הדף היומי מסכת בבא מציעא דף קיד הרב בניהו שמואלי שליט"א טו סיון תשפד

[מוזיקה] מזה טוב בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום השישי בשבת קודש טו בסיוון תשפד יום תו בסיון זה יום לדת יהודה בן יעקב ופטירת יהודה בן יעקב כך כותב מורנו ורבנו רבי חיים פלאשי בספרו מועד לכל חי ביום טו בסיוון בו ביום נולד יהודה בן יעקב ובו ביום נפטרו כדאי לקרוא הפסוקים של יהודה מפרשת ויחי ופרשת בזאת הברכה והוא כותב שם הרב שזה יועיל לעורר על גאולתנו ופדות נפשנו אז נקרא אותם הם יכולים ביחד יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אוייבך שתחוו לך בני אביך גור

אריה יהודה מטר בני עלית קרע רב כרי קמנו לא יסור שבת מודה מחוקק בבין רגליו עד כי יבוא שילו ולא קת עמים אוסרי לגפן עירו לסורק בני אתונו כיבס ביין לבושו דם עב סוו חכלילי עיניים מין שיניים מחלב וזאת ליהודה ויאמר שמע אדוני כל יהודה ן עמות תביאנו ידיו רב ו לעזר מן שרו תהיה אז זהו מה שאנחנו צריכים שהקדוש ברוך הוא יחזיר לנו את משיח צדקנו רוצים משיח ו צריכים גאולה לא ישו שבט מיהודה ומחוקק בני רו עד כ יבוא שילו צריכים את אליהו נביא

יבשר לנו את הגאולה את משיח צדקנו אמ כמה עם ישראל ישנם בצרות בבעיות צריכים ממש ראינו איך משה רבנו איזה זכות איך הוא מתפלל על מריים אחותו בקיצור ויצעק משה אל השם לאמור אנ פנלה יש פה 11 אותיות וזה שם קדוש ביחד משה רבנו לא רצה להתפלל יותר למה שלא רצה להטריח טרחה יתרה לכן הקדוש ברוך הוא ביקש על כבודו של משה הוא לא רוצה כל מקום הקדוש ברך הוא תמיד מבקש על כבודם של הצדיקים יותר מאשר על שלו והנה עכשיו בזמן הגאולה הקדוש ברוך הוא

טובע את עלבונם של ישראל מעובדי עבודה זרה מכל הגויים ולשמח אותם בשמחת ציון איך כתוב ובאו ציון ברינה ובא לציון גואן ובואו ורננו במרום ציון כותב הגאון חידא שהוא שמע משם הקדמונים משה רבנו עליו השלום מסר שם נצרו לו שם סוד מן השמיים שיתפלל ויאמר פעמיים נע בתפילתו כובד תפילתו לכן הוא אמר פעמיים נאן נ רפה נ לה ואז ויעתר לו השם לכן כשאמר משה ברנה וה אמר לו הקדוש ברוך הוא רב לך אתה לא תומר עוד פעם נה התוסף דבר אליי עוד בדבר הזה כלומר

אל תאמר נה למה פעמיים נה עולה גמטריה מיכאל עם הכולל וזה שמות קודש בזה ולכן בזה איזה סוד ולכן זה מתקבל את התפילה לכן ראינו בגמרא אמר רבי יעקב כל המבקש רחמים על חברו לא צריך להזכיר את שמו כמו שראינו משה רבנו ביקש רחמים על מרים לא הזכיר את שמה אין נר פנלה אז אומר החתם סופר מ מי שמבקש רחמים בפני החולה דווקא החולה עומד על ידו לא יזכיר את שמו כמו שביקש מרים כמו שביקש משה רבנו על מרים בפניה לכן אמר אין נר פנ לא

הזכיר בשמה אז מה יתרון בתפילה על החולה לא צריך להזכיר שמות אומר החתם סופר בשם המקובלים מהזוהר אומר ש כשמזכירים שם של החולה לפעמים יש עליו התעוררות דין אומרים אה את זה אתה רוצה באים מקטרגים אומרים כן זה השם הזה עשה כך עשה כך אז לכן זה קרוב חס ושלום לשכר רוצים שכר על ידי התפילה אבל נגרם לו לפעמים הפסד למה ה מזכירים את שמו אז אחר כך אוי ואבוי לכן יותר טוב לא להזכיר את שמו מתי אפשר לא להזכיר את שמו כשאתה על ידו לכן

הכי טוב זה זה המעלה שאדם הולך לחולה אז הוא מתפלל עליו בפניו לא צריך להזכיר את שמו לכן הגמרא אומרת כל המבקר את החולה גורים לו שיחייה אבל ממשיכה הגמרא כל מי שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות אה ימות צדקת העטר אלא כל שאין מבקר חולה אין מבקש עליו רחמים לא שכה ולא שימות על פניו הדברים קשים אלא אומר מי שילו מבקר את החולה אפילו שמתפלל לרפואתו צריך להזכיר את שמו לפעמים ה עלול לגרום לו להפסד למה על ידי שיזכיר את שמו יכול לגרום לו

נזק לעומת זאת מי שנכנס לבקר את החולה מ מתפלל עליו שיחייה זה תפילה יותר טובה יותר מעולה ז אין צריך להזכיר את שמו שהשם יתן רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל אמן אז ראינו מה זה ה איך חזקיהו המלך איך הוא היה חולה ו ביקש רחמים וסב פו פניו אל הקים ואז אמר לו הקדוש ברוך הוא שירפא אותו והוסיפו לו 15 שנה ולא היה סתם חולה עד כדי כך שכתוב עליו שהיה ערב חדם מונחת לו ורואים ישועות שאדם מתפלל מכל הלב שלו אז זה יש ישועה

גדולה היום זה פטירת רבי דידיה רפאל אבולעפיה הירא ככה היו קוראים לו היה ראש ישיבת המקובלים של בת אל משנת תרח עד תרכט זכה לשמש הוא היה תלמיד של הדברי שלום הוא נולד בעיר הקודש ירושלים משנת התכסו מר ת קסז הרשש נפטר בטקל ואחריו היה הרב אלגזי ראש הישיבה ביום טוב אלגזי כי רבי יצחק בנו לא רצה גם 26 שנה היה ואז בא עד תקסו בא הבן שלו של הרשש שנתיים היה ראש הישיבה עד קסח ואז היה ראש הישיבה רבי אברהם שלום הנכד של הרשש והוא

היה משמש אותו והיה חכם גדול מאוד הרב הנכד של הרשע זכה כתב הגעות על הסידור וזכר ירה משהו מיוחד כותב הגאון רבי יוסף חיים גם בזמן הרב החסיד ידידי אבולעפיה כל כתבי הרשש היה ביד בית בנו דברי שלום היו מסודרים יפה יפה הוא סידר את הכל כל כך יפה רואים את הכתב שלו ממש כל כך זה מיוחד ה היה קנאי גדול מח מלחמות השם בזמנם מי שהיה ראש ישיבת פנן היה גם הגאון הגדול בפשט לא רק בקבלה הם היו הראשון לציון גם הוא לא היה ראשון

לציון אבל היה אחרב הרב הגן רבי אברהם גגין היו היו כולם אנשים גדולים מאוד והוא היה משמש את את הרב את הרב רבי אברהם שלום זה הנכד של הרשש ואז היה בעיה גדולה ב ב בירושלים היו הם נלחמים בהם קשה מאוד לא סתם ו היה הרב הרב הראש קראו לו אמר לו תשמע אני אגיד לך מה תעשה אני אכתוב איזה קמעה למה היה יורד כל כך הרבה אש כדורים הם היו וזורקים חיצים זיקים ו היה רבי אברהם חסיד שרעבי אמר אמר לו אני אכתוב איזה שם

קדוש אז היה פח הבדלה אמר לו אני אכתוב איזה שם קדוש אתה תשים את זה תתמי את זה באיזה מקום שאני אגיד לך איפה מצודת ציון ותברח ואז יהיה ישועה גדולה וכך עשה הוא היראת מין את זה שם מאז מה שהם זורקים הכל חוזר חזרה לא בא בכלל אבל מה אמר לו תשמע כל זמן שאתה רואה פגזים זורקים אתה אל תצא החוצה תשב בתוך הבית וככ היה הוא היה נשמר שאמר לו הרב יום אחד היה סוכות היה גזות אדירות ושום פגז לא פוגע הכל הולך פייפן

הוא לא יכל להתאפק יצא איזה פגז אחד לא פגז איזה רסיס קטן נכנס לו לרגל והיה לו צרה גדולה הצליחו להציג חצי רסיס חצי לא ככה הוא סבל 15 שנה ובסוף נפטר מזה הרב רבי דידה רבאל הפול עפיה בן איש חי אומר שעניתי לארץ ישראל הלכתי לבקל אותו הוא היה רבן של חסידים נכנסתי אליו וראיתי את פני קודשו ודיברנו וא אחר כך נסעתי לעיר הקודש חברון להיות על האבות הקדושים בדרך שלי שלחו לי שהרב קורא לי מת החוף אמרתי לו אין בעיה אני כבר באמצע הדרך

לחברון אלך לחברון ואני אחזור ואדבר עמו אבל כשחזר הרב יוסף חיים עוד הפעם מחברון הוא כבר נפטר כן אתה יודע שהיה בבז ביקש רב שלו מבז היה האדמור גדול אומרים שאין כמותו אמר שיביאו לו רוצה לראות את הסידור של הירה שהביאו לו כזה ז הביאו לו שלח שליח מיוחד אומר כ שהשליח הביאו לו ששליח תכף נכנס לעיר בלזה למקום לבש בגדי שבת ויצא לקבל את הסידור הזה בגדי שבת אומר כמה אני משתוקק אומר שלושה ימים אחר כך ישב עם זה לא פתח את החדר האדמור בבז

ככה זה היה חשוב לו ה הדבר הזה וגם הוא מה שהיה מתפלל יה נענה אין נ רפן עלה ברגע גם לנו היה צדיק גדול שכולנו כולכם הכרתם אותו היה חכם ששון לוי גם היה א ציו מושה היה מתפלל איתו באברהם הוב כן אז הוא גם כן הפטירה שלו ביום שבת אז לכן אני אגיד לכם היום עליו הוא רבי שסון בן רבי משה הוא נולד בשנת תרעא פרעה שנתיים אחרי פטירת הרב בן אש חי והוא עלה לארץ בשנ כשהיה בגיל 20 והיה עם רבי צדק חוצין עם

חכם סלמן מוצף היה עני מרוד אבל היזה אה פח שנת אחרי שהוא לא הוא אחרי שנפטר הבן איש חי הוא נולד שנתיים אחרי זה הבן איש חי נפטר בשנת תרסט והוא רבי ססון נולד בשנת תרע א היו כולם אוהבים אותו היה היה קם כל יום מוקדם מאוד היה הולך רץ למקווה היה אש המקווה היייתה אש היה מתפלל כל יום ב באברהם בנץ החמה היה כשהיה מתפלל היה כל גופו רועד היה אשכ אנחנו היינו רואים אותו בפורת יוסף חדר המקובלים היה מברך אשר יצר כל ברכה שהיה

מברך היה מזכיר שם השם כולו רועד בחשק בכוונה פלא פלאות הוא תמיד היה שיעור המקדים לחכם עובדיה גם ב בליל שבת בליל שבת שחם ובדיה דורש מפור יוסף אז גם הוא היה המקדים אחר כך מוצאי שבת היה שיעור המקדים אז כשהתחיל מוצאי שבת הוא לא היה רוצה להצטלם עלו תחיל מוצאי שבת יש תמונות עכשיו הוא יושב עלד חם עובדיה כשהוא דורש הוא לא מחשה לצלם וא אחר כך הוא היה יושב עד חמודה ראית ככה הוא היה יושב עם המצנפת וזה ככה במה ויראה פתאום היו מתחילים

את התצלומים עכשיו מה הוא יעשה הוא לא רוצה להצטל הוא היה מריח טבק היה לו מטפחת אז לא היה ניירות כמו היום היה מטפחת כולם מלאה טבקו והיה אז מה יעשה עכשיו הוא לא רוצה הוא לא רוצה להפריע את השיעור אז הוא יושב לחם עובדיה ככה והוא מוציא את הוציא את המטפחת תקע אותו בכובע שלו ומפה הוא מכסה את כל הפנים הרקעה רואה את זה כולם התחילו לצחוק הם עובדיה אומר מה קרה להם מסתכל החכם שסון ימו צוחק אומר איך זה מה ככה היה צדיק כן

כן לפעמים היינו ילדים אז היה שובבות ה עומדים בפורת יוסף אם היינו עושים את עצמנו חס ושלום לא אבל עושים עצמנו מצלמים אותו אפילו נכנס תחת לספסל ליד כולם לא מעניין אותו כן ככה הייו עושים לו בשושנים לדוד באים בליל שישי הכל מלא אנשים והוא לומד והכל אומרים לו חכם שסון משלמים אותך איפה ק אכנס תחת הספסל 40 שנה היה צם 40 שנה לא אכל לא זה ככה כל יום משהו משהו אני פעם אני הייתי איתו הרבה בגלל אברהמוף שהייתי חזן אז הוא אז היום בחד

אמר לנו רבי יהודה צדקה ראש הישיבה אין דבר כזה אדם רואה אליהו הנביא יש לו גילוי גילוי אליהו הנביא בעיניים רואים אותו אין זה רק בעיני השכל לי זה היה קשה בראש אז אני אמרתי מי יכול לראות את אליהו הנביא רק חכם ססון טוב בשבת ישבנו ביחד באברהם אוב ני מדבר איתו עם חכם ששון היום כבוד הרב יש אנשים רואים גלי אליהו הנביא אומר כן אומר יש אנשים אמרתי לו בעיני השכל או ממש בעיניים אומר ללא כמו אתה רואה אותך אני רואה אותך א רואים אליהו

הנביא אני לא שאלתי אותו אתה ראית למה זה הוא יברח ממני הוא לא ידבר איתי אז אמרתי לו תראה אתה יודע שראש הישיבה אמר רבי ד צדקא אמר שלא רואים בעיניים רואים רק בעיני השכל אומר אני לא חושב כך ראש ישבה לא אומר את זה מעצמו זה רבי יוסף חיים אבל אה הוא אומר אני לא חושב כך היה רבי דוד צדק השם יאריך אמ בטוב זה הבן שלו שישיבה רב של פרדוס חנה אז הוא אומר במלחמת השחרור חיבו את כולם נתגייס לצבא גם חכם ססון לקחו

אותו כן חמת ששחו אבל הוא ברח אבל בכל זאת לקחו אותו לצבא רק לאימונים בהתחלה אז המפקד אומר להם האימונים שאיך צריך לערוך את הרגליים של המסעד שמאל ימין שמאל אתה מכיר את זה אז תכף הוא אומר חכם ששן אה לא מתחילים בשמאל מסיימים בשמאל זה דינים אומר ימין שמאל ימין לא תעשה דבר כזה ישר החליט מפקד רק שמע את זה אומר לו תשמע תשמע לך לבית אתה לא לא אתה טהור וקדוש לא מתאים לנו לפה כן לסבו הם היו אומרים תיקון חצות א במניין לפעמים

אומר אומר יום אחד ראו אותו בא יחף בלי נעליים בלי כלום מה קרה כבוד הרב אומר ישבתי בישיבת פורת יוסף ללמוד הגיע הזמן שאני צריך לצאת תקף אותי יצר הרע אומר רוצה לעכב אותי אומר השארתי את הגמרא הפתוחה ואת התיך שלי ואת הנעליים הכל וברחתי שיצר הרע לא אותי תראה איזה קדושים היו איזה טהורים איזה אני הייתי דומה לפורת יוסף כבר בגיל 11 וחי לפני בר מצווה שלי אני זוכר אז אז בלי כוונה שבת אחת הדלקתי חשמל לפני גדבר מצווה גידלתי חשמן טוב מה אני אעשה

עכשיו בום יום ראשון באתי לישיבת פולת יוסף אני רואה את חכם יצחק כדור אני אומר לו כבוד הרב כך וכך היה לי בשבת מה נעשה עכשיו אומר לי תלך לחכם ססון יגיד לך מה לעשות אז הלכתי לחם ססון לבי אומר איך עשית דבר כזה בשבת אתה תדליק הייתי ילד קטן איך עשית אם ככה שלושה ימים תשום שני חמישי ושני אומר לי טוב היה יום ראשון היה יום ראשון יום ראשון צמתי יום שני סליחה צמתי יום שני אמא שלי רואה שאני לא אוכל וזה אמרתי לה היום

צום אומרת לי למה צום אמרתי לה תראי מה יהיה לי ביום שבת וזה אמר לי הרב לצו היא הלכה סיפרה את זה לאבא שלי אבא שלי רואה אותי אחר כך למחורת אומר איך אתה עושה דבר למה הלכת שאלת את חכם שסון למה אתה לא שואל את הרב שרעבי פה מה אתה שואל שם אמרתי לושו כבר שאלתי אותו מה נעשה אומר תלך תגיד לרב כך וכך היה ושאלת את חכם שסון ואמר לך לצו שלושה ימים ו ותגיד לו הלכתי לרב פה אמרתי לו מה שהיה לי ו

אומר אומר לי הרב לא אתה ילד לא צריך לצו שלושה ימים אז מה נעשה אבל כבר צמתי יום אחד אומר טוב לא חשוב אבל אל תצום יותר לא צריך אז מה אני אעשה כבוד הרב אומר אתה תקרא משניות שבת 24 פרקים בלי להפסיק בדיבור פעם אחת תקרה אותם וזה התקון שלה אמרתי לה חמסו כן זה כתוב את זה בספרים אחר כך מצאתי את זה כתוב משמ היה עושה מי שברך עם איזה איזה איזה מי שברך לערבים איזה קללות ליד הספר תורה אלה הערבים העורבים האכזרים העכברים

היה מגנה אותם ומקלל אותם איזה קללות את וכ משה בר גם כן היה מרגש אותו כל הזמן הי מדבר ל לפעמים היו באים אנשים מדברים איתי ובוכים וצרות שלהם אני הייתי שם באברהם לפעמים ביום חול גם הייתי אוהב להתפלל שם יש שם צדיקים אז הייתי מתפלל שם אז היו בוכים אז הוא חכם ססון מרחם עליה אומר מה אתה בוכה גם על י חרשו חורשים כל אחד ענדו צרות אל תפקה ה מדבר איתו זה הכל מהשמיים בראש השנה בכיפור חם יצחק כדורי וחכם ססון ללים איתנו באברהם

אז בזמנו אז אני לוקח איתי את הילדים שלי היה לי אז רבי יוסף ורבי דוד קטנים לוקח אותם איתי לא אברהמוף אני אומר ש זה בעולם לא יראו שורה כזאת של צדיקים יושבים ראש השנה אתה יודע היו קוראים אחרי התפילה בראש השנה הולכים לבית באים מיד קוראים כל הדר רבה וכל התהילים יום השני כל התאנים וכל דרז חכם יצחק וחכם ססון ישים אחד ליד השני כל שנה שואל אותו חכם שסון אותו שאלה מי זה כן הם קוראים שמה אמר וסבה קוראים לפי הסדר שואל אותו חכם

ססון מי זה השבא הזה חכם ישחק מי זה היה אומר זקן אומר לא ידעתי שזה זקן אני יודע שבא זה זקן אבל מי זה מי זה עוד פעם אומר לו זה זקן זקן עכשיו כל ש זה אותו שאלה כל שנה איזה דברים ה משמח אותי משמח א אנשים צדיקים צי הלאה זכותם יגן עלינו כול ח מה כן כן יבוא אנחנו ישעיה ה פסוק א' מספריים מה קורים לך אתה דוד מזל טוב ל בתורה אמו השיר לידידי שיר דודי לחרמו קרם הי לידידי בקרן בן שמן אומר

הנביא עשיר נה במקום ידידי בשלוחת ידידי מי זה דודי זה הקדוש ברוך הוא שירה דודי זה אשר שר דודי שר בשביל קרמו אז לכן קרם הי דידי בכרן בן שמן זה זווית שראויה לעשות זתים איזה שמן טוב שמה בזוויות שעושות שמנים כשמן הטוב ויעזקהו ויסקו ויטעה סורק ויבן מרדל בתוכו ורק חצב בו ויק לעשות ענבים באושים אומר יזק הוא גידר אותו מסביב פינה אותו מן האבנים נטע בו זמורות יפות עשה בו גט חפר בו יקב הוא חיכה על פי המעשים הטובים האלה מכווה שהקרם יעשה לו

ענבים טובים אבל לא עשה אוי ואבוי עשה בושים דומים לענבים וזה מחרבת זה קוראים לו בושים אתה יושב ירושלים ואיש יהודה שטונה בני ובן קרמי הנה מה לעשות אתה כנו כל מי שיושב בירושלים וכל איש מאנשי ירושלים שטונה בררות את הדבר הנעשה בני ובן קרמי ווא הדין עם מי מה להעשות עוד כרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות הנביא ויעש באושי אומר מה היה לי לעשות עוד ק מכל הדברים שעושים לקרם ולא עשיתי את אותם הדברים למה קיוויתי שיהיה ולא בא ואתה הודיע נה אתכם את

אשר אני עושה לכרמי אשר מסוכתו והיה לבער פרוץ גדרו והיה למרמס אומר עכשיו מה לעשות להסיר את הגדר שמוכח גין עליו יש גדר של קוצים גדר אבנים והיה הקרם לבער אוי ואבוי מה זה לבערו הבהמות וחיות ו ויאכלו פהו גדרו והיה למרמס ושתו בת לא זמר לא יעדר ועל השמיר ועל הענבים אצווה ומתיר עליו מטר כמה זה קשה אומר כל זה זה הכוונה על עם ישראל הכל חוזר ש השיטו בתה אומר לשון שממה וריקנות בעלה שמיר בשית מני קוצים כי חרם אדוני צבות בית ישראל יש

יהודה נת שעשוע כב למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה אומר איפה אש יהודה נתע שעשועה ויקב למשפט והנה משפח משפט אומר זה אשפת חטא כמו ונפחו בית יעקב חוב שיהיה בשורות טובות לעם ישראל אמן משניות פ משפט צדקה היום גם לשבת כן יומיים כי גול הגיע ל ל מה אתה צריך יכול לפרוט לך אם אתה צריך תתן אחד שלם אתה בן קובה היום פעם פם פעם פעמיים בש איפה אתה צריך לתת את לכל השבוע מה פתאום תת 15 שק הום מהעם שבת חצ המוציא אנחנו גיטין

פרק ד משנה ז איפה הגעת אתה המשנה ז ז היום זה ז ח כל העולם לא המוציא את אשתו משום שם רע יצא עליה שם רע זנתה לא יחזיר אסור להחזיר לה שמי תלך תנסה לאחר יצא שם רע שיוצא עליה יהיה בדוי אם יוציא אותה משום נדר לא יחזיר רבי יהודה אומר כל נדר שיידעו בו רבים לא יחזיר שלא ידעו בו רבים יחזיר מותר לו להחזירה למה יש לנדר הפרה רבי מיר אומר כל נדר צריך קריאת חכם לא יחזיר אבל שאיין וצריך חקירת חכם אלא הבעל

יכול להפר יחזיר אמר רבי ז אמר רבי אלעזר לא עשו זה אלא בפני זה אמר רבי יוסף רבי יהודה מעשה בצידן חד שאמר לתוך כולם אם אני אם אם איני מגר שך יעשו עליו כל הפירות ככולם אם הוא לא יגרש אותה גשה גרשה והתירו לו חכמים להחזירה בני תיקון העולם חוששים לקל כולה שלא יהיה בעיות קלקולים ח וז אה היום וז משנה ח המוציא אשתו משום ידונית רבי יהודה אומר לא יחזיר חכמים אומרים יחזיר למה היא גרשה למה שהיא לא יכולה להביא ילדים לא יחזיר וחכמים

אומרים חזיר ניסת לאחר והיו לה בנים ממנו והיא תובעת כתובתה מבעלה הראשון אמר רבי יהודה אומרים לה שתיקותיך יפה לך מדיבור יותר ד אל תתבעי למה יכול להגיד לה אילו ידעתי לא הייתי מגרש אותך כ כל הילדים בעיות נקרא עוד משנה המוכר את עצמו ואת בניו לגוי אוי ואבוי להיות לו לעבדים לגוי אין פה דין אותו למה מחר יוסיף עוד למכור חושב זה הפקרות פה אבל פודים את הבנים לאחר מיטת אביהם המוכר צדו לגוי וחזר קחם ממנו ישראל לוקח מביא ביכורים פני תיקון העולם זה הגענו

פרק חמישי כן היום אנחנו בגמרא מסכת בב מציעה דף כ יד בעזרת האלו בשעתו היום הלימוד ינו נשמת רבי יפת בן ישראל וחנה הכהן שת יש לנו נשמות קדושות קמרה בת יחזקאל פחה בת יחזקאל סמירה בת קמרה וגם כן בת מאיר וחביבה פני בת דוב וגם נו נשמת משה בן ישועה ואביעד שמואל בן שולמית יצחק בן חנום יהודה בן יוס מרדכי בן חנה ורבי אורי נורי רחל ביום שני זה ה0 כן כן במה עוד מה בסדר הכל תשים לא הבנתי מה שאתה אומר לאכי בן עדנה

מרדכי בן עדנה תפילת בית המדרש ה למוד תורה שכ ניטען ב כמה גל עיני ית נפלאות מתורתך ד אד דות ו אליכם קודש ברכ אדני ברכ מסיון ש שמיים וארץ כ נפתוח דף קיד ישועות כן כן בתורה ד שמיים ד טובות בקשה חביבי הנה ק ידמו שפתחת אני רואה שאתה חולם שורה שנייה היא בעיה להוא בה ה בעיה להוא מהוא שיסדרו בבעל חוב מגמר מיכה מיכ ערכין או לא אתם יודעים זה אדם שאומר הרכי עליי יש יש יש לו כסף קצוב כמה הוא צריך לתת לבית

המקדש אין לו בא הגזבר של בית המקדש ומסדר לו למשל צריך לו מטה ומטה מפץ כמו שלמדנו אתמול מסדר לו כך וכך ות השאר מוכרים ולוקחים את זה כסף מה מגיע מה הוא אמר הוא נדר לתת כסף למקדש לוקחים עכשו זה ככה בערכן עכשיו מהוא שיסדרו בבעל חוב עכשיו יסדרו לו בעל חוב חייב כסף נבא לו חברו כסף ועכשיו הוא צריך לשלם כסף אפשר לבוא לסדר לו מיטה גם כן ומיטה בומפס וכל מה שצריך רק דווקא לו ולא לאשתו ו המקרו את החפצים השאר והחזירו את

הכסף ל למלווה אז זהו ששואל הגמרא בעיה ו מהו שיסדרו בבעל חוב כדי חייו גם כן האם לומדים מכ מכ מערכן גזרה שווה כתוב בערכין ומחו מערכך וכתוב בבעל חוב וכי ימוך אחיך מפת ממך מך מכ מכ כמו שמסדרים בעל הכין כך יסדרו בבעל חוב או לא לא לומדים מך מך זה השאלה למה כתוב כמוך אחיך ומת ידו עמך וחזקת בו גר ותושב וחי עמך זה בבעל חוב ואפילו שמצינו בזה מחלוקת הגמרא מסתפקת הלאה ת שמע ושלח רבין באגרת דבר זה שאלתי לכל רבותיי ולא אמרו

לי דבר אומר שאלתי אם לומדים גזרה שווה של ערכין אם מסדרים לבעל חוב מכה מיכה או לא אבל לא אמורי בזה דבר ברם אבל אפשר לפשוט שלא מ משאלה אחרת שנשאלה בבית המדרש וכך הייתה שאלה בבית המדרש ה אומר הרי עליי מנן לב דרק הבית אדם אמר אני אתן כסף לבי דרק הביית ואיין לו לשלם מהו שהסתדרו האם הסתדרו לו כדי חייו שבעין משכנו או לא הלו שמה למה יש חילוק דין הקדש מנה לבית הקבלית מקדיש יש חילוק בין הקדש לבין ערכין בערכין כאשר אין לו

דנים אותו בכש השיג ידו ונפטר והשאר הוא פטור לא משלם אפילו אם הי עשיר לא משלם אבל בהקדש אין את הדין הזה אלא גובין מה שיש לו וכאשר מתעשר יהיה חייב לשלם חובו אז גם כאן יש להסתפק האם חלוק דינם לגבי סידור כדי חייו או לא מה שיסתדרו לו האם זה גם כן כמו ערכין רבי יעקב משמ דבר פדה רבי ירמיה משמ אלפה אמר כב חומר מבעל חוב ומה בעל חוב שמחזירים אין מסדרין הקדש הקדש שאן מחזירין אן דין שאן מסדרין יפה אומר כ בחומר שלא

תסדר למה לומדים את זה מקדש מבעל חוב חומ מבעל חוב אמר בעל חוב שמחזירים אין מסדרין שמה בעל חוב שמחזירים אין מסדרין בעל חוב מחזירים את המשכון הלוע לו שהוא צריך אותו אפילו שמכרו לאחר 30 יום אבל מחזיר צריך להחזיר את זה כן ככ למדנו נכון ככ אמר רבן שמעון אבל אין מסדרים לו כדי חייו בעל חוב הקדש כלומר אם משכן הגזבר את מי שחייב להקדש שאן מחזירים את המשכון שצריך לו בלילה לא כתוב על זה ושכל בסמת ברחק אין ו דין שלא מסדרין ו אם

לא מחזירין בבעל חוב מחזירין בכל זאת אתה אומר לא מסדרין הקדש לו כל שכן שבכלל לא לא מחזירים אן וד שאל מסדרין ורבי יוחנן אמר נדר בערכך כתיב מה ערכים מסדרין אף הקדש מסדרין אומר כתוב שמה בערכך לומדים את זה איך כתוב שמה בפסוק איש כידור נדר בערכך נפשות אז כיון שכתוב בערכך כן בערכך אז לשון נדר נדר כסף למקדש וכתוב בערכך אז הקיש נדרין ערכין מה ערכין מסדרין אף מקדש מסדרין אז אתה רואה מרבי יעקב ורב ירמיה למדו קל וחומר בבעל חוב שלא מסדרים לבעל

חוב ואידך מי שסובר שלומדים כל חוב בעל חוב מה נמן קש נדר בערכך מה נמן מההקשר אנילא מקשים שכן אפשר ההו לנדון בכבודו דעתה זה בא להשמיע לי זה מי שמקדיש בר מסוים דנים אותו לפי חשיבותו למשל אומר ליבו עליו ליבו למקדש מקדיש את ליבו למקדש זה כל הנשמה תלוייה בו כל הגוף תלוי בו זה כאילו צריך לשלם דמי כולו או את המוח שלו אני יודע מה דבר שהנשמה תלויה בו נותן דמ כולו אבל אם הקדיש דמי ידו דבר שאין הנשמה תלוייה בו אין ו נותן

דמה כולו ואפילו שהוקש נדר לערכים הדין שלהם לא שווה למה בערכן אם עריך עבר שאין נשמה תלוייה בו לא משלם כלום אבל פה משלם אם קדיש דמי ידו משלם בערכין לא אז עוד פעם ההוא לנידון בכבודו הו דעתה זה בא להשמיע ני שמי שמקדיש ד מעבר דנים אותו לפי חשיבותו לגבי ערכי נידון בכבודו אף כן אז אז לכן למה אני אומר לא נותן דמה כולו מה ערכין נידון בכבודו אף קדש דון בכבודו ואם הקדיש דמי ידו אין ה נשמה תלויה בו לא נותן דמי כולו למה

מה ערכי נידון בכבודו אם העריך ד מעבר מסוים דנים אותו לפי חשיבותו ואם הנשמה תלוייה בו נותן מקולו גם הקדש נידון בכבודו כמו שבארנו הגמרא שואלת אז זה שאמר ההוא לנידון בכבודו הו דעתה מה הערכי נידון בכבודו אף הקדש דון בכבודו הגמרא אומרת ויסדרו בבעל חוב ק וחומר בערכין חוזרת הגמרא שמה סדרו בבעל חוב גם קל וחומר מערכן עכשיו הפוך מה ערכין איין מחזירין בכל זאת מסדרין בחום שמחזיר אין הדין שמסדר תלמד מערכן כל וחומר שיסדרו לבעל חוב מה ערכין ם משכן הגזבר מי שחייב ערכן

לא מחזיר לו את המשכון שצרח לו בכל זאת מסדרין לו מיטה וכולי בחוב שמחזירים התורה אומרת להחזיר לו כנצח לו בתוך 30 יום אין ודין שמסדרים כדי חייו כשבא המלוה למכור לו אחר 30 יום אמר קרא אמך הוא מערכך הוא ולא בער חו יפה דווקא ערכין אמח הוא מערכך מסדרים לו אם הוא עני מערכך שד ערך אבל בעל חוב לא ודך תנ כמה שאומר שמסדרים לבעל חוב איך ידרוש מ הוא הוא מה יעל זה הי עד שיהיה במכו מתחילתו ועד סופו אמך בעניות מתחילתו ועד סופו

אם העריך את עצמו כשהיה עני ועשיר לפני שהעריך אותו הכהן נותן דמי עשיר מתי ותד מעני מתחילתו ועד סופו במותו בעניות אתה אייתי צו משה אני רואה אני רואה שהוא יושב פה לא לא אתה לא יושב פה אוד לא לא אתה לומד כן בזה קוף יד קודם חנדה עוד הגמרא שואלת ויחזירו בהקדש כחומר מבעל חוב יחזירו את המשכון בתוך ש יום בהקדש למה אתה אומר לא מחזירים בהקדש מסכן מה יעשה איך יישן קב חומר מבעל חווא בעל חו ש מסדרין ו מחזירין את המשכון הקדש מסדרי

ו אין דין שמחזירים את המשכון אמר קר ושכב בלמת ברחק יצא הקדש אין צריך ברכה צ הקדוש ברוך הוא הוא בעלים של הקדש צריך ברכה צריך את הברכה שלך לאלא למה לא כיתי ואכלת ושבעת וברכת את אדוני אלוהיך צריך ברכה תנו עוז לאלוהים אלא אמר כרא ולך תהיה צדקה מי שצריך צדקה יצא הקדש שאין צריך את הקדוש ברוך הוא לא צריך צדקות דווקא מי שצריך צדקה אתה מחזיר לו עשית לו צדקה אשכח רב ב רבוע לאליו הנובי רה אותו רבב רבוע מצא אותו הנה היום דיברנו

על חכם שסון ה דיבר איתו רגיל אשכח רב רבלי נובי ק בבת עוד של עובדי כוכבים עומד בבית לא גברות כברות אמר לה מהוא שהסתדרו בבעל חוב ראית איפה היה הראש שלו בתוך התורה מאיפה הוא לומד אמר לה גמר מך מך ערכין גב ערכין כתיב אכו מרכך גבי בעל חוב כתי כמוך אחיך אז לומדים מך מך ולכן הוא סובר שמסדרים לבעל חוב שאל אותו מה הוא שמסתדרים לא למדנו עכשיו לומדים כן למדנו משהו זה שאלה ראשונה שאל אותו שאלה שנייה מנין לערום שלא יתרום שאר את

אליהו נובי רב כבוד הרב עוד שאלה אני צריך אליון נובי מה מנין לערום שלא ילו מי שערום אומר אומר לו אליהו נבי אני אגיד לך מאיפה כתוב כתי לא יראה בך ערת דבר כתוב ולא יראה בך הקדוש ברוך הוא ערבה שאתה מדבר בו אז אי אפשר לברך ערוב תרומה תאונה ברכה ואי אפשר לברך רום כן רבת דבר זה רבת דיבור מדבר כשא כן עכשיו שואל אותו כבר עכשיו רואה אותו בבית הקברות אז מה הוא מתחיל לדבר איתו אמר לה לב כהן ומור איך אתה בבית הקברות

ה כבודו כהן פנחס זה אליהו אז איך אתה פה מה התמה כאמור בבית החברות כתוב בתורה אמור על הכהנים בני אהרון ואמרת עליהם לנפש לא טמם בעמיו שאסור לטמן אמת אמר אמר לי לא מתנה מור טהרות אמר לו אליהו הנביא מה אתה שואל שאלה כזאת לא למדת מסכת טהרות מותר להתאמן לגויים גויים מהזה גוי זה חמור זה בן אדם תשאל אותי אם מותר לעמוד על יד חמור הללא יבוא אליהו הנביא אני וכב על חמור יבוא מה אתה שואל שאלות כאלו תניה רבי שמעון בן יוחאי אומר

קברין של עובדי כוכבים אין מטמאין שנאמר ואתן צוני צול מרעיד אדם אתם אתם קרואים אדם ואין עובדי כוכבים קרוים אדם אלא מה הם נקראים בהמות חמור זה נאמר לגבי טומאה אדם כימות באוהל ומעטים עובדי כוכבים לא נקראים אדם אמר לי אומר לו כבוד אמר לו רב ברבו ליהו הנבי מחילה בארבעה לא מציה בשיטה מציה אומר לו בארבעה סדרים אני לא בקי שהם למעשה הלכה למעשה מועד נשים נזרקים קדשים אפילו שקדש לא נוהג למעשה אבל תלמידי חכמים עוסקים בהלכות כאילו מקריבים קורבנות בשיטה מצנ זרעים לא נוהגת

בחוץ לארץ אותו דבר טהרות לא למדתי כבוד הרב אמר לי ומי למה אתה לא לומד אמר לי דחיק אלי מלתה הוא עני דחוק תרוד בפרנסתו טוב בוא אני אסדר לך פרנוסה ענוי לא לקח אותו לגול רגע דבר וע לג ראית מה עשה לו לקח אותו דברי ולהו לגן עדן אמר לה פשות גמח תוריד את הטלית שלך ספה שכל מהנה תרפה תלקט ותקח מאלה העלים איזה עלים גן עדן העליונה ספה שקל לקח בטליתו כבן הפיק יוצא מגן עדן שמ דמר שמ בתל אומרת מכ אחי על מה

כרבה ברבו מי איזה מזה כזה אוכל שכרו של עולם הבא כמו רבב רבוע מה עושה מה אני אעשה דבר כזה נפוס ושינו כל העלים האלה זרק אותם אפילו אחי הית גדמי חת גדמי רחה הביאו ליתו למה כן ריח איזה ריח זה ב אלפי דינרי ראית 12 אל דינרים ופלגי לחד בנתי חילק אותם לחתני איזה יופי מעניין איזה ריח זה היה ט ט ט אז זהו זה אתם קרועים אדם ואין עובדי כוכבים נקראים אדם אתם יודעים מה שאמרתי לכם פעם מה שהיה בזמן הרבי בבריסק מר אתה

רוצה לשמוע או זה כבר אתה יודע אם זה לא היה בזמן הרם מבריסק הוא שמע זה היה ערב כיפור הוא שמע שלמחרת כיפור יש משפט איזה יהודי שהם לא מכירים מזה יש לו משפט ודנים אותו רוצים להרוג אותו למיטה ואם לא יהיה לו עורך דין חזק יהיה בעיה גדולה אז אין עורך דין אבל אחד התלמידים שלו הפקחים הגדולים אמר לו אתה תלך לשם ביום ביום היה נגיד עכשיו זה יום שלישי רביעי חמישי צריך להיות שם בבוקר למחורת כיפור אבל בשביל זה צריך כל הכיפור לא להתפלל

לנסוע וצריך לאכול ולשתות כ מאוד ואיך טיסה בעגלה בבעיה גדולה אבל אני אומר לך זה יותר גדול מכיפור להציל יהודי לא יודעים מה מה התביעה לא יודעים כלום אומר לו אבל תסע מיד ואל תעשה כיפור ולא תצום ולא כלום תאכל תשתה תסע וככה היה אחד זה מה שהרב אומר עושים נסע בקושי בקושי הגיע בבוקר למשפט כולו שחות עייף לא ישן כל הלילה שתי לילות ורץ ורץ כבר נכנסו למשפט השופט רואה או אין איזה מליץ טוב בשבילו אומר עכשיו נכניס אותו לאדמה טוב פתאום נכנס למורת רוחו

של השופט נכנס אומר לו מי אתה אומר לו אני באתי המילית שלו של היהודי הזה כן אתם היהודים יש לכם רב רבי שמעון בר יוחאי הוא אמר בגמרא אתם קרוים אדם ואין עובדי כוכבים קרועים אדם כל אומות העולם מיליארדים כולם לא בני אדם אתם כמה אחוז קטן אתם בני אדם כולנו חמורים אה אנחנו שמשנים בכם אנחנו שאחראים מנהלים את העולם אנחנו חמורים אתם בני אדם איך זה יכול להיות אמר לו כבוד השופט שאלה יפה אתה אומר ואני מפרש לך אומר מה אומר איזה יום הכי קדוש

של היהודים אמר לו אתמול יום כיפור אומר ראית יהודי אוכל בכיפור נוסע בכיפור אומר לא בדרך כלל אין דברים כאלה אמר לו עכשיו אשאל אותך עוד שאלה אם היה קורה כזה דבר לגוי אתה היית נוסע למרחקים להציל אותו מה פתאום בכלל לא למה אומר לא זה הכל אומר אני אגיד לך אני לא מכיר את היהודי הזה פעם ראשונה אני רואה אותו היום לא ראיתי אותו אבל חיללתי את הכיפור כל הכיפור נסעתי אכלתי ושתיתי שיהיה לי כוח ואני לא מכיר אותו ובאתי ממרחק ורק עכשיו הגעתי למה

בשביל יהודי הזה למה אתה יודע למה כי זה חלק ממני אם הוא כואב לו גם לי כואב לכן אני באתי עכשיו תראה מה שאמר רבי שמעון בבר יוחי אתם קרועים אדם עם ישראל נקראים אדם אחד אומות העולם נקראו בהרבה בני אדם כולכם בני אדם אבל הרבה כל אחד לא קשור עם חברו זה אדם לבד זה אדם לבד זה אדם לבד זה אדם לבד זה הפירוש אדוני נהנה מאוד השופט אמר לו קח את היהודי איך ותצא החוצה ראית זה לא פירוש נכון אבל סידר לו את זה

תנו רבנן ואם איש עני הוא לא תשכב באבות העשיר שכיב משמע ה אם הלוה עשיר אם משני הוא לא תשכב בעבותות העשיר שכיב ישכב המלווה בעבותות התור להשתמש במשכון מה קמר הגמרא שואלת מה מה מה מה מה כאילו מה מה הבעיה למה לא עשיר שישכב נו הגמרה שואלת מה בגלל ריבית אולי אם נשכב בעבו אחר כך ששל לו את הכסף אז זה מה שהוא לקח עכשיו זה יהיה ריבית מה בכך שהוא עשיר זה ריבית אמר רב ששד אחיק אמר ואם איש עניו לא תשכב עבו אצלך

בכלל אף אחד לא משתמש בזה תשכב עבות אצלך העשיר שכי עבות אצלך לא צריך להחזיר לו אבל לא שתשכב על העבות א זה אצלך חליה בן ניילון בצד תנו רבנן אמר ב את חברו אינו רשה למשכנו לקחת מאינו חייב להחזיר לו את המשכון ועובר בכל השמות הללו כל הייסורים שאמרנו בדין השבת המשכון אם לא החזיר לו לא טלין לא זה לא זה השב תשיבנו לא מה אמר בהתחלה אתה אומר לי לא חייב להחזיר לו אחר כך אתה אומר לי עובר בכל הייסורים הללו אמר רב ש

דחיקה אמר מבית חברו אנו ר של משכנו שלא בבית דין ואם משכנו עבר במשכנו ולא בית דין חייב להחזיר לו בזמן שהוא צריך את המשכון ועובר בכל השמות הללו השפה שאם בשכנו חייב להחזיר זה הכל רבה אמר אחי קה אמר המלו את חברו אין לו רשי למשכנו שלא בבית דין רק בבית דין ואם משכנו חייב להחזיר לו במה דברים אמורים שחייב להחזיר לו שמשק בשלו בשעת הלוואתו שגם במנו ב בית הדין בשעת פירעון אבל משכנו בשעת הלוואתו שהביא לו הלוואה משכנו אין לא חייב להחזיר לו

למה ככה לומדים מהפסוקים אם חבול תחבול סלמת ראך לאחר ההלוואה אז תחזיר לו כאשר הביא לו הלוה מרצונו זה לא חובל בשעת ההלוואה הביא לו מרצונו ועובר על כל השמות בכל השמות הללו הרשע ם משכנו שלא בשת הלוואתו עובר על כל החייב להחזיר תנ ריק דרבה עד בו השמש תשיבנו לו כלומר בבוקר נו לו עד הערב עד בוא השמש תשיבנו לו כלומר תחזיר לו את זה מהבוקר עד בוא השמש שוקעת השמש זו כסות לילה השם תשיב לו את עבות כבו השמש זה כסות יום שבערב לקחת

בבוקר תשיב אמר לי דממה בליליה למה לי דלילי בממה למה לי כלומר למה מחזיר לו קסות יום בלילה וכסות לילה ביום ואמר לי אשמיל אני אמחוק את זה זה לא נכון אמר לה לא אלא אחיק אמר על בוא השמש תשיבנו לו זה כסות יום ונקראת בריתה כסות לילה שניתנה לחבור למשכן בלילה כסות יום יכול לקחת בלילה השם תשיב לו את עבות כבו השמש זה כסות לילה ונקראת כסות יום למה ניצה לחבול אותה ביום אמר רבי יוחנן משכנו מת מן משכני המלווה ומת הלוה הה החזיר לו

את המשכון מת שומתו מעל גבי בניו לוקח המלווה את המשכון מעל גבי בניו זה לא כמו שאר מטלטלים ש משתעבדים לבעל חו למה כי שמשק לו אותו קנה אותו מטב אמר רבי מאיר כי מחר ש משכנן למה מחזירים את המשכון למה מחזירים רחמנא אמר הד תורה אומרת השם תשב את העבות מה זה למה מחזירים אלא מאחר שמחזירים למה ממשכנים למה חוזרים משכנן עוד הפעם למחורת מצטרך שוב להחזיר לו בזמנו אז מתרץ את הבריתה שלו תהה שביעית משמ תתו ולא יעשה מטלטלין צל בניו למה חוזר המלווה

במשכנו שיהיה המשכון בידו למה כדי שלא תהיה שביעית משמטת שביעית שמת את המלווה על המשכון ולא יעשה מטלטלין אצל בניו שלא ימות הלווה בעוד המשכון בידו ואז יהיה מטלטלין אצל בניו שלא משתעבדים לבעל חוב ואז לא יוכל למלוה לגבות את המשכון אז תע מה דהדר משכנה למה יכול לכבוד את המשכון רק בגלל שחזר ומשכן אותו הלא הדר משכנה לא אז כשה רבי יוחנן אמר שלוקח את זה יתומים גם אם זה לא בידו לא משכנ לוקח יתומים אמר דבר מתנה ב רוצה כצל תריץ אחי ב אתה

לא מתרץ את הבריתה אז תתרץ כך כמו שאני אגיד לך כי מאחר שמחזירים למה ממשק ר מהתחלה כדי שתהיה שביעית ממטתו ולא יעשה מטט אצל בני אבל אם כבר משכנו פעם אחת יכול לקחת יתומים אפילו שזה לא בידו כמו שאמרת לך בהתחלה עוד שנייה נגיע למשנה אם אתם יכולים תנו רבנן תבוא אל ביתו לעבות אבו מדק את הבריתה לביתו הי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב שהוא תחייב במקום החוב אם לא ישלם לך אני אשלם לך ורעיה לכן הוא אומר לקח בגדו כי ערב

זר יש למלוה לקח בגדו של ערב למה הוא ערב לא לובה ואומר בני אם ערבת לרעך ערבות ממון תקעת לזר כפיך בשביל נתת לו תקיעת כף להיות ערב נחשת באמ רבך או אם נוקשת באמ רבך נקדת באמ רבך הקנט את חברך בדברים לא הת האישה את החבר שלך לא דיברת ללא יפה עשה זאת בני נוצל כי ב בכף רעך אם אתה ערב לו ערבות ממון לך תרפס לו אל תכניתו בדברים ורהב רעך לך התפרס ורהב רעך אם ממון יש לו בידך שאתה ערב תר לו פיסת

יד תשלם לו את החוב ואם ליו הרבה עליו רעים אם אין לך ממון וקנת אותו זה לא עניין של ממון הקנט אותו תביא הרבה חברים שידברו לו שימחל לו לצד שני אופן אחר לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לשכר כתף לשר כל אדם שחייב לו חוב שכר כתב שכר חמ שכר פונדק מישהו עבד אצלו הוא צריך לשלם כלומר הוא עבד אצל מישהו צריך לשלם לו עכשיו קנות צורות בביתו יכול אפילו זה קפה עלה במלווה שת חוב אתמ לומר משת מאומה כל חוב שבעולם אפילו שהוא

לא חייב לא חוב מתחילה הגענו למשנה הלכות כן אנחנו סימן תרמח הלכה ג מאיר מפולש חור מפולש מפרשים כפשוטו דהינו שנקב בצד זה לצד זה ויש מפרשים שנרקב עד חדרי הזרע שהגרעינים בתוכו זה כבר מקרה מפולש עד אמצע האתרוג איפה יש את הגרעינים הלכה ד' תרו נימוח כל בשרו מבפנים וקליפתו החיצונה קיימת וחדרי הזר הקיימים בפנים כשר יש פוסלים אותו ה נסדק כולו מראשו לסופו כלומר למה זה סימן לכוון אפילו אין חסר כלו פסול אבל נשאר בו שיעור למעלה או למטה אפילו כל שהוא כשר ויש

מי שאומר דווקא מלמטה אבל בחומו אפילו כ שהוא פסול יש מחמר סוב בנסק רובו בכל שלא נסדק רוב קליפתו עבל במקרה נסדק כמר יש מקומות אתה לא מוצא אתרוג אתה מבין זה הבעיה זה לא פשוט למצוא אתים כן הלכות שבת הרב ת את הרב שאת את עצמך מה כל בית כנסת היה אתרוג אח אתרוג אחד נכון גם במרוקו ככ במרוקו נו נו ד קדימה כן בסדר אז אני נעשה להם משהו ש כבר הסגה כן אם נאנס ולא קרה הפרשה שניים קרא ואחד תרגו ביום השישי קראנה

ביום שבת אח תפילה קודם סעודת שחרית כמו שצבא רבנו הקדוש נם כך כותב רבנו הארי בשאר הכוונות לא קרה ביום שישי יקרא ביום שבת אחרי התפילה לפני הקידוש מה אמר להם לבניו רבנו הקדוש אל תאכלו לחם בשבת עד שגמרו הפרשה ואם לא קרה קודם סעודת שחית השתים עד זמן מנחה ואם לא קרה זמן המנחה לא מענין לקרות אחריה לא אבל האמת שאדם עד עד שנה עד ראש השנה אשים ט אין לקרות שניים מקרא ואחד תרגום באמצע קריאת התורה אלא אם כן קורה ביחד עם השליח ציבור

לפי דברי רבינו הארי אין לקראות שניים קרא חד תרגום באמצע תפילת שחרית שעת קריאת התורה אז לא עושים ככה ספ התורה איך יש הלו הלו נכון נכון כתוב ב עד יום שלישי חו ישראל אם לא צך שבת עד יום שלישי בסדר תעשה היקר נקרא למד ראש השנה אק שיקרא עד יום שלישי שח מ יום שלישי שח יד צריך להשתדל שלא לקרות שח תרגום בליל שבת היות ולא קוראים תרגום בלילה אפילו בליל שבת ולילי יום טוב כך כתב החידה גם לא בליל שבת החם עובדיה אומר שאפשר

בלית שבת לא כדאי אבל להזהר שלא להפסיק בעת קריאת שניים קרא חד תרגום בשום שייחה אפילו בדברי תורה קרנה בחשק ובהתלהבות ובשמחה גדולה לא איפה אני ישן אפשר ל קדיש קדושה בסדר ואני שמעתי אומר שבכוח קריאתי קריאת שניים מקרא ואחד תרגום נברא מלאך אחד ומפסיק בינתיים מערב במנח ההוא חס ושלום את הקליפה מורנו ורבנו מופת הדור כתב בהלכות עולם בשם חכמי המקובלים שאסור להפסיק באמצע שניים מקרא בשום דבר ולכן נכון שלא להפסיק כלל זולת אם שמה למים רשאי להפסיק ולברך וכמו שכתב הגאון רבי חיים פלצ'י

וכן נראה כל הפסקה לצורך מצווה מותרת באותו דבר אם ישאל לזה הנחה מותר להשיב ‏s הגענו יב מה חשבת לא להבין לא כן אנחנו הלכות הרמבם כן בשבת מסיימים את הלכות ביקורים מתחילים לכות שמיטה ויובן אז היום אנחנו נסיים את זה בגלל שנשאר לנו רק הפרק הזה דף רנח רנח מצוות עשה לבדות כל אדם ישראל פתח חמור בשה ואם לא רצה לפדותו מצוות עשה עורפו שנאמר פתח חמור תפדה בס לא תפדה ערבותו שתי מצוות הלו נוהגות בכל מקום בכל זמן מצת פדיה קודמת ממצוות עריפה כי

אני לא ראיתי אף פעם שעורים חמור השם סיננו אבל התורה אומרת אבל שמעתי שאחד כמים הוא פדה פעם בזה פעם אחת ערף כן לא רוצה להגיד לכם מי זה אבל היה כזה הדור שלנו כן כן בל שיה לו גם את המצווה הזא כן פתו זה אפשר לקיים על האלה על כן חכם זק עליו השלום לא היה אומר ערפה ה כן השה שפודים בו נותנו לכהן אפל מאיר שנאמר כל פתר רחם ואת בכור הבהמה טמאה תפדה אז רגע החמור זה של הכהן ואז פודים את זה נותנים

לו סה במקום זה שווה סה במקום חמון יכול לאכול לא אבל בזה אתה יכול לרכוב להגיע לאיזה מקומות אה בהמת תמאה אמורה כאן היא החמור בלבד יותר פתר חמור אסור בהנאה עד שפדה אסור בהנאה ואם מכרו קודם פדיון דמו אסורים ומת קודם פדיון שערפו הרי זה הקבר פני שהוא אסור בנא אף לאחר ערפת הועיד ולא נפדה לפי כך אם לא פדאו ונתן פתר החמור בעצמו לכהן אסור לכהן להשתמש בו עד שייפדו בשה ויקח השה לעצמו או יערוף אותו ויקבר וכהנים חשודים על דבר זה פיקח אסוד

ישראל תן פתח חמור לכהן אלא אם כן פודו הכהן בפניו מה זה כהנים חשודים לא הבנתי ה הוא צריך להרף אותו הפריש פדיון פתח חמור מורף אותו הכן הוא מת עשה קודם לא אני חושב בעדים אם אם הוא נתן לכהן חמור הפריש פדון פתח חמור ואמת עשה קודם שיתן לכהן אין ח באחר אותו ויתן לנבלה הנבלה לכהן להנות בה אולי יש לו איזה חיות משהו בכהן תן ל לאכול את הנבנה מת פתר חמור אחר שפדה אותו תן הטל כהן ומותר בהני שכבר פדע וואו מת חיב

לפדותו משלד ד 30 יום מחר 30 יום אם רצה לעורו עורפו רצה לפדותו פודה ואין כאן אין לה עיקוב מצווה בלבד צמר שאתה עשית פתר חמור אז תעשה מה אתה יושן דך יושן מהר זה אתה יכול לקנות לסדר כאלה ו תלך תלך איפה שיש חמורים תקנה מהם את ה את האתון שעוד לא ילדה ותשלם להם כל חודש כמה אוכלת והכל ושזה ואחר כך תנד אם לדה בת בעיה אז את הבת תגדל ואז עד שהיא תנד ככה אני עשיתי גידלתי עוד פעם ילדה בת עוד פעם עוד

פעם ילדה און עוד הפעם עד שבסוף ילדה כן ואז ואז כן עשיתי רק צריך מקום שלא יעבדו בה בשבת כן כן ואז עשיתי פדון כן בבת ים כן היה קהל גדול היה גם הרב עופר אתה היית שתג שט יש כזה מחר כמה חמורים וכמה עוד עוד זר בכל מ 40 שה ש הוא היה כנראה בגלגול הקודם הלאה צדיק מאר אתה עשית לא לא עוד מה וצ הרוחה שוא כן בטח זה משהו זה מצווה יש הזמנות בטח הזמנות הכל למצווה אתה יודע מי עשה הזמנות רבי צדק

חוצן לפני שנים הוא עשה כן הזמנות ממש גם אנחנו מצלמים את החמור שמים אותו בפנים בטח איזה כן גם אבא שלי עשה אני גדלת אותו בצפון בטח בבתם לא לא בבתם עשיתי את הפדיון כן הבאתי אותו במכונית אתה יודע איך נתנו לי לשתות בבקבוק כן הוא תינוק איך הוא ישתה אני לא צוחק איתך כן כן אתה יודע מאיר אחד אחד ראה את החבר שלו שותה בבקבוק ככה לא בכוס בבקבוק שותה אומר לו לא אפה אתה שותה בבקבוק אומר ככה אמא לימדה אותי שהייתי קטן הוא ש

בבב מצ עוד לא רצה לבדו עורפו שמע הנה תראה מה כתוב לא רצה לבדו עורפו בקופס לא בקופים בקופס מאחוריו שנאמר לא תפדה ערבותו ואין ממתין אותו לא במכה ולא בקנה ולא בקרדו ולא במגירה ולא בקופי אלא בקופס ולא לא יכניס נו לחדר נעול הדלת בפניו עד שימות שנאמר וערפתו שזה חיב להיות בן ראשון ראשון אומ אותה עצמה שילדה הבת מגדים אותה שעד שתלד חדש אומר הרב אמר שעוד אחד עכשיו הוא הבין לאט לאט הוא יבין ואז הוא יעשה כן הנה אני יכול להגיד לחדר זה

קריאת שמונה שמה מגדלים חמורים יכול אתה יכול לגדל לו חמון הנה הנה הנה כבר שידרתי לך איפה רק תשלם תשלם אין פה דין לא בעגל ולא בחיה ולא בסה שחו ולא בטריפה ולא בכלים ולא בקוי שנאמר תפדה בסה ואין קרויה אלא כבסים ועזים חיים בלבד אה גם עז אפשר אין פה דין בס הדומה למין אחר ואם פדה פדוי פודים בבן פקועה והם פודים בפסו המוקדשין שהרי שנאמר בהם כבי וכעין מסבי ועיין אין פה דין בו אף הן אין פה דין בהן יד פודין בסה בין זכרים

בין קבן בין תמימים בין בעלי מומין בין קטנים בין גדולים יא שלקחו מ פודים בו את הודא אל פודים בו את הספק ן לפדותו פודא בשיו ונותן דמ לכהן לא אמרה תורשה להחמיר עליו אלא להקל עליו אם היה פתר חמור ששווה 10 סלעים יש לבדו בס שווה דינה לא יהיה זה חמור מן הקדש שנפדה בכסף מה דברים אמורים שהיו ד דמי פתר חמור מ30 זוזים ומעלה אבל אם היו דמה פחות משלושה זוזים אין פה דין אותו אלא בסה או בשלושה זוזים וין יפ ועין יפה לא

יפחות מסלע ועיין רעה וחצי סלע בים שלושה זוזים פט בת החמור של חברו הרי זה פדוי וחמור לבעליו יד כהנים נביאים פתורים מפתר חמור שנאמר בכור אדם אז לא תעשה איתו שותפות מהר בכור אדם ואת בכור הבהמה טמאה תפדה כ שישנו בבכור אדם ישנו בבכור בהמה טמאה ופטור מבכור אדם פטור מכות בהמה תמאה תו ה לוקח עוב חמורו של נוכרי או המוכר עוב חמורו נוחי אל פי שאינו רשי הרי זה פטור מן הבכורה ואן כוסים אותו דבר זה היה אנוכי שותף בהם או בבכור אפילו לא

היה לו אלא אחד מאלף בו הרי זה פטור היה לו בו באמו אבר אחד כגון יד או רגל אפילו אוזן כד שאילו יחתך יהיה בעל מום הרי זה פטור מן הבכורה ואם כש חתך חלך אנוכי לא יהיה בעל מום למזבח אר זה חייב כן המקבל חמור מן הגוי להיות מטפל בו בבלת ביניהם או כי שקבל מישראל הכל פטור מן הבכה שנאמר פת חבני ישראל באדם בבהמה עד שיכל מישראל טז גר שנתגייר ן ידוע שלא תגר ד חמורו או שח שנגר זה חייב ל אפילו לפדותו ואם

פדה בסה אשה שדת גר שמוצא מחברו עלבר היה גוי שהפריש פת חמור מודעין אותו שאינו חייב והרי הוא מותר בגיזה ועבודה יח פרה שילדה כמין חמון או חמור שדה כמין סוס פטול שנאמר פתח חמור תבד בס פתח חמור שתי פעמים עד שהיה הבלד חמור ונולד חמור ם היה בו מקצת סימני חמור חיה במכורה יט חמור חמורו שלו בקרה ודה שני זכרים נותן אתנ לכהן ידה זכר קרבה מפריש טלה אחד כדי להפריש להפריד קדושה ממנה עד שיהיה מותר בניה שמה זכרנו להתחילה טלה זה שהפריש בעדים כן

שם וצא מחב עליה שתי חמורו שלא ביקרו לדו שני זכרים נותן ש טלאים לכהן זכר ונקבה או שני זכרים ונכבה נותן תלא אחד לכהן כא ילדו ש נקבות וזכר שני זכרים ושתי נקבות אין כן כן כלום ואין צריך להפריש את לעצמו שלפי שיש כאן ספ ותרב שמחד זכר ושניה שתי נקבות שמן זד נקבה ואחרי זכר ואחר נקבה או נקבה ואחרי הזכר כן קפות רבה שני סכרים ש נכבות אחת בקרה ואחת שלא בקרה ידו ש שני זכרים תערבו ן ט אחד כהן קב מפריש אחד לעצמו ואין

לכהן ב שום ספק המוצא מחברו עלי יה כב כן הק חמור מן אנוכי ואנ דוע אם בקרה או לא בקרה ולדה זכר פוד אותו בסר והוא לבעלים שהוא ספך כג מי שהיה לו 10 טלאים כל אחד מהן הפריש על ספק פתר חמור הרי כולם חולים כל דבר ס כשר בהמה מפריש אחד מ ושאר שכולו ספק כולו כשה היו כד ישראל שהיו לו 10 פטרי חמורים ודאין בתוך ביתו שנפלו מבית אבי אמו כהן ואותו אבי אמו כהן נפלו לו מבית אבי אמו ישראל ארי זה מפריש עליהן

ערה סיין ואין שלו חייבים במעשר ברוך השם כן ברכו ברשים עכשיו לכות שמיטה ויובן עדיין לא לא סיימנו יש יש סיימנו לכות ביכורים יש עוד בפנים אנחנו דף רצז כתב ושמע אשם תלא אנחנו בדף רצז בסרח חללה ח ן להוא נב ודנה כתב כ מפט תח כ א שמתי שתש שמ על שים חייו עד יומי נבר מבח לאבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרון ויוסף דוד שלמה יברך ישמור מצור כל הקהל הקדוש עלמה יברך ידחו יהיו בריאים שמחים הצחות ישועות נחת שמחה לכל המאזינים חיים טובים