נעוץ תחילתם בסופם – דווקא בגוף הגשמי יתגלה | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ה אלול | אגרות הקודש סימן יז
Likoutei Moharan Kabbala & Spiritualité
היום כ"ה באלול — יום הולדת העולם — ממשיכים בספר התניא — אגרת קודש סימן יז. אחרי שדיברנו על הפירות בעולם הזה — העיקר הוא לעתיד לבוא. "וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חַז"ל: אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה... אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִין וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה." העטרה זה בחינת מקיף וסובב — אור שלא מצטמצם ומקיף את הכל בשווה — הנקרא "כֶּתֶר" מלשון "כּוֹתֶרֶת." 613 מצוות + 7 דרבנן = 620 — גימטריה "כֶּתֶר." הכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים — "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" — כולם יזכו לאור זה. "וְנִגְלָה כְּבוֹד הַשֵּׁם וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" — "עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיֹּאמְרוּ לִפְנֵיהֶם קָדוֹשׁ" — "קָדוֹשׁ" מובדל מהשגה ודעת — "וְחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" — הוא בחינת "כֶּתֶר עֶלְיוֹן." "כִּי נְעוּץ תְּחִלָּתָם בְּסוֹפָם" — המדרגה העליונה ביותר מגיעה לתכליתה דווקא בסוף — בגוף הגשמי — "וְסוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה." "תֵּל תַּלְפִּיּוֹת תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ" — "תּוֹרָה אוֹר מְחַיֵּהוּ" — הכוונה לתחיית המתים. ומצוות הצדקה מכינות לגילוי אור הסובב — לגאולה האמיתית והשלמה — תכף ומיד ממש. #תניא #חסידות #אגרותקודש #כתר #תחייתהמתים #גאולה #אלול #יהדות
Extrait du cours
אנחנו בעמוד 250; היום הוא כ"ה באלול, יום הולדתו של העולם. אנחנו ממשיכים עם טניה. לאחר שדנו אתמול בעניין הצדקה שאדם עושה, אמנם הוא מקבל שכר בעולם הזה, אך העיקר הוא, כמובן, העתיד לבוא בתחיית המתים, כי אור התחייה הוא האור המקיף, האור המקיף וגן העדן. וכל הגמול שאדם מקבל על המצוות, ובמיוחד על לימוד התורה, בעיקר בגן עדן, הוא האור הממלא. אבל האור הגדול, כפי שנראה היום, הגילוי הגדול של הכתר, יהיה באופן טבעי בעתיד לבוא. בואו נראה את זה בפנים. וזה מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה. חכמים אומרים שבעתיד, בעולם הבא, אין אוכל ושתייה וכן הלאה.
Transcription1101 mots
Transcription automatique — peut contenir des erreurs.
אנחנו בעמוד 250; היום הוא כ"ה באלול, יום הולדתו של העולם. אנחנו ממשיכים עם טניה. לאחר שדנו אתמול בעניין הצדקה שאדם עושה, אמנם הוא מקבל שכר בעולם הזה, אך העיקר הוא, כמובן, העתיד לבוא בתחיית המתים, כי אור התחייה הוא האור המקיף, האור המקיף וגן העדן. וכל הגמול שאדם מקבל על המצוות, ובמיוחד על לימוד התורה, בעיקר בגן עדן, הוא האור הממלא.
אבל האור הגדול, כפי שנראה היום, הגילוי הגדול של הכתר, יהיה באופן טבעי בעתיד לבוא. בואו נראה את זה בפנים. וזה מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה. חכמים אומרים שבעתיד, בעולם הבא, אין אוכל ושתייה וכן הלאה.
אלא, הצדיקים יושבים כשכתריהם על ראשם ונהנים מזוהר הנוכחות האלוהית. אז הכתר הוא ממד של המקיף והסובב . כלומר, זהו אור שאינו מתכווץ ואינו מתלבש באופן פנימי לפי רמת העולם או הנברא, אלא זהו אור שיורד באופן שמקיף את הכל באופן שווה. וזה נקרא "כתר" , מהמילה "כותרת" (כותרת של עמוד).
כפי שמובא במלכים א', פרק ז', בנוגע לכותרות אשר עשה שלמה לעמודים. אז, האם ייתכן שזו תוספת לכתר בנוגע לדיאדמה? כן, כי הנזר על הראש; כתוב "וְתָתַתָּ כֶּתֶר זָהָב טָהוֹר עַל רֹאשׁוֹ", ו"כֶתְרֵיהֶם עַל רֹאשָׁם". כן, אבל "כתר" הוא מהמילה " כותרת", זה על העמודים.
אז, מאחר שהגילוי - שלא רק הכתר לעתיד לבוא בתחיית המתים - מתרחש על ידי מה? על ידי המצוות. כלומר, השכר העיקרי בגן עדן הוא על לימוד תורה, ובעתיד לבוא, השכר העיקרי הוא על המצוות (בסוגריים: לכן כתוב שלכל ישראל יש חלק בעולם הבא, כי כל עם ישראל מקיימים מצוות, לכן כולם - כולם יזכו לעתיד לבוא) . כולם יקבלו גמול.
אז זה דרך קיום המצוות, כי אם ניקח את תרי"ג המצוות, יש לנו תרי"ג מצוות ויש לנו שבע מצוות רבניות. זה יוצא סך הכל 620. זוהי הגימטריה של "כתר ". אור של זוהר.
לכן, הוא מביא את המונח "כותרת" המובא בקשר לעמודים, משום שהוא כתר עמודי המצוות. ואותו כתר הוא מדיום המחבר את גילוי הניצול האינסופי, ברוך הוא, אל הישויות הניצולות. הרי, לגבי עולם האצילות, המשמיע הוא האינסוף, והישויות המשמיעות נמצאות, הרי, בעולם. יש לנו אצילות, בריה, יצירה, אסיה.
אצילות היא כבר מציאות של נבראים; הישויות הנפלטות הן אלו שנפלטות אל תוך אצילות. כן, אז יש לנו, באופן כללי, את סוגיית הגבולות, אז יש אמצעי בין הניצב לניצב. ומהו המדיום בין הנפלט לבין המשמיע? זוהי המימד והספירה של הכתר.
אז, בדיוק, הכתר שייך למשמיע והחלק החיצוני והפנימי של הכתר שייך למשמיע. אז, בעצם, הכתר הוא המדיום. כלומר, דרך הכתר, האור האינסופי נמשך אל הישויות הנוצאות, אל עולם האצילות. ובעתיד , הוא יאיר ויתגלה בעולם הזה לכל הצדיקים אשר יקומו בתחיית המתים.
וכל עמך צדיקים. כֵּן. בעתיד לבוא, אותו אור אשר אינו מתגלה כעת בעולם. האור הזורח , מה שנקרא מן הנובע לאצילות, זה יאיר לעתיד לבוא.
זה יתגלה לכל עם ישראל. כֵּן. למטה, בעולם הזה. כי האור הזורח בגן עדן הוא מימד החוכמה.
והיבט החכמה הוא רמת ההשגה של כל אחד לפי מה שלמד בתורה בעולם הזה. לפי מה שהשיגו, לפי איך שהם רוממו את עצמם מבחינה רוחנית. זה בגן עדן. כי הכל בהתאם לרמתם .
אבל האור והגילוי של תחיית המתים, שהוא אור מקיף של הכתר, אינו מצומצם אלא זורח לכולם באופן שווה. והאור הזה יהיה בגילוי מלא. בהשגת המהות. הם יגיעו למהות.
פירוש: הם יראו את האלוהות. כתוב: "וְעֵינֶיךָ תְּרָאוּ עַל־מוֹרֶךָ" - נראה פשוטו כמשמעו את האלוקות. כתוב: "וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהוָה וְכָל בָּשָׂר יַחְדָּו יְרָאוּהוּ ". כיום, האלוהות נסתרת, איננו רואים אותה, אך בעתיד נראה את האלוהות פשוטו כמשמעו.
וכך אמרו חכמינו: לעתיד לבוא יכונו הצדיקים "קדושים", כשם שאנו קוראים כיום לקדוש ברוך הוא "קדוש". מַדוּעַ? כי מה זה "קדוש"? המילה " קדוש" - קדוש פירושה נפרד, מה שאינו בתחום ההבנה והידע , שכן הוא לחלוטין מעל להיבט החוכמה והידע בגן עדן; כי "חוכמה, היכן ניתן למצוא אותה?" כפי שכתוב, זהו ההיבט של הכתר העליון, אשר נקרא "אין".
החוכמה עדיין לא הושגה, כפי שאומר הזוהר הקדוש, והשפעתה ואורה הם היבט של הגילוי. מתי תהיה ההשפעה של היבט זה של הכתר העליון, כדי שיוכלו להשיג את המהות? זה דווקא כאשר הנשמה מתלבשת בגוף טהור ומזוקק לאחר תחיית המתים. כל הצדיקים אשר חיו בכל הדורות, התנאים והאמוראים, כל הצדיקים יקומו בתחיית המתים.
אפילו צדיקים שהיו אלפי שנים בגן עדן, הם לא השיגו את האור שיגיע בעתיד בעודם בגוף - כי גם הגוף יתעדן. זה מה שנקרא אור הכתר. וכפי שהרמב"ן סיכם - ואנו הולכים לדעתו - שהגמול האולטימטיבי יהיה דווקא לנשמה שבגוף בזמן התחייה, ואז נוכל להשיג את גילוי הכתר. רבינו הזקן אומר על כך: "כי ראשיתם טבועה בסופם".
הרמה הגבוהה ביותר, שהיא בהתחלה, מתי היא באמת מגיעה למטרתה? זה בסוף. זה כתוב בספר יצירה. אז מה המשמעות של זה בחסידות?
שההתחלה מלמעלה, אפילו מהראש שמתרחב, נמצאת דווקא בסוף. כלומר, ברמת הכתר, שהיא מעל שרשרת ההתקדמות, שהיא גבוהה אפילו מהרמה הגבוהה ביותר של ההתקדמות הנקראת חוכמה (" ראשית החוכמה" - זוהי תחילת ההתקדמות). יתר על כן, לאן זה יורד בסופו של דבר לכדי התגלות? בגוף הפיזי.
לכן, הנשמה תולבש במיוחד בגוף, שכן בתחיית המתים יתגלה הגילוי הנעלה ביותר - לא רק הכתר, שהנשמה בגן עדן אינה יכולה לקבל. ומה המשמעות? כלומר, לא רק לגבי האור הזה, כיוון שהוא למעלה משרשרת ההתקדמות, אין הבדל עבורו בין נשמה לגוף - אלא לגבי גילוי גן העדן, כאמור, זוהי גילוי היורד דרך ההתקדמות, ולכן יש הבדל בין גוף לנשמה. ברגע שיש שרשרת של התקדמות והיא יורדת בסדר וברמה, אז יש הבדל בין נשמה לגוף.
אבל בזמן שיבוא, אור כזה יתגלה - אור הכתר, שהוא לחלוטין מעל לסדר האבולוציה; בתחום זה, אין הבחנה בין נשמה לגוף, במיוחד דרך הגוף. זוהי המטרה: סופם תקוע בהתחלותיהם, התחלותיהם בסופם , וסופה של פעולה נמצא במחשבה הראשונית. זאת ההתחלה, כן? איך אפשר להגיע לרמה הזאת?
האדמו"ר הזקן אומר: אבל כדי להגיע למדרגה הזו, כדי לתפוס את גילוי האור המקיף את העולמות, אי אפשר להשיג אותה בלי להיות תחילה בגן עדן ולהקשיב להיבט של חוכמה - חוכמה עליונה, כולה - כל אחד לפי מידתו. יש דרך להגיע לכך: " לימוד תורה מחיה אותו", כפי שאומרים חז"ל שכל העוסק בתורה - לימוד תורה מביא לתחייתו. וככתוב: " הקיצו ורִינוּ יֹשְׁבֵי עָפָר ", שכפי שמבואר בפרקי אבות, מתייחס לעולם הבא; כי תחילת הפסוק אומרת " מתיך יחיו", וכן הלאה, "התעוררו ושיירו יושבי עפר". ולכן היא מסכמת "כי טל אור טלך", שעליו מלמדת התורה: כל העוסק בתורה, תורה אור היא, התורה מחייה אותו - כלומר היא מעלה אותו לתורה.
לכן, כדי להגיע לרמה שתתקיים בתחיית המתים, כדי לקבל את גילוי האור המקיף, יש צורך שהנשמה תהיה בגן עדן מראש כדי להשיג את החוכמה הגבוהה יותר בהתאם למידתה ולרמתה. למרות שההשגה של הנשמה בגן עדן היא בעלת אופי פנימי , גם היבט הכתר מאיר עליה כאור מקיף, אם כי לא בהתגלות; כי הגילוי העיקרי של האור המקיף של כל העולמות יהיה, כמובן, בזמן לבוא. וזאת דרך עניין המצוות, ובפרט דרך מצוות צדקה, המכינה אותנו לגילוי הגאולה האמיתית והשלמה, הבואה מייד.
