📖 הדף היומי מסכת בכורות דף לז📖 הרב בניהו שמואלי שליט"א יד מרחשון תשפז

בוקר טוב לכולם. היום אנחנו יום ראשון יום אחד בשבת קודש יד חשבון תשפז. הנה זכינו לשבת גדולה שבת לך לך פלא פלאות איך וכצד אברהם אבינו עושה ברית מידה והקדוש ברוך הוא כתוב וכרות אמו הברית אברהם אבינו עושה את הברית מילה בעצם היום הזה עצם היום הזה זה יום הכיפורים יום אדיר בימי שנה בא הקדוש ברוך הוא אומר לו אברהם אל תפחן תעשה גם ביום כיפור את תפרית מילה ביום הזה כי אני איתך ביד ביד שלך ויד שני יחד ונעשה את הברית מילה בעצם היום הזה

יש אומרים שבעצם זה בעקיצת עקרב מל בעצם של יצא תיבות בעקיצת עקרב מל היה עקיצה של עקרב מה עשתה עקיצה של הקרב עירתה הוא הצביע לו עקרב איפה למול הוא לא ידע בדיוק את מה למול את עורת הלב את מה איפה למול בא העקרב ו רכץ אותו טיפה אמר לו פה זה המקום ואז בא יצוע הקדוש ברוך הוא וחרות עמו הברית פאלה פלאות והוא הלך אצלנו כמה שהוא היה זקן אז לפני כן הוא הלך אצל ממרה ואמר לו תראה אני צריך תרופה לעצור את הדם בכיוון

שאני זקן והאדם שלי דליל ויכול או לשתות ללכת לרוץ הרבה אני צריך ממך אפר של עצה יש עץ נקרא עצה העץ הזה והוא עוצר את הדם אז הוא הלך אצל ממרה לקבל עצה זה לא עצה מה לעשות זה אפר של עץ עצה ששמים אותו על על הפצע >> וזה עוצר את הדו הלך לקבל עצה ממרה לכן אמר לו ממרה ממרא זה ראשי תיבות מהר מול רופאך אל מהר תמול אל תפחד ענר אמר לו עינוי נפש רע מה תענה את עצמך אל תמול אבל ממרה אמר לו

מהר מול רופאך אין הקדוש ברוך הוא ירפא אותך אל תדאג עכשיו חרי שמן ואברהם אבינו הודיע את שמו של הקדוש ברוך הוא בכל העולם זה לא דבר פשוט אז כתוב וירא אליו השם באלוני ממרה למה דווקא אצל ממרה דווקא שהוא נתן לו את העצה הטובה >> אצל ממרה ויראה עליו השם בינוני ממרה והוא יושב פתח האוהל אתה רואה אברהם אבינו הוא עובד מאיך הוא עובד הוא מכניס אורחים מפרסם את שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בעולם לא סתם אברהם אישה חסד עושה אורחים מביא

אותם יש לו ארבע כן ארבע פתחים לכל צד כל מי שבא תפל בא לשלם אומר לו לא צריך לשלם צריך לברך למי שאמר מי שנתן את זה תברך אותו תברך זה הקדוש ברוך הוא נותן מפרסם שמו של הקדוש ברוך הוא לכן נקרא אברהם אוהבי הקדוש ברוך הוא אוהב אותו את אברהם האיר את העולם עולם באורד נקי כל העולם היה חושך עד שבא אברהם העולם היה 6 אלפי שנים טוב אחר כך שני אלפים תורה בהתחלה היה עולם שש אלפי ענפים טוב שני אלפים טוב אחר כך שני

אלפים תורה אחר כך שני אלפים ימות המשיח עכשיו אנחנו שני אלפים ימות המשיח כולנו מצפים לביאת המשיח בעזרת השם בזמנו של אברהם הסתיימו שני אלפי תורהו חושך התחיל ארשלישי והרביעי שזה האיר את העולם בתורה מי התחיל עם זה אברהם אבינו הוא העיר את העולם על ידי חסד היה מאוד אוהב חסד אברהם בן נוע כשנפטר נח אברהם היה בגיל 58 בן נח בגיל 58 כשנפטר נחוא דיבר עם נוח מה היה בתיבע אומר איך בזכות החסד איך הקדוש ברוך הוא הציל אותו אותם בתיבה. אברהם אבינו אומר עמוד

החסד קיבל את הדברים האלה וידע אברהם מלבד שהוא גלגול של אדם הראשון והוא בא לתקן ח אדם הראשון באכילת עץ הדעת וצריך לעשות תיקון לאכילה והיה לו בית מלון משהו מבואר פתוח לכל ארבע רוחות העולם היה מפורסם בכל העולם באים לשלם אומר להם לא צריך לשלם ככה הוא פרסם שבו של הקדוש ברוך הוא פלא פלאות פלא פלאות היה לו כשי נמרוד בא אליו ואמר לו שהוא ישאיך אותו לכבשן האש.

אתה רואה את האש הזאת? אומר לו, "אני יכול דבר אחד להציל אותך." אומר, "לא צריך שתציל אותי." אומר לו, "אם אתה תשתחווה לאש, אני מציל אותך. אתה לא תיכנס לפה." אמר לו למה אני תתחווה לאש? אולי למים שמכבים את האש.

הלו המים מכבים את האש. אמר טוב תשתחווה למים. אמר לו אבל למה אני שתחווה למים? העננים הם מביאים את המים.

אמר לו תשתחווה לעננים. אמר לו אבל העניינים הם העננים מתאדים מהשמש. מה אני אשתחווה להם? אמר סתום שתחווה לשמש.

אמר לו טיפש אחד זה השמש בלילה שוקע הולך בא הולך זה לא לא הוא ברא את העולם יש מי שברא אותו את השמש אומר תראה לי אותו איפה הוא אומר תסתכל השמש אתה יכול להסתכל השמש זה אחד משל הקדוש ברוך הוא אתה לא יכולת טיפש אחד אתה רוצה נראה לך את הקדוש ברוך הוא טיפש מטופש ואז אז לא יכל להתרגז עליו זרק אותו בתוך האש. אברהם אבינו היה מהלך שמה ושמח ואז זה גרם שאברהם אבינו פרסם שמו של הקדוש ברוך הוא בכל העולם בכל העולם זה

פלא פלאות איך איך אברהם אבינו פרסם שלמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא בכל העולם כולו זה היה דבר פלא עכשיו ראינו בסוף כר עמו הברית כמו שאמרנו עכשיו אברהם אבינו עם כל זה שהוא עשה ברית מילה זה היה יום השלישי למילה ואז הוא קרא אברהם אבינו מחפש אורחים שלח להביא לא אורחים לא לא מוצאים הקדוש ברוך הוא הצי חמה מנרתקה והשמש הייתה יוקדת אף אחד לא יוצא בחוץ. הודיעו ב בממשל ברדיו אסור לצאת החוצה סכנה >> אף אחד לא יוצא והוא מחכה מחכה מחכה

לא יכול בסוף מה הוא עשה ישב פתח האוהל נראות אולי יעברו הקדוש ברוך הוא והנה השם ניצב עליו הקדוש ברוך הוא רואה את הצער שלו בא לבקל אותו שואל אותו מה שלומך אברהם אבינו איך אתה מרגיש אני מברך אותך שתהיה בריא. פתאום רואה שלושה אנשים ניצבים עליו אומר גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה אמר לקדוש ברוך הוא מחילה מחילה יש פה יש פה הכנסת אורחים למה נראו לו המלאכים בתמות ערבים אז אומר אני צריך אותם מם היו המלאכים אומר המרם מגרמזיה שלושה אנשים ניצבים עליו

אנשים ניצבים עליו גימטריה מיכאל גבריאל רפאל הגימטריה שלהם אנשים ניצבים עליו ראתם אברהם היה שמח שמחה גדולה ויר והיה רץ לקראתם מפת החו מה זה רץ לקראתם היה צריך להגיד אחריהם ראית אדם רץ רץ לקראתם זה לפניהם הוא ראה אותם צריך להגיד רצח עליהם לא לקראתם כמן שהם היו מלאכים רון >> המלאך יש לו ארבע פניםפונים טלפון טלפון קשה רב המלאך >> יש לו ארבע פנים למלאך אז איפה שאתה הולך אתה רואה אותו לכן זה בערך עוד לקראתם למה גם שהם הולכים כאילו הם מאחורה זה

גם פנים בצד זה פנים כל המקום זה פנים לכן ויר וירוץ לקראתם לא אחריהם ויה קר בארץ לקראתם איך היה שמח אברהם אבינו איך כתוב בשיר השירים מלך אסור בטים אומר המדרש רהטים זה ריצה הקדוש ברוך הוא אומר בזכות שתי ריצות שרץ אברהם אבינו אחד לקראת המלאכים והר לקראתם ואחד ואלה בקרת אברהם אני אסור בזכותו אליכם אני אני איתכם כל הזמן פ מלך אסור איתנו עם ישראל בזכות ברטים שני ריצות אומר אברהם הוא אומר מה אומר להם למלאכים ישאלו תחת העץ שיגיד להם תשבו אדם אומר

לחברו בא לבית שלו והכל אומר לו בוא תשען שבטן שב אלא המלאכים לא שייכם להגיד לשבת.

למה? המלאכים זה לא תימנים. אין להם קפיצים ברגליים להתקפל. מלאכים כתוב ורגליהם רגל ישרה.

זה לא מתקפל לרגליים שלהם. לכן אי אפשר אי אפשר לשבת. זה רגל ישרה. לכן אמר להם ישענו תחת העץ.

אינם כיפולים. היה בודק בעץ הזה כתוב בזוהר זה לא היה עץ רגיל זה היה עץ מיוחד אברהם אבינו כל מקום שהיה הולך היה נוטע את העץ הזה כן היה שם העץ הזה הוא מי שצדיק ה >> פורס >> פורס כנפ >> כנפי השכינה היצה יותר למטה במעיין >> מים >> מים מעיין כן כן שורח >> רבותינו אמרו שורח זה אור חטא זה האור של השמיני למילה אורח זה גם מי שרוצה כתוב מי שרוצה ילדים יביא אורח למה זה יבוא לו אור חטא אור מיני למילה ראית

את שונמית איך היא נזהרה בהכנסת אורחים כתוב שם מאישה גדולה אומר הזוהר מכניסת אורחים הכנסת אורחים האישה עיניה צרות ברוחים השולמית הזאת הייתה שמחה מאוד בכל דק אומר הזוהר כל נשי עלמה כדחמן אורחין מצטערן בבד דחקלנה לה בעיה בעיה בשביל להם אורחים למה היא רוצה את הכסף ואת כל השפע בשבילה אבל השולמית פתחה להם רק תבואו >> והי היום כתוב ויבוא אלישען שונם אומר ה קולשמו עוני רבי שעה בן ברחיה אומר מי זאת השונמית היא אחותה שליש גשונמית אמא של עידו הנביא יום אחד אמרה אישה

שהוא נמיד לבעלה יש איש קדוש עובר עלינו תמיד אני לא יכולה בכלל להסתכל בתמותו אני מפחדת שלא אמות אני לא יכולה להביא אותו לבית בוא נעשה לו עליית כיר קטנה כל פעם שהוא עובר יבוא לפה יבוא למה יבוא אליי יבוא למעלה ישכב בעליה סדר לו מיטה כיסא שולחן ומנורה ושם ישב ככה עשתה בנו לו חדר יפה שמו שמו לו ספריה וכל מה שהוא צריך. איזה יופי. מיטה, כיסא.

אומר, אני אכין לו את הקורד שמה. הוא יבוא יהיה לו אוכל, נשים לו אוכל, הכל. הכנסת רוחים מסדרת לו קצת מחשי. בל >> כן, חושה שמזי, נסדר לו משהו טוב, רק יבוא.

אומר יום אחד אלישע זה מחשי של החלבים מס יום אחד אלישע שאל את הנער שלו תגיד לי מה עם האישה הזאת מה היא צריכה כל הזמן הוא עושה לי חסד היה באישה ענבים הנער אמר ליישע טוב תשמע אין לה ילדים אלישע הבטיח לה למועד הזה את חובקת בן אמרה לו אדוני זקן מאוד ואני חדל ממני אורך קנשים אל תחזה בשבחתיך אמר לה מה שאמרתי זהו זה אבל ככה היה קיצור ארתה וילדה בן וגידה את הנער ויגדל הילד יום אחד הנער יצא בקוצרים פתאום מת האישה שלחה

אל אביו בוא מהר נלך לנביא הלכו לאר כרמל שם היה אלישע אלישע נתן את המשענת שלו את המטה לגר חזי אמר לו כל הדרך אל תדבר בפיך מאומה רע אותו טוב, תיתן את המשענת בפי הנער והוא חיה. הגחזי הזה לא המיד בנביא. בדרך היה איזה אריה מת. תראה הטיפש הזה מה עשה.

אמר, "בוא ננסה את המשענת." שם את המטה עליו על האריה קם דחיה עוד קצת היה אוכל אותו. אמר גרחזי זה איש קדוש של אישה. הוא לא טופש. הלך עשה להליא לא המטה איבד את הכוח כי אלישע נתן לו כוח לחיות לא 10 פעמים עכשיו ואז בא הנביא בעצמו נתן פיו על פיו הנער התמלא לקדוש ברוך הוא ש ואז פקח את עיניו הנער פתח את עיניו תראה זה החיה לה את הבן כל זה למה הכנסת אור גם זכתה לבן ואחר כך גם עשה תחיית המתים כל זה

הזכות של מה של הכנסת אורחים עד היום שהולכים למקום הזה בשונם שונם בשביל ילדים הולכים לשם ויש הולכים שם להתפלל ונפקדים אבל עכשיו בימים האלה זה מסוכן ללכת לשם מסוכן כאן >> זה שונים זה לב חיפה איפה חיפה לא מסוכן >> לא לא בשונם בשונם זה כפר ערבי אנחנו היינו הולכים לשם לשונים כל גדולי ישראל היה להם הכנסת אורחים צורה הכי יפה שיש לשונ יש הולך רב חיים קנייבסקי על עד היום אומרים על המרשה ביתו היה פתוח לרווחה היה נותן לאכול לכל עובר ושב על המשקוף

של המרשה היחרות בחוץ לא ידים גר דלתי דלתי לאורח אפתח פותח לאורחים השלט הזה יהיה מתנוסס עד שנת תרמת תרמט ואז נשרף שמה כל המקום.

עכשיו זה היה פטירת ראש הישיבה. אתה יודע ראש הישיבה אף פעם לא חשבתי שרבי יהודה צדקא מכניס אורחים. הוא לא היה נראה אדם כזה אבל היה אדם עדין כזה. לא כל שבת היו באים אצלו כל המשוגעים, כל הקשי יום אצל הרב צדקה היו שמה נמצאים אצלו ואוכלים אצלו כן קבל >> לא רק היה שמה ה אבל התימנים אין כם אותם או שהם עושים הכנסת אורחים שתיים יד רחבה ואלה בקר רץ אברהם בקר זה אותיות הקבר רצה לעשות לאורחים >> לא בקר לקח היה לו שלוש רוצה שלוש בקר היה חסר לו היה לו שניים חסר לו אחד ברח הלך רץ אחריו בכוונה ברח לו.

אמרו רבותינו מי זה הבורח הזה? פרא. רפאל אותיות פרן. אחד מהמלאכים שבא לרפות אותו רפאן הוא היה חסר לו פר אחד.

רפאן נדמה לו כפר ברח. פראל מפעל הלך לשמה ל למה למה הוא רצה שלוש פרים רצה לעשות להם שלוש לשונות וחרדל לשונות של פר עושה את זה מטעם מיוחד אבל אני יודע שהלשון של הפרע זה גדול בן אדם אחד יכול לאכול את כנראה מרוב שזה היה טעים איןס >> איןצור ללשון אין >> אז השבת של משה >> השבת צריך לעשות לשון בחרדל זה שבת הזה נכון למה שלח לו או בזה לשנות בחרדה זה בעזרת השם >> כתוב פה אל תשכח ציו משה לעשות להם לשונות משו

כי לא שומים ירושון לשונות של עגל >> של תרנגול תרדנגול תרנגול תוכל תדנגול תרנגול תוכל >> אז שהגיע לשם למערת המכפלה הוא נכנס היה שמה אור גדול, אור מיוחד שאין כמותו. הבין שפה זה מקום קדוש. אז אברהם אבינו נתקנה במקום הזה, כבר רצה, ראה שמה כבר את אדם הראשון, את חווה, באו לדבר איתו ואז הוא התאווה למקום הזה ורצה לקנות אותו.

בוא נראה הלאה. לאט לאט. אי אפשר הכל ביום אחד. בסדר?

שעש מחר תבוא אני מתבלבל בימים מחושע כל הכבוד לאברהם בן דוד שהגיע אלינו מאר כבר הגיע ביום שישי שות >> לא הביא הביא >> הביא ממתקים כן שקשה יה חים הושע פרק ז פסוק טז ישובו לוע היו כקשת רמיהו בחרב צרי מזעם לשונם זוגם בארץ מצרים אומר שבו למצרים ולא לא עיל להם והיו כקשת רימיה כלומר כשרוצים לראות בו חץ זה לא יורה לכן הפלו בחרב שריהם מזעם לשונם פסוק פרק חיקך שופר כנשר על בית אדוני יעלו בריתי ועל תורתי פשעו אומר הרם כל כדול כאילו

שופר נתון בחך ותריע בו ואמור הנה האויב ידה כנשר ועל תורתי פשעו מרדו על דברי התורה לי יזעקו אלוהי ידענוך ישראל אומר כשבא ליהם רעה אז הם הם זועקים אליי זנח ישראל טוב אויבדופו ירדפו רדפו >> שתדלפו >> הרדפו רדפו >> ירדפו >> אתה אומר >> ירדפו פה פה שולה מע כבר אתה אתה מתחיל לבלבל במוח עוד הכי טוב להיות בשקט חיו >> כן כן הוא טוב הוא טוב >> עד כן כן שנה שני אותיות נשמה דנינו נשמת מרים בתאה ואמרנו היום זה בת שבע בת

רבקה אהרון בן רליה ושלום נפתלי בן מזן רחל בת מנקה רחל מלכה בת לאה שרה בת סטנה וגם כן נפשמים בן >> רבי רחמים בן ג'מילה שלום >> דוד שלום בן ויטוריה בן ויקטוריה >> יעקב בן ויקטור >> יעקב בן ויקטוריה >> ועמוס חמוס >> עמוס חמוס >> מה אתה עושה מוס חמוס בן >> פורטונה >> רבי שאול בן פימה >> בשול בן פימה חנן בן >> יצחק חנן בן חנה יונתן בן חנה >> יונתן בן חנה >> יעד בת חנה >> יעל בת חנהיונה בת

גורגיה >> ציונה בת גורג'יה >> לא מוצא >> ישראל בן מרים ישראל בן מרים >> רינה בת >> ברוציה >> ישראל בן ח >> ישראל בן חווה >> רבי ישראל בן >> ח >> חווה >> אהרון בן בן רבקה >> אהרון בן רבקה >> ציון בן שרה >> בן ציון בן שרה >> דן בן אטונה >> דן בן >> אטו >> אטונה עובד רחמים בן חתון >> עובד רחמים בן חתון >> אברהם בן בן יוסף >> אברהם בן >> בן יוסף מנשה >> ציון יוסף בן

חנינה >> ציון מור יוסף בן חנינה בן פיבי >> שאול בן פיבי >> סכ מצוות בועז בן >> חיהושנה בת מסעודה >> שושנה בת מסעודה >> סימ בת שמחה >> סימא בת שמחה בת >> קרולין בת >> סוזן >> תודה רבה כבוד הרב >> לא שכחתי מה דיברת אל תחשוב עוד לאט לאט כל הכבוד >> אריה בן >> זקיה >> איך >> נונה בת סעידה בסיס מה איתך >> פרחיה בת סלימה >> פרחיה בת סלימהח בתיה >> סרח בת >> בתיחס שאול בן פה להתפלפל >>

עמוד משנה ז' כבוד הרב מסכת אורלות פרק יב משנה ז' עמוד עגול שהוא מותר להעביר שמונח על הארץ בחוץ תחת כיפת השמיים עכשיו טומאה מונחת תחת העיגוד שמעיל על הקרקע אם יש בהקבו 24 תפחים, מביא את הטומאה תחת דופנו. כל אורך העמוד, לכל אורך העמוד יש 24 טבחים. כיוון שתחת העיגול אפשר לעשות אוהל של טפח על טפח. בום טבע מביא את הטומ לכולו.

אם יש בהיקפו של העמוד 24 טפחים, יש בכותרו, כלומר ברוחב שלו שמונה טפחים. ואנחנו יודעים, כל שיש ברחובות טפח יש בהקפו שלושה טפחים. אז אפשר לרבע סביב העמוד העגול, לעשות ריבוע של שמונה טפחים על שמונה טבחים. האלכסון שברבוע זה שמונה טפחים ועוד שיסה השחומשי טפח ככה זה הולך שאתה עושה את הריבוע אני צריך שיהיה ריבוע אם יש לי שמונה טפחים אז יש לו יהיה לו ריבוע וכוטר לכן ידע שזה מדויק רואה את הכוטר עם הכוטר האלכסון הכוונה באמצע זה שמונה טווחים ועוד אז אני יודע שזה

24 טווחים הרוחב ה ההיקף שלוט >> אז זה מביא את הטומ טפח בריבוע בריבוע טפח בשני חומחישי טפח בעל החסון הלאה מביא את הטומ תחת דופנו נמשיך ואם לא טומאה כלומר אם אין בהיקרופו של העמוד 24 בוקעת ועולה בוקעת ולדת כמו טומאה רצוצה אין מה לעשות עוד משנה כזית מנמד מודבק סקופה למבטן שלפני הבית >> אין משקוף למעלה מעל הטומאה רבי אליעזר מטמא את הבית לדעתו הסופה היא חלק מהבית דינה כבית וישוע מטהר אומר זה לא בית היה נתון תחת הסכופה ידון מחצא למחצע חצי לחצי

חצי הפנימי חצי החיצון מודבק למשקוף הבית אין מה נדבר ויוסה מטהר למה מן המשקוף ולחוץ אין דינוק הבית היה נתון בתוך הבית הנוגע במשקור טוב טמא לדברי הכל למה הועיל בסוף טומאה לצאת הנוגע באופה רבי אליעזר מטמא רבי יהושע אומר מטפח ולמתן טהור נוגע בסקופה מטפח למטה מצד הקרקע כך קרקע מתפלן טמא פרק 13 גמרא אנחנו היום על גמרא דף יומי בעזרת ת האלו בשועתו זה דף לז אבל אנחנו נתחיל לו עמוד ב איפה שפסקנו בשיעור הקודם ונעשה מקודם תפילת בעזרת השם תפילה לפני הלימוד שביט

אדוני נגדי תמיד כי ממיני בלמות סחת דורון בן טובה שרה בתח >> גלית בת רחם רפואה שלמה היה חבר >> היום היה אצלי קיבלה חיידק הטורף >> יצחק גבריאל בן שרה >> מודמת ומונשמת אישה אחת גלית גלית קוראים לה בת אסתר בסורות טובות שם יחדשכור שותכ באות יות וכ ביחודש בן שם כל ישראלנו ברכ אדוני אוי כן לפתוח את הדף כן לו היום זה לז נתחיל מלו עמוד ב בעזרת האל ובשועתו يا بابا بابا يا بابا היום יהיה סיום פרק תחילת פרק אנחנו במשנה בכור שנשמת

עינו מצאת איפה זה אפרים זכ מצוות תן לו תן לו את זה כן תנו צ גם תנו את זה >> ננסה שים >> שים לפה ונראה פה >> אתה רוצה עליך שים שים שים סימן נמוכות חברו שבת >> שכינה היי חי אה אתה לומד יפה בטח קרצון איש ואיש הלו חצי חצי יש שפע מי הביאו כזה אפשר לכולם לתת >> כל רגע זה חושבים זה כל רגע הלה מה >> מתי שאתה רוצה אתה יכול לבוא וזה לא משנה שום דבר מה יהיה פה >> בכור שנשמת

עינו ושנקטעה ידו ונשברה רגלו.

הרי זה ישחט על פי שלושה בני הכנסת. אפילו שהם קצת בני תורה, לא חייב להיות דיינים מומחים. אז אם ראית נסמת עינו השם יצילנו. נקטעה לו ידו, נשברה רגלו, נעשה בעל מום קבוע.

כולם רואים זה בעל מום קבוע. הרי זה ישחט על פי שלושה בני הכנסת. שיתירו לשחותו וגמרנו. רבי יוסא אומר אפילו יש שמה 23 דיינים אינו נשחט אלא על פי מומחה.

אין צריך יתיר אותו מומחה. לא דיינים הם לא בקיים טוב בעניין הבכור. לדעת שזה מום, זה עובר, זה נשאר. הגמרא אומרת, רבי סמלי ורבי יהודה נשיאה תרבהו משמי דרבי יהושע בן נביא עמרה.

שניהם אמרו את הדין הזה. בוא נראה. ואמר לה רבי סמלי ורבי יהושע בן נביא תרבי משום רבי יהודה נסיאה אמרה הטרת בכור בחוץ על הארץ על פי שלושה בני הכנסת שמה בחוץ לא צריך מומחה מספיק למה שמה כיוון שהוא לא ראוי למזבח הקלו בו זה לא הפסד למזבח אמרבה במומין מובהקין לא סתם דווקא מומין שניקרים שזה מום כמו נסמת עינו נקטעה ידו אז זה על פי שלושה כנסת אבל מומים שלא מובעקים לא נשחט רק על פי מובחה גם בחוץ לארץ מה כמה שמעלן תננה מה בא

להשמיע אותנו אם כן בכור שנשמת עינו שנקטע על ידו שדבר על רגלו אחרי זה ישחט על פי שלושה בני הכנסת זה משנה מפורשת במשנה באמת מדובר בחוץ על הארץ בזמן שאין בית המקדש אם תצת הגמרא אם ממתניתינמנה בחוץ לארץ אפילו שהן מובהין ו דקטני מובהקין להודח כוחות רבי רבי יוסי כמה שמעלן אם היה אם אין המשנה לבד לא היינו יכולים ללמוד מה שאמר רבה היינו אומרים רבה אמר וב ובמובין מובהקים מובין מובין שזה ניכרים לכל שזה מ שנסמת עינו נקטעה רגלו אז היא במתניתין הבמנה בחוץ

הארץ אפילו ממין שאין מובקין זה התירוץ >> והי דקטני נסמת עינו נקטעה ידו מובהקין למה אמר דמונה מובהקין די אחר כוח דרבי יוסי שהוא חולק על תנקמה לא מתיר לשחות שלא על פי על פי מובח אפילו מובן מובקין כמה שבעלן לכן צריך רבי רבה להשמיע לנו שלא יתרו לשחות את הבכו בחוץ לארץ שלא על פי ממכם אין במומין מובהים אמר רב יהודה אמר רבי ירמיה ברבא >> עוד מעט בגיל >> אמר רבי יהודה >> אמר רב יהודה אמר רבי ירמיה ברבא ספק משמ דרב ספק משמ

דשמואל כלומר לא יודעים ספק אם אמר את זה רב ספק בשמו של רב או ספק משמו של שמואל אז עוד הפעם אמר רבי יהודה אמר רבי ירמיה ברבא ספק משמי דרב ספק משמי דשמואל אמר אותם ספק אם אמר את זה משמי דרב או ספק משמי דשמואלך הוא לא זוכר אם רבי ירמיה ברבה אמר לו את הדבר משם רב או בשם שמואל. ככה אומר רש"י.

מה היה? שלושה מתירין את הבכור. שלושה אדיטות מתירים את הבכור לשחות. כשיש מומין מובהקים שניסה עוד פעם שלושה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה.

שלושה הדיותות יכולים להתיר את הבכור במקום במומין אבל מובהקין איפה שהם מומחיין מהקשמנה נתננה משנה בכור שנסמת עינו נקטעה ידו הרי זה ישחט על פי שלושה בני הכנסת אז מה אתה בא להגיד לי זה מומין מובקין אם היא מתניתין אבמנה במקום במקום מומחה כמה שענה במקום שאין מומחה אין במקום שאין מומחה לא אם היה מהמש אם היה מהמשנה לבד לא היינו יכולים ללמוד דבר זה שאמר רבי יהודה שמה שאומרים שדין זה אפילו במקום שיש מומחה אז כמה שענן במקום שהיה מומחה אין אז מותר להם לדון

בזה לשלושה אידיוטות אפילו במבין מבקין המקום שהם מומחה >> שמקום שיש מומחה לו לא מתירים >> כמה שמלן שגם במקום שיש ממחה אפשר שלושה >> לא מה פתאום הפוך >> הפוך אתה רואה מה אתה עושה כמה שמעלה מקום שאין ומחמותר אז המקום שמ בסדר אמר רבי חיה בר אמרם שלושה מתירין את הבוכר במקום שאין מומחה שלושה מתירין את הנדר במקום שאין חכם מי מובהקים שלושה מתיר במקום שאין מומחה אותו דבר שלושה אדותות מתירים את הנ נדר במקום שאין חכם אבל חכם מתיר את הנדר כן בבקשה

אמר רבי חיא בר אברהם שלושה מטריין את הבכור במקום שאין מומחה שלושה מתירן את הנדמקום שאין חכם זה בדרך >> מה שלושה מתירין את הבכור במקום שאין מומחה להפוקהם ד רבי יוסי כלומר להשמיע לנו שאין הלכה כרבי יוסי אמר במשנה אין מתירין את הבכור אלא על פי מומח זה בא להגיד לך שלושה מתירים את המוכר את הבכור במקום שאין מומחה שלושה יכולים להתיר להפוקם את רבי רבי יוסי שאמר שאין הלכה שהוא אמר רק איפה שעל פי מומחה פה מה אומר לך לא שלושה יכולים במקום שאין

מומחה שלושה יכולים עוד דבר שלושה מפירן את הנדר במקום שאין חכם מקום שיש חכם מתירו את הנדר לבד לבוק את רבי יהודה שחכם רבי יהודה דעת רבי יהודה חכם לא מתיר את הנדר לבד במקום שאין מומח שלושה מפריעים את הנדר במקום שאין חכם חכם >> עכשיו זה נדר זה נדר זה לא קשור למומחה זה חכם >> הסכרת בפה שלך מומחה אתה יודע >> שלושה מפירים את הנדר במקום שאין חכם משמע שבמקום שיש חכם מתיר אותו החכם לבדו זה בא להפוקמת רבי יהודה אין הלכה כרבי יהודה

רבי יהודה סובר שחכם לבדו לא מתיר את הנדר >> דתניה עפר נדרים בשלושה רבי יהודה אומר אחד מהם חכם אחד מהשלושה צריך להיות חכם לא חכם לבדו ככה דעת רבי יהודה אתה יודע שחכם לבד מתיר את הנדר או שלושה פה אומר לך לא >> תמיד צריך שלושה ואחד מהם חכם דעת רבי יהודה עוד שניים עמו במקום שאין חכם כגון מן מה שאמר רבי חיא בר אמרם שלושה מפרין את הנדר במקום של חכם מי נקרא חכם לעניין הזה אמר אמר רב נחמן כגון ענה רבן אומר אני

לעניין הזה אני נחשב חכם רבי רבי יהודה אומר אחד מהם חכם מהשלושה מכלל דענך כל דהו אחד צריך להיות חכם והשתניים אחרים לא צריך להיות חכמים בכלל ואפילו אם הם עמי ארצות מצטרפים לחכם האם הארץ לא ראוי לי כלום זה כמו לא יושב שם בכלל עם הארץ כי מי שאינם וואי וואי וואי וואי וואי לא מבין אמר רבינה דמסתברלה וסבר אם שניים אחרים הם לא ממש עם הארץ מסבירים להם את ההלכות ואת הטעמים והם מבינים >> מבינים >> אז כמה שכן יכול החכם להסביר להם את

הטעם ונמצא שיש כאן שלושה שמתירים את הנדר רבי יוסי אומר יש איזה נכון שמה אל תתנה ענווה >> הוא ישב בבית דינו של שמואל רב נחמן הוא רצה להגיד שהוא בקי הוא היה בקי כל מיני >> רבי יוסי אומר אפילו יש שם 23 >> אז איןור נתן רק על פי מומחה אמר רב חנן אין לרב אין הלכה כרבי יוסי אין יש 23 דיינים מה פשוטה יחיד ורבים הלכה כרבי מה ברשמע לנו מה עוד יותר רבי יוסי נמוכה עמו כמה שמעלן והיה רגיל תמיד כל דבר לנמק

ולתת טעם ולכן הנחה כמותו כמה שמענן אין הנחה כמותו אלא לחכמים שחולקים עליו הגמרא אומרת תפשות מה דך כמה הייתה משמואל אתמר למה היא משמשת מהדם הייתה משמואל תמר בשמ דרב תרטה למי לא חדה מקדחותמר אומר תפס מתוך מה שאמר רב חנאל בשם רב שאין לך כרבי יוסי השמועה הקודמת שאמר רב יהודה למעלה בשם רבי ירמיה בר אבא שלושה מתירים את הבכור אמר במקום שאין מומחה זה כדעת חכמים שחורקים על רבי יוסי אז הסתפק אם שמעתם משם רב או משם שמואל תפשוט משמ שמ דשמואל אתמ

למה ואם שמרב אם אמר את זה בשם שאי נאמרה בשם שמואל שאם נאמר בשמי דרב זה רק נאמר בשם שמואל שאם נאמר משמרב טרטלמלי למה צריך לומר דבר זה שאין הנחק כרבי יוסי אלא כחכמים כבר אמר רב שלושה מתירים את הנדר במקום שאין מומחה >> היינו כך חכמים צריך להגיד לי אומר לו חדה מכל לחברתה אתמה באמת רב אמר דבר זה רק פעם אחת מכל זה הבינו את השמועה השנייה אחיד ורבים הלכה כרבים אפשר להגיד משם רב אפשר להגיד לשם >> משנה השוחט את הבכור ונודע

שלא הראהו לחכם יעני שוחטת בכור לפני ששוחט צריך להראות אותו לחכם שהורה אם זה מום קבוע או לאכלו >> ונודע שלא יראה הוא לחכם קודם שחיטתו מה הדין מה שאכלו אכלו מה שאכלו כבר מבשר של הבכור אכלו ויחזיר להם הכהן אדמים הכהן שמכר להם את הבשר יחזיר את הדמים של הבשר שאכלו. אפילו שאכלו ונהנו ממנו כנסו כנסו חכמים להחזיר להם את הדמים למה? מכר להם בשר שאסור באכילה מן התורה איך אתה מוכר דבר כזה? תחזיר כסף >> ומה שלא אכלו הבשר יקבר.

אסור להנות מבכורתם ויחזיר את הדמים. הכהן שמכר להם את הבשר החזיר להם את הכסף למה זה לא ראוי להכינה הוא מכה למה חזר על פעמיים מה הכתוב פה לא כתוב להם יפה זה יפה כן וכן השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפה. אדם שחט פרה, מכר אותה לאחרים והכל נודע שהיא טרפה. מה שאכלו אכלו.

זה מוכר את הדמים שלבשר שאכלו. מה שלא אכלו הם יחזירו לו את הבשר. והוא מה זה מה שאכלו? אכלו.

>> ומה? ויחזיר להם המוכר את הכסף של הבשר שאכלו. ומה שלא מה שלא אכלו יחזיר לו את הבשר ויחזיר להם את הדמים >> מחרו לגוי אוטילו לכלבים הוא לא גרם להם לאכול אתה מבין מכרו את זה לגוי אם עדיין א שילמו לו את עבור הבשר אם עדיין לא שילמו לו ישלמו דמי טרפע רק דמי תרפע ו שמו לא יחזיר להם מוכן את ההפרש. זה כמו בשר שנמכר בזול.

לא להחזיר את ההפרש. כותב שכן >> כתוב מפורש במשנה מחרו לעובץ כוכבים עוד תלושלמו דמתרפה. אם כבר שילמוכתחילה >> אם כבר שילמו שילמו לא מחזיר את ההפרש >> אה כן ככה זה אולי כי אם לא שילמו שילמו כבר >> אם לא שילמו אז אין מה לעשות את המה רק אם הם שילמו אפשר לחזור את המטה אה יחזיר להם את ההפרש נכון שמו >> צודק צודק הם לא שמעו הם שמות מבשר טיפה >> כן בסדר ככה זה תנו רבנן המוכר בשר לחברו ונמצא בשר בכור או מוכר

פירות לך חברו ונמצא טבלים אוי ואבוי לא מאוסר >> או יין איזה חבר או יין ונמצא יין נזרך צריך לעסר לב >> מה שאכלו אכלו להחזיר להם המוכר את הדמים ששילמו לו כנסו אותו חכמים ככה אמרנו במשנה יכול לתקן תקן את מה שאכלו יכול לרבי >> רבי שמעון בן אליעזר אומר דברים שהנפש קצה בהן יחזיר להם את הדמים ששלימו לו למה אפילו שאכלו זה לא נחשב שנהנו >> כמו טריפה >> ושאין הנפש קצה בהם >> טבל טבל הנפש >> תכף תמצא מה חכה ינקה להם את

הדמים כל מה שנהנו מאכילת הדברים יחזיר להם את שאר הדמים מלבד מהנאתם ואלו אין דברים שהנפש חצה בהם נבלות רפות שקצים ורמסים ואלו הן דברים שהן הנפש קצה בהן בשר בכורות תברים פירות שהם טברים ויין נסך עכשיו הגמרא בכור אתה אמרת לי שזה דברים שאין נפש חצה בהן לכן המוכר לא מחזיר להם את הדמים ולמלא מה הפסיד אתה אמה הפסיד איתך ואמר לה ישראל שקנה את זה בכור מן הכהן מה מה הפסדתי אותך ש שאכלתי את הבשר ששלם עליו הרי זה בכור תם והיה צריך לקבור

אותו כדין אם בכור שנשחט תם וכיון שצריך וכיוון שכן שצריך לגבור אותו תחזיר לי את הכסף לא הפסדתי אותך כלום אתה הפסדת אותי שמתי לך כסף ואכלתי בשר סר בכור וצריך לקבור את זה אז זה למה למה להגיד לו אדוני מה הפסדתי אותך שאתה הפסדת ממודך אנו הייתה צריך לגבור את זה >> אסור בהנע >> להצריךה כגון דזמים לה במקום ומה דמר להבד אבל מחזין להבשרני עליי כרבי יהודה אומר הוא נתן לו חתך בשר מהבכון איפה מקום שהיה בו את המום ואתה אכלת את זה ואם

לא היית אוכל את זה הייתי יכול להראות את זה לכהן דעת רבי יהודה כמו דעת רבי יהודה שגם אחרי ששחט מראי לחכם והיה מתיר לי את זה ונמצא ש שהוא קבוע והיה מותר לאכלו אז מה שאתה אכלת אתה גרמת להפסד לכן יכול הכהן לצבוע ממנו שישלם לו תנאתו מן הבשר >> זה לא קצ צים אותו לשלם לא אבל זה פה בגלל שזה היה פה מדובר באופן שהוא הוא אכל איפה המקום ה המון אכל כתובז בן >> אז מה אז איפה תחזיר אין זה הלך >> לא

כהן מחר לא כהן מכרנו את זה >> אז מה אני השם שהוא מכר לי מקומות של בסדר אז זהו הוא אומר היית מחזיר לי את זה לא היה בעיות >> כל טוב כל טוב שבוע טוב צריכה כגון דזביני במקום אומה דמרלה אמר לו הכהן ישראל אליו דכלת אבל מחזנה לחכם בשרני עליי כמו רבי יהודה >> עכשיו זה דין אחד טבלים זה דברים שאין הנפש חצה בהם. לכן אין המוכר מחזיר להם כל הדמים ששילמו עבורם אלא מנקה מהם דמי הנעתם.

ויאמר לו הכונה למוכר שלא הפסידו כלום במה ש למה הם אסורים באכילה מתרצת הגמרא אבל מתקנין להו והכנה להו היית מחזיר לי הייתי אני מעשר אותם מתקן אותם הייתי אוכל נמצא שהפסדת אותי בזה יין נסך זה גם דברים שאין הנפש קצבה. לכן המוכר מחזיר את הכל הדמים. לכן לא מחזיר את כל הדמים אלא מש מנקה דמי הנאה. אז מה?

אז אמר הכונן המוכר לא הפסדת לך כלום. זה אסור אסור בהנאה. לא מדובר על ידי תערובת ערב אותו ביין היתר. ויכול למכור לעומת כוכבים חוץ מדמי איסור שבו.

>> כרבן גמליאל. כרבן שמעון גמליאל דתנן יין נסח שנפל לבור. כולו אסור בהנאה בא רבן שמעון גמליאל אומר אם אחר כולו לא עובד כוכבים חוץ בדמי יין נסר שבו הנקה אותו כולו גם אני ככה הייתי עושה >> כן זה היה כך >> מה זה זה הנפש לא קצה בו כשהוא מעורב עם כשר אם הוא היה נסך מלא הנפש קצה בו ככה יוצא ואם הוא היה מעורב עם כשר הנפש לא קץ בו כן לא בגלל אומר לו זה אסור בהנאה מה הפסדתי אותך זה עכשיו הטענה אדם

הלך כל פיסולי המוקדשים משנה עכשיו זה פרק שישי כל פיסולי המוקדש זה מה הפרק >> על אלו מומין על אלו מומין שוחטין את הבכור מדמד אותנו המשנה על אלו המומים שזה בעל מום שנאכל בלא הקרבה בלי להקריב אותו על גבי המזבח מותר לשחוט את אותו ולאכול איפה מה נפגמה אוזנו מחסחוס כלומר ניתן מקצת מתינוך האוזן תינוך האוזן זה ה >> החלק הקשה הוא לא חוזר >> חלק הקשה איפה הכותל הזה כן בפנים פה זה >> לא לא זה >> לא העלייה פה פה בפנים >> איפה

הכותן מאחורי הקותן זהחלק >> זה זה כן חלקשה >> איפה הקשה >> ופה מה זה בפנים בפנים מה זה החלק השרי לא אבל בפנים חוזר שלא חוזר מן החסחוס אבל לא מן העור לא איפה עלייה רקה שבאוזן שמה זה חוזר ונרפע אתה רואה יש באוזן גדר אמצעי זה נקרא ככה אומר רש"י בפרשת מצורע >> גד גדר האמצעי זה גדר האמצעי אתה פה >> זה אוזן של בזה בהמה יש כמו ש >> אה לא יודע כן נכון סתמה כל האוזניים אותו דבר לא >> אוזן של זה

כמו אוזן של בן אדם מדלד כזה >> לא אבל יש לו כזה יש לו פה ארוך אמרנו שהוא יוצא החוצה גם כן >> הוא יוצא ראשון סייס אותו דבר מאיפה לומדים עליך? הכל מהבהמה.

מה אתה חושב? נסדקה אף על פי שלא חסרה זה מום נסדקה אוזן אפילו שלא חסר זה כבר נקבה קרשינה או או שיבשה >> או שיבשה מה יש לך קרשינה >> הניקבה מלא מלא קרשינה גודל גרגיר כזה של קרשינה הגמרא תגיד מה זה זה כמו עדשה כזאת >> או שיבשה איזהו יבשה כל שתנקב ואינה מוציאה טיפת דם זה נקרא יבש רבי יוסי בן המשולן אומר יבשה שתהיה נפרכת אתה ממש אותה ביד מתפוררת המי פיסח בעיור כתיב למה זה נחשב למומין א זה החור בתנו בחוס למעלה וו

למה כתוב פיסח או עיבר? זה עובר דווקא פיסח זה מום שפוסל זה כתוב בתורה אומר לו כתיבנמי כי יהיה בו מום >> כל מום כי יהיה בו מום וא כי יהיה בו מום כלל פיסח או עיור פרט כלל פרט אין בכלל אליו משה בפרט פסח ועבר אין מדי אחרינה לא זה כלל ופרט >> חזר וכלל >> פסח זה הכל ואחר כך כתוב א לא סליחה >> כל מום זה כלל פיסח או עיבר פרט כלל ופרט אין בכלל מה שבפרט פסח דווקא אפשר לפורות על פיסח ועיו

מדי אחרינה לא כל מומר עוד פעם בסוף חזר וקנל כללפת אוכל לתדן אנה כאן הפרט >> מה הפרט מפורש ממין שבגוי ואין חוזרים כלומר לא נרפעים לעולם אף כל מומין שבגלוי ואינם חוזרים אבל אם זה מומני >> בראות בכל מיני מקומות כאלה פנימי >> לא זה לא מור >> בלי טריפה מ >> טריפה זה טריפה ואם אמירד מפורש מומין שבגוי הוא בוטל ממלאכתו אמרו מבטל את העבר מהמלאכה למה פיסע ביטלת אותו מלכת עיור לא רואה ואינו חוזר אף כל מי שבגלוי הוא בוטל ממלכתוב אינו חוזר

על מה נתנן פגמה עוזו מן החסחוס ולא מן העור נשום פגימת האוזן זה לא מבטלת מן שמיעה הוא שומע אתה קורא לו אתה אומר לו תרים את זה תיקח את זה הוא שומע אתה אומר לו אתחוש בו הוא שומע הם ככה מבינים את הכל מה שאתה אומר להם הבן >> כן כן >> נגיד זה לא הגמרא אומרת כל מום רע ריבויהו כל כל בא לרבות כל מום אפילו אין לו בתים ואין אחתו לא דורשים איזה כלל ופתוכלל אחי מומין שבסתר נמה נרבה מהבכור שנשחט על דם

על התנן למדנו בפירוד אמרנו שמה בפרק הזה עוד מעט נלמן הפרק הגמרא תפרט מומין שמפורטים במומי הפה מה היא אומרת חוטין החיצונים חניכיים שבאמצע הפה שנראות כלפי חוץ שנפגמו ושנגממו חסרו מעט נסדקו חיצוניות >> זה החיצוניות והפנימיות >> שבעומק הפה שנעקרו >> מה זה חיצין זה שיניים >> לא חניכיים מחלוקת >> שנעקרו שמע נעקרו אין שזה מום גלוי אפילו בפנימיות נפגמו ונגממו לא >> למה מכל כל >> נכוןחניים >> על מתנן חוטין החיצוניים החניכים שבהם תעפה הנראות כלפי חוט שנפגמו שנגממו והפנימיות שנעקרו זה מום משמע

נעקרו אין זה מום גלוי אפילו זה מהשפתיים כבר נראה אבל גמימה פגימה מה לא ניכר דווקא שהוא פותח את הפה >> אבל אבל זה >> גם שהוא סוגר את הפה כמעט זה זה ידוע אבל נפגמו ונגממו זה משה בסתר לא אומר בעינן מומרע ולקע הבכור מתנבל מומרע שהבכור מתנבל על ידו וזה לא אם זה לא בגוי זה לא מומרע >> כי אם הוא עובר נמה שיפסל יש בזה יש בזה נבול אתה אמרת לי כל לא דורשים כלל ופרט מום עובר למיפסן למה יש בזה נבול זה

נקרא מום רע למה תנן ולא מן העור חוזר במברי למה לא >> אמרת ניבול תופס למה הגמרא מתרצת מום עובר סברה הוא שאין הבכול משחט על ידו סברה למה קוחומר שתה מפרג לא פרקינן אין להוה בשחט שחטין אין להווה אין פסולה מוקדשים נבדין עד שיהיה בהן >> מום קבוע משחט שחטינ בכור שהוא לא צריך פדיון תניהם מאיפה יודעים שלא פודים במום עוברת עם כל בהמה תמא שלא יקבו ממנה קורבן השם ובעלם מומין הכתוב מדבר בהמות שקדישות תמימין ועכשיו נפל בהם מום וקרא א פלא קרא אותה

טמאה פלא חשבת טמאה בגלל שהיא לא יכולה להקריב אותה לקורבן אתה אומר במע מומן שלבדו כתוב מדבר אין בבהמה טמאה ממש סוסו חמור כל הדברים האלה אומר כשהוא אי אפשר לומר ככה כשהוא אומר ואם בבהמה אתמאה ופדה בערכך הרבה אמרת מהעמוד מה אני מקיים אשר יקרבו ממנה אתה יודע על מה זה אומר ואומר זה בעלי מומין שנבדו עכשיו יכול יפדו על מום עובר טוב נאמר שלא יקריבו ממנה קורבן השם מי שנקריבה הכל עיקר יצו שאינקריבה היום אבל למחר תתרפא ואפשר בתמ אם כן >> פיסח ועבר

למני כל מומר אומר רבה כל מו אפילו מום עובר מה ש דווקא מום קבוע אז בוודאי נתמעת מכאן מום עובר >> למה בן הקרשי כן >> נסדקה אף על פי שלא חסרה >> כן זה עוד תירוץ היא בתיבה הסדק כל שו הפגימה בין בידי אדם בין די שמיים גם נולד כך פגום מכא דסדק בידי שמיים לא זה לא דבר מסתבר בכלל אלא סדק ופגימה בין בידי שמיים בין בידי אדם וכמה שהוא פגימה עד שתחגור בציפורן זה קטן >> הסכין כמו של >> לא הוא מעביר את

האצבע על האוזן עוצר לו הציפורן זה הפגימה שפוגמת הסכין תודה נקבה מאלו קרשינה כן תנו רבנן כמה נקבת האוזן מלא קרשינה רבי יוסף רבי יהודה אומר עדשה נקב גדול זה יותר מקרשינה ואיזושה אם תנחה ואין מוציאה טיפת דם רבי יוסף בן המשולם אומר יבשה כדי שתהיה נפרכת זה יבשה אתה נוגע בה ביד מתפורר תענה >> קרובין דבריהניות שווין דבריהן דמן היא למה דתנקמה ורבי יוסה בן המשולם טובה עיקה בין אוזן שהיא לא מוצא אדם לאוזן נפרכת איזה קרובים דבריהם זה הפדש גדול אלא דתנקמה רבי יוסבי

יהודה שיעור עדשה קרוב לשיעור קרשינה זה >> אומר אז אז אמרנו בברייתאקינה זה יותר גדול >> רבי יהודה אומר כעדשה כעדשה אין בצעדשה לא הורמין היא >> מרצע אין אלא זה המרצע שלרצוע את האוזן של האבן לצא בשש אין דווקא לרצוע אותו במרצע מניין רבות סול סול זה כיסם מחודד סירה זה קוץ והמחת והמדח והמכתב זה עד ברזל אתמר ולקחת את המרצע כל דבר שנקח ביד דברי רבי יוסי ברבי יהודה רבי אומר מרצע מה מצע מיוחד של מתכת אבל כל של מתכת אבל לא קוץ לא

סירה לא משהו שקר >> בקטניספה אמר רבי יהודה אה >> אלעזר יהודה ברבי >> אמר רבי אלעזר יהודן בריבי היה דורש יהודה בריבי עדה אדם גדול דורש כשאין רוצין אין רוצין אלא אלא במילת זה בעליה בעליה החכמים אומרים אין עבד עברי אין הנחה כך אין עבד עברי כהן נרצע מפני שנעשה בעלמום נפסע לעבודה ככה ואם תאמר במילת היו רוצאין איך הבית כהן נעשה בעלמום בתנוך הזה במילת הזה שמה לא נעשה בעלמום אז למה לא רוצים אותו ודאי הכהן יכול לעבוד בבית המקדש אם אוהבת לעולם שהוא

רצה אותו הוא גודי גם במשהו אותו >> מה אתה שואל >> מה היא קושיה של הגמרא >> הנה אתה לא נותן לדבר היה דורק שאין רוצעין אין רוצאין אלא במילת בעלייה חכמים אומרים לא אין עבד דברי כהן נרצה אלה מקום שנעשה בעלמום ונפסע לעבודה שם אבל אסור לעשות כן למה בשבת משפחתו למחזק של משפחתו שיכול לעבוד בבית המקדש ובזה יעשה מום ואם תאמר במילה היו רוצאין איך הבית כהן נעשה בעל מום לא נעשה לא נעשה למה חוזר ונרפע אז למה לא רוצים עבד עברי כהן חדשה

אפילו >> אמרנו במשנה שמנעור זה מ עובר לספוש עליה עד ודאי עדשה וקדשינה זה גם אותו דבר אתה אמרת ש >> אלא ה אין רוצין אלא בגובה של אוזן שנעשה בעלמום ולכן לא רוצים עבד כהן עבד עברי כהן אבל בכל זאת אתה ראית פה שעל ידי רציעה נשאב בעלמום ואיך אתה אמרת לרבי יוסף רבי בן יהודה שרוציא במחת ונעשה בעמ אפילו שאין לו כעדשה אמר רב חנה בר קינה לא קשיח כאן נשחוט כאן נפס מה שאמרנו צריך שיהיה נקב כעדשה >> זה יקרה זה את הבכור

בחוט לשחוט אותו כאן מה שאמרנו שבנקב שלא כעדשה זה מון זה לפסול את הכהן מעבודה והוא עדין את הבכור מהקרבה הרבה מאמין יש שפוסדים אבל לא מתירים שחות בחוץ תורת בעלמום פוסל אותו מן העקריב אז זה לא מתיר אותו בשביל לשחוט אותו על זה >> ולשחוט זה עדשה ודווקא ולא קרשינה >> כך משמע כך משמע >> זה הפש >> מה היא קרשינה >> מה עיקר שינה אמר רב שבריה הינדה מה זה מינדה הזה >> לא איידה אינדה גדול תמרנדי >> קוטנית קוטנית >> תמר אינדי מה

פתאום אתה יודע מה זה תמר אינדי זה גדול כןד זה כמו תמרדי מאנדואה כן שמ הלשון הזה היה מכירים אותו ש >> באו מיני רב אוש מרב הונר רבה אבונה הגדול נקב אמרנו כמו כרשינה זהמו מה זה >> כרשינה הנכנסת ביוצאה או קרשינה העומדת בדוחק >> צריך שיהיה גדול קצת שיכול לצאת לעבור יפה או שאתה תוקע אותה שם בדוחק >> זה גם כך שינה >> אמר לא שמעתי >> אבל כיוצא מה שמעתי בדין אחר נתנן השדרה והגולגולת שחסרו לא מטמאים באוהן כמה חיסרון בשדרה ולא יהיה

מטמא באוהל שמר אומרים שתי חוליות בתלון אומרים חוליה אחת ובגולגולת שומרים כמא מרדע בתל אומרים כדי שינת החי וימות >> מן החי >> מן החי כלומר ש יהיה טרף והטיב רב חסד דוד וכמבעילה כדי שינתן מן החי וכמה הש אמר לרב תחליפה ברבודמי אחי אמר שמואל שורק כסלע ויתמר רב ספרה אמר רגע אבל זה באמצע >> רב ספרה אמר שמעתה אמר לה כלומר אמר לו רב ל הרב סבודה שמעתה דברי שמואל זה שמועת המוראים היא והשמואל ברודה אמר מתניתה אמר לי זה זה לא שמועה >>

וסיימניך תנה רב שמואן בר יהודה אתה רואה תנא מצינו הרבה בשס מוזכר בלשון מה שלא מצינו לרב ספר אז זה סימן שרב שמואל בר יהודה אמר מתניתה ואמר לה אם כן עשית דברי בית שמיים בדברי בית הלל אחד מקדע קישור סנענן מאור שלא נעשה בדי אדם שור מלא גרוף גדול וזה יגרופוש בן הבטיח אמר רבי יוסא וישנו כראש גדול של אדם נעשה בדי אדם שרוק לו מקדח גדול שלקה שהוא בפודיון של הלתקי שסוג מטבע של אל תתקים כשלנורי וישנו קו נקב של עול השתיק >> השתיק

זה ארוך ארוך >> בסדר אשתי קרשתי קר אבאבא מישהו צריך להגיע בכל אדם >> מה פתאום סתם בכל אדם לא יכול >> לא שמעת >> מי אמר לך שיש מבטיח לא שמעת אף אחד לא דיבר איתי מילה לא משנה אם נקרא של כל יום פחות שבריכה צריך כן כל היית מצות >> אז זה הרבה הבדל >> הם 51 >> הלכות קודם הלכות או קודם מה עושים מבחן >> מאיר קודם הלכות או קודם מבחן הנה אתה פוליטיקי תי גם שיש פה כנראה שס לא יודע מה דת

של לעשות אבל אני כתבתי איזה כמה דרישות מהם לפחות נשיג את כ >> אני רוצה למחוט בהם שהם ככה התנהג יפה בבכור אדם >> מדוע בבכור אדםכור >> מדוע בבכור אדם לא יכול לפסוק לעצמו שאמרו נפל בו ומום קבוע ובמעשר בהמה יכול לפסוק לעצמו. למה בבכור הוא חשוד הוא רוצה כסף חשוד אבל שמה הוא יכול להתיר לעצמו בלי כל זה בכל העדר יעשה מו ש קדוש >> בבכור הוא חשוד >> שמה שעשהמו שיעשמו יכול לעשות מו בכל העסות אבל בבכור יכול להטיל מום לפני המעשר בכל

העדר.

במעשר מה חשוב >> אה לא במעשר במעשר הוא יכל >> למה כי במעשר >> במעשר אני טעיתי כי אמרתי בכור זה במעשר במעשר כןזה מעשר חשוב >> מעשר הוא לא חשוב >> הרב זה מעשר חשוב הוא יכול לעשות לפני זה לפני שיהיה קחשות מעשר אין לו בעיה >> שלמה שלחתי לך בבקשה כבודו מדוע הכפיד רב ששט שלא אמרו דבריו משמו למה שפתותיו דובבות >> אם לא אמרו בחייו בטח לא יגידו את מצות ובבות >> ובבות בקבר כמו יין >> כאשר אומרים ישמור זה כמו יין יין

אומר אסתר >> יין תוסס כשאתה מתעסק איתו פה >> גם במקום אחר הוא תוסס אתה יודע את זה >> מה איך אתה בז אתה לא זוכר בסמעון >> נכון שאל את רבי שמואל מעשר בהמה של יתומים האם מותר למכור בשרו לאחרים וקצד מוכרנתו >> לא מותר למקור אותו בהתליז רגיל הדין דאורייתא מה שמ האם מותר לכהן לתת לישראל שיוכל מבשר הבכור כתוב כחזה התנופה חשוק ימינך יהיה >> יש אומרים לכהן זה מחלוקת מחלוקת >> בתשמילל >> מאיפה לומדים >> חיים רק לכהנים >> בית שמאי אסור

למה כמו חזה התנופה וקשוקי הימין >> למה כחזה התנופה זה מותר אתה בני >> חזה התנופה >> אתה בניך ובנותיך >> זה פשוט ששלמים זה >> לא חזה סוג של מתנות חזה התנופה >> אה יפה יש לי בראש >> ה אסור לבית שמאי מותר >> לבית שמאי אסור דן את זה >> ה ה זה ד איזה a אחרי זה אחרי זה >> אה טוב שך אתה אתה עקבת אותי אתה מקבל על זה מתנה לאט לאט כן >> ולבית הלל מה >> למה >> מאיפה לומדים דוקא

בט >> הטמא והטהור יוכל >> והטהור >> יוכלנו >> אז מה זה מה זה טמא וטהור מה זה אומר גם לאכול >> הבנתי >> ה הגענו איפה רבי עקיבא >> אפילו לגוי למה יש פסוק הצבי וחיה רבי עקיבא אפילו לגויים צבי וחיה שלוש דורות יש פה האם מותר למרוח את האוזן של הבכור אוכל מתוק את האוזן כן כדי שיבוא הכלב לאכול ישים לו שמה דבש אולי לאכול ויעשה מום מאיפה לומדים את זה? אסור כל מום >> כל מום לרבות גרמה >> חתך אוזן הבכור בכוונה לעתיד

במום ואחר כך נפל במום אחר האם מותר >> הבכורת >> רבי אליעזר >> עולמית שס לחכמים אני מבקש שייפול בו עוד מום ייפול בו מום אחר ואז ישח >> עוד מי אומר >> זהו רבי אליעזר רבי מאג >> רבי שמעון רבי ד אסור במנשה >> סורם אוזן בכור ומת >> מה מה עשה לו צרם לו אוזן >> וכעת הבכור הבכור >> מי הבן אדם וכעת הבכור אצל בנו שיר שנכסים >> לא כנסו את הבן >> האם כנסו בנו אחריו ואסור לשחוט או מותר >> לא כנסו

את הבן ומותר לשחטו >> מותר לשחט והבן פטור >> 100 בבקשה הלכות רוצה לא מכיר אני לא מכיר לא יודע אם רבי דוד אומר שיש אז תעשה אין בעיה לא מכיר אני לא זוכר אולי הוא לא יודע כן כן כן חכים נכון בסדר >> הלכות אנחנו הגענו בסימן רפד הלכה ו >> כן הוא אמר לי שאני קפצתי שתיים למדתי שתיים אחד יותר אני אחזור >> כל הכבוד שאתה יודע פסוקים >> אין המבטיר מפטיר עד שיגמור הגולל לגלול את ספר התורה >> כן אתה רוצה שנקרא הם

>> אם נשתתק המפטיר באמצע ההפטרה בא לסמן לא יתחיל במקום שפסק הראשון צריך לחזור להתחיל במקום שתחיל הראשון כמו בספר תורה עוד דבר בשתיים נבו את ההפטרה תקלל המשתמעים עכשיו ו' אין המפטיר מפטיר עד שיגמור הגולל לגלות ספר תורה למה הגולל צריך גם להשים לב על ההפטלה לשמוע אז דואגים לו אה את הבעיה הזקצ >> יש להם ספר הפטרות >> לא הם הם בסוף הקרם את התורה זה זאת התורה גוללים אותך זמן גוללים חושרים נכסים אז יודע אם סובים זמן לח >> אבל את הברכות ההפטרה

אפשר בינתיים >> בזמן שהוא גול >> מישהו אחר >> הרב אלישיב אומר >> גרישה >> בשבת שהפרשיות מחוברות מפטירים בהפטרת פרשה שנייה שבה מסיימים את הקריאה ונעל ונהגו להזכיר אחר קריאת התורה נשמות אמיתיים ולברך עוסקים בצורכי מצווה ציבור כל מקום לפי מנהגו >> כן גם היום עושים נשמות כל אחד בעלייה שלו מזכיר הנשמות שיש לו כנראה אצל האשכנזים זה בסוף הכל בזמן >> ונוהגים לומר תודה רבה >> נוהגים לומר יהיה יקום פורקן >> ואין בזה משום איסור תחינה בשבת גם נוהגים להגיד הרחמים בכל יום שהן

אומרים בו מה זה צידוק הדין >> צדקתך צדקתך צדקתך >> אה שלוש פעמים היא צדקתך כן >> אין אומרים אותו לכן כשיש חתונה או מילה ויש אומרים שאין אומרים אותו שמכין החודש מלבד בימי הספירה בכל זה אחר המנהג אני לא יודע מה זה יקום פורקן לפני אשכנז מן שמ >> אתם אומרים מיקום פורקן חסידים אני לא יודע אפילו מה זה מאוד יפ >> יש לזה מהנגינה כן זה כמו הספט כזה אתה מה נקרא לטאי או חסידי אני נקרא בן של הוא לא אשכנזי >> אף על

פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבורקפורק משמיה חינ חיזה חזרחיה סדשמיות גופה רני זרה חיה בקימה זרדי לא יפסוק ולא יבוררנן ורבנן חברותה קדשתה ד ישראל דב שק שגלוס שמסכמיד תלמידו מה קדעל יברך סון יפי חיון סגמון ויתנו קל שניהון ופרקו ומכל מרן בישי זה כולם מחכים לזה זה >> זה יפה נכון >> כן זה לשון זוהר גם את שיר >> זה אחר כך מוסף בסוף כן >> חייבת >> בסוף בסוף >> לפני מוסף >> אצלים ספר תורה >> ואז הוא מברך את חיל

צר >> אוי אוי אוי אוי אומץ את זהנשמה היהודית שלנו מתי זה 10 ל-12 אף פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו שבוע שניים קרב ואחד תרגום כדי להשתיב פרשתיו עם הציבור אפילו עטרות ודיבעון צריך לקרוא את הפסוקים שלושה פעמים נקרא טוב אולי מחר נחזור זה צריך ללמוד טוב למה צריך זה דבר גדול כל המשלים פרשותיו עם הציפור משלימים לו ימיו ושנותיו אדם רוצה סגולה לאריכות ימים שלוש פעמים מקרא >> איפה כתוב שלוש פעמים שניים מקרא ואחד

תרגום >> כן שלוש פעמים בבו חזרות >> כן יגיד שלוש פעמים את המקרא שלהם >> אין צווה ועוד פעם תרגום אותו דבר >> זה הרבה דברים יש שתרגום אותו דבר 56 >> אה >> 54 נשתדל כבוד הרב כל אני משתדל >> כן מתחיל לנצח עד שיגיעו קודם כל אם אניר מה הוא קורה פה הרמבם אנחנו דף קצג הלכה ד' במ דברים אמורים במות החמה מדקשנו תפלל בינינו מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים וכן מוצאי שבתות ים טובים אני מתפלל ואיננו צריך לומר הבדלה בחונן הדעת בשבתות

וטובתפלל שבעה ברכות חות תפילה ותפילה מארבע תפילות של אותן של אותו היום שלוש רשונות שלוש אחרונות ברכה אמצעית מאין אותו היום בשבתות עוד מברכה אמצעית מקדש השבת ברגל אם חותם בה מקדש ישראל והזמנים ואם היה שבת ויום טוב חותמים בה מקדש השבת וישראל והזמנים בראש השנה חותמים בה מלך על כל הארץ מקדש ישראל ביום הזיכרון מן השבת חותם בה מלך על כל הארץ קדש השבת ויום הזיכרון >> קדש השבת וישראל ביום הזיכרון עד כאן ברוך אני צריך ממהר >> ו הגענו ו זוהר שים אורך ימים

בריאים ושמחים תהיה בריא עיני דרש >> איפה אנחנו ענימים חיה ענימין גן כך קרוני כיונים כיוונים כדמא תנו מתו ד לא תיבעוזלא ישמע תקונה דעל עיני שערשור שנים מנס שבקס תחדן בהחדן בה כס השם פקחים בזמספר זה כמע שנתה חר עינין חמה פקחה וסתחן סתחן בעבר דיין כפדי לישראל כתב למישן אדוני הקיצ ארבע גובנים חזר בתפילין דוחה שקרון קרון עני השם מגבנו כמה דעינה כמה דכים דרה לבח שבעה עיניים מסת אדוני אלוהינו שקטרו אבותינו לפניך את כתורת הסמים זמן שב קם כאשר >> ציוית אותם משה

כתוב בתורתך ויאמר אדוני אל משה קח עליך מים נטף ושח בנה מים ולבונה זכה בד בבד יה ויאמר אל משה קח לך השמים נטף ושנתח מן הסמים ונה זכה בד בבד יהיה ויאמר אדוני אל משה קלך סמים נטף חבנסמים בונ זקה בת בבד יהיה יהיה בבד בת זקה בקשה ויאמר יהיה בבקשה יהיה בבד הזונו אינחשבה פסך אליו כ שמור הו יד חזו רואו דבד איךז חבה ‏B