צמאה נפשי – שני סוגי אהבה, צימאון לעומת תענוג | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ח אלול | אגרות הקודש סימן יח

היום כח אלול, כוח אלול. אנחנו משיכים באיגרת הקודש, איגרת יח, החלק השני. אז אתמול דיברנו על העניין של אהבה. אהבה בתענוגים, שאדם מתענג מהרוחניות, מגיע לדרגה מאוד גבוהה.

זה מתנה שמגיעה מלמעלה, שאדם בעצם כל התענוג שלו זה בענייני אלוקות. יש לו אהבה לקדוש ברוך הוא, אהבה בתענוגים. כל ענייני העולם הזה לא מה שנקרא מדברים אליו. וזה כבר מגיעים על ידי שאדם עושה תרות דדלתטה שמעורר את התרות דלאה.

היום נדבר על סוג השני של אהבה בחלק השני בעמוד 252 אומר אדמור הזקן והשנית היא אהבה ותאווה שהנפש מתווה ואוהבת וחפצה לדוקה בהשם לצרור בצרו החיים וקרבת אלוקים לה טוב מאוד רוצה את קרבת אלוקים היא חפצה כן יש לו חפץ פנימי להיות קרוב לקדוש ברוך הוא ורע לה מאוד להתרחק ממנו יתברך חס ושלום להיות מחיצה של ברזל מהחיצונים. וידוע שכל עבירה שאדם עושה הוא עושה מחיצה של ברזל בינו לבין הקדוש ברוך הוא. אז רלה הוא לא רוצה להתרחק לא רוצה להפסיק בינה לבין הקדוש ברוך הוא. כן?

והאהבה הזו היא מוסתרת בלב כל ישראל. בכל יהודי יש את האהבה הזאת. לא כמו אהבה הקודמת שזה באה מלמעלה. איזה אהבה שבאה מהאדם.

אפילו ברשעים יש להם את האהבה הזאת. צריך רק לגלות אותה. אותה. אז ממנה אותה אהבה מסותרת באה להם החרטה.

למה תמיד אנשים כתוב רשעים אלים חרטות זאת אומרת אנשים עושים דברים ומתחטים כל הזמן עושים דברים מתחרתים למה כי יש להם אהבה לקדוש ברוך הוא אבל הם לא צריכים לגלות אותה אז הם נופלים בכלל ידוע כתוב הרי אין אדם עובר עבירה אם כן נכנס ברוח שטות שהרוח שטות מכסה על האדם ומראה לו כאילו הוא לא נפרד מהקדוש ברוך הוא כאילו זה לא פוגע בו זה כמו שאדם אוכל לאכול לו בריא והוא מרגיש לכורה באותו רגע בסדר אבל הוא לא מבין שזה פוגע לו בבריאות אז גם

בעניין הרוחני בשל השליחות של היהודי לקדוש ברוך הוא צריך לזכור שהוא צריך להתחבר לקדוש ברוך הוא ולא להתפעל מכל מיני עלמות והסתרים של העולם אלא לגלות את האהבה שלו לקדוש ברוך הוא וממנה באה להם החרתה אך מפני שהיא מוסתרת ונעלמת אז למה אם בא אליי חרטה אז למה היא הם לא מתחרטים למה הם לא מתכבים למה הם לא מתקדמים למה הם ממשיכים לחטו אך מפני שהיא מוסתרת ונעלמת בחינת גלות בגוף הקליפה יכולה לשלוט עליה וזה רוח שטות המכתיד האדם זאת אומרת הרוח שטות שמכתיל האדם זה

מסתיר על אותה אהבה שהוא לא יחוש שהוא מתרחק מהקדוש ברוך הוא אף אחד לא רוצה להתרחק מהקדוש ברוך הוא אז למה האדם עושה עבירות כי הוא לא שם לב שהעבירה הזאת מעבירה אותו ומרחיקה אותו מהקדוש ברוך הוא ועל כן עבודת האדם לקונו להתחזק ולהתגבר על הקליפה מכל קול דהיינו מתחילה לגרשה מהגוף לגמרי צריך לגרש את הקליפה מה זה אומר לגרש אותה ממחשבות לא טובות מדיבורים ממעשים כן כן שהשלושת העניינים הללו הם במוח ולשון רמה איברים גם כן זאת אומרת שגם כל הרמה חברים לא יעשו שום

מניין של קליפה ואחר כך יוכל גם כן להוציאה ממסגר הסיר בחוזק יד אחרי שהוא לא ירשה לקליפה להתלבש בגוף להישמר מעניינים של סור מרע שלא לחשוב ולא לדבר ולא לעשות עניינים של פך הקליפה אז הוא יוכל לגלות את האהבה המסותרת שתתבטא בגלוי בנינים של עשה טוב שמה שהמוח יחשוב בגדלות השם שזה יביא אותו לחוש בגילוי של אהבה להשם ויהיה לו אהבה בלימוד תורה כי הוא מתחבר עם הקדוש ברוך הוא וגם לדבר בדברי תורה אז יהיה לו חשק לעשות מעשים טובים כי הוא מרגיש שהוא מתחבר עם

הקדוש ברוך הוא שהוא עושה את השליחות שלו בעולם הוא אוהב את הקדוש ברוך הוא אז אם אני אוהב את הקדוש ברוך הוא אני מדבר דיבורים טובים עושה מעשים טובים דהיינו להיות חזק ואמיץ ליבו בגיבורים להיות אהבה מסותרת נגלת בגילוי רב בכל כוחות חלקי הנפש שבגוף כן צריך להיות שזה יהיה בכל הגוף דהיינו היינו העיקר בשכל ובמחשבה במוח. זאת אומרת, השכל עוזר מאוד לאדם לגלות אהבה. זה אהבה בהתגלות. ואז זה משפיע על כל הגוף.

צריך לעבוד עם השכל. א צריך ללמוד חסידות. שהשכל יחשוב ויתבונן תמיד כפי שכלו והשכלתו בברוא יתברך. להתבונן איךשהוא חיי החיים בכלל.

להתבונן איך שמי שנותן לנו חיים זה הקדוש ברוך הוא. זה החיים האמיתיים. הרי מה אדם אומר? כל החיים רוצה לעשות חיים.

רוצה לנסוע לפה, לנסוע לשם. אז ברגע שאדם יבין שהחיים האמיתיים זה הקדוש ברוך הוא והוא נותן לו את החיים וזה המציאות האמיתית וחיי נשמתו בפרט שיש לו נשמה אלוקית והקדוש ברוך הוא זה החיים של הנשמה על כן יכסוב ויתהווה להיות דבוק בו וקרוב אליו כוסף טבעי כבין הכוסף להיות אצל אביו כמו אש העולה למעלה תמיד בטיבה כמו שהילד אוהב את ההורים והוא נמשך אליהם כי הוא מבין שזה ההורים שלו או כמו שהאשכת למעלה כי היא רוצה להגיע לשורש שלה ככה אדם שמבין ומתבונן שהמציאות האמיתית זה

האלוקות וזה החיים שלו וזה הטוב האמיתי בשבילו אז הוא ידבק לאלוקות וכל מה שיתמיד לחשוב בשכלו כוסף זה כמה שהוא יתמיד ככה יתגבר והתפשט כוסף זה גם בפיו ובכליו לעסוק בתורה ומצוות לדווקה בהם והשם ממש דאורייתא וקודשבריך כול אחד סליחה שהתורה והקדוש ברוך הוא זה דבר אחד אז אם רוצים להתחבל לקדוש ברוך הוא זה על ידי לימוד התורה וקיום המצוות ועל כוסף זה שבגילוי רב, אותו כוסף, אותה אהבה כתוב כן אומר דוד המלך בתהילים צמה נפשי כאדם הצמא למים ואין לו תענוג אז פה נותן איזה

איזה נקודה מאוד חשובה שמצד אחד אדם רוצה להרבות את סיימנו מתי הוא מרוה את צימונו שיש לו תענוג כבר יש לו תענוג אחרי שהוא רוה את צימונו אבל שאדם צמא אין לו שום תענוג אבל הצימאון כל כך חזק זה העניין של האהבה הזאת כן כן, שזה צימאון לאלוקות, אבל לא אהבה של תענוג, שהוא כבר השיג את הדבקות באלוקות. כמו הדרגה הראשונה של אהבה בתענוגים. כאן מדובר בצימאון לאלוקות.

הוא צמא למה הוא צמא לאלוקות? לפעמים הוא לא יודע מה הוא צמא. אבל זה האמת. זה הפנימיות של יהודי שודי צמא לאלוקות.

וגם על כוסף זה ואהבה זו המוסתרת בנו, אנו מעתירים להשם להיות בעזרנו להוציאה ממסגר. אנחנו מתפללים מהקדוש ברוך הוא שהקדוש ברוך הוא יוציא אותנו ממסגר מה שנקרא ישחר אותנו מהקבלים של הגשמיות של התאוות של העולם ש שהאהבה הזאת לא יהיה אהבה לתאוות עולם הזה אלא אהבה לקדוש ברוך הוא וצריך לגלות אותה שיהיה הלב מלא ממנה לבדה ולא תיכנס שרתה בביתה זה כמו אישה שיש לה אישה שהיא לא ביחסים טובים איתה נקראת צרתה שלא תיכנס לה לתוך הבית אז הצרתה פה זה הנפש הבהמית שזה תאוות עולם הזה רק שתהיה היא עיקרת הבית, בעלת הבית, עקרת הבית זה עיקר הבית. האישה זה עיקר הבית. אז האישה ברוחניות כמובן זה הנפש האלוקית.

שהנפש האלוקית היא השליטה היחידה למשול בצרתה ולגרשה החוצה ממחשבה דיבור ומעשה על כל פנים. הגם שלא יוכל לשלחה לגמרי. למרות שהוא לא יכול לשלוח. כי רק צדיק שולח את הנפש הבהמית לגמרי.

אבל למרות שהוא לא שולח הוא נותן להפש האלוקית להתגלות. על כל פנים תהיה היא מוסתרת בבחינת גלות ועבדות להקר את הבית. שהיא תהיה מוסתרת אותה. א עניינים גשמיים בחינת גלות אותה תאווה של הנפש הבהמית מוסתרת ולהשתמש בה למה להשתמש לנפש הבהמית להשתמש בה מה שנקרא מה אנחנו משתמשים בה לדברים הכחיים לבד כאכילה ושתיות שצריך לאכול ולשתות צריך לחיות אז בזה אנחנו נשתמש בנפש הבהמית אבל הרצון האמיתי של יהודים זה צריך להיות רצון והמטרה זה תורה ומצוות כדי כתיב בכל דרכיך דהו שבכל דבר שאדם עושה הוא צריך לראות את האלוקות שהוא אוכל שהוא שותה שהוא יושב שהוא עובד, כל דבר שהוא עושה הוא צריך לראות את האלוקות בתוך הדברים ואת המטרה האלוקית שנראה תמיד את המטרה האלוקית ונגלה את האהבה המסותרת ונגיע לאהבה אמיתית תענוג באלוקות