הדף היומי מסכת בבא מציעא דף קיח הרב בניהו שמואלי שליט"א יט סיון תשפד

ידבר ע דבר דברים טובים כן תדע לך אם אתה אומר יש לך רוח הקודש יש לו יש לו גם אישה טובה א יה נכדה יופי ברוך השם בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום שלישי בשבת קודש יט סיוון תשפד הנה אנחנו יום קודם סיום מסכת בב מציעה בהתחלת מסכת בב בתר בעזרת הרשעתו זכינו השלוש בבות עכשיו אנחנו בבה האחרונה כנגד בעזרת השם הגלות האחרונה שיהיה ישועה גדולה העיקר שנזכה בעזרת השם בירושלים הבנויה אמן בעזרת השם עם ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן והנה ראינו מה שהיה וימותו

האנשים מוצאי דיבת הארץ רעה במגפה לפני השם כמה זה קשה מי שמדבר לשון הרע על ארץ ישראל השם יחזיר אותנו בתשובה שלמה הגמרא אומרת בסוטה אמר רבי חנינה דרש רבי שלה איש כפר ת מרתה מלמד שנשרו לשונם ונפל על טבורים והיו תולעים יוצאים לשונם ונכנסים ורם ומורם לשונם וככה זה היה עושה אי ו ואבוי אוי ואבוי למה נענשו כזה מיטה קשה אוי ואבוי אתה יודע מה שכתב בעל הלכות גדולות זה הימים שמענים בהם מן התורה כתוב בבית יוסף בשבעה לול מות מתו מוצא דיבת הארץ רעה

כתב בבית יוסף בשם הראש אם על המרגלים הוא אומר קשה על סדר המקראות למה זה לא בדיוק הולך לפי המקראות אז הוא אומר אפשר לומר שעונשן של מרגלים היה שמיד נשתלב לשונם כמו שאומר המדרש והיו מתמצים בחולים רעים עד שבעה באלול מה שלא היה כן נשאר מתה מדבר פש אז בגלל שישראל נענשו על ידם וכמה זה קשה מידה כנגד מידה המרגלים דיברו בלשונם דיבה על ארץ ישראל שהיא טבור הארץ טבורו של עולם יושבי טבור הארץ לכן אומר רדק ונקראת ארץ ישראל טבור הארץ למה היא באמצע

העולם שהטבור באמצע הגוף מכיוון שחתם היה כלפי טבור הארץ לכן סטרבה בלשונם עד הטבור אתם יודעים אבל סיפר איזה חכם אחד אומר שבעיר מיר היה יהודי אחד עשיר בעל בעמיו היה מצליח ב ב נכסים משהו חזק הברכה היייתה שרוייה במעשה דיו אז הוא אומר היה היה כסף לרוב ביום אחד שמעו שהוא מחסל את כל העסקים שלו ומוכר את המטלטלין שלו מה קרה הוא נוסע לארץ ישראל ארץ הקודש נכונת עפרה ביום שהוא רצה ביום שהוא רצה לעלות כל בני עיירה ברגשי כבוד מה זה התאספו ונבו אותו

לשנה הבאה בירושלים בנויה כולנו נבוא עברו שבועות וחודשים האירוע הזה כבר נשכח פתאום יום אחד בעיר בהיר הוא בא למיר בחזרה אה תסמו כל בני עיירה מה קרה אמר להם בואו תשמעו עמד על הבמה ודרש להם תיאור לא ממש מעד [מוזיקה] ראייה אומר להם שהייתי בכותל ונשקתי את האוויר באוויר של ירושלים האיש באווירת ארץ ישראל איזה נועם איזה טוב איזה פתאום אבל הוא אומר המצב הכלכלי כן קשה מאוד קשה מנסו אין פרנסה אין אוכל לפי הטף חיים קשים חסרי תחולת ממשיך מתר את הדחק ואת הלחץ

החיים שוים שם ולא נתקררה דעתו עד שהוא פלט מהפה שעדיף להיות כבסה במיר מאשר להיות אדם בארץ ישראל זה המילים רק הגיע להגיד את הדבר הזה לנוכח כל הקהל הזעזוע התחיל האיש חטף כנראה שבץ מוחי נפל על פניו כל גופו נשמט והתחיל לצנוח לאט לאט ונהפך להיות כמו כבסה והיה אומר מה ולא היה מסוכן יותר לדבר רק מה זה הכל אומר ואנחנו אומר היינו עוברים ליד הבית שלו שאנחנו ילדים י אמרנו פה נהפך הבן אדם פה היה גר שנהפך להיות מא תראה מה זה דיבר על

ארץ ישראל עיני השם אלוהיך בא מראשית השנה אחרית השנה פלה פלאות ועכשיו שבאנו לארץ ישראל יש מצווה גדולה איך כתוב בפרשה ראשית עריסותיכם חלה תרים ותרומה למשל אם ה מעדני המזרח יש לו שלט גדול משהו יפה אז הוא שמה איך עושים לחם הוא ממת אז עוש לך עיסה צריך להפריש ממנה חלה ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה למה אישה חייבת בחלה כלומר יש את המצווה כזאת ניתן המצווה הזאת לאישה כי היא יש לה מצווה אחת קודם כל של טהרה למה כי היא שפכה דמו של אדם הראשון

החתי אותו לשפוך דמו שופך דם האדם באדם דמו ישפך לכן יש להדם שנשפך ממנה לכן ישלה את המצווה הזאת דבר שני חלה למה היא קלקלה את אדם הראשון שהוא גמ חלתו של עולם אתה יודע כש איך עושים חלה עושים עיסה נשמים נותנים ואז מוציאים מזה עיסה חלה מפרישים חלה אומר אדם הראשון בא כשהוא נברא בא העולם לתכליתו הקדוש ברוך הוא גיבל עשה גיבל את הכל את הארץ עשה ג'בל הוציא חלה ובזה ברא את אדם הראשון כמו שהיא אישה מרתב את עיסתה במים מגבלת את הקמח מגבעת

חלתה ככה הקדוש ברוך הוא הפריש גיבל את העולם במים ואז ד ייעלה מן הארץ וישכע את כל פני האדמה ויצר השם אלוהים את האדם פר מן האדמה ואז האישה היא איבדה חלתו של עולם לכן היא מפרשת חלה כל זה בארץ ישראל על ידי הפרשת חלה שאישה מפרשת היא זוכה לחיה עולם הבא חלה זה ראשי תיבות חלק לעולם הבא וגם יש לה מצו ת הדלקת הנר כי היא קיבתה נרו של עולם והיא צריכה להדליק נר השם נשמת אדם ועל זה רמזו רבותינו בראשית עריסותיכם חלה תרים ותרומה

כשאדם קם בבוקר מהמיטה זה עריסה ראשית עריסותיכם שהוא קם עריסתו בבוקר חלה תרים ו ותרומה צריך לעשות עבודת השם למוד תורה כין את עצמו בהתלהבות גדולה לתורה לתפילה למעצבות מעשים טובים לכן חלה זה ראשי תיבות האדם לנפש חיה לנפש ממללה צריך בתחילת קומו ממיטתו זה קודם כל תפילה תורה לדבר דברים טובים אתם יודעים שהתינוקות צריכים לקיים בהם אה דבר ראשון ביום השמיני מצוות מילה אחר כך ביום ה-30 זה פדיון פדיון הבן אחר כך בגיל חמש יושב ללמוד תורה לכן אומר ראשית עריסותיכם בזמן שהתינוק עדיין בעריסה

תרימו אותם חלה חלה ח זה שמונה ימי מילה זה ברית מילה ל זה 30 יום של פדון הבן וה זה בן חמשת המקרא לקחת אותו לחנך אותו על דרכי התורה וזה הרבנים שלנו הם מדריכים אותנו איך ללכת לדעת שנותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה אלה שפה בגרים בארץ יראל שהם נשמה אלה שגרים בחוץ לארץ ובאים רק ללכת קצת פה רוח אין להם נשמה פה יש כוח האדם מחכים נהיה חכם יש אווירה של ארץ ישראל משנה את הבן אדם וא היה גוי מעשה היה בגוי אחד

ש הפקיד לא היה ממהר והיה לו הרבה כסף אמר הפקיד את זה אצל יהודי יהודי נאמן הפקיד את זה אצלו אמר לו תשמע אני אבוא איזה שלוש חודשים אשלם לך טוב שמור לי את זה טוב לקח את כל הכסף שם בלי שתה בלי כלום אחרי שלוש חודשים הוא בא אומר לו אני לא זוכה אבל אתה לא יודע תחת העץ הידי שמת השמיים והעץ עדים אומר תשמע אני לא זוכר אבל בוא תן לי לחשוב בקיצור הוא בא אומר לו אין דבר כזה אתה חלמת חלום אומר לגוי

זה היה קשה לו היה רבי מרדכי לבטון אמר לו אני אלך אצלו והוא יפתור לי את הבעיה רב מרדכי לבטון קרא לו ליהודי אמר לו איפה מתי מסר וזה אתה זוכר אומר לא אין דבר כזה אומר לגוי אתה יודע מה לך תביא לי אתה יודע איפה העץ אומר כן לך תביא אותך מהעץ אומר אני הולך להביא לך מחכים מחכים כבר חצי יום לא בא הרב אומר תשמע אני לא יכול לחכות אני הולך וסגר את הספר אומר אני אין לי זמן אומר לא אומר לו היהודי ימתין

כבודו עוד מעט הוא כבר יבוא זה לאלא רחוק הרבה א מה מה לא רחוק תפס אותו רבנו אמר לו תשמע תיזהר ממני לך עכשיו כדאי לך אתה לקחת את הכסף כי אתה יודע אצלו רחוק זה רציתי לבחון אותך לך מיד תביא לפה את הכסף לפני שבוע גוי יהודי קיבל פיק מרקים פחד הלך הבי את הכסף עוד לפני שחזר ה נוכרי בא הגוי הביא איתו את העץ כולו מסכן אמר לו הנה כל הכסף שלך הביא את זה היהודי תמחל לו ראית זה אווירה דארץ ישראל החוכמה הרב

ידע איך להביא את זה כמו לא מסופר על ה רבי שמועל סלן היה רבא של ירושלים יום אחד באה אישה אחת עם איזה עוף רוצה לדעת אם הוא כשר או לא והייתה יושבת הר מסתכל עליו רואה זה כשר אין בזה בעיה כל התלמידים אומרים אין בזה שום בעיה העוף נראה איך שהוא בסדר אמר לה הרב לך תביא לי יש לך עוד עוף נכון אומרת לו כן לך תביא את העוף השני הלכה הביא את העוף השני נמצא טרף אומר היא לא שמה לב היא החליפה את העופות

זה לא יכול להיות שתביא לי את זה לשאול בזה אין שאלה הרב הבין שיש עוף אחר בבית אמרו לו איך היה לך רוח הקודש כבוד הרב אומר לא אבל היא לקחה עוף מהבית החליפה בטעות בעוף השני ואז ידענו גם הוא היה פיקח ל כן היה גם פעם הביא אישה אחת אליו עוב הרב כמתים בדיקות בדיקות בסוף אומר לילדה תגידי לאמא שלך העוב טרף אומר תודה רבה לא חלפו כמה רגעים שלח איזה אחד התלמידים שלו לך מיד אחרי הדת תתן לה סכום כסף שהיא תקנה עוף אחר

חזר השמש מה ירע כאן אומר לרב אומר לו ילדה עניה הגיעה עד הנה בביתה ישה דרך ארוכה מסכנה ובבית מצפים בקוצר רוח לתשובה מה העוף טרף מה זה עזור להם עכשיו אבל מה עכשיו יקבלו עוף חדש שיהיה להם נחת לא היה פעם אחד בא לרב שמואל סדן עם עוף שאומר הוא מספר הוא לא בא הוא לא הביא את העוף אומר אף פעם הוא לא ראה עוף כולו קינ אין לא ראה כזה דבר הכל כינים כינים לא ראה אומר בדרך כלל יש קצת זה כולו כינים שמע

את זה הרב אומר לו העוף הזה טרף אומר ל איך כבוד יודע אומר האוף חייב לנקות את עצמו הקדוש ברוך הוא ברא אותו הוא מנקה את עצמו זה לא יכול להיות הוא לא יכול להזיז את הצבא סימן שיש השבורה לא המפרקת זה לא יכול להיות לך תבדוק וככה היה עוד דבר אחד אגיד לכם רבי שמואל סלן מה נעשה זה כבר נכנס העסק אומר יום אחד מר אתה זוכר את הבזות טוב זה עוד משהו היה היה בירושלים איזה חתונה גדולה שמחה גדולה ואז היה קשה להשיג קוקורי

בשר היה קשה עשו שני שירים גדולים של בשר ועוף ונשפך בזה חלב ועכשיו תכף החתונה ולא ידעו מה לעשות אמר להם רשמו סלט עוד חצי שעה ניתן לכם תשובה טוב אחרי חצי שעה אומר להם הכל קשר אפשר לאכול אלה פחדו לאכול אמר להם ששקול המרוץ שזה כשר אני אבוא לאכול בעצמי מה הוא עשה הוא הלך לחלבן אמר תגיד לי את האמת כי אני צריך לפסוק הלכה אתה שם מים אומר בחלב הוא אומר הרוב מים אומר אומר אם הרוב מים אז זה בסדר אומר עכשיו זה בטח

בטל ב60 ולכן אפשר לאכול אין שום בעיה זה בטל ב60 בכל ירים האלה הגדולות מה שנשפך אמרו לו את הכמות פצ ב60 ואין בעיה בזה זה מאיפה בא אווירת רץ מחקים לכן החכמים היו מאוד רוצים לבוא כן שעושים כ חינ מה זה חינ חלה נידה הדלקה כן זכור היה פה איזה יהודי אחד קראה לו רבי בנימין היה לו איזה אחודה של קרקע משהו נותן נותן פירות ודברים משהו לא רגיל היה גוי אחד ראה את זה היה היה מקנה מאוד לא יכול הוא בא טבע אומר זה

שלי האחוזה הזאת ולקח אותו לבית משפט ומה לא היה זה גם כן הלך לרב אמר לו כבוד הרב מה אני אעשה אומר תביא אותי למשפט טוב מביא אותו הרב ראה מה כתוב בפנים ידע מה לדבר ה הוא זייף שטר שזה מחר לו ונתן לו וכו גם ה מפונק תביא לו משהו שהוא רוצה קח קחב לך העיקר הוא אמר לו הרב אני אבוא למשפט תמתין וככה היה אומר לו הוא שואל את הגוי אומר אתה מכיר את היהודי אומר לו כן אני שואל אותך תגיד לי הוא יהודי

צדיק ירא שמיים אומר כן זה יהודי איפ שאנחנו יודעים מדקדק על מצוות אבל הקרקע הזאת מחר לי אותה זה לא שלו כבר לפני כמה שנים אתה רואה השטר היה שלו עכשיו זה שלי אבל הוא לא שומע אולי הוא לא זוכר אבל הוא יהודי טוב יהודי צדיק והכל אמר לו הוא שומר שבת איזה שאלה שומר שבת עובד בקרקע בשבת אומר לא טוב אומר השופט כבודו שמע משהו אומר כן אומר תראה התאריך שז חתמו על השטה חתמו על המכירה זה בשבת זה לא יכול להיות זה מזויף הוא

בעצמו אמר שיהודי שומר שבת אז זה לא יכול להיות בסוף דחק אותו השופט והוא ודע שהוא זייף את אתה רואה זה הכל ד כן כן אבירת ארץ ישראל המקום קדוש לא זה הפסוק שהספיד אותו רבנו הארי את רבי משה קורדיו אמר לו כדבר זה פסוק בפרשה כדבר השם בזה ואת מצותו הפר כרת תכרת את הנפש ההיא עוונה בה כולם התפלאו זה איזה פסוק אתה מספיד אותו כדבר השם בזה אומר להם רבנו הארי לא כ כדבר השם בזה אותיות זהב כרת תכרת את הנפש האי אותיות כתר

תקטר תנו לכתר עוונה בה ענווה בה זהו למה זכה לא סתם רבנו משה קורדיו פלא פלאון פלא פלאון איזה חשק איזה אהבה לתורה בעזרת השם השם יזכה אותנו שנלך בדרכי התורה אמת ואנחנו זכינו להיות בארץ ישראל כל זה יומיים אני מדבר על ארץ ישראל למה מר ביקש ממני רוצה ארץ ישראל בסדר אנחנו ישעיה ה פסוק בי הו גיבורים לשתות יין ואנשי חין למסוך שכר ראית הם מראים גבורה שהם שותים הרבה יין למסוך גם כן הם מוזגים המשקה שמוזגים תיקון המשקה זה נקרא מסך יין יין אלכוהולים

השם יצילנו מצדיקי רשע עקב שוחד וצדקת צדיקים יסיירו ממנו גם מה הם עושים מצדיקים את ה את הרשע למה נותן להם שוחד מצדיקי רשע עקב שוחד וצדיקים מסיירים צדקתו הוא צדיק אומר לא זה לא צדיק יסיירו ממנו אומרים שהוא לא צדיק לכן ככל לשון אש חשש להבה רפה שורשם כמ יהיה ופחם כאב כעלה כימה עשו את תורת אדוני צבאות ואת תמרת קדוש ניאצו אומר לכן אויבו בעבור כל הטית המשפט הזאת ככל לשון אש כמו שלשון של אש שורף את הקש כמו להבה מרפה חשש ומחליש ישוב

לאפר אוי ואבוי םבר קשין של שיבולים אומר התרגום ופחם לכן ככול קש לשון אש וחשש לה רפה שורשם כמה כ יהיה כלומר גדולתם הסתלק כאבק דק פחם זה גדולתם ופחם כאבק יעלה גדולתה מסתלק כאבק דק שמסלק ברוח קמעה כימה עשו את תורת אדוני צבאות תמרת קדוש ישראל על כן חר אף אדוני בעמו וית ידו עליו ויקו ירגזו הערים ותהי נבלם סוחה בקרב חוצות בכל זאת נושב אפה ועוד ידו נטוייה וואו איזה קללה אומר על כן על מעשים הללו חרה אף השם בעמו וית ידו ויקה והרגו

הערים אומר מלכי יהודה בשריה רגזו ויכהו רגזו הרים מתי נבנת סוחה בקרב חוצות אומר כרווק שמושל בקרב חוצות הנבלות כרווק אומר כסוכה זה כרווק וקי שיוצא מגוף האדם מאוס בכל זאת בכל הפורענות לא שב אף השם ועוד ידו נטוייה חס ושלום להקות ונסה נס לגויים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהר קל יבוא וואי וואיי וואי וואי וואי כמו שורק לגויים בואו בואו בואו אומר כאילו ה אישה להם נס ישרוק להם שבוא לארץ ישראל חס ושלום להחריב ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא אין

עייף ואין כושל בו לא ינום ולא ישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק רוך נעליו אין לא יעף ולא יקשו במרוצת לקיים ימהר אחישנה נפתח לשון ניתר כמו ויפתח לא ניתק אומר בכלל לא צריכים לא אוי ואבוי לא מסיירים המנעלים שלהם לא שום דבר מהר לא מתעצלים אין שום עיכוב כלומר זה מילים קשות אבל בעזרת השם זה כבר היה עכשיו לא יהיה יותר בעיות עם ישראל חוזר בתשובה משניות ולפני המשנה צדקה חורש לא פור ה כי יש לו שלם זה כל זה א צ שני חצ

שתהייה בריא אנחנו גיטן פרק ה משנה ו' לעילוי נשמת דוד שלמה בן מרים הוקדש על ידי שמחה בת פורטונה ולוי נשמת משה בן ישועה ולעילוי נשמת מרגו בת אסתר מרגו בת אסתר ולעילוי נשמת אביעד שמואל בן שולמית ולינו נשמת יצחק בן חנום רבי אורי נורי בן רחן מרדכי הלוי בן חנה הרב שלום רפאל בן שרה וגם כן רבי שלמה ועקנין בן וגם כן ציפורה בת גוסטון לא היה קריקון ביהודה בהרוג המלחמה אין דין כון במי מלחמת טיטוס שהיו ישראל מופקרים אז להריגה לא היה סקרון דין

רקון למה היייתה גזרה להרוג כל ישראל כל מי שנתן את השדה לקרחון כדי להציל נפשו היה גומר בליבו להקנות לו את השדה לגמרי לכן מי שקונה סקקון באותם הימים זה כמו לוקח מן הבעלים למה בדרך כלל מי שקונה מס קקון צריך לחזור לפצות את היהודי מהרוגי המלחמה והלך יש ב סיקריקון כיצד לקח מסק ריקון אדם קנה שדה סיקריקון זה אנס שלוקח בכוח את השדה חזר ולקח מבעל הבית בטל מכחו בטל למה לא מכר לו את השדה מרצונו אבל לקח מבעל הבית וחזר ולקח קון מכחו קיים

לא יכול בעל הבית לערער לקח מן האיש חזר ולקח מן האישה מכחו בטל אבל מן האישה תחילה ואחר כך זר לקח מבעלה חו קים לא יכול לטעות נחתו עשיתי לבעלי זו משנה הראשונה בית דין של אחרים אמרו הלוקח מסק רקון נותן הבעלים רבע רביע מתי בזמן שאין בידו נכח אין אין בד ביד הבעלים עצמם מעות לקנות את השדה אבל יש בדם נכח אן קותבים לכל אדם הבעלים רבי הושיב בדין ונמנו שאם הייתה בפני קריקון 12 חודש כל הקודם ניקח זוכה אבל נותן הבעלים רביע משנה ז

חרש שלא שומע ולא מדבר רומז ונרמז ובן בטרה אומר קופץ נקפץ במטלטלין קופץ ונפץ במטלטלין כל מה שעשה הוא הסכים ברמיזת הפה במטלטלין במקח ה מקר ש מטלטלין אבל בקרקע בקרקע לא הפעוטות מחן הפעוטות מחן מקח ממקרן ממכר במטלטלין זה פעוטות זה קטנים כמו בני שבע בני שמונה הם חרפים בשכלם יודעים משא ומתן אז מכחל מכח הם קונים או מוכים זה בסדר כן הגענו משנה ח היום אנחנו דף ק יח תפילת נגיד תפילת בית המדרש שת אדמות ש ק בריכ שכות כ באותיות וכחוש שכתוב גלילה

לינו כמה תיז קטן אמרתי חודש ון שמיים וארץ מש גם אם יביאו לך זכית בפרחים ית אתה לא יצ להחזיר את זה ש שים בצד אבל אם הביאו ליך עוגה לא בסדר אז תחזיר ואז יביאו לך טוב כן זה דרך ארץ קדמה לתורה לא ל שמישה אח כן נכון כן ו לא מבין הלאה מחילה מחילה אני אוהב אותך אהב אותך שיה ישועה שתהייה רפואה שלמה לאבא אמן אמ סיום ה פע שלום בן רחל רחל אנחנו דף קיז עמוד ב נלך למשנה וכן ב בית הבד שהוא

בנוי בסלע בגינה אחת על גביו נפחת הרי בעל הגינה יורד וזורע ט עד שיעשה לבית הבת כיפין למה למעלה למדנו במשנה הקודמת אם יש בבית שבנוי יש עליו עליה הבית והעליה ונפלה התקרה הרצפה של העליה שזה התקרה של הטעתה אם נפלה מחלוקת רבו שמואל בכמה נפלה אם ב-400 או ברובה אז נראה אז אותו דבר אותו מחלוקת יש לנו בבית הבד שאדם אדם היה לו בית הבד למשל אבא אחד היה לו בית הבד היה לו קרקע ובתוך הקרקע היה סלע טוב הוא חפר אותו ועשה אותו בית

הבד ועליו הוא עשה גינה יפה להסבות את בית הבד אז הגינה הייתה נותנת פירות מאוד יפים בגינה שחית טובים הכל אז לבן אחד הוא נתן את בית הבד ולבן אחד הוא הוריש לו את הגינה למעלה מעל בית הבד משהו גדול יפה ונפל התקרה עכשיו מסכן זה צורח על על התקרה הזאת של בית הבד מה יעשה הבן הזה אז זה הגמרא אומרת וכן בת הבד שהוא בנוי בסלע חקוק בתוכו ובנוי בבית הבד וגינה אחת על גביו על גבי הסלע ונפחד נפחת הגג של בית הבד זה מקום

של זריעה של בעל הגינה הרי בעל הגינה הבן הזה שהוא בעל הגינה יורד וזורע למטה בבית הבד עד שיעשה לבית בדו כפין עד שיעשה תקרה ב בינתיים הוא זורע למטה שתקן את זה זה שלו נפל הקרע של בית הבד פל העפר מלמעלה יה עפר מ יביא עפר זה לא משנה עוד דין הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו היה הכותל בחצרות של אדם או ילן ונפלו הזיקו את העוברים ושווים פטור בעלי כותל בעל האילן פטור מלשלם את הנשך למה הוא אנוס מה שנפלו הכותל ולן פתאום מה

הוא יכול לעשות נתנו לו זמן לקוץ את האלה מסטור את הכותל ונפלו בתוך הזמן פטור אחר הזמן חייב כבר ראו בדין שיש פה איזה בעיה בכותל הזה או באילן ואמרו לו תשמע אתה תוך חודש צריך לפנות לקוץ וא אם זה נפל עכשיו בתוך הזמן הוא פטור אבל לאחר הזמן חייב חייב לשלם עוד דין מי שהיה קטו סמוך לגינת חברו ונפל נפל הכותל לתוך גינת חברו ואמר לו בעל הגינה אומר לבעל הכותל יא חביבי פני אבניך נפלו לגינה אני יש לי עבודה בגינה אני זורע יש לי

פרח ח ואמר לו בעל הכותל לבעל הגינה הגע הגיעו ך האבנים אל בה בשלך אני מפקיר אותם נותן לך אותם במתנה ואתה זוכה בהן זהו זה אין שומעים לו כלומר אומר לו תתפנה אותם אתה בעצמך קח אותם מתנה תפנה אותם אין שומעים ו בעל הכותל למה אין אדם לא זוכה מן ההפקר או במתנה בדבר שא צונו לזכות לא רוצה לזכות אז האבנים עדיין שייכות לבעל הכותל ולכן עליו מותן לפנות אותם זה שאומר השין שומעים לו אם אין זה רוצה לי אין קונה לו דבר הפקר או

מתנה לא רוצה אבל מי שקיבל עליו אמר לו טוב בסדר אני מקבל עליי אני קונה אותם אני אקח אותם אני אפנה אותם אמר לו אחרי ש שכן אמר לו אלך יצי אותך ואני אטול את שלי אין שום עינו עכשיו הוא בא אחרי שהוא פינה אותם לקח אותם לאיזה מקום רואה או צך אורה טובה זה מה נתתי לו את זה אומרת כך מה כמה עלה לך כל העבודה להוציא ואני אקח אותם אין דבר כזה לא שומעים לו זכה בהם בעל הגינה נגמר עוד דין הסוכר את הפועל

לעשות אמו בתבן ובקה כש ואמר לו תן לי שכרי אמר לו תשמע יש לי תבן כש אני רוצה את או מן ההפקר לך תביא לי תבן קש אתה רואה מפה מפה מפה תביא לי תבן ברכש או אצלי גינה תסדר לי את התבן כש אחרי שגמר יום עבודה אומר לו אדוני תן לי שכרי אומר לו כל מה שעשית אתה יודע מה אין לי כסף מה שליקת התבן והקש הכל שלך בשכר אין שומעים לו חייב לשלם לו שכרו אפילו ששבה כסף זה כמו כסף אבל גבי פועל כתוב

לו תלין פעולה חירת אך עד בוקר צריך לשלם לו שחרו כמו שיתנה אמו מההתחלה ככה אומר רשי אבל מי שקיבל עליו הפועל לקחת את אבן והקש תמורת השכר ואז אמר לו בעל הבית לפועל אתה יודע מה קח את שכרך תביא לי את התמ וקש ואני אטול את שלי אין שומעין לו אלא זכה הפועל בתמל והקש למה הפועל כבר משך אותם הגביע אותם כמן שהוא משך אותם והגביע אותם קנה אותם בשני המקרים כן בתק משלו מן הבקר כל מה שעשית כל מה שלטת י שלך אין שמעין

לוכ כסף ככסף אחר ג בפועל בלטן כרו כתב דנ בהד משמע מה נתך כסף תביא כסף גמרא עה תגיד מה שאמרנו במשנה נפחתה תקרת בבד וראשי בעל הגינה לזרוע למטה עד שיעשה אלא כפי אשור שנבח אתה כול ש אמר לא אם נבחה בארבעה טפחים כבר יכול לזרוע בעל הגינה הכל למטה לא צריך לזרוע למעלה רד למטה תזרע למה דעתו אין אדם עושה את הזה שלו גם למעלה גם למטה לא מחלק את ביתו לפי דעת ר למדנו דווקא ברובה אבל במעט יכול לזרוח חלק המעט למטה כי

אדם עושה דירתו גם למעלה גם למטה יכול אדם לחלק את עצמו אז אותו דבר פה בזריעה אבל לפי שמואל רק נפחתה בארבעה כבר יכול הכל לזרוע למטה למה אדם לא מחלק את עצמו לכמה חלקים למה אבל אם נפחתה בארבעה יגיד לו מה נפחתה לך ארבעה תזרע רק ארבעה למטה לשר תזרע למעלה בוא נראה הנה עכשיו הגמרא מסבירה ח רב אמר ברובה אבל בארבעה אדם זורע חציו למטה וחציו למעלה למה דווקא ברובה אז הוא יכול לזרוע למטה אבל בארבעה טפחים הוא לא ראשה לזרוע למטה רק כנגד

המקום שנפחת למה כי אדם זורע חצו למטה וחצו למעלה מגינתון לו מקום זרוע יכול לזרוע באופן כזה אבל אחתה רוב תקרת בטבת אשה לזרוע הכל למטה לא צריך את המיעוט שנשאר למעלה שמואל אמר בארבעה טפחים אפילו אם נפחתה תקרת בטבת בארבעה טפחים יכול בעל הגינה לרדת ולזרוע כל גינתו למטה לא אומרים לו שזרע מקצת גינתו למעלה במקום שלא נפחד מקצת למטה שאין אדם זורע חצו למטה וחצו למעלה אי אפשר לעשות דבר כזה חצי יזרע למעלה חצי זרע למטה ה לא יכול בצריכה למה צריכו רב שמואל

גם שנפחה העליה להגיד והוא יגור למטה או לא יגור למטה זה ברובה ופה בארבעה פחים בשני המקומות צריכה גם לגבי גינה וגם לען לגבי דירה שיש בבית ועליה ואמרנו נפחתה תקרת הבית אמרנו במשנה רשאי בעל ליה לדור בבית עד שיבנה בעל הבית את התכ נק בזרב שמואל בשיעור הפחת אותו מחלוקת אז למה צריך את שני המקרים גם גם בבית ועליה וגם בבית הבת והגינה ד אשמעינן די שמן דירה אם היה רק משמיעים לנו רב שמואל מחלוקתם לגבי דירה הים בהכ אמר שמואל משום דבי דנש דדרה

משום דבי דנש דדרה פורט פורטה דווקא שמה אמר שמואל שאפילו בארבעה כבר יורד למטה למה אנשים לא לא תגיד לו תשמע בארבעה תרד למטה תשים לך איזה ארון של שתופס ארבעה טפחים לא אדם לא יכול לגור חיצו למעלה חץ שמול למטה אם כבר נבחל בארבעה טפחים הוא יכול לגור למטה זה הכל דלה אביד אינש דדי ר פורטה אח פורטה אחל לגו מקצת מקום אחד מקצת מקום אחרב אבל לעניין זרד ש דזר אחה פורטה וחה פורטה אז לכן אםא מודד לרב הייתי אומר ב בזריעה יודה לרב

למה כן יש כאלה אנשים זורעים פה זורעים פה זורעים פה אז גם הוא מה יש2 סמט זהלא ת מרבך שרק לבחינת הרובה של הגינה אז רשא לזרוע למטה אם מודל לשמואל לרב והיא אתמר בהך איפה זה במה במחלוקת בגינה בהך כמ רב שרשה לזרוע גינתו למטה ע עד שתפח את רוב הגינה אבל פחות מזה יכול לזרוע מקצת למעלה מקצת למטה אבל בחה בבית בדירה אם מודלה לשמואל אפילו נחת רק ארבעה טבחים רשה לרדת כולו לגור למטה כי אין אדם דח אצלו למעלה זה לא גינה הייתי

אומר שבזה הוא יודע לשמואל כמה שבענן צריך לחלוק מחלוק את רב שמואל בשניהם בסדר אמרנו במשנה זמן נתנו לו זמן לבעל האילן לקוץ את אילנו או לבעל הכותל סתור את קטלו ולא עשה ונפלו והזיקו אם בתוך הזמן פטורים אבל לאחר הזמן חייבים וכמה זמן בית דין נותנים בכדי לקצוץ את האילן אמר רבי יוחנן 30 יום עוד דין אמרנו במשנה מי שהיה כולו סמוך לגינת חברו ונפל ל הכותל גינת חברו ואמר לו בעל הגינה לבעל הכותל תפנה לי את הבנים אמר לו בעל הכותל יודע מה יגעו

ך קח אותם בשבילך אין שומעים לו גמה מדייקת ה מדקדקת נספה אילך יצי אותך מק פנינו עסקינן מה שכתוב בשפע אם הוא בא ואמר לו קח את היציאות שלך ואני אשלם לך את היציאות ואני רוצה את האבנים אני אקח את האבנים משמד פנינו אס קינן מדובר שבעל השדה שנפל אצלו הכותל הוא פינה אותם ואז הוא אומר לו קח את יציאות ותן לי אותם אם לא כן איזה יציאות יש אלא כון שהוא פינה מדובר כבר פינה ולכן יש יציאות טעמה דפני דווקא משמע שפינה אותם אז אני

אומר לו שהוא יגיד לו לא יכול להגיד לו לא רוצה אבל לא פנינו אם לא עדיין לא פינה אותם בעל הגינה לא לא זכה בהם אלא זה של בעל הכותל לא זכה בהם בעל הגינה למה הוא לא הרים אותם לא הגביע אותם כיון ש שלא הגביע אותם והרים אותם ולקח אותם הוא לא זכה בהם אז הגמרא אומרת למה גם שלא הגביע זכה אמר תקנה לשדה הוא זה שדה שלו לבעל השדה תקנה לבעל הגינה הדברים גם אם לא הרים ותקנה ל שדהו למה דמר רבי יוסי ברבי

חנינה חצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו גם שלא גם נפל דבר שלא בדעתו בחצר חצר קונה מה מתרצת אני מלא איך הדקה מכוון קנו ילה שהוא מכוון בעל החפץ שנפל הח הוא מתכוון להקנות את החפץ לבעל החצר אבל אכה השתמטה דק משתמט לה כאן בקון שנפל גינתו שאמר לו בעל הכותל שמקנה לו את האבנים לא היה מכול באמת רק נותן לו אלא רק רוצה תמת ממנו עוד שלא טבענו בעל הגינה לפנות ושמח על כך שיספיק לפנותם קודם שיפנה אותם בעל הגינה לכן לא זכה בהם

בעל הגינה אלא אם כן כבר פינה אותם הגביע אותם עוד אמרנו במשנה אתתי הסוחר לעשות עמו בתי בן אדם שכר פועל לעשות עמו בתבן ובקש אחר לקט את התבן והקש הוא אומר הפועל לבעל הבית אדוני אני יש לי היום לקנות לחם חלב יש לי לקנות מתנה לציון משה מבקש ממך תביא לי את התמורה אין שומעין לו אומר תיקח מה שעשית תיקח את התבן ואת הקש אין שומעין לו אלא חייב לשלם לו שכרו ואחר כך אם הסכים הפועל לקחת את התמ והקש של ח תמורת השכר הבעל

בית לא יכול לחזור בו ולקחת את התמד קש לעצמו נגיד שכן נגיד הש קח הפועל קח את הכסף גמר וצריכה למה צריך להשמיע את זה גם גבי אבנים וגם עם עם תבן ובקש למה וצריכה צריכה המשנה להשמיע לי גם בפועל וגם מי שנפל הכותל גינתו מה שאמרנו ברשע אמרנו בעל הכותל שמקנה לו את האבנים ופנ אותם אין שומעין לו ואם הסכים אמרנו בעל הגינה לטור האבני לעצמו פינה אותם אז אין בעל הכותל יכול לחזור ב אז גם פה זה אותו דבר למה למה צריך את שניהם

לישמן קמתה שרק את הרשע בקוטל שנפל לגינה כיכ אמר לי הגוך אין שומעים לו משום דלת לאגר גבה למה כשאמר לו בעל הכותל דווקא פה הייתי אומר במשנה הראשונה בכותל שנפל לגינה כשאמר לו געו ך שלך אבנים תפנה אותם זהיה שלך אין שומעים לו למה דווקא בזה לא שומעים לו משום דלט לה אגרה גבה אין לבעל הגינה חוב של שכר עבורו בשביל בעל הכותל הוא לא פועל שלו וא לא רוצה לקבל את האבנים שקנ לו בעל הכותל אתה לא יכול לזכות לבן אדם דברים בעל כוחו

אדני אני לא צריך את זה אתה תפריע לי לכן צריך בעל הכותל לפנות את ההבנה מזיקות לבעל הגינה למה הם מונעות ממנו לזרוע את הגינה שלו אבל אחה כאן בשפה שפועל שנזכר לבעל הבית דת הגר גבה שיש לו חוב אצל בעל הבית צריך לשלם לו שכרו בא לקחתי פועל הזכרתי אותו תעבוד צריך לשלם כסף אתה אומר לו תיקח את ה את הכש ואת התבן אמה שומעים לוכן כן נשמע לבעל הבית שזה יהיה בכר למה ר אש ממר רשך מבעל חובך שתובע ממך כסף פרי אפרע אפילו

נותן לו סובין תיקח לא פרה של כורדים פרה של ורדים כסף פרה זה אפילו יכול לקחת ממנו סובין לכן יש את הפועל לקחת את התבן והקש בשביל חו של שכרו הייתי אומר ככה לכן צריך המשנה להשמיע אני גם לגבי פועל לא שומעים לבעל הבית צריך לשלם לו שכרו בפי מהפ רוצ כן וישמן הנחה גבי פועל אחר מי שקיבל לו עליו אין שומעים לו כמה שקיבל עליו דברי בעל הבית תול את התבן והקש אחר כך תחר בעל הבית רצה לשלם לו שכר וטול לו את התבן ואת

הקש אז לא שומעים לבעל הבית וזכה הפועל בת בן מרקש למה משום תגר גבה לפועל יש חוב בעל הבית צריך לשלם לו את עבורו ועכשיו הוא קנה כבר את התבן והקש בשביל החוב לכן אי אין הבית בעל הבית יכול לחזור בו שילמת לי את זה כבר אבל אחד דלת גר גבה בעל הגנה סחקן נפל הכותל אצל בעל הגינה לא חייב לו כלום לא שום דבר קח את זה אמה שומעין לו לקחת לבעל הכותל שרוצה לחזור וליטול את האבנים וייתן לו דמי היציאות שלו צריך אין דבר

כזה למה כבר זכה בזה בעל הגינה זכה באבנים כ הוא הרים אותם ולקח אותם ועייף עליהם חד צלו גמרנו צריך פעמיים צ חייב פעמים עוד אמרנו במשנה שכר פועל ואמר לו שיטול מה שעשה עבור שכרו אמרנו לא שומעים לו צריך לשלם לו שכרו ואתני שומעין לו א תה ראינו בבריתה כתוב אם אמר לפוע שיטול מה מה שעשה עבור שכרו שומעים לו בריתה סותרת המשנה אמר רב רחמן לא קשיה כאן בשלו כאן בשל חברו בבריתה אין סתירה במשנה שאמרנו שין שומעים לו מדובר שעשה הפועל מלאכה בשל

בעל הבית בשלו בשל בעל הבית לכן הוא מחויב לשלנו שחרו יכול לפתור אותו בטמן וקש שנקט וני עבדתי צלך תשלם אבל כאן בשל חברו מה שאמרנו שלא שומעים לו מה שאמרנו שומע מה שאמרנו שומעים לו מדובר שאמר לפועל לעשות מלאכה בשל חברו ועשה מלאכתו שלא מדעת חברו אז הוא לא מחוייב לו בכלל לשנן לו שכר עבור זה לכן אם אמר לו טול מה שעשית בכרך שומעים לו ולא צריך לשלם לו שכרו לכן פה כן לכן שומעים לו אתה שכרתי נכון שכרתי אותך אבל אתה עשית בשל

חברי והוא לא חייב לך כלום אז אני אומר לך תשמע בוא קח את התבן תקש שעשית קח את זה בשלך וחרס לא משנה אמר לרב רב חמן בשלו מה הטעמה גר הגר הלך למה בשלו לא שומעים לו למה מחוייב לשלם לו שכרו לא יכול לומר לו ול מה שעשית בשרך אומר לו הפועל לבעל הבית הגרה אגרה הלך השכר שלי מוטל עליך אתה לא יכול לפתור את עצמך מלשלם לי אז אם ככה בשל חברו נ שכרו עליו גם כשאמר לפועל לעשות מנכה אצל חברו גם הוא צריך

גם שכרו עליו מותר עליו לשלם לו גם אם עשה מלכה אצל חברו הוא לקח אותו לעשות שם מלאכה הוא תניה נתניה אני לקח תי אותך לעשות מלאכה אצל חברי אתה תשלם הנה בוא תראה ד תניה הסוכר את הפועל לעשות בשלו אמר אני רוצה תעשה לי אשתי עבודה בשדה שלי הבעל הבית הראה לו בשל חברו לא הודיע לו שזה של חברו הראה לו בשל חברו אז מה הדין נותן לו שכרו מושלם השוכר שהוא שכר בעל הבית הזה נותן לו כרו מושלם וחוזר ולוקח ונותן מבעל הבית מה

שהנה אותו במלאכת הפועל לא כפי מה ששילם לשכרו לפועל הוא עשה כן שלא מיד בעל הבית מי שאומר לפועל לעשות מנכה בשל חברו חייב לשלם לו שכרו אז אתה רואה חייב לשלם לו אז למה אמרנו שנינו בבריתה גם שבשר חברו אז א יכול לתת לו תבן וקש הרי הוא חייב לו כסף נכון למה למה אמרנו בבת שם אמרנו בעל הבית תול מה שעשית בכרך שומעים לו ולא מחוייב לשלם לו זה אותו דבר אלא אמר רב נחמן לא קש כאן בשלו כאן בשלב קר אין ס בין

המשנה לבריתה במשנה מדובר הר לו לפועל מנח בשלו אז הוא מחייב לשלם לו סחרו לא יכול להגיד אותו מה שני קטת אבל ב תה שאמרנו שומעים לו מדובר הראה לו בשל הבקר שלקות עבורו מההפקר אז אמר לו הזכר שיקנה שיקנה לעצמו את מה שנקט מן ההפקר אז תזכה בזה אתה בעצמך ולכן הוא יום שחוייב לתת לו שכר על זה זה גם פלא זה פשיטה אבל זה לא פשיטה זה לא כמו הכל לו לעשות בשדה חברו פקר לא אני צריך ת מתבקש הרבה לקחתי פועל אמרתי לו

רואה לך לשדות הבקרים רחובות זה תאסוף תביא ההוא מסכן עבד כל היום סף אמר אתה יודע מה אין לי כסף ההוא היה לו איזה משהו אחר כבר אמר לו קח את זה בכרך אתה שים עד עכשיו אנחנו מבינים כ לקר יכול על זה אמרנו שומעים לו אזיה עכשיו עכשיו שואל על זה אמתן אתי רב לרב נחמן תתי מציאת פועל לעצמו אתה יודע פועל עובד צכה שכיר ובדרך מצא איזה אתה יודע הוא איזה עץ זהב לעצמו א מתי מה שאמר לו בעל הבית נקש מי היום עדור

מי היום אמר לו תשמע אני רוצה היום תעדו איתי היום תנק איתי אז לא סתם שכר אותו לעבוד יומית מה שלא יהיה אלא אמר נקש אני סוחר אותך תנקה עמי עדור עמי אז זה שכרת אותי לא כל דבר ולכן אם מצאתי עת זהב זה של הפועל זה שלו למה הזכיר אותו רק למלאכות האלה אז פעולת הגבעת המציאה היא לא בכלל ל העבודות האלה ולכן זכה במציאה לעצמו אבל אם אמר לו עשה אמי מלאכה היום לא אמר לו נקש עדור כל מלאכה כן מלאכה מציאתו לבעל הבית

מה גם זה בכלל מלאכה אתה רואה שפועל שמגבה הדבר מן ההפקר זוכה עבור בעל הבית אפילו כשנזכר שסתם אז כל שכן שכרו בדל לקט דברים מן ההפקר כל מה ש מלקט זוכה בזה בעל הבית אז למה אמרנו אם אמר נו בעל הבית שתול מה שעשה עבורו בעבור שכרו שומעין לו הרי זכ בזה בעל הבית וכן מה שזכה בזה בעל הבית צריך לשלם לפועל את רכו בשיל זה הגמרא אומרת חוזרת בה אלא אמר רחמן קשה כאן בהגבהה כאן בהבט במשנה הגביע מה שאמרנו שאמרנו ללקט מני כפר

נמצא שהוא זכה במה שגבי עבור בעל הבית ן חיב בעל הבית לשלם לו כסף הגביע את זה בשביל בעל הבית אבל כאן בברטה שאמרנו שומעין לבעל הבית לא מדובר שהגביע את זה אלא בבטה שכר אותו אמר לו תשמע תעשה דחילק אני לא רוצה שיבו אנשים אחרים יקחו את זה אתה רק תהיה שומר לא תעשה קניין אז עדיין לא זכה בזה בעל הבית לכן כ יכול לומר לפועל שיזכה בעצמו עבור שכרו לכן שומעים אמר הב אבתה בהפקר תנאה בכלל מחלוקת תנאים אם קונה לזה שהביט או שאין

ו קונה עד שהגביע את הדבר את מבין אתה פה מצאת ראית מה מהר שהסתכלת כבר קנית זה מחלוקת או עד שקבעת זה מחלוקת תנאי בוא נראה זה אבל התירוץ הזה אבוא ל לתנא שאומר ק הבתה בבקר לא קנה קנה תחזור הקושיה רגע אתר מחלוקת מחלוק דתנן שומרי ספיחי שביעית נותנים שכרן מתרומת הנשקה אתה יודע אסור לאכול בשביעית ספיחים רבנן גזרו למה יבוא הם קראו את זה בשוק זה ספחים ותרים בנן גזרו שיהיה אסור למה יבוא הג אדם מאיפה אתה בוחר מאיפה יש לך אסור אומר לא

זה ספיח זה ספיחים זה גדל מאליו זה לא א אתה מבין אז ראו רמאים הם מוכים בשוק ואומרים זה ספיחין מה עשו אמרו ספיחין אסורים אבל זה לפני הגזר עכשיו יש ספיחין אק רוצים אתזה נגיד עכשיו צריך להקריב בית המקדש רוצה להקריב עומר בת שנת השמיטה שומרי פחי שביעית הם שומרים עבור הציבור על השעורים שגדלו בשביעית בשביל לצורך קורבן העומר או שומרים על חיטים לצורך שתי הלחם שלא ילקטו אותם העניים ושלא תאכל אותם חיית השדה נותנים שכרה מתרומת הנשקה הבית המקדש הלשכה משלמת להם רבי יוסי

אומר הרוצה מתנדב הוא ושומר חינם מי שרוצה לשמור עליהם מתנדב לא לוקח שכר על כך ולכן כיוון שההוא לא לוקח שכר שומר חינם אמרו לו אתה אומר כן אין באין משל ציבור אם אתה אומר ש שהעומד יוצא שהעומד ושתי הלחם הם לא באים משל ציבור למה מי ששמר עליהם קנה אותם מן ההפקר והם שלא בזה לא יבוא מן הציבור ואנחנו יודעים שעומר בשתי הלחם צריך לבוא משל הציבור אז אם כן מה אליו בהק מפלגי לא בדבר זה נחלקו תנ קמה ורבי יוסי תנ מהסבר הבטה בבקר

קנה רק אבית קנ את החפץ הבתה בבקר כנה והה לאגרה אן ילא לא ואם מביאים לשומר שכר מביא לשומר שכר על שמירתו אז הוא לא מתכוון לקנותם לעצמו וזוכים בהם הציבור ואם לא מביאים לו שכר שהוא שומר אז לא לא זוכים בזה הציבור ו היחיד הוא זוכה בהן עצמו ורבי יוס סבר זה דעת הנקמה אז זה לא יהיה קורבן ציבור רבי יוסף סבדה קר לא קנה עד שביע ז לציבור ומתה כאשר הולכים הציבור אחר שלוכי הציבור ונותנים את החיטים ושעורים אשתו דקנה דז עכשיו הם זוכים

בזה הציבור מן הבקר ולא זכה בזה השומר ששמר עליהם וזה נקרא קורבן ציבור ולכן לא צריך להביא לו כסף לא זזה הגמר שואלת ומה אתה אומר מה הכוונה של הגמרא מה שאמרו חכמים לרבי יוסי מה אתה אומר אם אין באים משל ציבור הרי לרבי יוסי לא זכה בהן השומר אלא הציבור והם קורבן ציבור מה זה מה אתה אומר הם באים משל ציבור לרבי יוסי לא זכה בזה בכלל השומר אלא הציבור כי קמר כך כוונת חכמים לאומר לרבי יוסי מדבריך לדברינו אין עומר בשתי הלחם ב ציפור

זה הם אומרים לו כך כ בנת חכמים נאמר לרבי יוסי ם מה שאתה אומר שצריך לשומרו בחינם אז קשה לדברינו שאנחנו סוברים שבדה בהפקר קונה והרי הוא זכה בהם ואם כן נמצא אין עומר בשת ליכ בם משל ציבור אלא משל יחיד כן לכן משלמים לו כדי שלא יזכה בהם לדעת הנקה נכון אמר רב לא לא נחלקו חכמים ורבי יוסי דין הבטה בהפקר אלא דקו לעל הבטה בהפטר קנה כמו שהגביע וזכה בהן השומר מהבקר בבטה שהבית ואכה מה נחלקו חכמים ורבי יוסי עם חיישינן שמלו עם סרם

יפה יפה כמפלגה אנחנו חוששים השומר ששמר עליהם וזה שלו לא ימסר אותם מכל ליבו בכל נפשו כל מתו לציבור אולי לא ימסור אותם יפה יפה בלב שלם ציבור בזה נחלקו חכמים ורבי יוסי דרבנן סבי אגה נותנים לו שכר לשומר כדי שימסור אותם יפה לציבור לא יגיד זה שלי קיבלת כסף ואי לא חיישינן שמלו עם שרים יפה כן יפה יפה ורבי יוסי סבה לא חי שינן שמלו עם סרם יפה יפה אפילו שהוא שומר עליהם בחינם הוא רוצה מצוות יתן את זה לציבור עכשיו שואלת הגמרא אז אם

כן מה הכוונה אתה מה ומה אתה אומר למה אמרנו ש אמרו חכמים לרבי יוסי ומה אתה אומר אם כן אין באים משל ציבור הרי רבי יוסי מקנה אותם לציבור בלב שלם זה לא קורבן יחיד זה קורבן ציבור חיק אמרלה מדבריך דברנו חיישן השם אלוהים סרים יפה יפה אומר שתלי באים לציבור לפי טעמנו זה לא יבוא מצל ציבור למה אתה לא נותן יפה יפה אתה לא משלם לו לשומר יקד אמר א רבה אמר דכו עלמה הבטה בהפקר לא קנה ונמצא שלא זרך הבהמה שומר ועדיין זה הבקר

עד שיגיע לשלוחי ציבור ולא לך לקו חכמים רבי יוסי בדבר הזה ואח חשנ בעלי זרעות כמפר ת אנחנו אנשים חזקים יבואו ויקחו אותם בחוזקה לעצמם בזה נחלקו תנ קמה ורבי יוסי תנ קמה בר התקינו רבנת לארבע זוזה כחדש בעלי זרעות פישו מו אמרו תן לו ארבע זוזים ממעות של הקדש כדי שישמעו לו בעלי זרועות מתוך כך יחשבו שכבר הם שייכים להקדש למה שילמו לו ב זרעות נפרשו מניו הקד שילם לא לבעלי זרעות יש הזה ששומר ואז הם יחשבו כאילו זה כבר של הקדש והם יפרשו לא

רוצים לגנוב את ההקדש ורבי יוסי סבר לא תקינו חכמים לשלם לשומר עבור שמירתם ולא חששו שיבואו בעלי זרועות ויקרו אותם בחוזקה הגמרא שואלת ומה אתה אומר מה מה הכוונה במה שאמרו חכ רבי יוסי אתה אומר כן אי אין באים משל ציבור הרי הבתה בהפטר לא קונה לשומר לשומר ש שמר עליהם וזכו בהם הציבור אז מה אתה אומר אומר רחיק אמרלה מדבריך דברנו אין באים משל ציבור למה וכן כי אתה אמר אתה אתה רבין אמר רבי יוחנן חוששין בעלי ז לא תקבלו תשמע הבעיה היא דברך לדבר

אנחנו סוברים שתק חכמים לשלם ומר בע זוזים שאם שומר בחינם ומוחל על ארבעה זוזים צריכים לשלם למעות תרומת הנשקה אז יוצא אם לא תשלם לו בזות יבו בעלי זועות אז זה לא באים משל ציבור כן משל יחיד וכן כת רבין אמר רבי יוחנן חוששים לבעלי זרות כן בעלי זרות באים מתי שהם רוצים מה זה משתה משלם לשומר הם לאם חוששים יודעים שהוא שומר טוב כי אתה לו משנה בדיוק בזמן המוציא זל הרבים המוציא מוציא והמזבח יש לו בהמות מהרפת שלו רוצה לפנות את זה מתוך השדה

שלו לגינה בכדי לזבל המוציא את הזבל מוציא והמזון צריך לקחת אותו מיד לגינה לא רשי לעשות אותו ברשות הרבים אסור שלא ינזקו שם כלומר אינו ראשי אומר אינו רשא לשטו שם אלא זה מוציאו מנ הרפת רשות והנושא יהיה מזומן סנו גינה לזבל עוד דין מה יהיה איתי לא יודע שמח מהלימוד אין שורים ט ברשות הרבים אתה רואה לא למה זה מזיק עוברים ושווים אתה לא יכול לשרות טית ברשות הרבים הדרך לשטו זמן הרבה את הטית ואז אם אתה תעזוב אותו מקומות יש ש שורין אותם ימים

רבים ראשי אומר צבור במקום אחד לא זה נהיה רך רך ואין אז אסור לשרות ת ברשות הרבים כי היה זמן ה שרותו הרבה זמן זה מזיק ו ואין לבלים לבנים ברשות הרבים גם זה אסור למה צריכים להשעות אותם הרבה זמן בשביל שיתייבש אבל גובלין טית ברשות הרבים אבל לא לבנים מותר לגבול לעשות טית לעשות עיסה כמו עיסה ק כן לצורך בניה ו מיד עושה טית ומיד הוא לוקח מדביק את האבנים עעם זה בונה עם זה אבל לא גומים תת ברשות הרבים בשביל לעשות לבנים זה מה

את הלבנים צריך להשאיר הרבה זמן זה מזיק את הרבים עוד דין אומרת המשנה אתה איתי מזרחי עוד דין הבונה ברשות הרבים המביא את האבנים מביא והבונה בונה אתה רואה לא יכול לעזוב שמה אבנים המביא את האבנים זה שמביא מביא אותם לזה שבונה והבונה מד יקבל אותם ובונה אותם לא ישאו אותה ברשות הרבים למה שלא יזיקו ואם הזיק השאה אותם ברשות הרבים משלם מה שהזיק רבן שמעון גמליאל אומר אף מתכנון לפני 30 יום רק מותר לעשות מלאכה ברשות הרבים אלא גם לא רק ש מותר לעשות מלאכתו

ברשות הרבים דעת רבן שמעון בן גמליאל אלא גם מתכן את מלאכתו לפני 30 יום מה שהוא צריך עבור 30 יום לפני יום הזמן צריך יכול להניח את זה ברשות הרבים ואם הזיק יש לו רשות על מנת כן נחי יהושע את הארץ יש רשות לעזוב שמה את הדברים שהוא צריך לסדר בשביל לבנות יש לו רשות כמו להשים חצץ להביא להביא משאות להכין להכין ברזל וכל הדברים האלה עד 30 יום בשישי יבנה עד 30 כולל או עד 30 לא כולל 30 למה שואלת עד פה זה המשנה לאט

לאט לאט לאט אפש ציא למה מתניתין דלק רבי יהודה האם נאמר משנתנו שאמרנו שאסור לאדם לעשות זבלו ברשות הרבים ו משנה וזיק חייב לשלם זה לא קר כמו רבי יהודה נתן רבי יהודה אומר בשעת הוצאת שמוציאים כולם את הזבל לזבל בזה את השדות אדם מוציא זבו רשות הרבים צוו כל 30 יום הנה למה כדי שיהיה נשוב ברגלי אדם ברגלי בהמה שעוברים שם עלמנת כן חיל יהושע את ארץ את הארץ שלא ו מקפידים על כך למה זה עושה עבודה לא היה להם מכונות איך ה איך הוא

יעבד את הסחורה שיוכל לזבל בה משים אותה שמה ובני אדם עוברים ודורכים ודורכים דורכים אז לא כמו שאמרנו אם ניזוק בזולו צריך לשלם אומר אפילו תמה רבי יהודה מודה רבי יהודה שאם הזיק חייב לשלם אפילו תאמר שמשנת סובר את קיבור רבי יהודה נודר רבי יהודה שאם באמת יש לו רשות להשים שבני אדם יעברו אבל כן אם הזיק צריך לשלם לעבר משים חייב שם כמו שאמרנו במשנה במשנה אמרנו אסור להשות אבל דעת רבי יהודה מותר אבל אם הזיק חייב לשלם והתנן מקשה והתנן מודה רבי יהודה בני

חנוכה שהוא פטור מפני שהוא עושה ברשות מילה ברשות בית דין מודה רבי יהודה בני חנוכה שדיק מבחוץ לביתו לא מודה רבי יהודה רבי יהודה אומר רבי יהודה אומר נ חנוכה פטור בני חנוכה פטור מדיק אותו מבחוץ והזיק עבר שם גמל עם חבילות פשתן ונדלק הפשתן בגלל הנר ושרף את הבניין שהיה שם בנר סתם חיה בעל הבית לשלם למה הדליק נרו מבחוץ לביתו אבל בני חנוכה פטור למה עשה מ מצוותו בכך בפני שהוא עושה ברשות ברשות המצווה זה הקושיה מלה זה השאלה לא עכשיו זה לא ברשות

בית דין מלה לאט לאט חביבי אל תמהר אותי אל תמהר אותי תנשום אמרתי לך לא לדבר פה מהלה ברשות דבית דין לא הכוונת המשנה כמה שעושה דבר ברשות בית דין תקנו חכמים להדליק כני חנוכה בפתח ביתו לכן פטו לשלם אז גם דבר שעושה ברשות חכמים פטול ומי שמניח זבו ברשות הרבים דעת רבי יהודה עושה ברשות החכמים למה על מנת כן אנחי יהושע את הארץ אז צריך להיות פטור לפי רבי יהודה אז מה שאמרנו במשנה שאם הזיק זבלו חייב לשלם האם למר זה לא כי דברי רבי

יהודה למה צריך להיות פטור וזה ברשות כמו פה פטור בני חנוכה גם בזה אומר לא רשות ד מצווה מה שאמרנו שעשה ברשות בית דין זה לא רשות בית דין נר אלא זה ברשות במצווה המצווה שתקנו חכמים להדק הנר מבחוץ פתח הבית אבל מי שמניח זבלו ברשות הרבים אפילו שהתירו חכמים לעשות כן ודה רבי יהודה שאם הזיק זבלו חייב לשלם למה אין בזה מצווה בש מהנ חנוכה יש בזה מצוווה אתה יודע מה שאמרתי לך פעם חינ בני אותיות יוחנן מודה רבי יהודה היה בנו אז הוא רצה

לפתור אותו פותר אותו בנר מצווה לא משנה הלאה תניה כל אלה שאמרו מותרים לקלקל ברשות הרבים אם מזיג חייב לשלם ורבי יהודה פותר הנה אמרנו בברייתא כלל מה שאמרו חכמים מותר לעשות אותם אפילו שעלולים לקלקל רשות הרבים הוצאת זה ברשות הרבים אם הזיק חייב לשלם ורבי יהודה פותר מלשלם אז אתה לא יכול להגיד לי שכח את רבי יהודה י צריך לשלם משנתנו לא לא רבי יהודה אלא מחברתה מתניתין דלא כרבי יהודה לא רבי יהודה בסדר אתה אמר אביה רבי יהודה ורבן שמעון מגמל ורבי שמעון כולו

סביר ו כל מקום שנתנו חכמים רשות והזיק פטור מלשלם שלושתם סוברים מקום שנתנו חמים רשות לעשות דבר מסוים נתנו לו רשות אם זה הזיק פטור נשלם למה עשה ברשות חכמים הגמרא מפרטת את הדברים רבי יהודה אד אמרן שרבי יהודה חולק על המשנה סובר שאם הזיק פטור מלשלם כמו שהגענו למסכנה רבן שמעון גמליאל תנן רבן שמעון בן גמליאל אומר אף מתכן הוא את מלאכתו לפני 30 יום מהזמן שצריך להתחיל מלאכתו מניחה ברשות הרבים סובר רבן שמעון גמליאל אם הזיקו אתה עוברים משבים פטור נשלם למה עשה ברשות

חכמים מתקן את מלאכתו רבי שמעון נתנן היה מעמידו בעליה צריך שיהיה תחתיו מעזיבה זה תנור שהוא ופה בו והוא הזכיר בית מעמידו בעליה למעלה צריך שיהיה תחתיו תחת הרצפה של לעליה מעזיבה שלושה בעובי שלושה טפחים אם לא כן זה מזיק יזיק לתקרת הבית שתחתיו ובכירה ובכירה זה לא תנור זה קירה החום שלה פחות אז מספיק עובי מעזיבה טפח ואם הזיק משנה מה שהזיק אפילו שהיה תחת התנור לא הכירה אבל רב שמעון אומר לא אמרו כל השעורים אלא שהם הזיק פטור בנ שלם הנה רבי שמעון הנה

שלושה תנו רבנן החצב שמסר לש ט אתה זוכר שהיינו ילדים אז היה חצב והיה מביאים את זה לפה מהמצבה את האבנים והיה סטטים על המקום מסתתים ועל המקום בונים כן מר אתה היית סתת היית מנהל בנק דואר כן יופי אנחנו הקורדים היינו סתת עוד או מורחים פרחים או סתתים מה יודעים רבנן שהוא חוצב את האבנים מנהר שמסר את האבן לסתת שהוא מסתת את האבן מיישר אותה ונפלה האבן והוא זק באדם או בהמה הסתת חייו למה בשעה שהזיקה הייתה אבן בידו אדם מועד לעולם בין הזיג בין

במזין מפריע לו רק אם הוא יעבור אז מותר אם לא לא תחכה תחכה הוא לא הרגיש טוב העיקר שכבודו ירגיש טוב החצב שמסר לסתת הסתת חייב לשלם הסטת שמסר לחמר הוא מוליך את זה מנהר על החמור לסתת וכן הסתת שמסר לחמר החמר חייב לשלם את הנזק אחר כך החמר שמסר לכתף וזה נפל מיד הכתב הכתף חייב לשלם הכתב שמסר הבני הבני חייב הבני שמסר לאדריכל אתה רואה הבנאי הוא לא תמיד בדיוק בונה הוא לא יש אדריכל שהוא האומן המיוחד שיודע לעשות את זה ישר ישר לדייק

את האבן ואי נפלה מיד האדריכל אדריכל חייו ואם הניח האבן על הדמו האדריכל את האבן בבניין קשורת האבנים ואחר כך נפלה והזיקה כולם חייבים לשלם למה הגמרא תב תגיד תני אמרנו בבנים זי אחרון חייב ואתני אחרון חייב איך אתה אומר לי כולם חיייבים תני אחרון חייב בכולם פתורים אדריכל זה אז זה לא כמו היום אדריכל שהוא רק מבחוץ אדריכל הוא היה לוקח את האבן יש בני אבל בא עובר רואה אם זה מדויק שם שמה איזה טיפה של איזה דברים והוא מדייק את האבן במקום מסדר אותה

זה נקרא אדריכל פ הוא יודע לעשות את זה הכי טוב תני אחרון חיה וכולם טורים להקשה כאן בשכירות כאן בקבלנות כלומר אין סטירה בשתי הבריתות בבריתה השנייה שאמרנו שק אדריכל האחרון חייב כל הפעלים בנו בשכירות לא כל אחד מהם חייב על כל מה שהוא עשה לכן הם בפלה הבניין האדריכל חייב אבל בבריתה הראשונה שאמרנו שאם נפלה מן הבניין כולם חייבים מדובר כל כל הפועלים עבדו בקבלנות על כולם מותר החיוב לדאוג על הכל הכל אבן תעמוד במקומה התם לכן בפ אבן משורת הבן זיקה כולם חייבים משנה

לא גמרנו את הדף לאט לאטח שס תכף תראה משג שתי גינות לא גגות שתי גינות לאט לאט יש לנו הרבה עבודה לא חשוב אחר כך בצד תשאל אותי אחרי טובו שו ש כן כל השאלות סוף ום שישי תביא תדע לך שבשביל ללמוד תורה הוא יבוא שתי גינות זו על גב זו היה שני גינות של שני אנשים זו על גם זו אחד של משה ציון ציון משה ואחד של בן טוב זו ער גם זו זה גבוהה יותר מהשנייה וירג בינתיים במדרון אתה יודע זה גבוה במדרון פה

פה יש אחד ושניים איך זה היה ללא חייב להיות מדרון איך זה יש שתי גינות פה קינה אחת הולך כזה נהיה מדרון בואות גינה כמו קבורים האבות מה כן לא משנה איך רבי מאיר אומר של עליון הירק שצומח שם למה שורשם ינקים מהאדמה של העליון רבי יוד אומר של תחתון למה זה באוויר מאיפה הוא יונג מהאוויר של התחתון אמר רבי מאיר יא חביבי אם ירצה העליון יקח הפרו אין כאן ירק לא יהיה ירק אמר רבי יהודה אם רצה העליון ל גינתו התחתון המלות גינתו אין כאן

ירק אז אמר רבי מאיר מאחר ששניהם יכולים למחות זה על זה רואים מאכן ירק זה חי מאיפה הוא יונק מהעפר של העליון אז הוא שייך רק לעליון אמר רבי שמעון כל שהעליון יכול לפשוט ידו לטון הריאו שלו והשאר של תחתון הו מה יכול לפשוט יקח לא יכול גמרנו ש תחתון זה פשרה ין פשרה לא הוא מפקיר את זה בשביל התחתון כן אז לא זה ז למה זה לא יפה שהוא יכנס לגינה של חברו והוא יקח עד כאן זה המשנה אומרת הגמרא אמר רו כ פליגה דעליון

לא נחלקו רבי מיר ורבי יהודה ורבי שמעון כולם יודעים העיקר איפה שייכים זה איפה ה איפה הוא יושב זה כל זה השורשים והכל זה של העליון כנו בעלים שרק שגדלים באוויר של התחתון רבי מאיר סבר ש עלי הירק הולכים אחר השורש אז זה שייך לעליון רבי יהודה סבר ואז תניה היוצא מן הגזע ומן השלשי אמרנו מי שמוכר לחברו אן אחד בתוך שדהו לא מכר לו את הקרקע רק מכר לו אילן בתוך שדהו היוצא מן הגזע או מן השרשים אם גדל מן האילן שקנה עוד אילן קטן

מן הגזע שיצא אילן קטן מהגזע של האילן או מן השלשים של האילן הרי אלו של בעל הקרקע א למה לא הקנה לו רק את האילן ופירותיו האילן הקטן שזמר מן הגזע של האילן זה נחשב כאילו צומח בקרקע לא בן האילן האילנות קטנים הם נמשכים בתר הקרקע כיון שעיקרו גדל בקרקע שייך לבעל הקרקע דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר של בעל האילן מן הגזע וזה של בעל האילן מן השרשים מה שגדל מן השרשים שבעל הקרקע ננ מגבי עור כ גבנ אותו דבר שנינו נ רבי מאיר ורבי

יהודה גבי עורלה אילן ה יוצא מן הגזע ומן השלשי אם גדל מלן עוד עלין קטן בן שיצא עלין הקטן מהגזע או שלה כו חייב בעורלה למה זה כאילו יונק מהקרקע דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לא תחלק מן הגזע פטור למה זה מהאין הזה בן השלשים חייב וצריך למה צריך להשמיע לי את זה את מחלוקת רבי מאיר גם במקח וממכר וגם גבי עורלה דשמ כמה הייתה במקח וממכר ק רבי יהודה שאילן קטן שיוצא מן הגזע נחשב כאילן גדול משום די ממונה זה נקרא ממונות דיני ממונות

סב רבי יהודה שנות שהוציא מן הגזע הם בכלל שמחר לחברו אבל גבי עורלת סורה אם ה מודלה לרבי מאיר שמחמירים שזה ק שב לקרקע תמה בה תמר בה במרב מר ש קטן נחשב חלק מהעין הגדול דווקא בעורלה למה לגבי איסור ורלה מחמי רבי מאיר לשבו כאילן חדש אבל בהי גבי ממונות ם המו לרבי יהודה לכן צריך להשמיע לי פעמיים בסדר עכשיו נעצור פה למה בן זקן אומר זה של מחר אין בעיה בעזרת השם בסדר אז בעזרת השם מחר יהיה פה הסיום בשעה 10 בת אנחנו נתחיל

את הדף ואז ב10 נגמור כי זה קצר וגם כל אחד יביא איתו מסכת בבא בתרה כי אנחנו נתחיל בבא בתרא זה דף קטן ואנחנו נשתדל גם ללמוד דף וב בתר שיהיה לנו מוכן לשבת כבר כי מה נעשה מחר זה לימוד קצר צריך ללמוד דף ככה אמר לי מ בכמה שצריך ללמוד דף אז נשתדל לעשות את זה בסדר מאיר תכין כבר מסכת בב בתרה כלומה שק כל ד מאיפה זהזה זה משמה כן בטח אבל צריך ש אח זה מתחיל רבנו שמואל בן רבי מיר כבר כדמור הלכות

כבר הוא היה בבוקר מוקדם הוא למד מה אתה חושב הלאה שולחן ערוך כמו רשי בעולם חושב שכבר ורדת את זה יקח את החלקים השאר שלא שייכים או לפה לשמה זה לא משה איזה סימן אנחנו שח תר מח או נח כן אנחנו הלכה יב תרמח מקווה שהכל יהיה בסדר שמורי ירגיש טוב אמ שיהיה שוות גדולות אמן בשות טובות בש יש חתונה של התמנים גם כן הצחק החם קצת חם בסדרת שם שמעון אמ לה בחותמו ואלך דינו ממקום שמתחיל לשפע עד הפטמה פוסל חזזית וכל שינוי בכול שהוא

למה מקומו בולט אז זה לא הוה הדר ויש מי שאומר דוא הדין דבש פוסל שם בכל שבו גם זה לא יפה זה לא הדם יג חזזית בוא לפה לפה שב בוא מפה אתה יכול לעבור מפה לא חזזית הוא מחילה הרב בזה אתה צדיק הוא אצל אבא שלי כל הזמן אפשר לדעת יופי חזזית הוא כמו ה בעבוע ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה רוב ללכן יש להכשיר אותו חזי שקוראים במול לפי שאינם גבוהים משר האתרוג יש מי שאומר כתב ויש לך שירה מטעם שנחשבים מראה

אתרוג מאחר רגילים להיות ככה הרבה יד אם עלתה בו חזזית בעניין שפסול או שהוא מנומר אם קלפו חוזר מראה אתרו כשר לאחר שנקרא אבל לאחר שנקרא ולא חסר כלום אבל גנו טו אחוד שבת שים לב מאיר אפילו יש לו כמה עבדים משמשו השתדל להכין בעצמו לפחות איזה דבר לכבוד שבת אפילו אדם חשוב המכובד לאומר לו פגום בכבודי איך אני אעשה עבודות איך אני אדליק את האש איך אני יעשה זה כי זה הוא כבודו שמכבד את הש בת וכן אשו חכמים חכמי הגמרא וצדיקים בכל דור לעשות

בעצמם איזה הכנה לכבוד שבת קודש תכין גם את הנרות ואת הכל אשתי אני מכין ז כל ש למה לא וגם תכין את הנרות אני אומר לך זה עבודה של הבעל לא להבהב אותם להבהב רבי אבהו נופח במפוח פפה הגמרא אומרת רב פפה גידל פתילות רב חסדה מחתך ירק כן רב ורב יוסף מבקעים עצים רבי זרה מדליק האש ר נחמ מתקן הבית ואדין בכל המצוות מצה יותר מבשלוחו לא רק שבת כל מצוות אומר בזכור לטוב אומר בן איש חי עטר ושנו מורבי היה נוהג כל ערב שבת

ללך לשוק למקום שמוכרים פירות ולקנות פירות לך שבת הוא היה בורא ומניח לתוך המאזניים של החנונים ואחר כך ס משרט את הפירות והביאם לבית כן יש לפעמים אדם יודע לעשות דבר טוב מקי בו שעשה את זה כבות שבת ידע לעשות דגים יודע פרנו פרחים יעשה כל צכי שבת בזריזות ובשמחה זה בשל אתה רוצה לחסוך את ה יעשה א יעשה כל צורכי שבת יש הכל ים רק מה להבין דבר יעשה כל צרכי שבת בזריזות ובשמחה גדולה וכל אשר יכנה או יכין יאמר זה לכבוד שבת קודש גם

תקו בה בכל אשר יוציא לכבוד שבת אין מעט אין הרבה מן השמיים קופלין לו גם אם הוא נותן לתלמידים בערב שבת שיהיה להם לכנות כבן שבת כופלים לו אם הוא לא נותן יתנו לו טוב בצה כל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה עד יום הכיפורים חוץ מצד שבתות וימים טובים לא אמר לו במסכת שבת בעו מיני רבי מרבי ישמעאל עשירים שבארץ ישראל במים זוכים בשאר ארצות במים זוכים אנו בשביל שמכבדים את השבת מה רבי חיה פעם אחת אחד בדוד חיה יו לפניו תשמע שולחן של

זהב מסוי ש בני אדם 16 של שלות של כסף קבועות בו וקערות וכוסות טות חות קבועות בו ועליו כל מיני מאכל כל מיני מגדים ובסמים שמניח שמניחים אותם ארשם הארץ ומלואה מסדקים אותם אומרים השמים שמים ם בני אדם אמרתי לו בני במה זכית לכך אמר לו קצ יתי כל במה שהיית נ אמרתי זאת אל שבת אמרתי לו אשרך שזכית ברוך מקום שזיכה אותך לכך תעוד שם מעשה ביוסף מוכיר שבת עכשיו שאדם מתחתן ככה הוא צריך להליך את הבית שלו הכל יהיה הכי יפה שהיה לי שכנו

נכסים הרבה אמר לו אמרו לו החוזרים מקורבים כל נכסיו של פלו ליוסף ביד יוסף מוכיר שבת אמרו לו אחוזים בכוכבים מה עשה הלך ומחר כל נכסיו קנה תמורת המרגלית קר לא קובע של עבד שום בשור ומשבצות של זהב קבע במרגלית קבע זה עמהם יום אחד עובר בגשר שעל הנהר בא זרק לו את הקובע בא בדג גדול ובלא את הקובה בדייגים צדו את הדג בערב שבת והוא למכו בשוק שאלו מי קנה עכשיו דג כזה גדול כבר מאוחה אמרו להם לכו ליוסף מוכיר שבת שג לנ כבות שבת

הל צם את הדג כשפתח את הדג מצא במרגלית יקרה מחר בדון עטק פגש זקן אחד אמר לו מי שמלוה לשבת השפת פורעו זהו הזעה שאדם מזיע עבור צחי שבת הקדוש ברוך הוא מוחק ב את העוונות כמו הד מעת לכן צריך לטרוח הרבה בשביל כבוד השבת שאנשים חושבים הם עומדים ברחוב מוכרים פרחים אז הם מזיעים זה מכפר את העוונות אבל באמצע הדרך אפשר לעשות הרבה עוונות מה זה באים כל מיני אנשים לקנות וזה זה בעיה זה לא דבר פשוט אבל הם צדיקים הם לא מסתכלים פעם ראשונה

פעם ראשונה רומ לא עכשיו לומדים אתה אומר לי זה שומר וזה אז אני אומר לך דמח לי אני הרב סטון הו שור כוף פורח חזקאל סיון כן נכון זמן ביאור הקליפות זה בערב שבת בשביל זה בערב שבת זה טוב לפנות קורי עקבי שממית אבל לפני צהריים טוב לפנות הנה טוב לפנות קורי עקבי שבבית בכל ערב שבת קודם שעה חמישית שעה חמישי ולך נעשה תנת שבת הוא כדי שתיכנס עלת שבת כבר שהבית מפונה מנע כביש למה זה איזה קליפה אתה יודע זה לא סתם מאר לאט לאט

נתקדם עכשיו אנחנו בהכנות בסדר מאיר כן זה גם דבר חשוב שאדם ידע לעשות את כל ההכנות םם הרה אני אתן לך עבודת הארץ בשנה שישית אנחנו דף רסח עבודת הארץ בשנה השישית 30 יום סמוך לשביעית אסור 30 יום סמוך לשביעית 30 יום קודם אסורה עבודת הארץ בשנה שישית 30 יום אסורה הלכה למשה משיני ני ש מת ת השביעית ודבר זה בזמן שבית המקדש קיים שנאמר בפי השמועה בגו חכמים שלא יהיו חורשין שדה האילן ערב שביעית בזמן המקדש אלא עד העצרת רק ערק שבועות עכשיו כבר אסור

שדה הלבן עד הפסח בזמן שאין המקדש קיים מותרים בעבודת הארץ עד ראש השנה כדין תורה איזהו שדה אילן כל שלושה אילנות בצעה אחד ענין רק אחד ענין מאכל אפילו אין שלושה אנשים ואן אותם כאילו הם תאנים אם ראויים לעשות כיכר דבלה או של ש של ש מנה חורשים כל בית שעה בשבילן ואם הוא היה רחוק מכל אחד ואחד כדי שה הבקר יכול לעבור בחליו ג' היו פחות משלושה לבית שעה או שהיו שלושה אחד ראוי לעשות 60 מנה או יותר והשניים אינם ראויים לעשות או שניים ראויים

לעשות ואפילו לעשות אפילו ממנה ואחד אין עושה אין שצור כאן ו והוא מלאו ההורה וסלו חוצה לאותה עץ עצמו ד היו שלושה חש בד לא היו משלושה ועד תשה וור לעשות שיש מנה חורשים בצעה בשביל אלפי שיש בהן שאין להם ראו לעשות חטא היו 10 אילנות ו בצ או יתר בין עושים בין של עושים חורשין כל בעה בשבילן 10 ת מפוז בה חורש כל בת בשן עד ראש השנה דבר זה החר משה מסיני ו היו עשות ששורה אחת או מוקפות טרה אן חושי לכל אחד ואחת

עם הנטיעות מצטרפות לשרה ז איזו נטיעה זה אקטן כל זמן שקוראים לו נטיעה ח אלן שנצ והוציא ליפין אם נקצץ מתפ במעלה הרי הוא כאילן נטיעה ראית זהיון למדנו מטפח ולמטה ונטיעה כל הדברים הלו בזמן המקדש כמו שאמרנו אבל בזמן הזה מותרים בעבודת הארץ עד ראש השנה אף בזמ הדש מ עד ראש השנה כל העבודות מות בערב שביעת עד רש השנה של שביעית אפילו בזמן המקדש פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית שביעית שיצאו למוצאי שביעי לא שכים מקבים בזמן המקדש אן בונים מדרגות על פי הגאיות ערב

שביעית שפסקו הגשמים פני שהוא מתכנן לשביעית יא א בזמן הזה א ע אילנות ואן מרכיבים ון מברכין ערב שביעית אלא כדי שתק אניש אחר כנית 30 יום קודם רשנה של שביעיית סתם כתת שתי שבתות ודבר זה אסור לעולם מפני מרית העין שמור רואה בשביעית טעון נמצאת האומר שנטע או המברך או המרכיב שביעית כדם רש השנה 40 יום יקיים פחות מכן יעקור ואם לא עקר הפירות מותרים ואמת קודם שיעור מחים את היורש לעקור אתה רוצה שלמד לך את הרמבם גם של מחר שמחר יכלו לאכול טוב ק

שר פרק רביעי שיהיה קל אתה מבין תר איך אני חושב עליך אמר שאני יודע שאתה מה אתה אוהב מיר אומר לי כל שטת ירץ בשנה שביעית בן מן הזרע שנפל בה מקודם שביעית בן מן עקרים שנקצרו מקודם וחזרו ועשו שניהם נקראו ספיח ן מן עשבים קות שעלו מעליהן ןם תראה ספיחים גם זה למדנו הכל מותר לאוכלו מן התורה שנאמר שכ כ אפו שנטי בה בשביעית אתה יודע מה זה נטי בה נחרשה היטב בשביעית בצמח פלות מותרים באכילה זה שנאמר צפ קצירך לא תצור שלא יקצור כדרך

שקוצר בכל שנה ואם קצר נוקה כיצד כגו שקצר כל הד דש בבקר או שקצר לעבודת הכמו שבארנו אלא קוצר מעט מעט וחוב ואוכל שכתוב בדות תקצור זה כדרך שקוצרים שמעת אליסר מדברי סופרים שהיו ספיחין אסורים באכילה ולמה גזרו עליהן פני עוברי עבירה שלא לכו זר תבואה וקטניות וז עוני גינה ור שדה ו בסתר ששמחו כל מהמהם ומר סחין כך עשו כל הסחי סים בשביעית ג הלמת שכנים מפירות שביעית אל הפירות האילנות ועשבים ש זורים אותם רוב אדם כגון הפגם וזין ים חוק יוצא בהם רקות שדב

אדם זרוע אותם בגינות מני תב ות כל הצמ ן אסור מדבריהם ומותן מכין אותו מרכת מרדות ד ספח בשד בו בשד ר בשדה קרם בשד זרע מותרים בכינה פנימה לא גזרו עליהן פי שאיין אדם זורע מקומות אלו ד בור אין אדם נפנה לשם ד צ בונד קרם אינו סר קרמו זרע פ מפסידן אותן בחינת אבן של שביעית מותר בכל מקום ולא גזרו עליו ה ספים של שביעית צצא שביעית אזורים באכילה ואן ושיתן ביד אל חורש כדרכו מה רועה כדרכה ועד מתי אסור ספיי שביעית מוצאי שביעית

וראש השנה עד חנוכה חנוכה ואלך ספיחי מותרים אזור ספיחי שביעית אחר שביעית הגידולים מותרים ז בצנים שצו בשביעית למוצא שביעי אם עשו בהן אם אשו כיוצא בהן מותרים ואם נ אסון כן שאר הפירות אין קחן אותן במוצא שביעית אלא שאסו יוצ בהן מפרות מוצאי שביעית עשה הבכיר מותר האפיל מותר לקח ק מצא שביעית מיד ח במתי מותר דם לקח לוף במצאי שביעית משרב חדש ט בחד בתשרי ראש השנה אנשים מבלות פירות שישית שנכנסו לשביעית אם מכניות או פירות הלן גו המעסות קודם ראש השנה הרי מותרים

אף על פי שאוסף אותם בשביעי הרי פירות שלישית כל דבר ואם לא באו נות המעסות א אחר שנה כפרות שביעית תבואה וקטניות אסורים באכילה בשום סיחים פרות ה אכ אותן קדושת שביעית י א האורז והדוח והפרג והשומן פ המצו שז זרע הולכים בהן אחר גמר פרי אם נגמר פריין קודם ראש השנה ה מותרים בשביעית כפות שישית ן מג אח רש שנה אפי שיש ר קודם ראש השנה הרי אלו אסורים משום ספיחין ב היה רק בשעת קט טוב האתרוג אפילו היה כפול קודם ראש השנה כפול כמו

פול ונעשה כקד בשביעי לא כפול כפול דומה לפול אתה צודק אבל אתה קורא לו פלש הוא תעקפו קוראים לזה פול הוא חשב שאני אמרתי כפול פעמיים כפו לא כמו פול כפול בסדר אנחנו לא אומרים הוא כתוב פה כפול אנחנו לא אומרים ככה אבל פול אומרים פול חכם מושה איך אתה אומר פול או פול הוא אומר שניהם כן זה רשי טיבות פה אתה יודע מה ראשי תיבות פנו וסעו לכם כן נעשה כקד בשביעית חייב מעשות כפירות שישית אפילו היה כבד אה כבד מה זה ככד כ איך

כתוב לך לא לפני כן לגודל של קד כקד עיקר צמיחתו הייתה בשביעית הופה נאשר כגודל קד חייב במעות כפירות שישית אין דינו כפירות שביעיית אפילו היה כקד בשישית אפילו נעשה בגודש של קד בשנה השישית אוי נלקט בשביעית הרי הוא כפרות שביעית הוא מתעשר כפירות שישית להחמיר כן פירות שצו למוצא שביעית שצו למוצא שביעית בת ניות נות הולכים אחר המעסות והפגין ושמשון והאורז והד פול המצרי שזרעו לזרע אחר גמר פלי וה רק אחר לכיתתו פול המצר שזרעו לזרע בשישית ונגמר פיור קודם ראש השנה של שביעית בין

ירק שלו בין זרע שלו מותר בשביעית ואם זרע עולה רק נס עליו שביעית בין ירק בין זרעו אסור בסביח שביעית לכן אם זרעו זר על הרק אסור עד פה מאירו עוד לא תג אתזה מחר אין זמן ד עבר וזרעו בשביעי וצד השמינית אם זרעו לזרע בין זר בין זרעו בין ירקו אסור במצא שביעית כשר ספחים ואם זרע רק בן רן זרעו מותר ז זרעו אסור חים ורק מותר בנות שוח הוי גמרי לאחר שלוש שנים אם באו לנת המעסות קודם של שמנית הריח בשנה השנייה מן השבוע

בתורת שביעית הבצלים עשר יסים בפ מצים שמנע מהמהם מים 30 יום קודם ראש השנה של בעל שמנע מהם שלוש עונות לפני ראש השנה הריפר שישית פחות מכן הרי אין כספי שיעית עד כאן בסדר הגענו חי בסדר אין אין ענב ענב ד פשט תפוז הנ ר הי היפה הי השלמות הפרצוף נ או חיו וגת הבום בן ש ונ מ סטר עד באמת זכ אתה איתנו רבותינו לפניך את קטורת השמים בזמן שבית המקדש קיים כאשר ית אותם משה קח לך הסמים נטף חמ יאמר א משה ך שמים

נ קח לך שמים רמר יהיה בת בבת זה ז הו שקדן הנר צ 368 בכיפור בערב יום הכיפורים קמנים הן הצור והציפורן ח לבו 7 הור צ שון פ וב שין אדם יכול ל למה מזמרת האר את העבודה הזאת עשה אתור יםצ השלושה הני אוצור פורם ה ב פר ן מועד גפה ואני ני וך עוזך חסדך עשיר ואני הארץ ויעמוד פנחס פנו בסתר אך אל חמצ ח ששרים בעני עוז ודר לבושה צחק פתח בחכמה חסד סופי שזה פחי חמי צדקתך חס דנוב רצון פ כח שם

גים שלום אור ג שבך רבותינו הקדושים אם ויעקב משה וארון ויוסף דוד ש כל הקל הקדוש הזה גם אותם שמאזינים דרך הנבי דרך הפלפון עלמה יברך כ זכ בבריאות תנה נור מעליה תמיד תהיו בריאים ושמחים ישועות דולות הצלחות בכל העניינים פרנסה טובה ושועה גדולה וכן