📖 הדף היומי מסכת בכורות דף לו-לז📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יד מרחשון תשפז

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום ראשון, יום אחד, בשבת קודש יד חשבון תשפז. איזה שבת מלכה לך לך מארצך, ממולדתך, מבית אביך. כמו שאמרו רבותינו בפרקי אבות עשרה ניסיונות ננסא אברהם אבינו ועמד בכולם להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו עליו השלום ועל זה אומר מעשה אבות סימן לבנים אומר כל אדם עובר ניסיונות בחיים שלו יש יותר יש פחות אבל אין לך אדם שלא עובר ניסיונות תכלית כל הניסיונות לזכך את האדם, להביא אותו את תיקונו.

אנחנו קוראים בפרשיות האלו על אברהם אבינו [כחכוח] שאביו היה עובד עבודה זרה ואברהם אבינו מעצמו הכיר את הקדוש ברוך הוא. איזה מלחמות נלחם. למס את עצמו למיטה בכבשן האש. הגדיל לעשות נפשות בחרן.

עבד את השם מאהבה עד שכתוב מעיד עליו אברהם אוהבי הקדוש ברוך הוא מנסה אותו בעשרה ניסיונות מבטיח לו הקדוש ברוך הוא והעזך לגוי גדול ויהיה ברכה הברכות מסורים בידך אברהם אבינו מצייט לדברי השם יתברך ויוצא לדרך לארץ כנען ואז מתחילים צרות רעב בארץ חייב לרדת את מצרימה. לוקחים את אשתו. [נחירות בוז] הוא שם את אשתו בזה, אתם יודעים, במזוודה >> בטבע. ואז שפתחו לראות את ה לקחת את ה בגבול.

>> אז מצאו מצאו שמה את אשתו. >> כן. פלא פראות אחר כך אחרי 100ה שנה נולד לו בן עכשיו רואים בפרשה איך אומר הקדוש ברוך הוא קחנה את בנך את יחידך אשר [נחירות בוז] אהבת פלא פלאות הניסיוינות זה מרימים את האדם לדרגות גבוהות ככה זה הולך נתת ת לראנס להתנוסס לכן אומר הרמבן והאלוהים ניסא את אברהם הקדוש ברוך הוא רוצה לתת משהו טוב לצדיק עושה לו ניסיונות בשביל להצדיקו רשעים אין להם ניסיונות איך כתוב השם צדיק יבחן יודע שהצדיק יכול לעמוד וכל הניסיונות זה רק לטובה לכן הקדוש ברוך הוא ניסא את אברהם אומר השל הקדוש בשביל לתת לו את השפע שקיבל. [נחירות בוז] כל אחד שמגיע על ידי ניסיון, רק מה אנחנו מבקשים שלא נבוא לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

תגבר צריך להתגבר. לפעמים יש לאדם צער, עצבות, איזה בעיה זה גם ניסיון. זה ניסיון קשה. גבר.

ידענו שזה הכל מאת השם. איך אומר החפץ חיים? כותב בספר דבר בעיתו. והנה בדרך כלל צריך האדם להתחזק עצמו בכל זמן וזמן.

ואף אם יסובבו הרבה עניינים עם סוקות הזמן, אל יהיה מצר ודואג אל יקבל אותם באהבה. כי הכל מיד לשמו. שהוא טוב לכל. באמת כל הנפשות האדם יורדים לניסיון.

אשרי אדם שעומד בניסיון. אין אדם שאין הקדוש ברוך הוא מאמין אותו בניסיון. נכון? אז על זה [נחירות בוז] איך אמר דוד המלך בתהילים?

>> כן. כן. דוד המלך איזה ניסיונות איזה ניסיונות היו לו והוא והוא עמד בכל ה אומר לקדוש ברוך הוא הלב שלי טהור לב טהור ברע לאלוהים בליבי חלל בקרבי אין לי אני ריבונו של עולם אני אוהב אותך אמיתי אין לי שום אין לי שום בעיה >> פלא פלאות פלא פלאות יש הרבה דברים שאדם יש לו נס סיונות יפתח את הפה שלו מי יודע מה יהיה צריך תמיד לדעת איך אדם שומר פי ורשונו >> שומר מסרות נפשו איך לכן בהתחלה נקרא שמו אברהם אמרנו את זה כבר

אחר כך אברהם מה ההבדל ה >> כן הה >> זה ראשי תיבות זה היא אברהם זה רבות מחשבות בניב איש אברהם רבת מחשבות יש לו זה ככה זה יגיד לו ככה, זה יגיד לו ככה אתה יודע מה הרצת השם היא ההש הוסיפו לו היא מה זה היא אם ירצה השם כל דבר זה אם ירצה השם אברהם אברהם אברהם רבות משבות בלב איש אברהם בעצת השם היא תקום כן אז בעזרת השם אנחנו עכשיו בשיעור הראשון מלפני שאנחנו מתחילים היום את ה של שבת שבת קודם למדנו [נחירות

בוז] בשבת דף לו אז אנחנו נלמד דף לו עכשיו בעזרת השם ואז עוד מעט אחרי שנגמור את זה [‏צחוק] הפסקה קצרה ונלמד בעזרת השם את כל הסדר של היום השם יזכנו לעובדו לראה אותו >> אמן לא מש >> כן אז בעזרת השם >> אממן >> כן טוב שאתה צוחק זה תמיד תצחק בבקשה מא כן בבקשה כבודו הל קטנים אנחנו בשורה שנייה היא בעיה להואים שמה עוד מעט תראה מה נפלנו. >> כן, >> עוד מעט, עוד מעט זה עוד דף.

זה דף ראשון של שבת. בעיה להו עד מפי עד. מה הוא לעדות בכור? הסתבקו בני הישיבה יש עד ששמע עכשיו רוצים להעיד על הבכור הזה שנעשה לו מום מאליו עשו לו בכוונה את המום שיהיה מותר לשחוט אותו לכהן זה אצל הכהן והמום נעשם מאליו אף אחד לא עשה לו את המום זה נעשה מאליו אבל אף אחד לא ראה יש ע שמעיד אבל הוא לא פה פה יש עד מפי עד.

עד אחד שמע מהעד הזה שהוא ראה. אז מה הדין? עד מפי עד. מה הוא לעידות?

בכור. מום על בכור. להגיד שזה המום נעשה מאליו. לא נעשה בכוונה.

רב עשה אסר, רב אשה שרה. רב עשה אוסר לשחוט, אסר לשחוט אותו על פי עדות. עד מפי עד. לא, צריך ממש שיבוא העד בעצמו.

אבל רבשה התיר לשחור את הבכור עד מפי עד אמר לרב עשה לרב אשר ואתה נדב מנשה אין עד מפי עד כשר אלא לעידות אישה איך אתה אומר שעד מפי עד כשר אתה רבשה אין עד אחד כשר רק לעידות אישה אישה שהלך בעלה למדינת הים ובאו אמרו שבעלה מת ויש עד אחד נותן אומרת היא ינסה למה מתוך חומר שהחמדת עליה בסופה הקלת עליה בתחילתה מותרת ככה חכמים [כחכוח] התירו אז רק בעידות אישה אבל לא לדבר אחר איך אתה מעיד ה מפי עת כשר לעניין מומ של בכור

אומר לא ככה תהנה אלא לעידוד שהאישה כשרה לה בלבד אין עד שמעיד מפי בעת אחד כשר אלא לעידוד שהאישה כשרה לה בלבד ובעידות של בכור האישה כשרה לעידוד שהאישה כשרה ולא אני לא הכשרתי עד מפי עד רק לעידות של האישה ומה אני רציתי אני הכשרתי עד מפי עד רבש אומר לו אני הכשרתי עד מפי עד לכן למה עדות שהאישה כשרה עד מפי עד כשר ולכן אני הכשרכתי עד מפי >> [נחירות בוז] >> לגבי הבכור >> כן >> לגבי בכור כן רבי אמר הכשר עד מפי עד

בבכור הוא הכשיר עדות של עד מפי עד בבכור בעלמום להגיד שזה נפל בו מום מאליו כר עלה מרמר יאמר שהרי בוכר יש מרמר ויש רב ימר מרמר אומר על רב ימר יאמר שהרי בוכר מתיר מתיר עד מפי עד בבכור איך הוא מתיר כך את הבכורות זה לשון גנאי והלחתה עד מפי עד כשר לעידוד בכור באמת עד מפי עד כשר לעידוד בכור אמר רבי אלע היו לא היו מוחזקים בו שהוא בכור הוא אחד ואמר שהוא בכור אבל מומו עמו נאמן אומר זה היה טל אחד לא היו

לא היו מחזיקים בו שהוא בכור לא ידענו אם הוא בכור או לא בא כהן אחד אותו תלה היה בידו אומר זה בכור אבל יש לו מום עמו העיד על מום שיש בו שלא נעשה בידי אדם אלא נפל בו מאליו הוא בא להראות לחכם שפסוק כמותר לשוחתו אמר נאמן אותו כהן נאמן שמעיד שבומו אמו למה לולי דבריו לא היינו בכלל יודעים שהוא בכור >> אז לכן כמן הוא עשרו והוא מתירו הוא עשרו ואמר שהוא בכור נאמן להתירו לעיד עליו שנפל בו מו מאליו הגמרא שואלת מהקשמענן שהפה

שעשר הוא הפה שהתיר תננה זה הוא בא להגיד לי פה שעשר הוא הפה שהתירו זה מותר כבר שנינו את זה מסכת כתובות האישה שם רשת אישיתי וגרושה אני נאמנת שהפה שעשר הוא הפה שהתיר אישה באה אומרת אני הייתי אשת איש אבל גרושה נאמנת למה הייתה לא אומרת כלום חושבים שהיא פנויה עכשיו שומרת אשת איש הייתי הפה שעשר הפה שהתיר אז כבר שנינו את זה תצת הגרמרה מהודת מהתם הוא בעיה לא אמרה דווקא שם גבי הפה שעשרה הפה שהתירת לגבי אשת איש א אם הייתה רוצה לשקר

ולהינסא בחיי בעלה לא היית אומרת אש בכלל שהיא אשת איש ואנחנו החזקנו אותה כפנויה אבל אח דלא סג דלא אמרה דקדשים בחוץ לא אכיל אמה לא הפה שעשר הוא כמה שמעלן משום אחי אבל שד בבומה דניקר ואכיל לה יפה אבל גבי בכור לא היה כהן יכול לומר שלא אתה לא יכול לומר שלא היה אומר כלל שהוא בכור ולא להביאו לחכם שיראה למה לקדשים בחוץ לא אכיל כהן הוא לא חשוד עד כדי כך לאכול קדשים [נחירות בוז] מחוץ לעזול על איסור כרת זה איסור של חכמים לא

היה עובר על איסור כרת היה כהן חייב להראות מומון החכם שיקבע עם זה מום קבוע שניתן לשוך אותו בגללו לא אז הייתי אומר אמה שלא הפה שאמרו שעשר הוא מאחר שהיה מוכרח לאסור להודיע שהוא בכול לא נאמר כאן כלל הפה שעשה ר הוא הפה שהתיר כמה שענן אומר בכל זאת משמיע לנו רבי אלעשה כהן מהמר הפה שעשר הפה שהתיר משום אחי ואם משום אחי אם היא בגלל חשוד לאכלו כבשר חולין שהוא לא חשוד לאכלו כבשר חולין בלי להאות ממון החכם אבל שדי במום מה דניקר היה

מת במום שניקח שזה מום גל תלוי וידוע על הכל שאף אחד בכלל לא הסתפק בזה אם זהום או לא ובכלל לא היה צריך להראות או לא חכם והיה יכול לאכול אותו בכל מקום הוא לא עובר בזה על איסור החלית קדשים בחוץ בזה שלא עשה כך אלא בא להודיע לנו שזה בכור ונשאל החכם על מומו זה הרי גרם לאסור את עצמו את הבכור לאכילה בלא יותר של חכם כיוון שהוא עשה אותו אותו הוא אז הוא נאמן להתירו ולהעיד שנפל מאליו הפה שעשה הוא הפה שהתיר הוא יכול

לא להגיע לזה בכלל למה יכול לעשות מום גדול שכולם רואים שזה מום ובזה לא צריך שאלה על החכם ומה שהוא לא עשה כך הוא בא והוא בא ואומר תשמעו זה בכור ואני שאלתי על זה אז זה הפה שעשר הפה שהטר מתכיר מתקיף מור ברבש מהשנגברה דוגר לחמרה לחברה ואמר לא תזיר בוחד פקוד קמיה זחד הרש דקמזל ברוךד הרשמתחמר ואתה ואמר לי ברוךד פחות לי מי הוא מיה לא הבו ואמרבה מה לא לשקר בעיה אמר ברווחדן הרשזה יפה ואמר הביה בא לו לשקר במקום עדים לא אמרינן

מה שמקשה הגמרא קשמו ברבש על דברי רבי אלעי מה שנה מההוא גברע מה ההבדל מהפסק שפסק במעשה שירא באדם אחד זהוגר חמרה לחברי שהזכיר חמור לחברו ואמר לה אמר לו אותו אדם מ ש ששכר ממנו את החמור לה תזיל ברוחה דנהר פקות אל תלך עם החמור דרך נהר פחות את שומע אומר לו אני לא רוצה שמה מים אולו לו חמור להינזק ותפסידי את החמור להי כמיה והחמור עלו להינזק אמר לו תשמע אני רוצה אני מוכן לתת לך אבל זיל ברוחה דנרשמקום שנקרא נרש דמיה בכל זאת

הבן אדם הזה היה פיקח גדול מה הוא עשה עזר ברווחה דנהר פקוד ומת החמור ואתה ואמר לה תשמע ברוחה דנהר פקודז אני הלכתי מחבור נהר פקות אבל תדע לך אני לא משקר אומר לך הלכתי בן הרש הלכתי בנהר פקוד אבל לא היה מים לא היו שמיים חמור מת מעצמו לא בגלל המים בא לדין לפני הביה ורבה ואמר רבה מה לא לשקר מה מה הטעם יש לסוכר לשקר ולומר לא היו שם מים יבעה אמר באחד נרש הזה אני יכול להגיד מי יודע עליו הלכתי בדרך נחשקר כן

ולא היה צריך כלל אומר שאין לך בנהר פחוד אלא ודאי אמת אמר הסוכ שיהיה דרך נר פכות לא היו שמיים ולכן הוא פטור ונשלם ובכל זאת על זה אמר הביה ואמר הביה מה לו לשחרר במקום עדים אין דבר כזה שאין מים בנהר פקודות אין דבר כזה זה כולם כולע עלמה יעדון יגידון שבנהר פחות יש מים זה לא זה לא מחזיב זה לא חזיב אין דבר כזה שאין מים יכול כביכול זה אנו עדים בדבר לכן לא מקבלים טענתו של הסוחר שיש שם מים אלא ודאי חמת המים

שהיה שם מתה וחייב הסוכר לשלם אז למה מקבלים עדות הכהן שמעין שבו נפל בו גם פה אצלנו מאליו משום סברה ש אם היה רוצה לשחרר לא היה מודיע כלל שהוא בכור אין לו חכם מה לשקר מועיד במקום עדים לא אומרים מה ללשקר מועיד במקום עדים כמו בן ההר פקוד כן לא אומרים את זה בבקשה כבודו >> בקשה כבודו >> בבקשה בדף לו >> לא יודע תסתכל >> גמרא שואל מתרץ הגמרא אחי אשתה יש חילוק בין נהר פקוד לדין כהן לגבי בכור סוכר את החמות אתה ודאי

כמה שמה אין מי שיגיד שאין מים בבירור שיש יש מים בנהר פקוד אבל אחה ודאי ודאי שדה במומה ודאי שדה במומה חששה הוא ממקום חששה אמרינן מה לא לשקר מה ודאי הוא שם לומס ושלום חושש ש הוא שם לומו במקום חוששה אומרים למה לא לשקר היה יכול היה יכול להגיד שקר גדול ולכן עכשיו הוא דובר אמת ורק חשש אז אז תדון אותו שהוא אמר אמת. לא עוד >> יתיב רבינ כאמר להן שמעתה בלא גברה בלא גברה למד לתלמידיו שמועה זו בשם רבי ילעי לא אמר את

שמו של רבי אלעי אמר ל רבה זותה לרבינה ענן משרבי תנינלה איך אתה לא אומר משם מי זה אנחנו משם משמו של רבי אליי משנינו את זה את השמועה הזאת שם רבי אליי כן אמרנו במשנה רבי צדוק אבל שימו לב נספר את הגמרא זה לא משנה יש סיפור רבי צדוק אבל לבוכה >> היה לו בכור בתוך העדר שלו >> הוא היה כהן >> כן רבי צדוק היה כהן אמת צדוק הכהן רבי רביצדוק אבל לבוכה רמה לסערי בסלה דנסרי קהילה ערובה ערבה כלופה הניח לו לבכור שעורים

לטלה הזה שיאכל איפה בס של א של א לא של ערבות עץ ערבות ערבה כלופה עצים של ערבה כלופה וזה יכול לפצע לו את השפתיים מקש >> מקש של נצרים נצרים >> מערבה כלופה זה דקים וחדים כן >> בהדקה אחידספתה היה אוכל נפצע לו השפתיים >> אתה לקמל רבי יהושע בא בצדוק רבי יהושע לשאול אותו אם מותר לו לשחוט את הבכור אמר לה אמר לכלום חילקנו בין חבר לעם הארץ אמר האם חילקו חכמים בין כהן חבר לעם הארץ אפילו שלא לא המינו לכהן עם הארץ שמעיל

אדם בחו שנפל בבו מאליו מאמינים לכהן תלמיד חכם שהוא לא חשוד לשקר ולכן הרי כלום חילקנו [כחכוח] ב בין חבר לעם הארץ כמר אומר לו כן חילקנו >> ולכן >> ולא מאמינים >> לא מאמינים לו הוא אמר שהוא צע >> לא לא אז אז לפני כן לאמ >> הוא שואל אותו עכשיו >> נכון לא אבל כנראה שהוא אומר לו למה אמר לי כלום חילקנו נכון זה כמו שאלה האם חילקנו בין חבר לעם הארץ אפילו שלא האמינו לכהן עם הארץ שמעיד בכל זאת מאמינים לכהן תלמיד חכם

שלא חשות לשקר ואם כן מותר לי לשחוט את הבכור ככה הוא שואל אותו האם כן הוא שואל אותו בצורה כזאת אני מותר לי לשחוט למה יש חילוק בן כהן תלמיד ח כן אמר לו רבי יהושע אין חילקו חכמים בן כהן חבר כהן אמר כהן חבר נאמן להעיד בכולו אבל כהן הארץ לא אתה לקרבן גמליאל דרבן גמליאל בא רבי צדוק לפני רב גמליאל עכשיו נגיד לו אם מותר לו לשחוט את הבכור מחמת המום הזה קודם כל שאל אם יש חידוק בין כהן עם הארץ וכולי אמר ברקנו

בין >> חילקנו בין חבר לערץ אמרה חילקנו בין חבר לכהן לעם הארץ אמרה רבן גמליאל לא הוא עכשיו נהיה פה סיפור גדול זה היה רבי יהושע הוא אומר לו לא חילו לא חלקו חכמים בן כהן העם הארץ תמיד התלמיד חכם גם כן הוא לא נאמן לעיד על הבכור גם שיהיה כהן תלמיד חכם לא נאמן עכשיו אמר לי והרבי יהושע אמר לי והן שיש חילוק בין כהן גדול בין כהן לעם הארץ בין כהן תלמיד חכם לכהן עם הארץ אמר לו אמתן עד שאלו בעלי טירוסין לבית המדרש

עכשיו יעשה לו הצגה חכה טוב כיוון שנכנסו לבית המדרש עמד השואל ושאל רבי צדוק הכהן עומד כדי חילה חלקנו בין חבר לערץ אמר ל רבי יהושע עליו אין חילוק בין כהן חבר לעם הארץ שניהם לא נאמנים על הבכור הוא הפך את הדברים עכשיו א כן אמר לרבן גמליאל בהלם משמך אמרו לי הן אמרו לי שאתה כן אומר שיש חילוק בין חבר לעם הארץ ממשיך איתו למה אמרת שלא חילקו ממשיך רבן גניל יהושע עמוד על רגך ויעידו בך אי אמ רבי יהושע רג ואמר לו איךסמלא אני

חי והוא מת כל החי להכרייש את מת הייתי יכול לומר שלא אמרתי כך אבל עכשיו שאני חי והוא חי אך יכול איך חי יכול להכיש להחי אני יכול להקיש טוב הרב עכשיו הוא יעמוד לפניי באמת ככה היה >> חז והיה רבן גמליאל הוא והוא אומר כן זה נכון והוא ממשיך לעמוד והרבן גמליאל כאילו לא עומד עומד ודורש ורבי יהושע עומד על רגליו עד שיננו כל העם שרבי מה זה רבי יהושע עומד מסכן תן לו לשבת אמרו ל חוצמתגמן עמוד אל תמשיך אל תמשיך לתרגם מה שאומר

הרב ועמהן שתק. כן. אחר כך הגמרא אומרת בברכות היה עוד סיפור כזה עם רבי יהושע כמה סיפורים ובסוף אמרו לו הוריד את רבן גמליאל מנסאוותו.

מי מינו? רבי אלעזר בן עזריה. >> [כחכוח] >> משנה נאמן הכהן אמר הראיתי בכור זה ובעל מוםו אני כהן נאמן אומר תשמעו רבותיי הנה יש לו אני הראיתי את הבכור הזה לחכם ויש לו מום ואמר לחכם שבעל מום קבוע הוא [נחירות בוז] ושוחתו בלבד שיהיה לו עדים שלא יד תלמוד מבכור אומר כלומר יש לו עדים שזה מום נפל מאליו ויש ואני הלכתי לחכם ואמר לי זה מום קבוע ואני יכול לשחוט נאמן >> מה זה מום קבוע נולד עם זה >> לא לא חייב להיוולד אלא זה

נעשה מום שזה לא יכול להתרפות מום שלא יכול להתרפות לא חייב שנולד עם מום שלא יכול להתרפות לא חוזר ומתרפא יש פצע וזה אתה שם מתר להתרפין שמו של כן כן כן הלאה >> אי או איי איי איי אי >> לא נורא לא נורא ברכה תן לו תן לו שלא יהיה בעיות תן לו תן לו נהיה בסדר >> כן עוד אחד >> הנה בבקשהם אני בדתחוב >> הנה בבקשה >> הנה בחובר עוד אמר >> אמר אין זמן אין זמן >> אמר רב יהודה אמרב נאמן הכהן

לומר בכור זה נתן ישראל במומו מה לומר לחכם שבא להראות לו את המום בכור זה נתני זה עוד דין בכור זה נתן ישראל במומו לא אני לקחתי לא אני הטלתי בו את המום אני לקחתי את זה מה מהישראל שהיה בו כבר מו מה היטעמה למה מה הטעם שלו חושדים שהוא משקר והוא בעצמו הטיל בו את המום אתה יודע למה כל מיטה דודגנויה לא משקר בינש יכולים ללכ לשאול אותו את הישראל נתת לו את זה עם הום או בלימום אז זה דבר שעתיד להתגלות אדם לא משקר

דבר שעתיד להתגלות לא ישקר הוא שקם בתו שישקר >> אמר רב לא לא לא >> אמר הבשה >> אפנ מתננה נאמן הכהן אמר הראיתי בכור זה לחכם >> ובעל מום הוא הראיתי להחם ואמר כן זה בעל מום קבוע מה הי טעמה לה משום דאמרנן כל מידה דעביד גדול שקרן שגם זה איך הוא נאמן לומר הראת זה חכם ואמר זה בעלמו אני אלך לשאול את החכם >> מותרת לא או לא? הגמרא דוחה את זה אומרת לא לעולם אפשר דבר עתיד להתגלות אנשים באמת כן משקרים ולמה לגבי

כהן והטעם הוא דקדשים בחוץ לא אחיל אבל כמן דחשידי חשידה שמה הכהן נאמן אומר שראה את המון לחכם למה הכהן הוא לא חשוד עד כדי כך לאכול קדשים בחוץ זה בכור זה קדשים אם אין במום קבוע אז הוא אוכל קדשים בחוץ אסור הוא לא יעשה דבר כזה אבל אחה גבי כהן שאומר קיבל שקיבל את הבכור הזה ישראל מממו כמ דחשידה חשידה כיוון שכהנים חשודים מהתלמום חשוד שהוא יטל תמום והוא משקר לא נאמן >> אפילו שזה דבר שאסור להתגלות למה כבר התימני קרא אותו לא היו סתיקים

איתו מתיב רב שצביעי האומר למי שאינו נאמן על המעשר דבר שעתיד להתגלות אין אנשים משוחרים בו אומר בוא תראה במסכת דמאי ה אומר למי שאין לו נאמן על המעשר קח לי ממישהוא נאמן אומר לו תשמע אני רוצה תקנה לי פירות מאדם שנאמן על המעשרות שאל תקנה מעם הארץ או ממישהו מעשר של הוא מעשר את הדמאי אין לו נאמן השליח קנה לו פירות במי שמעשר וכולי למה הוא עצמו לא נאמן על המעשרות איך הוא יקח ממישוב שנאמן לא >> הגמרא אומרת המי נמה הכל מצד עבד לגלויה

לא משקרה למה אפילו שהוא לא נאמן אבל אמר לו לך תקנה לי מזה שהוא נאמן תגידו גידו יבוא סתם יגיד לו כן קניתי מי הוא ילך וק הוא פחד הוא לא יעשה דבר כזה אומר לו שני הטעם >> שונה הדין דבר שעתיד להתגלות למה דעת לשתמותה בזה קניתי ממנו את את הפירות אם נמצא שקנה עבורו פירות אצל אדם שלא נאמן על המעשות אכן יגיד אדוני הוא נאמן עליי מה זה לא נאמן זה תשמע כולם אוהבים אותו כולם כולם מאמינים לו אני קניתי אצלו כי הוא נאמן

על המעשות כן אתה מבין אפילו שהוא לא נאמן להגיד לו מה אני יודע שהוא נאמן תבין יכול לפלף לעשות בלאגן >> הגמרא אומרת ספר מדי מסייע עלה עוזר לו >> מאיש פלוני הרי זה נאמן אז לא אומר עדיין הגמרא אומרת בספר של אותה משנה שמה בבדמאי בוודאי שיש ראיה למה שאמר רבי יהודה כל דבר שעתיד להתגלות אין אנשים משכרים למה אדם שאמר לחברו קנה לי מאיש פלוני שהוא נאמן קבע לו ממי לקנות לא סתם אמר לי תקנה לי מאדם שהוא נאמן אז הוא בזה יכול להגיד

הוא נאמן עליי אמר לו לא לא תקנה לי רק מנתנא אתה מבין יכול להגיד בפהפ פה אני רוצה את מי נית אוכל מדני המזרח לא יכול לברוח בטח איי הגמרא אומרת לא אתה אם כן מדי לטובע מרטת זה לא ראיה שמה קונה פירות לחברו כמה שקונה אותם עבור אדם אחר ששלח אותו בפירוש לקנות דם פילוני חושש שליח שאותו אדם יבדוק ויברך אם קנה מחברו או לא אז לכן הוא מפחד השליח לשקר אבל כאן בכהן שאומר לחכם שקיבל את הבכור מישראל עם אומו לא מפחד לשקר למהך

תבדוק >> מפחד מפחד הכהן שם יתרח וילך ויבדוק ויראה כן, כיוון שחושב הכהן.

>> אה כן, החושב, נכון. הכהן אומר א מי ילך לבדוק? הוא לא ילך לבדוק האמת כמו לא ילך לבדוק. הוא יחשוב שזה אמת והכל בסדר.

אמר ברביה ברבא מנ ליהודה ה מנין למד את זה רבי יהודה שנאמן כהן אומר קיבלתי מישראל את הבכור עם אוומו. אומר אנה בגידול כבעתה וגידול קבע בדידה אז הוא שואל אותו רבי ירמיה הוא שואל רבי ירמיה מאיפה מנדה אומר אני זה שלימדתי את הדין הזה לרב גידול וגידול קבע בדידה גידול אמת את רבי יהודה ואחי אמר לי ככה אני לימדתי אותו נאמן ישראל מר זה נתתי לכהן במומו >> בכור זה נתי לכהן לכהן במומו והמום נפל לו כאילו מאליו אבל כהן עצמו לא נאמן לומר שקיבל

את הבכור מישראל עמו נאמן ישראל בעל אומר בכור זה נתתי לכהן במומו לא אמור כהן אומר אני קיבלתי מישראל הוא לא מכיר היטב את הבר בכור כמה שגדל אולי הוא טועה וזה לא אותו בכור שהוא נתן לכהן אלא בכור אחר כמה שמחנן שמיע לנו רבי ירמיה בלב לא חוששים לזה אלא נאמן ישראל שנתן בכל הכהן אפילו שעכשיו זה עבר זמן בסורה >> הטלה היה קטן עכשיו גד >> הטלה היה קטן נכון לא צריך להשמענו בקטן >> בקטן >> היה הבכור קטן >> הבכור הזה הטלה הבכור

היה קטן >> רבנו גרשם בפירוש אחר שישראל היה קטן אתה רואה רבנו גרשם אומר ראיתכן >> שישראל היה קטן כן >> ויש לכחו שמה הוא לא זוכר טוב אז יש שני פירושים רשי אמר טל קטן >> תלק קטן ואני אמרתי ישראל בגלל רבנו גרשום >> אבל כן צדקת כן >> בבקשה בבקשה הלה >> הלאה >> בסורה >> בסורה מתנו כלשנה בטרה כמו ששנו רבי ירמיה שנאמן ישראל לומר שנתן הבכור לכהן עמו ישראל נאמן לומר שנתן את הבכור לכהן עמומו ישראל נאמן בפומבידיתא כנשנה כמה הכהן נאמן

לומר קיבלתי מישראל מום והיא [נחירות בוז] לחתה אפילו כינה כמה הנה זכור חיטה שגם הכהן עצמו נאמן לומר אני קיבלתי את זה מישראל אומ בוא עכשיו מעשה רב רם >> בפומבדיתא היה גר בפומבידה אבל לבוכרה היה לבכור בהמה ויבנה לכהן בלא מומה הביא אפרם לכהן בלא מומה אז שדה במוהלך הכהן שקיבל את הזה עשה בום יום אחד חלש בעיני היה חולה הכהן הזה בעיניים הייתה לקמה בא לא הכהן היה הרב הרב >> יום אחד הרב הרב לא הרגיש טוב >> רפרם היה לו חולי בעיניים בא

אותו כהן להראות לו את המום שבבכורו למה אמר כיוון שהוא חולה בעיניו קשה לו לראות הוא לא יכיר טוב שזה הבכור שלו והוא יאמין לי שקיבל בחור זה מישראל מומו אמר לה בכל זה נתן לי ישראל כבוד הרב בבומו בפריסינה לעיני אומר פתח אפרם את עיניו הבכור זה נתן ישראל בממו מה עשה אפרם הפרסינה לעיני פתח טוב את העיניים חזקרה הואחד שקרה נכון >> איזה שקר כזה אני נתתי לך את זה >> אמר ללו אנדה הביתה להח נתתי לך ואפילו אחי לאחש לה למלתה לא חש

שפה מחמת זה של יהיה כל כהן נאמן בכל זאת אומרת טוב מצאתי כהן אחד שקרן אבל לא כל הכהנים אותו דבר לאח שיבוא כהן אחר יגיד שזה נתנו ישראל במומו אני אאמין אותו למה? כי הי אלו דחציף כולם מנחציפה זה יש לו חוצפה יש לו איזה חוצפה יש לו יש לו חוצפה זה חצוף לא כולם חצופים אמרת לי אתה אוהב את זה ת >> אניעשה לך תהי לאשה לך אצלחת שמה שותה שם פה >> מה הוא עוגר הוגר >> ההוא שרוע אתה יודע היה בכור אחד

>> כבש עין אחד גדול עין אחת קל קטן דעתה לק דרב אשר >> שליח חוזל חוזל אמר למה הניחושלושה אם אפשר לשחוטו מחמת מוזה או לא יד הרב הש אם זה מום ביד בעלים שהיו ישראל או כבר ניתן לכהן אמר [נחירות בוז] למה הנחוש להזה לא אפשר לעשות >> אי כהן הוא ישראל הוא הרי אי כהן שחשוד להטיל במום בין אם ישראל הוא שחשיד להטיל במו הרי בכור וממו עמו יש לך פה בעל בכור אמון אמון הזה לא יכול לעשות על ידי אדם כיוון >> שלא

יכול אז אפשר לשח להתיר אותו לשחיטה אמר לרב רבנה לרב השיל מה ישראל הוא אולי עדיין זה ביד ישראל ואמר רבי יהודה אין רואין בכור ישראל אלא אם כן כהן עמו לא [נחירות בוז] רואין בכור של ישראל אלא אם כן ימצא כהן אמון אם לא כן יש לחוש שמם יאמרו לו חכם שזה מום קבוע יתננו לעצמו זה לא יתן את זה לכהן למה בכור שיש בו מום נאכל לכל אדם רק זה ממונו של כהן אולי ישראל הזה הוא לא חושש לגזול ממונו של כהן והוא ילך

ישחט אותו בעצמו לכן לא רואים מום של בכו לישראל אלא אם כן יש כהן עמו שנותן לו את זה מיד שמחר יבוא יצר הרע יפתא אותו שכח את זה לעצמו >> אמר לי אחי אשתה הטעם נד קדשים בחוץ לא אחיד המומד כהן חשיד זה לא דומה נכון שאנחנו רואים שלא רוצה לשחוט לאכול הבכור ולא להעוד מומון החכם זה בגלל שלא רוצה רוצה לעבור על יסור שחיטת אכילת חולים מחוץ לאזהרה ואם המום שבכור לא קבוע נמצא הוא קרוב ומזבח ודינו כקדשים אבל הממונה דכהן חשיד חשוד לגזור

ממונו שכהן שהוא לא עובר על זה בליו >> כמה שכן אולי יתירו לו הבכור חיטה הוא לא יתן את זה לכהן אני יכול בעצמו אבל אחה מקדיע דהי ממובהקו יודע שזה מום מובהק [נחירות בוז] ש שמום זה ניכר נק שזה מום שהבכור נשחט עליו מה הייתה מהתיוקמ דרבנן למה הביאו אותו בכל זאת משום כבודו דחכם אז כיוון שזה יראו את זה רק על משום כבודו של חכם לעביד סורה כבוד החכם לא עביד סורה עביד אם הוא לא מזלזב כבוד החכם ילך יעשה איסור יגזור במונו של

כהן חשוד על זה חשוב >> משנה הכל נאמנים להעיד על מומי מעש ואף הבעלים בעצמם זה עכשיו מום של מעשר בהמה הלו כל העשירי קודש זה לא בכור זה מעשר >> כולם נאמנים לא הוא צריך לתת לכהן את המעשה לאכול בירושלים >> כן זה כל ההד >> מעשר בהמה גם הבעלים עצמם נאמנים >> זה תמיד היה שלו כן בכל מקרה זה של כל השאלה אם בקדושה בירושלים זה היה לו קורבן אוכן >> מה הי טעמה למה גם הבעלים נאמנים להעיד על מו מעשר בהמה דיבעה שדי

בבו המעקרה לפני >> לפני שעשו מעשרות >> בכלל >> בכל הע >> בכל העדר תלמום עוד מעט הגמרא תגיד את זה בכל הער אנחנו עכשיו מסבירים בכל העגמרא שואלת מי ידע עין אפיק מייד עין אפיק וכי הוא ידע איזה איזה יצא עשירי >> שיעשה בו מום וכדמה מפיק ברשה דעשרה אסור לציא אותו לא יבקר בין טוב לרעמר רחמנא אלא דיב שדה מומה בכול עדרה כמו שבכל העדר זה הרבה עבודה גם בכל העדר כן נעצור פה נעשה הפסקה קטנה ואנח בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום ראשון

יום [כחכוח] אחד בשבת קודש יד חשבון תשפז הנה זכינו לשבת גדולה שבת לך לך פלא פלאות איך וקצד אברהם אבינו עושה ברית מילה והקדוש ברוך הוא כתוב וכרות אמו הברית אברהם אבינו עושה את הברית מילה בעצם היום הזה עצם היום הזה זה יום הכיפורים יום אדיר בימי שנה בא הקדוש ברוך הוא אומר לו אברהם אל תפחד תעשה גם ביום כיפור את הפריט מילה ביום הזה כי אני איתך ביד ביד שלך ויד שני יחד ונעשה את הברית מילה בעצם היום הזה יש אומרים שבעצם זה בעקיצת עקרב

מל בעצם של יוצא תיבות בעקיצת עקרב מל היה עקיצה של עקרב מה עשתה עקיצה של עקרב עירתה הוא הצביע לו עקרב איפה הוא למול הוא לא ידע בדיוק את מה למול את עורת הלב, את מה איפה למור בא העקרב ו ירקץ אותו טיפה אמר לו פה זה המקום ואז אברהם אבינו בא יצו הקדוש ברוך הוא וחרות עמו הברית פלא פלאות והוא הלך אצלנו כמה שהוא היה זקן אז לפני כן הוא הלך אצל ממרה ואמר לו תראה אני צריך תרופה לעצור את הדם בכיוון שאני זקן והאדם

שלי דליל ויכול לשתות ללכת לרוץ הרבה אני צריך ממך אפר של עצה יש עץ נקרא עצה העץ הזה והוא עוצר את הדם אז הוא הלך אצל ממרה לקבל עצה.

זה לא עצה מה לעשות. זה אפר של עץ עצה ששמים אותו על הפצע >> וזה עוצר את הדם. זהו הלך לקבל עצה ממרה. לכן אמר לו ממרה.

ממרא זה ראשי תיבות. מהר מול רופאך אל. מהר תמול. אל תפחד.

הנר. אמר לו עינוי נפש רע מה תענה את עצמך [כחכוח] אל תמול אבל ממרה אמר לו מהר מול רופאך אין הקדוש ברוך הוא ירפא אותך אל תדאג עכשיו אחרי שמן אברהם אבינו ואברהם אבינו הודיע את שמו של הקדוש ברוך הוא בכל העולם זה לא דבר פשוט אז כתוב וירא אליו השם באלונ ממרה למה דווקא אצל ממרה דווקא שהוא נתן לו את העצה אצל ממרה וראה עליו השם בינוני ממרה והוא יושב פתח האוהל >> אתה רואה אברהם אבינו הוא עובד מאיך הוא עובד הוא מכניס אורחים מפרסם

את שמו של מלך מלכי המלך הם הקדוש ברוך הוא בעולם לא סתם אברהם אישה חסד עושה אורחים מביא אותם יש לו ארבע כן ארבע פתחים לכל צד כל מי שבא מתפלל בא לשלם אומר לו לא צריך לשלם צריך לברך למי שאמר מי שנתן את זה תברך אותו תברך זה הקדוש ברוך הוא נותן מפרסם שמו של הקדוש ברוך הוא לכן נקרא אברהם אוהבי הקדוש ברוך הוא אוהב אותו את אברהם האיר את העולם באור דקי כל העולם היה חושך עד שבא אברהם העולם היה 6 אלפי שנים טוב

אחר כך שני אלפים תורה בהתחלה היה עולם שש אלפי אלפים טוב שני אלפים טובו אחר כך שני אלפים תורה, אחר כך שני אלפים ימות המשיח. עכשיו אנחנו שני אלפים ימות המשיח. כולנו מצפים לביאת המשיח בעזרת השם.

בזמנו של אברהם הסתיימו שני אלפי תהו חושך. [נחירות בוז] התחיל אף השלישי והרביעי שזה האיר את העולם בתורה. מי התחיל עם זה? זה אברהם אבינו.

הוא האיר את העולם על ידי חסד. היה מאוד אוהב חסד. אברהם בן נוע כשנפטר נוח אברהם היה בגיל 58 בן נוח בגיל 58 כשנפטר נחואה דיבר עם נוח מה היה בתיבע אומר איך בזכות החסד איך הקדוש [כחכוח] ברוך הוא הציל אותם בתיבה אברהם אבינו אומר עמוד החסד קיבל את הדברים האלה וידע אברהם מלבד שהוא גלגול של אדם הראשון והוא בא לתקן ח אדם הראשון באכילה את עץ הדעת וצריך לעשות תיקון לאכילה והיה לו בית מלון משהו מפואר [כחכוח] פתוח לכל ארבע רוחות העולם היה מפורסם בכל העולם באים לשלם אומר להם לא צריך לשלם כך הוא פרסם שבו של הקדוש ברוך הוא פלא פלאות לו כשנמרוד בא אליו ואמר לו שהוא ישליך אותו לכבשן האש. אתה רואה את האש הזאת?

אומר לו, אני יכול דבר אחד להציל אותך. אומר, "לא צריך שתציל אותי." אומר לו, "אם אתה תשתחווה לאש אני מציל אותך. אתה לא תיכנס לפה." אמר לו, "ל למה אני תחווה לאש? אולי למים שמכבים את האש.

הלו המים מכבים את האש." אמר, "טוב תתחווה למים." אמר לו, "אבל למה אני שתחווה למים? העננים [כחכוח] הם מביאים את המים." אמר לו, "שתחווה לעננים." אמר לו, "אבל העניינים הם העננים מתאלדים מהשמש. מה אני אשתחווה להם?" אמר, "כתוב שתחווה לשמש." אמר לו, "טיפש אחד [כחכוח] זה השמש. בלילה שוקע, הולך, בא, הולך, זה לא הוא ברא את העולם.

יש מי שברא אותו את השמש אומר תראה לי אותו איפה הוא אומר תסתכל השמש אתה יכול להסתכל השמש זה אחד משל הקדוש ברוך הוא אתה לא יכול להשת טיפש אחד אתה רוצה נראה לך את הקדוש ברוך הוא טיפש מטופש ואז לא יכל להתרגז עליו זרק אותו בתוך האש אברהם אבינו היה מהלך שמה ושמח ואז [כחכוח] זה גרם שאברהם אבינו פרסם שמו של הקדוש ברוך הוא בכל העולם כל העולם זה פלא פלאות איך איך אברהם [כחכוח] אבינו פרסם שלמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בכל

העולם כולו זה היה דבר פלא עכשיו ראינו בסוף בכרות עמו הברית כמו שאמרנו עכשיו אברהם אבינו עם כל זה שהוא עשה ברית מילה זה היה יום השלישי למילה ואז הוא קרא אברהם אבינו מחפש אורחים שלח להביא לאורכים לא לא מוצאים הקדוש ברוך הוא צי חמה מנרתקה והשמש הייתה יוקדת אף אחד לא יוצא בחוץ הודיעו ב בממשל ברדיו אסור לצאת החוצה. סכנה >> אף אחד לא יוצא. והוא מחכה מחכה מחכה לא יכול בסוף מה הוא עשה? ישב פתח האוהל לראות אולי יעברו הקדוש ברוך הוא והנה השם

ניצב עליו.

הקדוש ברוך הוא רואה את הצער שלו בא לבקל אותו שואל אותו מה שלומך אברהם אבינו? איך אתה מרגיש? אני מברך אותך שתהיה בריא. פתאום רואה שלושה אנשים ניצבים עליו אומר גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה אמר לקדוש ברוך הוא מחילה מחידה יש פה יש פה הכנסת אורחים למה נראו לו המלאכים בתמות ערבים אז אומר אני צריך אותם מי הם היו המלאכים אומר המרם מגרמזיה שלושה אנשים ניצבים עליו אנשים ניצבים עליו גמטריה מיכאל גבריאל רפאל הגימטריה שלהם אנשים ניצבים עליו ראתם אברהם היה שמח שמחה גדולה

ויר והיה רוצה לקראתם בפת החוהן מה זה רץ לקראתם היה צריך להגיד אחריהם ראית אדם רץ רץ לקראתם זה לפניהם הוא ראה אותם צריך להגיד רצח עליהם לא לקראתם הכבן שהם היו מלאכים רון >> המלאך יש לו ארבע פנים טלפונים טלפון טלפון קשה רב המלאך >> יש לו ארבע פנים למלאך אז איפה שאתה הולך אתה רואה אותו לכן זה עוד לקראתם למה גם שהם הולכים כאילו הם מאחורה זה גם פנים בצד זה פנים כל המקום זה פנים לכן ויר וירוץ לקראתם לא אחריהם ויר בהרות לקראתם

איך היה שמח אברהם אבינו איך כתוב בשיר השירים מלך אסור ברהטים אומר המדרש רהים זה ריצה הקדוש ברוך הוא אומר בזכות שתי ריצות שרץ אברהם אבינו אחד לקראת המלאכים והר לקראתם ואחד ואלה בקרת אני אסור בזכותו אליכם אני אני איתכם כל הזמן פ מלך אסור איתנו עם עם ישראל בזכות ברטים שני ריצות אומר אברהם הוא אומר מה אומר להם למלאכים ישענו תחת העץ שיגיד להם תשבו אדם אומר לחברו בא לבית שלו והכל אומר לו בוא תשען שבטן שב אלא המלאכים לא שייך אצלם להגיד לשבת.

למה? המלאכים זה לא תימנים. אין להם קפיצים ברגליים להתקפל. מלאכים כתוב ורגליהם רגל ישרה.

זה לא מתקפל לרגליים שלהם. לכן אי אפשר אי אפשר לשבת. זה רגל ישרה. לכן אמר להם ישענו תחת העץ.

אין להם כיפולים. היה בודק בעץ הזה כתוב בזוהר זה לא היה עץ רגיל זה היה עץ מיוחד אברהם אבינו כל מקום שהיה הולך היה נוטע את העץ הזה כן היה שם העץ הזה הוא מי שצדיק ה >> פורס >> פורס כנפ >> כנפי השכינה היצה יותר לסל למטה ב מעיין >> מים >> מים מעיין כן כן שורח >> רבותינו אמרו שורח זה אור חטא זה האור של השמי למילה אורח זה גם מי שרוצה כתוב מי שרוצה ילדים יביא אורח מה זה יבוא לו אור חטא אור

מני למילה ראית עד שונמית איך היא נזהרה בהכנסת אורחים כתוב שם אישה גדולה אומר הזוהר מכניסת אורחים [כחכוח] הכנסת אורחים האישה עיניה צרות ברוחים השולמית הזאת הייתה שמחה מאוד בכל אומר הזוהר כל נשי עלמה כדחמן אורחין מצטערן בבד דחקן לה זה בעיה בעיה בשביל להם אורחים למה היא רוצה את הכסף ואת כל השפע בשבילה אבל השולמית פתחה להם רק תבואו >> והי היום כתוב ויעבור אלישע שונם אומר ה קולצוני רבי שעה בן פרכה אומר מי זאת השונמית היא אחותה של הבישג השונמית אמא של עידו הנביא

יום אחד אמרה האישה שהוא נמיד לבעלה יש איש קדוש עובר עלינו תמיד אני לא יכולה בכלל להסתכל בתמותו אני מפחדת שלא אמות אני לא יכולה להביא אותו לבית בוא נעשה לו עליית כירקטנה כל פעם שהוא עובר יבוא לפה יבוא למה יבוא אליי יבוא למעלה ישכב בעליה נסדר לו מיטה כיסא שולחן ומנורה ושם ישב ככה עשתה בנו לו חדר יפה שמו שמו לו ספריה וכל מה שהוא צריך. איזה יופי. מיטה, כיסא.

אומר אני אכין לו את הקורד שמה. הוא יבוא יהיה לו אוכל, נשים לו אוכל, הכל. הכנסת רוחים מסדרת לו קצת מחשי. >> כן.

חושה שמזי. נסדר לו משהו טוב. רק יבוא. אומר יום אחד אלישע זה מחשי של החלבים סו יום אחד אלישע שאל את הנעל שלו תגיד לי מה עם האישה הזאת מה היא צריכה כל הזמן עושה לי חסד באה לי אישה ענבים הנער אמר ליישע טוב תשמע אין לה ילדים אלישע הבטיח לה למועד הזה את חובקת בן אמרה לו אדוני זקן מאוד ואני חדל ממני אורך כנשים אל תחזה בשבחתך [נחירות בוז] אמר לה מה שאמרתי זהו זה אבל ככה היה קיצור ארתה וילדה בן וגידה את הנער והגדל

הילד יום אחד הנער יצא בקוצרים פתאום מת האישה שלחה אל אביו בוא מהר נלך לנביא הלכו לאר כרמל שם היה אלישע אלישע נתן את המשענת שלו את המטה לגרחזי אמר לו כל הדרך אל תדבר בפיך מאומה רע אותו טוב, תיתן את המשענת בפי הנער והוא החיה.

הגיחזי הזה לא האמין בנביא. בדרך היה איזה אריה מת. תראה הטיפש הזה מה עשה. אמר, "בוא ננסה את המשענת." שם את המטה עליו על האריה קם אתחייה.

עוד קצת היה אוכל אותו. אמר גחזי, זה איש קדוש של אישה. הוא לא טופש. הלך עשה עלי ילד ולא לא המטה איבד את הכוח כי אלישע נתן לו כוח לחיות לא 10 פעמים עכשיו ואז בא הנביא בעצמו נתן פיב על פי הנער התפלל לקדוש ברוך הוא ש ואז פקח את עיניו הנער פתח את עיניו תראה זה החיה לה את הבן כל זה למה הכנסת אורכים גם זכתה לבן ואחר כך גם עשה תחיית המתים.

כל זה הזכות של מה? של הכנסת אורחים. עד היום שהולכים למקום הזה בשונם, שונם בשביל ילדים, הולכים לשם ויש הולכים שם להתפלל ונפקדים. אבל עכשיו בימים האלה זה מסוכן ללכת לשם.

מסוכן. זה שונים זה לב חיפה איפה חיפה לא מסוכן >> לא לא בשונם בשונם זה כפר ערבי אנחנו היינו הולכים לשם שונים כל גדולי ישראל היה להם הכנסת אורחים צורה הכי יפה שיש יש לשונ מה יש הולך רב חיים קנייבסקי על עד היום אומרים על המרשה ביתו היה פתוח לרווחה היה נותן לאכול לכל עובר ושב על המשקוף של המרשה היאות בחוץ לא יודים גר דלתי דלתי לאורח אפתח פותח לאורחים השלט הזה יהיה מתנוסס עד שנת תרמת תרמט ואז נשרף שמה כל המקום. עכשיו זה היה פטירת ראש הישיבה. אתה יודע ראש הישיבה אף פעם לא חשבתי שרבי יהודה צדקא מכניס אורחים.

הוא לא היה נראה אדם כזה אבל היה אדם עדין כזה. לא כל שבת היו באים אצלו כל המשוגעים כל הקשי יום צל הרב צדקה היו שמה נמצאים אצלו ואוכלים אצלו כןצלי >> לא רק היה שמה ה אבל התימנים אין כמותם או שהם עושים הכנסת אורחים שתיים יד רחבה מאקר רץ אברהם בקר זה אותיות הקבר רצה לעשות לאורחים >> לא בקר לקח היה לו שלוש רוצה שלוש בקר היה חסר לו היה לו שניים חסר לו אחד ברח הלך רץ אחריו בכוונה ברח לו. אמרו רבותינו מי זה הבורח הזה? פראל.

רפאל אותיות פרח מהמלאכים שבא לרפות אותו רפאל. [כחכוח] הוא היה חסר לו פר אחד רפאן נדמה לו כפר ברח. פרעל מפען הלך לשמה ל למה למה הוא רצה שלוש פרים רצה לעשות להם שלוש לשונות בחרדל לשונות של פר עושה את זה מטעם [כחכוח] מיוחד אבל אני יודע שהלשון של הפר זה גדול בן אדם אחד יכול לאכול את זה כנראה מרוב שזה היה טעים אין ברקס אין צור ללשון אין >> אז השבת צה >> השבת צריך לעשות לשון בחרדל שבת הזה נכון למה שלח לו בזה לשנות

בחרדן זה בעזרת השם תמצא כתוב פה אל תשכח ציוה לעשות להם לשונות משו כי לא שומעים ירושון לשונות של עגל של תרנגול תרנגול תרנגול תוכל תרדנגול >> תרנגול תוכל >> אז שהגיע לשם למערת המכפלה הוא נכנס רואה שמה אור גדול, אור מיוחד שאין כמותו. הבין שפה זה מקום קדוש.

אז אברהם אבינו נתקנה במקום הזה כבר רצה ראה שמה כבר את אדם הראשון, את חווה. באו לדבר איתו ואז הוא התאוה למקום הזה ורצה לקנות אותו. בוא נראה הלאה. לאט לאט.

אי אפשר הכל ביום אחד. בסדר? שעשה מחב אני מתבלבל מים מחדש >> כן אושע כל הכבוד לאברהם בן דוד >> שהגיע אלינו מאר כבר הגיע ביום שישי שבוע באמת >> לא הביא הביא >> הביא ממתקים כןיש מה יה שוב חים >> הושע פרק ז' פסוק טז ישובו לוע היו כקשת רמיהו בחרב צרי מזעם לשונם זוגם בארץ מצרים אומר שבו למצרים ולא לא העיל להם והיו כקשת רימיה כלומר כשרוצים לראות בו חץ זה לא יורה לכן הפלו בחרב שריהם מזעם לשונם פסוק פרק חיקך שופר כנשר על

בית אדוני יעלו בריתי ועל תורתי פשעו אומר הרם כל כדול כאילו שופר נתון בחך ותריע בו ואמור הני האויב ידאה קנשר ועל תורתי פשעו מרדו על דברי התורה לי יזעקו אלוהי ידענוך ישראל אומר כשבא ליהם רעה אז הם הם זועקים אליי זנח ישראל טוב אויבדופו ירדפו רדפו >> שתדלפו >> רדפו רדפו >> ירדפו >> אתה אומר >> ירדפו פה פה שולה מע אתה רואה גם כבר אתה מתחיל לבל במוח הכי טוב להיות בשקט חיו >> כן כן הוא טוב הוא טוב >> עד כן כן משנה

שני אותיות נשמה ד נשמת מרים בתאה ואמרנו היום זה בת שב בת רבקה אהרון בן רליה ושלום נפטלי בן מזן רחל בת מלכה רחל מלכה בת לאה שרה בת סטנה וגם כן נפשמי >> רבי רחמים בן ג'מילה שלום >> דוד שלום בן ויקטור בן ויקטוריה >> יעקב בן >> יעקב בן ויקטוריה >> ועמוס חמוס >> עמוס חמוס >> מה אתה עושה אמוס חמוס בן >> פורטונה שאול בן >> שאול בן פה חנן בן >> יצחק אל חנן בן חנה יונתן בן חנה >> יונתן בן חנה

>> בת חנה >> יענה בת גורגיה >> ציונה בת גורג'יה >> לא מוצא >> ישראל בן מרים ישראל בן מרים >> רינה בתוריה >> ישראל בן ח >> ישראל בן חווה >> רבי ישראל בן >> חה >> חווה >> אהרון בן בן רבקה >> אהרון בן רבקה >> ציון בן שרה >> בן ציון בן שרה >> דן בן אטונה >> דן בן >> אטונה עובד רחמים בן חתון >> עובד רחמים בן חתון אברהם בן >> אברהם בן כן >> מנשה צור יוסף בן חנינה >> ציון

מור יוסף בן חנינה בן פיבי >> שאול בן פיבי >> זכ מצוות בועזבן >> חיה שושנה בת מסעודה >> שושנה בת מסעודה >> סימה בת שמחה בת >> קולן בת >> סוזן >> תודה רבה כבוד הרב >> לא שכחתי מה דיברת אל תחשוב עוד לאט לאט לאט >> כל הכבוד >> אריה בן >> זקיה >> איך >> נונה בת סעידה אסיס מה איתך בת סלימה >> פרחיה בת סלימהח בתיה >> סרח בת >> בתיה עוד כמה סג שאול בן פימה להתפלפל >> עמוד משנה ז' כבוד

הרב מסכת אוהלות פרק יב משנה ז' עמוד עגול שהוא מותר להעביר שמונח על הארץ בחוץ תחת כיפת השמיים עכשיו טומאה מונחת תחת העיגוד שמעיל על הקרקע אם יש בהקבו 24 תפחים, מביא את הטומאה תחת דופנו. כל אורך העמוד, לכל אורך העמוד יש 24 טבחים.

כיוון שתחת העיגול אפשר לעשות אוהל של טפח על טפח. בום טפע מביא את הטומ לכולו. אם יש בהיקפו של העמוד 24 טפחים יש בכותרו, כלומר ברוחב שלו שמונה טפחים. ואנחנו יודעים כל שיש ברחובות טפח יש בהקופות שלושה טפחים.

אז אפשר לרביע סביב העמוד העגול לעשות ריבוע של שמונה טבחים על שמונה טבחים. האלכסון שברבוע זה שמונה טפחים ועוד שישה השחומשי טפח ככה זה הולך שאתה עושה את הריבוע אני צריך שיהיה ריבוע אם יש לי שמונה טפחים אז יש יהיה לו ריבוע וכוטר לכן אני ידע שזה מדויק רואה את הכוותר אם הכוטר האלכסון הכוונה באמצע זה שמונה טווחים ועוד אז אני יודע שזה 24 טווחים הרוחב ההיקף שלוט >> אז זה מביא את הטומ טע בריבוע בריבוע טפח בשני חומחישי טפח בעל אחסון הלאה מביא את הטומ

תחת דופנו נמשיך ואם לא טומאה כלומר אם אין בהקפו של העמוד 24 בוקעת ועולה בוקעת ורדת כמו טומאה רצוצה אין מה לעשות עוד משנה כזית מנמד מודבק זקופה למבטן שלפני הביתה >> אין משקוף למעלה מעל הטומאה רבי אליעזר מטמא את הבית לדעתו הסופה היא חלק מהבית דינה כבית וישוע מטהר אומר זה לא בית היה נתון תחת הסכופה ידון מחצה למחצע חצי לחצי חצי הפנימי חצי החיצון מודבק למשקוף הביתן מה נדבר ויוסה מטהר למה מן המשקוף ולחוץ אין דינוק הבית היה נתון בתוך הבית הנוגע במשקו טמא

לדברי הכל למה הילסוף טומאה לצאת הנוגע בסופה רבי אליעזר מטמא רבי יהושע אומר מטפח ולתן טהור נוגע בסקופה מטפח למטה מצד הקרקע כך קרקע מתפלן טמא >> פרק 13 גמרא אנחנו היום על גמרא דף יומי בעזרת תלו בשועתו זה דף לז אבל אנחנו נתחיל לו עמוד ב איפה שפסקנו בשיעור הקודם ונעשה מקודם תפילת בעזרת השם תפילה לפני הלימוד שביט אדוני לנגדי תמיד כי ממיני בלמות צחת דורון בן טובה רה בתריח >> גלית בת רחל רפואה שלמה היה >> היום היה אצלי קיבלה חיידק הטורף >> יצחק

גבריאל בן שרה >> מודמת ומונשמת מת אישה אחת גלית גלית קוראים לה בת אסתר בסור טובות אמן שם יחול קודשך שכנתכם שותכ באות י ביחוד שנים בן שם כל ישראלנו ברכו אתדוני או אוי אוי אוי או כן לפתוח את דף >> כן לו היום זה נתחיל מלו עמוד ב בעזרת האל ובשועתו يا بابا بابا היום יש סיום פרק, תחילת פרק. >> אנחנו במשנה בכור שנשמת עינו. מצאת איפה זה פרים זכה מצוות תן לו תן לו את זה לב תן לו צה גם תנו את זה >>

ננסה שים שים לפה ונראה פה >> אתה רוצה עליך שים [כחכוח] שים שים סימן נמוכות חברות כבודו שבת שכינה היי היי >> אה אתה לומד יפה בטח קרצון איש ואיש הלו חצי חצי אוה יש שפע מרבי כזה אפשר לכולם לתת פעם א זה >> כל רגע זה חושבים שזה כל רגע הלאה >> מתי שאתה רוצה אתה יכול לבוא וזה לא משנה שום דבר מה יהיה פה בכור שנשמת עינו ושנקטעה ידו ונשברה רגלו הרי זה ישחט על פי שלושה בני הכנסת אפילו שהם קצת בני תורה לא

חייב להיות דיינים מומחים אז אם ראית נסמת ענו השם יצילנו נקטעה לו ידו נשברה רגלו נעשה בעלמום קבוע כולם רואים זה בעל מום קבוע הרי זה ישחט על פי שלושה בני הכנסת שיתירו לשחותו וגמרנו רבי יוסה אומר אפילו יש שמה 23 דיינים אינו נשחט אלא על פי מומחה אין צריך צריך יתיר אותו מומחה לא דיינים הם לא ביקיים טוב בעניין הבכור לדעת שזה מום זה עובר זה נשאר גמרא אומרת רבי סמלי ורבי יהודה נשיאה תריוו משמי דרבי יהושע בן נביא עמרה שניהם אמרו את הדין הזה

בוא נראה ואמר לה רבי סמלי ורבי יהושע בן נביא תרבו משום רבי יהודה נסיאה אמרה הטרת בכור בחוץ על הארץ על פי שלושה בני הכנסת שמה בחוץ לא צריך מומחה מספיק למה הוא שמה כיוון שהוא לא ראוי למזבח הקלו בו זה לא הפסד למזבח אמר מומין מובהקין לא סתם דווקא מומין שניכרים שזה מום כמו [נחירות בוז] נסמת עינו נקטעה ידו אז זה על פי שלושה בית כנסת אבל מומים שלא מובעקים לא נשחט רק על פי מומחה גם בחוץ לארץ מה כמה שמעלן תננה מה בא להשמיע

אותנו אם כן בכור שנשמת עינו שנקטע ידו שנדבר על רגלו הרי זה ישחט על פי שלושה בני הכנסת זה משנה מפורשת.

במשנה באמת מדובר בחוץ לארץ בזמן שאין בית המקדש. אם תצת הגמרא אם ממתינב מנה בחוץ לארץ אפילו שהן מובהקין ו דקטני מובהקין להודיעך כוחות דרבי יוסי כמה שמעלן אם היה אם מן המשנה לבד לא היינו יכולים ללמוד מה שאמר רבה היינו אומרים רבה אמר וב ובמובין מובהקים מובין מובין שזה ניקרים לכל שזה מום שנשמת [כחכוח] עינו נקטעה רגלו אז היא במתניתין הבמנה בחוץ הארץ אפילו ממין שאין מובקין זה התירוץ >> והי דקטני נסמת אינו נקטעה ידו מובהקין למה אמר דמומין המובה לא דח כוח חודר רבי

יוסי שהוא חולק על תנקמה לא מתיר לשחות שלא על פי אפילו מובן מוקין כמה שבוען לכן צריך רבי רבה להשמיע לנו שלא יתרו לשחות את הבכו בחוץ הארץ שלא על פי ממכה אלא במומין מובהקים אמר רב יהודה אמר רבי ירמיה ברבא >> עוד מעטו בגיל >> אמר רבי דע אמר רב יהודה אמר רבי ירמיה ברבא ספק משמ דרב ספק משמ דשמואל כלומר לא יודעים ספק אם אמר את זה רב ספק [כחכוח] משמו של רב או ספק משמו של שמואן אז עוד הפעם אמר רבי אמר רבי

ירמיה ברבא ספק משמי דרב ספק משמי דשמואל אמר אותם ספק אם אמר את זה משמי דרב או ספק משמי דשמואל הוא לא זוכר אם רבי ירמיה ברבא אמר לו את הדבר משם רב או בשם שמואל ככה אומר רש"י מה היה שלושה מתירין את הבכור שלושה אדיתות מתירין את הבכור לשחות כשיש מומין מובהקים שניסה [כחכוח] עוד פעם שלושה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה שלושה הדיותות יכולים להתיר את הבכור במקום במומים אבל מובהקין איפה שאין מומחי מהקשמנה נתננה משנה בכור שנסמת אינו נקטעה ידו הרי זה ישחד

על פי שלושה בני הכנסת אז מה אתה בא להגיד לי זה מומין מובקין אם הם מתניתין מנה במקום במקום מומחה כמה שמענה במקום שאין מומחה אין במקום שאין מומחה לא אם היה אם היה מהמשנה [נחירות בוז] לבד לא היינו יכולים ללמוד דבר זה שאמר רבי יהודה שמה שאומרים שדין זה אפילו במקום שיש מומחה אז כמה שענן במקום שהיה מומחה אין אז מותר להם לדון בזה לשלושה אידיוטות אפילו מבקין המקום ש מומחה >> מקום שיש מומחה לא לא מתן >> שגם במקום שיש מומחה אפשר שלושה >>

לא מה פתאום >> הפוך >> הפוך הפוך אתה רואה מה את כמה שמעלה מקום שאין מובחמותר אז המקום ש בסדר אמר רבי חיה בר אמרם שלושה מתירין את הבכור במקום שהם אוח שלושה מתירין את הנדר במקום שאין חכם מי מובהקים שלושה מ במקום שאין מובחה אותו דבר שלושה אדותות מתירים את הנדר במקום שאין חכם חכם מתיר את הנדר מישהו כן בבקשה אמר רבי חיא בר אברהם שלושה מתירין את הבכור במקום שאין מוכה שלושה מתירין את הנד במקום שאין חכם חם >> זה בדרך >> מה שלושה

מתירין את הבכור במקום שאין מומחה להפוקם את רבי יוסי כלומר להשמיע לנו שאין הלכה כרבי יוסי אמר במשנה אין מתירים את הבכור אלא על פי מומחה זה בא להגיד לך שלושה מתירים את המוכר את הבכור במקום שאין מומחה שלושה יכולים להתיר להפוקם את רבי יוסי שאמר שאין הלכה שהוא אמר רק איפה שעל פי מומחה פה אומר לך לא שלושה יכולים במקום שאין מומחה שלושה יכולים עוד דבר שלושה מפירין את הנדר במקום שאין חכם מקום שיש חכם מתירו את הנדר לבד לבוק את רבי יהודה שחכם רבי

יהודה דעת רבי יהודה חכם לא מתיר את הנדר לבד במקום של מומח שלושה מפריעים את הנדר במקום שאין חכם חכם >> עכשיו זה נדר זה נדר זה לא קשור למומחה זה חכם בפה שלך מומחה אתה יודע >> שלושה מפירים את הנדר במקום שאין חכם משמע שבמקום שיש חכם מתיר אותו החכם לבדו זה בעלהפוקמת רבי יהודה אין הלכה כרבי יהודה רבי יהודה סובר שחכם לבדו לא מתיר את הנדר >> דתניה עפר נדרים בשלושה רבי יהודה אומר אחד מהם חכם אחד מהשלושה צריך להיות חכם לא חכם לבדו

ככה דעת רבי יהודה אתה יודע שהחכם לבד מתיר את הנדר או שלושה וא אומר לך לא תמיד צריך שלושה ואחד מהם חכם דעת רבי יהודה עוד שניים עמו במקום שאין חכם כגון מן מה שאמר רבי חיא בר אמרם שלושה מפרינדר במקום של חכם מי נקרא חכם לעניין הזה אמר אמר רב נחמן כגון ענה רבן אומר אני לעניין הזה אני נחשב חכם רבי יהודה יהודה אומר אחד מהם חכם מהשלושה מכלל דענך כל דהו אחד צריך להיות חכם ושתיים אחרים לא צריכים להיות חכמים בכלל ואפילו אם הם

עמי ארצות מצטרפים לחכם האם הארץ לא ראוי לי כלום זה כמו לא יושב שם בכלל עם הארץ כי מי שאינם וואי וואי וואי וואי וואי >> הם לא ביני בן >> אמר רבינה דמסתברלה וסבר אם שניים אחרים הם לא ממש עם הארץ מסבירים להם את ההלכות ואת הטעמים והם מבינים >> אז כיון שכן יכול החכם להסביר להם את הטעם ונמצא שיש כאן שלושה שמתירים את הנדר רבי יוסי אומר שזה נכון אל תתנה ענווה >> הוא ישב בבית דינו של שמואל רב נחמן הוא רצה להגיד שהוא

בקי הוא היה בקיבות כל מיני >> רבי יוסי אומר אפילו יש שם 23 >> אז אין ניתן רק על פי מומחה אמר רב חנן אין לרב אין הלכה כרבי יוסי אין יש 23 דיינים מה פשוטה יחיד ורבים הלכה כרבי מה ברשמע לנו מה עוד יותר רבי יוסי נמוכעו כמה שמעלן היה רגיד תמיד כל דבר לנמק ולתת טעם ולכן הנחה כמותו כמה שמענן אין הנחה כמותו אלא לחכמים שחולקים עליו הגמרא אומרת תפשות מה דח כמיתה משמואל אתמר למה משמ תפשות מהדם הייתה משמ שמואל תמר שמ דרב

תרטה למי לא חדה מקדחותה אומר תפסט מתוך מה שאמר רב חנאל בשם רב שאין לך כרבי יוסי השמועה הקודמת שאמר רב יהודה למעלה בשם רבי ירמיה בר אבא שלושה מתירים את הבכור אמר במקום שאין מומחה זה כדעת חכמים שחולקים על רבי יוסי אז הסתפק אם שמעתם משם רב או משם שמואל תפשוט משמ שמד שמואל נתמר למה ואם שמרב אם אמר את זה בשם שהיא נאמרה בשם שמואל שאם נאמר בשמ דרב זה רק נאמר בשם שמואל שאם נאמר משמ דרב טרטלמלי למה צריך לומר דבר זה שאין

לחק רבי יוסי אלא כ חכמים כבר אמר רב שלושה מתירים את הנדר במקום ש >> אה היינו כך חכמים לא צריך להגיד לי אומר לו חדה מכל לחברתי אתמה באמת רב אמר דבר זה רק פעם אחת מכל זה הבינו את השמועה השנייה אחיד רבים הלכה כרבים אפשר להגיד בשם רב אפשר להגיד לשם >> משנה השוחט את הבכור ונודע שלא לחכם יעני שוחט בכור לפני ששוחט צריך להראות אותו לחכם חם שאורה אם זה מום קבוע או לאשתו אכלו >> ונודע שלא יראה הוא החכם קודם שחיטתו מה

הדין מה שאכלו אכלו מה שאכלו כבר מבשר של הבכור אכלו להחזיר להם הכהן אדמים הכהן שמכר להם את הבשר בשר חזיר את הדמים של הבשר שאכלו. אפילו שאכלו ונהנו ממנו, כנסו כנסו חכמים להחזיר להם את הדמים. למה?

מכר להם בשר שאסור באכילה מן התורה. איך אתה מוכר דבר כזה? תחזיר הכסף. >> ומה שלא אכלו, הבשר יקבר.

אסור לההנות מבכורתם. ויחזיר את הדמים. הכהן שמכר להם את הבשר החזיר להם את הכסף למה זה לא ראוי להכילה הוא מכה למה חזר על זה פעמיים מה כתוב פה לא כתוב להם יפה זה יפה כן וכן השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפה. אדם שחט פרה מכר אותה לאחרים והכל נודע שהיאטרפה.

מה שאכלו אכלו. אז זה מוכר את הדמים שבשר שאכלו. מה שלא אכלו הם יחזירו לו את הבשר והוא מה זה מה שאכלו? אכלו >> ומה ויחזיר להם המוכר את הכסף של הבשר שאכלו.

>> ומה שלא מה שלא אכלו יחזיר לו את הבשר ויחזיר להם את הדמים מחרו לגוי אוטילו לכלבים הוא לא גרם להם לאכול אתה מבין מכרו את זה לגוי אם עדיין א שילמו לו את עבור הבשר אם עדיין לא שילמו לו ישלמו דמי תרפעה רק דמי תרפע ואם כמ שמו לו לא יחזיר להם מוכן את ההפרש זה כמו בשר שנמכר בזול לא להחזיר את ההפרשי כותב שכן >> כתוב מפורש במשנה מחלרו לעוב כוכבים תלושלמו דמתרפה אם כך שילמו כתחילה >> אם כבר שילמו שילמו לא מחזיר את

ההפרש >> אה כן ככה זה אולי כי אם לא שילמו שילמו כבר >> אם לא שילמו אז אין מה להחזיר אותם רק אם הם שילמו אפשר להחזיר את המטה >> אה יחזיר להם אתה הפרש נכון >> צודק צודק הם לא שמו הם שמו בבשר טפה בסדר ככה זה תנו רבנן [צרחות] המוכר בשר לחברו ונמצא בשר בכור או מוכר פירות לחברו ונמצא טבלים אוי ואבוי לא מאוסר >> או יין איזה חבר או יין ונמצא יין נזרך צריך לעסר לב >> מה שאכלו אכלו להחזיר להם המוכר את

הדמים ששילמו לו כסו החכמים לא ככה אמרנו במשנה תקן את מה שאכלו לתקן >> רבי שמעון בן אלעזר אומר דברים שהנפש קצה בהן יחזיר להם את הדמים ששלמו לו למה אפילו שאכלו זה לא נחשב שנהנו >> כמו טריפה >> ושאין הנפש קצת בהם >> טבל טבל הנפש >> תכף תמצא מה חכה ינקה להם את הדמים כל מה שנהנו מאכילת הדברים יחזיר להם את שאר הדמים מלבד מהנאתם ואלו אין דברים שהנפש תקצה בהם נבלות רפות שקצים ורמסים ואל אלו הן דברים שהן הנפש קצה בהם בשר בכורות

טברים פירות שהם טברין ויין נסך כשה הגמרא בכור אתה אמרת לי שזה דברים שאין נפש חצה בהן לכן המוכר לא מחזיר להם את הדמים ולמלא מה הפסיד אתה אמה הפסיד אתך ואמר לה ישראל שך קנה אתה בצור בכור מן הכהן מה מה הפסדתי אותך ש שאכלתי את הבשר ששלם עליו הרי זה בכור טם והיה צריך לקבור אותו כדין בכור שנשחט תם וכיוון שיצריך וכיוון שכן שצריך לקבור אותו תחזיר לי את הכסף לא הפסדתי אותך כלום אתה הפסדת אותי שמתי לך כסף ואכלתי בשר בכור ואני צריך

לקבור את זה אז זה למה למה גיד לו אדוני מה הפסדתי אותך שאתה הפסדת ממודך אנו הייתה צריך לגבור את זה >> אסור בהנע >> להצריךה כגון דזמים לה במקום ומה דמר להבא אכלת אבל מחזין לי ושרני עליי כרבי יהודה אומר הוא נתן לו חתך בשר מהבכון איפה מקום שהיה בו את המום ואתה אכלת את זה ואם לא היית אוכל את זה הייתי יכול להראות את זה לכהן דעת רבי יהודה כמו דעת רבי יהודה שגם אחרי ששחט מראה לחכם והיה מתיר לי את זה ונמצא ש

שהוא קבוע והיה מותר לאכלו אז מה שאתה אכלת אתה גרמת להפסד לכן יכול הכהן לצבוע ממנו ששלם לו תנאתו מן הבשר >> אז לא קוצים אותו לשלם לא >> לא אבל זה פה בגלל שזה היה פה מדובר באופן שהוא הוא אכל איפה המקום ה המום >> אכל כתובזים בן אדם >> אז מה אז איפה תחזיר אין זה הלך >> לא כהן מחר לא כהן מכרנו את זה >> אז מה אני השם שהוא מכר לי מקומות של בסדר אז זהו הוא אומר היית מחזיר לי את זה

לא היה בעיות >> כל טוב כל טוב שבוע טוב צריכה כגון דזבינה במקום אומה דמרלה אמר לו הכהן ישראל אליו דאכלת אבל מחזנה לחכם בשרני עליי כמו רבי יהודה >> עכשיו זה דין אחד טבלים >> [‏צחוק] >> זה דברים שאין הנפש חצה בהם. לכן אין המוכר מחזיר להם כל הדמים ששילמו עבורם, אלא מנקה מהם דמי הנעתם. ויאמר לו הכונה למוכר שלא הפסידו כלום במה ש למה הם אסורים באכילה. מתרץ הגמרא אבל מתקנין להו והכנה להו היית מחזיר לי הייתי אני מעשר אותם מתקן אותם הייתי אוכל

נמצא שהפסדת אותי בזה יין נסך זה גם הדברים שאין הנפש קצבה לכן המוכר מחזיר את הכל הדמים לכן לא מחזיר את כל הדמים אלא מה מנקד דמי הנאה אז מה אז אמר כונל המוכר לא הפסדת לך כלום זה אסור אסור בהנאה לא מדובר על ידי תערובת ערב אותו ביין היתר ויכול למכור לעומת כוכבים חוץ מדמי איסור שבו >> כרבן גמליאל כרבן שמעון גמליאל דתנן יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה בא רבן שמעון בן גמליאל אומר אם אחר כולו לא עובד כוכבים חוץ בדמי יין נסך

שבו הנקה אותו בדמי כולו אגם אני ככה הייתי עושה >> כן זה היה ככה >> מה זה זה הנפש לא קצה בו כשהוא מעורב עם כשר אם הוא היה נסך מלא הנפש קצה בו ככה יוצא ואם הוא היה מעורב עם כשר הנפש לא קצה בו >> לא בגלל הוא אומר לו זה אסור בהנאה מה הפסדתי אותך זה עכשיו הטענה אדם עלה כל פיסולי המוקדשים משנה עכשיו זה פרק שישי כל פיסולי המוקדש זה מה הפרק >> על אלו מומין על אלו מומין שוחטין את הבכור מדמד אותנו

המשנה על אלו המומים שזה בעל מום שנאכל בלא עקרבה בלי להקריב אותו על גבי במזבח מותר לשחוט את אותו ולאכול איפה מה נפגמה אוזנו מחסחוס כלומר ניתן מקצת מתינוך האוזן תינוך האוזן זה ה >> הקשה לא לא חוזר >> חלק הקשה איפה הכותל הזה >> בפנים פה זה >> לא לא זה >> לא עליה פה פה בפנים איפה הכותן מאחורי הכותן זה אחורה >> זה כן [‏צחוק] >> איפה הקשה >> ופה מה זה בפנים בפנים מה זה החלק השרי >> לא אבל בפנים >> חוזר שלא

חוזר מן החסחוס אבל לא מן העור לא איפה עליה הרקה שבאוזן שמה זה חוזר ונרפע אתה רואה יש באוזן גדר אמצעי זה נקרא ככה אומר רש"י בפרשת מצורע >> גדר האמצעי זה גדר האמצעי אתה רואה פה >> זה אוזר של בנו זה בהמה יש כמו ש >> אה לא יודע כן נכון [שיעול] [‏צחוק] סתמה כל האוזניים אותו דבר לא >> אוזן של עז אוזן של בן אדם מדלד כזה >> לא אבל יש לו כזה יש לו פה ארוך אמרנו שהוא יוצא החוצה גם כן >> הוא

יוצא ראשון >> ס אותו דבר >> מאיפה לומדים עליך הכל מהבהמה אתה חושב קה אף על פי שלא חסרה זה מום נסדקה אוזן אפילו שלא חסר זה כבר מום נקבה קרשינה או או שיבשה >> או שיבשה מה יש לך קרשינה >> הניקבה מלא מלא קרשינה גודל גרגיר כזה של קרשינה הגמרא תגיד מה זה זה כמו עדשה כזאת או שיבשה.

איזהו יבשה? כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם. זה נקרא יבש. רבי יוסף בן המשולן אומר, יבשה שתהה נפרכת.

אתה ממש אותה ביד מתפוררת. גמרא. המי פיסח בעיבר כתיב למה זה נחשב למומין אזה החור בתנו בחוס למעלה ומה כתוב פיסח אור עברור זה עברור דווקא פיס זה מום שפוסל זה כתוב בתורה אומר לו כתיב בנמי כי יהיה בו מום >> כל מום כיהיה בו מום וא כייה במום כלל פיסח או עיבר פרט כפרט אין בכלל משה בפרט פיסח ועבר אין מדי אחרנה לא זה כלל הופרט >> חזר וכלל >> פסח זה הכל ואחר כך כתוב א לא סליחה א >> כל מום >> כל מום

זה כלל פיסח או עיבר פרט כלל ופרט אין בכלל מה שבפרט פיסח דווקא אפשר לפור אותה לפסח ועיוור מדי אחרינה לא כל מומר עוד פעם בסוף חזר וקנל כלל פרפרת וכל הדן כאן הפרט >> מה הפרט מפורש מומין שבגלוי ואינן חוזרים כלומר לא נרפעים לעולם אף כל מומין שבגלוי ואינם חוזרים אבל אם זה מומני בראות בכל מיני מקומות כאלה פנימי לא זה לא מור >> בלי טריפה מ >> טריפה זה טריפה ואם אמר הפרד מפורש מומין שבגוי הוא בוטל ממלאכתו אמרו מבטל את העבר מהמלאכה למה

פיסע ביטלת אותו מללכת עבר לא רואה [כחכוח] ואין חוזר אף כל מי שבגוי הוא בוטן ממלכתוב אינו חוזר על מה נתן פגמה עוזו מן החסחוס ולא מן העור נסום פגימת האוזן זה לא מבטלת מ שמיעה הוא שומע. אתה קורא לו, אתה אומר לו תרים את זה, תיקח את זה הוא שומע.

אתה אומר לו אתחוש בו, הוא שומע. הם ככה מבינים את הכל מה שאתה אומר להם הבן. >> נגיד זה לא. הגמרא אומרת כל מום רע ריבויהו כל כל בא לרבות כל מום אפילו אין לו בתנטו לא דורשים איזה כלל ופה תוכלן אחי מומין שבסתר נמא נרבה מהבכור שנשחט עלם על תנן למדנו בפירוד אמר אמרנו שמה בפרק הזה עוד מעט נלמד ב הפרק הגמרא תפרט מומין שמפורטים במומי הפה מה היא אומרת חוטין החיצונים חניכיים שבאמצע הפה שנראות כלפי חוץ שנפגמו ושנגממו חסרו מעט נסדקויצניות >> זה החיצוניות

והפנימיות שבעומק הפה שנעקרו >> מה זה חיצין זה שיניים >> לא חניכיים יש מחלוקת >> שנעקרו שמע נעקרו אין שזה מום גלוי אפילו בפמיות נפגמו ונגממו לא >> למה מכל >> נכון >> הנה מתנן חוטין החיצוניים החניכיים שבהם מתעפה הנראות כלפי חוט שנפגמו שנגממו והפנימיות שנעקרו זה מום משמע נעקרו אין זה מום גלוי אפילו בפנימיות זה מהשפתיים כבר נראה אבל גמימה פגימה לא ניכר דווקא שהוא פותח את הפה >> אבל אבל זה גם שהוא סוגר את הפה כמעט זה זה ידוע אבל נפגמו ונגממו זה משה

בסתר לא אומר בעינן מומר ולקע הבכור מתנובל מומרע שהבכור מתנובל על ידו וזה לא אם זה לא בגלוי זה לא מומר >> יא אחי אם הוא עובר נמה שיפסל יש בזה יש בזה נמול אתה אמרת לי כל דורשים כלל פרט מום עובר למי יפסן למה יש בזה נבול זה נקרא מומרע למה תנן ולא מן העור חוזר במברי למה לא >> אמרת ניבול תופס למה לא הגמרא מתרצת מום עובר סברהו שאין הבכות משחט על ידו סברה למה קחומר [נחירות בוז] שתה מפרג לא פרקינן אין להווה בשחט

שחטין אין להוה את פסולי מוקדשים נבדין עד שיהיה בהן >> מום קבוע משחט שחטינ בכור שהוא לא צריך פדיון תניה מאיפה יודעים שלא פודים במום עובר נתן עם כל בהמה ומאה אשר לא יקבו ממנה קורבן השם ובעלם מומין הכתוב מדבר בהמות שקדשו תמימין ועכשיו נפל בהם מום וקרא א פלא קראת טמאה פלא חשבת טמאה בגלל שהיא לא יכולה להרכיב אותה בקורבן אתה אומר במע ממין שבדוע הכתוב מדבר בבהמה טמאה ממש סוסו חמור כל הדברים האלה אומר כשהוא אי אפשר לומר ככה כשהוא אומר ואם בבהמה אתמאה

ופדה בערכך הרי בהמה טמאה אמור מה אני מקיים אשר לא יקרבו ממנה אתה יודע על מה זה אומר ואומר זה בעלי מומין שנבדו עכשיו יכול יפדו על מום עובר אתמר שלא יקריבו ממנה קורבן השם מי שנקריבה הכל עיקר יצד זו שאנקרי היום אבל למחר תתרפא ואפשר בתמא אם כן >> פיסח ועור למני כל מום רע מרבה כל מום אפילו מום עובר מה ש דווקא מום קבוע אז בוודאי נטמעת מכאן מום עובר נסדקה למה בן הקרשי >> נסתקה אף על פי שלא חסרה תנו רבנן >> כן

זה עוד תירוץ היא בעיתימה הסדק כלשהו הפגימה בין בידי אדם בין בדי שמיים גם נולד כך פגמום מכל דסדק בידי שמיים לא זה לא דבר מסתבר בכלל אלא צדק ופגימה בין בידי שמיים בין בידי אדם וכמה שהוא פגימה עד שתחור בציפורן זה קטן >> הסכין כמו של הסכים >> לא הוא מעביר את האצבע על האוזן עוצר לו הציפורן >> זה הפגימה שפוגמת את הסכין >> תודה נקבה מאלו לא קרשינה כן תנו רבנן [צרחות] כמהניקבת האוזן ולא קרשינה רבי יוסף רבי יהודה אומר עדשה נקב גדול זה

יותר מקרשינה ואיזו יבשה אם תנחה ואין מוציאה טיפת דם רבי יוסבן משולם אומר יבשה כדי שתהיה נפרכת זה יבשה אתה נוגע בה ביד מתפורר תנא קרובין דבריה שווין דברן דמן למה דתנקמה ורבי יוס בן המשולם טובה עיקה בין אוזן שהיא לא מוצא אדם לאוזן נפרכת או איזה קרובים דבריהם זה הבדש גדול אלא דתנקמה רבי יוסף ברבי יהודה שיעור עדסה קרוב לשיעור קרשינה זה אומר אז אז אמרנו בברייתא כשינה זה יותר גדול >> רבי יהודה אומר כעדשה כעדשה אין בצעדשה לא הורמין היא >> מרצע אין אלא

מרצע שלרצוע את האוזן של האבן נרצא בשש אין לה דווקא לרצוע אותו במרצע מנין רבות סול סול זה כיסם מחודד סירה זה קוץ והמחת והמכדח והמכתב זה עד ברזל אתמנמ ולקחת את המרצע כל דבר שנקח ביד דברי רבי יוסי ברבי יהודה רבי אומר מצע מה מצע מיוחד של מתכת אב כל שאין מתכת אבל לא לא קוץ לא סירהץ לא משהו שקר >> בקטני שפה אמר רבי ידן אהזר ודן >> אמר רבי אלעזר ידן בריבי היה דורש יהודה ברבי עדה אדם גדול דורש כשאין רוצין אין רוצין

אלא אלא במילת זה בעליה בעליה החכמים אומרים אין עבד עברי אין הנחה כך אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעל עלמו נפס לעבודה ככה ואם תאמר במילת היו רוצאין איך הבית כהן נעשה בעלמום בתנוך הזה במילת הזה שמה הוא לא נעשה בעלמום אז למה לא רוצים אותו >> הוודאי הכהן יכול לעבוד בבית המקדש היא אוהבת לעולם שהוא רצה אותו הוא גם ודאי גם במשהו אותו >> מה אתה שואל קושי של הגמרא >> הנה אתה לא נותן לדבר היה דורק שאין רוצעין אין רוצאין אלא במילת

בעלייה חכמים אומרים לא אין עבד דברי כהן נרצה אלה מקום שנעשה בעל מום ונפס לעבודה שם אבל אסור לעשות כן למה ושבת משפחתו למחורז שמשפחתו שיכול לעבוד בבית המקדש ובזה יעשמו ואם תאמר במילה רוצים איך הבית כהן נעשה בעלמום?

לא נעשה לא נעשה למה חוזר ונרפע אז למה לא רוצאים בדברי כהן? חדשה אפילו פחות >> אמרנו במשנה שמןור זה מום עובר לספו שעליה לך עדשות ודאי עדשה קדשינה זה גם אותו דבר אתה אמרת ש >> אלא ה אין רוצים אלא בגובה של אוזן שנעשה בעלמום ולכן לא רוצים עבד כהן עבד עברי כהן אבל בכל זאת אתה ראית פה שעל ידי רציעה נשאב בעלמו עמום ואיך אתה אמרת לי רבי יוסף רבי יהודה שהוציא במחת ונעשה בעמ אפילו שאין לו כעדשה אמר רב חנה בר קינה לא

קשיע כאן נשחוט כאן נפס מה שאמרנו צריך שיהיה נקב כעדשה >> זה יקרה זה את הבכור בחוט לשחוט אותו כאן מה שאמרנו שבנקב שלא כעדשה זה מון זה לפסול את הכהן מהעבודה והוא עדין את הבכור מהקרבה הרבה מאמין יש שפוסלים אבל לא מטירים שחות בחוץ תורת בעלמום פוסל אותו מן הקריב אז זה לא מתיר אותו בשביל לשחוט אותו על זה >> לשחוט זה עדשה ודווקא ולא קרשינה >> כך משמע כך משמע >> זה >> מה יקרשינה >> מה עיקר שינה אמרב שבריה הינדה מה זה מינדה

הזה >> לאה אינדה גדול תמרינטי >> קנית קוטנית תמר אינדי מה פתאום אתה יודע מה זה תמר הנדי זה גדול כןד כמו תמר הנדי מאנדואה כן ש הלשון הזה ה מכירים אותו >> בעומרב שהיה מרבונר רבא הבונה הגדול נקב אמרנו כמו כרשינה זה מו מה זה >> כרשינה הנכנסת ביוצאה או קרשינה העומדת בדוחק >> צריך שיהיה גדול קצת שיכול לצאת לעבור יפה או שאתה תוקע אותה שם בדוחק >> זה גם כך שינה >> אמר לו לא שמעתי >> אבל כיוצא מה שמעתי בני בדין אחר תנן

השדרה והגולגולת שחסרו לא מטמאים באוהל כמה חיסרון בשדרה ולא יהיה מטמא באוהל שמר אומרים שתי חוליות בתלון אומרים חוליה אחת ובגולגולת בית ש אומרים כמלא מרדע בתלון אומרים כדי שינתן החי וימות >> מן החי >> מן החי כלומר ש יהיה טרף והטיב רב חסד דוד וכמעיל לה כדי שינתן מן החי וכמה השיעור אמר לרב תחליפה ברבודמי חי אמר שמואל שרוג כסלע והתמר רב ספרה אמר רגע אבל זה באמצע רב ספרה אמר שמעתה אמר לה כלומר אמר לו רב לרב סבודה שמעתה דברי שמואל זה שמועת האמורא

ושמואל ברודה אמר מתניתה אמר לי זה לא שמועה >> וסיימניך תנה רב שמואן בר יהודה אתה רואה תנא מציאנו הרבה בשס מוזכר בלשון מה שלא מצינו לרב ספר אז זה סימן שרב שמואל בר יהודה אמר מתניתה ואמר לה אם כן עשית דברי בית שמאי בדברי בית הלל אחד מקדע קישור סלענן מאור שלא נעשה בדי אדם שהוא מלא גרוף גדול וזה יגרוף שן בן הבטיח אמר רבי יוסא וישנו כראש גדול של אדם נעשה בידי אדם שרוקו מקדח גדול של אישה שהוא בפודיון של הלתקים שסוג מטבע של

אל תתקים כשלנורי וישנו קמ לו נקב של עול השתיק >> השתיק [‏צחוק] זה ארוך ארוך >> בסדר אשתי קר אשתי קר אבאבא >> [גניחות] >> מישהו צריך להגיע הבנתי בכל אדם >> מה פתאום סתם בכל אדם לא יכול >> לא שמעת >> מי אמר לך דחיש >> לא שמעת אף אחד לא דיבר איתי מילה לא משנה אם קרה צ כל יום ליד 14 לפחות שבדרך צך כן כן כל הלמות >> אז זה הרבה הבדל >> הם >> הלכות קודם הלכות או קודם מה עושים מבחן >>

מאיר קודם הלכות או קודם מבחן איתה פוליטיקי תי גם שיש פה כנראה שס לא יודע מה זה שאלה ב לעשות אבל אני כתבתי איזה כמה דרישות מהם לפחות נשים את כ >> אני רוצה למחות בהם שהם ככה התנהג יפהכור אדם >> מדוע בבכור אדם >> מדוע בבכור אדם לא יכול לפסוק לעצמו שאמור נפל בו מום קבוע ובמעשר בהמה יכול לפסוק לעצמו >> למה בבכור הוא חשוד הוא רוצה כסף חשוד אבל שמה הוא יכול להתיר לעצמו בלי כל זה בכל העדר יעשה מוכה קדוש >> בבכור הוא

חשוד גיע >> שמה שעשהמו שיעשמו יכול לעשות מו בכל העס >> אבל בבכור יכול להטיל מום לפני המעשר בכל העדר במעשר מה הוא חשוב >> אה לא במעשר >> במעשר הוא יכל >> למה כי במעשר >> במעשר אני טעיתי כמי בחור זה במעשר במעשר >> זהמעשר חשוב >> מעשר הוא לא חשוב >> הרב זה מעשר חשוב לא >> הוא יכול לעשות לפני זה אחרי שיהיה קדושת מעשה אין לו בעיה שלמה >> שלחתי לך מדוע הכפיד רב [נחירות בוז] ששט שלא אמרו דבריו משמו למה שפתותיו דובבות

>> אם לא אמרו בחייו בטח לא יגידו מצהבות [שיעול] >> טובבות בקבר כמו יין >> כאשר אומרים ישמו >> זה כמו יין יין תומר אסתר >> יין תוסס כשאתה מתעסק איתו פה >> גם במקום אחר הוא תוסס אתה יודע את זה >> מה איך אתה [כחכוח] בז אתה לא זוכר בסמעון שאל את רבי שמואל מעשר בהמה של יתומים האם מותר למכור בשרו לאחרים וקצד מוכרנתו >> לא מותר לקרור אותו בהתליז רגיל על דין דאוריתא מה שמ האם מותר לכהן לתת לישראל שכל מבשר הבכור כתוב כחזה

התנופה חשוקימנך יהיה >> ישרים לכה זה מחלוקת מחלוקת >> בתשמילא מאיפה לומדים >> חיים רק לכהנים >> בית שמאי אסור >> למה כמו חזה התנופה וקשוקי הימין >> למה ואם כחזה התנופה זה מותר בני >> חזה התנופה >> אתה בניך ובנותיך >> זה פשוט ששלמים זה מחלוקת שמסת >> לא חסר סוק של מתנות חזה התנופה >> אה יפה יש לי בראש >> ה אסור לבית שמאי מותר >> לבית שמאי אסור דן את זה >> ה ה זה ד איזה עכשיו אחרי זה אחרי זה >> אה

טוב שך אתה אתה עקבת אותי אתה מקבל על זה מתנה לאט לאט כן >> ולבית עדן מה >> למה מאיפה לומדים דוקא בט >> הטמא והטהור יוכל >> והטהור >> יוכלנו >> אז מה זה מה זה טמא וטהור מה זה אומר גם >> הבנתי >> ה הגענו איפה רבי עקיבא >> אפילו לגוי למה יש פסוק הצבי וחיה רבי עקיבא אפילו לגוי מן צבי וחיה שלוש דורות יש פה האם מותר למרוח את האוזן של הבכור אוכל מתוק את האוזן כן כדי שיבוא הכלב לאכול ישים לו שמה

דבש אולי >> לאכול ויעשה מום מאיפה לומדים את זה? אסור כל מום >> כל מום לרבות גרמה גרמה >> חתך אוזן הבכור בכוונה לעתיד במום ואחר כך נפל במום אחר האם מותר >> הבכורת >> רבי אליעזרעולמית שלוש לחכמים אני מחכה שייפול בו עוד מום ייפול בו מום אחר ואז ישחר >> עוד מי אומר >> זהו רבי אליעזר חיש רבי מאה >> רבי שמעון רבי דסור במנשה >> סורם אוזן בכור ומת >> מה מה עשה לו צרם לו אוזן >> וכעת הבכור הבכור >> מי הבן אדם

>> וכעת הבכור אצל בנו שירשנכסים >> לא כנסו את הבן >> האם כנסו בנו אחריו ואסור לשחוט או מותר >> לא כנסו את הבן או מותר לשחטו >> מותר לשחות והבן פטור >> 100 >> בבקשה 100 הלכות רוצה לא מכיר אני לא מכיר לא יודע אם רבי דוד אומר שיש אז תעשה אין בעיה לא מכיר אני לא זוכר אולי הוא יודע כן כן כן חכים נכון בסדר >> הלכות אנחנו הגענו בסימן רפד הלכה ו >> כן הוא אמר לי שאני קפצתי שתיים למדתי שתיים אחד יותר

אז אני אחזור A >> כל הכבוד שאתה יודע פסוקים >> אין המבטיר מפטיר עד שיגמור הגולל לגלול את ספר התורה >> כן אתה רוצה שנקרא ה >> אם נשתתק המפטיר באמצע ההפטרה בא לסמן לא יתחיל במקום שפסק הראשון צריך לחזור להתחיל במקום שתחיל הראשון כמו בספר תורה עוד דבר בשתיים נרים את ההפטרה תר כלל המשתמים עכשיו ו אין המפטיר [נחירות בוז] מפטיר עד שיגמור הגולל לגלות ספר תורה למה הגולל צריך גם לשים לב על ההפטרה לשמוע אז דואגים לו אה את הבעיה הזאת זה רק צכנס

>> יש להם ספר הפטרות >> לא הם הם בסוף הקריים את התורה זה התורה גוללים אותך זמן גוללים חושרים חסים יודע אם סוגים זמן לח >> אבל את הברכות ההפטרה אפשר בינתיים >> בזמן שהוא גול >> כן אחר >> הרב אלישיב אומר >> גרישה >> בשבת שהפרשיות מחוברות מפטירים בהפטרת פרשה שנייה שבה מסיימים את הקריאה ונעל ונהגו להזכיר אחר קריאת התורה נשמות אמיתיים ולברך עוסקים בצורכי מצווה ציבור כל מקום [נחירות בוז] לפי מנהגו >> כן גם היום עושים נשמות כל אחד בעלייה שלו מזכיר הנשמות שיש

לו כנראה אצל האשכנזים זה בסוף הכל לא בזמן >> ונוהגים לומר תודה רבה >> נוהגים לומר יהיה יקום פורקן >> ואין בזה משום איסור תחינה בשבת גם נוהגים להגיד רחמים בכל יום שהן אומרים בו מה זה צידוק הדין >> צדקתך צדקתך צדקתך >> אה שלוש פעמים צדקתך >> כן [כחכוח] >> אין אומרים אותו לכן כשיש חתונה או מילה ויש אומרים שאין אומרים אותו שמכין החודש מלבד בימי הספירה בכל זה אחר המנהג אני לא יודע מה זה יקום פורקן לפני הורים מן שמכן >> אתם אומרים מיקום

פורקן חסידים >> אני לא יודע אפילו מה זה מאוד יפה >> יש לזה מהנגינה כן זה כמו הספט כזה >> אתה מה נקרא לטאי או חסידי אני נקרא בן של הוא לא אשכנזי >> אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבורקפורק משמיה חינ חיזה חזריה דשמיות גופה רה זרה חיה בקימה זרדי לא יפסוק ולא יבונן ורבנן חברותה קדשתה ד ישראל בבבל שק שגוסו שמסיפ תמיד תמיד תלמידו מה קדעל יברך סון יפש חיה סגון ונקה ופרקו ומכל מרן בישי זה כולם מחכים לזה זה

קרצ >> זה הפה נכון >> כן זה לשון זוהר גם את שיר הק >> זה אחר כך מוסף בסוף >> חייבת >> בסוף בסוף >> לפני מוסף >> אצלים את זה >> ואז הוא מברך את הילד צר >> אוי אוי אוי אוי אומר נשמה היהודית מתי זה 10 ל12 פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שניים קרב ואחד תרגום כדי להשתיב פרשתיו עם הציבור אפילו עטרות ודיבון צריך לקרוא את הפסוקים שלושה פעמים לקרא טוב אולי מחר

נחזור זה צריך ללמוד טוב למה צריך זה דבר גדול כל המשלים פרשתיו עם הציפור משלימים לו ימיו ושנותיו אדם רוצה סגולה לריכות ימים שלוש פעמים נקרא >> איפה כתוב שלוש פעמים שניים מקרא ואחד תרגום >> כן שלוש פעמים בדיוון >> כן יגיד שלוש פעמים את המקרא שלהם >> אין צה ועוד פעם אותו דבר תרגום אותו דבר >> זה הרבה דברים יש שתרגום אותו דבר 56 >> אה >> בסדר נשתדל כבוד הרב כל אני משתדל >> כן מתחיל לנצח עד שיגיעו קודם כל אם אניר מה הוא

קורה פה >> הרמבם אנחנו דף קצג הלכה ד במים אמורים במות החמה מדקשנופל בינינו מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים כן מוצאי שבתות ים טובים אני מתפלל בינינו צריך לומר הבדלה בחונן הדעת שבתות ויטובים מתפלל שבע ברכות חות תפילה ותפילה מארבע תפילות של אותן של אותן של אותו היום שלוש ראשונות שלוש אחרונות ברכה אמצעית מאין אותו היום שבתות עוד מברכה אמצעית מקדש השבת ברגלים חותם בה מקדש ישראל והזמנים ואם היה שבת ויום טוב חותמים בה מקדש השבת וישראל והזמנים בראש השנה חותבים בה מלך על כל

הארץ מקדש ישראל ביום הזיכרון מן השבת חותם בה מלך על כל הארץ קדש השבת ויום הזיכרון >> קדש השבת וישראל ביום הזיכרון עד כאן ברוך אני צריך ממהר ו הגענו ו זוהר ש אורך ימים בריאים ושמחים תהיה בריא עניין דרשה >> איפה אנחנו נזרן ענימח ענימין גן כך קרוני כיוונים כדיונים כדמנו צוות כת לא עוז לא ישמע תקונה דעל עיני שער משעור של מנס שבקס גן תחדן בהחדן בה כס השם פקחים בזמס פרשנופרשן זה כמנתה חר עינין חמנה פקחה וסתחן סתחן בחבר די חין כפי דיני

לישראל כתבור למה תשו הקיצ ארבע גובח בתפילין ברחה שקרון קרון עני השם מגבנו כמה דערה כתיב אחד שבעה עיניים מסת אדוני אלוהינו שקטרו אבותינו לפניך את כתורת הסמים זמן שב בית קים כאשר >> ציוית אותם משה כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח לך סמים נטף ושח בנה ולונה זכה בד בבד יה ויאמר אדוני אל משה קח לך שמים נטף ושנתח מן הסמים ונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קעמים נטף ושושח בנסמים זכה בת בבד יהיה יהיה בבד בת זכה ב ויאמר יהיה

בבד יהיה בבק הזמור הו חזו הנושא שמדב איך שבו ועשית אותה כתוב כמה קודש שקת ממנה נתת מנה לפני הד מועד שעך שמ קודש חדשים תן לכם קטיר עליו אהרון כתור צמים בבוקר בבוקר טב את כטע אהרון את הנרות בין 40 הקדות מלפני אדוני לדורותכן תנו רבנן פטום הכורת קצת 368 מנים היו בה5 כמני נמות לחמה מנה בכל יום חצי טוב בבוקר צב שלושה מנים מתרים שמהם מכניס כהן גדול ת מהם נוע עונה כיפורים חזרן מרטשת בערב יום הכיפורים כדי לקדקה מן הדקה סמלו הן הצורי

והציפור חימוש 70 משקה שישה 16 מניק שעופה שלושה כי תשעה ואם לא חמר ברק מלעד רובע שן שור רבי נתן הבבלי אומר אף כיפתן כלשהי אם נתן בדבש פסח רבן שמעון בן גמליאלצור מצת התקרש למד כדי לשחת עזה והלו מרגליים יפין אשר מחזים בפש פני הכבוד תני רבי נתן אומר שהוא שוחק הדכת ותבדק פני שהכל אוי ואב יפה לבסמים פתמה לחצ שביע שמנו אמר כלל אם כמ קשרה חדש 70 שנה טבה שחצור טוב שד שדם יכול לעמוד מפני רחב ולמה אין מערבין בדבש פני שתורה כחוס

דבש תרומנו של אדוני ויאמר עליהם ישראל כן אפס עשו כחו מזמר ש מנחה מעד צורי ומעד דבש נכות ולות בוטנים ושקדים יאמר עליהם ישראל ביהן אם כן אפוזות עשו כחו מזמר הארץ בכניכם ורידו לאיש מנחה מעד צורים ומעדשכות ולות מותים ושקדים יואמר עליהם ישראל מזכשורים דבש כות פנים מושכדים קח משה זקני ישראל מריהם לכם צוחות הפטח תם פסם בסוף געתם אל המשק שתי המזוזות מן אדם אשר בסתם נותן צא מתח בתו בוקר ועבר אדוני לגוב אדם על המשקוף ועל שתי המזוזות הפתח ולא יתן מה שכתב

בתיכנגוף שמרתם את הדבר הזה נח לך בניך עד עונם והיה כתבו אל הארץ שכתן אדוני לכם כאשר דבר שמרתם את העבודה הזאת והיה כי אומרו עליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם ואמרתם זבע פסחו לו שבס בתפ מצרים בתנו ציל קשתחו ויסת מנורה זה בקשה שעשה את המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתורים מני בשעקנים יוצאים מצידיה שלושה כנה מנורה מצידה אחד ושלושה כנאמן מצידה השני שלושה גביעים משוכדים בקנה אחד כתוב בפלח שלושה גביעים משוכדים בקנה אחד כתוב בפלח כן ששתקנים היוצאים מן המנורה במנו ארבעה גבים שוקדים כפתורה

ופרחה וכפתור תחת שני שני הקנים ממנה וכפתור שני הקים שקנים יוצאים ממנה כפתורה ממחב ויעס את רות שבע זהב טהור >> כי קר זהבת עשה אותה ואת כל כני אדוני שעניין אותי ננגן כל בית אדוני אדוני להושיע גד ויאמר משה אהרון קח את המחת ותשעלה מזבע כתובות והולך מהרה אל העדה מכפר עליהם כצ קצב לפני אדוני חיננה גף ויקח אהרון כאשר דיבר משה וירצח גבע ויתן את כפרה יעמון בין המתים ובין החים עצמפה ויש שבעו משה פתח אוהן מועד והמגפה נעצר הר >> ויאמר משה חרו

כחמתר תנלי יש מזו לך מהרה אלה העדה חפר עליהם כי צא הקצר לפני הן הנגף ויקח אהרון כאשר דיבר משה געם יתן את הכתפיע עמוד בין המתים ובין החיים תעצר מגפה שמ ש פחול מועד והמג גפן עצרה ויאמר משה אלה קחת מחתם תנ לי אש ועל המזבח וסתולך מהר עכפץ לפניחנג קל כ שדבר משהו מכפר על עם עמוד בין המתים ובין מגפה ויש מגפה נחצה ואני אשיר צך לבוקר חסדך קדם מסג צר להצר ביום אני אשיר עוזך ואני אשיר בוקר כ חזך עוזך נצבן שוננו פנוענו

עלינו עלינו כ בסתר עליון בצד אד מעסי צודת מתו לא תיר מפחד פעלך מקצדך איפה ממניך עיניך תביל שומע אליך רעה ונגע אלוה כמך בכל דרכך על כפיים בשועתי אשת חצ גמור כלשה ותיתן ככ כשנים עז בעלה כנעני עוז והדר לבושה ותשעק ליום אחרון פיה פתחה בחוכמה חסד עד לשונה צופיה הליכות בית רבות בנות עז תנו אדוניך חג לעמך פי רצון מפניך כל החנו חסד כשמל כל צצה да