שער הביטחון - פתיח

ח >> בעזרת השם נתחיל שיעור שער הביטחון כל יום מיד אחרי מנחה א בכללות כל מי שרוצה מנוחה נפשית בחיי היומיום תוך כדי הריצה של הביזנס העולם שלנו עסקים פרנסה עניינים רבנו בחיי זה הספר המתאים יותר מכל ספר ואנחנו לומדים את זה מתוך ספר של הרב יצחק הרד א הרב יצחק הרד ביאר במילים פשוטות שלנו את כל הספר ספר הזה קצת רקע המחבר רבנו בחיי א רבנו רבי יוסף בן פקודה כן א שמו המוכר יותר רבנו בחיי נולד וכתב את הספר לפני 1000 שנה א במקור

הוא נכתב בערבית מי שתרגם אותו זה הרב יוסף קפח הוא תרגם אותו לעברית א כאן בספר שלנו אנחנו עוסקים בהרחבה יתרה על עניין הביטחון בהשם רבנו מחי ראה שיש כל כך הרבה הרבה בזמנם כל כך הרבה לחץ א בעולם גם אצלם היה פרנסה וכל העניינים א אז הוא ראה לנכון לחבר ולהגיד ליהודי שכל הרעיון הוא שהוא יהיה במנוחת נפש א עם כל האתגרים שהוא מתמודד איתם וכשאנחנו מגיעים לעולם שלנו א 2026 תשפ"ז הכל שנה הלחץ רק גודל וגודל והבינה מלאכותית והממשלה וכל אחד והלחץ האישי שלו

ופרנסה וגידול ילדים וכל עניינים אז זה עולם כל כך דינמי ולצערנו הרבה פעמים זה מגיע עם לחץ שלא טוב למנוחת הנפש שלנו אז רבנו מי פותח ואומר שער הרביעי בביטחון על השם לבדו תרומם והתדר אומר כיוון שכבר הקדמנו לדבר על חובת קבלת המשמעת להשם ראיתי להסמיך לכך את הדבר החשוב ביותר על העבוד את השם מתעלב והוא הביטחון עליו בכל ענייניו לפי שיש יש בכך ממרב התועלויות בענייני הדעת והעולם. רבנו בחיהי א כתב ספר חובת הלבבות. הרוב מכירים את הספר כולו. ושער הביטחון זה השער הרביעי מתוך

10עשרה שערים שנמצא בתוך חובת הלבבות.

והוא מדבר כמו שאמרנו על חובת המשמט, על קבלת להשם. יהודי צריך לדעת ולקבל על עצמו באופן כמובן של א של נחת רוח שהוא בוטח בהשם. וזה יוסיף לו רק הרבה תועלויות. הוא יוכל לקום בבוקר ובמקום להיכנס ללחץ של החיים הזה הוא יוכל להיכנס לזה באופן ברור ובהיר יותר.

אז רבנו בחיי מתחיל בשאלה. שאלה פשוטה. הוא אומר שהוא מסמיך את א עניין הביטחון על עבודת השם. מי שרוצה לעבוד את השם יתברך.

מה הדבר הראשון שהוא צריך לעבוד עליו? עניין הביטחון בהשם. עכשיו שאלה פשוטה. יש לאדם כל כך הרבה מידות נוספות, נגיד מגונות, אבל כל כך הרבה מידות נוספות שאדם צריך לעבוד עליהם.

מה כזה נחוץ שהוא יהיה בביטחון בהקדוש ברוך הוא? יש עוד הרבה מידות שהוא יכולות לעזור לו בעבודת השם והם לא ביטחון. אלא מה? הוא מוסיף ואומר ונותן את התשובה לפי שיש בכך ממרב התועלויות.

זאת אומרת, הביטחון בהשם נותן לנו את רוב הדברים ששאר הדברים לא נותנים לנו. זאת אומרת, באמת כל מידה כשלצמה שודי יעבוד על המידות, היא באמת נכונה אבל היא עוזרת לזון שלו של אותה מידה. אוקיי? אם הוא מדבר על כעס, אז זה עוזר לו לא לכוס.

אם הוא מדבר על שמחה, זה עוזר להיות שמח. ביטחון בהשם כלול בו רוב המידות, רוב התועלויות של יהודי. יצא מזה שהוא יבטח בהקדוש ברוך הוא. אוקיי?

אומר רבנו בחיי, בענייני הדעת והעולם, גם בעניינים הרוחניים של האדם וגם בענייני הגשמיות, זאת אומרת, גם בפרנסה, גם בחינוך ילדים וגם בכל שאר הדאגות שיש לכל יהודי וגם בעצם בעבודת השם. יהודי כשהוא מגיע והוא נכנס לתפילה או לתורה והוא נכנס כשהוא בלחץ, אז זה לא כזה עובד. מה שנקרא. אוקיי?

הוא עושה את זה ככה לפי הספר. הוא מסתכל על השעון, מתי נגמר מנחה, מתי שחרית, אני חייב כבר לרוץ בחזרה. אבל כשודי נכנס לתוך העולם הרוחני עם רוגע הנפשי, זה הרבה יותר מתיישב לו והרבה יותר מתיישב למעלה. ולכן כאשר יהודי לומד שער הביטחון את הספר הזה, זה עוזר לו גם בעניינים הגשמיים וגם בעניינים הרוחניים.

רבנו בחיי מביא דוגמה מעבד הבוטח באדונו. היום בימינו אנחנו כבר לא רואים שזה מצוי עבד שבוטח באדון שלו בזמנם היה יותר עניין של עבדים אדונים וכולי מה הוא כותב והנה תועלתו בו התועלת שהביטחון מביא בענייני הדעת מאין מנוחת נפשו וישענו על בורא יתלק כפי שחייב העבד לפתוך לפתוח על רבו אומר ככה ללא הביטחון ודי יכול לחיות את העולם הרוחני שלו כמו שאמרנו כשהוא בלחץ, בסטרס, בדאגה והוא מבין שהקדוש ברוך הוא בעצם רואה את כל המעשים שלו, אז הוא נכנס כזה ללחץ, רגע, אם עכשיו לא התפללתי כמו שצריך, אז הקדוש ברוך הוא יבוא ויעניש אותי וופ שלא נגמר גם בעניינים הרוחניים, גם בעניינים הגשמיים. אז מה רבנו בחיהי ממליץ לעשות? שהוא צריך להישאן על הקדוש ברוך הוא כמו עבד הבוטח על אדונו.

עבד בזמנם שהיה בוטח על האדון שלו איך זה היה עובד האדון שלו היה מביא לו יחידת דיור היה מחתן אותו היה דואג לו להכל מהכל אוכל ארוחת בוקר צהריים ערב לילדים הכל הכל מהכל לא היה חסר לו שום דבר הוא גם היה מוגן מכל הדברים שהחיצוניים של העולם כן תחשוב הוא נמצא בתוך תירה הוא בעצם עובד את האדון שלו כן מנקה מסדר וכולי ואותו אדון היה דואג לו להכל. אז רבנו בחייה לסיום נמשיך מחר. רבנו בחיהי אומר איך יהודי ממצא את הביטחון שלו יכול להגיע לרמה א כל כך גבוהה. תתנהג כמו עבד להקדוש ברוך הוא וזה יתן לך את כל התועלויות.

אם אתה בוטח על הקדוש ברוך הוא שהוא מביא לך הכל, גם את הפרנסה, גם את השכר דירה, גם את החינוך הילדים, כל דבר הקדוש ברוך הוא מביא לי, ממילא מההתחלה אני במנוחה. בסדר? כש כל אחד בעצם כשאתה רוצה להיות באיזשהו מקום של מנוחה, אתה רוצה לדעת שיש לך ביטחון. כן?

כולם מדברים על ביטחון כלכלי. אז כל אחד שם את הכסף בהשקאות וכולי. אני יודע שההשקאות יניבו לי רווח עוד עשור. בינתיים אני לא נוגע בו.

כל אחד שומע ועושה ככה. אז אז העולם היהודי מציע הרבה יותר פשוט. תתחיל מזה שתישען על הקדוש ברוך הוא כמו עבד שאתה יודע שהוא דואג לך להכל. כמובן שלא לשבת בחיבוק ידיים בבית, לא לצאת לעבודה, לא לעשות כלי לפרנסה, לא לעשות כלי לחתונה, כל אחד בעניינו ולהגיד אה הקדוש ברוך הוא נותן לי, אני לא צריך לעשות כלום.

לא. הקדוש ברוך הוא במפורש אומר לנו לעשות כלים כדי לקבל את השפע הזה. אבל כשאתה בתוך השפע, אל תחפש ללכת לחמש שש עבודות בלילה ולהגיע עם הלשון בחוץ ב-12 בלילה לא לראות את המשפחה בכלל ואז אין לך לא חינוך ילדים, לא זוגיות, לא פרנסה, לא כלום, לא עוזר כלום. כשהקדוש ברוך הוא קובע ליהודי סכום קצוב של כסף מתחילת השנה ועד סוף השנה, זה מה שמגיע לו.

וממילא בעזרת השם כשודי יתחיל להסתכל על החיים שלו באופן כזה ולא באופן של המרוץ הזה שהוא רץ אחריו אלא באופן של עבד הבוטח באדונו שהוא יזכור שהוא בסך הכל גרגיר מסמר בתוך כל המערכת הזאתי ומי שבונה את המערכת הזאתי זה הקדוש ברוך הוא אז ממילא בעזרת השם שנזכה למנוחת נפש כזאתי שכל אחד מאיתנו ידע איך להיכנס ל למנוחה הזאתי נמשיך מחר בעזרת השם.