הצורך ליצור מושגים מקבילים | הרב דני מילר | כוזרי | תשפ''ז [35]

צדיק זה מדבר כאן על יסוד מאוד א זה נכון שהפתיחה לפס זה השלב הבא בואו נתחיל קודם עם משפט פתיחה זה השלב ה נוסף בבירור חטא העגל הוא מקביל מלך אחורנית למה שענהנו בהתחלה שזו בעצם עיקר התשובה בפסקת צג המילים שלוח שהגדילו אליהם לגדולתם מסביר כאן הגדול מחטיוב ספורים הוא הסביר קודם פסקת צדיקה בר יותר גדולת העם סופרים זה לא פוגע בגדולה אדרבה עסק בזה בהרחבה אבל הוא פתח בזה שחטא שגדולה מגדולתם בעברית שלנו פירושו של דבר שכאילו בהפוך על הפוך אלמתן תורה לא היה חלק

א תעשי שרכישת המעלה על ידי עם ישראל יכול להיות ש לא יוגים לזה חטא הני אומר את זה בצורה מאוד זעירה כי אני לא רוצה לצורך רח בחטא הזה זה לא ככה אבל זה פונקציה אחרת זה פונקציה של תהליך שהם עברו מקודם לכן כן כאן תורה יצרה בעולם בעם ישראל איזשהו שאיפה א למשהו ברור יותר מוצע קבוע אצלהם שאנחנו נראה את זה כאן עכשיו ולכן כשהוא מביא כאן בפסקה התחלנו את זה מעט פסקת צז אמר החבר כי האומות כולם בזמן ההוא היו עובדות צורות ואילו וכולי

עד האילו האמות כולם היו זנו עבדות צורות זה מעורר בנו איזשהי מחשבה שזה זה מעין הדברים הם חוסים לרמב"ם אני אומר זה כתוב ברמב"ם לא אומר שלא היו חוסים לרמב"ם כי גם ברמבם צריך להבין אותו קצת אחרת אבל הדברים הידועים שהקורבנות באו בגלל ה קבע האנושי בזמן הזה להקריב קורבנות לאלילים אז התורה ביסתה את זה לכיוון הנכון יותר החיובי יותר כב דברים ידועים רנבן מביא אותו מביא מקשה עליו קופה של שאלות וכמובן שאתם רואים שיש הרבה שאלות לראשונים כנראה צריך להתעמק יותר ברמבם וברמבן ובמחלוקתם זה

לא הנושא כאן עכשיו יחס לו הקורבנות במשנת הרמבם בכל זאת הרמבם רק נערה הרע אחד מדבר על חידוש הקורבנות לעתיד לבוא כן אם זה רק בא כקונטרה ליצר עבודה זרה מי אמר שלעתיד לבוא היא יצר עבודה זרה תגידו ישנם מדרשים שקורבנות לא התחדשו אולי אבל הרמבם לא כותב ככה הרב כותב שמלך המשיח חדש את הקורבנות אז הכוונה לשלב מתקדם אולי כל הדברים האלה תיאורים העברה שיטתית סיסטמטית יותר אבל בגדול אני לא סוג בקורבנות הדימיון שלנו החפיפה נראה שכאן הוא אומר אותם דברים כיוון שהתאגדו לעבוד עבודה

זרה בוא נדון אותם לכף זכות אבל הוא לא אומר את זה הוא עושה כאן פלפול שלם אחר כך כי אומות היו ואילו היה פילוסופים הוא מכניס כאן את הפילוסופים בעבודה זרה אז התשובה אנחנו התחלנו את הדברים אני אנסה לתמצט את הדברים משום שדברים שלא נרקשים בילים שקיימים אצל האדם דרך קבע קשה להם לקנות אחיזה קבועה בנפש האדם בתודעה האנושית כן נוח לנו יותר אני הבאתי זה כדוגמה אני חושב פעם שברה שדיברנו זה היה לפני זמן לא מעט ימי תשובה או אפילו לפני זה ראש השנה כבר

לא זוכר נוח לנו מאוד כשאנחנו כשהרן מביא דרך משל במסכת ראש השונה כן שהתשרי זה מוזניים ואנחנו רואים מול עינינו שהקדוש ברוך הוא סופר את המצוות שוקל כנגד דבר כנגד דבר אבל זה לא בדיוק א ככה כן הרמבם אומר יש הלכות תשובה כאן אז נפתח אותו אם כבר הרמבם מתחילת הלכות תשובה כן פותח באמירה הידועה הזו מעין דברי הרם דברי הרן שאמרתי ואומר כאן פרק ג' דומן שנייה אחת כם כל אדם מבני אדם לו זכויות ועוונות מי שזכויותיו פרק ג' יתרות על עוונותיו צדיק מי שעוונותיו

יתרות על זכותיו רשע מחצה למחצע בינוני וכן המדינה חשבון ולכן אדם שעבונות טוב מרובים מת וכולי ממשיך וכן מדינה וכן העולם מסיים הרמב"ם ואומר שכל זה אינו לפי מניין הזכויות והעוונות לפי גודלם יש זכות שכנגד כמה עוונות יש עוון שהוא כנגד כמה זכויות נו אין שוק בדעתו של אל דעות הוא יודע חוכים הזכויות כנגד העוונות נו אז אם זה כל כך הזאת במה שקראתי עכשיו כל כך טריביאלית ויסודית שאין לנו כל יכולת לעשות לחשבון של השקלול הסופי ושל החישוב הסופי והמשכן הסופי אז בשביל מה הפתיחה

הזאת של הלכה א'ב ברמבם הרמבם מצנו צור מאוד גרפי יש כביכול מין מאזן כמו מאזן של רואה חשבון להבדיל פלוס מינוס אתה רושם זכויות רושם עוונות עושה כל אחת לכאן עושה מאזן ושאתה מגיע לאיזשהו קו מסוים שבו אתה צריך לחרוץ מה מה גורה למאזן הזה אז הקדוש ברוך הוא דן אותו אבל מיד הרמבם אומר לא לא תוי בך במניין נו אז רבי שמע ספר מביא לנו קודם את העניין הזה. הסיבה לכך משום שלנו קשה לתרגם זה מעין דברי הרן שהוא מביא דוגמה למזל של תשרי עם

אוזניים ה מה שפחות מוכר היום בחנויות אבל שוקל דבר כנגד דבר. השכל כולל דברים כשאתה מכניס אותם לאיזשהו מימד מספרי כי הופך להיות שכלי. כמויות של דברים כנגיד כמויות.

בשלב מסוים השכל יכול גם לתרגם איכות לכמות. אבל קשה מאוד לדמיין את המציאות הזאת של לדון את האדם שלא על פי איזשהו פרמטר ברור של מצוות ועבירות שהא נמדדות כי אין אין לנו יכולת לתרגם את זה למילים שלנו מה כוונת הדברים לכן הרמבם מתחיל עם העניין הזה והרמב"ם גם מלמד אותנו אמנם זו מחלוקת לכאורה רמבם ורייו לא ניכנס לזה גם הזכרתי האם אדם יכול לדמיין שהרמב"ם יוצא נגד הריבוד או שהריבד זה יוצא נגד הרמבם שרמב"ם יוצא בצורה טוטלית נגד דגשמה והריבד אומר גדולים וטובים שגו זה

ההסבר הרב מסביר זה לא הגשמה במובן שלנו הציור הגשמה אולי הכוונה היא שאדם מדמיין לעצמו ולא באופן מעשי ואולי אדם כשאדם מדמיין לעצמו בתפילה דיברנו על זה שיש בזה דעות כלומר נוח לאדם שכשהוא אומר כבקרת רואה את זרו בראש השונה אז זה דיברנו היה עשרת ימי תשובה נוח לאדם כבקרת רואה רו מעביר רצונות תחת שיבטוק כן תעביר ותספור ותמנה למה אנחנו מרוגשים מהמילים האלה נגיד פשוט הקדוש ברוך הוא דן לתולמו זה כל כך אבסטרקטי כל כך מופשט וכל כך אמיתי ונכון אבל קבע בנו בתודעה את

הדברים אנחנו צריכים סוג של דיימי סוג של ציור ואנחנו העולם שלנו גם כן מעלה בציורים גם העולם שלנו כולל מביא בהמשך דוגמה אני כבר מכירים את הדברים כל המושג של בית כנסת בית מדרש כן המייחדים מקום לתפילה ממק תפילה לבין מקום יש קדושה לבית כנסת נכון כי מתפללים בו אז יש דינים איך יבנות אותו ומה היחס ואיך להושיב איפה הבמה ואיפה החזן ואיפה ואיפה דינים שלמים שעוסקים בשאלה הזאת בביתו של האדם מי שמתפלל בבית בבית אין דינים לא איפה שהוא יעמוד ולא איפה שישים את הסדר

ולחר כך שהוא נוצת נוטץ את ביתו אם צריך להרחיב את הבית עם איזהשהו מישהו הלכתי גם אם 40 שנה התפל שחית אצלו בחדר כן משום לא הלכי בית כנסת אבל לעומת זאת בית כנסת גם אם הוא שומם ולא מתפללים אסור לגעת כי יש צד מיוחד שאתה מגדיר את הדברים זה בית תפילה קובע ואנחנו צריכים בנפש להגדיר ולאחד דברים ולתת להם צורה מסוימת שכלית אז יותר קל הרבה לעסוק בדברים מאשר להשאיר את הכל במובן המופשט באופן טוטלי ואז זה לא קונה אחיזה נפשית כל הדברים האלה בגדול

זה מה שדיברנו בדעת אלוקים על הציורים בגיל קטן שהולכים ונחוצים לנפש האדם כלומר גם אדם בגיל מבוגר לא משתחל מהעולמו הילדותי סליחה אלפר הוא משחל אותו ולא מתנתק ממנו גדולה להתנתק זה לא הנושא שלנו כאן עכשיו עכשיו הוא אומר גם כאן אותו דבר וכשהוא מביא את האומות כולם עובדות צורות זה לא כדי להסביר למה נתנו בחטא העגל הוא אומר הרי האומות כולם היו עובדים צורות בוא נאמר לא יצויר זה עיקר העניין אם לא היו לא יצויר אילו הפילוסופים בזמן העבודה זרה מביאים מופת הכוונה היא צז

דבר ברור לא נס לא מועיפת מופת כן על הייחוד היינו על האלוקות חשיבה מנותואיסטית זה מהפכה אין הגשבה כל אלוקים נו אז גמרנו את העניין ומחזירים עובדה עבודה זרה בתשובה זהו נופ דבר ברור מוצק על האיחוד. זה לא היה מסתיים בזה. לא היו עומדים הפילוסופים מבלי צורה שמכוונים אליה ואומרים להמון להמונם.

דיבר מקודם האומות בזמן להמון כי הצורה הזאת תדבק בעניין האלוהי וכי מיוחד בדבר מופלנוכי. יוצרים ציור, יוצרים תמונה, יוצאים המחשה, סוג של אפליקציה במובן המקורי של המילה הזו. משום שאם אותו עובד עבודה זרה, אני הבאתי דוגמה לדבר, אני חושב שהזכרתי פעם שעברה. העניין של ברכה על נס שאדם מברך דווקא כשהוא מגיע למקום שנעשה בו נס אדם חש בת חי סליחה בתחושת הודעה לנס הגדול שנעשה לו אבל הוא לא מברך כל הזמן רק שמגיע לאותו מקום הרב מדבר על זה בעולת רייה ממתי קושרים ברכה למקום התשובה

היא כי כשהנס זה דבר שמאוד מאוד קשה ל לשמר את הרישום שלו בנפש כי הוא דבר לא שכלי ולא טבעי אדם יכול לשחזר לעצמו איך הוא הגיב נכון כשכמעט הייתה תאונה והגיב בצורה שכלית והוא מספר את זה אבל אם היה שם איזה נס קשה לו להגדיר מה היה ולאט לאט הוא מתעלם מזה ואולי זה לא היה כי הציור הולך ונעלם עם הזמן כי זה דבר לא הגיוני ולא מסתבר ואדם מתחיל להתכחש זה תופעה מאוד מוכרת שהחרי שיש ניסים אם לא הם לא מתחזקים אותם ונשכחים ונעלמים

כן כן אה יש עניין לציין על הניסים וזה בחנוכה אמר לה עוסק מזה הרבה לא נעסיק מזה עכשיו ביחס בין הניצחון לבין פח השמן כן מה זה הניצחון מה התגשה של פח השמן הנס בכל אופן אני אומר אבל כשאדם מגיע לאותו מקום שהיה לו נס הוא זוכר את הנס הוא זוכר לא את התוצאות של הנס את המציאות שהוא היה בהותו זמן וראה מין עולם מופת שבנו לו לפי סדרים שכליים והוא צריך להגיע לשמה כן וזה תכונה טבעית וזה בעצם מה שהיה גם כאן מביא את זה

כדוגמה כן אותם אלה עובדי אלילים לא בלי קל לעם ישראל בלי קל ליציאת מצרים אותם הם הם עובדים אלים גם אם הם היו עוברים תהליך מסוים של פילוסופים שמחברים אותם אל החשיבה השכלית והאנטיאגשמתית הם כן היו מביאים איזשהו סוג של ציור לעניין הזה כדי לקבע את הדברים כן אני מדבר אל אלוקים אחד ברגע שאמרתי את המילה אחד כבר הגדרתי אבל הוא לא אחד הוא לא נספר אבל אני צריך את המילה הזו אני אומר 18 השם אני כן אחד אני אומר את זה כן ואז ממילא אני

אומר אחר כך אחד ואין יחיד כייחודו זה לא ה אחד אז למה זה כן טוב מאמר שני עוסק בתואר הזה אני מדבר על התרים למה צאת לך תואר אחד עוסק בדיוק בנקודה הזאת למה הנפש צריכה להגדיר לי את הדברים ולכן באמת אני אומר מיד אחרי זה ברוך השם כל דח אותו עולם ועוד אז למה בלחש מגיעים לגמרא בפסחים אבל זה לא הנושא של חוץ מיום כיפור כן שפורים בכל אבל זה לא הנושא שלנו עכשיו כאן א ודוגמה היסטורית לדבר זה סוקרטס אני חושב שהוא רומז לזה

כאן או לא שרק נדמה לי שהוא רומז לזה כאן כתוב שסקרטס א מת הרעיל את עצמו התאבד יש אומרים שלא זה ולא זה אתם יודעים למה אמרו >> כי לא אבל יש שם דע כשישקו יש שם גם דעה חדשה שלא היה דבר כזה שנקרא סוקרטס זאת אומרת ציורית של הפלטון בסדר צריך תמיד ככה חדש חידושים אם לא לומדים מבית מדרש חדשים בעולם אחר בכל אופן בכל אופן נניח את זה זה לא התחום שלו מה נפקמיל לא תים שהפלטון יצר אותו בשביל הדיאלוגים אבל נניח את זה

א בכל אופן הוא אחרי שהוא שקו אותו התאבד לא משנה היה מה שהיה הוא אמר למי שהיה לידו שיקריבו קורבן לאל החיים כן הוא שיצא כל הזמן נגד האלים הייתה שהוא רצה לומר כאן כדי שהמציאות שהייתה כאן תישמר אתה צריך איזשהו אקט אנטי פילוסופי אנטיגשמי כן וזה זה ממנה שאנחנו עושים לעצמנו זה מה שהוא מביא בהמשך כך כן עכשיו למה על מה אין אפקמינה מכל זה נמשיך הלאה אומרים להמונם כי הצורה הזאת בק בעניין אלוהי מכי מיוחד בדבר מופלא נוכרי ומהם מי שאפילו מסוגל ליס עושה

לאלוהים לא רק נדבק בה ובדיוק מה לדבר שגם אצלנו אנחנו עושים היום במקומות מכובדים אצלנו מכובדות עד שאנו מתברכים בהם הפרה בבניהם קדושה ומהם יש יחסות רוחניות כוכב לכוכבים לא משנה אבל במצב הזה שכל אחד צריך לצייר משהו לא היו מסכימים המון על תורה אחת היה בצורה מורגת שמכוונים אלי כיוון שהם לא מסכימים על דבר אחד צריך זה להרגיש את הצורה הזאת צריך צורה למלא הצורה זה מלא מחשבות לגבי שלמות האירוע הזאת מעמד הרסינה את זה מיד כן ואדם עומד מול א מראה לא שכלי וכל

אחד קלט את זה אחרת כשיש איזה צורה פחות או יותר כולם עוסקים באותו דבר כן צורה מורגשת עכשיו הוא חוזר לאלינו ראינו את המשל ל מעמד מעמתן תורה רכשנו את המעלה מעלה נבואית ממילא היו בני ישראל מצפים למה שיעד אותם משה שמה הם מצפים שמשה הכין אותם לזה לכאורה שהוריד להם עניין מאת האלוהים שראו אותו ויקבילו בלילו הכוונה הדמיה תראו את זה יזרחו בדבר עצמו מה שדיברנו מקודם מהעובד הלילים והפילוסוף צריך להטביע בנפש את עוצמת מעמד אדם אני אביא דוגמה לדבר כן להבדיל אבל זה לא

כל כך להבדיל אדם שקם משנתו אחרי שהוא חלם חלום הוא שוכח את החלום הוא לא יכול לצייר אותו אין לו ציור אתה רואה תתלוי יצוער שיש איזה נקודה אחת שהצטערה אצלו בזמן החלום הוא יזכור גם את החלום אז זה לא קורה כשהוא קם הוא עובר מפזה לפזה זה שלב נפשי אחד לשלב נפשי אחר אבל הוא יציר למשל תיאורטית אם היה דבר כזה שהאדם קם משמותו ויחד עם החלום נתן לו איזה מין צורה חקוקה של חלק מהסיפור מהגרן של הסיפור של החלום היה קל לו להלביש על

זה את החלום עצמו זה לא קיים ואנשים שוכחים חלומות וברוך השם שזה ככה ולא ניכנס לשאלה למה כן אבל אבל על כל פנים גםגם גם גם בעניין הזה היה ברור להם שכדי שמעמד דר סינה יש מציאות פלאית אנחנו כולנו אחרי כל ההכנה שקדמה לזה שעסקנו בהרבה לאל מתנבים שייכים מדרגת נבואת פנים אל פנים שומעים את דבר השם דבר כזה יכול להישכ הופך להיות מן אירוע שספק היה ספק לא היה אז יש דבר מקביל שמתחזק בנו את זה מניען להם את זה אז ודוגמה רגילו לחשיבה המקבילה

הזאת כאשר היו מקבילים עלמודנ ועמוד יש בצתם ממצרים יש מביטים אליו מקבילים ומגדלים אותו משטח ומלכול אלוהים תראו עמוד ענן ועמודש אנחנו יודעים מה תפקידם לא היה מש עמוד הענן ועמודש לפני עם זה מקבל את החיצים וזה מוביל אותם וכן הלאה וכן הלאה אבל היה כאן חוץ מזה היה כאן עוד דבר הם חיו כל הזמן במציאות מופתית הולכים במדבר מתפחות זה מאוחר יותר לא משנה והפרק גם מזמן מסוים חופף למעלתם הנפשית תוך כדי הנהגה ניסית ואחרי ששנות דור תלוי כמה ספו דבר 40 שנה אז הם

לא ידעו את זה כמובן ברגז מסוים הם מוקפים בעמודן בעמוד ענן ועמוד אש עמוד ענן זה דבר פלאי כנל עמוד אש במדבר האש אין לה ממה לבעור וגם היא לא חללת בצורה של ענן ודאי לא להתקדם איתם לא בצורה של עמוד ידעו להתקדם איתם כנל ענן ענן הולך לפניהם כן דברים ברור לנו הם עפופים בחשיבה ניסית שונה מהחשיבה השכלית במילא זה כל המן מגדיר שהם נמצאים בהמשך ליציאת מצרים כבר יצאו אבל זה מקבלים את העובדה שההליכה שלהם ממצרים לארץ ישראל לא סתם פעילות פוליטית כן מין

הוצאת עבדים לחופשי מה שהעולם ראה בזה כן בספר שמות באנגלית נו איך נקרא לדובר גלית יש כאן אחד אקסודוס כן זה לקחו את זה מין אקסודוס אתוניה אקסודוס לקו משמה כן לא הפוך כן זה זה מין יציאת עבדים לחופשי כמו החלום של בארצות הברית שלינפול זה הם העולם רואה את זה ככה שלח את עמים יש מקרי את הביטוי הזה בזמנו שהיה חלק מהמאבק בין ארצות הברית הורידו שם את המילה ויעבדו לי ידות ברית המערצות אבל בכל אופן אמלא עמוד הנם ועמוד האש זה חלילה זה לא

היה אבל חלילה היה לו להתפרש גם אין מעורבות פוליטית של הקדוש ברוך הוא ועם העבדים יצא זה לא זה תהליך של בניית העולם הלא מוקפים בניסים מוקפים בהנהגה אלוקית ולכן זה משמר בנו את זה ועד היום יציאת מצרים חקוקה לנו בזיכרון כל הזמן החיים כל הזמן היה צ יציאת מצרים בגלל האירוע שם ו-40 שנים ששימרו את זה אצלנו ההקבלה הזאת היא הכחית לנפש מוביל אותו דבר וכן היו מקבילים עמוד הענן אשר יורד על משה בדברת אלוקים הם לא רואים את הקדוש ברוך הוא יורד רואים ענן

מבין שמתרחש משהו ו בני ישראל משתחבים לכל אלוהים עכשיו ממל תוצאה מזה נלך לך אשר שמועם דברי עשרת עשרה עשרת כמובן הדברים ועלה משה אל ההר ושאל משה להוריד להם הלוכות כתובים עלפעם על ה שם מה הלוחות ולעשות להם ארון להיות להם דבר נראה שחבלו נגדו זה המקבילה לוחות ארון שבו יהיה הברית לאלוהים והבריאה הריבונית בריאה אלוקית הלוחות הקדוש ברוך הוא ברא אותם זולת נכון דבק באהרון היה שם סביב אהרון ענן וכבוד ומה שנראה בכל אופן היה צריך את הלוחות מילים אחות שמענו ואנחנו רואים ומה

שאנחנו רואים את הלוחות נחקק בנו ואם הייתה שמיעה בלבד בלי ראייה קבועה זה הולך ונמחק חלילה מהתודעה ולכן היה ברור לבני עש שהלוחות שירדו אצלם אחר כך מפגישים אותם עם הכתיבה האלוקית עם הצורה המיוחדת ה של המפגש עם הדברים בכתיבה בראייה דבר שבריאה נחק בזיכרון וגם הם לא רואים את הלוחות רואים לפחות את המקום שבו הלוחות נמצאות ואהרון עצמו יוצר את התעודה הזו ואבא ברור להם שלא ייתכן שאנחנו נמשיך הלאה את משעותינו ממצרים בלי דבר שמעורר בנו כל הזמן את את הדימיון של מעמד של מתן

תורה שלא נאבד את המדרגה ולכן מה זה >> מה לכאורה לא י כל אחד יעשה לעצמו >> או או רגע רגע זה מה שהיה כאן בדיוק בוא בוא בוא נראה את זה מה שהיה כאן רגע זה בדיוק מה שהיה ונשעניים כבר קרא נועם נשואה מצפים לרד את משה בגלל העניין הזה הם פחדו שהם ימצאו מהמקום שבו הם עומדים יודים הם יחזרו עליהם ובאיזה מקום לא יזכר איפה היו קודם לכן ולכן הם לעניינם לא ש תורם ידיעה מבגדיהם שעמדו בהם יום מעמד הר סיני זה אני לא

כבר ברור ל איפה המדרש הזה אבל יש כנראה שנשארו באותם בגדים בסדר נשארו בתכונתם ממתינים למשה המעמד לא נגמר פחדו שהוא יגמר ואם הוא יגמר אולי הוא ישכח ובושש מהם 40 יום 40 יום זה פרק זמן 10 ארבע כפולות אין אדם עומד על דעת רבו או 40 מכל נצבל ועוד מדרשים עכשיו ולכן ברור להם הרי הוא לא לקח צדה ולא נפ לשוב לאמו ואחרי 40 יום הרישום האלוקי הולך ונשחק משהו לא נקלט אצלהם יש כאילו כמו 40 שנות מדבר צריך את ה-40 האלה ואז מה שאתה

הצעת גברהמחשבה רעל קצת המונה הוא גדול והתחילו המון לחלק מחלקות אומרים מצות ומחשבות אז כל אחד ברא לעצמו איזה דמיון אפליקציה הדמיה לי זה מזכיר ככה ולא מזכיר ככה אבל צריך להזכיר שבו זו בעצם הטרגדיה בדברים האלה כי כשאדם מדמה דברים על פי תחושתו הפנימית הוא בעצם מצייר לא את הדבר אלא את המחשבות שלו ילד קטן זה דיברנו על זה לא פעם שנייה נתן רק מילה אחת ילד קטן זה הגיוני כן שהוא מצייר את הבורא כמו ש תעשו תרגיל כזה וילד קטן יצא אתם יודעים בוא

לא נלך לבורא בוא נלך לאברהם אבינו בסדר ילד קטן אוהב לצייר את אברהם אבי יצחק והוא יצי אותו פחות או יותר כמו המלמד שלו של איפה הוא לומד כן איזה עקב איזה כיפה יש לו ואיזה דרגות בצבא יש לו אם יש לו הוא ככה רואה אותו מין אדם מושלם אבל אצל ילדים קטנים זה מצוין כי קצנים הם הם נרכסיסטים, הם רואים את העולם לפי הזווית ריאה שלהם זה טוב מאוד משום שזה מאפשר להם באמת לשמר את זווית הרייה שלהם לאבד אותה כי היא נכונה אבל כשאדם

מתבגר ומתרגם את הדברים למושגים עליונים יותר הוא לא יכול להישאר באותם ציורים אבל לא הוא ידמיין את אברהם את דמות מופתית הוא לא יצי אותו יודע שכשהוא מצייר אותו הוא מצאר איך שהוא רואה את אברהם כן זה גם הערת סוגריים כן אני לא אוהב שכל פעם לפני לג בעומר מביאים תמונה של הרשבי מכירים את זה חי חי ויטלר לא איך זה נקרא לא זוכר לא משנה כן כן לא משנה חי רוט כן או את הציור של הרמבם מה מה זה עוזרה לי כשאני יודע איזה כובע

היה הרמבם וזה הרי לא היה מצלמות בזמן הרמבם בש צריך את זה זה ילדותי אני אבין יותר את ה את מחלוקת הבי ורבא בגמרא אם תמונה של הבי ורבא בגמרא לא מבין >> מה >> של הבורב אומרים זה מבחינת ינך רבותיך אם זה אם זה תמונה אמיתית אם זה תמונה אמיתית כן אני לא מדבר על לא להחזיק תמונות אני מדבר לא לדמיין תמונות כי כי אני מדמיין לעצמי איך הרמבם נראה אם אני הייתי הקדוש ברוך הוא הייתי עושה אותו כזה אז הרמבם מצטנפת אז לא >>

כזה קריטי איך הוא נראה >> בסדר לא אני אני בוא אני לא הולך ושורף את הבתים בגלל זה ולא זה לא לא אגיד שזה הפרוגרס עזבו את זה כן אבל א כן כן מה אתה אומר את תגיד משהו סליחה לא כן אז כן התחלת להגיד משהו אתן כן זה זה מה שלא מציע כן כן כן כן בין הטרמנו את מיתתו בין היתר כן נכון אבל שימו לב עד שיצטחו מהם אנשים וכל אחד דמיין לעצמו מה שוכר חיפשו כתובות יותר אומנותיות אני יודע אנשים בא לאכול את

הגשמה שמה לבקש לבד מורגש לא לגדו עוד פעם בלי שככה שובלות מוצא ממצרים אבל הם היו צריכים דמות ציור שיהיה להם מונח שיהיה סליחה מונח להם להקביל אליו שספרו יספרו נפלאות אלוהם זה לא כך לא מובן היסטורית כאשר עשו הפלישתים בארון וכאשר אנחנו עושים הנה לדוגמה בשמיים ובכל דבר שאנו יודעים שתנועתו אמנם היא בחפץ ים בלי מקרה ולא רצון אדם ולא טבע נו, אנחנו גם בעצמנו יוצרים לעצמנו איזשהו מין הדמיה מסוימת, חייבים את זה.

זה שאומרים שהקדוש ברוך הוא יושב בשמיים, אבל עוד פעם אנחנו לא מציירים אותו, נותנים לו כתובת. וזה הרבה יותר קל להגיד לילד, ילד אולי לא, לאדם שמתבג להגיד שהקדוש ברוך הוא יושב בשמיים מאשר שהוא נמצא בכל מקום. ואז מתחילים להתבלבל. זה זה מגיע מביא לך חשיבה שפינוזהית אבל זה נכון שאלה איך אומרים את זה למה אתה צריך להגיד אתה אומר שהוא בשמיים כי אתה שמיים זה אינסוף הוא שייך לאינסוף אבל הוא לא שמה אתם יודעים שבזמנו ש במלחמה הקרה בין רוסיה ש את ה60 ה70 א

50 60 בן רוסה להביר את המועצות שזה שלה של החלל מה אמריקה מה אמרתי ברית אמרת כתוב באמריקה כן אז הראשונים שהרי הספוטניק של הרוסים היה הראשון שהצליח להבקיע את שכבת האטמוספירה ולסובס כדור הארץ ככה אמריקים הגיעו לירח אז האליל של הרוסים היה יורי גגרים קראו לו הוא הגיע למעלה שאלו אותו כשהוא ירד מה ראיתה אז הוא אומר הסתכלתי אין אלוהים רוסית קלאסית כן אגב זה הפוך מאמריקאי מכיר את הסיפור עם אמסטון כשהוא אמר דבר אחר אבל נניח את זה לא נקרא פרק תהילים ו אחר

כך הוא עזב את כל הנה כומר ליצלאם כן עבר חוויה אבל זה זה תפיסה רוסית אין אלוהים כן כי שמיים זה לא כתובת החינוך הרוסי כאילו האתאיסטי דיבר על זה שאין כתובת הנה הרי הוכיח את האתאיזם כן בכל אופן זה לא הנושא כאן עכשיו אני מביא את זה כדוגמה אם כן חטת תם הייתה עוד פעם בציור נו אבל מה בא בציור מה שאמרנו כי אדם מצייר את מה שהוא מרגיש לכן נאסר עלי עוד פעם אדם מדמיין זה לא ציור רבותיי תראו אחד ההבדילים בין דמיון לבין

ציור שדמיון אם דמניינתי לעצמי עכשיו לצורך הלימוד איך נראה משפט אלוקי מצויר כבקרת רועדוע אני לא יודע מה אני עוד יומיים ידמיין את זה אחרת אני מתפתח הדמיון מתפתח או אני אשכח את הדמיון כי נראה לי שזה זה פתטי אבל ציור הוא קיים אז הוא משתבד לציור לכל מה שעשה כל הזמן הוא בעצם בונה את כלומר הרוחני לציור זה מה שהרב כותב בדרישת אלוקים שאין דבר יותר שניה יש כאן מסתומה דווקא זה חסר שהרב כותב שמה שאין דבר יותר אני קורא כאן יש בקבצים לא מעט

כמה לפני דעת אלוקים מדבר שמה כם לב תחילת את הדברים להבין יראת השם מה יש להבין מה זה עיון אמיתי אם היינו כותב הוא מביא כאן את המסילת השירים אם היינו על הדבר עיון אמיתי אם תעיינו עיון אמיתי תענו עיון אמיתי היינו מוצאים אותו מטיבים לעצמנו מלמדים לאחרים מטיבים שו טוב מה זה עיון אמיתי מה זה עיון אני יודע אז מה זה עיון אמיתי כנראה שיש עיון לא אמיתי כן אין לך כותב הרב מקצוע של מדע שבעולם שכל כך כי נתן נקל סליחה ליתן לעיונו לעיון

פנים של קטנות א' חושך קמוץ שלושה דברים בהמשך מפרט אותם כמו שנקל ועלול הדבר באותו מדע שקוראים אותו הבינה של יראת השם זהו אדם עוסק ביראת השם בבינה לפי גודל המרחב וההתפשטות של סעייפי כל נושא כן יהיו רוב השגיונות נמצאים במושגם ולכן יש הרבה שגיעות באלוקות בעירה, בבינה ולמחות אדם מדמיין לעצמו ומשתבד לציור הזה וזו הבעיה גדולה יש זה עיון עיון אמיתי שהוא לא משתבט לדברים שלו למ הוא מעריך בזה בדרישת השם צריח >> או נכון לכן לכן שצאר בדמיון ולא בפועל בדמיון ולא בפועל כן

תתם הייתה בציור אשר נאסר עליהם ולכן יחסו עניין ל מה שעשו בדם רוצה למצעת האלוקים בעצמם עשו את זה.

קורבנות הקדוש ברוך הוא ציווה. עגל הוא לא ציווה. עכשיו יש להם התנצלות כן כלומר העברה. זה פחות התנצלות במן של האפולוגטיקה יותר הסבר במובן שקדם מהמחלוקת ביניהם ולא הגיו מחלוק ביניהם.

סליחה כ אלה שהובילו את זה יכול להיות שמרו פתרנו בעיה של חילוקי דעות אולי ובסופו של דבר באמת לא הגיעו עובדה ו3 אלפי איש בכלל 600,000 שהיו. ולכן מה הייתה ההתנצלות הגדולה הגדולהם זה קשור לזה חור שלא הסיו בעשה אותו היה בעבור שיראה הממרא מהמאמן כדי להרוג הממרה עובד אותו אז מה הבעיה אני אסביר את זה מיד ונחשב להם לעוון מפני שהוציא אומרים מן הכוח הצמול גבולה מה זה הוא מסביר הם לא היו הרבה 3000 זה המון אבל הוא צריחוזים וההתנצלות שלהם משום שהם סליחה לדימוי

הם הוציאו את התפוח הרכוב מהסע לפני שהוא הרכיב את כולם מר תענח תען אהרון סיום שלמלא אנחנו ה3000 היו הופכים תו זמן קצר ל-30,000 אזרנו להם אותם 3000 היו אקטיבים והסיפור נגמר >> איך הייתי נצות את זה אם החטא היה משהו אחר >> מה מה >> אם החטא היה על זה שהם עשו להם תמונה כי הם לא קיבלו ציבור >> כן לא על זה על זה הוא לא מדבר הוא מדבר רק על העובד דה שיש להם הם הם מודעים לזה שהם סיועו להם בחטא הם נותנים

שהם סייעו לחטא וממילא הם מנעו כאילו הצילו את הרבים מן פיקוח נפש דרבים מה >> אחד כן מילה יפה כן חילו כתוב הכלל אבל אז למה זה עוון הוציאו את המרי מן הכוח הצפון ל גבול המעשה רבותיי יש דברים שהרב כותב לגבי שלמה המלך דבר דומה היה שבת דף לו שלמה מו אפשר לנשותיו אלה שהוא עשה אותם לכאורה שלא מאיתנו ולכן נקידים את הרמב"ם אל יללה על דעתך ששלמה עשה נשים גויות סי להם לעבוד עבודה זרה או לפחות לא מכה בידם זה זה הפסוק והגמרא לפחות

לא מרחב וזה רשום כאילו על שמו עכשיו ולמה הוא סיע להם לפחות לא מכה כאילו שלמה הייתה מחשבה מאוד עוד מזכירה את המחשבה כאן שהוא הבין שככל שניתן להם יותר לפתח את העבודה זרה הם יבינו יותר את האבסורד שבזה והעבודה זרה ששלמה סלד ממנה ותיאב אותה והבין שיבוא אבות הטומאה וצריך למגר אותה ולהשמיד השמד קלו וכולי וכולי ולעשות את כל המאמצים שום זכר ופלית בארץ הבין שכשהיא קיימת אולי הדרך הנכונה להילחם בה לתת בה להתפתח ואז כמו מנגנון כאילו מחלה אותו מה זה ישמיד את עצמו

והנשותיו בירושלים הם יחושו את האבסות של עבודה זרה ולא תהיה עבודה זרה יותר אבל למה נו אז מה הרע בזה הרב כותב כעבודה זרה לא עושים את החשבון יש שם הסבר גדול למה מדבר על קרירות לעבודה זרה אבל זה בדיוק כאן קרירות לעבודה זרה >> מצד היחס >> מצד היחס של האנשים האחרים שכביכול סלחנות זה מה שנקרא פתיחות ה סבלנות קרה הרב קורז באיזה מקום כשמחילה להשוואה כשאתה הולך ברחוב ורואה מכונית נוסעת בשבת כן ואתה אומר לדון לו לכף זכות וכולי וכולי ואתה הולך עם ילדים

שלך ולא צ גבל מבחינתך מבחינתך חינכת אותם לדון לכף זכות מבחינתם חינכת אותם לא אתה ששבת זה לא דבר מי יודע מה לא יודע מן מדבר הראיה שיש דברים אחים ש צועקים גבד גם בציבור אצלנו לפעמים צועקים גבול ולפעמים לא ולא נעריך בדברים כן אבל אה הרבה הרבה פעמים אתה מדמיין את זה כאילו יש כאן איזה מסר דיברת על אחדות אנשים מתרגמים את זה אחרת זה בדיוק מה שכאן הבעיה תרגמו את ההתנהגות של שלמה בצורה שו לא רוצה להגיד כאן כי הוא לא אומר את זה

לכן הוא ממשיך ואומר שימו לב נמשיך עוד טיפה יש לנו דקות ספירות ולא העוון ההוא יציאה בכלל עבודת מוציא ממצרים זה פרדוקס עבדו עבודה זרה הוא לא אומר שלא אבל לא שללו את יציאת מצרים ככה היה מרי עבודה זרה לקצת מצוותיו עוד פעם לחלק מהם לא בתורה כה כז יתברך הזהיר מן הצורות ועוש צורה נו אז מה היו צריכים לעשות 40 יום היה להם להמתין שלא יקבעו עצמם דבר שהקבילו םשרו אחריו תוצאה מזה מדבר קורבנות וזה היה מעצת משה בן מלחוזים יצתגנים חז"ל דיברת על חז"ל

כל מיני טרמפיסטים שהצטרפו יעצו להם חשבו שהפעולות המסבריות קרובות יותר מקרבות למעשה המתים כמשל אני קורא מהר כדי לגמור עניינם כעניין הקצין שזכרנו שנכנס בחנות רופא ומהמית אנשים שהיו מעולם ברפות קודם לכם אם שלא הייתה כוונתם לצאת מעבודה תלוי הם חושבים שהם משלדים עבודה הם באו אל צפונם והוא סיע בסדו ונשם אותם כוח למעשה עד כאן פעם הבאה נמשיך והדבר כבר הראו אנחנו צריכים לעצור נזכור עד איפה הגענו טוב להתראות לכולם