ר' דובער שנהב - עבודה אמצעי או עיקר

Kind: captions Language: iw טוב, צהריים טובים לכולם ויחי מלך המשיח. אז כן, בהמשך למה שדיברנו פה על חג השבועות, חג מתן תורה, מה שבעצם קורה בחג הזה זה שהקדוש ברוך הוא בוחר אותו, בוחר אותנו, את עם ישראל להיות לו עם סגולה ובעצם להגשים את המטרה והתכלית של העולם, לעשות לקדוש ברוך הוא דירה פה בעולם הזה. עכשיו, אם עכשיו כל אחד מסתכל על עצמו, על הסדר יום שלו, אפשר לחשוב מה בעצם אנחנו עושים בשביל המטרה הזאת, בשביל התכלית הזאת. סתם מסתכלים על מדגם של חיים של שלל אפילו לא רק של יהודי של בן אדם בעולם הזה יש לו בערך שבע שעות שמונה שעות שהוא יושן ביום עוד שבע שעות שמונה שעות שהוא עובד ואק וכשאר הזמן שזה גם בערך עוד שבע שעות זה בעצם זמן שהוא נמצא עם המשפחה מבלה וגם כאילו אנחנו בתור יהודים יש לנו תפילות ולימוד תורה בעצם איפה אנחנו כיהודים מקיימים את התכלית הזאת רק בכמה מצוות שאנחנו עושים פה ושם בלימוד תורה שאנחנו לומדים מדי פעם איפה בעצם אנחנו מביאים את את איך אנחנו בעצם מביאים את הגאולה בזמן כזה קצר? אז א באמת הגמרא במסכת קידושין כבר שואלת את השאלה הזאת. רבי שמעון בן אלעזר מביא את ה את הדבר הזה שרואים שאין אין כזה דבר למשל חיה ועוף שצריכים לעשות לפרנס את עצמם ללכת לעבוד בהייטק. הם חיים ויש להם אוכל יש להם כל מה שהם צריכים עכשיו הם בשביל מה הם נבראו? הם נבראו בשבילנו בשביל שאנחנו נשתמש בהם שאנחנו נוכל להשתמש ב בחיות האלה ולהעלות אותם לקדושה עכשיו אנחנו שאנחנו בכלל נבראנו רק בשביל הקדוש ברוך הוא בשביל לקיים את הרצון של הקדוש ברוך הוא אני לא נבראת ילד לשמש את קוני למה אנחנו כן צריכים לעבוד ולהתפרנס אלא מה שמת מלכתחילה לא היינו צריכים לעבוד להתפרנס אבל בגלל שהאדם חטא אז הוא מלץ ללכת לעבוד קשה אבל זה עדיין זה לא זה לא זה לא מתרץ את זה כי בסופו של דבר כבר אנחנו יש לנו מטרה בחיים. אז איך אנחנו יכולים להגיע למטרה שלנו אם אנחנו כל הזמן עסוקים בדברים אחרים? אז אם אנחנו מסתכלים בשולחן ערוך אז באמת ההלכה אומרת שצריך באמת לנצל כל רגע אפשרי ללימוד תורה. אפילו העניין הזה של ללכת לישון צהריים זה רק כי ממש ממש חייבים ואתה ממש עייב ואתה לא יכול ללמוד וגם זה כאילו במינון מסוים. וזה זה על דרך על מה ש על מה שכתוב שבכל דרכיך דהו שבכל דרך שודי הולך הוא צריך להיות עם הקדוש ברוך הוא. מה זאת אומרת באמת בחיים המעשיים שכל מעשיך יושם שמיים. כל מה שאתה עושה זה יהיה בשביל בשביל הקדוש ברוך הוא, בשביל בשביל תורה, בשביל מצוות וכולו. עכשיו הרבי לוקח את זה ומאיר את זה באופן יותר עמוק. הרב מביא את העניין הזה של המשכן שהקדוש ברוך הוא אומר למשה רבנו להקים משכן במדבר לאסוף מעם ישראל זהב, כסף, נחושת, כל מיני חומרים גשמיים בשביל לבנות בית המקדש. והקדוש ברוך הוא אומר ש ועשו למקדש כי אתם תעשו לי בית מקדש ושכנתי בתוכם אני אשכון בתוככם עכשיו אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו מה הקדוש ברוך הוא צריך דווקא מקום גשמי שאנחנו נבנה לו מעץ ואבן ש שהוא יוכל לגור בו הוא נמצא בכל מקום בעולם ועוד יותר שהקדוש ברוך הוא אומר שכשיהודי מקיים תורה ומצוות פה בהרצליה או בניו יורק או בכל מקום אחר בעולם בכל מקום אשר תזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך כשאתה מניח תפילין ברחוב אז הקדוש ברוך הוא מגיע אליך אז מה צריך לך משכן עכשיו אם אם ננסה באמת להבין את זה מה בעצם אנחנו עושים במשכן אחד העבודות העיקריות במשכן בבית המקדש אנחנו מקריבים קורבנות גם בקורבנות גופה יש שתי סוגים יש קורבן גשמי שודי עכשיו רוצה להביא שלמים או שהוא רוצה לכפר על איזה חטא הוא מביא קורבן בהמה או עוף והוא מקריב אותו הכהן שוחט אותו מקריב ושם אותו על המזבח וכולו ורואים איך שהאש יורדת מלמעלה ו ואוכלת אותו אוקיי, זה הדבר הגיוני שצריך משהו, מקום בעולם הזה שצריך לקבל אותו. אבל בנוגע לעניין הזה של הסוג השני של הקורבנות, העניין הזה של תפילה, למה צריך דווקא מקום אחד שכל התפילות יעברו דרכו? נכון שגם פה אנחנו יכולים להתפלל או בכל מקום אחר, אבל כל התפילות, אם שמים לב, זה הכל לכיוון ארץ ישראל. אם אתה נמצא בארץ ישראל לכיוון ירושלים, אתה יצא בירושלים לכיוון הר הבית, הכל תמיד מכוון לכיוון בית המקדש. וזה הרי זה דבר רוחני. גם ה עצם זה שאנחנו מתפללים בפה ובדיבור זה לא עומד בשביל הדיבור זה בשביל לעורר את הלב והמוח שאני רוצה להתקשר לקדוש ברוך הוא אז הרבי מתחיל לבאר מנקודה כזאת הרבי אומר שאם אנחנו מסתכלים בעולם אפשר לראות שכל דבר ככל שהוא יותר גבוה אז הוא נופל יותר נמוך למשל רואים שהאדם שהוא בעצם בחירה נבראים הוא בשורש הוא לא הכי גבוה הרי בן אדם בשביל לחיות הוא צריך אוכל. מה הוא אוכל? הוא אוכל חיה. הוא אוכלצ אוכל מן הצומח הוא אוכל דברים שהם כביכול יותר נמוכים ממנו. למה? בדרגה >> ב כן, בדרגה יותר נמוכה ממנו. למה? כי בעצם בשורש הם הרבה יותר נעלים ממנו. וככה זה בעצם זה חי. זה מדבר, חי, צומח ועד לדומם. הרבי אומר, כשאנחנו רוצים לגלות את הקדוש ברוך הוא, אם עכשיו לצורך העניין נגיד שהקדוש ברוך הוא נמצא פה בחדר, אז אוקיי, הקדוש ברוך הוא מוגבל, הוא אחד הוא אחד כמונו. אם נגיד עכשיו שהקדוש ברוך הוא לא מוגבל, שהוא נמצא עכשיו בכל מקום, אז הוא לא מוגבל. בעצם אנחנו נותנים לו תמונה, אנחנו נותנים לו צורה שהוא לא מוגבל. הוא לא יכול להיות פה בתוך החדר הזה. הרבי אומר שהשלמות זה שהקדוש ברוך הוא מגיע דווקא איכשהו בבל שהוא לא מוגבל, שהוא נמצא בכל מקום והוא מתגלה דווקא במקום מסוים, מקום גשמי. זה בעצם הרצון של הקדוש ברוך הוא, שיהיה לו דירה, שיהיה לו מקום ספציפי שבו שבו הוא מתלבש שמה, שבו הוא נמצא. וכמו ובאמת ורואים שכל ש עם ההתקדמות של הזמן אז זה הגיע ירד למקום יותר גשמי ויותר גשמי כשעם ישראל היו במדבר אז היה משכן המשכן הזה מה הוא היה בנוי היה בנוי מיצים ומאורות של בהמות וגם המשכן עצמו הוא הוא לא אף פעם לא היה במקום קבוע כשעם ישראל נסו למקום אחר הם לקחו את המשכן לקרו אותו ובנו אותו במקום החדש היינו שהשכינה לא באמת הצליחה להתפס במקום גשמי מסוים זה עדיין זה זה היה משהו חדש ולכן גם במשכן היה פחות דינים היה פחות קורב בונות שהיה אפשר להקריב. היה גם זמן שעם ישראל היו מקריבים במות. כל עוד לא היה בית מקדש. כל אחד היה מונה איזה מזבח בחצר שלו ועושה עושה קורבנות. וכשעם ישראל הגיעו לירושלים והם בנו את בית המקדש אז פתאום הם הגיעו פה לרמה יותר נמוכה. הם בנו בית מקדש מאבן. הם צריכו ממש לתפוס את הדומם ולבנות בית מקדש במידות מסוימות. ורואים שבתוך המידות האלה אז היו ניסים מטורפים. ראו איך שה איך שלמשל בקודש הקודשים אחד השרה ניסים שהיה בבית המקדש זה שאהרון אינו מן המידה אהרון הוא ש הוא 2 וחצי עמות הקודש הקודשים זה 20 אמה על 20 אמה אם אתה מודד מה מהקיר לדופן של אהרון אתה סופר 10 אמות אתה סופר אתה מצד שני אם תעמודד על כל הקודש הקודשים 20 אמותנו שכביכול הארון לא תפס מקום הו פה ממש את ההתלבשות של הקדוש ברוך הוא בתוך גדרי הנבראים שמצד אחת זה מקום שהוא כולו של הקדוש ברוך הוא מצד שני אבל הוא לא הוא לא מוגבל זה בעצם מהתכלית של הרצון של הקדוש ברוך הוא עכשיו בזמן שלנו שאין לנו בית מקדש וכל העבודה שלנו זה בעצם פה אז אנחנו בעצם גם פה אנחנו בונים לעצמנו בית מקדש הרי מה כתוב לא ושכנתי בתוכו ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכו כתוב ושכנתי בתוכם זאת אומרת שלכל יהודי יש לו את הבית המקדש שלו ובעצם כשיהודי מקיים תורה ומצוות במרחב שהוא נמצא בו בעצם המקום הזה הוא עושה הוא מביא קדושה לעולם הרי מה כל העניין של זה לא שיש פה בית מקדש ויש פה איזה קדושה באוויר בעצם כל בית מקדש זה אומר שהשערים קדושים שהמזבח קדוש בעצם הכל הופך להיות קדוש אז זה בדיוק הנקודה גם בעבודה של יהודי בזמן הגלות שהוא לוקח את כל הדברים הפרטיים שלו וגם כשהוא הולך לעבוד אז הוא עושה את הכל באופן של קדושה זה זה בעצם העניין של כל מעשיך שיהיו לשם שמיים שכשיהודי הולך לעבוד יכול לחשוב זהו עכשיו הייתי הייתי בבית כנסת, למדתי תורה, התפללתי, עשיתי מצוות, זהו, עכשיו בעצם אני יוצא מהמעטפת הזאת של הקדושה. אומר, אומר, אומר, אומר הקדוש ברוך הוא, לא, דווקא במקום הזה עכשיו אני רוצה שתביא את בית המקדש. עד עכשיו בית המקדש הוא היה מוגבל רק בירושלים, הוא היה מוגבל רק במקום מסוים. אני רוצה עכשיו שהקדושה תביא תגיע למקום יותר נמוך, שהיא תתגלה בצורה יותר חזקה, שאתה תהיה דווקא בעסק, שתהיה פה בארץ אליה, שתהיה בכל מקום אחר ודווקא שם אתה תתנהג כמו שצריך להתנהג יהודי, שאם זה אם זה שצריך לפעמים אהבת ישראל, לפעמים אתה מרגיש שזה מגיע על חשבונך, אם זה באופן של להיות להתנהג ביושר, אם זה לתת צדקה ובכל בכל דבר ודבר בעצם לגלות את ה את הקדושה, לגלות איך שהקדוש ברוך הוא נמצא גם פה וגם פה אנחנו בעצם מחוייבים להגדות של הקדוש ברוך הוא זה בעצם זה זה בעצם הכל מעשיך חיו לשם שמיים יש כבר את הדרגה שאחרי זה שכשיהודי מחדיר בכל העבודה שלו שהוא בעצם נברא בשביל לשמש את הקדוש ברוך הוא והכל זה בעצם בשביל התורה והמצוות אז אפשר כבר לראות עליו שכל מה שהוא עושה זה הכל בעצם זה זה דבר אחד בין אם הוא מתפלל בין אם הוא עובד זה הכל זה לשם שמיים זה הכל בקדושה אפשר לראות את זה גם איך שזה מתבטא בפועל כשיהודי אוכל סעודת שבת אז אז אומרים שהעונג שבת הזה זה בעצם זה קדושה זה דבר אתה אוכל פה עכשיו משהו טעים ואתה אבל אתה בעצם עושה פה מצווה זה בעצם השיא של ההתאחדות של גשמיות עם עם רוחניות וככה בעזרת השם נזכה להביא את ההתגלות של הרב מלך