שמעון לכתחילה תודה דרבי ירמיה תבטה >> שילמתי לך את המלכות שמתי לך שילמתי לך אתסקור שילמתי לך >> תודה הלוה אומרת הגמרא מכבה את הנר משנה פני שהוא מתרב את מיני נוכרים אומר אומר כגון הפרסים שלא היו מרשים להדליק ביום חגם שהרב פני הלסתים או רוחה אור פני החולה שישן חולה לא פטור חבא את הנר פני שהוא ככס על הנר לא רוצה שיתקלקל על השמן או על הפתילה חיה ו יוסה פותר בכולם חוץ מן המכבד את הפטילה שסף פחם הלא רב שדרון היה אומר אדם שמכבה את הפתילה שמת את שוב בתי ספר חילוני פטור למה מלא הנשמה שלא תהיה פחה הלכה תלמוד ירושלמי חברים עמוד תמ תם עוונך בת ציון תם עוונך בת ציון כב מברכים על הפירות על פירות העלין אומר בור פרי העץ חוץ מן שענון אומר בור פרי הגפן על הפירות הארץ אומר בפרי אדמה חוץ מהלפט שעלפת הוא אומר ממציא לחם הארץ על הרכות אומר בר פרי אדמה מה מדו אומר בורא מנת שני אומרת הגמרא כתיב אנחנו קוראים בירושלמי שמרצו מנצא אנינה כלום מן העולם מעל עד שרטרו המצוות אמר רבי אברהם כתיבים פנגד שני זרע שתזרת הקרם העולם כולו לא עשוי כקרים מה פדיונו ברכה רבי חזקיה רבי ירמיה ברבון שם רבי שמעון בןקיש אמרת להשם אתה טובתי ללכם אכלת ושמת כי כביכול כאילו משלך אכלת דבר אחר טובתי עניך אני טובתי גופך דבר אחר טובתי בעלניך יתקללו כל הטובות ובואו עליך אמר ביחה מה הוא מהוא בל עליך שאין מביא טובה לעולם רק בלדיך כמ אתה אומר בלדך נרשם רבי חיה קודש אלולי מלמד שהת ברכה לפני מכאן רבי עקיבא אומר לא יתן לנו אדם כלום השיברך חגי רבים כן ביחתה קפץ רבי ירמיה ברך עלי אמר לרבי ירמיה יעות עבדת שכל מצאות ברכה שכל מצאות ברכה מתנחומה ורבי מחקש רבי אלעזר תנה לך את הלכותן תורה ומצווה כי יש תורה למצווה מה תורה תהונה ברכה אה במצוות תאונת ברכה רבייש יוחנן סב ז לקח זית וברך לפני לחבר אומר ל רבי חיא ברבה מסתכל אמר רב חנן בבליה למה אתה מסתכל בי לתת לך כלשהו מין שבעה ברך לפני לפניה לא ברכה לפניה לאחריה מה צריכה פשוט מי שגלעינו ממעטתו אפילו אחי יש לו שיעור לתלרי שהגלעין ממעטות אותו מה אתה מביא לרבי יוחנן שום בריה כן מה התלך למר בשגנם ומעת לא ידע רבי יוחנן שום מה הבד רבי יוחנן משום רייה אפילו אכל פרידה אחת שלנו או של רימון את בכה לפני אחריה יין כמות שהוא אומר ברופ יפה מה זה שהוא מזו יפה אין בו משום עיבוד מול מן רוחני משנה מחילה רמבם חות תשובה פרק שני איזו תשובה גמורה שבא לזה דבר שבר אפשר לעשות פרש לא עשה התשובה לא מאירתו מקשה כוח קצב הרי אחרי זה תיחד עם עומד באבתו בכוח גופו מדינה שעבר פה רשנו לא עבר זה בתשובה גם שר סחורת בורך מי בחורותך אם לא שם אלא זה קנותו אי אפשר לעשות מה שהיה עושה פי שאינה התשובה מעלים מועלת מה אני עושה אומרת אומר הרמבם אפילו עבר כל אמן ועשה תשובה במתתו מת בתשובתו נוכל כנים עבותיו שנ אשר תכשך השם ישבר בערך כוכבים שבוע ענבים עבים אחרי הגשם מה תשובה שהזב חותך אתוב מחשבתו יגמור ושבור שני עשירות שמר שאם זכר את בורו ושב קודם שעמוד סתח לו מה התשובה שהזבחתו אותו וסם מחשבתו יגמור בליבו שלא יעשו שנאמר זו ש דרכו כן תנחם שעבר שנאמר ש נחמתי והידיו בדעת הלומות ששובחצם שנמר ולא נאמר דלסד צריך למר אלו שגם אברהם תורים אור החיים סימן עביתה בחילופיהם חילופי חילופיהם בן שלפני המיתה חר המיטה את של מיטה צורך בהם רשמים פ כתוב אז נושא המיטה וכ לפי כך אין מוציאים את המת סמוך לקריאת שמה למה יצא הרב כל אלה יכולים לעקב אותו עושים עושים עושים בספד זה שולחן ערוך סימן צדק יש מי שאומר שמקול שכן שישקים אדם ללך מעיר לעיר יכול להגיע למחות חמצ בעוד היום גדול שלא יצרך ללכת ללכת דרך התפילה בית המדרש קבוע קדוש אשר בית הכנסת מצפל בת כנסת שתפלל בו שמרו אפילו לא עשה עדיף אז אומר ב אומר בשולחן ערוך שבית המדרש קבוע יותר קדוש בבית הכנסת מצפל מה מקום תפילתו שש צורך ן לא יודע מה שיקבר בית הכנסת גם בית הכנסת צריך שיהיה לו מקום קבוע נשירו שתי פתחים שירו שתי פתחים קשאירו שני פתחים חי טפחים הנה חנשו שתי פתחים אמרנו הנה לא יושב אצל הפתח אחד הסיבות שהיא לא הסתכל בחוץ וזה אם לא פתוח שוט את הרבים לא צריך מפרשים שלהם להתפל אז אם הוא שואה אפילו שהוא יושב סמוך לדלת מותר צריך שיהיה דבר חוצץ ולא בן הקיר ודבר כב כל הרבה אינם חוצצים לכן בעלי חיים אינם מחוצצים פילו אדם אינו חוצץ לפי הרמה כן יש מי שאומר ש שיש ליזה מפלל אחרי שום אדם טוב בחוש למה קשטח גדים הם צר אף על פי שלמדים לא יכול להתפלל עם קרה לא להתפלל יהלמסור לצור סיורים בספרים שתפלל בהם שתפטל אתק קנה אבל בגדים שבצד תפלות אסור שפלם בית הכנסת לא תפלל מצד רבו ולאחור רבו לפניו אם מחיק ארבע מד מותר תלמיד חבר מותר להתפלל חי רבו כל מקום שאין בקריאת שמע אין מתפלבנים שים שמרחיקים כך מרחיקים מן התפילה היה עומד בתפילה והתינוק תפנה אשתו קד שמטינמרג לך לפניו רבה עמות יוצא בית הכנס תפילתו מדרש תלחומה תמד והיה כל הרצפה אחת למדנו רבנו בית שנותנים בו עירוב מה ש מה שהוא צריך לעירוב כך שנו רבותינו רבי יעקב בר אחה שאל את רבי אבה שנים בו עירוב שמה שיהיה צריך עירוב אמר לו צריך בית אומרים צריך רק כבית הילנ שנביא נו התקינו רוב חצ דרכי שלום כצד אישה שנה אחת מנחותה אמא אומרת הרי הוא אוהבת אותו ואבל בליבם נכנסו ונמצאו עושות שלום על ידי אמר הקדוש ברוך הוא אני עושה שלום בעולמי השם אלה עומדים מחלוקת שכדוש ברוך הוא מה שקרוב בעניין ו כל הארץ פה אחת דברים אחדים מדרש רבא חברים ברשתם רבי שמעון בן לקיש והנה טוב מאוד זה מלכות שם טוב מאוד מלכות הרומאים אומרת הגמרא וכן מלכות הרומים טובה היא כובה טובה דיוקן של בריות שנאמר לכן עשיתי ארי ארץ ואדם ברתי כן והיא כל הארץ שפה אחת ילמדנו רבנו בתו שצריך לערב כך הוא גם צריך עירוב אמר כך שנו רבותינו רבי יעקב ש את רבי אברב ש בור משרב אמר בית שמסך בית צריך לכה כבית הלל אמר בושע בן לאכנו רוחצ צור בני דרכי שלום קצת אישה שלחת לחברותה והיא גונת עליו נמשקת אותו ואמ אומרת הרי אהבת אותו רבי ליבל צו עושות שלום על ידי העירוב אמר הקדוש ברוך הוא אני עושה שלום בעולמי רושאים אלו עומדים לתת מחלוקת בעולם שחלקו על הקדוש ברוך הוא מ שכתוב והיא כל הצפה אחת דברים אחד והנה טוב מאוד רבי שמעון בן לקיש אומר זה מלכות שמיים טוב זה מלכות ארומים מלכות טובים טובה דיוקן של בריות כן ספר הזוהר כמה שהוצית הכל והכל תשב מקומות טב אחרונה ראשית בראשית הז הוציא האורות העליונים זה בראשית ודאי ברא אלוהים רבי יהודה אמר זה כתוב התפר הגרזן על החוצב כך בראשית ברא אלוהים את השמיים שבחש רבי ד אומר על זה כתוב התברר גרזן לחוצב שבח של מי של האומן או של הקדוש ברוך הוא שנתן את הגנים וארץ הייתה טוב בואו בזמנת הקדוש ברוך הוא בעלן כלליפין בונע עולמות ומחיבם והמדנו שאין השפעה בכל העולמות ונהר שהוא צדיק חרב ויבש שני עולמות ויש מי שאומר שמחשבה נברות עולמות אחרים וה אומר בדף תמ אומר שמה וקדתה בעלה שם שפתי תפתח מקבלת קטרים אז אומר ככה אומר ב בספר הזוהר יעולה ל בדפת המלחם וכמה אחות הופסמים של גן עדן שהיא גן התורה וזו שכתוב גן אחותי קלה שבוא בעלה שצפתי תפתח אז היא מקבלת מקבל אותו מקבלת אותו בשתי זרות שכתוב שמל תחת רושך בקני זה סוד אמן שהוא חיבור שני שמות באותיות לכן גדול העוני אמן יותר מברך בזמן שהם שניים בראש הצדיקים תיקוני הזוהר הקדמת תיקוני הזוהר לכן נאמר האישה אישה יש להקדים בכל המצות שנאמר אישה יראת השם תתנלן כן קטע קטע מליקוטי מהרן מישהו מון מישהו במדרגה הזאת שעושה מצוות בשמחה גדולה שלא רוצה שום שכר הוא יכול לדע בין קודם גזר דין אחר גזר דין כי האמצאות הם קומה שלמה והם מחיים את האדם ניקוטי תפילות מרא דעלמה כל רחמן מלא רחמים אתה ידעת מי מי ומי כמה עומדים על תן למה אתבית מו רחמך הלכות בזר כרדות אלוהים אזם בתים זו בחינת הבתים של תפילין אומר למה אתה ביט בוגדים תחריש בלה רשה צדיק ממנו כי אתה יודע שאין לנו כוח לעמוד נגידך משונאנו תפילות זו ויקרוא המילדות את האלוהים ועשה לבתים בתים של התפילין כמדות בבחינת הם הבנים ממשיכים תפילין ניקוטי הלכות זהו ויקרוע מדות האלוהים בתים בחינת הבשים של התפילין כי הם ילדות אם בבנים שכים תפילין כדי יש לי כל בכור יש עוד קטע בנפש החיים עוד יש שאלה מילין לפני עבד הקדוש ברוך הוא בחינת יותר פרטית אומר וזהור וזהו בחינת הבתים של תפילין אפשר לקבל אור הפרשת בעצמם כי דרך הבתים ורוצות שני הצמצומים וכלים קדושים קבל האור האור וזהו כי יראו האלוהים את ה אתדות את האלוהים יראו דווקא נפש החיים לא עוד יש ללא המילים לפני העובד אלוהים מקדושה לא פת שורש הנשמה נקראת חיה ואדם הראשון הסיגה את החיה את החבר להמבין בסוף עץ חיים בעץ חיים שיש שמה אין זוהר פרשת שלח ואמרו אבותינו תוצא ארץ נפש חיים אפילו נמשו של אדם הראשון אפילו נמשו של משיח סומן חל מעץ לעולם אנחנו הגענו במסכת שבת תל סדר צב