ר׳ זלמן גורליק - חיוב בעלי עסקים בלימוד תורה

Kind: captions Language: iw אפשר כוח לכל המשתתפים הקהל הקדוש מספרים על איזה אחד שהגיע לרב רפורמי ושאל אותו איפה מתי יש להם שיעורי תורה אפשר איזה שיעור תורה או משהו אז הוא אמר לו אין לנו שיעורי תורה אמר לו למה מה כתוב בתורה שאסור אה אסור שיעורי תורה אמר לו איפה כתוב אומר זה המשנה שאומרים המשנה הראשונה בכל בוקר אלו דברים שאין להם שיעור תלמוד תורה אסור שיהיה שיעורי תורה אבל זה כמובן על דרך הצחות אבל א מה הכוונה אלו דברים שאין להם שיעור הפא חב הביכורים והרעיון ותלמוד תורה מה זה אומר אין להם שיעור שללימוד תורה אין שיעור אין שיעור אז צריך ללמוד כל הזמן אסור לאכול אסור לישון אסור לנשום אסור לעבוד אסור מה זה אומר כל כמה זמן אז בעזרת השם עכשיו בדקות הקרובות אני אנסה לעשות סדר קצת בגמרות בפסיקות להלכה ולמעשה בקצרה אז יש את הפסוק ביהושע בפרק הראשון של יהושע תחילת ספר יהושע שהשם אומר ליהושע לפני הכניסה לארץ הוא אומר לו שהוא הם הולכים לכבוש את הארץ ולהצליח ולנצח ואז הוא אומר לו שים לב אל תשכח לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגיד בו יומם ולילה זה נשמע שכל הזמן לא ימוש מפיך כל הזמן צריך לדבר בדברי תורה צריך ללכת דברי תורה צריך לשוב דברי תורה באוכל בשינה אי אפשר לעשות א שום דבר אז אה לא יודע אנשים עסוקים אנשים שצריכים לעשות דברים אז יש שתי גמרות שמסבירות את זה א גמרא במסכת ברכות ובמסכת מנחות בברכות דף ל הגמרא אומרת רבי ישמעאל אומר מה הכוונה לא ימוש ספר התורה זה מפיך אז רבי ישמעאל אומר כתוב בבעיה עם שמוע ונתתי מתר ארצכם באיתו יורה ומלכוש והסבתא דגנך ודרושך וצריך רבי ישמאל אומר והסבתא זה מילה מיותרת לא היה צריך להיות כתוב והסבתא אני יודע שהוא יתן ארצך ויהיה גם דגנך את ראשך ויצרך למה ואסבתא אומר רבי ישמעאל כי אני הייתי חושב שלא ימוש ספר הדורה הז מפיך ויגיד בו יומם ולילה זה באמת כל רגע ורגע אני צריך להיות אינפוזיה תורה אומרת התורה ואסבת דגניך אומר רבי ישמעאל הנהג בהם מנהג דרך ארץ ובמסכת אבות כתוב א כל תורה שנים המלאכה סופה בתה וגוררת עוון יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ הנג בהם מנהג דרך ארץ חייבים חייבים וגית בו יומם ולילה אבל חייב שיהיה גם ואספת דגניך חייב וזה לא סותר את הה לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי כדי שאני אוכל ללמוד את תורה כל היום אני חייב שיהיה לי אוכל אני חייב שיהיה שבע אני חייב לדאוג למשפחה אני חייב שלא לי תרדות אני חייב גם דרך ארץ וגם זה גם תורה זה לא סותר זה משלים אחד את השני אבל רבי שמעון בר יוחאי חולק עליו נחצות והוא אומר אם בן אדם ואספת דגניך ויקצור בשעת קצירה וזרע בשעת זריעה וידוש בשעת דישה ויהיה כל הזמן סביב העסק סביב השדה וסביב הפרנסה תורה מתי יעליה מתי יהיה אפשר לפתוח ספר לכן אומר רבי שמעון בר יוחאי אלא מה בזמן שישראל עושים רצונו של מקום הם מלאכתם נעשת בידי אחרים הם לא צריכים לא צריך לעבוד מספיק תהיה תורתו אומנותו ומילן הגדול כרשבי שהיה 13 שנים ב במערה והשם דאג לו נכון לא היה תפריט מגוון היה חרובים ומים אבל הוא עשה את ה א רצונו של מקום ומלאכתו עשתה בידי אחרים לא היה צריך לעבוד רבי שמעון בר יוחאי אז מה למסקנה בגמרא שם אמר הבייי הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידם הרבה אמרו כמו רבי ישמעאל גם תורה גם דרך ארץ גם תורה גם עבודה ועלתה בידם הם הצליחו גם להרוויח ולהתפרנס ולשבוע ולכלל את המשפחה וגם ללמוד תורה ולהתקדם והרבה עשו כרשבי ולא עלתה בידם הרבה אמרו יאללה נהיה כמו רשבי ונלמד כל הזמן תורה ובסוף זה לא עבד הם היו צריכים לעבוד והיו רעבים והיה זה רק עשה יותר גרוע זה מסכת ברכות מסכת מנחות כתוב א על לחם הפנים שכתוב ונתתה על השולחן לחם פנים לפניי תמיד מה זה תמיד תמיד כל הזמן זה שדע במשנה שכל הזמן היה חייב שיהיה לחם פנים על השולחן על שולחן הפנים ב בבית המקדש ופעם בשבוע היו מחליפים איך היו מחליפים את זה אז המשנה אומרת היו שמים את זה כמו סרט נע בזמן של ההחלפה היו עומדים מצפון היו עומדים מדרום ואיך שמוציאים את את הלחם הישן מיד שמים את הלחם החדש ככה כמו א סרת נע לחם פנים לפניי תמיד זה תמיד זה חייב שיהיה כל הזמן לחם פנים ויש דעה במשנה רבי יוסי אם אני לא טועה אה ש שאומר לא מה הכוונה תמיד אם היה קצת בבוקר את הלחם הישן הורדתי כל היום לא היה כלום אבל לקראת הערב שמתי את החדש אז זה נקרא תמיד ובאמת אנחנו יודעים שהרבה פעמים תמיד זה נקרא למה זה קורבן התמיד כל הזמן הקריבו את הקורבן הזה לא זה תמיד של שחרית תלמיד של בן הארבעים גם על המנורה כתוב ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זח כטית למאור לעלות נר תמיד מה זה תמיד לא תמיד אהרון היה דבוק למנורה והדליק את להעלות נר תמיד אלא זה היה בני ארבעים מספיק זה נקרא גם תמיד אז זה רבי יוסי אומר במשנה תמיד גם קצת בבוקר קצת בערב זה נחשב תמיד לפי זה בג בגמרא אמר רבי עמי אני חושב אה לפי זה מה הכוונה לא יהיה מוש ספר הדורה הזה מפיך והגיד ביומה ולילה שתמיד צריך ללמוד תורה מה הכוונה תמיד הוא אומר לפי זה מספיק פרק אחד שחרית פרק אחד ערבי מפה הגיע פה התחדש המושג הזה שאפשר קצת בבוקר קצת בערב ללמוד וזה נחשב לקיים את המצווה שלא ימוש ספר הדורה הזה מפיך ויגיד ביום ולילה ואז ממשיכה הגמרא ואומרת שרב רב א דמה האחיין של רבי ישמעאל כן פונה לדוד שלו רבי ישמעאל ואומר לו דוד יקר אני שלמדתי את כל התורה כל התורה אני יודע האם אני יכול ללמוד חוכמה יוונית אני יכול ללמוד שפה אחרת חוכמות אחרות מקצועיות אחרות אני יודע כבר למדתי את כל התורה מה רבי שמעל אומר לו בעיקרון אתה יכול כתוב והגיד ביומם ולילה רק אם תמצא זמן שהוא לא יום ולא לילה אז א אז תלמד אבל כמובן שאין כזה דבר זאת אומרת מצד שני אנחנו רואים מצד אחד אנחנו רואים את החובה ללמוד בבוקר ובערב מצד שני אנחנו רואים את החובה שכל רגע פנוי שאתה לא לומד אתה חייב כל רגע פנוי שאתה לא סליחה שאתה לא עושה כ בדרך ארץ שאתה לא עובד בשביל התורה בעצם אתה חייב לשבת וללמוד תורה אתה לא יכול ללמוד דברים אחרים אין פנאי אין בידור אין חדשות אין צריך כל הזמן ללמוד תורה ובנימים אחרות כל ההיתר לא ללמוד תורה אז כמובן מבטלים את תלמוד תורה מפני מצוות ומפני תפילה אבל הדבר היחיד שאפשר לא ללמוד תורה זה בשביל לעבוד שזה כדי העבודה היא כמו שאמרנו העבודה היא כדי ללמוד כדי שיהיה לי כסף שאני אוכל ללמוד הלמה שלי למה למה אני עובד למה אני מרוויח כסף למה אני עושה כסף כדי שאני אוכל בסוף בסוף בסוף לשבת וללמוד כן כמו הדייג וה הדייג שאמרו לו למה אתה דג עם חקה אתה דוג עם רשת ואז תאסוף עוד הרבה דגים ואז ואז תמכור אותם ואז תקנה סירה ואז תאסוף עוד דגים ואז תהיה עשיר ואז ואז ואז ואז אני אוכל לשבת ולדוג דגים להנעתי אז זה מה שאני עושה עכשיו על למה למה אני עובד למה אני מרוויח כסף כדי שבסוף אני אוכל ללמוד תורה. זה אמור להיות ה הנקודת המוצא. ובאמת לסיכום להלכה בשולחן ערוך א ביורי דהיה סימן רו המחבר אומר מאוד טוטלי אומר מי חייב ללימוד תורה? כל אחד בין עשיר בין אני בין בעל ייסורים בין א שלם בגופו כולם חייבים ללמוד א תורה ועד מתי צריך ללמוד? הוא גם אומר עד המוות כתוב פן יסור מלבך כל ימי חייך כל ימי חייך צריך ללמוד כל הזמן אבל כמה צריך ללמוד זה פוסק אדמור הזקן בהלכות תלמוד תורה יש שלוש דרגות הדרגה הראשונה זה השאיפה הדרגה השנייה זה סוג ב' והדרגה השלישית זה מצב חירום השאיפה הדרגה הראשונה זה מישהו יש לו ראש ויש לו מוח ויש לו א סבלנות והוא יכול יש לו אופציה ללמוד את כל התורה כולה ולדעת את כל התורה כולה ולזכור את כל התורה כולה אז הוא צריך ללמוד כל היום הוא צריך לעבוד קצת קצת רק כדי ממש יהיה לו כדי פרנסת בני ביתו והפרנסה שלו צריכה להיות ממש כמו שכתוב במסכת אבות על הארץ תישן וחיי צער תחיה ומים עם צורה תשתה ולחם צר ומים לחץ צריך להיות ממש בקטנה רק כדי שהוא לא שהוא לא ימות ושכל היום ישב ילמד תורה זה הדרגה הראשונה ומשמע משם שזה ממש אחד מאלף מה מהאדמור הזקן א אבל א המצב השני זה מישהו באמת אין לו אופציה ללמוד ולזכור את הכל ולדעת את הכל אז אין טעם שהוא יישב וילמד ולא יבין את כל הטעמים ואת כל השורשים אז שילמד רק את ההלכה למעשה אבל מה שאמרנו שיקבע איתים לתורה בבוקר ובערב בבוקר ובערב וכל שאר היום מותר לו ללכת לעבוד לסוק במסע ומתן כדי לממן ולהשתתף וכמו שכר וזבולון מי שכן יכול מה שהוא לא יכול לעשות לשבת ולמוד כל היום אז מי שכן יכול לשבת ולמוד כל היום שהוא השתתף איתו וזה נחשב לו כאילו הוא א כאילו עשה את זה אז הוא עובד כדי ללמוד תורה או כדי גם הוא אומר שם לפרנס את בניו ובני ואיתו שהם אה שהם יגדלו בנחת וברוח שהם יוכלו גם להיות תלמידי חכמים והמצב חירום זה מי שבאמת בשעת באקראי לפעמים הוא דחוק וממש אין לו שנייה פנויה לנשום זה מצב ממש נדיר שהוא לא אין לו שום דבר אחר לעשות הוא כל היום סביב העבודה או סביב ענייני בריאות או דברים כאלה אז זה אפשר פרק אחד שחרית פרק אחד ערבית וגם מי שזה לא יכול שזה בכלל לא יודע אם זה אם זה קיים אז אדמור הזקן אומר שאפשר לכוון בקריאת שמע בבוקר קריאת שמע בערב וזה נחשב לימוד תורה של הבוקר ושל הערב. אז א לסיכום צריך באמת כמה שיותר למצוא את הזמן ולחטוף לחטוף לימוד פה לימוד שם כל דקה לא לזלזל בדקות הקטנות אם זה בתור בתור לרופא בתור לקופה ברמזור האדום בדרכים תוך כדי שטיפת כלים תוך יש היום שפע של אופציות יש אפשר לשמוע אפשר לראות אפשר להזין יש חברותות לתפוס ולחטוף עוד לימוד תורה ועוד לימוד תורה ובעזרת השם נגיע ליום שכולם יהיו בעלי עסק ‏S