הדף היומי מסכת בבא מציעא דף קי הרב בניהו שמואלי שליט"א יא סיון תשפד

בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שני בשבת קודש יא סיוון תשפד בעזרת השם מכינים את עצמנו בעזרת השם לכבוד שבת המלכה כל יום ויום לעשות רצון אבינו שבשמיים בעזרת האלו בשעתו והנה השבת זה בעלותך את הנרות מתחילים מ הקיץ צריך את הנרות את ה את החושים שלנו לשמור אותם לקדש אותם בעזרת השם וצריך לדעת מה שאדם מתקדש הוא זוכה מה שאדם עושה לעצמו עושה בעזרת השם אבל לכן צריך שאדם ידאג להשתדל בצדקות במעשים טובים בימים הללו בשביל לבטל הגזר הקשות שפוקדות שיש הרבה המלחמה וכל הצרות

הללו שהשם יושיענו היה איזה אישה אחת עניה מרודה ה הייתה גרה באיזה בית בקצה היער שמה היה לה בית מטה ליפול היייתה מחזרת על הפתחים לקבל קצת מעות שיהיה לה לכלכל את נפשה שהיו נותנים לה איזה נדבה הייתה לא ה הייתה אומרת תודה רבה תזכה למצוות ה תמיד אומרת כל מה שאדם פועל לא למען אחרים הוא פועל בשביל עצמו עושה כן ככה היייתה אומרת דבר נכון ככה אומרת פעמים גם היייתה עוברת איפה המלכה שם גם היייתה דופקת המלכה הייתה נותנת לה איזה כמה לירות גם כן

שיהיה לה היא שומעת אותה כל פעם כל מה שאדם פועל פועל למען עצמו לא למען אחרים שמע את זה פעם פעמיים שלוש היא באה מד חודש פעם בחודש פעם בחודשיים שמע את הפתגם הזה כעסה המלכה אומרת איך את מעיזה לומר עלי דברים כאלה אדם פועלם לעצמו אני עושה לך טובה תגידו תודה רבה נותת לך כסף המלכה אמרה אני אעניש אותה אמרה לה עובדי המטבח תכינו עוגה מה זה עוגה טעימה עם ריח טוב הכל שמגרה לאכול אותה אבל בפנים תשימו שם המוות וככ היה שמו בפנים טלפון

לא תוק דק אה תק ודק הנה מתק חה חכה [מוזיקה] חכה שמנו בפנים בר מינן השם צ לנו שם המוות ונתנו את זה לענייה ו ממשיכה לאסוף את הזה שלה בסוף היום הגיעה לבית התה רעבה באמת אבל הלד זה ריח טוב אומרת אני עדיין יענה מהריח עוד עוד לא כול עוד יום עוד יומיים בינתיים אני נהנית מהריח הזה ריח ממש טוב באותה י הימים יצא הבן של המלכה ליער היה והיה לו היה רודף לציד הה להם כאלה והתייעצו לנוח מצא איזה פקטה הזאת אצל האישה הזאת

איך היא שמחה שבא הבן של המרקה לבקתה שלה נה לו לשכב לשמוח וזה אמר לה שהוא רעים אומר יש יש לי עוגה שהכינו ארמון ארמון של של המלכה הכינו לי תראה איזה ריח טעים איזה טוב והיו איתו מלווים הם רואים את זה כ הם רואים נתנה לו לאכול רק נגס מזה ביס אחד צנח ומת מת גם היא אומר את זה הכל מהשמיים אני לא יודעת מה זה אבל הכל לטובה הם לא ידעו מה לעשות אבל לקחו את הילד ככה לאמא שלו למלכה וסיפרו לה מה שקרה

היא אומרת עכשיו אני מבינה מה שאמרה האישה הזאת כל מה שאדם פועל פועל לעצמו זה דבר לא כל כך טוב אבל בדברים טובים אדם עושה עושה לעצמו לפעמים אוי ואבוי לפעמים אדם לא יודע הכל לטובה צריך לדעת שהכל מתו ברך וזה דבר אמיתי כן לא ראינו בזמן הגאון חידה הוא היה בלו ברנו היה שם גר שמה הוא נפטר בלו ברנו אחר כך הביאו אותו לארץ ה בהתחלה היה בארץ ישראל פה היה אצל הרשש היה דברים גדולים היה בבית ען חידה אבל אחר כך עבר ללובר הוא

היה שליח שדר של אני ארץ ישראל הביא להם כסף עשה פלאות שמה הוא היה ראש אב בית דין שדובר לו בא לפניהם איזה אחד מהחשובים שמה כהן אחד ו אמר להם בא בקובלנה אשתו שהיא לא נוהגת כשורה לא צנועה לא בעיות ו והוא כבר כמה פעמים התרה בה וקינה בה עלה ונסתרה עוד פעם אומר לגאון הגאון חידה אומר כי על פי הדין תגרש אותה אבל מה אבל מה המשפחה האישה הזאת משפחה נכבדה כמה מדיינים ניסו טבוע את כבודה אמרו לגאון חידה אדם זה כינה ל אשתו

בלא עדים ולא צריך ול עדים ואין הנח כרבלא צריך עדים אם עברה עבורה חמורה התייחדה זר יש לקרוא לה להתרות בה להזהיר אותה הזהרה חמורה למה כבודו מחייב את בעלה לגרש אותה כהן והיא נכבדה ולא היה לפי ההנחה לא בדיוק כמו שכבודו אומר אמר הצדק עמכם אבל אני לא די על הכינוי והסתירה אני אומר לכם חייב לגרש אותה בלי ספק זאת בגדה בבעלה והוא נטמעה אמר הדיינים מאיפה אתה יודע שזה כך אין לך עדים אין דיין אלא מה שאליו רואות אנחנו חס ושלום מחילה שאנחנו אומרים

מי אנחנו אבל התורה לא בשמיים אני נסתרות לשם אלוהינו אמר להם אל תדברו איתי אני מה שאומר לכם אני ראש בית דין ואני אומר שיגרש אותה טוב אומר לא שמעו לא שמע להם הם דיברו עם נכבדי העדה כל הקהל שכך וכך טוב שמע רבנו דברי רבות בשעריך קרא לאישה לבית דין הלכה היה יושב ולומד בחדר שלו ראה איתה אישה ניצבת בפתח החדר אמר לה תשמעי תני כבוד להשם תודי על פשעיך ומעל אליך וש בעליך יתן ח גת פיטורין ותשוב בתשובה והכל יסתדר לך ואין תיפרדי מבעלך

אין מה לעשות אמרה לא שקר לא היה אמר לך עוד פעם אני אומר לך תשובי בתשובה תעזבי את הדרכים שלך ותשמעי מה שאני אומר לך לא טוב היה לס ספר תורה הוציא הגאון חיד ספר תורה מה מה מהארון מהארון קרא לפרשת צוה בניגון בטעמים מעלו בו מעל והביא אשל הכהן וביד את הכהן לפני האישה והשביע הכהן את האישה בשבועה תעלה ואמר הכהן האישה יתן השם אותך לנה בן שבועה וי וי מה היא שמעה את כל זה והיא הפנת גב ללכת אמר לה אמר לה הכהן קרא

לה הגאון חיה אם לא תית היא נקי ואת כיסתית חת ישך בכי נת מת איי איי איי שמה רגלה על המדרגה הראשונה לא הספיקה לרדת פניה הפכו לירקון העיניים שלה בלטו כל מה שכתוב פרשת סותה ככה היה התחילה לזעוק באו הדיינים ים אותה אמרו זה איש אלוקים קדוש בתוכנו הוא יודע מה שהוא מדבר ואיך שהוא אמר עכשיו מה קרה התביישה בושה גדולה עכשיו כולם ידעים מי היייתה שומעת לבב היה הכל בסדר לכן תמיד זה צריך כל דבר לדבר עם החכם עם החכם היה חפץ חיים היה

בהתחלה רב של רדין אחר כך הוא עזב את הרבנות אבל הוא היה ברדין הוא נקרא רב אבל הוא עזב עזב את הרבנות ש היה חתנו גאון גדול היה ראש הישיבה אצלו רב אהרון כהן הוא רצה ו איזה משרה של רבנות בשביל הפרנסה מצא משרה של רבנות באיזה עיר מסוימת והוא לא קיבל את המשרה הזאת אז הוא בכאב בא חפץ חיים הוא אמר לו תראה חשבתי שקצת תהיה פרנסה לבית בשביל הילדים בשביל זה ו לא הולך לא יודע למה מה מה הבעיה שלא רוצים אותי שמה הרב

לא קיבלו אותי אמר לו אל תצטער זה הכל לטובה וזה אבל הוא רואה חפץ רים אחרי כמה ימים רואה עדיין רב ארון כהן החתן שלו עדיין הפנים שלו לא משמ שמחות אמר לו בוא אני אספר לך אבל אני מה שספר לך עכשיו מבקש ממך תיזהר לא רוצה שתספר את זה אה שזה יתפרסם אל תפרסם את זה אמר תשמע מה אני אומר לך אומר לו הבטיח לו אומר לו אתה יודע היה תקופה קצרה שאני קינת כרבא של רדין למה עזבתי את הרבנות אומר ראה פעם שאחד הקצבים

בעיר מחר מחר בשר טרפה בסר טלפה והעבירו אותו מה אני באתי ישר אמרתי לו תרד העביר אותו מהמשרד שלו מחפץ ים חייב מבי בשר תרפה אחרי כמה זמן בא הקצב הזה מה זה בכה לחפץ חיים רה חפץ מתחרט הבטיח אבטחות בעולם שלא ישוב לזה מתחנן בדמעות בחנתי אותו עוד פעם ועוד פעם כיוון שהוא מתכוון ברצינות להבטחות שלו ראיתי וגם הוא ניכרים עליו דברי אמת וגם שהוא בעל משפחה גדולה והיה לו מצוקה כלכלית גדולה כנסת אותו בסכום גדול שיתן לתרומה בית הכנסת המרכזית שבעיירה ונתן את זה

אמר אמרתי לו טוב תמשיך וככה היה אבל אחרי כמה חודשים נפטר לא רך ימים הקצב הזה הלך לבית עלמו אומר לו החפץ חים תשמע עכשיו באחד הימים אני לומד בעזרת נשים שליד בית הכנסת פ נופלת עלי תרדמה אני רואה מביא באים אלי שלושה אנשים בעלי צורה הגדול שביניהם פונה אליי רבי ישרל ר שרל מאיר אתה זוכר מה שהיה עם אותו קצו כנסת אותו בתרומה לבית הכנסת אם כבודו יכול להגיד לנו מה היייתה כוונתך בכנס האם רק למען זהר להבא לישמור את עצמו לבקש עוד יכשיר עוד

בני העיר לכן טובת הציבור או כוונתך היייתה שיהיה לו לעונש לכפרה מה התכוונת אומר אומר לו החפץ חיים כששמעתי את הדברים האלה אחזי חלחלה ורעד הבנתי שזה שלוחים משמיים לא יכולתי להוציא הגה אז ראש המדברים אומר לי נמתין לך תתיישב דעתך לאט לאט לאט לאט אנחנו צריכים לדעת בדיוק שנרגעתי הרחקתי טוב טוב בלי בי חשבתי עד כמה שאני זוכר אמרתי הטלתי את הרקנס לא לשם כפרה אלא בשביל שהאורחים אומר אלא בשביל שכל הכהן ישמעו וירעו ולהפחיד אותו שלא יעשה עוד פעם כדבר הזה וזה קשה אם

עוד פעם יעשה יכנס זה לא לשם עונש זה לא לכפרה טוב האורחים הודו לי תודה רבה פנו לדרכם התעוררתי בתרדמת עוד פעם הרגשתי שאני הרבה עייף לא יכולתי למצוע מרגוע לנפשי חזרתי ללמוד הופ עוד הפעם נופלת עלי תרדמה אומר החפץ חיים עכשיו בא אליי הקצב בעצמו איזה קול בוכים אוי רבי תראה מה מה כמה עשית לי צער בתשובה שלך עמדתי בדין הקטגור טבע לדון אותי על אכילה של טרפות אמרתי לו אבל התקפתי בכנס שהטיל עלי החפץ חיים הקטגורי אומר זה לא לשם כפלה זה רק הזהרה

הבת דין החליט לשאול את פיך ואתה ענית כן זה לא לכפרה אומר אבל עכשיו איזה גינ גינם איזה בעיות מחכות אומר ולכן כיוון שהרבנות זה ככה ם לי אומר קיבלתי החלטה להסתלק מן הרבנות גם אתה חתני רב אהרון ראה זה אחריות גדולה למה אין לך להיכנס למשרה הזאת תברח כן בקומה שמגיע לבן אדם לאכול הוא יאכל מה שמגיע לו כסף הוא יקבל מה לך לקחת מזה לא צריך תשמח במה שיש לך אומר גם אני הייתי שמח במה שהשם נתן לי מה זה יועיל זה אמת אתה

יודע שאדם צריך לדעת יש דרכים בעבודת השם נכון שזה רבנות או ה גם הגאון חידה מה הוא יעשה הוא הי בי דין חייב לטפל בעניינים מה הוא יעשה אבל זה מטעם זה אם כבר הוא אחראי צריך להיות אחראי עד הסוף שלא יהיה בעיות חם אבדיה שהיה הרב של ירושלים היה הולך מבית לבית כל פעם שכונה אחרת לוקח איתו את הרב ז'ולטי הוא אזרב הולך לבתים אומר בלי זה הוא לא נרגע איזה רב זהר שכונה הרב זה צריך לעמוד עליהם הרב הראשי צריך לעמוד עליהם כל רב

שכונה להגיד לו אדוני תסתובב בבתים שתשאל אותם איך הם מקיימים את ההלכות מה הם עושים צריך להיות אחראי עליהם ולדרוש להם ולדבר איתם ולהיכנס את החיים שלהם זה רב מה מה זה הרב הוא צריך להיות אחראי איך כל רב ביקע לדתו צריך להיכנס לעניין לראות זה מה עושה זה זה כן צריך לראות אוי זה עשה גינה לא עשה גינה זה בבית איך לא צריך צריך צריך ה יכנס אם אם אם הוא יכנס יהיה דעים טוב אבל הכל בעדינות גם הוא צריך לדעת כן הכל בעדינות בעדינות

אבל גם הם יצליחו עי זה אי אפשר להבין כמה האדם יכול לגמול לנפשו חסד שאדם מתבונן בדרכים שלו לפעמים אדם מעיר לחברו אם הוא מעיר לו יפה בלי בושה ולא מבייש אותו והכל בטוב טעם מציל אותה לדורי דורות מציל אותו לדורי דורות ואם הוא פוגע בעיה אבל מי שיש לו אחריות הוא צריך למלות אותה שאחר כך יטבעו אותו השם מזכה אותנו ש עשה רצון אבינו שבש בסדר אנחנו בישעיה מאיר שמו שיש לך ישעיה הנביא אני אמרתי לך שאני אקח אותך אצלו נכון יש עכשיו סיום מסכת

ביום רביעי הבא אתה יודע מה כן כן יום רביעי זה נכון זה עוד 10 ימים משהו יום רביעי יוצא כן אבל אם אני אקח אותך עכשיו לאזור הזה יש פסות אולי אתה מפחדת היה שקט לא עכשיו השם חג דו היה להם חג שק עוד לא אבל תראה יש הרבה שלא יכולים לבוא ממני כ צרכים אומר אני אעשה ככה תראה אני יכול לעשות נעשה פה את הסיום ומפה נסע טיול יה בבוקר יה סיום כן נעשה את זה נראה אם ירצו לסוע אז נעשה בבוקר על המקום נעשה

את הסיום פה למה איך יהיה בור חיים וזה ואז אני אעשה להם מתנה קח אותם ב ל לצפון לרבי רבי שמעון ואז יקח אותם שמה שהיה הנביא נכון אין בלאגן יש עוד 10 ימים עד אז י אין בלאגן עוד שמל הנבי הפש אפשר אנחנו פרק ג פסוק יג הנביא אומר מה שאנשים עושו כמה כמה בר מינן לא הולכים בדרך השם אז הוא עכשיו ניצב לריב אדוני ועומד לדין עמים אומר לכן כל הדברים האמורים ניצב השם לעשות מריבה עם העמים ולדון אותם אז מה כל שבט נקרא

עם מתעכב לדון אותם אדוני במשפט יבוא ם זקני עמו ריו ואתם בירתם הכרם גזלת העני בבתיכם אומר זהו אשה במשפט היה להם ה היה להם למחות אתם השם במשפט יבוא את זקני עמו בשרו ואתם בירתם הקרם גזר תעני הזקנים והסירים אכלו את שא הרעם גזלת עני בבתיכם דור שהיו עניים במעשים טובים כל זה בגללכם מה לכם תדכא עמי ופני עניים תחנו נאום אדוני אלוהים צבאות אוהו אומר מה לכם למה דכאו את עמי למה תחנו פני עניים תקטו תמעיטו לבזות אותם בדין ויאמר אדוני כיג והוא בנו

ציון בלך נ נטויות גאון מסקרות עיניים הלוך ותפו תלכנה ברגליהם תעכסנה אוי ואבוי אומר אלה אנשים כי אתמול הוא אמר דיבר על אנשים שמושל והם אוי ואבוי מה שעושות ויאמר השלה אנשים שמשו בעמי אומר יש להם פאות נוכריות כעת צערות אומרין כיג והוא בנו ציון תנח ל טו גרון ו מסקרות עיניים למה היו מתאים את הגרון שלהם לכאן ולכאן ראות את היופי שלהם ו מסקרות עיניים אומר המפרש רמזו עם העיניים אל הנופים הלוך וטפוף תלכנה אומר שהם הולכות דרך גאווה בנחת כמו דבר צף על פני

המים וברגליהם תעכסנה היו עוברות אצל בחורי ישראל דורסות ב במנעל שברגל הם מה הם היו עושות שמים בושם בנעליים דורכות וזה היה משפריץ בוסים הנה רשי אומר שהיו עוברות בשוק אצל בחורי ישראל דוסתור ברגלו ורמזו צת חיבת נפות כדי להבעיר בו יצר הרע ויפח אדוני קדקד בני בנו ציון ואדוני בתיהן יערי אוי ואבוי סיפה אומר בגמול זה תהיה מוכחות בצרעת על הקודקוד אוי ואבוי מה שיהיה להם אהן יערה רש רש רשמת סלתה שש כלין פתיה וקמה הם היו שופעות דם כמו הדם מערה מכלי לכלי בכוונה

זה הקדוש ברוך הוא ביום ההוא יסיר אדוני תפארת הכס בביסים בסהרונים מנעלים מנעלים אשר ברגליהם בא תעכסנה רשי אומר ישיב לישראל ישיר כן שלא יהיו טולים תפארתם בנו תכשיטי נשים דברי נבלה וש ביסים מני שבכה לתכשיטי הראש והרבה יש בלשון המשנה וסהרונים בסבכי אומר התרגום תכשיט עשוי בדמות ירח תרמ תרגום של ירח שהרה צהרונים מזה לומדים מעכשיו מהמילים הללו כל מה שעכשיו נראה את התכשיטים של האישה פה אדם נלמד הנטיפים השירות ה העלות הפערים הצעדות הטבעות נזמי האף המחלצות המעטפות תכף נראה כל אחד ואחד אז

כל מה שתראה פה אר אתה רואה צריך לקנות לרבנית אה למה לא זה תכשיטים יש כאן תכשיטי קלה הם היו עושים את זה לא טוב אנחנו נעשה בזה טוב לא רק איך נדע התכשיטים כן יצחק למשל יש לו יום הולדת יש זה יום הולדת יש חג לא לא הוא מביא את זה את הטבעת את השרשרת עם הפרחים מה מה זה פרחים פרחים מי תביא לו מה פרחים זה נלוה פרחים זה ל אה לא אבל אני לא חושב שהוא יש לו אין לו סידור פרחים הוא יש

לו מוכר ככה את הפרחים כמו שהוא עושה לנו זה לא סידור מי יודע מה יודע אני לא חושב שיש לו חנות כזאת סדר מכתבה בשביל פני בטח זה יש לך חנות של סדרי פרחים טוב ש בעזרת השם תזכה למה אה טוב טוב ם בשב פעם בשבוע יאללה ישש שם עובד כן כן יש מתקדם ברוך השם לא צריך לא צריך הרבה נכסים הרבה דאגות כן אפשר א להביר אותי קורס אה אפשר להביא אותו צריך להבא אדו פרחים דו פרחים בקסט כן נעשה לו קורס אני לא יודע

קח אותו לגסי יפה בסדר עברתי כבר שני קורסים זה קוס מיוחד ס אני יודע איפה הוא יש לו את העניין של ה עוד אנחנו משניות גיטין פרק ג משנה ה אבל לפני כן הצדקה מי לא נתן אתמול משה אתה נתנת אתמול בסדר טוב אפש ל הנה ראית רבי בנימין הביא 20 אמור להם ברך אד ישמרך ליך חנפני אליך ישים לך שלום אני אמרך הנ אמרתי לי עכשיו כ שלש שנים משנה ה פרק ג משנה ה המביא גד בארץ ישראל וחלה השליח קודם שהגיע למקום בגור הישה

הרי זה משלחו ביד אחר עושה שליח במקומו ושה לו את הגט שיביא לאישה דווקא עם חלה יכול לעשות אם אמר לו טולי המנה חפץ פלוני כש תתנה את הגת לא ישלחנו ביד אחר אפילו חלה או נהנה שאין רצונו שיהיה פקדנו ביד אחר משנה המביא גד במדינת הים וחלה זה היה בארץ ישראל כי שבמדינת הים צריך להגיד בפני נכתב בפני נחתם חלה או נאנס עושה בית דין השליח הראשון לפניהם ו משלחו ואומר לפניהם בפני נכתב בפני נחתם ואינ שליח אחרון צריך שיאמר בפני נכתב בפני נחתם אלא

אומר שליח בדין אני וזה בסדר הגענו משנה ז כן אנחנו מסכת בבה מציאה היום דף כ יא' כ י עמוד אומר מה אם אתה לא יודע נכון אתמול היה כף ט היום דף כ י י עמוד א' לא אמר כי עמוד אק סליחה מה כן הלימוד היום לעינוי נשמת משה בש בן ישועה וגם אביעד שמואל בן שולמית רבי אורי נורי ר בן רחל רבי מרדכי בן חנה יצחק בן חנום זה הבה בת אהרון משה אהרון בן שמעון יפעת בת צימה ומצליח וגם כן הגברת מה שמע

ציפורה בת גדושת הכ רחל בת אהרון הכהן ארם בת אסט פרסים שת אחוד קבר כן הגרלה היום הרב אפל שים את זה על ידו תסחב לאנשים הגרלות שים את זה דך תוציא ראשון זה זוכה ביין ראשון זוכה ביין בוא נראה מי זכה משה של משה שקלים זכה ביין ק פרחים חכה עכשיו ארגז פירות חג סמי מי זה קח אחר קח אחר אברהם ככ אח הלא מורדכי מורדכי בסדר זה כן זכה בארגז פ ב פרחים פרחים כן אנג'ל אנג'ל זכה בפרחים עשו כמה עכשו פרנות גי חיים

ג חיים עכשיו חמש סטים ספרים חמש להוציא כמה אן זה פה כן אבל הוא קיבל שבוע שעבר אותו ס אס תגיד לו מה הוא רוצה שנעשה זה שדו זכה חמש כאלה עוד ארבע נו נו אולי יזכה מקרת שנ בוא נראה כנ שעול שמ שעול שמ חבר של שקן דור סל דורס תעזוב לו את זה כן ן דור סלמי הלה שמעון נחמני שמעון נחמני ממשיך יצחק בן טוב וא זכה זהו רגע מה אמיש עוד א ייר גול תמשיך מה צה אתה שיריך איזה בן אדם זה לא

יודע וברדה טב מה עם זה לא קיבל יש עוד עוד צכיות משהו מהזה זהו כן ך תביא מורדכי קריאת שנ זכה אכפת לך חשבון אבא שלך מרדכי קרת ש מרדכי כן תן לו מיר עושה לי ככה נו עוד עוד הפעם קח את הגמרה זגו את הפ לא לא קח ש א חדם פניך כ שיר המעלות שיר המעלות הנה ברכו את אד אד עודים בית אדניו ידיכם קודש וברכו את אדוני ברכ אדוני מסון עושה שמיים וארץ כי נפתח דף קי סיום יום רביעי לא יוצא ביום רביעי

נראה כום אין מה לללמוד רב אמרתי להם שניקח אותם טיול ישעיה הנבי התחילו עכשיו ללמוד ישעיה אבל לא יודע אם הם יכולים זה בצפון בבת התחלנו חזקיה כשי בבתם התחלנו חזקי קוק אה יופי אז זה גם בדרך חבקוק לא חבקו זכ זה בבגדד ההוא שטרא בנקודתיים שלוש שורות מלמעלה כן ההו שטר דב כתיב ב שנין סתמה מלווה אומר שלוש ל אומר שתיים קדי מלוה חלינו לפרה מ נאמר רבי יהודה אמר כ בחזקת בעלה קיימה אכנ אמר פירות בחזקת אוכלין קימה אותו שטר זה היה איזה שטר

משכנתא בסורה היה להם משקנתה סורה שמה כתוב במשנה הלשון של השטר הוא במשל איך אומר ראשי במשל היה אילן טיפו הרעה דה בלא כסף תבין אדן מלבה לחברו כסף כותב לו שטר במשל שניה אילן טיפו הרעדה בלא כסף בין אם סתר קרקע הרבה פירות בין אם עשתה מעט פירות חוזרת הקרקע לבעליה בסוף הזמן שקבעו בתמורת החוב כך למדנו לען בת סז זה נקרא משכנתה סורה זה השם של זה אז הם עשו אבל מה לא כתב לו במשנה שמי אן כמה שנים לא כתוב תאריך לא כתוב

שנים כמה שנים שנתיים שלוש חמש 10 לא כתוב דבר כתיבה במשנה שניה סתמה לסוף שנים תחזור קרקע לבעליה תמורת החוב מלווה אומר שלוש שלוש שנים נוו אומר ממושכנת לך שתיים רק המחלוקת ביניהם שנה קדימ מלוה מהמלווה וכנו לפרה בשנה השלישית לקח אותם אכל אותם מה עשה מכר אותם בסוק הסיטונאי עכשיו עכשיו אכל אוכל את הכסף מנאמן רבי יהודה אמר ככה בחזקת בעלה קימה כרכה עומדת בחזקת הבעלים מי זה הבעלים זה הלווה אז המלווה צריך לשלם ללווה עבור הפירות עד שיוכיח שסיכמו ביניהם שלוש שנים רבק הנה

אמר פירות בחזקת אוכלין קיימה הפירות עומדות בחזקת המלווה שאכל אותם עדת א לא צריך לשלם עבורם עד שהוכיח הלוה שבאמת סמקו קמו רק לשנתיים אז רשי אומר בקדימה ל חלינו לפר שנה שלישית מקמ בע דינה קרקה בחזקת בעליה עומדת אבל גם לא טבע עד לאחר חילת פירות ענן בטר קרקע זנין מספן שנה זו של מי הוק בחזקת מרא שלא כדין אכנו לפרה והנחתה כבתה דרב קנ דמר פירות בחזקת אוכלין קמה ההלכה בחזקת אוכליה ולכן פטור המלוה מלשלם עבורם לנובה מה ש שואלת וק מנן כתה כבת

דרב נחמן דאמר ככה בחזקת בעליה עומדת אומר הרי למעלה למדנו מי ששכר למעלה למדנו בדין מי ששכר מרחץ ב-1 זהובים לשנה דינר לחודש נתעברה השנה יש ספק צריך לשלם 12 דינרים או 13 דינרים הולכים לפי לשון אחרון 13 דינרים גם לשנה המעוברת או לפי לשון ראשון עכשיו בעל סוכר בסוף החודש משלם 13 דינרים למה קרקה בחזקת בעליה עומדת אז למה לגבי משכנתה לא פוסקים כך שקרקע בחזקת בעל כמו רב קנה כמו רב נחמן שקרקע בחזקת בעליה עומדת למה יש לנו קלל על כב דרב נחמן בדיני

ממונות הנ חמן קרקה בחזקת בעלה עומדת כ גבי סוכר מרחץ 12 זהובים לשנה ראשי אומר מדינה זהב לחודש בשוא ב מתרצת מט אתם מב אבל אה מ דגיה הי רוכ בדינה זמנה לא מתחנן שמה בשכירות זה מת לא עביד גוה הספק אם תפוס לשון ראשון לשון אחרון דבר שלא עתיד להתברר מה יהיה לכן פוסקים כרב נחמן והולכים אחרי חזקת הקרקע אבל אכה לגבי משכנתא דסה מת עד ג דבר שעתיד להתברר כשיבואו עדי השטר ויעידו זה עתיד להתברר תוהה בדנת זמני עכשיו תלך תקח כסף אחר כך

יבואו בית דין יגידו כן לפי השטר יראו מה קרה לא מטריחים בית דין פעמיים ארי אתה רואה שאם נוציא מיד המלווה והתברר שהדין עמו צרכו להחזיר לו את את הכסף לכן לא מוציאים את הפירות מהמלווה למה לאים וצי בליה זה עתיד להתברר שיגידו המוציא בחבורה עיה זה לא בטוח שזה מתברר זה מצל דבידה יכול להיות לכן לא מטריחים בת דין פעמיים באמת אם אין רעיה אם אין אז באמת יכול להיות שבאמת יקח אתק את הפלות אם אין ראיה אם יודעים שזה לא עתיד להתברר פעמים אי

אפשר מלווה אומר חמש לובה אומר שלוש עכשיו מלו ולובה באו לדין אחרי שאכל המלווה את השדה בתורת משכנתא דסורא כמו שדיברנו ואיין שטר אין שטר מלוה אומר אין לי שטר הקרקע משכנת לי לחמש שנים נו אומר מה פתאום שלוש שנים ואתה כבר כדת שלוש שנים תן לי את זה עכשיו אמר לי טוב אמר לי הית לי שטרך הלוה אומר למלווה תביא את השטר המשכנתה חמש שנים אתה אומר תביא את השטר אמר לי שטר כס השטר עבד אמר רבי יהודה המלווה נאמן לטעון ש ממושכנת לו חמש

שנים למה יש לו מגו מגו דימה לקחי בידי אם רוצה לשקר כיוון שהוא יושב שם שלוש שנים יכול להגיד אני קניתי את זה יש לי חזקה שלוש שנים וקניתי את זה ולכן אז לכן מסתבר שטענתו נכונה אמר לרב פפה לרב השה א אמר לרב פפה לרב השה רב זביד ורב עבירה לא סביר להו עד דרב יהודה לא מסכימים ש אומרים שהמלווה לא נאמן למה מה הטעמה אי שטר כן גובנה כאה מזר זהיר בה ו מכבש וכבשה לשטרי סבר אוכלה טרן שנין ירתה אומר זה לא יכול

להיות למה למה הם אומרים הם הם לא סוברים כמו רבי יהודה הם אומרים שהמלווה לא נאמן למה הי שטר השטר הזה של המשכנתה כן גובנה כאה ועומד לקבו בו ועל ידו אוכל פירות מזהר זה הירבה הוא נזהר בו ולא מאבד אותו חביבי בזה הוא וכן מסתבר שמה הוא עשה הוא מכבש הוא כבשה החביא את השטר כבש אותו באיזה מקום סבר אוכלה תרתן שני נתרה הוא אומר מה אני אכבה אותו ואני אוכל שנתיים יותרות לכן הוא לא נאמן עבב מגו שאומר שזה זה הייתי יכול לומר שזה

שלי שזה אני יושב עליו שלוש שנים חזקה אייך הוא גיד שלו הרי אין ל רעיה לא מדבר לא הוא ישב שמה שלוש שנים שלוש שנים זה חזקה מה זה אין לא רעיה הוא יושב בלי כלום אדם שהחזיק בקרקע שלוש שנים זה שלו אמר לה רבינ לרב בשה הגמרה שואלת על דברי רב יהודה אלא מעטה אתה אומר לי שנאמן המרבי מגוש שיכול לטעון כוחי בידי אלא מעטה אי משכנתה סורה דקת חי הלו מה כתוב במשכנתה סורה הנוסע במשל שנהיה אלן תיפוק הרעדה בלא כסף כשנגמר השנים הללו

תצא השדה ולא כסף הקרקע ללא שיתן ללובש שום כסף כלומר בין תעשה הקרקע פירות בין תעשה מעט בין תעשה הרבה כל מה שיצא אכילת פירות זה כנגד זה זה הכל איך הכבשה ל שתר משכנתא ואמר לי כוחי בידי הוא יחבי המלו את שטר משכנתא ויגיד אני קניתי אותה כוחי בידי זק אחי מד מאמן מה אז מה יהיה נאמן וכי מתקני רבנן מת דת מדי פסיה מהחכמים מתקנים תקנה שמביאה לידי הפסד הרי עלול להפסיד את השדה שלו משכנתה כזאת סורה יוכל שלוש שנים ואחר כך גיד ל

שני הרי משקה סור זה תקנת חכמים בשביל לנצל ממריבות אבל זה מכניס בעיות ‏k mz tochka על מה אמרת ריבית משכנתה הסורה צל את הבן אדם מריבית כן כל זה עיקר המשכנתה סונה להסיר את האדם רבית כום רבית ך אז מה תקנו חכמים תקנה כזאת כן אמר הטם תקינו לרבנן דמרא הר טוסקה בקרי קרייה אומר תקנו חכמים בעל הקרקע הוא הלוה יתן מס למלך ויתקן את החפירות סביב בשדה הוא קודם כל הוא צריך לתת את המיסים על הקרקע או הקרקע יש עליה מיסים הוא צריך לתת

תמס למלך הלוה הלוה אז זה מראה שזה שלו וגם הוא תקן את החפירות סביב השדה אז נקר שהוא הבעלים אז לא יכול המבי לטעון לקחי בידי אדוני ב בוא למלך מי שילם את ה את המס אתה שילמת הלובש הלובש שילם מי קרא מסביב מי סידר את השדה מסביב אז מה שאמר רבי יהודה שיכול להיות עו חי בידי באופן שלא שילם לו ת מס המלך ולא תיקן את החפלות אז יכול לשעון כך אז הגמרא שואלת רה דלת קריה ולא יהב וסקה מה קרקע שאין חריצים וגם לא

צריך לשלם מסים עליה אז איך תיקנו על זה את משכנתה סורה הרי זה יבוא לידי בעיות כלומר עלול האדם להפסיד את השדה שלו אמרלה אבע למחו צריך הלווה היה צריך לו למחות ולומר שהוריד המלווה לסד בתורת משכון אדוני רבותיי מה שפה אני הורדתי אותו בתורת משכון זה הכל לא יכול לטעון אחר כך שחי בידי לא ימח לא מחלו יפסיד את השדה יהודה הפסיד השמחה צריך למחות אם לא הוא הפסיד הוא נגרם לא הפסד הוא גרם לעצמו תמח עכשיו דין אריס אריס שעובד בשדה עכשיו מגיע לו

לטור חלקו עכשיו הם מחלוקת ביניהם בין בעל השדר האריס כמה סיכמו ביניהם שיקח הריס אומר למצ ירדתי חצי אני צריך לקחת חצי מהפלות בעל הבית אומר לשליש הדתי אני שני שליש הוא שליש אחד מי נאמן רבי יהודה אמר בעל הבית נאמן האריס קח רק שליש למה הגמרא תכף תבאר רב רחמן אמר הכל כמנהג המדינה אם אם הדרך לטול מחצה מחצה עם שליש שליש סבור מנה חשבו התלמידים שרבי יהודה בן חמן לא פליגה אבתר ד שקל הריסה פלגה רב נחמן דיבר במקום שהריסים רגילים לקחת מחצה וה

מה שאמר שליש מה שאמר רבי ודה שליש בהתר דשקיל הריסה תלתה ולכן לא הולך לעקום אין מחלוקת כל אחד דיבר כמנהג מקומו הוא אמר חצי הוא אמר שליש ככה נוהגים במקום שלמן כ גים מקום של רב יהודה אמ רב מרי בר דבת שמואל רב מרי בר דבת שמואל כן זה הבת שמואל כן אחי אמר הב כבר אמרנו את זה כמה פעמים אחי אמר רביה אפילו באתרה דשקיל אריסה פלגה פליגה גם במקום שרגילים צול מרצה פליגה פליגה קו רב יהודה ורב נחמן כן רב יהודה אמר בעל

הבית נאמן למה ד בעה אמר שכירי לקיתי הוא אם היה רוצה לשקר היה אומר אני לא אריס אלא שכיר הוא לא אריס פה הוא שכיר או לקית מה שהוא לא טען כן אז ענה שלא אמיתית מגו מגו כן זה בגלל שבנות של שמואל תבין והמעשה הזה יתומים אומרים אנחנו הבחנו בעל חוב אומר אביכם השביח עכשיו זה יתומים ירשו קרקע מאביהם בא בעל חוב של אביהם נקבות מהם את הקרקע עכשיו הם יש ביניהם מחלוקת בין הבעל חוב ליתומים גבי השבח שהשיח הקרקע ואחר ההלוואה אתת אומרים המורים

אדוני אנחנו עבדנו קרקע אנחנו הבחנו את הקרקע השבח זה לא שלך זה כבר היה ברשותנו בע חוב אומר לא אביכם השביע ואני לוקח גם את השבע על מי להביא ראיה סבר רבי חנינה לממן הראה בחזקת מקמה ועל בעל החוב להביא רעיה הקרקע עומדת בחזקת היתומים הם ירשו אותה ולכן בעל חוב של אביהם הוא צריך להביא ראיה שאביהם השבי ותה אמר לה הוא שבא אכי אמר רבי יוחנן על יתומים להביא רעיה שהם ישבחו מה היייתה המראה כן גובנה קיימה כמה דגבי דמיה על היתומים להביא ראייה למה

כמן שהיא עומדת שיגבו אותה מהמהם ה משעבדת לבעל חוב והיא עומדת גבו אותה אז לכן אז זה שלזה מ שעובדת לבעל חוב אז כאילו כבר גבו אותה הבעל חוב אז הקרקע לא נקראת בחזקת היתומים ומ לא פה תמיד הבעל חוב הוא לוקח את הקרקע עם השבע השאלה אם הוא ישלם את הפירות או לא ישלם זה השאלה אם צריך לשלם את דמי השבח או לא לכן הקרקע פה היא לא בחזקת ראשי יש ראשי אמר הוא שבע אכי אמר רבי יוחנן על היתומים להבי רעיה מה הטעמה אומר

את זה בשם ראשי מקום אח מקום לא מציין מקום אחר אחי רבי יוחנן היתומים להבי רה מה התג קמה ג על היתומים להביא ריה אמר אבי אפננה מתננה הנה אמר אב אפננה מתננה ספק זה קדם ספק זה קדם קוצץ ונו נותן דמים על מה כסרה שרכן גובה קיימה כ גביה דימה ועל דמיה ועל היתומים להביר רעיה אומר גם אנחנו למדנו במשנה כמו רבי יוחנן זה גבי אילן שהיה נטוע בתוך 50 אמה סמוך לעיר אז אם העיר קדמה קוצץ ין מי ש ואם האילן קדם אז קוצץ

ונותן את הכסף מי שהעיר שלו את הדמים של זה כלומר אם העיר קדמה אז קוצץ ומי שהעיר שלו לא צריך לתת את דמיה זה עלן שנטוע בתוך 50 אמה שאם העיר קדמה קוצץ ואם האילן קדם גם קוצץ כן אבל נותן מי שעיר שלו נותן את כסף למי נותן בעל העץ ספק זה קדם ספק זה קדם אם האילן קדם ספק קוצץ את האילן ואינו נותן דמים למה דין האילן קצץ בכל מקרה ספק על הדמים צריכים לשלם לבעל האילן דמי האילן או לא לכן קוצצים את האילן צריך

בעל האילן להביא ראיה שהוא קדם כדי ליטול דמיו ככה אומר רשי על מה כמץ קימה אמרי התה ראיה ושכול תביא ראיה שאלל דם וקח את הכסף אכ שטר כן נה קיימה אז אתה רומן לגביה הבעל חוב שהוא יכול לגבות מזה זה עומד בש שיגבה במנו בעל החוב כמן דגמה ואתם עכשיו חיייבים לכם כסף אתם אומרים תביא אלעל היתומים להביא רעיה תראה ראשי ספק בב בט בענין הנטוע בתוך 50 אמה סמוך לעיר קטני אתם אם העיר קדמה קוצץ ואי נותן דמים ספק זה קדם ספק זה זה

קדם קוצץ ואי נותן דמים עלמה כבן אחי ובין אחי מקצץ וס כ מספק קוס מפש ליך לעשות נמצא הספק מותר ל הדמים ת הען לגבי ען המוך לבור ש יחיד קטנ ב גבי ודאי דד אם הבור קדמה קוצץ ונותן דמים אם קדם לא קוץ ן גבי ספק כן גבי ספק זה קודם ספק זה קודם לא קוץ גבי ספקן עיר עמה משום פשך עומד כססה וכולי טוב מובן גם כ עומד לו התו ישבחו הם הביאו היתומים ראיה שהם השביחו את הקרקע ס רבי חמר כי מסס כאשר

בעל חוב מחזיר להם את השבע צריך להחזיר להם את השבע צריך להחזיר להם דווקא בקרקע שהוא השבע חדחד קרקע ולא הי ב חז חזם גם במעות מאיפה לומדים את זה שמדמה מדר רב נחמן דמר נחמן אמר שמואל שלושה שמין את השבע שהביעו בקרקע מעלין אותם בדמים הנה מעלין אותם בדמים כשהוא השבע אין להם זכות לטבוע קרקע ואלו הן בכור לפשוט בכור ופשוט שרשו קרקע יהן ושביר כרקע קודם שחלקו אותה כיוון שאין הבכורות פי שיניים בשבח שישביעו הנכסים לאחר מיטת אביהם וא נותן פיש שניים בקרקע מחזיר

לפשוט מעות כשהוא חלקו בשבח שנתה בעל חו בכתובת אישה ליתומים כלומר מלווה שגובה יתומים קרקה שמשעה את לחובו כמו פה אצלנו שהשמיעו אותה היתומים או אישה שגובה קרקה שמשאבת כתובתה ששבי חו אותה יתומים גובין את כולם מחזירים מעות ליתומים כישור השבח גם האישה בכתובתה גם בעל חוב ובעל חוב ללקוחות כלומר מרווה שגובה מכוחות ו בדמים ולא בקרקע כן בעל חוב ללקוחות לא הוא מלו הוא גובה מהלקוחות את הקרקע משועבדת לחובו אבל מה הלקוחות השביחו אותה הקונים מה זה הלקוחות קנו אותה מבעל הבית זה משובת לו

והם השביחו אותה אז הוא גובה את זה והוא מש ששלם כסף מחזירים מעות כישור השבע אתה רואה ארבע דברים כן שמשלמים שבח למה בעל חוב כתובת אישה לא בעל חו יתומי תומי בעל חוב כן אבל זה בעל חוב גם כתובת אישה גם אמר לי רבינ רבש לממר מהוא בחוץ לממר אמר לרב רשס שמואל בחוב ללקוחות יהיב שבחה כתוב לך אה גו טבח אמר לרב רבש מה שאמר שמואל בעל חוב למ שמואל בעל חוב ללקוחות שבחה ת כוצ יי שבח שבח כן הגות הבוש י שבחה ומטל

שבחה ללוקח ואמר שמואל בעל חוב גובה את השבח כי סוב שמואל שמלווה קובע מלקוחות קרקעות המשועבד מחזיר להם את השבח מה פתאום ואמר שמואל בעל חוב גובה את השבח לא מחזיר את הלקוחות גוב פרושו לא מחזיר גובה לא מחזיר לוקח והולך למה למה קניתם קרק משועבדת למה הוא לא נותן להם דווקא מלקוחות גוב את השבע מה יכולים לחזור למוכר הם יכולים לחזור למוכר אז לכן הוא לוקח את הכל אבל יתומים לא גובה את השבח למה הם מפסידים אותו לכן שואלת הגמרא רק בעל חוב ללקוחות ולא

מיומים כך כותב הרשבא אין קושיה על תומים תדבר חילה ואמר שמואל בעל חוב גובה את השבח ולא מחזיר לכוחות כימה לא קשיח כאן בשבח ה מגיע ל הכתפים כאן בשבע ש מגיע ל הכתפים אין כוש מדברי שמואל שמחזיר לוקח את השבע מה שאמרנו שמחזיר ללקח את השבע זה מדובר בשבע שמגיע ל כתפים כלומר זה פירות שתכף יבואו הכתפים יקחו אותה זה כבר עומדת יקצר כאן מה שאמר שמואל שאיין בעל חו מחזיר ללוקח זה עדיין פירות שעדיין צריכים לקרקע מגיע הגמרא אומרת לא זה לא יכול להיות

והמעשים בכל יום כמב שמן אפילו בשבחה מגיע ל כתפים מחזירים לכוחות גם את זה לא רק שלא מגיע כתפים לא קשיה עד מסיק בשיעור הרעה בשוחה ועד לא מסיק בשיעור רה בשוחה לא קשה בדברי שמואל מתי אני אומר לך שעולה החוב קישור הקרקע שגובה את השבע שהחוב הוא גדול גם שיעור קרקע גם שיעור של השבע והה מה שאמר רב נחמן שמחזיר ל לוקח את השבע זה לא מסיק בשור הר משפחה לא צריך החוף קטן כן מה שואלת מה קרה לך אה למה לא קיבלו האלה של

הזה יקבלו מי שזכה ניתן לו רק לא באים לקחת מקבל שהמשרד יקח את זה וניתן לו אדרבה מי שזוכה זוכה מגיע עכשיו גם מי שזכה דילגנו עליו יקח את זה המסר ניתן לו תגיד לי אני אטפל הם צודקים אין טענות פה צודקים קבלו רק לא באים לקחת אז זה עומן לנו פה יכולים לבוא בשבת לקבל ס לא לא זה אמיתי יש לי ספרים ניתן להם מתנות הכל בסדר גיע להם יקבלו הם זכו הם עושים מבחן זכו יקבלו שיתקשרו בחזרה למשרד נתנו לנו שמות וניתן להם את

זה בסדר זה היום תחי המ היום דילגתי עליהם פעם ראשונה פעם ראשונה שאני למה הם לא באים זה עומד פה ערמות אז אני מדלג עליהם אבל לא הם צודקים הדין איתם יקבלו טוב שיתקשרו להגיד תוך כמה זמן צריכים לבוא תוך כמה זמן צריכים לבוא לקחת שהמשרד יגיד ו אמר להם שבועיים שבועיים יאללה אם המשרד אני אנחנו נוריד את זה למשרד המשרד טפל בזה מצדנו מהזה אכפת לנו אנחנו וצים הסגרה אמתי שמה מחסן גם אה אתה זה לא עניין שלך אתה אל תהיה מנהל זה מגיע להם

מגיע להם כללי עוד מעין שבח מגיע לכת ממשיך שבח מגיע לכת שק תודה רבה על מה שכולם קבלו לא כן לא זה לא אתה זה אני דילגתי עליהם אני אמרת תמשיך ועכשיו אני חוזר בתשובה באמת לא אני חשבתי שהם לא באים קשה להם אבל בוא נראה נשים את זה במשרד וכולם יקבלו עכשיו דוקי מסיק ש הלאלה הלאלה אתה תעשה מבחן תקבל אם תזכה בהגרלה למה לא צריך לעשות ולקבל השור הפסק אתה רואה מה עשית יש לי צער בזה ממשיך עכשיו לא מסיג שיעור השפחה זוזל לוקח

ומסלק לה אני אמרנו אם לא מסיק שיעור הרב שבחה ייב לזוזה לה לוקח ומסלק לה כשר אין החוב קישור הקרקע והשבע אז אמרנו שנותן הבעל חוב לוקח כשור השבח אני זו לוקח מצ מס בעל חוב שפיר אלא לממר זו ק מצ מסח נמ זו מכל הרה זו ר ש שחי יפה אמרנו אז מקשה הגמרא בכי לא מסיג שיעור הר בשבחה אמרנו כשאין החוב כשאור הקרקע והשבע דב לזוזה ל לוקח וסלק נותן הבעל חוב מעולה לוקח כשור השבח ומוציא אותו קרקע שלו אני חלמן דמר א זוזה

ללוקח לא מצה מסלק לבעל רחוב שגם אם יש מעות לוקח לא יכול לסלק את בעל חוב מהקרקע שפיר אז אנחנו אומרים שיכול הבעל חוב נסלק את הלוקח במעות למה כאילו הקרקע של בעל חוב ולוקח הוא כמו יורד לצדי חברו לא ברשות ולכן נותן לו דמי השבח במעות כמו אדם יורד צדי חברו שלא ברשות אלא למן דמר א לזוז לוקח מצ מסלק לבעל חוב אם יש ל לוקח מעות יכול סלקו מהקרקע בכסף למה לא יכול לטבוע את חלק השבח בקרקע למלא יגיד לי יגיד לו לבעל חוב

יבו לי זוזה סדק ללך מכל ההרעה אם היה ליכ כסף הייתי מסלק אותך מכל הקרקע אז שתה דלת לי זוזה אין לי כסף אבלי גריבה דעה רעי שיעור שבחי אומר תן לי אין לי מעות תן לי חלק בקרקע שיעור השבח השבח חשב כאילו שילמתי לך חלק מהחוב במעות אז תן לי אומר לו אחב במס קנן כגודל שב נילה הפוקי הלווה עשה למלווה את הקרקע אפותיקי אמר ל לא יהיה לך פירעון אלא מזו אז כן שיתנה איתו בצורה כזאת לכול עלמה לא יכול לסדק אותו במעות ולכן

מחזיר ללוקח מעות בקרקע רק במעות ולכן מחזיר ללוקח מעות כשיעור השבע משנה המקבל שדה מחברו לשבוע אחד ב700 זוז זה מה זה זה שמיטה שבע שנים ב700 זוז כל שנה 100 השביעית מן המניין לא מנקה אותה ממניין השנים אבלב ממנו לשבע שנים ב700 זוז אין השביעית מן המניין נקה אותה מניין השנים צריך להוסיף לו שנה נוספת אם אמר לו שבע אם אמר לו אחד אז בפנים גם יש את השמיטה אז השביעית מן המניין ככה זה בעסקה הלשון אז לא אז לא אונק לו ממנין השנים אבל

אמר לו לשבע שנים ב700 זוז השביעית לא מן המניין לכן ה מנקה לו מנקה אותם ממניין השנים צריך להוסיף לו שנה נוספת כיר יום לא הבנתי את החידוד בלשון את ההבדל ש פה אומר לו שבע שנים פה אומר לי שבוע שבוע זה כאילו שמיטה אחת כולל אזה כולל בים שכיר יום גובה כל הלילה שכיר לילה גובה כל היום פועל בא למלאכה ביום מסיים מלאכתו בערב גובה זכרו כל היליד של אחריו אם לא נתן לו בבוקר עובר ת עלב לא טלין כיר לילה נזכר למלאכה בלילה מסיים

לחתו בבוקר רובה כל היום של אחריו עכשיו משקיעת החמה עובר עלו תבוא עליו השמש צחיר שעות גובה כל הלילה בכל היום פועל שנזכר למנחה למספר שעות או ביום או לילה קובל חרו כל הלילה וכל היום הגמרא תבאר מה פירוש כיר שבת פועל שנזכר לשבוע ימים כיר חודש כיר שנה כיר שבוע לשבע שנים יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום מה מה כל היום איפה אתה למה הוא גוב גם ביום הגמרא תבאר גמרא גמרה תבאר תנו רבנ מני זכי יום שגובה כל

הלילה של אחרו תמד אומר לו תלין פעול כיר אתך עד בוקר ה מפורש עד בוקר מנ נזכיר שגוב כל היום שנאמר ביומו תתן שכרו לא תבוא עליו השמש ואם הבכה זכי יום גובה כל אותו היום וזכי גובה כל אותו הלילה מי אמר לך זה מדובר על כיר יום אז הוא גובה כל הלילה ושכיר לילה גובה כל היום אולי זה כיר יום גובה כל היום אותו יום אומר אי אפשר ללמוד כך שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף חוב התשלום רק בסיום המלאכה זכיר יום הוא לא חייב בכלל

לשלם לפני סוף היום לכן לא ייתכן שהתורה אמרה לו תבוא עליו השמש זה הפסוק זכיר יום אלא זה סחיר לילה שחובת התשלום בסוף הלילה אז ובר עליו כל היום תן רבנן ממשמע שנאמר לו תנין פעולת חתך אין יודע עד הבוקר הרי זה לינה עד הבוקר לא ילין לבוקר כתוב מה אתמו לומר עד בוקר מלמן שאינו עובר אלא עד בוקר ראשון בלבד לאחר סיום המלאכה בוקר ראשון מכאן וילך מ לאחר שעבר בוקר ראשון איזה איסור יש להשעות שכרו אמ הרב עובר משום בל תשהה אמר רב יוסף

מאך קר בל תשה אל תאמר לרעך לך בשוב ומחר אתן יש איתך יש איתך אוי ואבוי איתך תנו רבנן אומר חבר וצ זכור פועלים לתש אה מה זה קשור ללת הש זה רמז זה רמז אתה יש לך כסף תיתן לא תשה אצלך א תגיד ו לך ושוב ואם אין לו אין לו אז הוא לא עובר ךלוה יותר טוב אה אם אין לו גם י יום ושי לילה אם אין לו גם לא לא עובר אני חושב שלא עובר אם אין לו לא עובר רק רבנו הארי היה

עושה חסידות היה מלווה את הכסף משלם כדי לקיים מצוות עשה דנו רבנן אומר לחברו עובר גם בבל תלים אם אין לו כן תנו רבנה אומר לחבר וצ לסחור פועלים ולא קיבלו הפועלים שכר בזמן שניהם אין עוברים משום בטלין זה לפי שלא שכרן המשלח לא שכר אותם בעצמו לא נקרא שכיר וזה לפי שאין פעולתו אצלו מה שליח דוצ שח מי זה בעל הבית המשלח יעני שעשו אצלו עבודה הוא לא עובר למה הוא לא שכר אותם לא נקרא שכיר והשליח לפי שאיין פעולתו אצלו מה זה פעולתו ררו

של הפועל כמן שאין שכרו עליו אבל שלוחו של אדם כמותו אין פעולתו אלא חשבתי זה עבודה זה לא עבודה זה לא עבודה אלא הכסף לא אצלו כן איך ידמה באיזה אופן שכר אותו לשליח איד אמר ליו שכרכם עליי שכרו עליו ה למה לא עובר על לתנים נתניה סוכר את הפועל לעשות בשלו ויראה הו בשל חברו נותן לו שכרו מושלם כפי שסיכמו וחוזר ונותן מבעל הבית את מה שהנה אותו מה הוא טעה שכר אותו לעשות אצלו ויראה לו אצל מישהו אחר נותן לו שכרו הוא בעצמו ויילך

יקח מבעל הבית השליח כן אז גם אז אפילו שצך ראות הפועל מוותר לשליח למה הוא לא עובר על בלטן אמרת לא אומר על בטנין לא צריכה דמוס רחם על בעל הבית אז לכן הוא לא עובר על בת ליים אז יעבור בעל הבית אז הנה עכשיו בשמע מעשה יהודה בר מרמה אמר לי לשמעה זיל הגיר לי פועלים ומה להוא שכרכם על בעל הבית למה אם אשכח לשלם להם שאני לא יעבור על בל תלין לא הבנתי אמר לו לך תזכור לי פועלים ותגיד להם כרכם על בעל הבית

למה לא עובר על בלטן לא הבנתי למה לא עובר אמר ככם על בעל הבית כל קיבל על עצמו לשלם להם למה בעל הבית לא וצריך ם זכור אותם ם לזכור וגם גיד לכן מרמר מוזרה אגרה דדה אחד מהם נצרח לפועלים היה חברו סוחר עבורו ואומר להם צריחים על בעל הבית שלא יעבור על בלטים ככ היו עושים בסדר עד כאן הלכות שבת בסדר היום שבת זה אני כל שבת אומר אותם בעל פה כ לאט לאט אני אגיד לך אנחנו סימן תרמו דיני הדס ובו יא סעיפים הדש

נקטם ראשו כשר של העץ בעלי לא שייך ללשון קטימה זה העץ נקטם כשר נשרו רוב עליו אם נשתייר שלושה עלין בקו אחד מה זה קו אחד בקן אחד קשר מה זה וכל הכנים הלך אומר צריך לבאר אחד ובכל כן בכאן מרובו של הדס כשר אומר הדש עצו כפוף אומר החזון אש צריך להקפיד שהענף יהיה ישר יש אורלה בהדסים לא אוכל ענבים או ות של הדסים דו שהיו של גסים משפ של גסים עים היו ענב מרובות מעליו אם ירוקות כשר למה זה אותו צבע ואם אדומות או

שחורות פסול ואם עטן כשר ן מעטין אות ביום טוב לפי שהוא כ מתקן אסו תקן עבר בקטן או שקטן אחד אחד לאכילה הרי זה כשר מיום ראשון ולך כשר בכל עניין מהזה אני הייתי מסדר את הדסים כן מייפה אותם מסדר אותם כותם כל מה שצריך לסדר ואז מביא לך הדס יפה יפה בשל מור אבי ענף עצבות האמור בתורה הוא הדש שעליו חופין את עצו כגון שלושה עליים יותר מגבעון אחד אבל אם היו שני העלים בשווה זה כנגד זה ועלי השלישי למעלה מהם או אין זה עבות

אלא נקרא ד שוטה ו פסול אפילו בשעת דחק ק דמר בגמ קשרגים בנו מ תחילה צ הדסים מבים ואין שלוש ערים בגבע אחד י ויש מי שכתב הדסים שלנו אין קרד שט ואין והם שניים על גבי שניים ואינם כד שוטה מוזכר בגמרא לכן גו להכל כמו שכתב מריך קולן רי סנן בתשובותיהם לא אצלנו אין זה אדה שותה רבי צון רוצה שמ למטה שהוא גדל מתחילה שלוש של שלש בדיוק מהתחלה מהתחלה לא מאמצע תקצץ תקצץ אותו ותגיד הנה ככה אני הייתי לוקח לו אומר תביא לי שמ

למטה הוא משולש חז אפילו שזה א סטמר 50 מלמטה מצ כן איפה מאיר הגיע מר אתה ביקשת לכות שבת נכון אז בוא תשמע כמה אני אשתדל שלפעמים יהיה לך לחות שבת שככה אנחנו נדע כמה אלחות שבת בסדר מה מה זה כן אמרו רבותינו זכור את יום השבת לקדשו אנחנו קוראים את זה מספר סדר היום בסדר מצוות זכור את יום השבת הקדש אמרו רבותינו זכ י בספרי מצוות עשה מן התורה נמנות ימי השבוע אחד בשבת שני בשבת שנאמר זכור את יום השבת קדשו בוא נראה עכשיו כתוב

בתורה זכור את יום השבת הקדשות למדו רבותינו מזה שיש לזכור את יום השבת בכל יום מששת ימי החול מקיימים מצווה זו במה שאומרים היום יום אחד בשבת קודש קודם שיר של יום אומר הרמבן מביא מחלתה רבי יצחק אומר לו תהה מונה כדרך שאחרים מונים אלא תהה מונה לשם שבת ופירושה שהגויים מונים ימי השבוע לשם הימים עצמן קא לכל יום בשם בפני עצמו על שמות המשרתים כמו נוצרים או שמות אחרים שיקראו להם ישראל מונים כל הימים לשם שבת אחד בשבת שני בשבת זו מצווה שנתנו בו ז

תמיד בכל יום זה פשוטו של מקרא בדברים למה איך הם אומרים הגויים מה זה ל אחד ישלו כל יום יש לו שם בפני עצמו כן לא אבל בזה אין להם בצרפת אין להם שמות כולם אותו שמות הצפת שמות של לא יג שבת ש מוצ לשטו שר הכוונות כתב הנה יום הנה זה סוד מה שאמרו בספרי זכור את יום השבת מצווה הו למנות בו ימי שבת לומר אחד בשבת שני בשבת כן כתב הרמבם בפירושו על התורה ואיננו להורות ככל ימי החול תלויים ונקשרים תראה מה ה אומר

ונמשכים יום השבת שם נמשכת להם הערתם זכור עניין זה הטב כהוא מכלל רמח מצוות עשה למנות ימי החול הדרך זה אחד בשבת שניים בשבת אז בבוקר שאנחנו אומרים היום יום אחד בשבת קודש צרך להגיד ל אני אומר בכיוון שנדבר עניין הקדמה זאת צריכים לנו ודעך מהי הכוונה שיכין אדם כדי שימשיך עלי תוספת הקדושה כן כתב בזה קודם קודם מזמורי הימים יאמר היום יום אחד בשבת יום ראשון בשבת וכן הוא הדיד ביום שני היום יום שני בשבת הדין יום שלישי רק ביום שישי וסיף יום השישי וכבן

במנין זה בכל יום קים מצוות זכור את יום השבת הרמבם אני לא כנראה זה בפירושו על התורה ומגן אברהם איתה בכוונות בכתבים וזכרו הללו הם מצוות עשה לכן כשמר וזכרתם את מצוות השם שם זה שבת ששקולה כנגד כל המצוות אכן כתב השלט צריך לומר קודם לכן היום יום אחד בשבת או שניים בשבת זה מקיים מצוות עשה זכור את יום השבת צריך להזכיר כן כתב בספר אורח החיים הקדוש מתכוון למר שהזכירה תהיה מיום ראשון דרך שבוזה וכולי ב הלאה הלכה ב ראוי ונכון לכל איש ישראל להיות

ממתין ומצפה ומשתוקק כל ימי החול מתי תבוא יום השבת הקדושה המתנה הגנוזה בו לא אבל לא בשביל שיש לו מטעמים מיוחדים שמרו בני ישראל את השבת על דרך אומרו ואביו שמר מה זה שמר כן מצפה מתי יבוא והכוונה בזה לצוות שלא יהיה השבת כדבר טורח לצד מניעת מלאכת הרצון ומוצא חפץ צריכים לשמוח בו בשלימות הרצון וחפץ בדבר ותמיד יהיה ממתין ומצפה מתי יבוא דברים נלהבים כתה בספר אוהב ישראל ראוי ונכון לכל איש משכיל ונבון לשום א ליבו לצפות ולייחל כל ימי החול להיות משומרי שבת כמו

ואביו שמר את הדבר ולהתלהב מאוד מתי יגיע יום שבת הקדוש ולהיות מכווה נכסף ומשתוקק למתנה החמודה זו הגנוזה הבאה ביום שבת השפעות ות הקדושה והשגת הרוחני נשפע מלמעלה על כל אחד ואחד מזרע ישראל לפי ערך השגתו מדרגתו שיוכל לקבל ג' כפי הכנתו שהכין עצמו י השבוע כך הרגיש בעצמו קדושת השבת צריך לכוון בשעת עשיית המצווה שהוא עושה זאת בשביל קבות שבת כדי שעל ידי זה יהיה לו הכנה טובה לשבת כי כפי תוב במי השבוע כך יכול עליו קדושת שבת כמו שדרש הבעל שם טוב על הפסוק

שבת מסוס ליבנו נהפך לאב ח שבת ויום השבת שמחת ליבנו אבל חס ושלום פעמים יום קדוש זה נהפך בר חס ושלום למה לא הכנו את עצמנו בבחינה רוחנית ממי החול טוב עד פה בסדר מאיר תרה אני אומר מה שאתה אומר אני מסדר הרמבם חלה שזה זה זו בתוה שתי עיסות שיש בשתן ניחנו דף רמד פרק שביעי שתי עיסות שיש בשתיהן שיעור ה החיה בחלה אמרנו אתמול זה כמנין חלה כמה עולה חלה מגג מג בסים כמה זה שיעור המשכן כינ 600 כן זה 5 שתי סות שיש

בשתיים שור החיה וחלה ואיין חת מהן כשור שנגעו זו בזו נשכו זו את זו אם היו של שניים אפילו ם ימין אחד צורים מנחלה שסתם שניים מקפידים ון ידוע ידוע שאינם מקדים על ארוב העיסות הרי מצפות חיבים בחל אם זה לפי 54 2600 היו שתיהן של איש אחד אם היו מין אחד מצטרפין ח בחלה ום היו שני מינין אין מצטרפין שסתם אחד אין לו מקפיד ואם היה מקפיד שלא תיגע עיסה זו בזו ולא תתערב במה אפילו היו מן אחד אין מ בחצ מצרפות הם היו של

אחד ממין אחד צד החטים שנגע בצד הכוסמין מצרפות נגע בשאר מנין אינן מצטרפות כן סת שנג בסת הכוסמין או שבור שועל או שפון כן סת כוסמין שבורת שועל ושיפון שנגע כל אחת משלש בחברתה הרי מצטרפות צד חדש אינה מצטרפת של ישן מה זה חיטים חדשות אף על פי שן ממין אחד כדי שלא יור ממין החדשה ישן ולא יתרו באמצע שניהן אלא יבי עיסה אחרת חדש ישן ויצטרף להן להשים השיעור ומ דברים אמורים בעיסה שנגע בעיסה אחרת אבל הבול כמ חמישת המינין ועשה מהן יסה אחת הרי

חמיש מצפין ור אסה התחלה כמו שבארנו נכון חשוב כ לפעמים אשים מצרפים מצרפים עה עיסה שהי פחותה מכשור מכאן ועיסה פחותה מכשור מכאן ועיסה שאינה חייבת בחלה במסע כגון עיסת אורז או עיסת תרומה או מדומה סת גוי י שנוגעות זו זו מצטרפות שהרי דבר פטור בנעלה מבדיל באמצע נכון לא צרף אותם היה באמצע ישה שורה מחלתה מצטרפות שהאישה שביניהם הייתה חייבת בחלה כן הם היה ביניהם אשת הקדש מצטרפות מפני שה לבדה חלה כם הייתה ביניהן סת מן אחד או עת איש אחד איש אחר או יסד

חדש הרי שתי העיסות שבצדדים רפות לחל זה לא דבר המפסיק ז שתי עיסות שכל אחד מהם פחותה מכשור שהפריש מזו חנ מזו חנה אח עו זו בזו רי שתיהן כשעור חייבים להפריש מהן חלה שהחלות הראשונה ן כלום חט שני גויים שעשו ישק ושור וחילקו אותה אחר כך התגיירו והוסיף כל אחד על חלקו א אחר שנתגייר עד שהשלימו נשרו הרי זו חייבת שלא היייתה נשת חובה שהי גויים כשהיו גויים שהרי פחות מכשור היה בת כל אחד מהם אבל שני ישראלים שעשו כן וחזר כל אחד ואחד ש

כס אין כ עד שהשלימו לשיעור אז זו פטורה הייתה לה חובה היו פטורים באותה שעה בבן שעשו ותה לחלק יד הייתה עשה בן ישראלי בשותפות קו ואחר כך תגר הגוי והוסיף הגוי על שלו ישראלי על שלום או ששים כל אחד ישתו לשיעור של ישראל חייבת של ישראל חייבת של גור פיטורה יא נוט שאור מעיסה שלא הורה מחלתה נתן לתוך עיצה שורה מחלתה הרי זה מביא עיצה שנייה שיהיה ב עם שעור זה שיעור עיצה שב בחנה נותן אותה בצד עיסה שהורה מחלתה מפריש מן העיסה השנייה שהוא

חלה עליה ועל השאור כדי שיתו מן מוקף ואם אין לא עיסה שנייה נס את כול טבל מפריש חלה על הכל שטבל במינו עוסר בכל שבו יב יסה טבו חלה אין כחלה והרי כחו ן טומא שאין השני עושה שלישי וחולין כמו ש במקומו תן לגרום טומא לחון שארץ ישראל קח שתי עיסות אחת תמיה ואחת תורה נותן כד חלת שתיהן בעיסה שלורה מחלתה ונותנו באמצע סמוך מעיסה שלורה מחלתה נותנו באמצע סמוך לעיסה הטהורה מושך בנת מעל הטהורה כדי בשע כדי שיתרו מנ מוקף יג עושה אדם עיסה טהורה

ולא מפריש חלתה מניח ומניח מקצתה להיות מפריש עליה וול חנות של עסות אחרות אפילו ו עיסות עד שתעשה עיסה שיניח כולה חלה יתןן הכהן הוא שלא תפסל מאוכל אדם אבל משש א אינו מפריש עליה אומרים שהיו מפריש ספק רמה ן חלא ורמה שעלה דמ ניתנת מן הומלך התחינה שלא מן המוקף הגענו פרק שמיני זו הקדוש רשבי יש בו רשי ב רשי זהש רשבי זה זה ממני כן אתה שותק אתה מחדש אנחנו דף רעג עע לפני כן היה דף ריב דף רגע רגע אני אמצא חכמת כן

בעין רו מתי בשוב אדוני יון כעין בעין ראת השם ח ד ירושל ן א אל פקחת עיניים כן ט פניך ירושלים נ שענן כי ירושלים נו שענן הרי חרבה [מחיאות כפיים] נו אני ירושל ן שנן י שנן לעתיק יומי נתמר עינ שקי ענן אנ דרחמי משחות חותה אחר בכך כתיב עיניך תרא נחסר ד ולא עיניך ומה דמר ירושלים ולא סיון כצ כפה לדינה תקח רחמה נה כתב עני אדוני אלוהיך ב מראשית השנה ועד אחרית השנה אשת עני השם אלוהיך בחד דרחמי חמים גדולים אקבס כיוון דמר

רחמים מהוא גדולים אלא התרח תרחמי רחמים גדולים רחמי פי רחמים שתם רחמים גדולים דעתיק יומין יופי רחמים גדולים זה תיק תיק ו כתורת פניך את כתורם כתוב בתורת ח לך ויאמר אדוני אל משה קח לך שמים נטף שח חן בסמים זק בת בב ויאמר אד א עלך שמים נטף ח בסמים זכ ב בב יאמ משה קח לך סמים ב ה הו רנ 85 נימנה בכל יום ש ום ה כד לקד סמנים היו ב ואלו הן הציפורי ל הי באל הוא בא והוגים פ שומה בדש ח

מעט סורי מעט דבש ם את הדבר כתבו הז כם זה כשישה קנים יצאים מצד שלושה ניצ אד שלושה ניכ הוצאים מ המורה ובמנהגים משו ש הקנים ממ ממ כ ויאמר משה ויאמר מש ן עליש מעל המזבח בן המתים ש מ ור לך צ כזה כיפה פה קדוש רצונו ישראלת האל רים אם שבר ותנו הקדושים און ווס שקדוש יד שמ בם א ש רבין השם יברך אותם כל הברכות וישועות שב כ סורות טובות ישועות גדולות חיים טובים נחת גדול שמחה גדולה וה ויהיה בכל בית ישראל שמחה

וגם משה בן שושנה יהיה לו ישען אמן כן יהי רצון ונאמר אמן רבי חנניה בן הכשה אומר צ הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל יך רב להם ור מצוות ‏em