The Torah Podcast

Cours de Torah — disponibles sur vos plateformes favorites

הדף היומי מסכת בבא מציעא דף סד הרב בניהו שמואלי שליט"א ט לעומר כד ניסן  תשפד

הדף היומי מסכת בבא מציעא דף סד הרב בניהו שמואלי שליט"א ט לעומר כד ניסן תשפד

ישיבת נהר שלום - המקובל הרב בניהו שמואלי ·

Daf Hayomi
Vitesse :

שיעור בדף היומי/תנך/ מוסר/ פרשת שבוע/ גמרא/ רמב"ם/הלכה/ והזוהר הקדוש/ מפי מו"ר הרב בניהו שמואלי שליט"א הנמסר כל בוקר בישיבת המקובלים נהר שלום רח' שילה 6 ירושלים בשעה 9:00 בבוקר הלימוד במסכת בבא-מציעא מוקדש להצלחת ה"ה (הקדשה זו יכולה להיות שלך) הי"ו 👌להקדשות -נציב יום ופרנס יום/פדיון נפש 👌02-624-9000 👌 00:00 מוסר ופרשת שבוע היומי 🔥"פדיון נפש ע"פ כוונות הרש"ש"🔥 המקובל הצדיק הרב בניהו שמואלי שליט"א ראש ישיבת המקובלים נהר שלום עורך מידי יום בבוקר אחרי השיעור היומי "פדיון נפש על פי הקבלה בכוונות הרש"ש" ומזכיר את השם בפרטות. יש עניין לתרום 260 ש"ח שזה 10 פעמים שמו של הקב"ה במידת הרחמים. מי שקשה לו הסכום הנ"ל יכול לתרום 180 לכל שם. ניתן לתרום בקישור מאובטח זה ולשלוח שמות בווצאפ 052-3325-778 או להתקשר למשרד הישיבה 02-624-9000 👇 https://bit.ly/3tBxRo3 כל התרומות הולכים 100% לצדקה לישיבת המקובלים "נהר שלום" של הרב מרדכי שרעבי זיע"א, להחזקת 150 אברכים, בית תמחוי, עזרה ליתומים ואלמנות, ועזרה משפחות ברוכות ילדים בשבתות ובחגים, ועוד ועוד... לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בֶּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל וּבְשֵׁם כָּל נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה חַיָּה יְחִידָה, הַמִּתְיַחֲסִים אֶל שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ רוּחֵנוּ נִשְׁמָתֵנוּ חַיָּיתֵינוֹ יְחִידַתֵינוֹ וּמַלְבּוּשֵׁיהֶם וְהַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְהַנִּלְוִים לָהֶם, שֶׁמִּכְלָלוּת אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה דְּכָל פַּרְצוּף וּסְפִירָה דְּפִרְטֵי אֲצִילוּת בְּרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה, הֲרֵינִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל לִמּוּד תּוֹרָה וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה, וַהֲרֵינִי לוֹמֵד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ כְּדֵי לְקַשֵּׁר אֶת שָׁרְשֵׁי נַפְשֵׁנוּ, לְיַחֲדָה וּלְהַדְבִּיקָה עִם שָׁרְשָּׁה לְמַעְלָה, וּלְהַשְׁלִים וּלְתַקֵּן אִילָ"ן הָעֶלְיוֹן וְאָדָם הָעֶלְיוֹן: וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּו‍ֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ: יְהִי רָצוֹן מִלְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי וְלֹא אִכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה. וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי שֶׁלֹּא אוֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא. וְלֹא עַל מוּתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר. וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם., וְהָאֵר עֵינַי בִּמְאוֹר תּוֹרָתֶךָ, וְתַצִּילֵנִי מִכָּל מִכְשׁוֹל וְטָעוּת, הֵן בְּדִינֵי אִסּוּר וְהֶתֵּר, הֵן בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, הֵן בְּהוֹרָאָה הֵן בְּלִמּוּד, וּמַה שֶׁשָּׁגִיתִי כְּבָר הַעֲמִידֵנִי עַל הָאֱמֶת וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְּבַר אֱמֶת: כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: גַּל־עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִפְלָא֗וֹת מִתּֽוֹרָתֶֽךָ: יַֽעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי בְּלִמֻּדָי תּוֹרָה חֲתוֹם תְּעוּדָה צוֹר בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בָּר֖וּךְ אַתָּ֥ה ה' לַמְּדֵ֥נִי חֻקֶּֽיךָ חֻקֶּֽיךָ לַמְּדֵ֥נִי ה' אַתָּ֥ה בָּר֖וּךְ בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹא אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת הִנֵּ֤ה | בָּֽרְכ֣וּ אֶת ה' כָּל־ עַבְדֵ֣י ה' הָעֹֽמְדִ֥ים בְּבֵֽית ה' בַּלֵּילֽוֹת: שְׂאֽוּ־ יְדֵכֶ֥ם קֹ֑דֶשׁ וּבָֽרְכ֗וּ אֶת ה' : יְבָֽרֶכְךָ֣ ה' מִצִּיּ֑וֹן עֹשֵֹ֗ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ: וביציאתו יאמר מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ יְהוָה אֱלֹהַי שֶׁשַּׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְלֹא שַׂמְתָּ חֶלְקִי מִיּוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת. שֶׁאֲנִי מַשְׁכִּים וְהֵם מַשְׁכִּימִים. אֲנִי מַשְׁכִּים לְדִבְרֵי תוֹרָה. וְהֵם מַשְׁכִּימִים לִדְבָרִים בְּטֵלִים. אֲנִי עָמֵל וְהֵם עֲמֵלִים. אֲנִי עָמֵל וּמְקַבֵּל שָׂכָר. וְהֵם עֲמֵלִים וְאֵינָם מְקַבְּלִים שָׂכָר. אֲנִי רָץ וְהֵם רָצִים. אֲנִי רָץ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְהֵם רָצִים לִבְאֵר שַׁחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָּמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֶצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ: ניתן למסור פדיון נפש אישי המתקיים כל יום אחרי השיעור לכבוד המקובל הצדיק הרב שליט"א בכוונות הרש"ש זיע"א👌 לתגובות הערות והארות ניתן לשלוח ל s6222560@gmail.com 💬💬לחדשות ועדכונים שוטפים💬💬 👇ניתן להיכנס לאתר ידידי ישיבת נהר שלום בכתובת הבאה👇: https://www.naharshalom.co.il 👈בטלפון שיחה רגילה 07-99-111-925 שלוחה 91 לשידור חי שלוחה 92 לשיעור שלפניו (כל לחיצה על המקש 8 יעבור לשיעור שלפניו וכן על זה הדרך)

Extrait du cours

רי עקיב בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כד לחודש ניסן תשפד היום שמונה תשעה ימים לעומר שהם שבוע אחד ושני ימים הרמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן מסכת בבה מציעה דף היומי דף סד הנה השבוע השבת הזאת זה כמו יום הכיפורים למה כל פרשת יום הכיפורים כל עבודת הכהן גדול ביום הכיפורים זה הכל מפורט מפרטת את התורה את העבודה הגדולה של הכהן גדול פרטי פרטים זה היה יום אדיר בימי שנה יום אחד שיום הכיפורים יום שאיין כמוהו היעוד

Lire la transcription complète ↓

Transcription9367 mots

Transcription automatique — peut contenir des erreurs.

[מוזיקה] רי עקיב בוקר טוב לכולם היום אנחנו יום חמישי בשבת קודש כד לחודש ניסן תשפד היום שמונה תשעה ימים לעומר שהם שבוע אחד ושני ימים הרמנו יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן מסכת בבה מציעה דף היומי דף סד הנה השבוע השבת הזאת זה כמו יום הכיפורים למה כל פרשת יום הכיפורים כל עבודת הכהן גדול ביום הכיפורים זה הכל מפורט מפרטת את התורה את העבודה הגדולה של הכהן גדול פרטי פרטים זה היה יום אדיר בימי שנה יום אחד שיום הכיפורים יום שאיין כמוהו היעוד

שלו והתכלית שלו ה כי ביום הזה פ עליכם לטהר אתכם מכל חיכם גם השבת הזאת בעזרת השם יש לה את הכוח החזק לטהר אותנו בעזרת השם אתם יודעים שהתורה מכנה את יום הכיפורים שבת שבתון בתנ הדוה אליהו רבא כתוב שבת כתוב ימים ייוצרו ולא אחד בהם הבורא יתברך יצר ימי השבוע ובחר לו יום אחד שזה השבת שבת מלכתה אמר זה שבת שלי צ אסור לעבוד צריך ללמוד ולהתענג בשבת עוד יצר הקדוש ברוך הוא 365 יום בשנה ובחר מהמהם יום אחד שזה יום הכיפורים אין ל רשות

לשטן ישלוט בו רק רק קדושה יום אדיר במ שנה מה פירוש הקדוש ברוך הוא בחר עצמו יום אחד מה פירוש הקדוש ברוך הוא בחר לעצמו יום אחד מה זה היום אחד אלא רואים כי יש קשר בין שבת קודש ליום כיפורים שבת שבתון איך נבין את זה הבן איש חי כותב דבר פלא הוא אומר בשבת כל שעה שאדם לומד בשבת כך כותב בהלכות בן איש חייי זה נחשב לו 1000 שעות כל שבת זה 1000 שעות והאמת שזה הרבה יותר בן איש חי בדרשות שלו בהרבה מקומות מונה

את השבת כשכל שעה יש לה מעלות נשגבות למה זה כל שבת זה כמו אל שעות לכל הפחות כי העולמות מתעלים יש בהם עילוי גדול אין שליטה של הקליפות ביום הזה ולכן אין מי שמעכב את התפילה ואת הקדושה ואם אדם לומד שעה של קבלה או של זוהר ביום שבת זה כמו אומר הרב שלום בוזגלו כמו 70 שנה ככה זה מעלה של יום שבת אני ראיתי ש מורנו חכם בציון אבא שאול מספרו אור לציון הוא היה כותב דבר פלא הוא אומר היה אומר לנו ב שנת השמיטה גם

נקראת שבת אומר כל שעה שאדם נלמד בשנת השמיטה זה לא 1ל שעות אבל נגיד 100 200 שעות אתה רואה שהרב היה מסכים עם הכל דבר גדול אז השאלה איך איך איך מה נשתנה לימוד בשבת משאר הימים שבת יש עליית העולמות כל העולמות מתעלים ממדרגתם ממו זה לא דומה למכון בשביל להבין את זה היה רבי אליהו הכהן מזמיר בעל שבט מוסר היה איזה בזמנו איזה דיבוק אחד יזה נכנס בנשמה מיוסרת זאת הדיבוק נכנס באיזה אישה מעיר אזמיר הציק לה מאוד בני העיר הביאו את האישה הזאת לפני

הרב שיפעל לתיקון חטה הרב דיבר איתו עם הרוח התחיל לנהל איתו שיחה והדבר נעשה בפני קהל בעדה והביא התעוררות עצומה התעוררות עצומה לתשובה ל בין הדברים שאל הרב את הנשמה הזאת של הדיבוק אומר לה איך אתם רואים את העולם שלנו אצלכם כפי שנראה לכם בחייכם או משהו יותר חזק בזה הוא ציפה לשמוע שוא עולם רוחני יותר אמרו לו הנשמה ענתה לו הכל נדמה לחושך הכל להבות אש כמו גופרית גחלי אש הכל אין אי אין שמיים כחולים הכל האוויר מלא אש וקופת הכל חושך ככה רואים את

העולם הזה בגלל העוונות והצרות רק בשבת הכל נראה צלול ובהיר ערפל מסך עשן לא ברור אומר למה העבירות והחטאים עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוהיכם תכם הסתירו פנים מכם כל הליצנות בקלות ראש הכל יוצר מסך מגשם סכותה בענן לך מעבור תפילה לכן אמרו רבותינו באמת מיום שנחרב בית המקדש יש מחיצת ברזל מפסקת בינינו לבין המינ שבשמיים אבל הוא אומר לו בשבת קודש העולם מזדכך אומר לו הרוח שבת נראה צלול בהיר התפילה בשבת עולה בלי עיקוב גם לימוד זוהר מאיר פי אל בזה שאומר ימים רו ולא

אחד בהם הקדוש ברוך הוא בחר לו יום אחד רוחני עניני העבירות שמסתירים את הזוהר ואת הכל הם ביום הזה לא עובדים למה העולמות מתעלים אבל מה כמו שזה מתעלה אם אדם עושה עבירה ביום שבת כמו שהמצווה ולימוד תורה זה פועל רבות גם חס ושלום המחלל שבת מורד במלך בארמונו בטריקו ועונשו חמורך שבעתיים עכשיו זה יום שבת יום הכיפורים נקרא שבת שבתון ההרה שלו כפולה שבת זה מאין עולם הבא העולם מזדכך מתעלה יום הכיפורים טהרתו כפליים אומר לו העולם מוצף בזוהר רוחני ש בקרבה מיוחדת לקדוש ברוך

הוא ואין שום מחיצה אין ענן המונע אז זה יום שכולל שלושה קדושות קדושת הכהן גדול קדושת יום הכיפורים קדושת המקום הקדוש ביותר זה קודש הקודשים כלומר זה נקרא כמון כור האטומי כמו שאמרנו אתמול של הקדושה הגדולה עיצומו של יום הכיפורים לבד הוא כבר מכפר על העבירות עיצומו של יום הכיפור כן העולם מטהר אפילו שנפסקה הלכה שיום הכיפורים מכפר לשבים ואין לו מכפר למי שלא שב זה מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים היום נגרא זה דווקא בגמרא אבל בכל זאת יש כוח זה רבי רבנו הקדוש אומר שיום

הכיפורים מחבר גם ימים שלא שם בתשובה רבנו הקדוש אומר את זה לכן דברת הבר פנה ביום הפטירה של רבנו הקדוש תה בת כל מן השמיים והייתה אומרת כל מי שהיה בשפתי דרבי מזומן לחי העולם הבא מה קורה הו עכשיו פה אחרי מות שני בני אהרון הפרשה וזה מיתתם של צדיקים מכפרת א מה צריך להגיד יצא לא רק בתקון יצא פתקה מן השמיים ירדה כמו שזורקים פתקים ירדה כזה פתקים מן השמיים היה כתוב עליה אנחנו אומרים לכם כל מי שהיה בשכבת בי מזומן לחיי עולם הבא למה

זה צריך אבל מיתתם של צדיקים מכפרת כמו בני אהרון מיתתה מכפרת אלא הלכה תמיד הלכה כמו חכמים שיום הכיפורים לא מכפר רק לשווים אותו דבר מי שנמצא בלויה ש כמו רבנו הקדוש או של בני אהרון שהיה במיטתם של בני אהרון אם עשה תשובה זה מכפה כמו יום כיפור השמך אחד השני כמו יום כיפור הוא מכפר גם צדיקים מכפרת מתי היא מכפרת היא מעשית התשובה אם לא עשית תשובה לא אבל בהשקפת דרבי יצא פתקה פה הלחה כרבי היום זה הפטירה שלו הוא נפטר היום יצא ממנו בתכל

אני רוצה כמוני שיתקפו בלי שיעשו תשובה שכולם יהיה כפרה זה פלא פלאות יום הכיפורים יש לו כוח אדיר הוא מכפר אתה יודע מה זה עושה יום כיפור היה רבי יצחק בלזר הוא היה מקובל גדול רבי יצחק בלזר היה אומר שאדם יצום כל השנה בשנים ויסבול ייסורים לא שווה כמו יום כיפור אחד מה שעושה יום כיפור אחד אלפי תעניות והרבה דברים זה לא פועל כמו יום כיפור אחד כזה כוח להבין הבן אדם מה יש לו כוח ביום כיפור תאר לך איזה כוח יש לשבת הזאת שבו זה

לא סתם עכשיו השבת הזאת זה כל עניין של יום הכיפורים אתהה למד בתורה וזה פועל הכוח הרוחני הזה נגיד לו זה לא יום כיפור אבל יש לו כוח של יום כיפור ברגע שהאדם הוא ד לעשות תשובה קודם כל זה שבת שבת יש לו מעלה גבוהה כמו שאתה רואה כל שעה זה 1ל שעות אז השבת שמוזכר ביום הכיפור שכל עניין כיפור כתוב תלוי בו בשבת הזאת ורק זה אחרי מות אתה רואה את זה איך שזה פלא פלאות איך שזה אחרי מות דבר פלא לכן צריך מאוד מאוד

להיות חזקים וגם כל מצד בני אהרון איך נפתרו ככה בני אהרון זהלא דבר פשוט בחורה בחלי אש תלותו לא הוללו שמה כתוב בדעת זקנים מה זה בחורה כלי אש זה בני אהרון אומר למה בחור בחוריו אכלה אש בני אהרון אכלה אותם האש למה בגלל ש בטולות המשך הפסוק לא הוללו למה כמה ביטולות נעות איזה נשים היו רוצות אותם בחורות ה לא היו רוצים למה היו אומרים אנחנו אבא שלנו כהן גדול אח של אבא מלך וא אנחנו סגני כהונה לא כל אישה ראוייה לנו היו צעירים אבל

בסוף לא התחתנו מתו כך אתה רואה אדם אסור לו להתפנק אנחנו לא ראויים להגיד שום מילה רק המוסר בשבילנו לכבד חזק את השבת לדעת שהמלה של השבת תראה איזה ימים נוצר הקדוש ברוך הוא בחר לו יום אחד אדיר במי שנה ויום אחד במי שבוע יום שבת ואיזה מעלה זה א אדם מנצל את זה ועושה כל מה שהוא יכול זה זה זכות גדולה הזכות הזאת מחפרת מאוד על האדם מכפרת רק מה כמה שזה מכפר הענווה מכפרת ביותר ראינו כל כל הגאונים נאבדו מן העולם אתה יודע היה

חירם מלך צור מלך צור הוא שלח לשלמה המלך ארזים לבנות את בית המקדש היה מתגאה בזה אומר מה כל בית המקדש זה אני הרזים בבית המקדש זה שלי היה מתגאה על הדברים האלה מתגאה מה עשה לו הקדוש ברוך הוא השפיל אותו היה לו מעלה הקדוש ברוך הוא ראה כל כך מתגאה הוא הריך ימים מאודו פלא פלאות מה שהיה איתו זכה דברים אדירים החרם מלך צור אבל היא בסוף ברעה אותו האדמה ברעה אותו הלו הבו רבותינו חירם מלך צור האריך הרבה ימים שנים שנים מאות שנים עשה

עצמו אלוה מרוב הגאווה שלו עשה שבעה רקעים בלב ים האוקיינוס ו בראשונה עשה ארבע עמודים מרובעים אורקם שוים לרוחבם העמיד אותם זה מול זה ועשה כיסאות שישב עליהם ברקיע השביעי צייר בהם חיות להבדיל בין קודש לבין חול דומה לחיות הכיסא מה לא עשה כל מיני רעמים ברקים כוכבים הרקע הראשון עשר אותו זכוכית היה גודלו 500 אמה על 500 אמה עשה בתוכו צורת שמש וירח וכוכבים מעל זה היה מברזל אלף אמה ל אלף אמה מעל זה עוד מעל מעופרת מעל זה מנחושת מעל זה מכסף אחר כך

מעל זה מעל השישי עשה מזהב כמה היה הגודל שלו 3500 אמות עשה בתוכו אבנים טובות מרגליות הכל בסוף מה נהיה עם כל זה נבע באדמה ברוך הוא לקח אותו מן העולם הוא חושב מה עשה הקדוש ברוך הוא ראה אות חירה מלך צור אמר כו חזק הנבי בן אדם אמר לו הנבא על חירה מלך צור אמר לו ריבונו של עולם איך אני אמסור לו את הנבואה ובלב ים הגדול באוקיינוס סוכן בשבעה רכים מי יכול להגיע אליו מיד אמר הקדוש ברוך הוא רוח שערה חטפה לקחה את יחזקאל

מהשערות שלו הלטה אותו לרקיע השישי הכניסה אותו אצל חירם לרקיע השביעי כם יחזקל אמר לו למה חירם נכנסה בך גאווה אלו הי נאותה רק לקדוש ברוך הוא השם מנח גיהות לבש השם מנח גיהות לבש מה קרה לך אתה אין לך מה לעשות אבל אתה לא מתאים לך הגאווה אמר לו הקדוש ברוך הוא שולד בעליונים ובתחתונים הוא שאמר לי למה נכנסה בך גאווה אתה ילוד אישה מטפס רוחה מחר תמות יכלו אותך תולעים פחד מאוד חירם מלך צון תפס אותו פחד מה עונה לו חרם ממח שמו וזכרו

אומר לו שהוא לא יהיה להוד אישה הוא עצמו יצר את עצמו ההוא חי וקיים לעולם את רואה אתפש זה הגאווה שלו מיוחדת עוד אמר כמה כונים גדולים נביאים מתו והוא חי אמר לו סכן גדולים ממך היו בעולם ולא עשו כמעשיך פנ פלאות מה אמר הקדוש ברוך הוא אומר אתה אומר אתה בנית את המקדש הארזים שלך אני מחריד בית המקדש שלי שלא יהיה חירה מתגאה עליי בזה פתח לבנון פתח לבנון דלתך ותאכל אש בארז כך כתוב מה היה אחריתו של חיר מלך צור נפרע ממנו הקדוש ברוך

הוא הביא עליו בכד נצב דבר ראשון נבוכדנצר ענה אותו והיה עם אמא שלו עש בא שפטים והיה חותך מבשר של חירם כשתי אצבעות בכל יום מטגן אותם באש טובל אותם בחומץ נותן לו לאכול חרם עצמו עד שמת מתה משונה כל הרקיעים שעשה כתוב פתחה האדמה את פיה בלעה אותם הגאווה צריך מאוד להיזהר אדם תמיד השתדל לעשות רצון אבינו שבשמיים ומה שווה הבן אדם בן אדם לא שווה כלום אדם לה בדמה ימיו כצל עובר כצל של עוף שפורח מה ש מה אנחנו שבים אבל מה עשו מי

שעמלו בתורה ועושה נעת רוח עכשיו לכן השבת הזו יש לה כוח אדיר צריך לנצל אותה שאדם לבד בתורה משתדל בה זה דבר מיוחד השבת כמו יום כיפור יש הכוח של יום הכיפורים יבא לומדים כל מעשה יום כיפור התורה מפרטת את כל מעשה יום הכיפורים טוב השם זכנו כן אז נלך ל מלכים היום הנבון לרפואה שלמה רפאל בן גונדה נו נשמת שולמית בת זריפה נשמת יונה חיים בן טובה ומשה בן ישועה ואתם מה יהודית בת ברכה יהודית בת ברכה סיפורה בת גולסה אנחנו מלאכים ב פרק יח

פסוק א' ויהי בשנת שלש יושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן אח ז מלך יהודה איזה חזקיהו המלך בנו של אחז בן 25 שנה היה במלכו ב-29 שנה מלך בירושלים ושם אמו אבי בת זכריה קראו לה אבי בת זכריה ויעשה ישר בעיני אדוני כל אשר עשה דוד אביו הוא הסיר את הבמות ושיבר את המצבות וכרת את האשרה כתת נחש הנחושת אשר עשה משה כי עד ימים ההם היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן היו חושבים זה עבודה זרה נחש הזה באדוני אלוהי ישראל בטח

ואחריו לא היה כמוהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו אין כמותו וידבק באדוני לאסר מאחריו וישמור מצוותיו אשר צוה אדוני את משה והיה אדוני עמו בכל אשר יצא ישכין ומרד במלך אשור לא עבדו הוא הקה את פלשתים עד עזה ואת גבולותיה מרדל נוצרים עד עיר מבס כלומר ממקדש שצופים עומדים עליו מקטן ועד גדול גם עזה כולם מחק אותה כל הפלישתים והי בשנה הרביעית למלך חזקיהו היא השנה השביעית ושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמן סר מלך אשור על שומרון ויצר עליה ולכדו מכסה שלוש שנים בשנת

שש לזכיה הי שנת תשע להושע מלך ישראל נקדה שומרון וירל ירל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלה ב חבור נהר גוזן וערי מד זה אתה יודע זה הנהר גוזן שמעיף אבנים זה גם אות תרה שבת קודש כל השבוע הוא מעיף הבנים גם אם תיקח שמה מים ממנו כל השבוע זה מעיף הוא לא בשבת הונח זה משהו פלא אותו דבר היונה היא יכולה לעמוד לך על עצים לאכול עלים לאכול דברים בשבת היא לא היא לא קוטפת לא לוקחת גם אם מריחה אם זה סחורה ש שעבדו

בה בשבת כתבו היא לא לא משתמשת בזה על אשר לא שמעו בכל אדוני לו הם ויעברו את בריתו את כל אשר ציווה משה עבד אדוני ולא שמעו ולא עשו ב 14 שנה למלך זכיה עלה סנ חרי מלך אשור עם כל ערי יהודה בצורות ויפס וישאר חזקיהו מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמור חטאתי שוב מעליי את אשר תיתן עלי ישה וישא מלך השול חזקיה מלך יהודה 3 מות כיכר כסף ושלשים כיכר זהב ויתן חזקיהו כל הכסף נמצא בית אדוני בוצרות בית המלך בעת הצץ חזקיה דלתך

לדוני ואת האומנות אשר ציפה חזקיה מלך יהודה ויתנה מני מלך השור תראה הכל נותן רק שלא יהיה בעיות לעם ישראל וישלח מלך השור את תרתן ואת רב סריס רב שקה בן לכיש אל המלך חזקיהו בחל כבד ירושלים ועלו ויבוא ירושלים ויעלו ויבוא ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר במסילת סדה חובש ראית מה זה מה תיתן לגויים האלה זה לא יעזור שום דבר הם שקרנים ורמאים תיתן תיתן תיתן הכל שקר נה עלה בירושלים ויקראו אל המלך ויצא עליהם אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושנה הסופר ויואח בן

אסף המזכיר ויאמר עליהם רב שקה אמרול חזקיהו כ אמר המלך הגדול מלך השור מה הביטחון הזה אשר בטחת אמרת דבר עצה גבורה למלחמה אתה על מי בטחת כי מרדת בי יש לך בכלל יש לך חיילים מי כי אתה הנה בטחת לך על משענת הקני הרצות הזה על מצרים אשר ישמך איש עליו ואבא בכפה קובה כן פרעה מלך מצרים לכל הבוטחים עליו וכי תמרו אל אדוני אלוהינו בטענו לו אשר הסיר את הסיר חזקיהו את במותו ואת מזבח אותיו ויאמר לי יהודה וירושלים ב המזבח הזה תשתחוו בירושלים

אתם אה אתם בוטחים בקדוש ברוך הוא ואתה התערב את אדוני מלך אשו ואתנה לך 2פ סוסים אם תוכל לתת לך רוכבים עליהם מה אתה בוטח במי ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדוני הקטנים תפתח לך על מצרים לרכב לפר אתה הבלעדי אדוני עלית על המקום הזה להשיטו אדוני אמר אלי עלי על הארץ הזאת והשחיטה שם אמר לי ויאמר אליקים בישבנה יואח אל רב שקה דברנה עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו וא תדבר אמנו יהודית באוזני העם אשר על החומה ויאמר עליהם רב שקה על אדוניך ואליך

שלחני אדוני לדבר את הדברים האלה הלא על אנשים היושבים על מה לאמור את צום לאכול את צוע אתם ולשתות את ממי רגליהם עמכם תראה איך הוא מדבר ויעמוד רב שקר ויקרא בקל גדול יהודית וידבר ויאמר הוא היה הוא היה יהודי מומר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך השור כ אמר המלך אל ישיא לכם חזקיהו כ לא יוכל להציל אתכם מידו ואל יפתח אתכם חזקיהו דוני לאמור צל יצילנו אדוני ולא תינתן את העיר הזאת ביד מלך השול אל תשמעו אל חזקיהו כיכ אמר מלך השור עשו איתי

ברכה צאו אליי וכלו את גפנו אש גפנו וא טענתו ושתו את מי בורו הכל שקר כן עד בואי ולקחתי אתכם אל ארץ כ ארצכם ארץ דגן בתירוש ארץ לחם וקרמים ארץ זת צער ודבש ויהיו וחיו ולא תמותו ואל תשמעו חזקיהו כי אסיר אתכם נמור אדוניי נו העש הצילו אלוהי הגויים איש תרצו מיד המלך השור היה אלוהי חמת רפת היה אלוהי ספרים הנע עבה כי הצילו את שומרון מידי מי בכל אלוהי הרצות אשר הצילו את רצה מידי כי הציל אדוני את ירושלים מידי ראית את הגעתן הזה

חרי שעם ולא ענו אותו דבר כמצוות המלך היא לאמור לא תענו לבוא קים מחקי על הבי שבנ הסופר ויח בן אסף המזכיר את חזקיהו כרועה בגדים ויגידו לו דברי רב שקה טוב נראה יום אחר מה קורה עכשיו עכשיו אתם יודעים כל אלה הלכו בערב פסח הקדוש ברוך הוא שלח להם מה זה מחנה כחול הים רק הסוסים שלהם שהביאו זה מפה עד צפת מה לא כולם ביום רגע לא יום כמה רגעים הקדוש ברוא רף אותם כלם ברגע אחת קודם כל עכשיו חזקיהו נהיה חולה מסכן למה לא

התחתן מחה אנחנו שיר השירים פרק ד' פסוק ד כ מרדל דוד צוך בנו לתלפיות אלף המרן תלוי עליו כל שיטי הגיבורים אומר הקדוש ברוך וא משבח את רעייתו והשכינה הקדושה על בית המקדש שזכתה בו שהוא עומד במקום הגבוה שבירושלים בהר המוריה ונקר למרחקים ביופיו והדרו ובת ל אחיות של עם ישראל כמו הצוואר כי כשם שבצו תלוייה כל חיות הגוף בקנה ובושת כך בית המקדש ממנו יש שפע וחיות לכל העולם כולו תראה מה זה ובפרט ששם נשקת הגזית שמשם יוצאת וראה לישראל ובית המקדש גבוה כמגדל דוד

תעשה לו ת תעשה לו ת לצדיק שעשה דוד לציון שהוא גבוה נעשה לך ת רבי שעשה דוד לציון שהוא גבוה שורים אותו מארבע רוחות העולם דרך הדרך לאנשים כי תהיה הבית שלך בית המקדש בנוי לתלפיות תל גבוה שכל פיות פונים אליו שכולם באים ממרחקים להקריב הקורבנות כן באים ללמוד תורה ולשאול בסנהדרין אלף המגן תלוי עליו הנה מלבד היופי של מגדל דוד מצד עצמו עוד היו תלויים עליו אלף מגיני הלוחמים להדר ולפאר כן תלמידי חכמים שהם חמים במלחמתה של תורה הם שם בציון במגדל התורה אשר לדור

משם יוצאת תורה ישראל הם הסנהדרין שישבו בלשכת הגזית חרש והמסגר הם המגינים של ישראל ראית מי זה המגינים תורא ידע חזקיהו מלך ה בזמן חזקיהו מלך לא ה תינוק ותינוקת שלו בקיים בהלכות הכי קשות בהלכות טומא וטהרה ככה עשה חזקיהו מלך תורה היה ממריץ ממריץ אומר עשו לו תקציב ל עשו לו תקציב לצבא אמר כן כמה אתם רוצים תקציב וכמה השמתם 18 מיליון 18 מיליארד נגיד כן אומר כל זה ללומדי תורה אני לא רוצה צבא כל זה לומדי תורה אני רוצה הכל רק לומדי תורה והנה

הקדוש ברוך הוא שמע לו אמר אמר להם אני הולך לישון הקדוש ברוך הוא יסדר את העניינים תעשו פסח תעשו ליל הסדר תשמחו תעשו קורבנות אבל לכל יבים עומדים שמה לא נשים לב אני אמרתי לכם את העבודה בבוקר אמר לו הקדוש ברוך הוא למלאך שהולך לבשל את הפירות תעשה לי טובה בדרך שלך אתה רואה מחנה השור שמה לא הרבה איזה מיליון מיליארד מיליארד וחצי שני מיליארד חייל בדרך שלך תשרוף אותם אב אני רוצא בצורה מיוחדת רק מבפנים תשרוף להם את הבטן ואת הלב ואת הכליות ואת כל

הקיבה פ חד מטבוחה ותעשה בפנים ובחוץ יראו שלם כן בחוץ אני רואה שלם למה שבנה ידעו את הנס מה היה פה שיידעו כמה חיילים היה אז הוא הלך המלאך הוא הולך לבשל את הפירות עבר מל אדם בישל להם כולם מבפנים זה כמו רגן יוחל בישל להם רק את הפנ את האיברים הפנימיים אמר לו בלעם רבי טבח יאללה תאכל אותם מבפנים אלה מי נשאר סנ חריב ושני בנים שלו והוא הם שומעים אותו את הרשע הזה אומר אם הוא ינצל עכשיו והוא בורח הוא יקריב לאלוקים שלו את

הבנים שלו תראה הם שמעו את זה הילדים שלו שחטו אותו על המקום כן והם והם התגיירו שני הבנים שלו אמרו אתה שר מהקשה הקדוש ברוך הואה טיפש כזה טח חתכו לו את הראש שלו אין ראית כן השם יעזרנו דבר כבוד שמו משניות לפני המשנה את הצדקה כל הכבוד בבקשה כן כן וגם לשבת לא רק זה לאיתמר ב י שס בר אתה יכול להתלבש הבני רק עוד יצחק נתן רגעית נפגשים זה מצווה עוד אנחנו משניות נזיר פרק ח משנה ב נזיר שהיה טמא בספק ומוחלט בספק קיבל

עלם נזרות סתם והיה טמא ספק ומוחלט כ אמר ספק אם נטמא באמת וגם מצורה מוחלט היה אוי ואבוי אוכל בקדשים אחר 60 יום עד שיהר ושותה יין ומטמא למתים אחר 120 יום ש התגלחת הנר דוחה תגלחת הנזיר בזמן שהיא ודאי אבל בזמן שהיא ספק לא דוחה אותה פרק תשיעי הגויים אין להם נזירות למה כתוב דבר את בני ישראל לא גויים נשים ועבדים יש להם נזירות אישה יכולה להיות נזירה חומר בנשים עבדים שהוא קופה את עבדו ואיין ו קופה את אשתו אדם לא יכול לכפו את אשתו

שתהייה נזירה ו ששתה יין אלא יכול לכפות אותה תעבדו כן תשתה לא היא תהיה שמחה היא תעבוד יפה חומר ב בנשים אז היו רגילים לשתות יים חומר בעבדים מ בנשים שהוא מפר נדרי אשתו וינו הו מפר נדרי עבדו הפר לאשתו הפר עולמית עינוי נפש וכולי מפרים לגמרי הפר לעבדו יצא לחירות משלים כן אם הפר לעבדו כפה עליו לעבור על הנזירות אם יצא עבד לחרות משלים נזירותו בר מכנ פניו אם לאחר שנדר העבד בנזירות ברח מרבו במ אומר לא ישתה יין בוס אומר אשתה תבאר הגענו משנה

ב היום אנחנו מסכת בב מציעה גמרא דף סד סיעתא דשמיא תפילת בית המדרש בתורה הקדושה גית בו י רצון מלפניך א לא ך תצילנו מכל מש טע צ וך ברוך אתה אניד חוך כך למדני אדוני אתה ברוך מעלות הנה ברכו את אדוני כל עבדי אדוניך אדני מסיון שמיים וארץ כ דו סד בנקודתיים אנחנו חוזרים ואמר רב נחמן ש דף סג עמוד ב' חמש שורות מלמטה נקודותיים דתה יכול לקחת חדש ואמר רב נחמן המ וזיף פשטי מחברי מי שלבה מעות מחברו ומצא בהן יותר ושקע ב טופינה

כשנה לב ממנה נגיד 15 פרוטות מנא אותם יש יותר מצא יותר מה הדין אם בכדי שהד טועה אם אפשר לומר שטעה מלווה חייב להדור אלה העודף מה שבא יותר צריך להחזיר לו בליו לא מסתבר שטעם לו מתנה בעל מהו יב המוכר נתן לו מתנה לא חייב להחזיר לו רק מה יהיה הדין אם טבע ממנו המלווה מהלובי את הכסף הזה אומר תשמע אין לך כסף מיותר תחזיר לי את זה מחוייב להשיב לו או לא זה מחלוקת טוב עכשיו איך ידע מ בכדי שהדעת תועה מה זה אם

זה בכדי שהדעת תועה אמר רבח שאז הוא צריך להחזיר אמר רבח ברד רבי יוסף באיסורי אתה וחמשת שהעוף של המעות היה מתחלק לחמש או ל1 אז איך הם היו מונים את הכסף חמש חמש 10 10 אז זה לא יכול להיות שהוא טעה זה הפלט לו התבלבל בבניין כי היו ככה רגילים למנות 10 10 חמ חמש אבל הם מתות היייתה במעות בודדות שלוש שתיים שלא טעה במניין כיוון שאין דרך ללמוד אחד אחד אז בוודאי הוא לא טעה נתן לו את זה מתנה זה המטרה זה נתן לו

מתנה אז אמר לרב אחבר דרבה לרב השה ואי אקיפו דלא ייב מתנה מה איזה המלווה הזה אדם תקיף איזה מתנות נותן חזק לא גומר חסד לא נותן מתנות איך תתלה את זה הלובש שנתן לו מתנה וא אדם תקיף בכל זאת יש שלוש פרוטות יותר אמר לי דילמה מגזל גזלה ובר לה בחשבון הוא גזל את הבן אדם הזה עכשיו הלבה לו כסף בינתיים מבליע לו בחשבון את השלוש פרוטות שגזל פעם משהו גזל מבליע אותם מתבייש להגיד לו שגזל אותו ברגע שאדם גזל בן אדם והבן אדם לא

יודע מי גזל לו הוא מחזיר לו את זה גם שהוא לא יודע זה יוצא ידי חובה לא חייב להגיד לו זה אני לא צריך כשהוא גזל הוא לא ידע ממי גנב לו מהכיס חליפה שלו היייתה תלוייה באיזה מקום ואז הוא ראה שמה נוצץ פונט והוא בא לו יצר הרע גנב אחר כך חזר בתשובה אומר מה צריך את זה אין בזה ברכה למה ליזה עשה בידוי הלך את הכסף עכשיו הוא מתבייש תגיד לו תשמע מה עושה מחזיר לו את זה בחזרה אפילו אחרי שנה זה לא משנה

מחזיר לו את זה לא צריך לדבר כמו גז לא יודע מי גנב לו גם תחזיר תחזיר יהיה לו מבסוט פתאום הוא רואה בבית בודקי שלו שם בירך אותו אז מה ות מה להשרות לא זה סתם זה בגזל סתם אני אומר עכשיו פה אז זה בודאי שהוא רצה להחזיר לו את זה זה הכל למה חילקת בין פרוטות לשטרות למה חילקת לא חילקתי ולא דיברתי על שטרות דיברתי על חמש חמש דבר שהוא סריה וחמשה ואמרת לך יש אחדים לא דיברנו על שטרות ל אבל עכשיו אי אפשר לשאול

אותי שאלות באמצע כבר כמה פעמים אני אמרתי לכבודו אתה יודע מה היה אומר לנו חם בן ציון רד אני רדיו אתה יכול לשאול את הרדיו אי אפשר לשאול אות עוד בסדר לא הוא גם לא היה מקודם שואל על מה שהוא לא שמע והשם יעריך מה בטוב שאין כמותו השר שחלקו דק עוד נתניה הנה אז זה דילמה מגזל גזלה לא רק אני רכבתי את זה בשביל שאדם ידע שלפעמים אתה יודע יש יצר הרע אדם לקח שהיה קטן לקח לחברו עכשיו הוא רוצה להחזיר גם אם אדם רואה

שמישהו גזל וזה לא יפ יש אותו יעזוב אותו בן אדם מסכן אין לו לא סתם הוא גוזל בן טוב ילד טוב עוד כצת הוא יתעשט ילמד מוסר הוא יבוא יחזיר יך בחוכמה לעשות הלאה דילמה מגזל גזלה ואבל לה בחשבון תניה גוזל את חברו ובלי עלו בחשבון יצא ידי חובת השבת הגזלה אז גם פה ה הבל עלי בחשבונה ת מעלמה דלא שקיד בטר בד אומר מה פתאום זה בכלל אדם לא לא מהאזור אף פעם לא היה איתו שום דבר טא מעלמה לא נסא בנתן עם הלוה אף

פעם לא גזר אותו מ איך ת שאולי גזלה אמר דיני שחריה גזלה ומ כזי פני פש מנך עבל בחשבון אומר מישהו אחר גזל אותו בא אצל זה זה חבר שלו אמר לו תראה מה ב ות אצלך כסף תעשה טובה תבע לו בחשבון כי הוא גנב אותו פעם ורוצה להחזיר לו את הכז זהו יכול להיות שהוא גז לו חמש א לא אבל יש זה כנגד זה יש לטעון שהוא טעה אבל לא להגיד נתן לו במתנה זה לא אומרים למה במתנה אדם שנותן מתנה צריך להודיע לחברו שיהיה

אהבה ואחוה שלום ורעות אדם עושה מתנה לחברו צריך להגיד לו תשמע לא לעשות מזה רעש אבל בזה אופן שהוא ידע שנתן לו מתנה בעדינות למה זה מקרב את הלבבות כן ל משה יודע איך לתת מתנות כן עוד אמר רב כהנה התמנה בשלה פרכי דרב באתי בסוף השיעור של רב אתה שומע רב היה נותן שיעור אומר רב כהנה אני באתי בסוף השיעור ולא שמעתי תחילת דבריו אבל שמעתי דקאמר קרה קרה ולא ידעתי קאמר שמעתי אותו מספיר כמה מזכיר כמה פעמים דלעת דלעת דלעת אבל לא ידעתי מה

העניין של הדל ז טוב בטר דקמ רב סיים את השיעור לא באמצע בתר דמר אמר להוא אמרתי לחברים בלומדים מה קר קר דקמ רב מה העניין הזה שהזכיר היום רב דלועים דלועים אמרו לי אחי כמר אמ זוזה גנאה הקרה מ נתן אחד ה יש לו גינה אמר לו תשמע אני אתן לך אני צריך רוצה לעשות מחשה אתה יודע מה זה מחשי זה ממולאים כן כן אני צריך את אני רוצה איזה 20 חתחות וא אני אתן לך כסף בשביל ה בשביל הדלועים האלה וכא ערה קרה בנ

זרתה באותו זמן השער היה ערה דלועים בגודל בזוז בזוז הי מוכרים 10 דלועים בגודל זרת זרת זה זה זה חצי מה לא גודל הזה לא גודל של אתה רואה מכאן לכאן זה זרת זה חצי עמה כן זה קישוים למה צריך למלות אותם אורז כל אחד יקבל מענת אורז כמו שצריך בפנים יש בשר ישיש גם טוב אחר כך נדבר עליך ואמר נלך בנגד גר דימה אמר לו בעוד זמן מסוים אמר לו תשמע זה בגודל זרת עוד מעד אני אתן לך בני גר דימה בגודל אמה אני אביא

לך ח הדלועים דלועים בגודל של אמה איתנו שרה ניתנו הו אסור אם יש לו בסדים בגודל עמה מותר אם לא אם לא אסור למה זה אגר נתר נותן לו כסף בשביל ש ימתין עד שזה יבוא אז הגמרא אומרת פשוטה ודאי אם אין לו את הדלועיים האלו עכשיו הם בסח הכל בגודל זרת אין לו בגודל אמה תנו פשיטה מה זה נותן לו כסף עכשיו דבר שאיין עד שיבוא שמר לו ששמור לו מה הודת כמד ממנה קרבו שפיר דמה כמה ש הייתי אומר עכשיו זה בגודל זה עוד

מעט ממילא הם גודלים הם יהיו גדולים ויעשו דלועים בגודל המה אז עכשיו שפיר דמה נחשב כאילו יש לו כמה שעלן לא רק אם יש לו את מה שמוכר ממש מותר אם אין לו אסור עכשיו הגמרא מבארת כמן כמו מי סוברו שדבר שגדל מעיניו נדון כאילו אין לו אבל זה גדל מאיליו זה כמו אין לו כתנה ד תניה ההולך לחלוב את עזו היה לו עדר של עזים הולך לחלוב אותם להביא זה חלב עזים אוהו זה טוב לגזוז את חליו בשר לעשות צציות לגזוז את רח אליו ולרדד

כבתו יש לו כברת לרדות מזה את הדבש זה חלות חלות וודים מזה את הדבש הדבש אסוי חלות לחון לכן הוצאה דבש רדיה כמו רדיית הפת מהתנור הומצאו חברו אומר לו אה איפה אתה הולך אומר אני הולך להביא לגזוז את הצמר לקחת את החלב מהעז אמר לו מה שאזי אמר לו המוכר מה שאזי חולבות מכור לך מה שרחלי גוזז מחור לך מה שכבתי רודה מחור לך מחר ללא כל מה שיעשה משך זמן מסוים וכבר נתן לו נותן לו הקונה נותן לו מעות נותן לו הלוקח נותן לו

מעות מותר אין בזה ריבית למה יתכן שעשו פחות כי פה זה יתכן שעשו פחות למה הוא לא אמר לו אם ככה ואם ככה תנאים אמר לו מה שזה עלה אם זה פחות מה שיהיה מה כן איך שיהיה אם זה פחות פחות אם זה יותר יותר הכל פחתו פחתו לך הותירו הותירו לך הכל זה המחיר אתה רוצה ככה גם אם זה פחות אז זה מותר למה בגלל זה גם מקבל הפסד גם מקבל רווח אז אין בזה בעיה יתכן שעשו פחות משלם יפסיד הלוקח אז מה שאוזיל המוכר

זה לא מחמת הקדמת ה ל מחמת ההפסד שיכול לבוא אבל אם אמר לו מה שעזה חולבות כך וכך מחור לך אתה מבין כמות של כך וכך מה שזה חולבות תן לך 100 ליטר כך וכך מחו לך מה שלי גוזז כך וכך כילו מה שקבר תי רודה כמות שכך וכך מחור לך ווזי לו המוכר את המחיר ונתן לו הלוקח מעות זה אסור למה מחר לו כמות מסויימת ואיין פה הפסד ללוקח ווזי לו רק למה הוא מזיא לו מפני שהקדים לו את המעות בגל זה אתה מוזיל ו

הקדימו את המעוות זה נקרא ריבית ופרג ממילא קרה בו הרי ממילא יבוא החלב חלב יבוא מה שלא יהיה יבוא חלב זה עיזים הם כל יום נותנות חלב כבדת הוא בשעתה אסור אין את חליב עכשיו ממש אז זה אסור אז הנה זה כדברי רב מפה תלמד עכשיו את החלב אה אין עכשיו את הצמר את החלב אין את זה יש אבל אין את כל הכמות כמה פעמים אבל בדין הקודם אמרנו כיוון ד ממילא ליתום זה מותר בדין הקודם אמרנו כן בגודל זרת אמרנו אז למה פה אסור אמרנו

אסור שמה יכול להיותי גם פה יכול להרוויח בכו י לא אמרנו כיוו מהו דמה כיוון ד ממלא קרבו שפיר דמה כמה שן לא אסור ק דמרי אמר רבה כבד ממלה קרבו שפיר ד עכשיו זה הפוכה הכדר מרבה יכול למכור דלועים גדולים במחיר של קטנ אפילו שיש לו רק דלועים קטנים עכשיו מוכר לו דלועים גדולים ממחיר של דלועים קטנים זה לא נקרא גר נתר למה כרבו שפיר דמה הגמרא שואלת ואת נהה כך וכך אסור עכשיו משלו מפה אין לו חלב בזמן המכירה גם שמה חלב יפוא ממלה

למה נחשב כאילו יש לו אומר אתם ו תהח מנ קרבו כשק י לא אתה חרה בדתה אומר לא זה לא דומה לחלב חלב בא הלך החלב זה לא מה שהוא לא גודל לבד הי עכשיו תאכל אוכל יתנו לה סדר לה סלט הרב נתנן סדר לה אז היא נותן עוד פעם חלב זה לא אותו חלב גבי חלב דבש צמר למינ קרבו מה שמגיע לאחר זמן זה לא מגיע החלב שהיה בשעת המכירה והראיה שזה לא מתו חליב לשק דשק ללה רנה בדתה הם קרו את החלב שהיה בשעת

המכירה יה חלב אחר לאחר זמן לאחר זמן לאחר זמן במקומם אבל פה לגבי הדלועים מנ קרבו הם גדלים מגוף הקטנים עצמם שקיימים בשעת המכירה והראיה כש לא בד אם נקח את הקטנים לא יבו גדולים אחרים במקומן זה אותו הנ לכן מותר כן אמר אבן שרח אר זוזה אחתה חמרה ואומר לו בתנאי תקה ברשותך אם הא תחמיץ ההפסד שלך הזי ברשותי אכמה שוא אומר לו יקה זילה ברשותי הרבח ההפסד יהיה שלי גם אם זה זילה רק הוא אומר לו אומר לו תשמע קח ארבעה זוזים על החבית

הזאת של יין ו רק מה דבר אחד אם היא תחמיץ זה שלך אתה צריך להבי לי משהו אחר אבל אם אם התייקרו היין או י זול היין בין רוענו בין הפסדתי לא משנה זה עליי קך ארבע זוזים בכל מחיר גם אם ירדו אחר כך זה יהיה שווה ש זוזים מקבל עליו את ההפסד אם יהיה שווה שישה זוזים זכייתי גם ברווח אמר לרב שרבה להבה זה הביה אמר אמר לי הרב שרבה להבה אי קרוב לשכר ורחוק להפסד הו אתה אומר אם תקר היין ירויח ואם יחמיץ הוא

לא אז כת רואה שאין אחרות המקח על הלוקח לא קנה את זה אלא המעות הם כמו הלוואה מה שרווח כשקר זה קרבית למה זה קרוב לרווח יותר מחוק להפסד אז מהזה אסור כתוב קרוב לשכר ורחוק להפסד רשע נותן מעוד לחברו לעשות עסק נינו שההפסד יהיו ל מתעסק וברווחים חלוקו אסור זה אבק רבית אז גם פה אומר לו אה הו שני דברים אומר לו אל הוא אומר לו אם יתייקר היין אני מרוויח אם יחמיץ אני לא מפסיד אם ירד עליי אבל זה יותר קרוב לרוח רחוק להפסד

אמר לה כמן מקבל עלי זולה קרוב לזה ולזה הוא סוף סוף הוא מקבל עליו אם יכול להיות שפסי את זה אם זה יהיה זול אז הוא יכול להפסיד עוד משנה איך זה נהפך להיות קרוב המלווה את חברו לא ידור בחצרו חינם ולא יזכור ממנו בפחות פני שהוא רבית עכשיו המשנה מבארת לי שאיסור רבית זה גם על שווה כסף מי שילבה את חברו לא ידור המלוה בחצרות של הלוה בחינם אסור לא יתנה איתו מראש בשעת ההלוואה ולא ריבי דרבנן אבל במקום שתנה מראש זה איסור דאורייתא פה

לא חס ושלום אבל מה הוא מלוה את חברו לוה לו כסף לא היה דור אמו בחצר חינם אסור למה זה ריבית ולא יזכור ממנו בפחות גם מלבת חברו לא זכ לא יזכור ממנו היום שווה דירה לשכירות שווה 3000 שק לקח לו 1500 שק אסור בפני שהוא ריבית אם תנ את הומרו זה איסור דאורייתא אבל לא תנא את המרוץ זה כמו רבי דרבנן גמרא אמר רב יוסף במנו מי אמר רב נחמן אף על פי שאמרו אדם בחצר חברו שלו מדעתו איןו צריך לעלות לו שכר דבו בדר

בחצרות צריך לעלות לו שכר בדרך כלל אתה יודע יש הלכה אדם דר בחצר חברו לא מדעתו באל החצר הוא לא עשוי להזכיר את החצר ולא ולא את הבית הזה ולא ואין לו בעיות עם זה אז הוא גע שמה של מדעתו לא צריך להעלות או שכר זה נהנה וזה לא חזר מה אכפת לך בן אדם נכנס מה הוא עושה יושב בבית אתה בן לא חסר לך כלום אתה לא מזכיר את זה לאחרים הפוך הוא נכנס לך בבית יושב מפעמים הוא מסדר קירות פה גם מגרש את ה

יפה אז מזיקים כן אז אין ו צריך לדות את שכר תמורת משהו דר ברשותו אבל אם דבה הוא כסף אדם מדבה לחברו כסף אחר סודר בחצרו צריך להעלות לו שכר למה שלא יחשב כמו ריבית רק מכאן הוא לא בא אבל מה שכבר דע לא צריך זה לא ריבית קצוצה מהכ משמן הגמרא שואלת קמ שמלן מה בא רב נחמן להשמיע לי תנ המרב את חברו לאידו בחצרו חינם ולא יזכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית כבר למדנו את זה מה אתה בא לחדש הי מתנית בחצ ג דג

אם היה אם היה מהמשנה הזאת שמלו את חברו לא ידור בחצר וכולי אבמ מסור למל דור בחצר חינם דווקא בחצר שעשויה לשכירות ו במלווה שעשוי י לשכור אז זה נהנה וזה חסר במקרה כזה חייב לשלם כסף כ למה אם לא ישלם זה דר חינם בתורת ההלוואה וזה רבית לכן זה אסור אבל חצר דלא קגר ג לא עביד מגר אמה לא הייתי אומר כש לא עומדת לשכירות ומלווה לא עשוי לזכור זה נהנה וזה לא חסר בכזה מקרה הייתי אומר אם דר שם לא חייב לשלם לא קיבל

נבי שום הנעת ממון אולי יהיה מותר לגור שם ואין בזה רבית כמה שבענן גם בכזה מקרה אסור למה זה נראה כריבית נראה אקד אמר אמר רב ס מנו מי אמר רב נחמן מה אומרת עגה דלא עביד ל גם זה למה אם הוא אז הוא חוסך כסף אם הוא עשוי הזכיר בית והוא בא פה וגר בחינם אז הוא חוסך לעצמו כסף זה נהנה וזה לא חסר זה מותר עלמה לא אבל פה הוא בגלל שלב לו כסף אז אפילו זה אס כן לא לא אבל הוא הוא סוף

סוף בגללו הוא הרוויח כסף הוא לאבד למ לא מרו לא נהנה לא אבל הבן אדם הבן אדם עצמו הוא עשוי להזכיר בית זה לא קימה אבל בחצר דלא קיים להגרה לא אבל למעלה מה זה היה חצר ק גרה גה עבי מג ללה זה נהנה וזה חסר כזה מצ חייב לשלם כסף אלא מה עשור אפילו חצר לא קג לאג הייתי אומר שלא יהיה שאין בזה ריבית מותר לו לגו כמה שנ למה אסור כ מך זה מך זה רבית זה נראה בן אדם גר פה בחינם כולם רואים

את זה ם לא יודעים מה קורה אמר ראייתם זה גר פה זה כן שני התנאים גם קמה דר וגם ג מספיק קמה דר וזהו אומר אם כן לכאורה יהיה אסור ללובה להשאיל למלווה שום כלי או לתת לו מתנה ויהיה המלווה מודר הנעה מן הלוה אז הנה אומר התוספות דווקא חצר שאין להשאיר אסור אבל סתם כלים שבני אדם רגילים להשאיר אחד השני יהיה מותר לא קשור לדמר אמר רב יוסף בר מי אמר ר נחמן אפי שדם בחצר חברו שלו מדעתו אין צריך לעלותו שכר אלני בדור בחצרי

צריך לעלות לו שכר כל מקום אם אמר לו הלוה למלווה אלוה נידו בחצרי בחינם צריך המווה לעות סכה אסור לדור ש בחינם למה זה ריבית מה בחינם הוא אומר לו כן זה חצר שלא עומדת לזכור במלווה שאין לא עומד לזכור אתה מבין זה נהנה וזה לא חסר מה דמר לוהו מי שומר כ ש הלני מה דמר מי שאומר שכאשר לא יתנו בשעת ההלוואה מה דמר לו סליחה מה דמר אלו כל שכן הלוני מי שמ אלבו יהיה אסור שתנה הלוה עם המלווה ואמר לו כל שכן אשר

לא תנו בשעת הלוואה זה אסור כל שכן אלני בדור בחצר בחינם זה רבית מד אמר אלוני זה אסור אבל אלבו לא למה זה לא משום ריבית מה התע קר דת דך יוספה לתן בה מותר רבי יוסף ברחמה תק סיק זוזה וא עבדת יוסף בחמה היה מחזיק עבדים של בעלי חובות עושה בהם עבודה לא מחזירים לו את הכסף לא זה תופס אותם אומר להם בוא בואנה בכורח תעבדו אצלי יש לי בת חרושת תעבדו אמר לה רב ברה בנו של רב יוסף בנו אומר לו מה טעמה אביד

מורחי אבא למה אתה עושה דבר כזה זה ריבית אמר לי ענק רב נחמן סיב לי לאמה רב נחמן עבדה ום קרצה לא שווה אומר עבד ו שבת מזונותיו מכתו פקום מהם אני מאכיל אותם ביום הזה אני לא מרוויח עליהם כלום תן להם לאכול אמר אם הוד אמר חמן כגון דרי עבדי ד מרקיד בקובה עבדי אחריני מאמר הוא אמר ל מה אמר את זה עבד ום כרזה לא שווה דווקא לגבי דרי עבדו מלאכתו הייתה לרקד בחנויות מה היו עושים אז כמו מביאים קופיקו הוא כן כן מרקן

משעשע אנשים בדבורה הזו היה מקבל יין סך הכל לשתות עשה להם תעלולים ומקבל יין זה אבל חרנה שעושים מלאכות חשובות מה מי אמר שעושים מלאכה יותר מזונותיהם מה קרה לך אמר אנה כי דרב דניאל רב קטינה אמרה סבירה לי אני סובר כמותו לאמר התוקף עדו של חברו ועשה בו מלאכה פטור כלומר הוא העבד הזה בטן והוא תקף אותו לעשות לו מלכה הוא עושה טובה לבעל למה דיני חל סטר עבדה אדם האדון טוב לו שהעבד לא יהיה שומם ישב ככה בטן זה לא טוב זה טוב ששמח

שאנשים לוקחים אותו לעבוד שמח אמר לה אני מלה אחד לא מסיג בזוזה מתי מותר אבא איפה שתוקף הוא לא טובע את הבעלים מעות בחובו אבל מור כיוון מס זוזה אמר זה רבית זה לא טוב ואמר רבי יוסף בר ממי אמר רב נחמן פי שאמרו בחצ ו ש מדעתו אינו צריך לעלות ו שכר אבל אם אמר הלוהו דר תבעו בדר בחצרות צריך לעלות וסכר גם מגבר דלא עביד מגם אז הוא הדין כאן אמר לה הד רבי אני חוזר בתשובה בסדר אני חוזר ב אתה צודק לא עשה

זאת הדר ליבי כ זה הבן שלו הבן שלו אומר לו ואומר לו בסדר חזרתי בי אתה צודק מה צריך להבין למה דווקא הוא לוקח את העבדים של בעלי חובות ולא עבדים של אנשים אחים כן אפשר גם כן אפשר כל עבד שהוא בקו בטל כ הוא רוצה לא הוא רצה לדקדק אותם בכל זאת חוב הוא מדקדק הזכיר ם הזכיר להם כן אמר הביה ה מנד מסיק זוזה דרביה בחברי מתובע מחברו זוז של רבית שצץ עמו וכעס חיתה ארבעה גריבה בזוזה בשוקה ויהיב לה איו חמישה אומר הוא

טובע אותו ריבית שקצת עמו השער שנמכרים חיטים בשוק זה ארבע סעין בזוז והוא נותן לו חמישה ת הזוז ה ונתן לו חמישה סעין כ מפקין מני כשבית דין מוציאים מהמלווה את הרבית של הכח ארבעה מפקין מני בדוז גבי השעה החמישית זה לא רבית קצץ עמו זוז בתורת רבית וזו זה ארבעה סעין מה שהוא נתן לו חמישה הוסי לו את דמי החיטים אב אמר חמישה מפקיד מקרה בתורת רבית מהתחלה זה באו לא בתורת ריבית כן נקרא חמישה נלמד עד המשנה ר סיק ארב זו רה בחברי משובע

מחברו א זוזים שלבית שקס ע וב לגמה בגו נתן במקום זה בגד שווה ארבע זוזים כי מפקין מינה ארבעה מפקי מנה לימה לא מפקי לוקחים ממנו ארבעה זוזים שצץ בתורת רבית אבל לא מוציאים את הבגד עצמו למה המקח מקח מקחו קים רב אמר גמה מקי מ מה הטעמה כ גמה כסה רבת אנשים יגידו ת תר תראו זה לקח בריבית כן אמר מסיר זו דרבה בחבר 1 12 זוז וגר לחצר דמירה בעשר וגרי לי בתריסר הסירו חצר שמוזכרת לכל אדם בעש זוז כתשלום הרבית חיב אותו בזה

12 זוז כ מפקיד מני תרסה מפקיד מנ כשבית דין גובים ממנו 12 אפילו שירות רק 10 למה הסכים שכירות כנגד 12 זוז אמר לרך מדתי לרבי כי אגר אחי ק משרש אלא מרשלי כ הוא גמר סברת וקיבלת זה תירוץ אמרח ומ למה אתה אומר תזכיר לו את זה ב1 מוציאים גיד ל כי הגרה אחי מה שהסכמתי שתהה שכירות כנגד 12 זוז קם השתרשה לי בא לי בטור רווח לא הייתי צריך לשלם על זה ת דלא משתרש לי עכשיו שזה שזה לא בתורת ריבית אלא שאני צריך

לשלם כדכוד אני מוכן לשלם כירות ולקחת כמו כל העולם שסים משום דמר להם מת את הגמרא סברת אתה הסכמת לקבל את השדה בזכיות של 12 זוז חייב להחזיר לי עכשיו 12 זוז יש עוד משה כן עוד משנה ביום עוד משנה בבו הרב אומר מאיר אומר כן לא השנה ש הלכות זה דוק הרב הלוואה זה דווק הלוואה בן אדם חייב לו כסף וא לוקח מ ת הונאה לא קשור להלוואה לא לקח מנו הלואה חייב סכום לי מה מחר לו משהו עבד אצלו סדר הוידוי איך מתודים ביום

הכיפורים זה פרשת שבוע השבת אמרתי לכם יש לו כוח של כיפור אז זה אין הנה השבת הזאת כן זה כל ניני כיפור אחר כן אבל זה כיפור אוכלים מי סתמה אומרים את זה לא זה בטח סדר הווידוי חטאתי עויתי פשעתי לפניך תמיד חטאתי זה בשוגג זה בנ אביתי זה במזיד זה בחג פשעתי זה במרד זה בחבד חגיי חבד חטאתי זה ח אחר כך נהגו דור דקות ביום הכיפורים בעד המתים נשמת מזכירים נשמותיהם ד המתים גם כן יש להם כפרה ביום הכיפורים ובן מזכה הבא סימן תרקב

למנחה אומר אשרי הובא לציון ואן אומרים ואני תפילתי אפילו אמחל להיות בשבת הנה ראית השנה יהיה יום כיפור בשבת תזכור מרן אומר לא אומרי בני תפילתי הגהה בין ואין אנחנו נוהגים לומר אשרי הובא לציון קודם מנחה רק קודם נעילה לא אנחנו אומרים וכן קודם כצת רבתה וכן כתו כצת רבתה ואין אומרים איין כ אלוהינו ביום כיפור עכשיו שלוש של שבת ומוציאים ספר תורה וקוראים שלושה פרשת עריות במנחה זה באחרי מות גם פרשת שבוע עד סוף הפרשה למה אם יש מישהו שנכשל בזה יחזור בתשובה והשלישי מפטיר

ביונה למה גם זה מדבר איזה תשובה עשה יונה ומסיים מאין כמוך מברך לפניה ולאחריה ומחל בשבת מזכיר בה של שבת וחותמת של שבת הגבן אומרים על התורה ועל העבודה במנחה אה גם במנחה מזכיר של שבת כך הוא אומר סעיף ג' אמחל בשבת אומרים צדקתך ואומרים אבינו מלכנו אומרים כ הים הגר במדינות אלו אין אומרים צדקתך למה משפטיך תום רבה מבקשים רחמים ולא אבינו מלכנו ככ כוב אומר סעיף ד' הן נושאים כפיים במנחה ביום הכיפורים תמיד אין נציות כפיים בחזרת המנחה למה שלא ישתכר עכשיו יום כיפור

אפילו שאין אוכל גם לא וכהן שעבר ועלה לדוחה במנחה הרי זה נוסב כפיו והן מורידן אותו מה זה נושה ככה מי אומר צריכים להגיד לו בערכך כל יגיד ל כן בזה גמרנו כן איפה הגענו סימן ג כן זה מרום ום ישראלש בית הכנסת ב יודע מה זה מרום ישראל מרום אני לא יודע מה זה ארי מארי אפשרי ישראל אפשר ארי אפשר רי אפשר הלכות הרמבם היום מתחילים הלכות זרעים סליחה אלחות תרומות למדנו מתנות עניים הלכות תרומות יש בכללם שמונה מצוות שתי מצוות עשה שש מצוות לא

תעשה וזה פרטה להפריש תרומה גדולה להפריש תרומת מעשר שלא יגים תרומת ומעסות זה לזה להפריש על הסדר שלא יאכל ז תרומה שלא יאכל אפילו תושב כהן ו שכירות תרומה שלא יאכל ערל תרומה שלא יאכל כהן טמא תרומה שלא תוכל חלל תרומה בלא מורה מן הקודשים וביאור מצוות אלנו מפרקים אל א התרומות והמעשרות אינן נוהגות מן התורה אלא בארץ ישראל זהו בין בפני הבית בן שלו בפני הבית ו גם היום שאיין לנו בית המקדש תרומות ומעסות ובים התקינו שיהיו נוהגות אף בארת נער בפני בבבל יעני שהיא

סמוכה לארץ ישראל ורוב ישראל הולכים ושבים שם וחכמים הראשונים מתקנים ש נוהגות אף בארץ מצרים ובארץ עמון ומואב פני שהם סביבות ארץ ישראל למה פחדו אם יקלו שם יבוא להקל גם פה ארץ ישראל המורה בכל מקום היא ארצות שכובש אותן מלך ישראל או שופט או נביא מדעת רוב ישראל וזה ה נקרא כיבוש רבים אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שלחו וכבשו לעצמה על מקום אפילו מן הארץ שני שניתן על אברהם אין נקר ארץ ישראל כדי שינהגו בכל המצוות בפני זה חילק יהושע ו בדינו כל

ארץ ישראל לשבטים על פי שלא נכבשה כדי שלא תהיה כיבוש יחיד כשעלה כל שבט ושבט יכבוש את חלקו הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהריים הרם צובה חלב וחלב הוא כותב וכיוצא בהן אף על פי שמ סאלו ועל פי בית דין הגדול היה עושה אינן כארץ ישראל לכול דבר ולא כ חוץ לארץ לחול דבר כגון בבל ומצרים אלא יסו מקל חוץ לארץ ותן כארץ ישראל לא הגיעו ובפני מה ירדו ממעלת ארץ ישראל בפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל ארץ ישראל אלא נשאר בה משבעה

עממים ואילו תפס כל ארץ כנע לגבולותיה התחילה אחר כך כבש ארצות אחרות היה כבושות כולו כארץ ישראל כל דבר והרצות שכבש דוד הם נקראים סורייה סוריה יש דברים ש בהן כארץ ישראל ויש דברים ש שהי בהן חוץ ל הארץ והקונה בקכ כקונה בארץ ישראל נין תות ומעסות בשביעית והכל בסוריה מדברי סופרים כל שהחזיקו בו עולי מצרים התקדש קדושה ראשונה כגון שגלו ב כמה שגלו בת ל קדושתם שקדושה ראשונה לפי שהייתה בפני הכיבוש בלבד קדישה לשעתה ולא קדישה לעתיד לבוא כין שעלו בני העגולה וקו במקצת הארץ

הקדושה שנייה עומדת לעולם לשעתה ולעתיד לבוא והניחו אותם במקומות שהחזיקו בהם ע מצרים חזקו בהם עו בבל כשהיו ולא פטו מן הטו ומן המעסות כ ששמחו עם ניים בשביעית רבנו הקדוש התיר בת שען באותן המקומות שלא חזקו בן עולה בבל והוא נמנע על אשקלון ופטרה מן המעשרות גם אשקלון ראית בנו הקדוש פטר אותה מן המעשרות לא חייב וואו נמצא כל העולם ן מצוות התלויות בארץ נחלק לשלושה מחלקות ארץ ישראל סורייה חוצה לארץ ארץ ישראל נחלקת לשניים כל שהחזיקו עלי בבל חלק אחד ונשאר שהחזיקו עלי מצרים

בלבד חלק שני חוץ אלא ארץ נחנקת לשתים ארץ מצרים בשין ערמון ומואב ומצוות נוהגות בהם מדברי סופרים ונביאים שאר הארצות אין תרועות עשות נוגות בהן כלום איזהו ארץ שהחזיקו אלי מצרים מרקם שהיא במזרח ארץ ישראל עד הים הגדול מאשקלון שהיא דרום ארץ ישראל עד עקו שהיא בצפון היה מהלך מעכל הכזיב ראית את המפה למטה כל הארץ שעל ימינו שהיא מזרח הדרך הרי בחזקת חוצה לארץ היום שזה ברשותנו תמאה משום ארץ העמים תורה מן המעשה שביעית עד שבד לך שאותו מקום מארץ ישראל כל הארץ שעל סמלו

שהוא מערב הדרך שהרי בחזקת ארץ ישראל הוא תורה הי משום ארץ העמים וחייבת במעשר בשביעי עד שבד לך שאותו מקום חוץ לארץ חוד ש שובע ויורד מטורי סמנון אמנון יעני ולפנים ארץ ישראל מתור סמנון ולחוץ חוץ לארץ ונסים שבם נתן כאילו חוט מתוח עליהם מטורי אמנון סמנון הוא קורא לזה ועד נחל מצרים מנחו מלפנים ארץ ישראל מנחות נחות חוץ לארץ וזוהי צול אתה הלאה מאכן החזיק לבבל מכזיב ולפנים כנגד המזרח מכזיב לחוץ עד המנה והי סמנון ועד הנהר והוא נחל מצרים לא יחזיקו בו חזי עצמה

לא יחזיקו בה איזה ייסוריה מארץ ישראל ולמטה כנגד ארם נהריים וארם סובה כל יד פרת עד בבל כגון דסק אחלב חרן מנבג וכיוצא בהן עד שנער בסוחר הרי סורייה אבל עקו חוץ לארץ כ אשקלון ין תחומי ארץ ישראל התקו חצי ום מאר ישראל חצי מחוצה הרץ גוי שקנה קלקה בארץ ישראל ולא הבקע מן המושבות הרי גוי שקנה קרקע מארץ ישראל לא הפקע מן המצוות אלא הרי ה בקדושתה ם חזר ישראל קחה ממנו אינה בכיבוש חית אלא מפר שומות ו מעשות מביא ביכורים והכל מן התורה כאילו

לא קרה לגוי מהעולם ויש קנין לגוי בסו להפקיע מן המעסות ומן השבעי כמו שתר יא פרות הגוי שגדלו בקרקע שקנ בארץ ישראל אג מחתן ביד הגוי מחן הגוי פטורים מכלום שנאמר דג ו דגן גוי ן ישראל אחר ששו קודם שתג נחתן רן ישראל חייבים בכל מן התורה הוא מפריש תרומה גדולה תן הכהן תרומת מעשר מוכן הכהן מעשה ראשון הרי הוא כשלו מפני שהוא אומר ללוי במעשר במעשר ולכהן בתרומת מעשר אני באתי מכוח איש שאין אתם יכולים לטול ממנו כלום פני מה לא יתן תרומת מעשה לכהן

בתרומה גדולה כפי שנאמר בתרומת מעשה כ תקחו מאין בני ישראל את המעשר טבן שאתה לוקח מישראל אתה מפריש ממנו תרומת מעשר נותנה לכהן אבל תבן שאתה לוקח מן הגוי אין אתה נותן לכהן תרומת מעשר שתפי ממנו אלא מוכר לכהן ולוקח דמיה יב מחר גוי פירות שלו לישראל כשהם מחוברים קרקע עד שלא באו לעונת המעסות גברו ביד ישראל חיייבים בכל ונותן התרומות ומעשרות הבעלים ואם מחרן אחר שבאו ל את המעסות מפריש תרומות מעשר ומעשר ונותן ן הבעלים לפי חשבון כיצד לקח ז מן הגוי חרשי בשליש בעת

ישראל מפריש תומת מעשות כמו שבארנו ונותן שני שני המעשר ללוי שני שליש תרומות מעשה לכהן הוא מוכר ו השליש יג ר שמכר פרות לגוי שבו המעות רן הג פתורים מן המעשרות מן התרומות ומן המעשרות ואם אחר שבאו נ המעות שג חייבים בכל מדבריהם לכן גוי שגמר פירות ישראאל גוי אנח מעשות א מדבריהם ידח הגו ישראל פ מחובר אחר שבאו נ המעות חן הגישות ישראל אין חיצ מעשות בו נ הותש הגוי ח הגו אפי שהם ברשות ישראל ט קונה שדה בסוריה היה ורות מעשות מדבריהם כמו שתחייב

מן התורה קונה בירושלים כמו שבארנו אבל קונה פירות מן הגויים בסוריה בין תושי בין מחוברים אפילו קודם שבו סות פמי שמחן ישראל אוים ואינם מקרקע שלו בתורים תז קנה קרקע מן הגוי בסוריה פרות מחוברים אם הגיעו לנת המעסות ביד הגוי פטורים אם עדיין לא הגיעו לנת המעסות אקנה אותם מ אם הקרקע חייב לחסר יז ל שהיה אריז לגוי בסורים פירותיו טורים מן המעש שאין אין לו בגוף הקרקע כלום ויש לגון קניין מסור להבקיע מן המעסות כמו שבארנו לכן החוכר והמקבל והסוכר שדה מן הגוי בסוריה פטור

מן המעסות ומן התרומות יח ס שלקח בסוריה שדה מן הגוי עד שלא הביא שליש חזר ומחר הגוי מאחר שהביא ה שליש אם חזר ישרל לקח פעם שנייה הר חיה בתרומות ומעסות שר חיבה ביד ישראל יט ישראל שהיה לו קרק בסוריה והוריד להריס שלח לו הריס הלו פטורים שאני אומר מן השו לקח והוא שיהיו אותו המין מצוי בשוך כ שותפות הגוי חייבת מעשות כצד ס וגוש שלקחו שדה בשותפות אפילו חלקה שדה בקומת אין צריך לומר אם חלקו הגדיש רתב וחו מעורבים בכל קלע קלע חלקו של גוי

שחן הגוי מדבריהם כמו שבמ כ א' במי דברים אמורים בארץ ישראל שמה עשות ש תורה ש תורה אי בררה אבל הם לקחו דה בסו מעשות שם מדבריהם אפילו חלקו הגדיש חקו של ג פטרו מכלום כב פירות ארץ ישראל שצ לחו פטורים מן הח מן החלה מן התרומות מן המעסות שנאמר אשר אני מביא אתכם שמה אתם אתם חייבים חוץ פצוים שמה אתם חייבים ואם יצאו לסוריה חיייבים מדבריהם לכן פות חוץ לארץ שנכנסו לארץ חייבים בחנה שנאמר שמה שמה אתם חיבים כם בפרות הארץ ב בפרות חוצלארץ נקבעו

למעשר ביד ישראל אחר שנכנסו לארץ חייבים במעשר בדבריהם כפגם כג הפך חוצה לארץ שבא בספינה לארץ ישראל לארץ בזמן שהספינה גוששת בארץ הרי הוא צומח בוא חי בת עזות שביעית שמח בארץ ישראל עצמה אילן שהוא עומד בארץ ונטה לחוץ לארץ הוא עומד בחוץ לארץ ונופל נותן לארץ הכל הולך אחר היו מקצת שרשצ ששה בחוץ לארץ ו לא היה צריך מבדיל ביניהם הרי זה טב וחו מעורבים זה בזה קפה צקום שהיה בוזר שלא ריש ויה חובו בארץ ונופו בחוץ רץ הולכים אחר הנוף כב הומה בזמן הזה

אפילו במקום שחזק לבבל אפילו בעזר אנ מן התור מדבריהם שאין לך תומת תורה אלא בארץ ישראל בזמן שהיו כל ישראל שם שנאמר כ תבואו ביאת כולכם כשהיו בירושה ראשונה כמו שאין עתידים לחזור בירושה שלישית לא כשהיו בירושה שנייה שהיה במ עזרה שהייתה בת מקצתן לפי כך לא חייבה מן התורה לכן ראה לי שעדים במעשרות שחיבים בזמן הזה אלם דבריהם כתרומה ‏k soa קח אני אב יש עוד אח דף צג איזה צ ג ג 700 צ רמר הום זה הכל דרבנן גם זה לא ב ר מרכל

ק0 דוש גדיר בגיד מ מח ס ש פ ש0 ש עד כן קורת תו אדו אלוהינו שכתב אבותנו לפניך את כתורת הסמן זמן שבית המקדש קיים כאשר זוית אותם עליד משה נבי כ כתוב בתורתך ויאמר אדוני משה קח לך שמים נטף ושחלת וחנה שמים זמר א משה קח לך שמים נטף שמים נ זכה בד בבד ייה ויאמר אדוני משה קח לך ףת חמ נ זקה בד בבד ייה יהיה בבד ב ז יהיה בת ב יהיה בת ועשית א שק קכם נמר י עליו אהרון ו בבוקר

ןור ס 38 ם מחצו בבו ששרים שמהם מכניס כ גד חזרן מתשת בערב יום הכיפורים כדי לקיים מצות דקה מנ ד סמנים הוב ואלו הן הצורי והציפורן וחב ולבונה משקל 70 70 צ ש 16 בני 12 ש ש אומר שנו ימר עלי שמרתם את הדבר הזה פסח עשה את הור צא מצ שלש שני הקנים ממפ זה כיר זהות ת כל כני ן משה צ ואניש וך ויעוד המגפה ושב בסתר עליון בעיניך תבי כי מלאך אכי ד פתח ב בל ד עת חחח פתחה חכמה ורת חסד

על לשונה סופפ ש אד אד צב עמנו המלך יעננו ביום וש צו למלאך הקדושים הנים ל השר שא כל מיני מלחמות כל מיני אסונות כל מיני פיגועים שמנו נוד עולם כח שם פו שוא שם שח יט כל המשחים כל הפותח קדוש קלום חרב לא תעבור בפניך אדוני סורי וגלי ותנו הקדושים אברהם יעקב משה וערן ךש מצ כל הקל הקדוש גם אותם המאז דרך הפלפון אותם המאז דרך הבין ד יברך ידון ידון ו לשנים רבות נעימות טובות בריאות חות לכן שבת שמחה שבת מבורכת שעות גדולות עם

נחת עם שמחה לכן יהי רצון ‏h