שולחן ערוך או"ח סימן תרע"א - תרע"ד - הלכות חנוכה | הרב מאיר דוד שמואלי

Kind: captions Language: iw כן ל בן פורת יוסף התקדמנו מאוד יפה כמה סימנים נ סימן תרע תרעא תרעב בן פורת יוסף ו תרעא והיינו בסעיף אחד הסעיפים הארוכים נקרא סעיף השביעי נראה אותו עוד פעם ונתקדם נסכם אותו בצורה יפה אז אנחנו נמצאים כאן בישיבת חזון מרדכי בהרצליה אומר מרן מצווה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל כדי שתהה מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל מ אין מזוזה כן מי אומר את זה גמרא גמרא במסכת שבת דף כב עמוד ב מצווה ניחו בטפח הסמוך לפתח דבר ראשון דבר שני משמאל ככה כותבת הגמרא בשם רב שמואל מדפתי כדי שתי מזוזה מימין וני חנוכה משמאל ואם אין מזוזה בפתח מניחו מימין מניחו מימין כך כותב רבי עזרי כך כותב רבי עקיר מם מנחו בדלת עצמו כך כותב סמק ומרדכי יניחנו מחציו של כניסה לצד שמאל זה כבר אתמול ראינו מי הוא אומר הרמ בזמן הזה שכולנו מדליקים בפנים ואיין הקר לבני רשות הרבים כלל למה בזמנם זמן סכנה אזו מדליקים בפנים לא מדליקים בחוץ ואיין הקר כן אין לחוש כל כך אם אין מדקים את טפח הסמוך ל הפתח מכל מקום המנהג להדליק בטפח הסמוך על הפתח כמו בימיהם אן לשנות אלא אם כן רבים בני הבית שעדיף יותר להדליק כל אחד במקום מיוחד מנרב הנרות ביחד כמו שהסברנו לא היה חנוכיות אז ממילא לא יודעים נו של מי זה הדלקת הנרות שעדיף יותר לדיק כל אחד מקום מיוחד ולערב נרות ביחד ואן הכר כמה נרות מדייקים בכל מקום זהרו שלא להדליק מקום שמדליקים הנרות כל השנה הכוונה בשביל צורך ראיה וכולי למה כי אז לא י הכר כלל ואף כי כי אין הכר רק לבני הבית בכל מקור הכר קצת מי הבי כלומר בני הבית ודאי שהם יודעים שזה נרות חנוכה וגם מה זה משנה אם יש הקר וין הקר הם יודעים שזה נרות חנוכה אפילו אחי בעקר עד כאן אתמול ראינו והתחלנו גם את השורה הזאת בית הכנסת מניחו בקוטל דרום המקור לזה זה עוד פעם מרדכי בשם מרדכי וסמק בית הכנסת מניחו בקול דרום יפה למה בבית המקדש זה גם היה בצד הדרום אז אנחנו שים כמו ש בבית המקדש ככה אנחנו עושים למה זה חר למנורה למה מדליקים בית הכנסת הסיבה היא שמדליקים בית הכנסת מאחר וזה דומה לבית המק אחד הסיבות מסדרים מסדרים את הנרות ממזרח למערב כך כותב תרומת הדשן מביא אותו הבית יוסף מדליקין יפה ודאי מברכין חידוש הוא ברכים משום פרסומי ניסה מדקים ברכים משום פרסומי ניסה זה הסיבה שמדליקים מברכים משום פרסומי ניסא אז מרן כותב את הסיבה משום פרסומי ניסא בפוסקים מובא שלוש טעמים א' פרסומי ניסע ב' להוציא מי שאיין לו ידי חובה גימן זכר למקדש כלומר מכל סיבה שהיא מכל סיבה שהיא אז מדליקים גם משום זה וגם משום משום פרסומי ניסה אומר הרמה ואיין אדם יוצא בנרות של בית הכנסת תבורך וצריך לחזור ולהדליק בביתו ואנחנו נראה ש כך כתוב במפרשים שחוץ ממכם שאדם שהוא גר לבד אז הוא לא יברך ברכת שעשה ניסים כך מביא חזון עובדיה כך מביא מורנו ורבנו הרב שמואל פנחסי בספרו בשוט שלו ומה מברך רק להדליק בבית שחיין הוא בירך ושעשה ניסים בירך אבל בוא ניקח הפוך אם הוא הדליק בבית והוא הגיע לבית הכנסת מה הדין שם הוא מברך הבן איש חי כותב לא לעשות את זה רם עובדיה כותב שיכול גם הרב פישר ישראל פישר כותב שלא יברך אובדה כותב אם הוא ברך בבית בא ברך בבית הכנסת אין בעיה שות עוד מישהו ואם חל ודאי זה אברך בשבילו ואם חל יום הראשון של חג החנוכה בערב שבת קודש והקהל בירך כולו בירכו אומר יברכו רק להדליק כלומר אם זה בערב שבת וכבר בירכו אם חל כה בכסלו בערב שבת קודש וקהל בירך כולו וברכו רק להדליק מה עושים בת כנסת ראיתי שמברכים באמת שלוש ברכות או שתי ברכות ים לבן אדם שאיין לו בית או מתארח או דבר כזה זה דבר פלא קצת טוב אבל ככה ככה אני רואה שכתוב שאלה קודם כל ככה לגבי בית הכנסת שמברכים מברכים מרן כותב שכן יש בזה מחלוקת ראשונים בעל האיתור הביא בשם אחים שאם אין ישנים בבית הכנסת לא מברכים כך כותב גם התניה שצריך לישון שם בברכה אי אפשר לברך אז למה אנחנו מברכים בגלל שהרב חידה מביא גדולים שכן מברכים א אם ככה נכנס למחלוקת הפוסקים נכון שזה מחלוקת הפוסקים כמה שיש מנהג לברך בבית הכנסת אפילו שזה ספק ברכות להקל מברכים אועיל והמנהג מקום מנהג לא אמרים סבן כלל ידוע כלם מנהג לא אמרין סבן ולכן מברכים גם בבית הכנסת אפילו שיש חולקים מח אומים שלא יברח בבית הכנסת כך כתב הגרא כך כתב פרי הארץ הם כתבו עם זה עוד דבר אנחנו נראה לכמן שמרן כותב שצריך שיהיה בערך כחצי שעה הנרי צריך שיה דלוק בערך כמו חצי שעה הוא לא כותב בדיוק כמה אבל כמו חצי שעה יש גם ראינו שאפילו אם אדם ממש מדליק בעלות השחר אנחנו נראה תכף את חם עובדיה שהוא כותב שיכול להדליק ממש אפילו שנשאר קצת לפני עלות השחר יכול לצאת ידי חובה כן ראינו אבל מפורש שאפילו אין את השיעור גם יכול גם יכול גם יכול להדליק אפילו אחי כן כותה זקוק להכל הדברים האלה רנו לקמן שאין לו שום בעיה שאלה היא מה הדין בבית הכנסת ואנחנו חוששים שום שרפה אם עזבו מפחדים שיהיה שרפה אומר הרב שאפשר לכבות כן כתב בשוט שרגה מאיר בנייניו מורנו ורבנו הראשון לציון רב אליהו בקשי דורון אב ראשי תיבות אליהו בקשי כך כתב גם שבט הלוי שמותר וכך כתב מרן רבנו עבדה יוסף בספרו חזן עובדה דף מו עמוד מו שאחרי בבית הכנסת מדליקים בין מנחה לערבית לו ערבית לקח רבע שעה 20 דקות אפשר לכבות ולצאת מה הדין בכותל בכול האם זה נקרא בית הכנסת כן דין בית הכנסת לכאורה זה מקום לא מקורה אומר המרן שגם בית הכנסת שהוא לא מקורה אפשר לברך עליו ברחוב זה בעיה מה שאחנו החבדניקים מברכים ברחוב זה בעיה למה ברחוב זה זה לא שום כלום כאלו על מה אתה מברך שם אבל מה צריך דגש מה שמדליקים בכותל מברכים ל ממש על חנוכיה נוקייה יש חנוכיה גדולה זה גובה שתי מטר ואז זה מברכים מה שיש שמה למעלה שמדליקים בכותל הצפוני שם חנוכיה ענקית הזה ודאי לא מברכים למה זה מגז ו מגז לא מברכים עלי גם חשמל נראה רב יביא הרבה פוסקים שלו משאלת הדחק הרב אלישיב שכן ועוד כתבו שכן ם דומני גגם הרב שלמה ז מנו ירבח אנחנו לכה למעשה לא מברכים על חשמ אבל על גז ודאי לא גז אין לו לא שמן ולא פתילה עכשיו גם מה הדין באולמות אולמות סמכות אפשר לברך שמה או לא כדאי כותב הרב עובדיה בדף נב שאפשר לברך באולם שמכות שעושים שמה חתונה בר מצווה פדיון הבן לא משנה מה שעושים אפשר כדאי שיהיה שם מניין כדאי שיהיה שם מניין אבל יש הרבה מגדולי הפוסקים שכתבו שלא לברך באולמות כך כתב ציצ אליעזר כך כתב שבט הלוי כך כתב הרב מנחת יצחק רב ויס רב מ של הדעה החרדית כך כתב רבינו שלומה מוזל מרבח כל אלה כותבים לא לברך מרן פסק שאפשר לברך בזמנו אני מדבר אם לפני איזה 30 שנה אצלנו בכולל ה הוא דיבר עם חכם עובדיה אישית הוא אמר לו הוא אמר לו ברכה אחת היום אחרי זה יצא חזון עובדיה כן חזון עובדיה שמר ראינו שיברך את כל הברכות בהתחלה מרן תורה שבעל פה בהתחלה מרן בתורה שבעל פה אמר ברכה אחת שכתב את ספרו ז אבליה כתב אפשר שלושה ברכות לברך באולם סמכות אבל כדאי שייעשו שמה ערבית בדרך כלל יש שמה יש שמה מניין הוא הביא את אותו גאון גדול הרב משנת יעקב רוזנטל היה תלמיד חכם גדול ועצום וכך כותב הרב זילבר כן יש שאלה חזקה יש שם הרבה מקומות ששם שטיב לחים יש מניין אחרי מניין בערבית למשל אם ניקח במוס ו יכול להיות 20 אולי מניינים של ערבית דוגמה או בפרט בזור החמה בשוק מחנה יהודה עשר בכן באיצקוביץ מה הדין שם כל בית הכנסת שם בערבית צריך להדליק בברכה פני ערבית צריך להדליק בברכה שאלו שם את חכם עובדיה האם הגבאי שקוראים לו אברהם כהן הוא יכול לעבור מבית הכנסת לבית הכנסת לברך פה בירך אחרי רבע שם מברך פה מחילה אחרי חמש דקות במניין השני אחרי חמש דקות במניין השלישי אף על פי שהנרות מהמניין הקודם עוד עוד נשארו אז הוא אומר שיכול לברך ממניין למניין כל מניין זה דבר בפני עצמו אז יכול להיות שע בתי כנס חמש בתי כנסת כל מניין יש לו ברכה לפני עצמה ואותו גבאי יכול לברך בכל המניינים זה שאלה קשה שאלו את חם עובדיה וכך הוא הכריע ב בספרו חזון עובדיה זה חידוש עצום עוד דבר עכשיו רוצים ב כנסת לד לתת לילד פחות מגיל בר מצווה לברך בבית הכנסת משום פרסומ מניסה מעיקר הדין זבחי צדק רבו של הבן שחי כותב שאפשר ככה הוא כותב יש עוד פוסקים כתבו שאפשר למה אמ אומר זבחי צדק כתוב בשולחן ערוך בסימן כן וב בשולחן ערוך מרן מביא את זה לגבי ילד מרן כותב נקרא לכם לשון מרן לשון מרן קצת קצת לכאורה לכאורה נראה שמטעה אנחנו בסימן תרעא אני רגע קופץ לא צריך לפתוח בסימן תרעה אישה מדלקת נר חנוכה שאף היא חייבת בה אבל נמלקה אחרי שטה וקטן לא עשה כלום שמע קטן ן אסור לו רן ממשיך ויש מי שאומר בקטן שהגיע לחינוך מותר מה להלכה סתם ביש הלחה כסתם פה הסתם זה גמרא זה לא סתם של פוסק היש זה פוסק מה שאומרים סתם ויש הלכה כסתם זה של סתם של פוסקים לכן פה הלכה כביש שקטן יכול שהגיע לחינוך מותר לו לברך הנרות חנוכה אוקין וזה הלכה למעשה שאפשר לו לברך כך כותב כך כותב ערך השולחן טיב הרב תיב כותב שדעת מרן כדעת האיש משומר שמותר ואין הסתם חולק עליו מי כתב את זה היה פוסק גדול ידוע קראו לו הרב בית דוד הוא כתב את זה כמו שאמרנו כך כתב גם הפרי מגדים למה התדר רבנן מפיק דרבנן הוא הרי לא חייב גם המצווה היא דרבנן הבית יוסף לא הביא מי שחולק כזה כך כתב הפרי חדש בדעת מרן ולו סביר עלי כך כתב האליה רבא תורת אמת ברדוגו והחכם צפי ושפת אמת כל כתבו שאין בעיה שאין בעיה לילד כך כתב גם אשפת אמת כך כתב הבית שערים אבל דעת הרב מערב בן חביב בית יהודה עיש ועוד פוס מסכים שאין לתת לילד להדליק יתר חיוב אומר מרן כדאי להחמיר כדא להחמיר שלא לתת בלי ילד אף על פי שהבן איש חי כתב גם לא לתת לו את ההדור לא כדאי לתת לו את ההדור זה מרן חלק עליו וא אומר הרי כל אלה כתבו שמותר לו להדליק למה אתה אומר אז נר החיוב תגיד לו הנר הראשון לא שאר הנרות מה הבעייה אומר זה חומרה יתרה שהרי מרן הטיר אפילו מצא ידי חובה לכן כתב ארוך השולחן חי צדק עצמו רבו של הבן אש חי כותב שמותר לתת לו יותר נר חובה כך כותב פרי מגדים רמ שיק כו שכן נרות הידור כך כתב רבי חיים פלצ'י שאין בעיה לתת לילד לברך אי אין לת בעיה לתת לילד להדליק נרות הידו אז איך הצל בן איש חי שכל כך כזו חומרה גדולה עתר את ראשנו מאיפה יצא לתר את ראשנו כזה דבר בכל אופן ראינו הרבה פני הפוסקים אני חוזר אחורה אומרים שאין בעיה לתת לילד להדליק שהוא הגיע קרוב לגיל בר מצווה רק מה רק מה כיוון שזה רוצה להגיד רוצה להגיד שזה יש עניין לפרסם את הנס בכבוד אבל אם הדליק הילד יצא יד חובה לא כמו שכתב הרב א הרב רבי חילה לא כמו שכתב רב יוסף שלום אליישיב שאם ילד ירך אפילו שהגיע קרוב לגיל בר מצווה יחזור יחזור מישהו גדול ברך עליו הלכה למעשה לא לכן ילד יכול מקר הדין יכול להדליק רק לא נותנים לו כן עכשיו אין עשרה בבית הכנסת בית הכנסת ברוך הבא רבי מאור צריך עשרה עתידים לבוא עשרה זה חידוש עצום קדיש שאתה יכול להגיד קדיש שאין לך עשרה אתה לא יכול להגיד עשרה אם עתידים לבוא עשרה זה לא עוזר לך ופרסומי ניסה זה עצם הפרסומי ניסא עוד מעט יהיה פרסומי ניסא זה מצויין אפשר לא רק זה כותב הרב פאלין כך כותב דברי שלום מזרחי הה גאון גדול דברי שלום מזרחי הרב שלום מזרחי הוא אומר שאפשר גם לצרף ילדים קטנים ואפשר לצרף גם נשים למניין השאלה אם אם חלק כבר שמעו בבית הכנסת אחר עכשיו אנשים באו להתפלל ערבית אבל היו בשיעור בית הכנסת אחר ושמה כבר שמעו האם יכולים לברך או לא ברכו יש הרב חמדת אברהם דיין זה החתן של מורנו ראש הכולל רבי דוד עטייה הבן של של רבי עזרא טיה או הוא כותב שאסור לברך אם באו עכשיו בית הכנסת ציבור שהם היו בבית הכנסת אחר בית הכנסת אחר הם שמעו אז לא ברחו ול הדרת תפארת רב דורי חלק והתיר לברך וכך כתב מרן בחזון עובדיה שאין בעיה גם אם שמעו אפשר לברך עוד פעם בבית הכנסת כמו שאמרנו אם [מוזיקה] הוא הוא הדליק בבית הכנסת והוא חוזר לבית הוא אדם יחיד אז הוא חוזר מברך רק ברכה אחת ולא את שאר הברכות אז ככה ברוך השם אתמול לא הצלחתי לסכם את הכל אבל עכשיו הצלחנו לסכם את כל העניין של בית הכנסת עכשיו אנחנו ממשיכים ונוהגים להדק אנחנו בהמשך סעיף שביעי לקראת הסוף ונוהגים להדליק בבית הכנסת בין מנחה למעריב אנחנו מתי מדליקים מה שתכף נראה ספרדים בצת הכוכבים לא מדבר לפי הקבלה לפי הקבלה בשקיעה לפי מרן מרן כותב לשון מרן סוף שקיעתה סוף שקיעתה הרמבם לא כתב סוף שקיעתה מרן כתב סוף שקיעתה נראה את זה תכף לקמן אז לפעמים אתה בא עכשיו התפלל את המנחה מה קרה יש רק שקיעה איך אתה תברך אז אומר נוהגים להדק בית הכנסת בין מנחה למערב תכף נראה את זה אפילו היו כאלה שרצו להגיד אפילו שעוד לא שקעה חמה יש יש כאלה שכתבו אפילו שעוד לא שקעה חמה אתה יכול להדק בהלכה אנחנו לא עושים את זה אבל כן כך כותב אחריו בחזון עובדיה שבית הכנסת דליקו בשקיעה מרן כותב בצת הכו בת הכנסת בשקיעה זבחי צד כתב שם מנהגם להדליק מפלג המנחה סמכו על מרן שכתב יש מי שאומר מישהו טרוד יכול להדליק מג נמחה וכן כתב הבן איש חי מחילה כן כתב הבח כן כתב הבח אז בבית הכנסת מדקים בין מנחה למערבית כמו שאמרנו אם עכשיו הגיעו לשיעור תורה בערב פה אנחנו עושים שיעור תורה אז ויש באים אנשים באים אנשים אז א אז אפשר יפה באים אנשים אפשר להדליק בשיעור תורה באים הרבה אנשים כמו אולם אפשר אבל אפשר לסמוך על הזה שעושים ערבית בדרך כלל אנחנו פה מחכים לערבית ואז עושים בערבית ויש נוהגים להדליק בערב שבת קודם ויש נהגים להדליק בערב שבת קודם מנחה ויש נהגים להדליק בערב שבת קודם מנך עכשיו בוא נראה ככה את הדין בדבר הזה אלכן הספרדים מתפללים מנחה חנו הספרדים מתפללים מנחה ואחרי שמתפללים מנחה בערב שבת קודש הולכים לבית מדליקים נרות ואז מדליקים את אחרי זה את הנרות של שבת תכף נראה גם בזה אם זה זה ממש הכרח לא הכרח נראה גם בזה האם זה דווקא אי אפשר להדליק נרות שבת קודם זה גם נראה ואז הם הולכים לבית הכנסת נשאר רוד זמן לפני השקיעה ואז מדקים נרות בבית הכנסת זה מי זה החן הספרדיים מה המקור של זה אומר הרמה ויש נוהגים להדליק בערב שבת קודם ממנחה ואם רוצים למהר להתפלל לאחר שברך השלח ציבור דיק אחד מהם יוכן לשמה של דיק השר ושלח ציבור יתפלל כלומר הם לא מתפללים מנך באים לבית הכנסת עושים מנחה הדקת נרות וקבלת שבת ספרדים לא עושים מנחה הולכים לבית מדקים נרות ואז עושים באים ל לבית הכנסת רק לערבית קבלת שבת המקור המקור של יש נוהגים להדליק בערב שבת קודם מנחה הארחות חיים והמורות רשן רבי דוד אבודרהם כל אלה כן כל אלה כתבו כן למה הם כתבו ש הם כתבו שטעמם שם עד שיתפללו מנחה יהיה בן פשוט הם פחדו עד שיימצאו מניין יהיה בין השמשות אתה מפסיד בבית ההדלקה לכן אמרו ללך תדליק בבית ואז תבוא ואז תבוא אבל יש חולקים על זה לא בת כן יש מקודם קודם יתפללו מנחה ואז ילכו ואז ילכו לבית הכנסת ויעשו הדלקת נרות קבלת שבת ככה אנחנו נוהגים למה מה המקור שלנו המקור שלנו זה הרב חידה המקור שלו היה אחד קראו לו הרב שמואל אבוב יש לו שוט נקרא דבר שמואל אבוב כך כתב גם הר פלצ'י כך כתב נזירות שמשון פרי מגדים ועוד למה שים לב בית המקדש קודם הקריבו את קורבן התמיד ואחרי זה הטיבו את הנרות קורבן התמיד זה כנגד מנחה ואחרי זה הטיבו את הנרות אז גם בבית קודם כל תטיב תקרב את קורבן התמיד תתפלל תתפלל מנחה אחר כך תלך תטיב את הנרות שזה הדקת הנרות לא רק זה יש כאלה אמרו עכשיו אין לי מניין אומר תתפלל ביחידות מי כותב את זה שו דברי סופרים אומר התפלל ביחיד כן ותתפלל ביחיד תדליק נרות בבית אם אין לך באזור שלך אומר חם עובדיה ככה משמע גם בספר נזירות שמשון וגם בעל החבות יאיר אבל השלה כתב קודם מדליק נרות ואחר כך תפל מך כן וכך כתב גם השלה שלא התפלל ביחיד בשום פני ופן כך כתב בשו צור יעקב דברי משה אלברשטין כף החיים כל זה לכן אנחנו נוהגים כמו הרב חידה קודם פל מנחה ואחר כך אנחנו מדליקים את הנרות בבית ואחר כך באים לבית הכנסת מדקים את הנרות בבית הכנסת ואז מתחילים קבלת שבת ותפילת רביית הגענו להלכה חטא חצר שיש בו שתי פתחים שתי רוחות צריך להדק בשתיהם פני החשד ם שתי הפתחים ברוח אחת די לא באחד מהם כל זה דווקא בימיהם בזמנינו שמדליקים בפנים לא כולם מדליקים בחוץ אז אין בעיה להדליק בפתח אחד היום לא חושדים כך כותב הרמ המיו בזמן הזה שכולם מדקים בפנים ממש ין קר לבני רשות הרבים יש לוח או לבית הרבה פתחים אז אין בעיה וכך כתב חסון עובדיה בעמוד מא שאנחנו לא מדליקים שתי פתחים משום החשד אין אצלנו חשד אומר רמה וכן פשט המנהג ובזה סיימנו סימן תרעא ועכשיו אנחנו מתחילים מחד הסימנים החשובים יש פה הרבה סימנים חשובים סימן שאנחנו מגיעים אליו סימן תאריו תרעב מתי באיזה שעה הדיון הוא באיזה שעה מדקים את נרות חנוכה אומר מרן נקרא לשון מרן אין מדליקים ני חנוכה קודם שתשקע החמה אלא אם סוף שקיעתה כן אין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע חמה אלא אם סוף שקיעתה כן מרן הוסיף את המילה סוף ברמבם לא כתוב רן כותב אם משקיעה רן הוסיף את המילה הרמבם כותב אם משקיעה לא כותב סוף בית יוסף מחילה מרן בבית יוסף כתב שזה סוף השקיעה אם שקיעתה זה סוף השקיעה מה הכוונה שזה צת הכוכבים מי כתב את זה שזה סוף השקיעה כך כותב הראש תוספות רבנו תם ספר הישר המנהג הך בשם מרדכי גם כן המגן אברהם הסביר ככ ככ תראו במגן אברהם בצד שמאל מי שיש לוגן אברהם סוף שקית צת הכוכבים כך כתב הב שרי כנסת הגדולה תפילה לדד הרמש דרבה כן כך כתב גם המר מרדכי חיי אדם בן אש חי משו מגן משש שדת וחזון עובדיה כף החיים גרבת שדת מרן רכנה רבן ציון אב שאול שמתי מדליקים נרות חנוכה בצת הכוכבים זה דעת מרן וככה ראינו פה למעלה מערה פוסקים אומנם ברי חדש וגרה גרה מי זה ליטאים ליטאים מתה מדליקים תחילת השקיעה שקעה חמה מיד מדליקים אצלנו עכשיו שקיעת החמה היא בערך 440 אזה הם הדליקו ב 440 אנחנו כ-1 דקות אחר כך בערך אנחנו נדליק ב 453 זה הזמן זה הזמן לכתחילה פרי חדש הגרה דעתם תחילה תשקיע הוסיף הגרה גר כותב אומר זה לא רק דעתי זה יש ראשונים יש רשבא יש תרן יש תירים אלה כל אלה סוברים שמה שתחילת השקיעה מי שיש לו פה גרע אני לפנ את הגרע הגרע כותב באות ב שורה שלישית רשב ורן משמע בהדיה שהוא תחילת השקיעה לא סוף ה שקיעה אלא תחילת השקיעה ככה משמע זה שיטה שנייה שיטה ראשונה שקיעה שיטה שנייה זה תחילת השקיעה זה שקיעה ראשונה שיטה ראשונה צת הכוכבים זה מרן ככה ראינו למעלה מע פוסקים שיטה שנייה זה הגרה הוא כותב שהרשה והרן והרים סוברים כמוהו מתי זה שקיעה יש את הארי הארי כותב בספר פרי ץ חיים מובא אם שקיעתה מה זה אם שקיעתה מארחו רבי חיים ויטן והרשה ביארו אם שקיעתה כוונה תחילת השקיעה והעיד רבי מסעוד הכהן היה אחד מרבני בית על העיד רבי מסעוד הכהן כך הוא העיד בשוט שמחת כהן כן בספר שלום וצדק שכך מנהג בית אן כן וכך היה מנהגו של מורנו ברבנו דרשנו הרב מדרכי שרבי מתי מדליק ממש שקיעה במעלה ממש בשקיעה למכה כצת הכוכבים כן וכך נהג כך כתב גם א כן כך כתב ה וכך כתב רבי ניסים פרץ לפני שנה שנתיים היה פה שיעור של קבלה של אחד המקובלים הייתי בשיעור הזה זה אמר ותו עכשיו תלמד חנוקה למד חנוק ואז הוא דיבר על זה חזק שהאור הגדול יורד בשקיעה כמובן לא כמרן ואני אמרתי לו שא תדע לך אמרתי לו ש תדע לך שר כוח אכילה תברך מפי עניו וככה אמרתי לוזה חידוש עצום תברכו מפי ענין פי מיליון ואמרתי לו חידוש עצום חו מפי עליון אמרתי לו חידוש עצום תדע לך שמבי וכל המקובלים הרב היו מתפללים מנחה גומרים בשקיעה הרב שרב יורד למטה מדליק מה עשו כל המקובלים רבי החמת היה גר בבקה ברגל זה שעה באוטובוס כמעט חצי שעה רבי אורי נורי גר בצד השני בכניסה לירושלים זה גבד שהו לוקח לו רבע שעה 20 דקות אם כ מישהו יקח אותו על אופנוע יקח לו חמ 10 דקות יקח את כל המקובלים זה גר במזרח זה גר במערב ולא כולם גרים באותו מקום והרב דליק את הנרות עולה עושים ערבית עושים ערבית כמה זמן לוקח ערבית כמעט שעה ואחרי אזה שיעור מתי מורביה מגיע בין שעה לשעתיים אחרי השקיעה רק אז מדליק את הנרות מ אמרתי לו את זה פה אמר מה פתאום עשה לי ככה באוזניים אסור לשמוע אין דבר כזה מורבי אתמול מי שהיה פה שמע את דוקטור שין סיפורים מצמרר שיער מזה המערבי פה גדל שיערות מי שבאמת היה קרוב לו אחד כמו אבי גדו זכרנו לברכה שעשו לו פה אתמול הזכרה שזכרה אמיתית ע מוצאי שבת עם דדי רבי דוד בן אורידה הוא סיפר פה דברים רבותיי פה צמך שערות אנחנו לא יודעים כמה שמורי הנסתר שנסתרים והפה שלו היה קודש קודשים הוא לא הדליק בזמן כמו כל הסיבה היא שכתוב בפוסקים כך כותב חכם עובדיה אומר חכם עובדיה שאם ילכו לביתם לא יחזרו לשיעור תורה ימשיכו ללמוד והדליקו אחר כך כך כותב חזון עובדיה בעמוד בעמוד עג וכך חם עובדיה עצמו היה הולך לשיעורי תורה ומתעקל משיעור לשיעור שהיה גומר את השיעורים את כל השיעורים חלקם מצ שהיה מספיק רק אז היה מדליק את הנרות יש לו בן גון עולם זכר צדיק קדוש ברכה קראו לו רבי יעקב יוסף צדיק הזה הוא היה לו דעה עצמית מה הכוונה הוא הבין מה שהוא עושה כמו שהוא מבין בהלכה הוא לא נסע פנים לאיש הוא היה אומר שמי שעבר חצי שעה אסור לברך יהיה לו מקורות אסור לברך ול אביב לא סבר ככה גם בר חצי שעה מותר לך לברך ולא רק זה ככה אנחנו נראה את זה גם שגם אם הגעת ככה מרן ויובה בהמשך כן כמובן שיש לו סברה נחנו בסימן תרעב אז בדיוק בשורה האחרונה מה כתוב כתוב בשורה האחרונה בהלכה ב ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אילו תשלומים כל הלילה מה זה כל הלילה אומר לכם עובדיה כל הלילה זה שהגיע הגיע עלוות השחר אבל אם אתה חמש דקות לפני לפני עלות השחר עלות השחר נגיד עכשיו ח10 הרי הנץ הוא 535 פה 5 537 מחילה 637 מחילה אפשר כוח ובירושלים זה ש 30 32 אז בערך עלות השחר זה בערך צך ח ח אדם מגיע בחמ וחישה חם עובדיה תדליק בברכה א צריך שיעור חצי שעה אומר זה לשון מרן לשון מרן כותב אם עבר כל הלילה מה שלו אפשר חמש דקות זה לא כל הלילה אז אפשר לברך וב אומר שאפשר ל לא רק חצי שעה יותר בכל אופן אני לא אומר לעשות את זה הרב ניסים פרץ מדגיש מאוד בספר שלו פרדס ניסים ויקרא לו בית אל וולם לוז שם מאיר לראשונה אומר מה זה לוז לוז זה לוח זמנים הבטן זה לוח זמנים צריך להקפיד בזמן תשבית את הכל לא מעניין אותנו כלום פלל ערבית מוקדמת תעשה רד סטר לא יודע מה תעשה תתפלל מרכה מוקדמת יותר וערבית ש לך אתה תסתדר אתה תסתדר תדליק או שאחרי זה לך תתפלל תשה לך מניין של הרבית אחר כך אבל שלא יהיה מצב שלא תדליק בשקיע כמו שאמרתי לכם אבא שלי לא הקפיד על זה עכשיו אמא שלי כרע מישהו מה עשה ר אבא שלי שום דבר לא עשה אם היה לו על מי לסמוך הוא לא הקפיד בבית בכלום למשל אבא שלי שנים הרבות הלה 12 חלות למה היה שולחן עם 12 ילדים וכוונה הורים הינו והנו גם 13 בערך אז איפה יש מקום בקושי לשים את האוכל איפה ישים 12 איפה אשים ילדים קטנים זה זה פועל אז לא עשו כל מנהג שלפי הקבלה שלא היה שייך הוא לא עשה הוא לא עשה דברים שגרמו סכסוך בבית אז זה הזמן זה הזמן זה מה שהוא עשה אבל ודאי שאין אורות אורות גדולים נכון אורות גדול אתה צודק שיש אורות גדולים אני רק אומר את זה שאדם לא יבהל עכשיו תחיל רב עם אשתו אישה חכמה צריכה להיות שבעלה סיים פה ברוך השם מסימים בזמן תהי בבית תהי מוכנה תהיה הכל כין את אשתו אם לא שמע לו כין את הילדים לא שמע לא יכס לא כס אז הבאנו כבר שלושה שיטות מתי מדקים נרות חנוכה הבאנו הרבה ראשונים וא ואחרונים שזה רק צת הכוכבים זה שיטה ראשונה שיטה שנייה הבאנו את הגרה הר כותב זה רק בתחילת השקיעה יש לנו אחר כך את המקובלים יש אומרים שזה שקיעה קצת אחרי השקיעה כן בשיטה רביעית שבבית הכנסת זה הליבה כולנו הדקי משכ שיטה חמישית זה זבחי צדק ש בבגדד היו מדקים בפלג מנחה למה מרן כותב בהמשך יש מי שאומר מי זה אבודרם כן ודר מרי הבום סליחה הוא כותב שאם הוא טרוד יכול להדליק גנחה ולמעלה כלומר יכול להדליק עם ברכה או בלי ברכה זה כבר מחלוקת הפוסקים אם מברך או לא מברך על זה אבל יש שיטה שיכול מי כותב את זה רבי יצחק הבום בשם אורכות חיים ברכה יוסף כן אומר שמרן לא חולק על זה לא חולק על זה ויש עוד יש מי שאומר שזה רק לאדם טרוד לשון הרשבא ד רבה סמוך לשקיעה לא אומר פלגה מנך ספר ראים כתם שתשקע החמה כותב את המילים האלה בעוד קצת יום אפילו עוד קצת יום אתה יכול להדליק כל בכל אופן להלכה למעשה פשטנות שעושים מדייקים בצת הכוכבים רק מה יש פה חידוש פצצה צריך להגיד לכם פצצה דו של פצצה זה שנה שעברה דיברנו על זה בפני זה מה שמרן כותב סוף שקיעתה מה שלימדו אותנו כל החברים ששקית למרן זה רבנו תם ראינו לכות שבת לכות שבת מה זה השקיעה מתי נכנס שבת כמו שיטת רבנו תם פי רבנו תם צ הכוכבים זה מתחיל 58 וח דקות 58 וחצי דקות אחרי השקיעה נגיד שעה נגד את זה נגיד שעה כלומר עכשיו השקיעה היא ב 4:40 מתי מתחיל צאת הכוכבים מתחיל ב 5:40 זה שיטת רבנו תם מרן פסק ככה שנכנס שבת כמו רבנו תם אנחנו לא עושים ככה אנחנו מחמירים מקבלים שבת כמו כמו כמו כמו ה השיטה הרגילה ממש כמו הגאונים שצית הכוכבים זה 13 וחצי דקות אחרי השקיעה לא אחרי 58 וחצי דקות אז אתה מונה 3 וחצי דקות כין אז למה אנחנו עושים ככה בגלל שזה המנהג שלנו המנהג שלנו שאנחנו מדליקים בצת הכוכבים של הגאונים זה מנהג לפי ההלכה הנו צריכים להדליק את נור חנוכה כשעה אחרי השקיעה זה חידוש עצום זה דבר נכון ר אנחנו לא עושים את זה להלכה למעשה אבל לפי ההלכה זה היה צריך להיות מרן כותב סוף שקיעתה ומרן שקיעה זה רבנו תם בשבת אנחנו מחמירים פה זה דרבנן אז למה שלא נעשה כמו רבנו תם אלא זה מצד המנהג מצד המנהג אנחנו עושים כמו רבנו תם אדם בא להדליק יש לו ספק יש לו חצי שעה יש לו 25 דקות 20 דקות יכול להדליק יכול לברך למה הרבה ראשונים סוברים שלא צריך שיעור ישמ אפילו קצת וא אומר שהלכה באמת כשנ כמה אנחנו נראה שתי נשנה כמה בגמרא יש שיטה שאומרת משנה בטרה אומרת שצריך שיעור חצי ש לשנה קמה בגמרא היא כותבת לא צריך שיעור ככה בגמרא בגמרא כתוב מצוותה שתשקע חמה נשנה כמה כן שזה הזמן שתכלה רגל שתשקע החמה מ שתשקע עד שיכל רגל מן השוק לא צריך שיעור שנשנה בטר צריך שיעור חצי שעה כך כותב רבנו תם ועוד גם הרמבם הוא לא חילק לא חילק אנחנו מחמירים א הלכה למעשה אין אזה שיעור הכוונה ליש לישנה בטרה אין שיעור כן לישנה כמה אין שיעור ואפילו ישנה בטרה שצריך שיעור כל זה שמדליקים בחוץ שיש פרסום מניס אבל יש כאלה אומרים הרביה רביה וסמק והגאות ממוניות הם כותבים שזה בתוך הבית לא צריך שיעור לכן הלכה למעשה אנחנו כן מצריכים שיעור שיהיה קרוב לחצי שעה ואם אין לך אתה יכול לסמוך על זה אין בעיה עוד דבר האם חייבים קודם להתפלל ערבית ואז להדליק נרות חנוכה לגברים אני מתכוון או אפשר לה או או ש אתה לא חייב להתפלל ערבית אלא אחרי זה תתפלל ערבית דעת חם עובדיה שצריך להתפלל קודם ערבית אם קרה ולא מצא מניין או משהו אז פלכר כך אין בעיה אבל הלכה למעשה לפי דעת חם עובדיה צריך להשתדל להתפלל רביית לפי דעתך מובדי צריך להשתדל להתפלל רביית לפני זה דעת הרב בן ציון לא צריך זה נידון אחר תדיר ושאנו תדיר האם תדיר קודם כן אך מבד כותב שזה תדיר ושאין ו תדיר תדיר זה ערבית שאין ו תדיר זה הדלקת מרחם בן ציון זוכר ככה זוכר לפני שנכתב ורצ אמר תדיר שן לא תדיר זה שתי מצוות עכשיו בפניי ואין אין זמן מצווה של תדיר אז תדיר קודם כוונה ערבית אבל פה זה כל לל הזמנה נכון שהוא תדיר כן שכל לעל הזמנה אז אין חובה להתפלא דווקא ערבית לפני אתה יכול להדק גם לפני לפני ערבית דבר צריך להשתדל להתפלל ערבית לפני זהת גם אם זה על חשבון שהוא ידליק בחצ את הכוכבים או לא בזמן לא ודאי צריך להשתדל לעשות את שתיהם אם לא ודאי שהזמן הוא הוא יקר שב היקרים יש זה המניין שלו דבר כזה מה יעשה יעשה מה שמניין שלו אבל יש מקומות שאין מניין אז מה עושים ערבית איזה ערבית עושים בדרך כלל עושים ערבית בשקיעה אז או כמה דקות לפני או שאדם יכול לעשות ערבית מוקדמת אין בעיה לעשות ערבית מוקדמת ועשה ארית מוקדמת מ אין ו שום בעיה עוד שאלה כמה זמן צריך שיהיה הנרות חנוקה חצי שעה אצכ רגיל משוק היום אומר לי רבי סף יש מ ממ שעד שכלי רגל מן השוק עד שכלי רגל מן השוק אומר רבי סף זה ב-12 באח יש מקומות ציבורים המונים מול תחנות המרכז תחנות מרכזיות תחנות רכבת כל זה אם אדם גר מו ממו זה עד שכ רגל מן השוק זה כמעט עד הבוקר בפרט שיש מקומות של אחינו החילוני הם ביום חמישי הם הולכים לכל מיני מקומות שוק מחניודה ועוד הם עד שלוש אב לפנות בוקר הם נמצאים ברחובות אז מה תכלה רגל מן השוק יש אומרים לא יש אומרים עד שתכלה רגל מן השוק זה רגיל זה רוב הפוסקים חצי שעה מה היה פעם חצי שעה חצי שעה היה הרב מבריס קראו לו הגריז גריז אומר ש כן הגריס סובר אתה צריך לשים שמן כשיעור עוברים ברחוב וככ היה הגריז הוא בזב מברית הוא היה גר מול בית תועבה ששם מראים סרטים ברחוב ישעיהו למעלה בכיכר השבת למעלה היה בית תועבה שמקרינים שם סרטונים במקום הזה לא עליכם זה היה מול הבית של הגריז והגריל היה מדליק נרות ממול והיה שם את הנרות יודע שם יוצאים מהסרטונים שלהם ב-12 בלילה אז היה דולק אצנו עד 12 בלילה ככה הוא שבע שני הלכות רמנ שקטן חולק על זה אור ליציון כותב שלא צריך אב לכוא תדעו הוא עשה שמה כוונות וייחודים המקום הזה נמכר ולא פחות ולא יותר הגיעו סטמר מארצות הברית מתחם ענק קנו את הכל זה בניין עתיק מאוד שאיירו את כל הקרים קירות החיצוניות מעטפת חפרו עמוק עמוק באדמה בנו שמה איזה 30 40 יחידות דיור כל המקום הזה נהפך לקדושה עצומה זכות הגריז שהוא היה תמיד מדליק נרות ומתכוון שקדושת הנרות היא תעיר עליהם תעיר על השכונה על המקום הזה ברוך השם מקום הזה נהפך לקדושה טהרם זה גם מראה זה היה הרבה מכות היה שמה עם תושבי משערים היה שם משטרות מכות רצח עם רבי אמרם בלוי ה רבי אמרם בלוי הם היו מוכרים כרטיסים בצת לפני צת שבת אז ה רבי אמרם בלון היה עומד בתור מגיע לקנות כאילו כרטיס נגיד חצי שעה לפני מכניס את הראש שלו בתוך הזה ש לקופה יש עיגול כזה מכניס את הראש שלו בפנים ואז אי אפשר לקנות והיו נותנים לו בעיטות ומכות הוא לא יוצא עד שיוצא שבת ו בפנים מושכים לו את הפאות יורקים עליו לא מנן אותו כלום יוצא שבת מוציא את הראש שלו אבל זה היה לוחים אלה ה לוחמים שם שמיים הם לא התכוונו שמישהו ישרית אותם או מישהו זה הם היו באמת לוחמים נשפך שמה הרבה דם הרבה מכות הה על המקום הזה ברוך השם הכל לאט לאט רואים מקום של טומא מקום זה ה מעוז טומ שם כל ההסתדרות הציונית הייתה שמה כל הבניין הבניין הזה היום יהפך לישיבה חלק מהבניין הזה לישיבה בתי כנסת הכל נהפך לקדושה אומרים שכל התמ אם אתה כמו מורבי הוא קנה את הבניין איפה שהיה החדר של הזוהר ו שמה גם תמם מתו כל המשפטים שלה בש 20 30 משפטים הייה לו זה בגלל הבניין בגלל התועבה הזו שגר למטה והיום הכל נהפך לקדושה וטהרה כל המקום זה נהפך לקדושה וטהרה לכן לדעת ש אבל זה מצווה גדולה מצווה גדולה למצווה גדולה להדליק את הנרות זה אור אור אלוקי לנו אז רבי מאור שיש מחלוקת בתורה לשמע רוצה להגיד אדם שמדייק נרות שבת אדם שמדייק נרות שבת ושם שמן כל הלילה אומר הוא רוצה להגיד שיש כאלה כתבו שיש בזה בעל תשחית כאילו מה המצווה שלו בשעת בשעת האוכל לא כל הזמן שמרו לא מה פתאום ברוך השם הזהיר בנר מה זה זהיר בנר הוא זוכה ל זוכה ל אכילה צלח לי זוכה לילדים תלמיד חמים זהר בנר שה פמות יהיה מיוחד עשה אותו מכסף אם אתה יכול ותדאג שהפתיע יהיו פתילות מיוחדות תדאג לשמן לא שמן של 16 שק 15 שק שמן הכי מודר תעשה את הכל מודר אל תדייק לי בסוף הזמן תדייק בזמן תדייק ב תהדר בכל הפרטים של הלחה זה נקרא זהיר גם עושה את זה מתוך הלב בהתעוררות זה נקרא זהיר בןר הרגיל בנר וזה זוכה לילדים טובים שהולכים בדרך התורה ומצוות כמו שאמרנו שעיקר העומק בדבר של הרגיל בנר זה בגלל האת רצון העצומה האור האלוקי שיורד בשעת הדקה זה את רצון כזה גדולה כל אישה שיש לה שכל וכל איש שיש לו שכל לא יעשו כלום חצי שעה שעת הדקת הנרות הכינו לילדים את הסופגניות הכינו להם מע ממתקים שו תאכלו או תגידו אותנו תן להם כמה שקלים שז יגידו אך את אביא נועם שבע פעמים שב בסטר שבע פעמים י נועם יושב בסדר ונועם יושב בסדר שבע פעמים ככה היה עושה הרב מצליח זוז הוא היה עושה את זה ככה הוא הבין ככה יש אזה מקורות חברה את המקורות שזה מאפה זה הצג אבל זה דבר גדול זה את רצון כזו גדולה הרבה מהצרות הייהה אפשר לפתור אם אנשים היו בעת הדקת הנרות היו בוכים מתחננים להשים אפשר לקבל מתנות בפרת זאת קת המזבח תדעו בזאת אני בוטח אחת שאתי מ את השם אותה אבקש זה ממש אותה אבקש אחת זה היום הזה היום הזה זה יום גדול של עת רצון עצום עצום עצום וזה יש קונה עולמו בשעה אחת מגלגלים זכות יום זכאי חובה ליום חייו כת כל השנה הזו היא שנה של הערת פנים קיבלנו שנה עכשיו מתנה אחרי השנה ששנה שעברה הקדוש ברוך הוא עכשיו מפצה אותנו לנו שנה טובה שנה של אור שנה של הצלחה ברכה וכולם לצא את השנה הזו לבוא לשיעורי תורה להמשיך אדם לאש לא יש תשובה על חם עובדיה חזון עובדיה כוללים משתחררים בערך בבע שלוש ארב ור זה אבל מה חנוכה תנו רבנ גם ישיבות בבות מרובים שחרים אותם ר מה חם ובדיה כותב בוודאי שנשחרר אותם להדק נרות בזמן אחרי זה ישבו וילמדו תורה ם עובדיה לא הבין איך בן אדם יש לו שש שעות שלוש שעות ארבע שעות מתבטל לא הבין איך יכול לה דבר הולך לחווה איפה הוא הולך סה על האש לא יעשה ככה הוא לא ילך ישב עם חברים ילך לטייל דיי ילך קרא זוהר קרא הלכות קרא תהילים עשה משהו מה שאפשר בזמן שאפשר מי ילך להתבטל ככ ם עובדיה הה בטוח ם עובדיה לא ידע שברוך השם הם כולם מתמידים ו שקדנים נשים לומדים תורה ברגע לא אבל מה בעומק יש בזה דבר חשוב למה אישה כל השנה לא רואה את בעלה אז אין קשר ככה הוא בא קצת יושב קצת מדבר קצת אוכל עםם הילדים מתי הילדים שלא רואים אותו בשעות כאלה הוא תמיד בכולל וככה נ אחדות הולכים קצת לבקר פה את האדם היראי שמיים הזה ך למקומות שיש טלוויזיות כל מיני ברנ דברים אסורים רואים שמה לא חס הכל בקדושה הכל בטהרה ואז עושה אחדות יש בזה רק החכם מלה בראשו שנצא את הזמן תדע זה זמן גדול זה הזמן שגדלים צרה מביא הרבה ביטולים אז מי שיש לו שכל הוא מנצל את הזמן כמו שאמרנו בסעיף א' מרן כותב שאומר שהוא טרוד יכול להדק פג מנך למעלה וד שייתן בשמן שכלה רגיל בן השוק אמרנו לברך לא לברך זה בעיה הלכתית לברך בזמן הזה עוד בית הכנסת יש אומרים שכן אבל א מברך מחלוקת הפוסקים להדק יכול לצאת ידי חובה הלכה ב' שכח הוא הזיד ולא הדיק ם משקיעת החמה מדליק והולך מה זה עם שקיעת החמה מתכוון סוף השקיעה שמח זה שאתה יודע לפני זה מדליק והולך כן מדליק וההולך עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה תם לבן זה הלשון כמה זמן צריך להיות הדלקת השמן חצי שעה לא כתוב לשון מרן כמו חצי שעה כמו משמע כמעט חצי שעה אדרבה תעשה חצי שעה א תכנס לבית פה עשה חצי שעה שיהיה ליב דקול על מה קפיד ע זה שיהיה חצי שעה שע ז עוברים ושווים ק פרסומי ניסע אל כך צריך ליתן בשמל כזה השיעור והן בתן ב יותר יכול לכבותה אומר מרן אדם הדליק נרות חנוכה שם הרבה עכשיו רגע אומר הוא הולך מהבית או עכשיו הוא מכינה הוא קמצן הבו קמונה רוצה לסגור את לכבות עני לפי ההלכה יכול לכבות אותו ככה אומר מרן וכן יכול להשתמש להורה לאחר זה הזמן אין אין ר אין חשמן יכול להשתמש בזה אז רק אנחנו ככה יש שלושה דעות לגבי לכבות את הנר דעת המך אסור לכבות דעת המך ד שנייה זה רשל רשל כותב מותר לכבות אבל אסור להנות מה זה שתי דברים שונים מותר לכבות אבל אם אתה משאיר את זה דולק אסור לך להנות זה שיטה שנייה שיטה שלישית זה ריף ורמבם מותר גם לכבות ומותר גם להנות שתי דברים זה שתי דברים שונים עוד דבר אם ש יכול כן יש את הזמן של הדקת הנרות הזמן של הדקת הנרות עכשיו אחד מתמיד ושוקד בתורה צריך לסגור את הספר צריך ללכת להדליק נרות אלאם כן מוסר שיעור זה היה בית השיעור בשביל זה דבר שני אחד עכשיו זה הזמן שלו שתמיד שהוא בע לבית בשעה 5 אוכל חבוב לבריאות תדליק נרות אחרי זה אחרי זה תאכל הוא נכנס תקלח אין שום בעיה תדליק נרות תלך תתקלח לא לעשות שום דבר בלי הדלקת הנרות א אשה יודע הגיע זמן הדלקת נרות עשרה לחמש שבע דקות לחמש בעלה לא בא בעלה זה חטיר עד שיבוא עוד שעה מה היא תשאר רעבה בגלל שאסור לאכול עד עד שלה דיקו נרות מה פתאום זה לא צריכה חשבנו אם הוא בא אסור לך לאכול אם את יודעת שהוא בא בזמן תוכלי א את יודעת שהבן אדדם הזה יבוא לך בשבע ואת רבע ודי שמותר לך לאכול כ כותב חזון עובדיה בדף עמוד סח אסור לאכול קבע עבוד שהגיע הזמן אתה צריך לזכור את החנות אם אין ברירה תשים מישהו שים איזה אחד שמדליקים עליו בביתו יוצא יד חובה צריך שיעור לא צריך שיעור אמרנו לשנ כמה לא צריך ששנ בת בגמרא צריך חצי שעה כן ושימו לב שהרבה מהראשונים כתבו הגות מאוניות צמ גרבה רבנו תם בשם רבנו תם אור זרוע ועוד שלא צריך שיעור למה בש סופרים ך אחר המקל והרמבם כתב דלא פליגה הולכים אחר שניהם להחמיר ולכן פסק חם עובדה אם מסתפק אם יש לו שיעור של חצי שעה יכול להדליק למה יש אומרים שמי שמדליקים בפנים דורנו לא צריך שיעור כן כתב ברמז הראש פסקי התוספות ותרומת הדשן שיטי הגיבורים והרב שולחן גבוע שכן המנהג מסלוניקי שאפילו אין להם שיעור של חצי שעה אין להם בעיה הם לא מקפידים דווקא על חצי שעה הלאה איפה אנחנו רואים את זה רואים את זה ברמה אומר הרמה ויש אומרים שבזמן הזה שמדליקים בפנים לא צריך להיזהר לדיק קודם שכ ל רגל מן השוק מכל מקום טוב להיזהר בזמן אזנה מלה לכתחילה אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק מדליק והולך כל הלילה כל הלילה אדם יכול להדליק ואם עבר כל הלילה ולא הדליק אין לו תשלומים שאלה מה הדין עכשיו מהור שואל אדם אדם בא לבית יש לו אישה ילד הוא לא הדליק נרות וגם הם לא רוא הדלקת נרות צריך להעיר אותם את הילדים אם אשתו רוצה להד יעיר אותה תעשה לו בלאגן כל היום אירת אותי מה זה עיר אותה לא יעשה לו בלאגן בשלום בית אלא אם כן אישה אומרת לו שאת צדקת אתה בא מאוחר היית במרון לא יודעת איפה לא הדלקת נרות תעיר אותי זה לא אונס הה צריך כיבוד הבים הלך לשרת את ההורים מה יעשה מסכן חוץ ממכם לקח את הילד למקום זה אם זה לא מפריע לילדים ועיר אותם מעיר אותם אם לא לא צריך להעיר אותם יש שיטה בפוסקים אומרת שאם אתה בא ויש לך ילדים ואתה לא מעיר אותם אסור לך לברך על הדקת נרות חם עובדיה כותב עובדיה כותב המגן אברהם כותב דווקא כשהם נאורים מגן אברהם פה שהם מרים כל זמן שבני הבית נאורים אפילו עדל שחר אם לא נעורים יש לך בעיה לברך יש לך בעיה לברך כך כותב החד מד משה שצריך להעיר אותם תפילה לדוד אומר מה פתאום כן אומר רבי יעקב חיים סופר אומר תן לך ראייה פשוטה אם אדם גר לבד את מי העיר את הקירות אז מה לא מדליק מברך אתה רואה שלא צריך דווקא בני בית אפילו לבד לא כמו הציץ אליעזר שכתב שצריך להעיר אותם ככ גם כתב תפילה למשה ולכן פסק הרב עובדיה לכתחילה יעיר אותם ואם לא ידליק וידליק עם ברכה ידליק עם ברכה עכשיו אדם הגיע 20 דקות לפני עלות השחר אפילו חמש דקות לפני עלות השחר יכול להדליק עם ברכה יכול להדליק עם ברכה אין בזה בעיה למה מרן כתב ואם עבר כל הלילה אשמים לא עבר כל השר חמש דקות אומר לחם עובדה אפשר להדביק בזה סיימנו גם סימן רב עליו פסיכי אנוכי אשמח בהשם עכשיו הגענו לסימן תהרוג כ היהל תהרוג עלפי כמים כנפשי תהרוג אליך אלוהים סימן תרעג תרעג כל השמנים והפתילות כששרים לני חנוכה ארו חכמי הדרש כל השמנים זה כל הבן אדם שהנשמה שלו נמוכה והפתילות יש אדם שהגוף שלו חלש אצל השם כולם חשובים גם היהודי הנמוך למטה בשביל השם הוא חשוב אומר אחד מבעלי המוסר יהודי זה הבת עים כזכור יהודי שלא מאמין שהשם אוהב אותו את הרשע הגדול ו הבן היחיד שלו אומר הרי הוא אפיקורס כמה אנשים לא באים איך אני אבוא לרע אני כולי טמא עשיתי מעשים צמים אני יכול לכנס לישיבה ברוך השם פני כניסת הישיבה יש פה מקווה קודם כל תטבול וחוץ מזה תדע אצל השם שם מקבל את יעקב אבינו הלך על פחים קטנים מה זה פחים פחים קטנים זה יהודים רחוקים מתורה ומצוות זה נקרא פחים קטנים יעקב חזר בשביל פחים קטנים בשביל יהודים רחוקים מאוד להחזיר אותם להביא אותם אז אם יעקב הלך ודאי שהקדוש ברוך הוא הוא שם לב אליך ללכן אדם כל השונים כשרות צשב אפילו אדם לא נכנס לבית הכנסת עומד בפתח כמו ני חנוקה שאמרנו אתמול הפתח אפילו הוא פחות מער בשכינה לא שורה שמה השם איתך וזה סוף החודש כבר הלבנה היא בקושי רואים אותה תמיד השם איתך בכל מקום שאתה חושב איך שאתה חושב על עצמך תדע שהשם אותך והשם חבד אותך והשם אוהב אותך ואף פעם א תתיאש ואף פעם א תתייאשי תמיד השם אוהב את הבן אדם אדם יאוש שלא מידה ד מי שיש לו אמונה יש לו ביטחון לא צריך לדאוג משום דבר השם אוהב את הבן אדם יתרא משה רק תאמין ברגע שאתה מאמין אז הקדוש ברוך הוא ודאי איתך כל השבים והפתילות כששרים ל חנוכה מרן יכתוב לכמן למה כל כל השמנים למה זה לא ניתן להנות ממנו בנר שבת את צריך להנות ממנו אם השמן לא נדלק לך טוב יכול להות שאתה תחתה תמכת מחילה תרצה שיזדקק השמן לא טוב לך תדע אולי תסדר את זה אבל פה אסור לך להנות מהאור אז מה תסדר את זה לכן כל השמנים והפתילות כששרים א תביא שעבר עליהם אל שנה מזמן מתוש תביא מיוחדים אורות טובים תביא יש שאלה קשה מה הדין אם אדם קנה שמן זית שכתוב עליו אסור לאכלו רק להדלקה לא לבישול לא לאכילה למה החומציות מאוד גבוהה אסור לזה יש כאלה שזה לא בגלל שה חומציות הם לא רוצים לשלם מעם אז אם זה שמן שלא ניתן לאכילה מעם פחות משלים פחות מה ומילא אנשים רוצים להדלקה ככה הם מוכרים את זה יותר זון זה גם נמכר יותר גם נמכר יותר השמן הזה וגם השמן זה באמת הוא טוב לאכילה ר כתוב לם לא לאכילה למה זה לא הביא אות בשביל אחילה אבל נגיד שמן שמנו לא בר אכילה אפשר להדליק בו נרות חנוכה זכורני מורנו ורבנו מרדכי אליהו אמר שלא להדליק בו למה קריב אתה יכול לאכול אותו יכול לאכול אותו אז ממילא אתה לא יכול להדליק בו אז מחילה דעת ךמה מרדכי אליהו הסתפק בדבר בא מורנו ורבנו הרב יצחק ברכה בדל חיים טובים אומר רגע כל השמנים והפתילות כשרים נפט כשר להדליק בו נרות חנוכה אם שם פתילה ודאי כשר סכנה יכול להידלק לך מבחינה אם אתה יודע איך להשתמש בו שים טילה בצורה מבוקרת אין לך שום בעיה בו אז כל הש כשרים גם נפט נפט אתה יכול לאכול אותו הוא כשר אומר רב ברכה נפט כשר להדליק נרות חנוכה נכון נפט כשר להדליק נרות חנוכה אז מה הבעיה בשמן שהוא לא בר אכילה גם נפט לא אוכלים אותו והוא כשר לא צריך שיהיה בר אכילה זה ראייה חזקה מאוד מאוד מאוד של הרב ברכה כמובן אנחנו נביא דבר שהוא לכד חינה אתה לא תלך תביא מתנה למלך א שמן כזה אתה תרצה להביא את השמן משובח של המשובח גם לקדוש ברוך הוא אל תהיה קיין שהביא בר מינן זרעוני פשתן דביד דבר משובח אבל הלכה זה קשר כל השמנים והפתילות קשרים לאני חנוכה על פי שאן השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור האור הכוונה אש נדלקת בים באותם פתילות מי הוא שם מזת מצווה מן המבכה שם זת מצווה מבכר כן אומר עכשיו אחד אשתו לא היה לה שמן בעלה אמר אני הולך קונה לך שמן איפה השמן קנה קנה לך היא ראתה בעלה מתעכב רדה רגע למכולת יש נרות צבעוניים מאוד יפים עם זהב כזה עליהם שפור חנם זהב נצנצים צבעוניים יפים דולקים כמה שור הלכה הטיבה את זה שמה שמה צבעים יפים אדום צהוב כתום ירוק איזה יופי אתה נכנס לבית אתה רואה כולו אומר כבוד בעלה צדיק הזה הלך קנה שמן זית הלכה למעשה ברשות אשתו צריך להוציא את הנרות לשים את השמן זית למה שמן זית זה מצווה מן המבחר עכשיו אחד אומר טוב אשתו אומרת לו אני רוצה נרות הוא אומר לו אני רוצה שמן בוא נעשה בינינו בוא נעשה שלום חצי שמן חצי נרות לא עושים דבר כזה או הכל שמן או הכל נרות עכשיו אחד אומר רגע תראה איזה יופי החשמל שישראל מזוז עשה לנו פה איזה אור יקרות בן פורת יוסף פורת הים כן ירבה וכן יפרוץ חשמל יהיה חשמל תמיד תרא איזה יופי בוא אם ככה בשביל מה להדליק שמן תשים לד ויש לדים כאלה יפים גם לזכוכית של הלדי בצורה של טיפה או בצירה יפה מאוד נביא משהו יפה מודר נביא איכות טובה נביא סוג אל נעשה כל פעם בריג מנורה ראשונה מנורה שנייה מנורה שלישית הנה למה הבעייה אז זה ככה דעת רב דעת הרב יוסף שלום אלישיב כן דעת הרב יוסף שלום אלישיב ודעת רבי שלמה מוז מן אוירבך שבדיעבד אם אין לה בן אדם כשר חשמל יכול להדק בחשמל יברך לא יברך אבל הוא יכול מחילה סליחה דעתם גם יכול לברך גם יכול לברך כות שהם התכוונו דווקא על מנורות לא לד מנורות שיש להם חוט לט כמו מנורות של פעם יכול לה אבל הרב עובדיה סובר שזה ברכה לבטלה מי ש עושה את זה ברכה לבטלה אבל אם אין לו זה מה שיש לו זה מה ש אז דיק אתזה קצ לא יברך עליו בשבת נרות שבת אם אין אדם נרות שבת חם אבדייה סובר שמנורה מנורת לד יוצאת ידי חובה דעת חם יצחק יוצא רוצה לחדש אפילו לד הוא רוצה לחדש אפילו לד אבל בוא בוא עכשיו נדבר ככה לגבי חשמל אין לו פתילה פתילה אין לו יש לו פתילה מברזל פתילה מברזל זה לא פתילה רוב הפוסקים נסרו נ שן לו פתילה וגם צריך שמן או חומר בהירה ולא חשמן מי כתב את זה ושי מרדכי מארש וצבי פסח פנ פרנק בית יצחק הם כתבו שזה לא מועיל ולא רק זה כן הרשבא כותב שהמנורה היא צריכה להיות כמו בבית המקדש בית המקדש היה חשמל ה חשמל מה הי השמן גם מהרל מפראג כתב שלא יוצאים אפילו בשעוה למה רוצה להגיד לה בבית המקדש אבל חכם צבי כתב שזה בסדר להלכה למעשה זה בסדר אז מקילים בזה אבל אבל בחשמל אומר חם עובדיה רוב הפוסקים מוסרים זה ברכה לטנ ברח ממ לך תדליק את זה אותו דבר שם מזת של ורלה תוך שלוש שנים אסור להשתמש אחד עשם אמר אסור להשתמש בוא נעשה זה שמן אסור להשתמש בזה אותו דבר של שביעית עבדו בשביעית באדמה הזאת לא עשו יותר מחירה אסור להשתמש בשמן הזה לא רק זה שמן גלט כשר הכי טוב בעולם רק לא עשו תרומות ומעשרות אסור לך להדליק בזה נרות חנוכה לא דבר חוץ ממכם נפל בזה בעלי חיים לא טובים מה הדין אם זה היה תחת המיטה תחת המיטה השור ברוח רע הבן איש חי יסר את זה פשוט יבי העומר חלק א' יורד דעה סימן ט חלק ברוך הבא הביא הרבה פוסקים שהתירו לפי רבי דוד פרדו לפי רבי דוד פרדו הוא כותב אם יש מרוצף רוח רעה לא שורה כותב רבי דוד פרדון ופה ללב רבנו זלמן רי מגדים שואל ונשאל כל כתבו שאפשר וככה כך כתב כך כתב מרן רבנו עבדה יוסף ששמן שהיה תחת המיטה אפשר להדליק בו נרות חנוכה אבל זה לא לכתחילה יש לך משהו אחר חוץ ממכם חוץ ממכם כן אדם גנב שמן גנב גנב שמן יכול להדליק בו אסור לברך עליו אסור לברך על השמן הזה למה הרי זה מצווה בא בעבירה מצ אתה רוצה לעצות מצווה ב בעבירה יש אומרים זה דווקא בדבר דאורייתא אבל לא דבר דרבנן כך מרן כותב ככה לולב הגזול אסור אסור לברך עליו אסור לנענע בו מתיי מרן מדבר על היום הראשון יום השני הוא לא כתב שלא יוצאים בו ידי חובה כתב בולב הגזול יוצאים בו ידי חובה למה זה דרבנן כן רשת ה שדה חמד נר שלום מפרכסת דניה כתבו שלא יוצא מזה ידי חובה אבל הרב יוסף ידית כתב שיוצא בזה ידי חובה כן יוצא ידי חובה בדיעבד גם כך כתב שאגת אריה וארץ וארץ צבי כל אלה כתבו שבדיעבד יוצא חס חל חוץ שמכם שלא דעם צרות בשמן גנוב יש דבר קשה מאוד זה שמן של דבר אחר של חיה תמאה יש אחד אין לו שמן יש לו שמן שמן בר מינן מהותך משומן של בעל חי טמא אפשר להדליק בו בישראל אפשר להדליק בשמן כזה נרות חנוכה אם זה זה מהותך משומן של דבר אחר שחוץ מכבודך חזיר אפשר להדק בו נרות חנוכה להלכה למעשה אפשר אפשר להלכה למעשה הכוונה אם אין לו זה מה שיש לו מותר אחד נמצא בשואה אומרים לו הגרמנים איןן בעיה אתה רוצה שמן נבין לך שמן שלבעל חי טמא מותר בעיקר הדין לא צריך בזה הקריבו לא צריך בזה מן המותר לפיך ודאי לכתחילה אנחנו לא ניקח את זה בדיבה אני אומר בדיעבד זה מותר ודאי שזה לכן נצלו את זה ברוך השם אנחנו נמצאים ב מקום שכים להדליק נרות ויש לנו ויש לנו ברוך השם בשפע פרת ש אנחנו מבקשים תמיד שזי לוחצת יד עזור לתורמים של הישיבה שכלם ישתדלו לקחת מטור ג'רמן בשביל שהוא תומך בנו כל השנה תמוך בו מצווה גדולה תמיד יד לוחצת יד אומר מרן ואפילו בליל שבת שבתוך ימי החנוכה מותר עלד בני חנוכה 80 בפתילות שאסור להדליק בם לר שבת למה אסור להשתמש לאורם אסור להשתמש מה הבעייה אומר עכשיו אחד רוצה לתת צדקה לישיבה אמ רגע הרב מאיר מחזיק פה את הישיבה עולה לו הרבה כסף מה החוכמה לזרוק לו 100 200 שק מה ישה ב12 שק כל הכבוד מי שיש לו זה דבר על הברכה הוא צריך פה רק חשמל בחצי שנה עלה לנו 70 80 אלף שק רקך חשמל המים עלה לנו איזה 20 אל שק אנשים באים טובלים אומרים לי מה דעתך אולי תוריד לי אולי תעשה לי ככה חבוב מכר את החמש שבע 8 אל שק חשמל לחודשיים אני משלם את זה את המים את החשמל איפה תחזוקה איפה כלור איפה זה זה 70 שק 30 שק כמה זה עשרות אלפי שקלים בשנה להחזיק את זה תדע שאתה שם כסף אתה עוזר לך שזה ימשיך וגם הכסף שיש מיותר מי משתמש בזה הכל הולך שישי באים בחורים לומדים חמש שש שעות בלילה מחצות עד הבוקר זה הזכות שלך אתה גם טובל גם תובל בערב שבת גם שם כסף והכסף הזה הולך לבחור שכל השנה הי לו דמה כיס רוצה לקנות איזה פרחית שתייה רוצה לקנות איזה עוגה אבא שלו לא נותן עוד מכיס אבא שלו 10 בנים יתן לכל אחד כל שבוע 100 200 שק ושות את הרגל אז איפה יש לו אז הילד הולך פה מקבלים 70 שק פה 100 שק יש לו בכיס 100 שק הולך חור רוצה לקנות זה הסיבה שלא סגרתי את זה למה לא סגרתי את זה יכול להחזיק כלל שלם בכסף הזה אמרתי לבחורים האלה ה1 הבחורים האלה הם יהיה להם קצת ממתקים שיכלו לקנות משך השבוע זה מצווה לכן כל אחד שתובל יראה כתוב 25 שק לא ישים 25 זה צדקה בכסף הזה הולך מישהו קונה בזה משהו הוא לומד כל היום תורה אתה מחזיק בו תורה שים 50 שים 60 שים 100 דבר גדול ז כמובן שאדם לא לא יפספס מקווה במיוחד המקווה הזה זה לא מקווה שבבני ברק זה מקווה של מסירות נפש על המקווה הזה כנסות אותי אותי לבד 100 אל שק את הישיבה 200 אל שק למעלה מ10 משפטים אנחנו עוברים על זה ם הבית מדרש עומרים עברתי ביזיונות בבתי משפט בשביל כל הבניין הזה ברוך הברוך שמו ואחד מהמהם זה העיניים צרה שלהם זה על המקווה לא יכולים לראות שיש פה מקווה כמו ברוסיה ממש ככה השבוע הם אמרו לי אנחנו יודעים שאתה הולך לנצח אותם במשפט אבל תדע לך אנחנו גומרים אנחנו פותחים לך עוד פעם תיק אנחנו לא ניתן לך מנוחה נחם בך עד ש נעיף אותך מפה ברוך הוא ברוך שמו השם יכול להעיף את כולם השם השם הוא שם כנפיים את מי להעיף את מי לא להעיף אנחנו מאמינים בו יתברך אבל אדם מידע מצווה גדולה זה לא מקווה רגיל לא סתם יש בו קדושה במקווה הזה זה מקווה של מסירות נפש מקווה גדול עכשיו למה אסור להנות מנר חנוכה מה יש עכשיו אני רוצה אז הוא עכשיו אומר רגע הרב יש כלה הוצאות עושה עסקה טובה הרוויח מיליון שקל מה ניתן לרב 10% מה תעשה בבניות שקל תן לרב חצי קשה לך רבע קשה לך 200 אל לא תתן 100 אל שם נתן לך מיליון מה 99% 90 אצלך 10 אצל הרב זה לא יפה תראה איזה שיפור נתן לך השם תן ככה שיפור יפה לרב או את הרוב לרב סירות לך טוב הרב מוותר יאללה נעשה חצי חצי חצי חצי ט באמת יש אחד אספר לך סיפור אמיתי הה בעל עסקים גדול וקרס לגמרי פתאום רואים אותו עולה עולה עולה עושה קופות יפות תופס כולל שלם בא ל מישהו שאל אותו בשושו תגיד לי מאיפה זה אמר אני אגיד לך את האמת אני באמת נפלתי לגמרי באתי לפני ארון הקודש בפניש אמרתי לו בוא נעשה עסקה אני ואתה שותפים מה שאני מרוויח חצי ל חצי לי אני חצי נותנת תורה אומר מאותו רגע התחיל לזנק עושק כל חודש עשרות אלפי שקלים אם לא מאות אלפי שקלים אומר והעסקה הזו עובדת עם השם הוא רק בודק אותי שאני באמת נותן את ה-50 א נותן 50% זה זורם יפה אז למה באמת אסור להשתמש לאורם כדי שנדע ש ניקר שזה נר מצווה סיבה א' סיבה שנייה בגלל שזה מנורת בית המקדש בבית המקדש היית משתמש להורה לא היית משתמש להורה רבי דוד נכון רבי דוד לא היה משתמש להורה אז גם פה רבי דוד לא משתמש נורה מגן אברהם כותב סיבה שלישית מגן אברהם כותב למה אסור להשתמש בעני חנוכה אומר כדי שהמצווה לאלא תהיה בזויה עליו בזויה עליו לכן מה אתה בא עכשיו לעשות דברים על זה עכשיו אדם לכן אחד עכשיו יש לו נרות חנוכה דולקים צריך לקחת משהו מהחדר לכן יש לנו נר שמש הכי טוב להדליק את החשמל אבל אין חשמל והשמש קבע מותר לכנס את החדר לקחת מותר למה הכהן גדול שהיה נכנס לבית המקדש הוא לא היה צריך לעצום את עיניו בגלל שהיה מנורה הייתה מהירה הוא הדיק את המנורה אסור להשתמש בלינות זה קיים אז אולא עוצם את עיניו הכהן גדול ככה אנחנו לא צריכים לעצום את אינינו ברגע שחוץ ממכם כבא חשמל ולא רק זה אומר מרן אפילו תשמי של קדושה ללמוד אומר מה אתה רוצה אני לומד הלכות אסור אין לו חשמל אסור יש לך נר נוסף תלמד בזה יש מ שמתיר אומר יש נוהגים להדליק נוסף אומר מרן כדי שמשתמש לאורה לאורה נוסף כן הוא קצת מרחוק שיכירו שזה לא נר מצווה כן שיכירו בזה י אומרת תעשה את זה יותר ארוך א תשים אותו קצת ע דבר יותר גבוה וכולי אנחנו בסימן תהרוג סעיף ב' הדלקה עושה מצווה כך כתוב במע מתי אתה עושה את המצווה של הדקת ני חנוכה אתה עושה ברוך אתה השם קך עולם הדליק ני חנוקה לא של שעשה ניסים שהחיינו ואז אתה לוקח את הנר אתה מדליק חוץ מחס וח חוץ ממכם פתאום רואה קבל לו הנר חייב להדליק את זה עוד פעם קיימת את המצווה הדלקה עושה מצווה אם זה קבע שלא באשמתך אין לך שום בעיה אם אתה עשית טעות ובגללך זה לא דולק תדליק את זה כבתה כו שעבר זמנה לא זקוק ל מה הבעייה עכשיו יש ההוא רוצה להדליק נר על יד זה הוא לא הדליק את כל הנות לא יכול עכשיו להדליק את זה כן מחילה קבל לו הנר רוצה לקחת נר שהוא דולק הוא של המצווה רוצה לכופף אותו להדליק את הנר השני זה אסור למה יש מערי דיסקין רוצה להגיד אסור להדליק בחוץ נרות למה אם היית מדליק את זה בלי המתקן מה היה קורה לזה הרוח מחבר אותו נכון יש לך מתקן אסור עובדיה אומר מה פתום יש לי צי פסח פרן כך כותב חם עובדיה יש מתקן מתכן מה מה זה משנה לי איזה רוח יש בחוץ החידוש העצום אדם מדליק בערב שבת יכול להדליק בפלג המנחה פלג המנחה בשעה ורבע בערך קודם קודם הדלקת הנרות קודם מחילה קודם השקיעה השקיעה או צא את הכוכב שעה ובע צא את הכוכב בחילה שעה ורבע קודם צאת הכוכבים אפשר להתפלל כבר ערבית עכשיו אחד במהר דבר כזה ודא שאנחנו משדים שזה סמוך יותר דוקא מינה מ שמדליק נרות שבת כבר קיבל שבת דם הדליק מהר כן וקבל לו הנר אבל לא הגיעה שקיעה מתי קבל לו הנר אחרי שהדליק גם שמה יצא ידי חובת המצווה אפילו שעדיין אין השקיעה זה ערב שבת קודש אין בעיה ולא רק זה אומר מרן וכן אם לאחר שהדליקה בא לתקנה וקיבה אותה בשוגג רואה האור לא מספיק אז הוא מרים את הפתילה מרים את זה בצורה שהיא לא תכבה אבל אם הרמה איך שהוא פתאום נפל לו הפתילה בשוגג ו התחבטה לו לא צריך להדליק את זה רוצה להחמיר על עצמו לחזור דליקה כן אבל תדע אדון נכבד שהאור הזה שדולק זה אור הגנוז אתה רוצה שהאור הזה ילך עמך תשעט את רצון הדירה תקפיד שזה ייה דלוק הלכה ג' נר של חר שדק בו לילה אחד נעשה ישן ואין מדליקים בו לילה אחרת אלא לוקח חדשים בכל לילה אם אין לו ישן ומלה ישן מסקו בכל לילה באור נך של מתכת א נוצר חדש ושה זכוכית או חרס מכוסה דינו כמתכת אומר מרן בהלכה ד' אין צריך להחליף כל יום את הפתילות אין צריך להחליף כל יום את הפתילה כ אני כל יום מחליף את הפתילות למה זה הידור הידור להחליף כל כל יום פתילות מי שיכול להחליף תהיה תבול הברכה לפי הלחה לא צריך להחליף כל יום פתילות נראה בזריזות סימן תרעד מחר זה יום רביעי זה יום אחרון אחרי זה יש לנו ראשון שני שלישי ראשון שני שלישי בערב הרביעי רביעי זה הדלקת הנרות יש לנו ראשון שני שלישי רק ארבע ימים יש לנו עוד ללמוד הלכות חנוכה בארבע הימים האלה אננו חייבים לסיים פה קרוב ל עוד שמונה סימנים צריכים להזדרז בוא נראה עוד סימן אחד מדליקים בני חנוכה בני חנוכה ודווקא להדליק זה מזה ולא ימצא אדם עכשיו הדליק נר ראשון רוצה לקחת את הנר הזה להדליק נר אחר כופף אותו עם איזה צבת משהו אין בעיה לקחת נר קבה לך הנר הראשון הדלקת הנר שמדליק לך הוא מתווך בני מדליק הנר הזה שאתה מדליק בו הוא קבה אתה רוצה לקחת להדליק אותו מהנר שהדלקת זה אסור למה זה קודש אסור להשתמש לכול לקודש מה שכתוב מדליקים מנר לנר הכוונה שהוא מכופף את הפתילה הראשונה לפתילה השנייה זה מה שהוא אומר דווקא להדליק זה מזה ולא ימצא אבל להדליק מזה מזה על ידי נר של חול אסור ויש מתיירים גם בזה אלא אם כן בעניין ששלחו שיכבה הנר של חול כל מ שדיק ונהגו להחמיר בנרות של חנוכה שלא להדליק אפילו מנר לנר דקר מצוותו איןו נר אחד וכולי זה הלכה ראשונה הלכה שנייה אומר מרן יש מי שאומר שנר ש בית הכנסת בשל שבת בשל חנוכה כולם מצווים ומותר להדליק זה מזה אגב ועדי נר של תלמוד תורה או נר לחולה צריך נר בניין נר של בית הכנסת מיין לאל סימן קנד סעיף יד סעיף יד הגענו סימן תרעה סימן מאוד חשוב ויהי רצון שנזכה מחר לשבת על הסימן הזה היום זכינו בזכותכם לסיים חלק מסימן תרעא זכינו לסיים את תרעב זכינו ללמוד גם את תרעג וזכינו ללמוד גם את תרעד ברוך השם השם זיכה אותנו היום ברוך השם ללמוד כמה וכמה כמה וכמה סימנים ברוך השם אנחנו מודים לו מאוד מאוד הקדוש ברוך הוא שזיכה אותנו בן תורת יוסף שלושה סימנים בן פורת יוסף תודה לבורא עולם שזיכה אותנו היום ברוך השם הספקנו תוך שלושה ימים הנ הגענו ברוך השם מטרה עד תרעד למדנו חמישה סימנים אנחנו מודעים לקדוש ברוך הוא יש לנו עוד בסיעתא דשמיא עד סימן תר תרפ ד בעזרת השם יתברך טרפד ני נמשיך על לזכות בעזרת השם לדעת שזה יומים גדולים הולכים לבוא לפנינו ברוכים הבאים ברוכים הבאים זכה לנצל את הימים הנפלאים האלה לעבודת השם זכה שהנרות הלל הם תמיד יעירו לעם ישראל ישמרו עליהם ויגנו עליהם על כל עם ישראל בכל המגזרים אין התורה ואין החיילים וכל אחד באשר הוא השם יגן עלינו בזכות כולם בעזרת השם אז אנחנו עכשיו לכות שמירת הלשון שמול היה פה ממש קידוש השם גדול דנו ארז ו ברק שתי האחים היקרים והאמא היקרה שעשו הזכרה ל מורבין אביגדור והיה לו מכנה משותף עעם מורבי זה כוח ה שמירת הלשון השם זקן אומר פה בהלכות שמירת הלשון מספר לשון הרע על הזולת בפני קרוביו אחיו אחיותיו בנו אוכל קר אחר גם אם הוא רוצה שיוכיחו אותו על רעתו כן הוא עובר על איסור לשון הרע קודם כל ך תוכיח אותו ברגע שהוא לא ישמע אז מותר לך דוגמה לכך אומר פרשה שלנו יוסף סיפר לאבי בגנות אחו בכוונתו שיעקב יוכיח אותם בכל זאת נענש משום שהיה לו להוכיח אותם בפני עצמם ואחרי זה לכת לספר לאביב עוד דבר לא לכם מספר לשון הרע לנוכרי אומר לו תשמע היהודי הזה עשה לך כ ככה זה יותר חמור למה הגוי עברתם שמרה נצח גם חילול השם ותך יהודים מתנהגים וגם יכול להזיק לו יותר מאשר יהודי וזה גם לשון הרע כן צ השם זקנו זהר באמת שמור פינו לשוננו לשון הרע ורכילות היום זכינו בזכותכם בעזרת השם יתברך היום זה יום שלישי תאריכו טז בכסל ואם כ שהגענו כבר לייז בגד שאלו שלוש כנפות פטור מציצית וקשר שלוש לאחר מכן הוסיף כנף רביעית זה נקרא תעשה ולא מן העשוי וצריך להתיר ולעשות את שתי הכנפיים היום היה פטירת היום היה פטירת רבי שלמה אבודרהם היה במרוקו לפני 200 ומשהו שנים 250 שנה היום טירת רבי חננאל הכהן חסיד גם כרוב ל-200 שנה רבי יוסף ברדוגו למעלה ממה השנה רבי יצחק הלוי בן סוסן דיאן בסלי מנוחתו בהר הזתים 150 שנה כמעט רבי מתתיהו בירדוגו הרבה בירדוגו אני רואה היום ורבי יצחק קרטוז דיין בקאל קודש פורטוס פורטוג זיס בטוניס ושם מנוחתו כבוד וניסה הם תמיד מככבים אבל היום זה יז זה פטירת רבי מחלוף בן חיון כן דיין בספי מרוקו רבי יצחק קורית טטון מרוקו איטליה רבי שלום טיטו טריפולי רבי יצחק קושטה איטליה רבי חזקיהו משה דוד ישראל רבא של רודוס יוון רי יעקב לופס היה רבו של הרב שרעבי הרב שרעבי למד אצלו קבלה כן רבי יעקב לופס רבי יוסף נזר חזיזה רבי רפאל אביר ז'ן רבי שמעון הכהן זכות כל הצדיקים האלה יגנו בעדנו בעדכם כל כל העדות כולם הגנו עליכם גם בו נפטר אדם גדול של הפלג הרב איך קא פונוביץ היהיה תלמיד חכם גדול מאוד רבי אשר שכחתי את המשפחה שלו היה בקיא בכל התורה ממש כל ימיו היה היה בתורה שמעתי רק הלוויה שלו היייתה משש עד איזה 12 בנן היה רק הספדים ככה כל כך הרבה זמן אן הרב פה כותב שצריך מאוד להיזהר עם הילדים לא לתת להם את המכשיר הזה למה הילדים אומר נופלים הרבה הרבה גם גדולים נופלים מזה כל שכן אנשים קטנים היום הייתי בצפת רשתי בכמה מקומות אז אחד אמר לי אני רוצה בך לכבד אותך הוצאתי ספר שנקרא מוסרי הזוהר אמר אשמח אותך שאנחנו כבר כמה שנים פה בשיעור לומדים בספר הזה אמר לה אתה בטוח אמרתו כן ראש כולל ביד עזרה בשולמית אז הוא שמע שדיברתי שלא להכניס את המכשירים ככה לבית הכנסת אז הוא אומר לי שיש פה זוג לא מבוגרים והיא בעלה כל היום לא בבית אז היא משחקת משחקת אמר הגיע למצב שלא נפלאים השם מרחם ואחרי זה רצה לחזור בתשובה ואז הוא אמר לה את מוקלטת אם את לא תשמע לדבר עבירה הוא הלך יפיץ את זה ברבים נו רצה בכוח לא עלינו בעלה נודע לו זה הראש כולל הזה הגיע לבית שמה למה היה כמעט ביניהם השם רחם בינה לבין בעלה דברים נוראים אמר לי אתה לא מאמין איזה משפחה מכובדת איזה אישה מיוחדת איזה בן מיוחד השאירו ילדים נפרדו והכל ממשחק למכשיר משחק אומר אנשים אומרים זה בר מיננו חלק לעולם הבא אומר תעזוב חלק לעולם הבא בעולם הזה יש לו כל הזמן משחק כמה מעבד את הזמן ד נבדוק כמה שעות ביום לח אומר איזה חיים יש לו חיים אין לו אין לו חיים גשמיים אין לו לא רק חנים רוחניים אומר נראה קטע קטן ברמבם בני אגר דלן פיקוד תעל בינון אברים מי שמאחד את הקדוש ברוך הוא והשכינה קודש בריך הוא שמח בו אומר אתה עוזר לי אני אתה עושה כל דבר בשביל השכינה הקדושה אז אני גם בא בא לגור אצלכם אומר מי שעושה סוכה לקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא מסכך עליו באותו עולם מגן עליו מכל מלאכי חבלה כשיוצא מן העולם הבא והולך אל אותו עולם בעולם הזה וכל מי שמברך את הקדוש ברוך הוא הוא מקדש אותו בתפילתו בעולם הזה הקדוש ברוך הוא מברך אותו בעולם הבא הוא מקדש אותו מקדש אותו ועושה לו הקדוש ברוך הוא כמו שהוא התפלל בע 10 חופות בגן עדן אומר אתה עשית בשבילי 10 התפללת במניין היה השרה אתה תקבל ממני 10 חופות שבע ברכות שיש בקריאת שמם שחר שתיים פניה ואחת אחריה אומר זה שבע ברכות שבע ברכות אומר זה כמו שקידש אותי בשבע ברכות יש לך גם חופה וגם שבע ברכות וכל מה שאדם משתדל בשביל הקדוש ברוך הוא תתן לך הקדוש ברוך הוא מחזיר לו כנה וכנה רבי חנניה בן הקשיה אומר יצא הקדוש ברוך הוא איזה