הרב מאיר דוד שמואלי - האוצר היומי סדר שמ"ה

אנחנו היום ביום בריאת העולם ברוך השם או יום כה באלול היום הגדול הזה האור הגדול הזה שנזכה בו מסכת אנחנו בעמוד שנ שנ מסכת פסכים דף כהן גדול סדר שמ ה בכל הבהמות אשר חברו עבדיה בי בימי אברהם אבי סמון בן שמלום פר מינה אנחנו רואים פה רבי תמר בימהור הגדול רואים פה דבר אחד שלא עליכם שם הציל את כולנו אדם כזה צדיק כמו שאול שעליו כתוב בן ש בין שנה שאול במולכו פרנל אחצמכם כתוב שכינח לדוד או או או התחיל להיות רודף שלו לא עליכם

לא עליכם עוד דבר אנחנו אומרים שגם בלשתין קינאו בבארות אשר חפו עבדי אביו והם סתמו את זה סתמו את זה ו מלכי יצחק לך ממנו כן צם תמין מאוד אז בסוף היה מפגש ארבע סוף היה המפגש כתוב כמה בארות הם חפרו עד שהגיעו לעיר לבאר שקראו לזה באר שבע ושם כבר היה שלום ביניהם סוס הסכם שלום ביני ויאמר דודשון מנוכי מחיי ממשפחת בישראל כי חתן המלך צתת לו את מרב היאת מרב לדוד נתנה לאדריאל המחולת מה זה והיא ניתנה? כלומר מרב הלכה וקיבלה קידושים מאדם אחר

בלי דעת אביה. מה העניין של שאול לתת לו את ביתו? למה הוא קבע שכל מי שיורי יהרוג את גוליה תקבל את ביתו?

לא צריך לעמוד בזה מתי מיכל בת שואל דוד וגיד שולח דבר בעיניו תראה מה זה איפה אדם מגיע שאנחנו לא יכולים להבין אין לנו הבנה וישאר הדבר בעיניו אומר מצודות חשוב שדי זה טי פלשתיים וי אומר שעולד איננו תיא לנו למקוש למוקש הולך להילחם בפלישתי לא אכפת לי שהחתן שלי יהרג ממנו אז פעם שמעתי מרבי מרבי מהרב בדיוק עכשיו גם מזכרה שלה זה יפה ביהושע שושן שהוא היה מקובל עצום נפטר ביום של מרטימי אז הוא אומר שהוא קרה בזמנו מפני 20 שנה 30 שנה יותר אמר

לא אנשים רואים מדוד ושעון איך איך שאולי לדוד? וי שאולי דוד כל הימים אז הוא אומר אומר ששאול לא סתם רדף אותו שאול ידע שאם דוד יהיה מלך אז יבוא גאולה גלות לעם ישראל לכן הוא רצה שהוא ילך מהעולם הוא ידע שאם הוא ימשיך במלכות יהיה גאולה לעם ישראל ואם דוד יהיה אז יהיה גלות לעם ישראל לכן הוא רצה חשב רק שהוא יהרג אפילו החתן שלו הכל רק שהוא ירג כל כוונתו אומר הייתה לשם שמיים ויצב שואל אתבדיו דוד מלת מורחפץ בך מרחבד בו ואתה תחתן

במלך דברו את דוד כי דוד לא ענו וחשבו כי מעתן בו למה אמר הנה מרב לך התחתנה חשבו שם דעת קיבלה כזה שמחר אמר לו את מה זה באתמלך לא שמעת אולי מרמרב היא לא רצתה את דוד לא בגלל עבדי המלך אלא מעצמה וידברו עבדי שעול באוזני דוד את הדברים האלה הנקלה ביניכם חתן במלך אישרש ונקלה איזה ענווה היה דוד מן שצרת דוד לא ידע מי זה דודים מה זה ויגידו בד שהוא לאמור כדברים האלה דיבר דוד בתור אדם מכבד אותך אתה לא יודע רוצה להפיל

אותך ר לפעמים אדם לא מדבר איתך הוא אוהב אותך לפעם אדם אוהב אותך הולך איתך זה הכל הנה עכשיו איזה רכב שה לוקח אותי הג'יפ הזה וגנבו אותו מה מתברר כנראה שמישהו לא עלינו הלך נתן לערבים את הקוד והתחנק עם 50 אלף שק הוא כועס מאוד אמרתי לו אתה לא פוגע בו לא כלום תחכה לי בסגננות נרחם תמיד אמ איך הם ידעו איפה הרכב נמצא באיזה חניון מקום פרטי איך אין להם קוד איך אין להם מישהו נתן והערבים שגנבו דיברו איתו אמרו לו מישהו הביא לנו

את הכל לא יודע עושה גנבות עושה זה אומר מי יכול זה מ איפה הוא יגיע עד הערבים האלה בשכם איך להגיע ועכשיו מהשיעור פה הכל תגלה אחד אמר אני אברך לכם אמרתי ואיפה כויח לקדוש ברוך הוא שהוא כל כך נתן את הרכב תמיד שיקחו אותי הקדוש ברוך הוא מסדר את הכל שהקר שיסתדר בצורה טובה אדם תמיד ילך ישר ככה היו מקובלים הולכים ישר שהולך ישר שולך עקום מפסיד שם זקן רצונו כרצונו אומר במסכת מעשר שני א' אין לוקחים מעבדים משחות קרכות במדה מדמי מעשר שני כתוב

שמת באוכל זה לא אוכל אין מוים כני זבים כני זבות וכיני ודות אחד טעות שמעסור שני גם דברים שאתה חייב מלבי זה כל דבר שהוא ח כמו מעשרות אדם מקבע שהוא לוקח מעשרות לא יכול לעשות בזה עכשיו קנות בזה כפרות ק דברים אין זה שתי דברים שונים אם קיבלת את המעשר בתוך חובה אתה לא יכול לעשות בזה להחזיר חובות שהתחייבת לבית הכנסת זה הכלל מרביים הביאחן כנגדם איך תביא עכשיו דברים אחרים כנגדם זה הכל שהוא מחוץ לאכה בשתיה צריך מד מעצר שני חוץ ממישהו לאכה בשתי

הכים לא תאחל כנגדו מה היתעמר דקיש עמוד שנב סליחה מה היתעמדתנקמה כתיבתם כל אצמם חן לאחיד משמע ולרבים לא משמע תיב לכם שמע מילה רבי גם שום איסור אורלה רבי יהודה סב טענתם משמע בין הרבים לפחם בין חיד בין הרבים משמע בן רבוי אחרי רבוי בין רבוי אחרי רבוי אין למער לו תת רבים לא חייבת לכאורה רבעולם אומרת הגמרא לא יכול להיות תרומה דבר וחוזר לאכל קודש וקם מנ שה תרומה מתרץ ישראל בנחרים מ שרוצה לקבוע על תחום שבת יכול לקחת תרומה אני מערבין נזיר ביין

כ שכו להישאל נזירותו מרבים ישראל בתרומה כו להישאל עליה מפר תרומה בטעות הייתה אפילו כשהוא לא נשאל עליה יכול לעשות בעירובין כתוב לא יאכל אתה רואה כן אוכלים סורנה במשמע בפשנתם דמר כרע שם לכם תרומתכם להנות ממנו קרא בתרומתכם תרומת מעשר כוונת תרומה גדולה וינן והבינן וידח לא משמע לא יכין למה צריך תרומתכם בלוכי נסיבה לצות את התרומה הזאת באדם שהם תרומתכם כל כמה לכתוב לדבר כן ולא דווקא כל ישראל הרי נזיר דרחמנא אמר בו מחרצנים והצג לא יכין תרנה ביין מרבים נזיר ביין אמר בזרה

שני הטם מכה שלא יהיה להנות כל ימי נזרון אף היין צום שום זרות יכול לנות בו משה אמר מאח קדוש יהיה גדל פרס ראשו גידולו קוד קדוש נעסר בהנאה למה ש הוא נתון נשרפה אבל אין דבר אחר גון יין סבנהדרסובנה דבר אחר קדוש כתיב אל מחברתה כמ כדי אמר אמור זאת רע ונזרום משמע שלא יהיה ניתן לנו בתום שנבר חדש רחמנ אמר כנכם קלים כמות תאכלו עד עצם זה מותר בהנאה כדינן מה כתוב שמה לא תאכלו אף שאסור אסור לקצוות דבר כלום קודם האומר קוצר לשחט

לשחט סליחה מפחיטים גומרים כותב מכל בהמה חדש תור בהנאה בהנאה מותר אמר שמ שנתם דמקר שיתצרכם קודם העומר צירכם שלכם יהיה ליונות וידך חזקיה מאיפה הוא לומד את זה לא יכל לאסור בהנאה למה לקרא להתיר את החדש בהנאה למה לקרא אה נאה שאנין קצכם כל משמע רצים דחמנה אמר שקטו לא יכן תרים בהנאה כדתן אסור לכתח לצוד מעליך אתמי צדרך חייב עוד דגים שברסו צוטן מולהם מדין הרבה הם צריכים להפקר הלם תנו לנו על מה תרים מבנה כאשר בין חזקיה בין רבי עבר לא יכולם משמח

שנה תם דמר ק שקציה לכם חיים ילן טו יחי אפילו מותר הגמרא שתם שני אחיו ברוכים הבאים ברוכים הבאים ברוכים הבאים ברוכים הבאים חזקיה ד אמר לא יכמן תב לא יכין המיתי לכם שב שוב לא בא לכם הגמרא יהיה כתוב לו יחים הבאים אמר חזקיה תמלמן מאחר שאף איסור הנאה במשמע ברי חמץ כתוב לא יאכל חמץ מותר בהנאה תן החמץ בפניס עובר על הבעל בנדש מה שאסור באחילה אסור בהנד ורבי יהודה אומר תמך חמץ שם בעושי שנינה אתה מחמץ מקרה לך שעור שלך רבנן אומרים רבנן

25 מלך אין דרשיך מת שלך אתה רואה אתה רואה שחמת של אחרים של גבוה וידח דרב סגללי מה זה לך להתיר הנאה מאיפה הוא למד חמץ של אחרים של גבוה אומרת הגמרא פעמיים כתוב לך ואת החכמים צריכים את זה למטה אחר חד בנוכי שגיבשתו חדנוכי שלא גיבשתו תח ידך כן ברוך הבא וידך נתן אח כתיבה מה כתוב שני אלו לא יראה לך סור שוב יתר אחד לטיר בעניו וידח באו למעט חמץ של אנוכי אחד נאמר בזו אחד נאמר ואחד ז נמר בסור אחד נמר בחמץ למה

צריך גם סור גם חמץ למה כל דבר יש לו פלוס מינוס סור לא רוי באכינה אז אין אין חשש לאכולו חמץ ראוי בשנוכי זירת תורה הלאה בחינה אחד נאמר בסור אחד בחמץ אומרת הגמרא למה צריך שעור ולמה צריך חמץ זה לא אותו דבר שעור זה אתה הרבה של אחרים ראיתי אומר דווקא סורסור נתאמץ חמץ נתמעט בחמץ אוכרי חמץ לאכילה הייתי אומר אפילו בשנוכי זירת תורה אומרת הגמרא למה באליג רבי חזקיה ורבי אבו היא לא תחלשמסורגת תני תי בחל וכל רפה לא יעשה לכל מנחה תלמוד תורה

מה תלמוד מר מלאכה מלכת גבוה אם מותר חלם מלכת יתיות תהיה אסור תלמוד גמרא לכל אחד גלילי שמותר בקיבו אומר לא צרך לומר שזה לא טומת נבינה לכן כתיבים לקוב מלאכתו לו אחי יכול להשתמש במלכת ידיות אבל מלכת גבוה יהיה החלב טמא מטומת נבנה פר קדוש הקדוש לומר לכל מלאכה עושה גיל צבר טוב טהרה לא יצטרך קרה כ צטרך קרה ניסאו לי שמה שהחלב אסור בענ רבי עקיבא סוכן לא צריך פשוט שהחלב מותר בענ למה תאסור אותו מה שצרת פסוק זה רק טומא ורק טהרה אנחנו

בדף שנה שנחילה מהרב יכול להזיז את הספס שלך נח אתה רוצה להזיז עוד קצת תודה רבה לרב מחילה מן המצר ענני במרחב אומרת הגמרא בעמוד שנ בעקב גד רבי סבר לא תוכלו מה שמע בין סור אכילה סור הנה ד רבי אבהו כחול חנבה בנה דעת רבי עקיבא סבר סורה משמעסור הנה לא משמע למה צריך פסוק לטומת טהרה אומרת הגמרא לא באג כוללמה לא תוכן משמע גם איסור הנאה כמו רבי עבר מה מחותה מסג סבר אותה נבינה היא מסרה בלבדות אבל לכן בא וגידל אותה כי צריך

קרא בחלב נבילה תרנה דת רבי עקיבא ש אותה נבלה חלבה בגדה נמותרה למה צריך את הפסוק רבי יוס הגלילי שכח לכן רחמנ תכתיב צמלאכה גיד השם קבל חינמהסו בנה היא בתחסו בנמה קל וחומר מה חנושכרית מותר בנגיד שנושכרית לא שכן שמותר בנ רבי שמעון אמר יקח קל מפח ש אצל חיה מותר חלב של חיה גיד אנשה תר מידך מעצו אמרינן קפה מחילה חילה מהתופה בחינה לאכוון שאני מי שיזכה ישתה את זה יחזור בתשובה אני בכלל ויתחבס סברך בהמה עצמה כמרינן בהמה מיד לא שתרם כן שום

גמנה מכד רבי עבר מכל הנקראי שנינו שמדובר באיסור אכילה ולמה לא נוצרים בהנאה אומרת שכל דבר יש לו דרשה בפני עצמו תראו בעניים אם כן חזק ומה הפליגה לו לא פליגקים בחמץ בפסחבנן אותו בנשחן נזכר כל הז חזק מנה מסכן מכבס מה בןדינה שש חתובזהרה אליף רבי קסורח מכינה מהתורה הקדושה אפשר לעשות עכשיו חצות מ >> אפשר לעשות עכשיו חצות חצ בגלל היום הגדול הזה אז אפשר לכוון על השפע של כבודו של כל החברים שיש שפע בסדר עושה כל הלה כוון לתורים תעשה שוב שלום וכלים

חשוב נביא שפע כל דבבים את מתרב מאו רב מאור יודע איך הוא דברים חייב ללמד אותו זה בהברכה קצת אתה לא מלמד אותו משהו חייב בטח הוא צ'יק צ'ק הוא יהיה פתאום הרב תראה הוא פתאום יהיה גדול הנה פה טוב חברים אשרנו אשרנו אבא עוד יותר גדל ועוד יותר יבוא ועוד יותר חסרו הכל שלך בורא עולם אומרת הגמרא לא יכין אני חוזר עמוד שנ רבי יוסי גיד לי זבר לא תאכל משמע מזורח מזור הנה למה בא הפסוק תרנבנה הודת רבי עקיבא סבר זורח משמע זור הנה

לא משמע למה בא הפסוק לטומ אומרת הגמרא לא כולם מבינים שלא תחלו זה גם איסור הנאה מה נחלקו רבי סבר שותן בינה היא חלק וגידה לארו צריך קרה ותרנה ודע רבי עקיבא שותן בנה חל בגיד יותר לא מצפסוק מהרה רבי יוסי גיד קרן חלב שהתיר אותו התורה גידשה כתיב חסו בהנאה אומרת הגמר כן בתאמן מה זה קחומ שמה שהוא מותר בנחל שכרת גדשקרית לא יהיה מותר בנבי שמסר יקרח מלכן שצ חיה גיד לא הותר וידח מה עצמה קמרנ חמור וכלב סליחה חמורה החלב מהגיד שהרי במה

עצמם מד שתר חלב בשום גבנה מת הגמרא תנו רבי כל הנקראי שנינו חזקיה מה פליגה לא הוקים לך מדבר רבנ שזקן דבר הכל חזקיה למד את זה ביבר הוא נותג מניה שמנה כל סורי החינה אסור בנה אלא אם כן פרטו מסכן גושין בן בצות בינם מה בין הם לדינה מה מחלוקת כו שכחתוב שרבי אבהוא לומד כל צורה חילה אומרת הגמרא חזק סברח למותה אני חמץ ישור הנסכן אותו למות חולש רטוה אלא אם אסורים בענו רבי אב סבר אותו למות תענה חולין שכחתובה גם אבל זה לא

מהתורה אנחנו נמצאים חבר בתורה נמצאי בדף שנ ה תיב למטה ישב תוך חכם לפני רבי שמעון נחמני ואמר שמנ לכל ס תורה כמו שמזכר הנעה מה הם חמץ בית פסח בשון נזכן אומרת הגמרא תקבול לא יכן למה צריך את זה לא יכן אכילה אסור הנמי אמר לי פה כלום מל אנחנו בדף שנ למעלה טיפה לא יכל זה ראינו לא יחזור אחי משמע אסור לנו משמע תיפגנה שאסורה אבנה אז יהודה אמר דברים ככתבה רק לגר מותר היא סבל כרבי יהודה טיפ מדנפ לרבי אבהו כן זה שיכונותו

כסבר חולין שכתוב בזרה דאורייתא אסורים בעלה כיוון דאותו זהו שאל אותו מנן כסבת תורה השאיב לו כל חטת שובה מדמה אם לא עניין לגופו כתיב שורף כל סבת תורה בן פורת יוסף חברים אנחנו בדף שנולו שנסור מפני מרית העין חברים בבדיד נפש זה דומה מאוד לפשתן ולכן אסרו את זה רב אמר כלשהו אסור בפני מריתעין כמה שאתה אסור מריתעין סחרים חנרים אומרת הגמרא וזה חולק על רב ממהריתא למה כתוב בישן שצבה בחרת לא צניר מפורסם מפורסמה למה כולם חשבו שיש כאן כינים אבל בעיקרים קצת עוד

מותר אז מותר בחדרי חדרים עוד קשמת גן הרב זרה לא יהיה שורחקטן ואמקום מצמת מותר מאוד מתים בגן רבצות שמתקרחין יה עלינו טרות של מים ברסו של עבודה זרבנן לא יתן על פי על פי שמשך לזר צ מותר ועוד תגן רב אין שחגומה אבל עושה גומה בתוכו שוקשה כן שלא חכה את המנין ניתן רואים שב לא גזרו פליג רב לך צריך לחזור לו כנגד העם אנה מתניתי עם ריגל רב הגיע לך אתה צריך לחמה לא כנגדע מה הכוונה שבא בדרך דרך נער יכול לשטוח את הבגדים

אבל לא בפרסיה מה שמע בצנה לא גזרו עוד מני גמרה בב שהוא כמו 400 הרבים שיוצא מתוך הבית ואומר רפשות הרבים אין שוכים מתוך המים בשבת כאילו מביא רב רשות הרבים סו תורה ותללה אם הייתה משחילה אם לא היה בולט ברשות הרבים מותר לכן לא נזכשיו מותר צות מכלכים אסורים למה חשבו שזב צנוע מותר עוד בלי ותנם זכה מותר מנשמ מותר צריים תנקפה מקום צ מותר ואין בזה משמרית אין פלי הרב ולטן קיומה תשובה כך תוספת השביעית השביעית יתן אתה שתייה סליחה כל דבר שכל יכול

דבר שכל לשתות אסור דבר שכל אסור קצת יכול לכון אין חוכמה של כל ששה ולא תשור אותו כסף שת דבר ששתות אין חייבים אותו להיות גומע נגרון וסרון שתי על משמרה חושש בגרונו שמן נותן שמן הרבה חושש בשינה רמבם מלכות שבת כלי המלחמה נוצים שבת ואם יצאו ש פטורם שאין לבוש רומח הרי זה היה מציא מ סנדל מסומר אפילו ביום שצר לצאת מבנת שיש ח של כסף של ז ישו תכשיט מותר רק שלא ולבן ששח אותם תכשיט האיש שאין לך אותם תשי אישה תכשי שפיק רצה

שנחותם ויש שיצא אם חותם חייבים חייבים שלא כדרך מוצאים שךש יוצא מצון בתרו לכן אישה שמ נותן ש לפעמים זה דרך שהיא נותנת לה את שאלה או שהוא נותן לה את שאלה שכבינו את זה לבכן של תקנה אצל האומן לא תצא אישה ב שאין בטבעת שלחות אף על פי שתכשיטיה שם תצי רשות הרבים היא מיצה בה פטורה ויש מותר לצלנו אנחנו באוצר היומי מארבעה טורים סימן רע כתב אברהם אמרם חקדבר ידיים נתן על ידיו קודם לא יקדפת בדם רבונה רמבם מי שיין שכחת מסעודה קודם שפת

לכן הנוהגר בן דש אותו קודם שבן פירש למה רב כדי ש דווקא לר רב יש קידוש מקום של סעודה יקח לו בקידוש מן הסעודה והפסק גם נתן דק כדי שח כדי שיצא משמע ולא יפסק שמקום סעודה ושוב פעם חוזר בתורה דמה אמרו נתה לדם ולא יקדש דווקא לדם יש קידוש של מקום סעודה לכן לא קדוש בן סעודה פסק לסעודה קדוש לכן קידוש סמ הפסק אבל שמואל אמר קידוש סעודה ככה הלכה אני יכול לטול קודם הקידוש את הקדוש בפסק התחיל לטוב קדוש קודם זה סבבה בית שמזגים

את הקוד ידיים אפילו לכתחילה יכול להיות כן תני גד הראש שותה מים לאגמרב פחות צא לגמר לגמר וכמה לא בלב הם לא לומז היינו בארבע תורים מחילה ושותה מלא דוגמה שאתה פחות יצא מלא לוגבכם ולא מלא לוגמה שלקים לו אומרים למסכת קם מלא לוגמם על כל צד אחד רבו של רביעי לא קשה שכתב כדי שלא טעים רביעית לא יצא רוב רביעית מספיק ו מסובים שתם רבים לא טעם מקדש טעם אחד לא מ דוגמה כתבו הגאונים שלא יצא טעם מקדש בהג כתב שדור אחי דורד בעיר רובין

זה דווקא דברים שם אבל בקידוש לא יצא אלא אם כן טעם קודש אדוני עבור שכתבקידוש צים תן מי הוא צריך סובים שתות מלוגמה בין שתי שתיים צרף אתה באג מי שמקדש בפני זה טעם לפני שהוא טעם דיבר ך בו רבי הגפן לא צריך לחזור לקדש מאחר ששתיה מקדש שתובים אם יש לכל אחד לפם של פגומים ת שנמות אפילו נתה יהיו בןשמות עשו את התנה מקודקצל יומה הוא הדין דבר של איסור שם גם יותר תביא לך יש אוסרים אז אמרנו עם סובים שניים ולא טעם מקדש עם

אחר כתבו הגלים שלא יצא אלא אם כן גם כד שתקדב עוד השתלה ולא טעים שתוח מהתלה כזור גפן לא צריך לדור לקדוש מה בעירובין מספיק בימת אחר ש דווקא בש זה סותר דווקא בשעת קידוש לא היה יצא כן טעם קדש נהיה בראש כתב שגם קידוש יוצא בדמכם צריך ש אחד יוצא בטא לוגמה בשתי מצרפת הנאה זה רק לא לוגמה בעני אחד מהם צמבחר שתמו כולם כתב בג מי שמקדש לפני זה דיברך כ לפני ש שטעם בירך עוד פעם ברך הגפן אבל לא קידוש ששתה נועם המסובים

לא קודם שכל אחד מותר שלא יהיו גומיים שולחן ערוך ת שמתגם שמה באמת שמנו לב אלא אם כן נכדה אנחנו בדף שט כל כ שיש עליו דבר אסור דבר מותר מחש שיש אפר מותר לחצות בטרוק צוע שבר כלי עצים אסורים תן דבר דבר אסור אסור חשוב יותר מדבר מטומטן בטל צורת כלומר אם יש לך צרחת פיסוק לא אסור כוונה אם התרים תרים פחוטים האמת שפה זה דבר אסור בתול אז הוא מתיר אז אנחנו בסימן שניות כליש דבר שום דבר מלת לו כל מחתה מותר לתת לו

חס רוק וכולי כן שורי עצים וכולי מותר לתת את המחתה כמו שו של דבר מותר חשוב שוב דבר אסור חשוב בטל סוף ז שום ד לא אפשר אם צריך אלא לגוף המחתה לא יתתנ שיש בה דבר המותר ואסור או ברוכים הבאים ברוכים הבאים בשם השם או ברוך הבא בשם השם שמירות והגונות עליכם תיבה שיש בה דבר בדבר המותר לטלטל ואסור לטלטן מותר לטלטן ר שלחו מהצבות רבות בן ספ מה נרפש כן תאמרו לדוני נעצם ד תורה דרך ארץ צריך לרוכה בודלכות רש רבה כל רמס אשר

רוחיך בשר נפשות בנפשו דמור רבי יוסף שמ רבי יוחנן אדם הראשון לא מותר לבשר תעמיזהר נוחותרו זכרו אך הביחקסבר מינן מיד כל המוסמסך גרולה מצינו איזה גוי שזה רק את אחיו עכשיו בתוך פח ההשפעה זה המובל ברוך השם שהצליחו להציל אותו דבר אחר מיד כל חי דרישנו לארבע מלכויות מיד האדם מיד מיד עשו ספר הזוהר בורא אברהם ס חומה בזמן שביקש כב ביקש לא ביקש אותו זמן זה נפריד מהם ספר הזוהר למה שאמר להם כמו שכתוב דבר בני ח שאברהם רוצה לקבר ביניהם בן הטומאים דוק

דרך שצברהם רוצה מערה לא רצה לבקש אותם מניין בקש חינם שלא היה צריך כ שאמרו לו פרו שמען אדוני רון יושב ישב או אה צו צו צו >> זה שתמיר בן דליה תרם אלף שק >> מי אחד פעם בבע לך כל השחר בחינה שזה עשה בסדר ככה >> מה הכי טוב בעולם >> איפה הסנדר של המחינה יכול שזה שלך >> אה שריך לך לך מה שערש עכשיו אה 37 אז בוא נסיים רבי אליעזר אומר בש נכנס אברהם למערה איך נכנס ירץ אותו אחרי הגון לחצות משל

תיקון לחצות יש עוד שלוש דקות מחינה אוטו בן בקר ברח את המרה נכנס אחריו שם שיתפלל כל יום יוצא אותו שדן אתה ריכות עליונים ורא אור שיוצא מתוך המערה ושם דיבר עם הקדוש ברוך הוא שומ רצה אותו אם תאמר אם כן למה לא רצה אותו עד עכשיו בכינו בו ש מבקש מורר מפם אם היה רואה אפון במערם שר אברהם מוכר אותו לעולמים דבר נגנה לבן ש אברהם התגנה בנפון אברהם התגנה שלא הייתה שלא ביקש מכור לו שימכור לו ויתן כסף מנה אמר סד המערה שהכל מספר

של אדם בורש מתחנן המערה ראות מזרק לפניו פ שני קברים לאדם האדם הראשון קם חייך בו בן אדם רשו אמר לו אברהם שמחים האם תירם שאינם מקורה יש כאן אמר לו תיקן רואה כתוב ויקום שדהים מרה שמשקים מה איתנו רבי אבא אומר מטען התיקוני הזם קם רבי שמעון אליהו טול רשות מינן אין הרלמצ כמה ציפורים הללה חברים ליקוטי מורן זה פשוט שי עם בחינת השקח דעת תרומה יקוטי תפילות אמרנו שם זקן איפה אנחנו הלכות פותק תוכח כלל בקיצור שצריכים להכנע מזונה דגופה כל הניגון עמוד שסה

אחות צדיקים יש מתבייש אינם מעבירות שנהגו אנשי בעבירות להסתכל באנשים מביישים את מי שנמנע מתצים פה צריך להיות תחזק לשמאל בראש צריך לעבורות אף ישוב ויש קיים מצוות שלגוים אותם מצוות אחד עושה מצווה שהעולם לא עושים אותה אז הוא מתבייש איןך שום מצווה בעבור הבושה הדרך הישר שלא יתבייש של אין קטן דוד אמר ודברה בדודך נגד מלכים ולא אב זיקה אותנו רבי שי לא ארבע דפים כמה צריך להגיד אותוזקור