עיצומו של יום מכפר | הרב תמיר אלמליח | שיעור ליום הכיפורים | תשפ"ו

שלום וברכה. ערב טוב. אנחנו ניצבים ערב היום הגדול והנורא, יום הכיפורים ורציתי ללמוד ביחד כהכנה למועד המתקרב, מועדי קודש עם המועדים שלנו. וההכנה אל המועד היא מאפשרת את המפגש עמו.

היכולת לעבור מה הסתגננות פוקלורית של צום, של עינוי, הוראות מעשיות בלבד, אלא להיפגש עם מהות החג. היא קשורה בהכנה. הכנה הלכתית של פרטי המועד וגם הנה בעזרת השם הרעיונית, המחשבתית שיש ביום הגדול הזה. ומה גדול לנו כמו יום הכיפורים?

יום הכיפורים זה רגע שבו הקדושות כולם נפגשות ביחד. נכון? האדם הקדוש ביותר בישראל, הכהן הגדול, נכנס אל המקום הקדוש ביותר שיש לנו כאומה אל בית קודשי הקודשים. בסדר?

ביום הקדוש ביותר בשנה, יום הכיפורים, ימים יוצרו, ולא אחד. יש יום אחד שבו השטן אין לו שליטה. ראשון הוא למניין העבירות. העבירות שלנו נתחקים הצידה, הכל נעלם.

יום קדוש, מעמד גדול, איזה רגע כזה בשנה לפני השם תיתרו ביום הזה יכפר עליכם מכל חטותיכם. איך זה נוצר על ידי עבודת כהן גדול, האיש המקודש ביותר, במקום המקודש ביותר, בזמן מקודש. ואנחנו מתחדשים דרך המעמד הזה. ודווקא בגלל זה יש פלא גדול במשניות בפרק א' ביומה שרציתי ללמוד ביחד הקשורות לעבודת כהן גדול.

הגמרא בחולין מלמדת דתניה והכהן הגדול מאחיו שיהיה גדול מאחיו באנוי בחוכמה ובאושר. הגדול מאחיו זה משהו שהוא מעשי. זה לא תיאורטי. אדם גדול.

אדם גדול שצריך להיראות גדול בצורה משמעותית מכל אחו הכהנים בנוי, בחוכמה ובאושר. זה אדם מיוחד מאוד מאוד ייחודי שנמצא בעם ישראל שמתאר את כנסת ישראל להביא השם בשמיים ביום הגדול הזה. אחרים אומרים שאם אין לו שכב הכהנים מגדלין אותו תלמוד לומר והכהון הגדול והכהן הגדול מאחיו גדלו משל אח אם יש כהן כזה שהוא מאוד מאוד חכם והוא מאוד גדול אבל הוא לא עשיר אז מה הציבור צריך להשיר אותו האומה צריכה להשאיר אותו יש שהיא לאומתית הגדול מכל אחו ויש מה שהיא מתוך הגדול על ידי אחו אחו מגדלים אותו אחיו הופכים אותו לגדול איך על ידי זה שהם שופכים עליו מהאוושר שלהם. אבל זו הדמות, הדמות המיוחדת הזאת היא מה שמאפשרת את ההתקדשות ואת המועד, את הכפרה הזאתי של יום הכיפורים.

ולכן התיאורים בפרק א' ביומא שמתארים את עבודת הכהן דווקא למול הגמרא הזאת, יש בהם פלא גדול. רציתי ללמוד את המשניות האלה ביחד. פרק א' משנה א' שבעה שבעת ימים קודם יום הכיפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשקת פלדרין ומתקילין לו כהן אחר תרתיו שמה יאר בו פסול כהן מופרש לעבודה מתק מתקינים כהן גדול תחתיו למה שמה יראה לו פסול מה זה פסול מה אתם מבינים איזה פסול יכול להיות בו טומ איזה איזה טומ אז יש טומת מת ויש טומת קרי הרבי רבי עובדיה ברנורה בסדר הברטנורה מסביר

פה מזמירינים כהן אחר להיות כהן גדול תחתיו אם יראה לו קרי אושר טומא אז אם נופלת עליו איזה מציאות של טומא פתאום הלך והגיע למקום של מתים ונזרקה בו טומא אפשר להבין איך זה קרה לכהן הזה גם אז זה פלא בסדר את הער ערב יום המעמד הגדול הזה התחלת להישמר אתה צריך להישמר נו מישהו חלילה חלילה מת לידו בתוך מקום מעיל טוב אנוס קרי זה דבר שהוא פלא ואפלה שצריך לחשוש מכהן גדול נכון באירוע הזה של הכנה ליום הכיפורים מה הכוונה שטומת קרי פתאום א תתקוף

אותו הוא הגדול מאחו אדם מקודש אדם מקודש בסדר שהגיע לפסגה הזאתי שמהו את הדמות המשמעותית יותר בעם ישראל ביותר בעם ישראל בסדר לחשוש לו לטומ כזאתי זה טומאה שפלה זה טומאה נמוכה זה טומאה שההתעסקות בה נכון איך חז"ל אומרים אין אדם רואה בלילה אלא יראר ביום וגם אם קרה איזה תקלה שהיא לא קשורה יש לכהן בסדר בסטנדרט כזה רוחני אני יכולת להישמר מזה. אומרת המשנה, מתקינים לו מישהו אחר תחתיו שמה יהר בו פסול פלא.

משנה שנייה כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל. ושר כל הימים אם רצה להקריב מקריב שכהן גדול מקריב חלק בראש ונותן חלק בראש. למה הוא צריך לעשות כל שבעת ימים הללו שמפרישים אותו את כל הפעולות האלה? מסביר הברטנורה, כדי שיהיה רגיל בעבודה.

אז גם זה דבר מופלא. נכון? למה? כי הוא מספר אחד בכהנים.

הוא הגדול באחיו. הוא לא איזה שליח שנזרק פה מבחוץ. מה הכוונה שצריך להרגיל אותו בעבודה? הוא הכהן מספר אחד בחוכמה, בעושר ובנוי.

פה זה דמות רוחנית. מאוד מאוד מנוסע. אז מה עושים איתו בשבעה ימים הללו? צריך להרגיל אותו.

נו מה אתה יודע כמה פעמים הוא זרק דם? אתה יודע כמה הוא שחט? מה? מה יש?

מה? אז אולי זה בעבודה שקיימת דווקא ביום הכיפורים ולא בכל מקום אחר. עדיין. תראו המשניות מחריפות את הטון.

מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקר לפניו בסדר היום ואומרים לו אישי כהן גדול קרא אתה בפיך מה הם קוראים בפניו את סדר העבודה בוא תשמע ואז הם מבקשים מפניו הזקנים קרא אתה בפיך למה שמה שכחת או שמה לא למדת מה הכוונה שמה שכחת לא למדת כהן גדול הגדול מאחב זה אדם שהכין את כל החיים שלו להגיע למעמד הזה להיכנס ליכנס לבית קודשי הקודשים. הוא היה פרח כהונה. הוא הבין את האחריות על כלל ישראל. נכון?

התקדש עוד, התקדש עוד, התקדש הוסיף חוכמה, הוסיף השקעה במפגש הזה עם הקודש, בהתהרות ב הוא מספר אחד, אין כמוהו בעם ישראל. מה זה שמה? שכחרת, שמה לא למדת. ממשיכה המשנה ערב יום הכופרים שחרית מעמידים אותו ושער מזרח מעבירים לפניו פרים ואלים וכבשים כדי שיהיה מכיר ורגיל בעבודה גם פה הברטנורה שיהיה מכיר מתבונן בבהמות עבורות לפניו לתת על ליבו הלכות סדר היום ם פעם ראשונה הורי קורבנות אה מה אתם אומרים על המשניות הללו אתם מבינים את הפלא שבהם ההדרכות האלה מה זה לא למדת תלמיד חכם ענק כן, שואל משהו למתיבונים.

מה הכוונה למתיבונים? אז הגמרא ממש תסביר את זה. בסדר? אלא שהכיוון הזה שלך לא פותר לנו את הבעיה, אלא רק מסבך אותה.

עוד שנייה ננסה להבין למה. אבל המשניות פה מדברים בכהנים. אומר פה ידידנו בצדק שהמשפחות שהמשניות פה משניות פה מדברים פה על כהנים שהם לא ראויים. תראו עד כמה הם לא רואים.

משנה ה מסרו זקני בית דין לזקני כהונה. האלו לעליאת אבטינס והשביאו ונפטרו והלכו להם. אמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין אתה שלוחנו ושליח בית דין משביעיין עליך במי ששיכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך. הוא פורש ובוכה ואין פורשין ובוכין.

על מה הם בוכים? הוא פורש ובוכה שחשדו בצדוקי הכסדוקים דנו בקטורת מתי צריכה להיות הקטרה מתי עמוד הענן צריך להיות הם למדו מפשט הפסוקים חשדו אל תשנה שום דבר מהעבודה שלך הוא בוכה על החשד הזה איזה חשד כבד והם פורשים ובוכין על שחשדו החושד בכשרים לוקה בגופו המשנה מתארת שחוששים מכהן גדול שעושה את העבודה ושוב זה לא מתכתב עם הגמרא בחולין שלמדנו שהוא מספר אחד צריך להשביע אותו שלא ישנה דבר מאשר למדת בקודש הקודשים אף אחד לא יהיה איתך בקטרת הקטורת בפנים ואתה נשבע לנו שאתה

עושה את סדר העבודה הזה כראוי משנה ו' אם היה חכם דורש ואם לו תלמידי חכמים דורשים לפניו אם רגיל לקרות קורא ואם לו קוראין לפניו מה הכוונה אם הוא חכם זה גם פלא כי אמרנו שהוא חכם א מכולם אבל מה זה אם רגיל לקרוא קוראים בפניו למה צריך לקרוא לפניו כן זה הסיבה ובמ קוראים לפניו ביום בעזרת בדברי אמין זכריה בן כבותל אומר פעמים הרבה קראתי לפניו בדניאל הוא דורשים בפניו בלילה בסדר הלכה כולל יום הכיפורים שלא ישן ויראה קרי גם זה זה איזה דמות כזאת

שאם היא תירדם מיד חלילה תקפוץ עליו טומ כך נמוכה כל כך שפלה צריך להשאיר אותו ער איך משאירים אותו ער אם היה חכם דורש עם לו תלמידי החכמים דורשים לפניו מה שהכהן הגדול הזה הוא לא חייב להיות חכם אבל גדול מאחיו תראו מה כתוב פה כתוב פה הרבה מעבר אם רגיל לקרות קורא מה זה האמלב הזה קוראים בפניו מה זה עם לו הוא לא יודע לקרוא אפילו אם חכם לא יודע לדרוש מעולה אם לו הוא לא יודע לקרוא קוראים בפניו מה קוראים בפניו איוב עזרה דברי

אחי מה מיוחד בכל ה אה ספרים הללו מעניינים הם מרתקים יש בהם עלילה אומר הברטנורה שהן דברים המושכים את הלב לשומם ואין שאין אחוטפתו צריך לעניין את הבחורצ'יק הזה למה לרגע אחד תדבר איתו שלא יתפוס בום אתה ערב יום כיפור אתה נכנס מחר נכנס לקודש הקודשים שלא יעצום עיניים שלא תקפוץ עליו איזה טומ בהמית נמוכה בסדר צריך לעניין אותו מה הוא לא שותף קוראים לו בדניאל אומר רבי אלעזר בן בן חזכר בן כבוטל אומר פעמים הרבה קריתי לפניו דניאל למה דניאל אה עברית אפילו לא יודע

להשאיר אותו ארה צריך לדבר בשפה שלו צריך לדבר איתו בארמית אפילו עברית הוא לא יודע הכהן הזה משנה האחרונה ביקש להתנמנם פחי כהונה מכין לפניו בעץ בצרדה ואומרים לו אישי כהן גדול המוד והפק אחד על הרצפה מסיקין אותו עד שיגיע זמן השחיטה מי מעשיק אותו מי מעשיק אותו במשנה מלה פחקו ילדים צעירים הוא מתפץ הוא מאבד את הריכוז מגיעים הילדודס הם לא כאלה ילדים הם קלשון פרחים הם פורחים לתוך העבודה הם לומדים את תוך העבודה הם מגיעים ומשאירים אותו צלול עולם הפוך ראינו הגדול שבגדולים, הגדול

שבאכב, במקום שיעמיד עצמו יתעורר, נכון? כמו שומר. אדם מקבל אחריות, הוא שומר, הוא מתפץ, אז הוא נעמד על הרגליים.

אדם רוצה ללמוד תורה, משהו בו, לא מתפקס, 40 דקות שיעור, עומד על הרגליים, קונה תורה. יש איזה אחריות כזאת שבה האדם מגיע למשימות בחיים. המשימה הגדולה ביותר לעם ישראל, קודש הקודשים. פרחי כהונה צריכים להעיר אותו משחקים לו עושים לו ככה אפג אחת על הרצפה הרצפה קרה בבית המקדש אממת נרדמת תן אחת תתקורר תראה כהונה צריכים לדאוג למעמד הזה במי עוסקות המשניות הללו אמרו פה ידידנו זה הגמרא הגמרא מלמדת במזקות הבאתי לכם את הגמרא פה בומה יח בשלמה שמה שכח שואלת הגמרא על המשנה כתוב שמה שכח

נו בסדר שכח לי חיה אלא שמה לא למד איך אפשר לומר שכהן גדול לא למד מינקי גבנה והתניה והכהן הגדול מאחב שיה גדול מאחב בכוח בנוי בחוכמה באושר אחב הכהנים מגדלים אותו אז מה איך יש אפשרות כזאת שואלת הגמרא שמה לא למד אמר רב יוסף לקשיה כאן במקדש ראשון כאן במקדש שני במקדש ראשון באמת שמי שנכנס לקודש הקודשים היה אדם כזה שהוא היה גדול שבגדולים.

זה במקדש ראשון. אבל במקדש שני שמה הופיעו סיבוכים, בעיות רגעים, רגע צללים בתקומת ותחיית עמנו. ואז מה אמר רב אסי? תרכבה דדרי עיללה מרת בתוס לני מלכה על דאוקמל יהושע בן גמלה בכה רב רבה.

הכהונה נקנתה בכסף. אמרת בי בטוס אתה עשירה והיא קנתה לבעלה יהושע בן גמלה את הכהונה הגדולה ואז היה מצבים כאלה בבית שני שנכנסו לקודש הקודשים אנשים לא ראויים אנשים מסובכים וכל המשניות מיד כל המשניות הללו מטהרות את המצבים המסובכים האלה אתם מבינים מה כתוב פה בתנא היה פה אדם שבכלל לא ידע את העבודות ולכן היה צריך להעביר לפניו את הבמות. היה פה אדם שהיה רק וצא עיניים היו קופצות עליו טומות שפלות כאלה והיה צריך פרחי כהונה שיאירו אותו כי הוא לא יודע להחזיק את עצמו אז

תלמד איתו לפחות קצת אחריות אתה נכנס מחר לקודש הקודשים ליום הגדול והנורא אתה נכנס היום לסי מחר לשיא הסים אז תיקח אחריות תתעורר לא צריך לדבר איתו בדניאל כי הוא לא יודע עברית כי הוא לא יודע לקרוא צריך לקרוא לו זה איזה עם הארץ כזה א נפשה שם אין בו שום גדלות רוחנית והוא נכנס לקודש הקודשים ומשביעים אותו שלא יתנהגן כמו צדוקי ובוכים על הל על הטרגדיה הזאת שצריך להשביע את האדם הגדול ביותר אז הגמרא מתרצת את המשניות נכון מדובר בכהני בית שני המסובכים אבל זה

לא מתרץ דבר זה רק מקשה מעצים מאוד מאוד את הקושי מה מעצים את הקושי ידידי מה קשה פה למה הגמרא הזאת פילית ביותר ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה דברו זה אמור לתת לכם זמן לחשוב קנה את העבודה מהמלכות מה אתה רוצה תמנע המלכות תיכנס בך כן מה הקושי איך הוא לא מת הם מתו על ימין ועל שמאל מתו דקה לשקת פנדרין פנדרין ראיתי ברטנורה פנדרין אומרת שזה יועצים יועצה המלכות כל הזמן היו היו מגיעים ומשתנים. איך יש לשקת פלדרין בהזהרה בבית המקדש?

בגלל שהכהנים גם הם כל הזמן מתו בבית שני. כל הזמן חוליפו אותם. אבל לא לא מה הקושי מהגמרא הזה? כן.

>> כי המצב על הפנים. אתה לא יודע אם תצדוקי או לא. וקודש קודשים זה מה שתהיה. יש הרבה על מה לבכות במשניות האלה.

לא. תחשוב באזה ערב יום כיפור מתעסקים עם איזה מישהו שהוא בכלל לא ראוי שפחרי כונה צריכים להשאיר אותו יכול להיות שהוא לא נכון יכול להיות שהוא לא יכול להיות שהוא באמת לא צדוקי אז על הצד שיש פה איזה כאב יש פה איזה ורה קשה כן >> הוא לא גדול מאחו אתה לא הבנת קנו כהונה בכסף אה זה בבית ראשון ידידי הוא היה גדול יחד פה המשניות מדברות על מישהו שקנה את הכהונה בכסף ונכנס ממש לא כגדלות הבנת אבל זה לא מתרד זה קשה אנחנו מנסים להבין

למה זה קשה למרות זאת כן אה >> פחות אתה יודע חשידה ממונה למדנו נכון לא חשידה שבועתה זה עוד איזה מעטפת יש אנשים שלא מתעסקים עם שם השם עוד אולי משהו מוסרי יזהיר אותו לא הקושי מה הקושי כן >> הגיע בסוף ידידי הגלות קיפלו בסוף את הדבר הזה. אנחנו עד היום משלמים על הקיפול ההוא 2000 שנה. בית שני, בית שנה יוציא אותנו לגלות.

לא, לא, לא. יותר קשה. כן, אליה דקה. כן.

איך התכפרו העוונות? יותר קשה. כן. כן דברו ידידי נוכות רגע שפל מאוד ברגם של עם ישראל קרה כן יונתן למה הם בוכים כי יש פה איזה צדוק אחד מה אתה רוצה אבל מחר יום כיפור תראה איזה שפל הגיע עם ישראל אני לא הייתי שם ובא לי לבכות עם הארץ כזה ביום הגדול של הגדולים עבודת בית המקדש כולם יודעים שנכנס פה איזה כלומניק ורק בגלל שהיה לו כסף ומעמד אה על הצד יש צד יש צד שהוא יהיה כשר לא אתה לא מה קושי ל כן נו תעזור

מה עוזרים איזה דברים מה נעשה צריך לפחות לשמר את העבודה עם המצב כזה שבור כן לא לא זה לא קושי תדיי נו נו >> לא יותר מזה כן >> אני אני אשאל על קושי בלימוד כל מה שתשני זה נהדר יש קושי פה במשיות האלה פלא >> פה מכוונים אותו זקנים למה הם >> הם פה מה יש להם לעשות המלכות החליטה כן בית שני סיבוכים כן היו גם בבית ראשון לפני איך למה למה כתבו את זה לפני >> שאלה אתם שומעים למה למה התנא אני אחדד את

השאלה שלך למה התנא מנציח את השבר הזה בתוך המשניות?

זה פרק א' ביומא. פרק א' ביומא עוסק בעבודת כהן גדול. אז מה היינו מבקשים שכתוב פה? היינו מבקשים לשמוע על ההכנות הטהורות, המקודשות, האידיאליות של האדם הגדול בישראל, הגדול, הענק שבענקים.

אם אתה כותב משנה, אתה מלמד על סדר עבודת כהן גדול, אז היה באמת בבית בית מקדש הראשון מה? אנשים כאלה שמאמת היו גדולים, גדולים מכל מה שאנחנו מכירים. עד שעד שהתנא כותב את ההכנות של סדר העבודה היה מפגיש אותנו עם האנשים האלה. אשתי, אתה מבין את השאלה?

זה צורח. הגמרא תרצה. זה בית שני. אבל למה למה למה התנא כותב את ה את הקושיות את המשניות על פי בית שני?

יש רגעים קשים בעם ישראל. צריך להכיר בהם, צריך ללמוד מהם, צריך להתפתח מהם. אין שאלה. אבל המשנה היא כותבת את תורה שבעל פה.

היא כותבת את ההדרכה הראויה מסכת יומא. תראו לנו כהנים מבית ראשון. תראו לנו צדיקים כאלה. מה הם עשו בשבעת הימים האלה?

הם הרי ידעו את התורה קדימה והפוך ואת העבודה קדימה והפוך ואף אחד לא חשד בהם. למה התנא שורט אותנו לנצח? בפרק א' ביומה מנציח את הרגעים השבורים הללו של נפילת עם ישראל לכהנים שהם לא ברא אחי. לכהונה שנבנת נקנת בכסף מלכות כזאתי שמשפיעה מכניסה אנשים שלא יודעים לקרוא אפילו לבית קודשי הקודשים אז היו רגעים שים כאלה בגלל זה יצאנו לגלות למה למה ממשיכים כאן את הדברים הללו שאלה טובה כואבת מה אתם מונים למה תנע עשה את זה >> מה אומר אתם שומעים המשניות האלה ידידי שר

כוח המשניות האלה מלמדות בעומק בעומק בעומק מה ערכו של יום הכיפורים מה הברכה הגדולה של יום הכיפורים מצד האמת יום הכיפורים הוא יום שמכפר על ידי עבודת כהן גדול על ידי ההכנה הנדרשת של כל אדם לכל מועד וכל מועד והמפגש עם מועדים הוא מתחיל מאיתנו ומהשקעה שלנו ומאחריות שלנו.

יש מועדים יש במפגש הילדותי שלנו עם המציאות הזאת של המועדים מפגש יקר. דרך אגב אנחנו פוגשים את פוגשים את הסמנים של החג. זה מאוד נעים לשבת בליל הסדר ולאכול מצה ובסוכות לבנות סוכה. זה דבר יקר.

אנחנו זוכרים את החדוה הילדותית, את ההתרגשות בבית, את העזרה לאבא, את האפיית המצות מי ששותף, את את הארנות בלילה בשבועות ככה עם החברים ללמוד תורה. יש את ההיבט הפולקלורי שיש בחגים. אבל המפגש עם מועדי ישראל הוא דורש העמקה, הוא דורש הכנה, הוא דורש שותפות, הוא דורש השקעה להבין את המהות הזאת של היום. ובכל מקום, בהתאם להכנה הזאת של היום, בהתאם להשקעה הזאת ולהכנה של האדם לימים, ככה הימים מאירים לו.

הרב מלמד שמועדי הקודש הם כמו צעיף ושאדם מכין את עצמו לקראת המועדים הללו, ככל שהוא מכין יותר, אז הצעיף הזה יותר יורד, הכיסוי יותר יורד, והחידוש של הימים משפיע עליו עוד ועוד ועוד ועוד. וההכרה של הדברים הללו בכל דבר ומועד. ככה זה נראה כפי המעשה ידיים שלנו וכפי הכרות שלנו. ככה מתגלה כלפינו המפגש עם שם השם.

וידע כל פעול כי אתה פעול פעלתו והבין כל יצור כי אתה יצרתו. מסביר הרב היכולת להבין את הפועל, את היוצר זה מתחיל מהיכולת שלך להיות יצור כפי ההכרות שיש בך. כפי הכנות שיש בך, כפי ההשקעה שיש בך, ככה המפגש הוא מתביא יותר. יש יום אחד בשנה שהמפגש הוא אחרת.

ודאי שצריך אליו הכנה, ודאי שצריכה אליו אחריות גדולה. כן, אבל המפגש הוא שונה. אני רוצה ללמוד על השונות הזאתי ואז נחזור להסביר את המשניות הללו. תראו, הבאתי לכם פה מאחורי הדף בגמרא ביומה מחלוקת מיטה ויום הכיפורים מכפרים תשובה.

המשנה מלמדת שבשביל שיום הכיפורים יכפר הוא חייב את ההתעוררות שלנו. הוא חייב תשובה. זה דעת תנקמה במשנה. אומרת הגמרא אם אם התשובה אין בפני עצמן לא כתוב במשנה המפורש תשובה היא נדרשת ליום כיפור.

יום כיפור לא פועל בלי ההתעוררות ואחריות שלנו על היום ועל המעמד הזה. אומרת הגמרא, נמה דלא כרבי. המשנה שלנו היא לא כמו רבי. יש מחלוקת רבי ורבנן דתניה.

רבי אומר על כל עבירות שבתורה, בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה. יום הכיפורים מכפר. אומר רבי, יום הכיפורים הוא שונה מכל המועדות שאי פעם תכיר. זמן קדוש.

המושג זמן וקדושה הם דברים סותרים. זמן זה יחידת זמן. זה דבר מאוד מאוד קצוב. יש לי עכשיו 40 דקות לדבר איתכם בלימוד בעזרת השם.

זה שיעור. זה שעה. יש לך סדר שלוש שעות. יש לך אלול חודש ושבוע נגמר אלול הזמן בורח.

תראה מה זמן זה דבר מאוד מאוד מאוד קצוב. זה מאוד ממוקד. קדושה זה דבר שקשה מאוד להגדיר אותו. נבקש הגדרות פה של קדושה מהציבור.

אדם יגיד קדוש זה דבר טוב, דבר מהיר, זה דבר חשוב, זה דבר טהור. כל הדברים האלה מראים שהוא לא יודע להגדיר. ובצדק קדושה זה דבר שהוא מעבר לכל הגדרות. וזמן קדוש זה זמן איך זה מסתדר ביחד.

זה זמן שהוא מאוד מוגבל עם קדושה שהיא ממש לא מוגבלת ולא הגדרתית. אז מסביר הרב שאותה קדושה שהיא באמת חסרת הגדרה כל הזמנים בזמני הקודש היא מקבלת ברגע אחד יכולת להיות חשופה קרובה אלינו אנחנו יכולים להיפגש בה אומרים רבנן יום הכיפורים זה מועד איך אתה נפגש עם המועד עם התשובה שלך עם ההכנות שלך אתה חייב לבוא עם המעטפת הנכונה כדי שהמועד הזה ישפיע עליך זה נכון. יש התרגשות של חווית נעורים, ילדותיות כזאתי שבמועד היא מתרשמת מעצם המשפחה מצ וזה יקר. זה יקר.

אנחנו לא בזים בזה. הקומות הבסיסיות האלה הם נהדרות. אבל ככל שאדם גדל, ככל שהכישרונות השכליים והנפשיים שלו מתפתחים, הוא צריך מפגש עמוק יותר. אז ההכנה הנדרשת עבורו היא הכנה יותר עמוקה.

אומר אומרים רבנן לא תהיה כפרה ביום הכיפורים אם אתה לא באת עם ההכנות שלך רבי אומר משהו אחר לחלוטין אתה לא מבין מה זה יום כיפור יום כיפור זה יום כזה שלא משנה בשום צורה באשר היא איפה אתה נמצא מה גודל הפרע שיש בינך לבין המפגש בינך ובין כל העולם עם אלוקיך היום הזה זה מסוגל לגשר לתווך על כל התאומות על כל הפערים על כל ה אוזלת היד שאי פעם תהיה באדם כי ביום הזה יכפר עליכם לתאר אתכם מכל חטותיכם לפני השם תארו המועד אומר רבי

זה עיצומו של יום מכפר אפילו לא עשה תשובה אפילו לא התכונן לכלום. אפילו הוא אדיש לגמרי. יש משהו בצלצול של המועד הזה שהוא מעורר את ההכרה, את הקשר של כל אדם ואדם בעם ישראל במקום הנמוך ביותר שהוא נמצא אל הקודש. והוא טובע את הקשר הזה עוד הרבה לפני מה שהאדם עשה.

זה גם ניכר. לא צריך את הגמרא כדי לזהות את זה. יש כמה מועדים מיוחדים מאוד מאוד בשנה שבתי הכנסת שלנו מלאים באנשים שבדרך כלל ממש לא רואים אותם בתוך בתי הכנסת כמו פרפרים הנמשכים לאור אירוע כזה שבו הלב הישראלי מתעורר מתעורר א לא בגלל שהוא הולך עכשיו לשנות את החיים לא בגלל שההגדרות היהודיות שלו פתאום קיבלו איזה כיוון מחודש ולא בגלל שעכשיו הוא מתחייב עכשיו לתרייג מצוות ולרוץ קדימה. לא, הוא במקום שלו.

אבל יהודי, יהודי זה יום כיפור. יש דברים שלא נוגעים בהם. יש דברים ש מעל לכל ויכוח, מעל לכל מרידה, מעל לכל כפירה, לכל מורכבות. אומר רבי, היום הזה מתאר.

אפילו לא עשה תשובה. תראו את הרב חרלב. לדעת רבי עיצומו של יום מכפר דרבי סובר שמסוגלותו של יום הכיפורים עיצומו של יום לגלות קדושת עצמיותו וקדושת עצמיותם של ישראל. מה זה דבר עצמי?

אה, עצמי זה שלי שאתה השגת יותר מזה. מה זה דבר עצמי? מה הוא >> זה התוצאה שלו? אה, יפה.

פנימי, יסודי, כמו עצמות. אדם בחיים שלו לא רואה את העצמות שלו אם הוא נמצא במצב תקין. חליך חלילה. אם קורה לאדם שהוא רואה את העצם שלו במצב מאוד מאוד מסוכן, שבר פתוח זה סכנה.

העצמות הם לא נראות אבל הם מעמידות את כל הגבייה. את כל הגבייה. זה השלט של החיים. על גביו אפשר לבנות רקמות, אפשר לבנות שרירים, עורקים, הכל מתיישב.

על גבי הקומה הזאתי הזאת של העצמות. זה לא נראה כלפי חוץ אבל זה מעמיד את הבריאה ואת האדם. יש דברים שבחיים שלנו הם לא מתגלים בצורה גלויה תמיד אבל הם העצמות שלנו. הם העצמיות שלנו.

סגולת יום הכיפורים סגולה זה משום מסוגלות. זה יום כזה שהוא מסוגל לכך שהוא לעורר בתוכנו את ההכרה בטבע. העמוק והפנימי שלנו. טבע אומר רבי שאף אחד לא יכול לשנות, שאף אחד לא יכול לעקור.

מה הכוונה אף אחד? יש חטאים לא עלינו נכון יש שגגות, יש אונסים, יש זדונות יש רגעים שבה בהם האדם מעוות בידיים חלילה, שובר במו ידיו את הקשר שלו לאלוקים. מה הכוונה? החטאים לא משפיעים.

הם בהחלט משפיעים. עבירה מה היא עושה? מטמטמת. אומרים חז"ל, מכירים?

מטמטמת. היא היא פוגעת בהכרות הבריות של האדם אבל מטמטמת הפגיעה הזאת בהכרות הבריות היא חשוב. חטא זה מלשון הכתאה. עצם המילה היא מלמדת מה העבירה עושה.

מטמטמת מלשון טומטום. כמו מסך כזה. מסך שלא משנה את הטבע. הוא רק מסתיר ממך.

את ההכרה העמוקה שלך עם עצמך. אם מישהו יכבה פה את האור, שום דבר לא ישתנה בחדר הזה. שום דבר לא השתנה בחזר. כולם ישארו פה באותו מקום.

כל ישאר פה אחד לשני. רק המפגש שלנו אחד עם השני השתנה. יום הכיפורים מלמד שכל החטאים וכל העוונות וכל הזונות הם יוצרים מסכים. מסכים אבים.

וכל אחד שנגיע למקומות כאל של חטאים ועוונות הוא ישלם מחירים יקרים כדי לנפץ חזרה את המסכים האלה ואת העוונות האלה ואת הכאבים הללו אבל כל המסכים האלה הם אף פעם לא משנים אותנו מה זה אותנו את העצם הטוב האלוקי הזה שנמצא בתוכנו אומר רבי היום הזה הוא מסיר מעלינו את כל המחיצות את כל ההכתאות ח זה מלשון פספוס את כל עובדן הדרך לרגע אחד זמן קצוב כזה 24 שעות מערב הדרב שבה ההכרות שלנו עם עצמנו עם עצמנו זה לא עם כמה אני שוקל ואיך אני נראה

ואם אני רעב או לא רעב ואם התענית קשה לי או לא עם עצמנו הכוונה עם העצמיות שלנו עם השורש האלוקי שמחיה את כולנו עם צלם אלוקים שדופק בנו ההכרות שלנו גלויות ימים יוצר ולא אחד. יש יום אחד שהשטן לא מסתין, שיצר הרע לא פועל ואנחנו עומדים ומדמים למלאכים. זה היום הזה. אומרים ברוך שם כבוד מכותו בכל כמו המלאכים.

כל השנה אנחנו לא יכולים להגיד ברוך שם כבוד מותו לכל. אנחנו אומרים אותו בשקט, בלחש. וכל השנה אנחנו לא לובשים בגדים לבנים אבל מנהג בעם ישראל כולם ללבוש בגדים לבנים. כן.

הם גם תכיחים, גם הדגם מהמוות, גם הירה אבל גם הדמיון למלאכים כולם ידמים למלאכי השם צבוקות. מה ההבדל בין מלאך לבין אדם? זה לא הכנפיים, זה לא העילה מעל הראש. מלאך רגליהם רגל ישרה.

ושונה מאדם שיש לו שני רגליים, ימין ושמאל, כל הזמן חי בתוך הבחירות שלו, בחר נכון, לא נכון. בחירה. בחירה מהווה טעות, מאפשרת טעות. ך יש מקום טעות.

אצל מלאך אין טעות. מלאך כל כולו זה הקיום האלוקי שלו. איך אומר המלאך ליעקב אבינו? שלחנו כעלה השחר.

ואם אתה לא משחרר אותי, אם אני לא אומר שירה, אני נשרף. מלאך ש שמתנגד, שלא מזהה את הקשר שלו לאלוקים, אין לו קיום כאן בעולם הזה. כל המהות של מלאך זה לעשות רצון השם. יש יום אחד בשנה שאנחנו כמלאכים מזהים כיצד התנועות האלוקיות ש בכל החיים הם מתגלים ונעלמים ומופיעים לרגע, לשעה, לזמן מסוים ואנחנו צריכים באחריות לתת להם מקום בחיים שלנו.

יש יום אחד בשנה, אומר רבי שזה מתגלה כמרכז החיים שלך. ולא משנה מה יקרה, ולא משנה מה תפעל. זה הסגולה של היום. עצמיותם של ישראל מתגלה.

לכן אנחנו אומרים וידוי ברבים. רשמנו, בגדנו. למה? כי בכנו, כולנו כאחד באור פניך.

אנחנו לא בכים רק על עצמנו, לא מתפללים רק על עצמנו. בספר חיים ח ושלום ברח בכל עם ישראל, את כל ישראל אחנו, לחן, לחסד, לרחמים. אנחנו מבקשים שכולם, כולם יכירו בערך הפנימי הזה שלהם. לא בגלל שאנחנו מאמיסים עליהם ערך חיצוני כמו שעל עצמנו אנחנו לאצני כי יש לנו יכולת לזהות בימים האלה ברגע הזה ביום המיוחד הזה את ה את השייכות הפנימית הזאת בינינו לבין עצמנו על כן מכפר גם בלא תשובה כי אין בכוח שום חטא לפגוע בעצמיותם של ישראל כמו שאינו נוגע למעלה לא יגורך רע

החטאים אף פעם לא פוגעים למעלה שאדם חוטא הוא לא פוגע בקדוש ברוך הוא פוגע רק באדם אחד יחיד ומיוחד בעצמו בהכרה שלו את עצמו הוא יוצר חלילה עוד מסך עוד ניתוק בינו לבין הצד האלוקי שבו לבין כוח החיים הפנימי הזה שמסוגל להביא ברכה טוב תיקון אז זה הכאב איך אנחנו מתפללים בימים אומרים למען נחדל מושק ידינו זוכרים את הניסוח מה זה עושק ידינו איך אדם עושק את עצמו גונב את עצמו לאדם דעת איך זה עוונות בכל חטא ההכרות שלנו עם עצמנו היא מתקעה שגלו ישראל מסך

של ברזל נחצץ בינו בינינו לבין אבינו שבשמיים אמרנו מרבותינו פה נכון שמסך של ברזל אין הכוונה שאתה מסתכל עלשמיים אתה רואה ברזל השמיים נראים אותו דבר מסך של ברזל הכוונה שהמושג שמיים הוא מופיע מתוך מסך כזה כבד של ברזל לדבר על קודש בגלות לדבר על קודש בארץ זה זה עולם אחר לחלוטין שאדם נמצא במקום אבוד בין הגויים למרמס שאתה מדבר בני בכורי ישראל שהגוי דורך לך על הצווא שבונים לך מחנות באשוויץ ובברבירקנה בלי בכורי ישראל אין לך יכול בכלל להבין מה זה קדושה איך המציאות הזאת

של האומה מושפלת עד הקצה אי אפשר לזהות את הקדושה בחיים אז זה בגלות חזרנו לארץ והעם הזה מביא ברכה ואנחנו זוכים לחיות בדור גדול בקץ וז זמן מיוחד במינו שבו עם ישראל עושה חיל בתוכו ועל כל העולם בעזרת השם מקום למקום ו ואפשר לזהות את הברכה הישראלית הזאת וגם בימים האלה לא תמיד קל אז יש יום אחד בשנה שהכל חשוף אין בכוח שום חטא לפגוע בעצמיותם של ישראל על כן בהגלות העצמיות הכל נסלח ונמחה כל עוון מכתי כעב פשאך וכענן חטותיך שוב אליי כי גאלת יךה

למה אב וענן הם הם מה שמתארים את הכפרה על החטאות זה מאוד מתקשר למה שדיברנו כאן למה אב וענן מה זה אב וענן זה לא ממשי נכון זה מחיצה זה מסתיר זה לא מונע את הקשר החטאות יצרו איזה מסך כמו הרפל כמו החושך הזה שדיברתי עליו הכל קיים הכל נמצא רק הניתוק אדם צריך להימנע מהניתוק.

אתם מבינים את התנא? אתם מבינים מה רבי יהודה הנשיא עשה בפרק א' של המשניות? הוא בחר לטעד, לנצח את העולמות השבורים שדרכם הגיע בית ישראל אל כל יום הכיפורים הזה בבית המקדש השני. דווקא את בית המקדש השני, את הבכי של הזקנים, את המרצות הזאתי של אנשים שקנו כהונה בכסף וורק עוצמים עיניים באיזה באיזה תנומה קלה.

פתאום כל הצד הבהמי שלהם קופץ עליהם טומת קרי הם לא מחזיקים את עצמם שנים צריך להעיר אותם בספרי מתח כאלה להחזיק אותם ישנים שפרחי כהונה צריך להגיד לכהן גדול מהזה איזה חילול השם איזה חילול השם למה להחיב ככה למשך כל הדורות הכוונה היא לא להחיב הכוונה זה להזכיר להזכיר את עיצומו של יום שמכפר יהיו רגעים קשים מאוד באומה הזאת בפרט על זה דיברנו אבל גם בכלל כל מוסד הקדושה יטמא על ידי זה שהמלכות תתערב ותכניס בפוליטיזציה נמוכה אנשים שלא צריכים להיות כאנשי קודש ביום שהמלכות מתערבת

בקדושה היא מכתיבה מכתיבה קדושה אין אין הבת אין אין אירוע יותר מחולל מהאירוע הזה אומר רבי היו רגעים כאלה היו זמנים כאלה שבבית המקדש מי שהלך לתאר את האומה היה שפה לחלוטין, אבל זה לא מנה ולא ימנע מאור היום הזה להפציע ולהופיע. הגודל שבנו תגלה והקררהרה בנו בני בין עצמנו תחסף בשום ענן ושוב מחיצה ושום טומ שום טומ תוכל לחסוך לחסוך את הגילוי הזה והיה צריך יכול לומר ולמנות את החטאים ואת העוונות ולהסביר כמה פספסת את הרכבת וכמה רבי דיבר על כל העולם אבל אם הוא

היה מכיר אותך אותך אותו הוא ודאי לא היה כותב את האירוע אירוע הזה אבל רבי מכיר הכל וכדוגמה לאירוע הקשה ביותר הוא הנסיח במשניות הללו את ההרגעים השבורים ביותר בבית המקדש עליהם יצאנו לגלות שהקודש מופיע כמו מסחרה נמוכה כמו כמו איזה פוליטיקה זולה ואנשי הקודש נעלמים ונכנסים לבית קודשי הקודשים אנשים שהמעמד והכבוד זה מה שמדבר אליהם תגידו הם מתו כל פעם מחדש, לא סיימו שנתם, כולם מתו בקדוש קודשים. אז למה שנה אחר כך עוד פעם קנו אנשים את הכהונה בכסף? מי שנכנס מת.

אז למה כל שנה מחדש? אה, אז אולי זה כבוד, זה לא עבד, הם מתים. חשבו שהם אירועים. אולי זה הכבוד, אולי זה המעמד, ואולי ואולי ואולי אולי אולי אולי גם בתוך האנשים המסובכים הללו תנוצץ איזשהו געגוע שהתנגד לכל החשבון הכי ראוי של השרידות הבריאה של האדם.

אדם לא רוצה למות. למה אתה עושה דברים בכבוד וקופץ מהגג? אתה הולך למות. מה מכבד בזה בכלל?

מה מעניק לך מה אתה מקבל מתוך האירוע הזה? אולי אולי הקמייה לקודש הקודשים מופיע גם באלה האנשים המסובכים עד כדי כך שהסיבוך שלהם התנהל בצורה כזאתי הקדוש ברוך הוא הורג אותם מיתות מכפרות אבל התנועה לשם מופיעה גם בצורה כזאת משפט שתיים השלמה של הרב חרלה במקום אחר ביחס לפסוק כי ביום הזה כפר עליכם לתאר אתכם מכל חטותיכם הדגיז עלה מכל חטותיכם מהכל ולא משנה מה רמת ת החטאים ולא משנה מה רמת הפספוסים מהכל למה כי לפני השם תיתר הוא אומר הרחל ואם כי בכל השנה כולה

יש סדר למדרגות עד שמגיעים לידי מדרגת הטהרה כמו שאמר רבי פנחס בן יאיר נכון הברייתא תורה מביאה לידי זהירות זהירות מביאה על ידי זריזות זריזות מביאה על ידי נקיות נקיות מביא ברישות פרישות מביאה על ידי טהרה זה מסיעת ישרים ככה הרמחל לוצאתו רחב כתב את המסילה שלו וככה אנחנו מתנהלים כל החיים לא קופצים מדרגות כל מדרגה מדרגה מובילה מדרגה יותר נכונה מדרגה מובילה את הקומה הבאה באמת יש סדר לטהרה ביום הזה כותב הרב חלפ ביום הכיפורים אפשר להגיע למדרגת הטהרה מבלי שיצטרכו לעמול על המדרגות הקודמות

לה למה הטהרה העליונה יורדת מלמעלה ביום הקדוש הזה והיא חופפת על ראש כל אחד ואחד מישראל הרב חרלפות לנו את השמיים כופפת על ראש כל אחד ואחד מישראל. יש ציבוכים, יש בעיות, יש דברים מאוד מאוד מאוד מאוד קשים. צריך לעמול.

רבנן לא מסכימים איתו. יום הכיפורים תורש תשובה. לכן אנחנו כולנו מתעוררים לתשובה ובן אדם לחברו מעכב ביום הכיפורים. כולנו בעשרת ימים התשובה.

המלחנו, פגשנו את הגודל שליו, אנחנו שייכים. ועכשיו אנחנו עמלים להשתייך אליו, להתנקות, להסיר מעלינו את המשקעים האלה. אנחנו עובדים עובדים עובדים מאוד רוצים להגיע ליום הזה מוכנים אבל רבי אומר שכשהיום הזה יופיע כל הסדר של הופעת הטהרה הוא יהיה אחר לחלוטין לא מלמטה למעלה כמו כל המועדים ביום הזה כפר עליכם לפני השם תיתרו מכל חטותיכם לפני השם תיתרושמיים מלמעלה למטה העליונה הטהרה העליונה יורדת וחופפת על כל ראש אחד ואחד מישראל ישראל אמן כן יהי רצון ערב טוב