מעלת הענווה - אור החיים הקדוש פרשת חוקת - הרב ברק בן ניסן שליט"א - אשדוד - ג' תמוז תשפ"ו

Kind: captions Language: iw [מוזיקה] תראו בסיעתא דשמעיה פרק יט פסוק יד הפסוק אומר זאת התורה אדם כי ימות באוהל כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל תמ שבעת ימים כותב רבנו אור החיים הקדוש אומרו זאת התורה למה כתב פה זאת התורה אדם כיימות באוהל באוהל הרי היה מספיק לומר אדם כי ימות באוהל כל הבא [כחכוח] אל האוהל וכל אשר באוהל תמ שבעת מעט האור חיים הקדוש קשה למה כפל למה אמר כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל אם כל אשר באוהל אם כל הבא אל האוהל אז כל אשר באוהל ודאי שהוא צריך להיות המלך אומר האורחים הקדוש התבראר גם כן על דרך שפירשתי בפסוק זאת מוקת התורה והוא לצד שדקדק לומר אדם כי ימות דרשו זל אתם כועים אדם ישראל מטמאין באוהל ואין אומות העולם מטמאין באוהל >> לזה הקדים לתת הטעם שסובב הדבר יט פסוק ואמר זאת התוראה שמסיבתה הוא שאותו שנקרא אדם מטמא באוהל אבלות העולם שאין להם תורה לא מטמים באוהל ועיין מה שכתבתי בפסוק זאת חוקת התורה. בעצם האורחים הקדוש שואל פה כמו שאמרנו למה כתוב זאת התורה וזה זה התורה לבד יש תורה 613 מצוות ארוכה מארץ מידה רוחבה מניה אז האורח חיים הקדוש כותב בסוף ראינו שכתבתי בפסוק זאת תלוקת התורה אז נצטרך לחזור קצת על מה שלמדנו שנים עברו בתחילת הפרשה כתוב זאת חוקת התורה שציבה השם לא דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תממה אשר אין במשר לא עלה עליה עוד שמה שואל הרוחים הקדוש למה כתוב זאת חוקת התורה היה צריך להגיד זאת חוקת הטהרה זאת חוקת הטומאה גם את זה הוא כותב זאת חוקת הפרה אבל זאת חוקת התורה כל התורה כולה זה >> נמצאת פה יש מצוות שכתבו עליהם פה כאן תחוקת הפ פסא יש מילה חוק בתורה בעוד מקומות בפסוק בפרשת בשלח כתוב שם שם לו חוק >> חוק ומשפט ושם נס >> רשי כותב בסוף פרשת משפטים שמשה רבנו נתן להם את ספר הברית >> אומר רשי שתן להם את התורה מבראשית נתן תורה אחר כך כבר כל זמן לפי העניין עניין מה שעברו בסוף ה-40 שנה הקדוש ברוך הוא אמר לו בוא אני אחתים לך את התורה וכבר הגמרא אומרת ששמונה מפסוקים אחרונים שרבנו היה כותב בדמה מחלוקת משה כתב יהושע כתב אבל התורה לא [כחכוח] פרשת קורח פרשת בלק פרשת חוקת לא יכל להיות לפני שזה קרוע המקרים לכתוב אותם עד מתן תורה נתן להם ואת כל המצוות כל תרייג מצוות קיבלנו אותם בסיני אבל קודם לכן במרא נתנו הקדוש ברוך הוא נתן להם מצווה כמה מצוות שבת אדומה דינים כמה מצוות ושם כבר הפסוק אומר כי שם שם לו חוק ומשפט חוק זה פרה אדומה ומשפט זה דינים שנתנו להם ושם ניסאו הורחים הקדוש כותב למעלה שזאת חוקת התורה זה הוא כותב התירוץ השני שלו הוא אומר מי ששומר חוק כלומר דבר בלי היגיון, בלי סיבה, בלי הסבר, הוא אומר, שמע מינה שהוא ישמור את כל התורה. יש לנו כמה חוקים, מלא חוקים שנו כמה חוקים שאין להם טעם ואין להם שיחה כמו בשר וחלב, חן, יש עוד כמה אבל פרה אדומה היא הקשה שבכולם. כיוון שפרה אדומה היו מונין אותנו, אומות העולם על זה. הטמא נהיה טהור, הטהור נהיה טמא. משהו פה לא נראה לו תקין. לא כתוב שמונים אותנו בבשר וחלב ולא בשעת נס. לכן פה כתוב זאת חוקת התורה. אומר הורחים הקדוש כי אם אדם שומר את המצווה הזאת כאילו שומר הכל. כי את הדברים שיש להם היגיון ושכל והסבר וגם חוקים אחרים שהם פחות מוקשים מזה >> [נחירות בוז] >> ודאי שהוא ישמעור אותם. אבל נחזור לתירוץ הראשון שלו שזה מה שהוא מזכיר פה. עם ישראל שהיה במצרים, הקדוש ברוך הוא נתן להם מצוות קורבן פסח. קורבן פסח של דורות לא יכול לאכול אותו אדם טמא. יש לו פסח שני לאדם טמא. והיהיו אנשים טמאים לנפש אדם, פרשת בעלותך ולא יכלו לעשות הפסע. אין מה לעשות. אבל בפסח מצרים אתה רואה שהקדוש ברוך הוא רק נתן שתי נקודות. אמר כל ערל ומשחו קחו לכם ושו אתכם מעבוד הזרה כלומר שתי דברים אני מתנה ש מי שיש פה לא יכול לאכול קורבן פסח א' שלא יהיה ערך כלומר שיהיה לימוד זה שמה כתוב ואבוא עלייך וארך מתבוססת ודמיך שתי דמים דם פסח >> ודם מילה אז זה כל ערל דבר שני אומר הפסוק משחוק חולכם הרי כתוב שמה אחר כך שיצאו ממצרים לל עובדי עבודה זרה על עובדי עבודה זרה היה שמה עניין לא כל כך כן מסודר עם הסיפור הזה כטרג תתרג נגמר להם הזכות אורחיים החוק פרשת בשלח מסביר אצל מה תצעק אליי אצל משה רבנו אז אומר האור החיים הקדוש ולמה השם ציווה אותם על הטומ הרי זה בפסח דורות יש אותו בדרך כלל מצוות שהם היו במה שנקרא פסח מצרים היה בו יותר דברים מאשר פסח דורות אבל לא פחות זה ששמו אדם על המשקוף כל מי הפרטים אז בדורות דבר של טומאה יש צריך להיות גם פסח מצרים אומר האורחים הקדוש כיוון שכל העניין הטומאה והטהרה זה רק בגלל התורה רק בגלל שקיבלנו תורה אנחנו נטמעים או מתארים ותכף אף נסביר על זה בסיעתא דשמיא אז הוא אומר כשהיו במצרים עוד לא קיבלו תורה אז לא שייך לצוות אותם על הטומ הוא מסביר ש אין אין לגויים חיות לטומאה אין לה חיות לנו יש חיות חיות שלנו מהתורה כי הם חיינוך ימינו חייך ואורך ימיך כל אחד יש לו חלק נשמה הגוי אין לו נשמה הוא מותר האדם מן הבהמה עין כי הכל עבל מן הבהמה והגויים נקראים בהמות בשר חמורים בשרם עם הדומה לחמור אז יש לנו אנחנו נשמה הנשמה הזאתי היא מתוקה מכיוון שהיא מתוקה ורק ממנה יכולים לשאוב חיים אז הגויים רוצים להידבק בנו אז הם רוצים להידבק בנו גם בחיי חיותנו וגם אחרי 120 של כל אחד מאיתנו רב חיים מביא משל כמו שיש שתי קערות קערה אחת עם השפעה קערה אחת עם דבש ואדם הוציא את הדבש והוציא את ההשפעה איפה יבואו יותר משקצים ורמסים זבובים דבורים יבואו לאיפה שהיה דבש אז הוא אומר הגוף הגופים זה הכלים זה הכלים אז יש לגוי גוף זה כמו קערה יש לו איזה נפש יש לו חיות הוא חי הרי וליהודי יש נשמה זה חלק גבוה מאוד זה כמו דבש אומר ברגע שרוקנת אותם היהודי נפטר הגוי מתיבואו יותר טומאה ירצו להידבק לרחם הקדוש כותב פרשה הבאה פרשת פלק שבלעם היה מקבל נבואה וישא משלו ויאמר וישא לשון מסא דבר השם [נחירות בוז] אבל זה גם לשון כובד כמו משאית זה הרמה כבדה אומר האורחים הקדוש בלעם הוא היה רוצה לקלל אבל הקדוש ברוך הוא רצה לברך אז הקדוש ברוך הוא לא יכול להשרות שכינה בתוך הפה הטמא של בלעם היא בלעם לו כותב עליו פי חזי כותב עליו דברים קשים אז מה עשה הקדוש ברוך הוא שם טס של ברזל בתוך הפה של בלילר והיה מדבר מתוך הטס חוצץ >> לא היה חוצץ לטומ של ל ל לך אומרים לבילעם לרוח של בלעם אז הוא אומר עדיין זה היה כבד בשבילו וישא משלו זה כבד אבל הוא היה אומר את אשר ישים האלוקים בפי אותו אשמור לדבר אומר הרחש מה זה אותו אשמור לדבר [כחכוח] אומר מצינו בתורה שנראה פירושה המתנה ואביב שמר את הדבר ושמרו בני ישראל את השבת >> אז הוא אומר אומר בלאב אפילו שאני קשה לי לקבל את הנבואה הזאתי כי אני לא מקבל את זה טוב זה מסע זה כבד עליי זה כמו נביאים להבדיל נביאים שלנו גם היה ירידה בנביאות משה רבנו זה היה פעל פה דבר בו לאט לאט תראו ככה מוכיח אור החכם הקדוש ברושות בעלותך שנבואות שאתה קורא קורה בתחילת נביאים ראשונים אתה מבין אותם ככל שיורד הנבואה את אתה רואה תפתח שכריה כבר אתה לא אפילו זה עברית אתה מבין עברית אבל אתה צריך מישהו שיסביר לך אם לא פירוש אתה לא מבין מה רוצים >> אז אז הוא אומר בלעם כל שכן וכל שכן שהוא מקבל את זה זה כבד בשבילו אבל הוא אומר אותו אשמור לדבר הוא היה מחכה מתי יבוא לו הנבואה למה אומר האורח החיים הקדוש כי היה לו מתוק טעימה אמא של נת ברנה הוא אומר היה נותן טעם בר נותן טעם הנבואה שהקדוש ברוך הוא צם היא נותנת טעם בטס והטס נותן טעם בבעה כמה מתוק דברי הקדוש ברוך הוא עד שבעלם היה אומר עם כל הקושי את אשר ישים האלוקים מידת הדין אפילו שזה קשה לי ויסע יש עוד מסע אבל אותו ישמור לדבר מחכה אז הוא אומר הטומאה היא תמיד רוצה מקום לינוק מהקדושה היא חייבת שיהיה לה איזה איזה חיוניות. אז גם זה עושה שבחיי חיותו של היהודי הטומאות שלו קשות. גוי שיגע במת לא קורה לגוי כלום. אבל יהודי שיגע במת יהיה טמא. באותו דבר אחרי פטירתו אחרי 120 של כל אחד ואחד שיש לנו טומאת אורז. כי מתי אדם יהודי הגע וגוי מת הוא גם מתארמה. כי יש לו עדיין איזה שהוא היה בחיים. כמו שהור חיים כתב גם בדוגמה עם ההשפעה עדיין יבואו קצת זבובים אבל לא יבואו כמו שבאים לאיפה שהיה דבש אבל אצל יהודי שנפטר יש טומאת אוהל טומאת אוהל פירושו שאפילו אם יהיו אלף בתים מקורים ופתוחים אחד לשני ויהיה מת באחד מהם כל הכהן לא יכול להיות באף אחד מהם אומר האור החיים הקדוש לכן התורה אמרה זאת חוקת זה כל הטומ וטהרה שאני בא לדבר איתך זה בגלל הטומ בגלל התורה אם לא היה תורה אין טומא וטהרה מביא ראיה אחד הראיות שלו היינו כמו גויים >> כן אחד הראיות שלו גר שנתגייר ובא בערב פסח מתגייר בערב פסח טבל קיבל עליו את כל המצוות טבל ומל אומר האור החיים הקדוש מקבלים אותו למה מקבלים אותו כתוב שוחטים עליו את הפסח אומר למה מה זה טמא אתמול אתמול לו טומה וטהרה כלום לא היה לו שום דבר אומר אלא שכתב רבנו הרמבם שגר שמתגייר אז לא נותנים לו למה שלא יגיד שם יגיד השתקד קיבלו אותי הוא ילך להלוויה שנה הבאה ויהיה לו בערב פסח אותו גר יזדמן לו דבר כזה פתאום הוא יגיד מה שנה שעברה גם הייתי הלוואיה יום קודם ובאתי וקיבלתם אותי יכולים לבוא לידי טעות הרבה פעמים שחששו מטעויות מנג אבותינו ביד ידינו וכל דברים השאירו את זה על הקיים לא רצו לעשות אז אמרו שהוא באמת לא יכול לאכול את הפסח אבל אומר הים הקדוש למלא הטעם שתגיד ישת כאן היית מקבל אותו שמע מינה שכל העניין של תומה וטהרה זה בא רק בגלל התורה בנו עניין הזכרת על העניין של חו חוקת הפסח כן על הער שהוא לא יכול לאכול את ה וגם את ה אליעו ל זרה אליעו זרה הסרת את [כחכוח] העניין של הפנים האלה שהרימו את הארונות ליוסף ושל השבטים כאילו איתם על זה נועד הפסח שלי לא >> קודם כל הזכרתיך >> אמרתי את זה >> לא אמרתי >> אמרתי גם את זה אמרתי שיש דין של פסח שני אבל אמרתי שזה היה פסח לא של מצרים זה פסח אחר כך זה לא היה בפסח מצרים כן זה היה בהמשך במדבר בפסח מצרים לא היה טומאן >> ולמה לא היה טומא בגלל שלא היה תורה >> אבל לא היה >> היה קושיה הקושיה הייתה למה משה רבנו הקדוש ברוך הוא לא אמר לו תגיד להם שיש גם עניין של טומא >> כן >> במצרים כיוון שה לא קיבלו תורה אז אין עניין של טומאה ותה כן הזכרתי את זה >> היה אחר כך אלה שהיו טמאים לנפש אדם שבאו אומרים זה ליצרפן שהוציאו את האחים שלהם בקותנותם את דויהו את הדודים את הדונים שלהם ויש קרום שזה נושא רנו של יוסף כמו בסוכ יוסף כן >> זה היה אחר כך זה היה אחרי מתן תורה זה היה נראה לי בשנה השני בשנה >> כן זה כתוב בבעלותך כבר כבר לפי הסדר זה כבר מאוחר היה יש בן איש חי בספרו הדרת אליהו כותב כתוב במדר בילקות ויקחו אליך פרה אדומה תבימה אשר אין בהור אשר לא עלה עליה עוד אומר ויקחו אליך פרה אלו ישראל שני אמר יש פסוק בהושע כי כפרה סוררה שר ישראל אדומה זה גם ישראל שני אמר [כחכוח] יש פסוק בהכה אדמו עוצם בנינים תמימה זה גם ישראל שנאמר בשיר השירים נתמת אשר אין בבו אלו ישראל שנאמר כולך יפר על ידי מן יתברך מסביר שמה בן איש חי דברים מעניינים על הגלות ועל עם ישראל דברים יפים אומר שזה רמז א' קול לאבותינו אומר אבותינו אברהם אבינו נמשל ויקחו אליך פרה פרה אותיות פרא אמר לו השם אני אל שדי פה ובה הרי לא יכל להביא ילדים הגמרא עוברת במסכת דיבמות שמה נראה לי ס אברהם ויצחק עקורים היו יש ברבותינו שאברהם ושרה טומטומים היו שרה העילונית הייתה אומר זה ויקחו אליך פרה זה פר זה אברהם אומר אדומה זה יצחק יצחק הוא כולו דינים אדום זה עוונות זה אדמומית השלום לא שיצחק עוונות אבל כאילו סמל שהביאו רבותינו אדום זה קושי האורח חיים כותב פה בפרשה ושרף את הפרה אה ו כן אבל לפני כך כתוב ויקו אליך פרה אדומה תה אשר אין בעמ אשר אשר לא עלה עליה עוד אומר פרה אדומה צריך לקנות אותה שקוראים לה פרה ויקחו אליך פרה בקניין שאתה קונה ויקחו במקח וממכר זה נקרא פרה אתה לא יכול לקנות את זה העגלה למה הוא אומר כי יש עניין שיש הטומאה הטומת מת זה טומאה כבדה מאוד בשביל להסיר אותה צריך גם כן שיבוא כוח חזק ברמה שלה בדינים כדי להוציא את הטומת מת. אז הוא אומר לכם התורה אמרה ויקחו אליך פרה. פרה זה רפה רפה דינים. יש רפא דינים. הרב רבי יעקב אבו חצר בספר שלו א אני חושב מחסוף הלבן הוא כותב ש יש פדינים מנצפח זה גימטריה 280 אומר אבל שמים להם חמש ספירות למתק אותם אומר וגם יש [נחירות בוז] שנק דינים שח דינים אומר גם שמה שמים חמש למתק אותם אז יש לך פה 285 יש לך פה 325 תחבר אותם ביחד 610 עם הכולל 601 רק עניין תורה אומר זאת חוקת התורה ככה הוא מסביר טוב זה זה עוד נושא אבל הוא אומר יצחק זה אדום זה דינים אומר תמימה זה יעקב שתה משב אומר אשר אין בו אלו שבטי הרי יעקב אבינו בהתחלה חשש אמר אולי יש פה מישהו מהילדים שלי שלא מתאים שאני אגלה את הקץ שמע ישראל ברוך השם וגם אחר כך כתוב לחנוך החנוכי פלו הפלו אמרו רבותינו השם שם י שבטי יה אם השם אשרי שכינתו סימן שהכל טוב דבר שני הוא כותב הוא כותב שזה כנגד ארבעה בנים דברי תורה אומר פרה זה בהמה זה כנגד מישהו אינו יודע לשאל לא מבין כלום החיים שלו כמו בהמה אומר אדומה זה כנגד רשע אמרתי עוונות אומר תמ זה כנגד תה אומר אשר אין במום זה החכם אם ראית אפילו תלמיד חכם שעובר עבירה ביום אל תראה אחריו בלילה מה אומרת שמע בסקנת הגמרא ודאי עשה תשובה אומר אין בה מום זה תקין לגמרי יש רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוררן כותב אברהם תיקן שחרית הוא אומר שחרית זה ראשי תיבות חכם, רשע, תעם שאינו יודע. הוא אומר, כל זה היה אצל אברהם אבינו. אומר, אברהם אבינו היה לו בן חכם. מי זה? יצחק. אומר, "הבני בנים הרים כבנים." אז היה לו את יעקב שהיה והיה לו את עשיו שהיה. >> והיה לו את ישמעאל שאינו יודע. לא אומרים לשאל. כוונה אומר שהוא לא יודע. אבל בסוף ימיו הוא עשה תשובה. בסוף ימיו ידע. אומר זה תיקן תפילת שחרית אבל הבן יצחק כותב עוד דבר אומר כשהיו במצרים מעבדו בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה זה כמו פרה שעובדת בשדה ויקחו אליך פרה אומר אדומה פרעה היה כל יום שוחט 150 ילדים בבוקר זה היה יש בן איש חי יש רב חילל זה האוכל תסתכל בכנן כאן 150 150 עושה חשבון על מה שעשה פרעה אומר זה אדומה אומר תמימה זה עם ישראל כשיצאו ממצרים תמימה פה לשון שלמות הם היו שלמים בכמה דברים שלא שינו לשונם שלא שינו שמם אומר שלא שינו גם א ש כן אז הוא לא כותב הוא כותב על העריות הרי כתוב גן נעול אחותי חלה גל נעול מעיין חתום >> אז הוא אומר זה תמימה אומר אשר אשר אין בה מום זה שהגיעו למתן תורה אף אחד לא היה לו מום כולם התרפאו הוא אומר וזה פשט הכתוב אשר אין בבו כל עם ישראל היו שלמים ונקיים באותו הזמן פירוש אחרון הוא כותב אומר פרה זה כנגד כל הסיפור פה כנגד גלויות אומר גלות מצרים כתוב עגלה יפפיה מצרים זה אומר עגלה יפפי העגלה בסוף זה נהיית פרה זה כנגד ביקור אליך פרה אומר אדום כן נגד בבל כתוב שמה אנטרשה די דאוה דאווה זה זהב זהב יש לו אדמומיות במראה העמוק שלו יש לו אדמומית אומר ותמימה אלו מדי כתוב ברבותינו אמר רבי חיה ברבא הקדוש ברוך הוא אמר המדעים מלכי מדאי תמימים אלא שאני קורס עליהם בגלל עבודה זרה שיש להם ממי אבותיהם אז הוא אומר זה תמימה אומר אשר לא עלה עליה עול זה מלכות יוון שהיו אומרים אין לנו חלקי ישראל אין להם עול בכלל רבי יצחק אבח כותב [כחכוח] בספרו אף המגו ספר על כמה פסוקי תורה אין הרבה פסוקי תורה שם חלק אבל יש לו על הפסוק הזה זאת חוקת התורה אומר אדם שרוצה ללמוד תורה צריך להיות עניו אומר והענווה הזאת לומדים אותה משה רבנו וזה מה שהשם אמר זאת חוקת התורה אשר ציווה השם לאמור ויקחו אליך אליך מה זה אליך איך שאתה זכית לחוקת התורה למה זכית אתה משה רבנו לרוב הענווה שלך ככה מי שרוצה ללמוד תורה צריך להיות עניו וזה בגמרא מביאים בסוף הפרשה שלנו כתוב [כחכוח] ממדבר מתנה אם אדם שם לעצמו מובקר לכל כמו מדבר כבר היה ענווה הקדוש ברוך הוא נותן לו את התורה במתנה או ממתנה נחלי נחלו אל מנחל במות חזום ממתגאה ומבמות הגאי אבל גם זה רבותינו אמרו אם חזר בו כתוב כל גי ינשאומרים אותו בחזרה אז הוא אומר זה רמוז במילים שהפסוק אומר זאת חוקת התורה אשר ציווה השם לאמור אומר המילה ציווה גימטריה ענווה ציווה צדי י זה 104 ו זה וו זה 12 12+ 104 116 >> וה ה וי 15 15+ 116 131 כמגן ענווה הוא אומר זאות חוקת התורה אשר ציווה ציווה גימטריה ענווה ויקחו אליך כמו שאתה משה רבנו עניו מכל האדם אשר על פני אדמה פרה אדומה אומר מה מה זה פרה אדומה? אומר פרה, האות ה מתחלפת באות עותיות גרוניות אפשר להחליף. אז הוא אומר, יוצא שפרה נקפת עפר. אדומה כתוב בתורה בלי ו' זה אדמה. הוא אומר תהיה כמו עפר אדמה, תהיה הכי נמוך שיש. יש רבי יצחק, רבי עקיבא אבו חצר חסרב כותב שזה מה שצריך לכוון בתפילה ואלוקי נצור. ונפשי כעפר לכל תהיה. אומר בנפשי כעפר אדם צריך להתפלל שהנפש הבאמית שלו היא תהיה כמו עפר ואם ככה לכל תהיה הוא יהיה מוכן לקבל כל דבר לקבל את התורה כי זה מה שהנשמה רוצה לקבל רק הגוף מונע את זה ממנה אז הוא אומר וזה מה שהפסוק ממשיך ואומר פרה אדומה תמימה תמימה אותיות הממית הרי כתוב זה הפסוק שאנחנו עכשיו בהם נלמוד זאת התורה אדם כי ימות באוהל אין התורה נקנת אלא במי שמאמיד את עצמו עליה זה תמימה. תמימה אותיות הממית. גם האורחים הקדוש בהמשך הפרשה הוא ממדבר מתנה. ממתנה נחלי הוא כותב מי שעושה עצמו כמו מדבר. גם בפרשת דברים הארוחים הקדוש כותב אלה הדברים אשר דיבר משה לכל ישראל. למה הרוחים הקדוש מסביר בו ככה? כי הורחים הקדוש לומר הוא שואל שאלה שמה אומר למה עם ישראל לא אמר שירה על המןים ורק אמר שירה על המים? מה קרה שנזכרו להגיד שירה על המים? אומר האור החיים הקדוש, הם לא אמרו שירה גם על המים, הם אמרו שירה על התורה אומר, ולא יקשה, למה לא אמרו שירה על התורה? כי זה השירה על התורה. אחר כך הוא מסביר גם למה אמרו דווקא פה. צריך זה עוד שאלה למה אמרו דווקא פה אבל זה שירה על התורה. לכן הרב חידה מסביר אומר אז ישיר ישראל את השירה הזאת נכון על באר ענו לה את השירה הזאת ראשי תיבות אור החיים הקדוש גם הזאת ראשי תיבות זוהי תורת אור חיים ברור ששר על התורה של אורחים אבל תראו מה הוא אומר עינו לה עינו אותיות עניו עני >> בתורה כתוב ענב בלי י לא ענבים י הוא אומר צריך שתי תנאים כדי שתקבל את התורה א' תהיה ענב ב לה מה זה לה וכ תבלה רבותינו דרשו לה לשמ אומר תלמד תורה לשמע יש לך שתי תנאים האלה גם עניו וגם לומד תורה לשמע הרב א רבי אליעזר פפו כותב את זה על פסוק אחר והוא כותב פרה אדומה תמימה התורה צריכה להיות תמימה אשר אין במום אשר לא עלה עליה עוד אומר מזה לומדים שלא תהיה תורה בשביל איזה עניין לא עלה עליה עוד אבל הוא לומד ככה בפשטות שאיינו לה זה הכוונה עניב ולה זה צריך שיהיה לשמע מי שהוא עניב הוא גם כותב בפני דוד שלו פרשת בעלותך על הפסוק והאיש משה ענב מאוד אומר אם תכתוב עניו עם י זהגמטריה 136 136 גימטריה הכל הוא אומר כי האדם שמתפלל והוא עניו התפילה שלו מתקבלת הוא כותב את זה במקום אחר בספרו חומת הנך בפרשת שד ויצא כתוב והנה השם ניצב עליו ויאמר ואחר כך כתוב ויקץ יעקב משנתו ויאמר אומר והנה השם ניצב עליו ויאמר השם ניצב עליו ויאמר ראשי תיבות עניו אומר יעקב אבינו היה עניו אומר ולכן יכל להתחבר את התפילה דרבית התפלל בהר המוריה אמר אפשר עברתי מקום שהיו באבותיי ולא התפללתי מיד נתן דעתו למידר והרמוריה בנ העיקר עליו אומר ויקץ יעקב משנתו ויאמר סופי תיבות ציבור ויקץ זה צדיק מי שיעקב זה ב משנתו זה ו ויאמר זה רש אומר תפילה של אדם ענבו כמו ציבור הוא אומר דבר מדהים אומר נוח זכה למה שזכה בגלל הענווה שלו ונח מצא חן בעיני השם המילה מצא גימטריה ענווה מצא גימטריה 131 ענווה 131 והוא מביא בשם ספר ארץ החיים שלא נדע מצרות. אבל אדם שנגזר עליו חס ושלום שבניו ימותו בחייו אם הוא מתחזק במידת הענווה לא ימותו ילדיו בחיהיו. הוא אומר תראה אצל נוח מה כתוב? ונוח מצא חן בעיני השם מצה זה ענווה מיד מתחילה התורה פרשת נוח >> אלה תולדות נוח התולדות של האדם התקיימו ככה >> בחילה איך ענב זה 131 זה 13 >> ענווה אמרתי ענווה >> אמרתי גם עניו עם י 136 זה חשבון אחר >> שתה דברים שונים >> אבל מי אמר לך שהוא שכל למות שאתה אומר >> הוא אומר יותר מזה אומר שהמילה עניו כשאתה פותח אותה עין זה נהיה 130 ונ6 106 130 זה יוצא 200 >> 236 לאט לאט אל תרוצו ועניו זה וו12 12+ 236 245 אדם צריך להיות עליו בכל רמה חיבריו שעשה גידם ככה הוא מסביר ולא רק זה דוד המלך בתהילים >> כתב 248 >> ראיתי זה 248 12 248 את זה כל השבוע זר איתו >> כל השבוע לא עשיתי את זה אבל אני מכיר קצת את החשבונות לאזה >> אה >> הרב חידה כותב את זה בספרו חומת הנך בסוף פרשת בראשית אם אני לא טועה זה אות כאפילו אני אוהב ספרי החידת אני משתדל לזכור מה גם אתה בן שחי וגם את אחי >> אני אוהב את כולם יש להם פנינים בספרים שלהם זה צריך לדעת כן זה סוף בראשית אני חושב אות ככה הוא כותב >> כבוד הרב דיברת שיצחק הוא אדום נכון אבל גם עשו הוא החדר של התורה שהוא אדום באדום פעמיים אדום ודווקא ממנוצבע >> לכן אמרתי שלקחו פה את האדום מהצד של הדינים האדמומיות אצל עשיו לקחו את זה אדום שנעבירות כמו הם יהיו חטאיכם כשנים קשה להגיע בינו כן יש בחינות לדברים מסוימים [כחכוח] הוא כותב גם כן שמי שהוא עניו צריך להתחזק במידת הענוב אומר מי שהוא עניו השכינה הולכת לפניו ואז הוא מקיים אחרי השם אלוקיכם תלכו כי השכינה מלווה אותו ולכן הוא מסביר שגם מישהו עניב נושא עוון ועובר על פשע למה אלו את רבי עקיבא רבי עקיבא התפלל בנענה כי היה מעביר על מידותיו הוא אומר נושא עוון ועובד בר ראשי תיבות עניו עוון עניב אותו דבר ככה הוא מסביר הוא מסביר באריכות דברים על זה זה מה שכותב פה גם כן רבי יצחק הבו חצר שאמרתי לכם שאדם צריך להיות עליו אומר את זה משה רבנו וזה מה ש וזה מה שכותב גם האור החיים הקדוש כמו שאמרתי לכם שהם דיברו פה על התורה הוא כותב פירוש מה שזכונו חליה לא זכו אלא לצד שהיו מחשיבין עצמן כמדבר וכמו שפירשנו בפסוק ויחנו במדבר שהתורה אינה נקנת אלא באמצעות הענווה והשפלות. שאדם יש לו ענווה מוכן לקבל מכל אחד. כי אני אגיד לכם למה. כי אדם שהוא ענב אז יש שלום מסביבו. איפה שיש שלום יש שכינה. הוא רומז את זה בעוד פסוק. עכשיו אני נזכר. אומרים כל יום השם עוז לעמו יתן השם ברך את עמו בשלום. עוז לעמו יתן השם יברך את ראשי תיבות גימטריה ענווה. עוז לעמו זה ע ול כמה זה? >> [שיעול][כחכוח] >> יתן השם יברך זה 30 י י י כמה זה ביחד 130 את זה א' א ועו 130 131 כך כותב הרב חידה שמה בחורבת אומר האור החיים הקדוש כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל יתמ שבעת קשה יש פה כפל לשון אם הבת טמא מיגרם ממנו אשר באוהל כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל היה צריך להגיד כל הבא אל האוהל ברור כל אשר באוהל טמא והתבאר על פי מה שאמרו בפסיקתה זוטי זטר זה לשונם כל הבא אל האוהל שבא מקצתו עד כאן תוכפיזה כלומר כל אשר באוהל כולו בא אוהל אז ברוך שהוא טמא החידוש הוא שכל הבא אין אל האוהל אפילו בא מקצתו הכניס ידו הכניס ראשו הכניס חלק ממנו גם נהיה טמא אומר האור החיים הקדוש ופי זה אם לא היה אומר הכתוב אלא כל הבא הייתי אומר שכל הבא אל האוהל זה הכוונה הבא כולו הבא מקצתו מנין לא הייתי יודע ממה שאמר כל אשר באוהל הרי כולו אמור אה מה אני מקיים כל הבא מקצתו זה צד אחד באורחים הקדוש תכף הוא יגיד שזה כמו דרך לא זו אף זו עוד שם בפסיקת זה לשונם זה חידוש דבר אחר כל הבא לעשות קרקעו של בית כמוהו עד התהום אנחנו יודעים שטומה בוקעת ועולה לא בוקעת ויורדת אבל פה בפסיקטא מה כתוב שהטומאה יורדת אם יש בבית הזה פתח פתחים לכיוון מטה אם לא יהיה פותח טפח יהיה מקום שחוצץ בפני הטומ אז הטומ גם כן יורדת עד התהום. הנה תראו מה כתוב. לעשות קרקעו של בית כמוהו עד התהום. אז יש פה כלומר שתי פירושים באור החיים הקדוש. למה כפ בשם הפסיקתא כל הבא אל האוהל וכל אשר באוהל. או ללמד את הבא מקצתו שנטומה או ללמד שהטומאה יורדת ו וגם למטה היא מטמה. נראה אומר האור החיים הקדוש שהוכרחו לדרשה זו. כי לסברה הראשונה שדרשו שכל הבא אל האוהל זה הכוונה על מקצתו היה לו לומר הכתוב כל אשר באוהל וכל הבא אל האוהל כי תתחיל בהמה שנמצא באוהל כל אשר באוהל ואחר כך תגיד כל הבא אל האוהל ויהיה הכתוב מתפרש בדרך לא זו אף זו אבל ממה שהקדים כל הבא מה שמעון שיש פה איזה דין חדש דין מחודש כי בדינים של כל אשר באוהל וכל הבא אל האוהל שזה רק טומאה בלי טומאה יורדת זה אותו דבר זה רק אתה מחדש לי את זה שיש שזה זה >> מקצת מקצת >> זה מקצתו כולו אומר האור החיים הקדוש אבל ממה שהקדים כל הבא אז היה כאילו צריך להגיד כל אשר באוהל את כולו אחר כך תגיד לי גם אפילו מקצתו ממה שהקדים כל הבא זה יגיד שמאמר כל אשר הוא דין חדש זה דין שלא קשור לטומאה של האדם שבא איזה זה טומאה של הדברים שנמצאים אפילו בבית אבל שלך לא היה נראה שהם נטמעים אלא שבספרי ראיתי שני הדרכים. דרך הראשון תנמה ודרך שני רבי יחי בר יושיע. כלומר זה מחלוקת. וגמר אומר תנמה שמטעם שהוצרח כתוב לומר כל אשר באוהל. הגם שאמר כל הבא שהוא בא מקצתו משום שאין עונשין מן הדין. קיימן שאפילו דינים שאנחנו לומדים אותם בקל וחומר. זה נקרא דין. תיו לבוא מן הדין יונידון. נכון שאתה לומד ממשהו קל וחומר זה נקרא דין. אומר אין עונשים מן הדין גם אם אתה לומד את הדין מכל וחומר אתה לא תקבל לא ישימו שמה עונש אלא אם כן אני חושב שיש הבדל בין עונש ב מידי אדם לבידי שמיים אולי עוד מעט או אבל באופן כללי אין רוצים מן הדין אז אומר האור החיים הקדוש אז לכן היה צריך לכתוב את שתיהם להגיד לך כל הבא אל האוהל שזה מקצת וגם כל אשר באוהל כי לכאורה אם כל הבא אל האוהל טמא כל אשר באוהל ודאי אבל לא היית יכול לתת לו עונש כלומר לטמא אותו לעשות בלי שיהיה כתוב מפורש וקשה לי אומר הרחים הקדוש הלאו מה שאנו אומרים אין עונשין מן הדין הוא על עונש מיטה של בית דין של מטה וכאן לו יהיה שנטמא ונכנס למשכן טמא אחר כך זאת אומרת הטומה הזאתי השפיעה שכשהוא נכנס לעונש שלו שהוא נכנס למקום טמא אז הוא חייב מיטה בתי שמיים אומר מיתתו בידי שמיים ועוד לבד מזה כשנזכיל על דבר נראה כי מה שלפנינו אינו נקרא עונש מן הדין למה כי עד שהוא נכנס כולו מה הוא נכנס מקצתו הרי הוא לא לא איך יכנס מכה אחת גם מכה אחת מה שהוא נכנס קודם אדם נכנס פוסע נכון אפילו אם הכניסו אותו דחפו אותו מה שהוא כן נכנס קודם זה אי אפשר מכה אחת אומר הרוחים הקדוש נקרא עונשין מן הדין כי בכלל הבא כולו יש מקצתו והרי תחייבו על מקצתו כי כל חלק וחלק שבו יקר מקצתו ואין אנו עונשים אותו מן הדין אלא מן הכתוב ואולי שסובר אתן הזה שכל כיוצא בזה נקרא עונשין מן הדין זאת אומרת ש אפילו שהעונש שלו לא בידי אדם אלא בידי שמיים אפילו שיש כאן מקצתו כמו שהוא אמר וכולו ודאי אין שאלה מכל מקום מכיוון שזה יש פה חומרה אז יש פה גם כן שעונשית מן הדין גם מהקל וחומר עדיין אייה אפשר טוב זה רק מנד ככה יסבור המנדה אמר הזה כדי ליישב את ה את הכפל שבפסוק אני קורא ברשותכם פרק כ פסוק א' זה נושא חדש ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמות שם מרים ותיקבר שם אומר האור החיים הקדוש צריך לדעת למה הוא צריך לומר כל העדה ולא הספיק במאמר בני ישראל שמן הסתם הם כל העדה. אכן לפי מה שקדם לנו מדבריהם כי כשישראל הם במדרגת ישרים וצדיקים נקראים בני ישראל וכשאינם בגדר הנאות נקראים עם כימרו עד אנהצוני העם הזה והרבה כיוצא בזה הבן איש חי כותב בפרשת שמיני כתוב אצל אהרון וירד מעשות החטאת נכון וישא ידו אל העם ויבריכם כתוב שמה ידו בלי יה כאילו לא ידיו קוראים את זה ידיו אבל בכתיב זה ידו הוא אומר ידו זה אותיות י הוא אומר וישא ידו אל העם הוא רצה לקחת את הי להצמיד אותה למילה עם שזה יהיה עמי כי כשאתה קורא לעם ישראל עם זה מצב לא טוב הנה כמו שהוא אמר פה עדנה צוני העם הזה ואיפה שאתה אומר עמי ושמתי פעדות בין עמי ובין עמך אה ואיך כתוב שמה אה אה א עודך מסתולל בעמי איפה שזה עמי זה שעם ישראל בדרגה טובה אומר האורחים הקדוש והרבה פעמים קראים מה כתוב עם בני ישראל כאן זה מתייחס בני ישראל מול עם זה גם יש הרי בפרשת בשלח כתוב בשלח פרעה את העם יש כמה פירושים באורחים הקדוש אבל בפשט הפשוט של הפסוק את העם זה עם ישראל ומיד כתוב שמה והחמושים עלו בני ישראל פסוק פעם קורא להם ככה פעם פעם קורא להם ככה אומר האור החיים הקדוש הגם שימצאו בהם הרבה אשר אינם ראויים לגדר זה ככוון הכתוב על רוב הקשרים שרוב עם ישראל בסדר רוב טוב הכל טוב אז שרובם בסדר גם קוראים להם בני ישראל אבל זה לא אומר שכולם בסדר זאת אומרת ככה אם כתוב עם הם בבעיות אם כתוב בני ישראל רובם בסדר אז הכל עובר אבל פה הוא אומר כתוב בני ישראל כל העדה אחד היו בסדר זה לא רוב היו בסדר כולם היו בסדר לא רוב אומר הורחיים הקדוש בהמשך אני מקווה שנספיק היום גם אומר למה כתבו את זה אומר בא להגיד אפילו שהם היו כאלה גדולים אבל היו צריכים מים בזכותה של מרים כמה מרים הייתה גדולה לב אבל נראה את זה תכף בפנים >> ראתי הרב קמה ש שמשה רבנו מסכן לם ותרב בתור קהל הקדוש ברוך הוא לדבר איתו בכל העדה משה רבנו אומר משה רבנו אומר אותם בפחוטים הקדוש ברוך הוא מתקן אותו זה עדה עדה עדה שזה יותר חשוב תשים לפסוקים שהקדוש ברוך הוא מדבר זה עדה שמשה רואה אותם זה בתור כה כעזבוצה שהתלצו פה בטעות לא עדה >> יכול להיות אבל תראה דוגמה סתם פסוק של >> גם יעקב זה נמוך כמו א >> זה עוד בחינה אבל פה אין יעקבת סתם בחינת הפרשה כתוב דבר אל בני ישראל זה הקדוש ברוך הוא אומר זה לא מש >> כן אבל ש מסתכל שרד ברוך הוא מדבר ברגע עדה לעדה שבש מדבר זה כעל >> רק פה זה עדה רק פס אתה תגיד את >> אומר האור חיים הקדוש וכאן נוודיע כתוב כי כל העדה ישנם בגדר זה שיקרו בני ישראל והוא מה אמר ויבואו בני ישראל כל העדה פירוש כולן נקראים בשם ישראל בגדר ישרים וצדיקים וזה מכוון לדברי רבותינו זל שעברו וזה לשונם כל העדה עדה שלמה >> והם זל נראה שדרשו תיבת כל העדה עצמה מה שתגיד השלמות והקיום? האורחים הקדוש למד מהיתור של המילה ו70 פנים לתורה והכוונה בהודעה זו היא לשלוש סיבות האחת לפי שהוא אומר בסמוך מעשה ממריבה ואמרו ז"ל שנענש משה על ידם שאמר להם שמעון האמורים לזה הקדים להודיעך כי כל העדה היו צדיקים וזו הייתה סיבה שנענש משה שקראמור היה אור חיים בהמשך כותב כמה פירושים מה היה החטא מה היה החטא שלו? לא >> הוא מביא 10ה פירושים אבל הוא חולק עליהם. הוא יש לו פירוש משלו ואחד הפירושים זה >> אחרון >> ש שמהורים וזה היה הסיבה שנאנש משה רבנו כי התורה מעידה פה עליהם שהם כולם היו בדרגה הגבוהה ביותר. שנית זה מה שאמרתי לכם קודם להגדיל מעלת מרים עליה השלום שהגם שכל העדה היו צדיקים לא עמד זכותם להעמיד להם באר המים שהיה בזכות מרים רבי אליהו הכהן מזמיר כותב בספרו של חסד הקדוש ברוך הוא לא אמר למרים שהיא לא תיכנס לארץ העם לא הכניס אותה לארץ ותמות שם מרים >> תיקבר שם אומר הם לא הכניסו אומר אם הם היו מכניסים אותה לארץ אז עדיין היו מתי הייתה הולכת איתה גם בתור העצמות שלה בתור גופה שלה אומר היו זוכרים שהיה ממשיך הבאר מים חיים שלה לנבוע ולתת להם >> איך העם קבע שלו לא יצאו >> לא יודע אבל לא כתוב בתורה >> תקבר שם >> לא כתוב בתורה שהקדוש ברוך הוא אמר שהיא לא תיכנס לארב יש שמסבירים שהם עשו בדעתם לא רצו שאחים שלה לא נכנסים והיא נכנסתן כן וחשבו שאולי אחים שלה יכנסו אז אחים שלה גם יקחו אותה היה להם כל מיני חשבונות >> מה מה לפני חשבון שתקב שמה שמשיכים יכנסו זה >> קודם כל משה רבנו היה לו כבר איזה איזה מי אמר לך שלא ידו הקדוש ברוך הוא אמר לו אתה תראה תראה ומה היה תגיד לי בפרשת בעלותך שהתנבו שמשה היה דברים שידעו ברור שידעו דברים לא יודע בדיוק מה ידעו אני לא בדור הזה הייתי אבל >> ידעו דברים ברור שידעו בא להם בקבלה דברים חשבונות היה להם >> מה הסיבה שלו הכניס אותה לארץ זה מה שהוא אמר אני לא יודע אמרתי לו שראיתי שמסבירים שיכול להיות בגלל אחים שלה לא רצו שהיא תיכנס ואחים שלה לא יכנסו הזמן של >> אני שזה ככה >> אומר האור החיים הקדוש שלישית על פי דבריהם זל שאמרו שישראל לא הלכו לגמול חסד עם מרים וכשנקלו על משה ועל אהרון חשב אהרון שבאו לגמול חסד עם מרים והם לא באו אלא לרבע עם האם כאמרו בדבריזל מעתה יש מקום לחשוד בישראל שלא היו אז באותו מצב כשרים וזה לךות שלו גם חסד עם הנביאה לזה קדם והודיעך כי כל העדה צדיקה אשר בשם ישראל התקנו אה ולמה לא באמת למה באמת לא באו לגמול לחסד וטעם שלא גמלו חסד עם מרים אמר כתוב בסמוך ותם אותם מרים ותיקבר שם ואמרו בגמרא וזה לשונם [כחכוח] ותמות סמוך למיטה קבורה רבותינו כבר אמרו רשים הביא פה שישמיחו מיטת מרים לפרשת פרה כמו שהקורבנות נות מכפרים גם מיתת הצדיקים מכפרת פרה אדומה לא צריכה להיות כתובה בפרשה שלנו לכאורה אם היא כתובה אז היא צריכה להיות כתובה אבל לכאורה לא פה הרי מקודם דיברנו כבר נתנו להם את זה במרא אז יש בראשונים כמה תירוצים החזקוני כותב ש הקדוש ברוך הוא אמר ל אמר למשה רבנו פרשת סח לך שכולם ימודו במדבר אז עכשיו כולם הם כבר בדרך למות. שאלה רק מתי. ולכן היה פה כמה מגפות אצל קורח, פרשה הבאה, בלק, היה פה כבר כמה פעמים. אז כיוון שהיה פה מיטה ונטמאו אנשים לכן הביאו להם את דין פרה אדומה שהם ידעו שהם צריכים להתאר. ישנם שכותבים שבן עזרא כותב שכיוון [נחירות בוז] שקורח ירר על הכהונה אז עכשיו רצו להגיד לך שמצוות פרה אדומה שייכת רק בכהנים רצו דווקא להגיד מצווה שקשורה היא לא קשורה תמיד לכהן הגדול בדווקא דווקא פה היא קשורה לסגן אבל היא קשורה לסגן רק בפרה הראשונה שעשה משה רבנוכל >> שאר הפרות האור החיים מביא רמבם כתוב ונתתם אותה ל אלעזר הכהן למה לא כתוב ונתתם את הפרה הרי כתוב ושרף את הפרה. שמה הרבה פעמים את הפרה. למה אותה? הוא אומר אותה בסגן אבל אחרות יהיו אחריה לא צריכות סגן. או כהן או גדול או סגן. זה לא משנה. יש ברבותינו שאומרים שקורח מה ראה קורח לשתות זו? אינו טעו? מה? ראה דין פרה אדומה. אמר פרה אדומה רק משה רבנו יודע את הסוד. למה רק יודע את הסוד? רק כי כל העדה הקדושים. אז גם אני צריך לדעת את הסוד. זה הייתה תענותו של קורח. כך מביא הרב חידה בשם איזה מדרש קדום. הרי קורח שבא עם התכלת ובא עם הספר תורה, עם הבית מלא ספרי תורה ועם טלית של תכלת, בית כוונתו. הוא טוען בית שכולו ספרי תורה לא צריך ובית שכול וטלית שכולה תכלת לא צריכחות תכלת. בעצם הוא רוצה להגיד דבר כזה. כמו שבית מלא ספרי תורה לא צריך מזוזה וטלית שכולתכלת לא צריכה חוט. גם העדה שכולה קדושים לא צריכה מנהיג אני לא צריך אותך מה אני צריך אותך זה הייתה טענתו של כוח ככה מסבירים את הדברים האלה טוב פלא בהתפרה הרב שהשורה והשוכט והזורק נתמעים בשביל תאר אחד איך אתם מתשלושה ודים בשביל תאר אחד זה לא משתלם עסקית >> חלק מהחוק שדיברנו בתשבט אחד שתר אותו >> לא אחד מתערים איתו אלפים מה >> בטעם הזה מתערים אלפים לא אחד זה במקרה זה אתה מדבר באמת >> אם היה אחת דוגמה מה שנה החלטת שהיו אלפים כן >> כן אבל תחשוב מה אתה חושב שכל פעם זה קרה ככה הרי היה להם צנצנת אז לא כל פעם שוחטים שורפים עושים היה כולה תשע תשע פרות אדומות היה העשירית שיבוא משיח המשנה אומרת בפרה נראה לי פרק ג' משנה ה היה אחד ישמעאל בן פבי עשה אחד שמעון הצדיק העזר סופר עשה אחד משה היו יוחנן כהן גדול עשה שתיים כם עושים שמה חשבון כמה העשירית יש מסבירים ויקחו אליך לעתיד לבוא גם זה את הפרה האדומה שיש משה רבנו שמו בכל פרות אדומות שבכל מקום ומקום הרב חידה כותב באחד מהספרים שלו ש אליהו הנביא הביא אפר פרה אדומה לרבנו הארי בתיאל את רבנו הארי הוא אומר אי אפשר שבן אדם יגיע לדרגות שהגיע רבנו הארי הוא אומר ואפילו שלא ראיתי את זה בשום ספר ולא לא ראיתי רמז מזה אבל ליבי ככה אומר לי קח ות מרן העידן לא זוכר באין זוכר או קראתי את זה באחד השיעורים השבוע בפנים אבל לא זוכר בדיוק איפה זה כי זה באותו ספר אז שיש כמה ספרים באותו ספר אני קצת למה הוא זה על כל התנאים למה הוא לא זה על כל התנאים והמורים שיו >> אז קודם כל בגמרא כתוב שהיו בגליל אוכלים חולין בטהרה והם מוכיחים מזה רבותינו שבזמן האמוראים עדיין היה פרה אדומה היה עוד דורות שהיה ברור כן יש על זה חשבונות שלמים קדימות מה >> במדבר קדמות >> מדבר קדמות אין זוכר ודבש לפי אצלי זה באותו ספר וזה אותו צורה הכל אני קצת מערבב טוב העיקר זה כתוב שמה תפתחו תנו אומר האורחים הקדוש וטעם שלא גמלו חסד אמר הכתוב בסמוך ותמות שם מרים ותיקבר שם ואמרו בגמרא וזה ראשונה ותמות סמוך למיטה קבורה עד כאן ולטעם זה לא הרגישו לבוא לגמול חסד ובמשך זמן מועד עד שידעו קפץ עליהם רוגזו של זמה והוא מה שאמר כתוב סמוך למאמר ותיקבר שם ולא היה מים לעדה לשתות וישב העם בקדש בלה להודיענו שנתעקבו שם ימים רבים כאומרוב ותשבו בקדש ימים רבים פירוש בישם לשון עקבה לשבת לא תמיד זה לשבת על הכיסא רבותינו אמרו שהוא ישב בהר 40 יום 40 לילה בגמרא במגילה כא שמה רבותינו אומרים אין ישיבה זה לשון העקבה ישבו בקדש שמים רבים זה כמו שהוא מביא פה זה הכוונה ש >> התעקבו שמה בטמות שם צריך לדעת טעם אומרו שם למה לא אמר בטמות רבותינו זל אמרו דרשו שלא עקבוע סמוך למיטה קברו אותה ודרשה זו נשמת מאומרוב ותיקבר שם אז למה כתוב הטמות שם ונראה אני פשוט לא רוצה להפסיק באמצע פסוק אז תכף נסיים ונראה כי לצד שהזכיר מיטה חש על כבוד הצדקת לא אומרים על צדיק מת. כך שואל אור החיים גם בפרשת חיי שרה. ותמוצרה בקריית ארבעי חברון. שם הוא שואל אותו דבר איך אתה אומר שם מיטה על צדיקים? הרי צדיקים במיתתם אומרת בברכות קורים חיים. >> אומר האור החיים הקדוש ונראה כי לצד שהזכיר מיטה ותמות חש על כבוד הצדקת. שהרי אמרו צדקים במיתתם כמון חיים. לזה דקדק לומר שם. פירוש שמו שמתה ולא נשארה ביניהם אבל במקום אחר ישנה בין הצדיקים כי הצדיקים דומים לפני הקדוש ברוך הוא למרגליות המונחים בארגז ארגז זה העולם הזה ופה יש מרגליות [נחירות בוז] כשהוא חפץ בה אחת מהם הוא מוציאה מהארגז וקובעה בתכשיט אחד מתכשיטה רבי >> ד >> רבותינו זל דרשוב תם עוד שם לגזירה שווה משה רבנו רבנו מת במיטת נשיקה ואהרון הכהן כתוב על פי השם רש"י גם כותב את זה נראה לי רש"י כותב על פי השם >> כן ומפני מה לא נאמר בעל פי שלותך כבוד שלמעלה כן אומר האור החיים הקדוש לומר שגם אם מתה בנשיקה ו70 פנים לתורה טוב חזקים וברוכים שהדברי תורה שאמרנו יהיה לעילוי נשמת מאיר בן רוזה שהיום קפידת שנתו רוח אדוני תנבנו עדן ברוך אדוני לעולם אמן ואמן >> [מוזיקה]