שולחן ערוך או"ח סימן נ"ו | הרב מאיר דוד שמואלי

Kind: captions Language: iw אנחנו נמצאים כמו שאמרנו בסימן נוו היום יח בשבט תשפ ח בעצם זה לא רק יח ר נכנסנו ליט ט שבט תשפה ואנחנו נמצאים בסימן נוו וכמו שראינו שבוע שעבר כמו שראינו שבוע שעבר סימן נה א אחד הסימנים החשובים ביותר לגבי ה כן לגבי הקדיש בן תורת יוסף כבר ראינו כבר סימן אחד שהוא כבר דיבר גם על זה סימן נה גם ראינו את זה גם שם מדבר על ה כל הנושא הזה של ה מי יכול לפרטים כן סימן נה ששמה כותרת דיני קדיש ובו כב סעיפים עכשיו זה סימן נ יש לכוון בעניית הקדיש ולא יפסיק בנה שמי רבה מברך ולענות אותו בכל רם לא יפסיק זה רמה חוזרים לדברי מרן שולחן ערוך לענות אותו בכל רם השם זכנו ולהשתדל לרוץ לשמוע קדיש הלכה לכאורה לא ראינו דבר כזה משתדל תרוץ איפה אנחנו רואים דבר כזה פה יש הלכה שפה להשתדל לרוץ לומר קדיש זכות התורה שאנחנו לומדים עזרת השם יתברך סדר יפה כח זכות התורה שא לומדים רפת כל חולם ישראל בריאים ושלמים בריאות ושלמות השם יעזור לכל עם ישראל ומרים בריאים נשים בריאות כולם יהיו שמחים ומושרים תיקון העצום שהיה פה היום מרגש ממש מרגש יעמוד לכולם אז אומר מרן יש לכון בעניית הקדיש כל מה שאומרים לכוון להנות אותו בכל רם הוא לא דווקא אמר עלי שמ רבה גם ולהשתדל לרוץ לשמוע קדיש הרן כותב שתי מילים להשתדל א' ב לרוץ שמוע הקדיש לא רק להשתדל עכשיו יש לך אפשרות שמעת מספיק קדישים אתה אומר טוב מספיק לא תשתדל עוד קדיש ועוד קדיש מאוד קדיש הכוונה לא קדישים מיותרים שיש כאלה אומרים משנה קדיש משנה קדיש אלא קדישים שחייבים בהם מה המקור שלה כל הדבר הזה כן קודם כל צריך לדעת את הגמרא במסכת ברכות כולם מכירים כל מ שמתחיל את השס בדף השני דף ג בדף השני דף ג שמה כולם מכירים בעמוד ג למטה דף ג עמוד א' למטה על אליהו הנביא שמה ש פגש את החכם את התנה בתוך חורבה תוך חורבות ירושלים בת קול שאומרת אוי בנים שגלו מעל שולחן אביהם כולי אמר לו אליהו הנביא תדע לך שזה כל פעם ופעם זה ככה הקדוש ברוך הוא שומע אז הוא מאוד מתרגש זה מה שכתוב שם בשעה שנכנסים ישראל לבתי כנסיות בתי מדרשות עונים מש שמ רבם ברך הקדוש ברוך הוא מנענע ראשו ואומר אשרי המך שמקסים אותו בביתו כך בביתו כאילו אתם לא בבית בית המקדש מעט מה לא לאב שגלה את בנ למה הגלית אותם והל הבנים שגלו מאל שולחן אביהם כלומר יש צער לקדוש ברוך הוא מה מזכיר לו את הגלות ישמ רבם ברה יש מדרש ש כותב בישמעאל כי חלות שמה מביא מדרש 16 פרקי חלות מביא שלקח אותו המלאך והלה אותו לשמיים ויראה לו אוצרות של גזרות קשות לשונא ישראל מחורה תראה לו עוד אמר לו כל אלה הדר זבי למלה אומר לו כל זה לישראל אמר לו איך יכלו לעמוד בזה אמר לו חייך שכל זמן שישראל עונים מאש מרבה מברך בתי כנסת בתי מרשות אין אנחנו מניחים את הגזרות האלה לצאת מפה מה עוצר הגזרות הקשות שם זקן יה שמ רבם יתברך זה עוצר את כל הגזרות הקשות אז אם אדם מבין מה זה אמר לי הרב גרינבל פ 20 שנה יותר שכתבנו את הספר יושה בבית הכנסת שאני אכתוב בספר בשמו עשרות אנשים צלו מהמחלה הנוראה הועיל וקיבלו שתי כונות א' לא לדבר בתי כנסת דבר שני יהיה שמה רבה בכוונות הגאון כותב מי שעונה שמרבה ינצל מחבלו של משיח יש הרבה צרות בדור זה נקרא חבלו של משיח איך אדם ינצל מהם אומר ינצל מהמהם על ידי שאומר שמר בעצם מי שמתבונן בדברים של הגרה זה אותו דבר אבל ככה זה גמרא אחת במסכת ברכות יש גמרא שנית בדיוק עכשיו ראינו אותה במסכת שבת דף קט עמוד ב אמר רבי שע בן נבי כל מי שעונה ישמ רבה בכל כוחו קוראים לו גזר דינו בגמרא כתוב 70 שנה זה לא הכוונה 70 שנה בגלל ש70 שנה ה שנותן בהם 70 שנה לכן אמרו 70 שנה ככה אני מבין כל פן יש מדרש במקום אחר אומר מאה שנים 100א שנים קור זר שם זכן יש זמנו מסרתי שיעור שלם רק על ישם רב ן הרב שמואל פנחס ואמר לי אחד יהודי שהוא הולך דש מרוקו פתח בית הכנסת בגבעת מרדכי היהודי הזה אומר לי שהיה אצלהם מישהו מרוקו שהוא לא יד קרוך טוב אבל הוא היה נכנס לבית הכנסת צועק כיש מרבה מינים שמע ישראל זה מה שהוא ידע יותר מזה הוא לא ידע סיפר לי הבן אדם חדית שמו עשרות שנים סיפר לי הבן אדם אחרי שעברו עשרות שנים אומר שהוא נפטר אותו אחד והוא אישית ראה אותו מטייל במקום יפה מאוד אמר לו מה זה אמר לו זה גן עדן אמר לו מה זה הגן עדן אומר זה רק על י שמרבה אמר לו זה רק על י שמרבה אר אתה לא ידעת כלום שום דבר לא ידעת רק על יי שמרבה קיבלתי את הגן עדן אדם מבין מה זה חס וח מי שמדבר לא סתם דבר חמור נים לך יהלום אתה לוקח את היהלום זורק איך לא יש דבר יפה סיפור יפה על אדם משפחה שאבא שלהם רשם להם או ברוך הבא חתה שאבא רשם להם שבוע הבא זכינו לעשות שבוע שעבר זכינו לעשות את החופה השם חשב להם את הבית על שמ אבל אין את הטאבו שזה שייך לאבא לא ידעו מה לעשות הלכו המשפחה לכותל להתפלל בלילה אבא בא בחלון ואמר להם בגמרא בספריה הוא הכניס את זה בתוך אחד הספרים חים את אחד הספרים מוצאים באמת הטאבו יום יומיים עוברים האבא מגיע מצאתם בוקר אבא אם כבר באת תגיד לנו זה משהו טוב לעולם ה אני אגיד לכם שתי דברים השם זכה בשעה שיהודי עושה חסד עם יהודי אותו רגע זה את רצו ומה שהוא מבקש הקדוש ברוך הוא ז חסד מכוון חסד חסד בדוחק אשים בצער חסד זה חסד למ לן אני פרוטה בשעת דוחו ו באמת יש הרבה בני תורה לפעמים אין להם לגמור את השבת לא כל אחד עשה חסד עם אלמנות עם יתומים ישיבות עשה עבודות בחינם לישיבות או ז חסד מה מבקש מתקיים דבר שני שיש קדיש אחרי מוסר ראם אנשים מתעוררים מהמוסר ניהיה נחת רוח גדול בשמיים בקדיש הזה מה שאדם מבקש מקבל בקדיש הזה מה שאדם מבקש מקבל תבין מה הי צד טוב לחתן בקדיש הזה זה כל כך עושה נחת רוח להשם שאנשים מתחזקים מה שמבקשים מתקבל יש עוד רבי דוד יוסף מביא פה גם מסכת סוה דף מט אמר רב בכל יום מרובע ליתו משל חברו והעולם מתקיים על קדושה סדרה על קדושת טובה לציון ועל ימי שמי רבה גדת אתם רואים אזה ש יש שמ רבא לאחר שאומרים דברי הגדה מכאן יש ללמוד חשיבות אמירת האמן קדיש נית אמן שת אמיר מה לנו גדול רבי עקיבא מביא את זה גם פה משה ברבי עקיבא שרא דם אחד ערום ושחור כפח חבילת עצים גדולה ל כתפו ורץ כ מרוצת הסוס גזר עליו רבי עקיבא ומידו שאל אותו למה אתה עושה עבודה כז כזו קשה תשיב לו מת אנוכי וכל יום שולחים אותו לחטוב עצים ושורפים אותותו בהם כל כך למה ו שעבר על כל מצוות התורה אמר לו רבי עקיבא ני ממלכתך בעולם שבאת ממנו אמר לו גבאי מס הייתי וייתי מראשי עם עושה פנים לעשירים והורג עניים כל אלה שעושים מיסים עושים דברים רעים בזה אמר לו רבי עקיבא כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה אמרתי אמר לו שמעתי מ דבר שאנו יכול להיות שמלא היה לעני זה בן שעמד בתוך הקל ואומר ברכו את השם ור והקל עומים אחריו ברוך השם ברך או קדיש עונים מש שמ רבה מיד היו פותרים אותו מן הפורענות הוא לא הנח בן בעולם הזה אלא עזב את אשתו מעוברת לא יודע אם ד זכר ם למדו תורה שאין לו אהוב בעולם שאל אותו רבי עקיבא רוב שר מקומו ושאל עליו שהיה הולך רבי עקיבא אמרו לו שאמר את שמו אמרו ישחקו עצמותיו של אותו רשע ושאל על אשתו אמרו לו אמחה שמו זכרה מן העולם שאל על הבן אמרו לו הרי לו מיד התלו רבי עקיבא אומל אותו ושבו לפניו ולא היה מבין בתורה עד שישב עליו 40 יום בתענית סבת קול ואמרה לו רבי עקיבא רבי עקיבא כן לך ולמד אותו והלך ולימדו תורה בקריאת שמע 18 ברכות ברכת המזון למדו לפני הקהל ואמר ברכו את השם ברך נוע קל ברוך השם ברך ואמר הגדל וש מרבה אותו שעה התירו את אבי מן הפורענות ומיד בא בחלום ל רבי עקיבא ואמר י רצון פניך השם שתנוח דעתך בגן עדן כשם שהצלת אותי מדינה של גינה יש ב בזוהר חדש מביא שרבי עקיבא לימדו לומר הפטרה בבית הכנסת אומר והמשיך עד שגדל בתורה ונשמח בתוח רבי אומר בשעה שאמר הפטרה הפקיעו מנו דין הגיהנם בשעת שאמר קדיש קראו לו גזר דינו שעה שנהייה חכם מסמך להוראה אטרו בקרם שצדיקים ישבו עם הם בגן עדן ן בזוהר הקדוש ותה בן הוא רבי נחום פקו למה פקו בארמית זה פקו פלילה כאילו הוציא אותו מגיהנום ברנן הביא את זה גם בבית יוסף יורד דעה כתב רבנו חיים וויטן ספר שער הכוונות בשם רבנו הארי שטעם הקדיש אינו כמו שחושבים שמון העם שהוא רק להציל נפש המת מדינה של גינה אלא יש בו תועלת רמבם להכניסו לגן עדן לעלותו מדרגה למדרגה וגם בשבתות בימים טובים שהרשעים יש בהם מנוחה עם שמר שבת צריך לומר הקדיש שכן נהג הארי לומר קדיש ביום תירת אבים שלוש תפילות מדי שנה משנה מנ אף על פי שהרי הנוהג לומר קדיש ר דו נקודת השנה נהג ישראל התחיל מתפילת ליל ערבית שלשבת קודם אומרים קדיש עד לסיום יום פקודת השנה אומר ולכן כיבוד הבים להגיד הנבי קדיש ובמשך השנה אחרי זה רק ממשיך רק אחרי זה אחרי שנגמר אחרי 11 חודש יכול להגיד כמו שאומר פה הרב להגיד קדיש על אחרי הלימוד זה אין בעיה ומכאן הוא לבא יכול לחשוב מ שאומר קדיש אחרי הלימון זה דבר גדול לכוון לא רק על אביב לכוון על על עוד נפטרים מסכנים שאנשים שאיין מי שיגיד עליהם קדיש אפ אין להם שום המשך זה מצווה גדולה שאם אדם כבר אומר קדיש אז חשוב על אותם אנשים מסכנים ו דבר פלא פלאים השבוע זה מצווה גדולה כ מ שומר קדיש ושומע אותי תגיד נשמתה של הרבנית לאב בנית ש צדקה נשמתה יום רביעי גם ללמוד גם כל מה שיש ב מקובלים כל תורת הכולה זה בא בגלל הרב שח כל זה בא בגללה שהיא עמדה כצו קטן אחרי בעלה שרי לא היה לה ילדים שבע שעות בבית לבד וא כל הזמן משר שיעורי תורה והיא הסיקה את עצמה ולא הפריעה לרב הכוונה בא ממדים וזה לא פשוט היה עניות נוראה הם חיים לא קלים ממש חיים לא קלים ר ל הכל בשביל שבעלה ישב ללמוד תורה יתה דואגת לישיבה כמו אמא כזו שדואגת כמו הב בית כזה שדואג הייתה ככה דואגת מה קורה מה זה כל הזמן העיניים שלה היה עבד את הישיבה נפטרה מהמחלה אבל אין מי שיגיד עליה קדיש אין ר שרבי סיפר להשמש שלום רפאי לא הרבה יודעים את הסיפור הזה א דיברתי על זה ביום חמישי הוא סיפר שהרב באמצע השנה ככה פחות או יותר הפסיק עם הקדיש לא אמר לי הקדיש אומר שהגיע עד המקום שלה בעולם קדיש בכל התיקונים הצליח להעלות אותה עד למעלה גיע למקום שזה כבר המקום שלו אר אי קדיש יותר לא צריך אז הוא כמובן כל שנה וזה מנהג להגיד קדיש או זה דבר גדול תראו מה זה דרגה של בן אדם אני בטוח שמי שעושה לכבודה מדליק להנר נותן צדקה ם נשמתה הם הם הרב והרבנית תימנים האלה היקר שלנו כן הם היה להם מידה שהם לא היו משאירים חובה לבן אדם מי שעשה להם טובה יחזירו לטובות חים זהי רצון שיעבדו לרפי נהרי שוא כל יום שיש מגיע לשם השם מברך אותון אז זה כל הישיבה תמיד היא מכירה טובה כמה פעמים שבאתי אישית ביקשתי לפעמים התמקדתי דווקא ברבני שהיא כמו אמא ממה ש ראיתי שהתפילות ממש תקבלו מתי שהרב זה קודש קודשים לדעת שאלה אנשים שתמיד יחזירו טובות ניש אלה גדולי ישראל דגו לעם ישראל הכל עשו למעל ע ישראל א אם הייתי בקברה שברים פחד בארוז הוא מנקה את הכל מביא או תיות גדולות של ר מקת גם מסביב אנחנו מנקים למה אומרים כבוד של הרם זהלא שם כל הסביבה שלו יהיה נקיה מי שבא רואה איזה עוצמה נותן כוח שרים מקום נקי נותן עוצמה תן רצינות למקום חשוב במרוקו כל הכוח של הצדיקים בזכות שמנקים את קבריהם מאוד מכבדים את הצדיקים אחרי פטירתם גם מחייהם מאוד אמרם הצדיקים שלהם יש להם הרבה כוח בזכות שמאמינים בהם מכבדים אותם והיום ביקשתי ממנה על כל הישיבה על כולם שתעמוד בפינה שוב גם ביום הזה בלי נדר לשלוח למניין שהם התפללו עלינו זה חשוב זה לנצל את הימי את רצון האלה מבקש ברוך השם זכותם גדולה מאוד יהיה רצון שם אומר פה הרב שיבולי הלקט מביא אותו רבי דוד יוסף ראשון ציון שהשם ך ש כל אח ויקרים אומר אין פוחתים מאמירת שבעה קדישים ביום ביום כמו שנאמר שבע ביום תיך אבל דעת רבנו הארי כל אחד צריך להיות צדיק זקן שניה אר מה זה צדיק צדיק יגיד ער י צ זה 90 המינים וד זה ארבע קדושות וי זה 10 קדישים וק זה 100 ברכות אז הוא אומר ככה יש ערה קדישים שישה בתפילת שחרית ואלוהים אחר ודו אחר ישתבח תפילת 18 אחרי אשרי אחרי שיר של יום והשישי אחרי הל שמח שני קדישים תפילת מנחה אחד קודם 18 ושני אחר 18 ארבעה קדישים תפילת רבית אחד קודם ת קרית שמע והשני אחרי שישי אחר 18 והרביעי קודם על שבח ונוהגים להוסיף עוד קדיש צידת מנחה רק קודם ידעת שיש כוח גדול בקדיש כמה צריך להגיד תודה לי שהיו עכשיו במנהרות שנה וחצי להגיד אמן חנו ברך לא להם כלום כמה אנחנו צריכים להגיד תודה כמה אדם צריך להגיד תודה לקדוש ברוך הוא כל כך השם עושה איתנו טב אומר ואשכנזים נוהגים להגיד קדיש גם אחרי הני משבר אומר רבי דוד וכן יש מנהג של כמה מדות הספרדים אומר וכן יש לומר יש לומר קדיש אחרי קוד תפילה מהתפילות שימו לב אחרי שחרית יש לנו תתקבל יש לנו אחרי כמובן לפני אשרי זה חצי קדיש אבל אחרי אשרי יש לנו תתקבל אחר כך אחרי מנחה יש לנו גם תתקבל שימו לב גם אחרי ערבית גם משות תכון לכן אחר אמירת סליחות אחר קריאת התורה תמיד יש לומר חצי קדיש מביא את הכו שכך כותב הרמבם כך הוא הביא את ה את המקום רב מלבד הקדישים הקבועים שאומרים מגעים לומר כל יום קדיש שלמה בכל פעם אחרי מזמור תהילים או פסוקים מן התורה קדיש על ישראל אחר לימוד תורה קודם אמירת קדיש על ישראל נוהגים לומר המשנה רבי חננה בן הקשה אומר צ הקדוש ברוך לכן שימו לב פה שאנחנו ממים את התיקו או שמע ישראל השם השם אלוקים מה אומרים רבי חנניה וקדיש על ישראל כאילו קדיש ישראל זה ב על הקטע הזה של המשנה רבי חננ בן הקש אתה לא תגיד את זה אתה לא יכול להגיד את הקדיש ה אחרי זה דבר גדול מאוד סדר סדר קדישים מה אומרים כל דבר יש לו את הנוסח של הקדיש שלו מ פה הרבה מקורות רבי דוד על פסוקים לא על פסוקים מתארכות חיים מת הרמבם בתשובה בין פורת יוסף בן פורת הנים אומר רבי דוד אם קראו שבע אנשים תהילים עכשיו רוצים להגיד יש שלמה רבא הביאו אנשים בחוץ בואו בואו קדיש קדיש קדיש צריך לומר כן אמרו רבי חנניה בן הקש אומר ואחר כך יגידו קדיש על ישראל אומר הכוונה תמיד שאיין לך מעניין על מה הוא אומר קדיש האנשים ה הם לא היו בהחלט לכן תגיד את זה ואז תאכל להגיד עוד דבר אומר שצריך להיזהר לא להרבות בקדישים יש לנו קבוצה מסויימת ברוך השם אצלנו אצל עם ישראל שכל דבר אומרים משנה קדיש משנה קדיש פת לחי התפילה רים בטח ככה רבותיהם נהגו הנהיגו אותו אנחנו לנו זה לא טוב אומר אומר עוד דבר את רבי עוד דבר רבי דוד יוסף מחמד כן כשלומדים תורה קודם בינת רבעית אומרים קדיש על ישראל אחר הלימוד לא יחזירו לומר חצי קדיש קודם תפילת רבית אלא יאמרו והוא רחום ברחו ככה אני שמעתי גם דבר הזה שפתר מורי ורבי הרב מציון אבש מורן ורבנו גם הוא קצת למדתי אצלו בישיבה לא בכיתה אבל ה ה אחד הרבנים שהייתי שואל אותו גם בהלכה פ לפני 40 שנה הוא היה כל בוקר היה לו זמן שונה בטלפונים מ 81 8 כולם יכולים להתקשר לא הה הרבה אנשים כמו היום שיש איזה משהו גם לפני לידות וזה אשתי היייתה לך עני לפורד יוסה מקבל ברכה שי לדה כנה פה של הה פה קדוש המלאך השם והם לא נתנו לנו אף פעם שנדע שהם בעלי רוח הקודש הולכים איתנו בישיבה רגיל ולא ידענו מי הם הצניעו את עצמם ככה כל רבותינו סו לחו איתנו בפשטות חשבנו זה חם בן ציון פ מורה הורה גדול אבל לא מי ידע עליו שהוא בא על רוח הקודש הכל הוא הה ליך הכל הכל היה בצניעות ע כן לא ידוע עליו כלום אמר שהיה הכל כל הכל היה כנס כנס הכל היה בצליות וענווה שמה יש שמה יש חברים יש לו ספר שלם הוציאו כל הספדים ל חכם מצ נפטר זה היה קשה לעש נפטר גם בפתאומיות לא ש איזה הכנה או משהו השם רחם עלי במתנ איך אמר עליו רבי אליעזר אבוחצירה כך שמעתי שחצי עולם עומד על האיסורים שלו הי משותק הרבה זמן ה היה משותק חצי גוף ר חצי עולם עומד על השיתוק שלו כל להוציא את הש זה אני יכול להוציא אותך מזה תדע שחצי עולם יסבול אתה מעמיד חצי עולם באיסורים של ך אמר עליו הנהג פעם אחת אמר מה קרה אמר לי הרב אמר לי שום הוא רא את אליהו הנביא א תגיד אתה חשב יש ברית שהרב לורה מציון זה היה קודש קודשים מלאך השם כל הגדולים של אנשים מה אני מספר את זה יש שבעת שו נפשי בירושלים הרב שם מקובל אדם מיוחד אז הוא כותב בהספד הוא אומר אמר בהספד כתוב את זה שמה במילי ד אספדה בספר של הרב בן ציונ בשו שהרב בן ציון הבש התחבטו מה לעשות פורת יוסף האם עכשיו היה כולל בערבית האם יגידו חצי קדיש או לא אז הוא שלח אותו לרב שרעי ככה הוא טוען אמר לו שהקדיש שמרו לפני זה זה מספיק לכן אני גם תראו פה אני מנהיג שאחרי שאנחנו אומרים כמה הלכות ר על ישראל אומר וד קדיש כמו שרבי דוד יוסף אמר אם כי שאחי הר ב לא מסכים עם זה אומר אין דבר כזה צריך זה קדיש אחר וזה קדיש אחר את הקדיש תורה אומר ו ככ מה המקור שלו לא שאלתי או אבל למשל שאני אצל הרב פנחס הא דורש כל יום חמישי סיעת דשמ אני אומר קדיש אחרי הדרשה אחרי זה אני אומר ערבית אז הרב אמר לי אל תגיד קדיש הוא גם סובר ככה שלא לרבות בקדיש מאחר וא אדם נאמן בעיניי בן הרב הזה תימני ון עולם יש לו ישיבה מאוד יפה מיוחדת הרבה קבלה הוא מפיץ ישיבה טובה יש לו חר שהוא נאמד בעיניים הוא ככה מעיד בשם הרב בן ציון ששאלת הרב שר נכון שאחי הגד אם אם עכשיו אני נמצא במקומן אני עושה מה שאחי אומר למה הוא ממר דטרה אנחנו מכבדים אותו אלא אם כן אחי ראה לי איזה מקור יגיד לי ודאי שיש לאחי מקורות כן לא שאין לו מקורות ככה כבר התרגלנו גם לדבר הזה יש פה חידוש עצום שרבי דוד מביא אומר זה אני לא שמתי לב לזה אבל עכשיו אני רואה שזה הלכה ששובה שצריך לדעת אותה אומר לא עליכם לאל אף יהודי אדם עכשיו מגיע לבית הכנסת הגיע איזה ילד יתום לא לא על אף אחד מבית ישראל 12 12 12 וחצי 11 לא משה אז הוא אומר קדיש על אבא שלו אומר לו צריך שעוד מישהו גדול יגיד איתו קדיש אסור לבד שהוא יגיד קדיש אלא צריך תמיד ידעתי שענינו אחריו אמן כן ענינו אחריו אמן לא ידנו את ה הזא כן את ההנחה הזאת זה לאדינו את ההנחה הזא מה היא נכון זה צד סברה זה נכון הוא ילד איך איך הוא לא יכול להוציא די חובת קדיש אז הוא אומר אם היתום הוא קטן שלא הגיע למצוא אמר קדיש לבדו לאמר אמו אחד אחד מהציבור שהוא גדול השליח ציבור מקור הוא מביא את ה קודם כל מביא שבאמת ילד קטן גם שומר קדיש ציל את אביו חדש מחה נגד הנוהגים גם המשנה ברואה החמיר בזה כ הוא מביא למטה אבל בית יהודה שו בית יהודה כתב להקל מסיים ש בקדיש בטר ד ברכו דווקא גדול אז איזה קדיש כן יכול להגיד הילד קדיש שם רשות אבל לא קדישי חובה אבל חקרי לב הוא הביא ככה בית עובד הביא בסידור בית עובד שכתב להקל אם אם הילד אומר עם החזה כן פסק כף החיים כן טוב חברים אנחנו מתקדמים יש עוד חידוש פה מרבי דוד אומר רשים כל הציבור לומר ביחד אף על פי שמחמת כן אין מי שענה אחריהם אמן אצלנו בכולן שמת אצל רבי דוד עטיה קרה פעם מקרה שכל הכולל אצלנו אמרו קדש למה אצלנו בכולל כמעט כולם זהו אבא שלו סבא שלו זה כבר מבוגרים 50 60 יותר אז כ שזה כבר כולל של מבוגרים לפעמים יוצא מצב אצלי בכולל בירושלים שכולם אומרים קדיש לפעמים אני בודק אולי אחד רק עונה אמן נעסה אשרינו מה טוב חלקנו ברוך השם אז רשעים כל הציבור לומר קדיש ביחד אף על פי שאין מי שעונה אחריהם אמן מה הוא כותב מביא המקור הוא קודם כל מביא את היפה ללב זה הבן של רב חיים פלצ'י שכתב להחמיר בזה גם אומר מה גרם מ מחזרה שאם איין תשע עונים אחריו פה כל לפחות ש אומר מכל מקום סיים שצריך שיש רוב מניין שונה אמן ואז הוא מביא פה הרב דוד יש לחלק בין הנושאים כמה טעמים אומר וגם תדע שהוא עצמו חזר בפל הלב ובסוף הוא חזר ל דבריו הראשונים שוב חזר והשיג עליו אחי רבי הרב היה עוד אח קראו לו רבי יוסף פלצ חילק עליו חלק עליו כתב לחלק בין דין חזרת השליח ציבור לבין דין קדיש כך פסק מרן רבנו יוסף חיים בספרו שוט רב פעלי וכך כתב הגאון רבי אליה מני הוא קודש הקודשים שם זכן שכן מפורש בשוט בית יהודה וגם בפתח הדיר כך כתב בבן איש חי כתב את הדברים האלה לכן ההלכה למעשה אומר רבי דוד יוסף כל כך הרבה פוסקים שאפשר להגיד קדיש אף אחד ונה אמן כל הציבור כנ רק לי שמחות אומרים קדיש מרוד דבר רבי דוד כחילה צריך אומר הקדיש גביע כולו ואם כולו נמוך לא יכול להשמיע כלו לאחרים יש להקל שומר קדיש עם אחרים לפעמים אני בתוך התפילה אני מפל בבוקר תב לכ אז שמה למה אני כל רבע שעה יש לי מניין א לפעמים שמה זה ציבור גדול 50 100 150 איש צריך לצעוק פם אני באמצע תפילה משהו כזה אז כנשים עוד אחרים אומרים איתך קדיש אין בעיה מה צריך להיזהר אומר אחד אומר מהר אחד אומר לאט צריך שבות את הטון ולא קדימה אחד לפני השני למה אז לא יודעים מתי לענות אמן תענה על זה או על זה אומר פה בפשוט הלכות קטנות אם אתה שומע את זה מסיים אחרי כמה דקות אחרי מחילה אחרי תוך כדי דיבור השני אומר אתה יכול לענות ע שתים כן אומר לכן שלא יבוא לידי תקלה אז כל השתדלו לעמוד ביחד זה קורה בית הכנסת ענק הזה לא שומע את זה והוא לא שומע את ההוא עכשיו יש עוד הלכה השם ירחם עליי גם בני תורה לצערי לא יודעים את ההלכה הזו יש כמה הלכות שבני תורה מי שלא לומד את ההלכות האלה של אור החיים בהתחלה הוא לא יודע כשם שאסור לעבור בפני המתפלל כך אסור לעבור אותו דבר בפני החזן השם רחם עלי ש נזהר בזה כך אסור לעבור בחצי הקדיש חצי הקדיש שאומרים אסור לעבור אבל אחרי ש גמר חצי קדיש אתה כולם מי כותב את זה כותב את זה מורה ורבנו הרב חידה בשם רבי יעקב מולכו בתשובה בכתב יד כן כתב שלמי ציבור שערי תשובה בית עובד זכור לאברהם חסד לאברהם חסד לפים סליחה רוח חיים בן איש חי כף החיים אם כי שה מנוחת הארון מלחת הארון סליחה הוא חלק לזה לכן הלכה למעשה אסור לעבו אל אחרי חצי קדיש מותר מי כתב את זה כך כתב הורנו ורבנו הרבנו יוסף חיים עוד דברת הקדיש צריכים להקשיב ולענות אמן כמו שאמרו כל עני המן שרבה קוראים לו גזר דינו מה זה בכל כוחו פי האשכנזים ממש כל כוחו לפי הספרדים כל כוחו הכוונה אכילה בחילה בחי כל כוח כוונתו ככ אומר כל כוחו כל כוח כוונתו חבות בן פורת והדבר פשוט שאסור לדבר בשעה שומרים קדיש ואינן להרר בדברים אחרים זה הלכה שמעתי את זה מרב אבישי זה מאוד צריך לשים לב להלכה הזא אנשים שלפעמים בני תורה תלמידי חכמים יש עלונים ום הרבה בתי כנסת עלונים באמצע קדיש אדם מסתכל מעלון הוא קורא תורה מתמיד אוהב תורה ש שחלקו חצי קדיש אסור ללמוד תורה כלום צריך רק לשמוע את הקדיש זה הרבה בני תורה טועים בזה לא יודעים את ההלכות אני לא מדבר שמדברים בחלט זה עכשיו ראיתי הנהגה טובה למשל הרבה פעמים מקבל טלפונים אז הוא יוצא לכיוון המדרגות הוא לא מדבר בתוך הבית מדרש זה חשוב מוד חשוב לחזק גם מי שמחזק את האחרים ר אחד חוץ ממכם שבע שנים שתי הילדים שלו הבננות שלו אין להם ילדים אז הוא קיבל חזק אחרים תוך חודש שתם נפקדו חודשים כוונה תשע חודשים אחרי ש תמו נולד לו שתי נכדים בפרש של שעה חיזק אנשים חיזק אנשים לא דבר ב אם אדם היה מבין מישהו מזכה את הרבים זה עושה נחת רוח מאוד גדול בשמיים שאנשים לא שאנשים לא מדברים בתי כנסת בתי מדרשות שכרו לאין ארוך בהחלט יש כאלה לא רק ש מדברים מדברים בקדיש כולי אבל מה אני אגיד לכם לפני שכתבתי את הספר של משמעי כז כו לא שלי אז באמת לא הבנתי למה אנשים צ אחרי שכתבנו את הספר ראיתי שנהיה שינוי כל עם ישראל מקצה לקצה ואז הבנתי שאנשים הם טובים הם רק פשוט הם פשוט לא ידעו הם היו יודעים הם לא היו מדברים לכן חובה לדון לקב זכות את עם ישראל שעם ישראל זה עם קדוש ם ט ומאוד צריך להיזהר בזה ואיין חילוק בזה בשעת הקדיש על הגדה או משניות פסוקי תהילים חצי קדיש אסור לעשות כלום כן אמר יש כאלה אומרים את הקדיש עם החזן לא יגיד אותו צריך לשמוע אותו כן זה הלכה כמה פעמים פתחתי לאנשים את זה הלכה משנה ברורה מפורש כותב את זה שאסור ללמוד חצי קדיש עכשיו צריך לדעת ייש שמ רבה זה יותר חשוב בשמיים מאשר קדוש קדוש קדוש לכן אם אדם שומע בשתי מניינים אחד אומר שמ רבה אחד אומר קדוש קדוש יענה יהיה שמ רבה כך כתב בשוט באר שבע הכיח את זה מהגמרא כך כתב מרש יונה אם כתב בכנסת הגדולה לתמיד עוד הרבה צדיקים כך כתבו את זה עכשיו מכל מקום שתי בתי כנסיות אם יגיע לראשון ישמע קדושה שיגיע לשני ישמע שמ רבה שחר חזר עדיף שיילך לראשון ש ישמע גם קדושה וגם קדיש מקום אחד ישמע רק קדיש מקום אחד ישמע גם קדושה וודאי שזה א מה נדבר מתחיל לענות יש מרבה ושמע ממניין אחר שאומרים קדושה לא פסיק כדי לענות את הקדושה כל מקום אמנה עד אלמיה יתברך הפסיק וענה קדושה לא גמרת ישמ רב הפסיק פסיק ישעל מעל מיה שומע קדושה תעצור פה תגיד קדוש קדוש קדוש קדוש עכשיו אם הפוך אם הוא באמצע לענות קדושה ושמה מניין אחר שאומרים רבא אומר קדוש קדוש מה תפסיק בקדוש קדוש לא כון שהתחלת תמשיך חיל לענות קדושה ש מה מניין אחר שרבנו פסיק ד ענות אלא אמשיך ארבע מנהג הספרדי לומר תגדל ויתקדש ע ד בפתח אומר האשכנזים אומרים ויתגדל ויתקדש צר אומר והדגיש וידגיש את הג שדת תגדל שלא יהיה התדלדל וקו כאילו קדן קדן זה עורף לכן גיד תגדל וצריך לומר בעלמה דיברה דיברה שתי אותיות לא דיברה דיברה אר עלמה דיברה כיר עוטה לא יגיד כיר עותה אלא בכף דגושה י את ת רבי שעול הכהן טונס טונס אומר ופסיק אחרי תיבת בעלמה דיבר חירותה פסיק ואז ימשיך ממליך מלכותה צמוק עכשיו עוד דבר שומר שמ רבא אמן אמן יש שמ רבא לא יגיד ככה אמן יש שמ רבה מברך ו צריך להדגיש האן של שמה א שמה ר כן הדגיש תים מה הכוונה הי שמרבה נו שיש שם השם שלם לכן צריך לומר במפיק א כי א כדי להשתמע ייה רבה אבל אתם ידעים מחלוקת מה זה יש שמ רבא יש אומר שיש שמי רבא שמו הגדול ויש אומרים כן ששמו הגדול יהיה מבורך ככה ישו אריעם ישראל נכון לומר תיבת שמי בקדיש בלא י להגיד שמי השם יש ל להגיד לומר לעולם לעל לעלם לעל עלמי עלמיה אז הוא מביא ככה אנחנו אומר שהרב הרב הרב ויטן הרש ויטן כתב בספר שאר הכוונות בהגה שיגיד לעלם לעלמה עלמיה ולא יאמר הוא עלמי עלמיה א בדברי רבנו הארי שצריך להיות כח אותיות ן כתבו כמה אחרונים מוד מדוד אבודרם מרן הבית יוסף כן כתב מכיוון שקיבל קדמונינו למר אול מעל מיה בתוספת ו כל המשנה ידוע לתחתונה אומר לא יגיד י שמי רבה אלא י שמי רבה אותו דבר יש אומרים גם שלא יפסיק בין רבה למברך שו להפך גיד לאלה מן כל ברכתה מן כל ברכת שם ישראל נהג הספרדים לומר תתקבל צות צ כל בית ישראל כל בית ישראל כדי לכלול עצמם עם הציבור בעולם שכמו שאמרו רבנו עולם משתף אדם עצמו עם הציבור אשכנזים נהגו לומר תתקבל צלותהון בון דכל בית ישראל כולם מכירים מה שאמר מורן ורבנו עובדיה יוסף פשוט יביע עומר שלא יגיד רע רק אומרים משמיה מקובלים נהגו להגיד את זה רה בעל ישראל יש לומר ילנה ולהון אולחון ויש אומרים ילנה אולחון ולהון מהג הספרדים חברים אומר הרמ צריך לעמוד שומרים קדיש מנהג הספרדים שלא עונים קדיש לא עומדים מתי הם עומדים רק מה שבליל שבת למה כדי לקבל תוספת שבת תוספת תוספת שבת חילה נקבל שבת לא תוספת שבת קבל שבת תוספת תורה אומר תמיד מנהג אשכנזים לעמוד בש שורים קדיש וברכו ספרדי שמתפלל ם אשכנזים נכון שיעמוד עמהם חובה רק נכון אומר אחד עכשיו נכנס אומר הרמ נכנס בבית הכנ אומר קדיש שמע שאומרים י שמי רבה אפילו לא שמע שומרים את הקדיש כן אפילו שמה א שמ רבה מברך נכנס ומברך יכל לחזור י שמי רבה יגיד אמן אמן על מה לא שמעת אמן אבל אם הוא נכנס שומע את כולם שנכנס אמן יכול להגיד אמן אמן י שר אם עדיין קושא יודע על מה אומרים אמן וב הציבור עדין אומר אמן אי בן אדם אומר בלחש מה הכונה בחש יודע שומר אומר בלש לימדו אותי פה כל החברים כל החברים לימדו אותי אם אתה יודע על מה יכול לענות אמן אלא אם כן ככ הם לימדו אותי אלא אם כן אתה רוצה לצאת ידי חובה צריך לשמוע יש מנהג של כמה מהספרדים שאומרים תגדל תקדש אז הם אומרים ואתה הגדנ כוח השם יותר מתאים למרוקו היום אולי אתם לא רואים את זה אבל אני לא שמעתי את זה בשום מקום בכל אופ למ דעת האריש אן אומר פסוק ישמע וישתוק וישמע את אמירת הקדיש וני אמן עם הציבור וכן אמן שומר ה שליח ציבור שומר ה שליח ציבור ברוכים הבאים עכשיו אנחנו מרן הלכה ב מרן הלכה ב כן כן אומר שולחן ערוך בהלכה ב' אנחנו בסימן נוו הלכה ב שח כוח ציבור אומר תברך גדל תקדש ברך כל הען ונים אחרו אמן ן שומר בריך הו כן שומר וימרו אמן כלומר ככה אנחנו נוהגים היום שומר מתגדל תקדש שמרבה אונים אמן צמח פורקים יקרים משיכה אונים אמן יש סידורים קדמונים הביא רבי דוד יוסף שלא היה צמח פור קנה ויקרב ממשיכ ואצל למשל בסקו מחייבים כל מי שחז שמה כמון ספרדי לא יכול להיות שם חזן רק אשכנזים יקרב קץ משיכים הם חייבים גם מישהו אומר קדיש גיד אני מהמוזמנים מכ אני אומר אבל בלי קץ בשביל זה אני שמה ברוך השם אהוב למעלה נחמד למעלה ברוך השם מחים מישהו אומר קדיש מחייבים אותו בטח גיד קץ אצים הם מאוד צריך ללמוד מאוד מאוד חזקים מאוד חזקים חשוב מאוד הם מאמינים בכוח שלהם לכן הם משתלטים אפילו שאין כמעט סברים סק משתלטים על כולם למה יש להם נחישות זודי קדוש לכן מנה כמה שלא לומר ואחר בעגלה מזמן קריב ימר אמן עונים הציבור יהיה שמ רבם ברך יש אומרים שצריך לענות אמן אח ל מיה יתברך יש כזה מנהג ישראל שלא לענות שם אמ מנהג הספרדים להגיד שמה דקודשא בריכ הוא אמן אשכנזים לא אומרים שם אמן אומרים בריחו בריחו כו ברכי ויש מאשכנזים שנהגו להפסיק אחר שמ דקודה אחר כך אומרים בלא הפסק בריו עלה מנכל למדת רבים מהפוסקים רבנו הארי יש להפסיק ברכו ושם להגיד אמן ולא אחר שמ דקודה כן טוב חברים הגענו להלכה שלישית העונים עד לעלם עלמיה נעלם נעלמי עלמיה יתברך בטעות נעלם ממ עלמיה עונים אמן כדי ש 28 תיבות כן אלה אומר מרן שהם עושים טעות מי שעושה את זה אומר אחד לא הספיק לה אומר ישמר הבם ברל מיה לא הספיק להגיע דאמירן בעלמה כבר שליח ציבור אומר אמן לא הפסיק באמצע ארב נ אמן אנם אם הגיע שלח ציבור דמרן בעלמה ומרו אמן קודם שהוא הגיע לדיר בעלמה הסיק יענה אמן שרי משראל בן פורת יוסף חברים יקרים אנחנו בהלכה ד'' שאומר החזן תגדל קורע כן באש מרבה כן יתבר כן ברכו בלי נדר מחר אני אנחנו חשבנו אז בזמנו שהגענו לפה בדיוק איפה עושה את ה אומר מרן בהלכה ה לאחר שסיים הקדיש פוסע שלוש פסיות ואז אומר עושה שלום ומר חמה ועושה שלום כל עמו ישראל לפי הקבלה אין את זה אני באמת גם לא הייתי זה אחרי שראיתי שזה מרן פרת אז אני מאז אני עושה את זה מקובלים למשל תמיד שתראו במקוב אתם לא תראו שאף פעם החזן לא עושה עושה שלום הכוונה עושה עושה שלום אבל הוא לא הוא לא הולך אחורה שלושה פסי ראה רגע הלכה ב עשירי קודש אומר ראובן ה מספר סירי קודש בחינה סירי קודש ספר ל שמעון כי לבי דיבר בגנותו בר על איסור אכילות אם מספרים ללך כי פלוני דיבר בגנות סוא ל לשאול אותו תגיד לי למה למה הוא אמר לי שאמרת עליי אתה עכשיו גורם לוד שינ השם יעזור לנו בעזרת השם יתברך שכולנו נהיה צדיקים גם אני ולא נדבר שום לשון הרע ושום חיך רבי היום מר בתורה בעניין הכלים שב ישראל ממלחמת עדיין שצריך להטביל אותם לכל הפוסקים החיו טבילת כלים מהתורה מדברי הפוסקים זכוכית לכל לכל הפוסקים מדברי חכמים והטעם כדי שיצא הכלי מטומאתו של הגוי ויכנס את קדושתו של ישראל לכן גר המתק כמו שגר נכנס על ידי טבילה כן היום פתירת רבי רפאל חיים אליהו הכהן בשלמה זר גורי רבי מנחם הלוי רבי יעקב דוגו רבי אהרון חזן משה דמרי אליהו קנוש מרדכי בן שבת רבי בנימין הכהן בן גרדן טונץ טונץ טונץ טונץ טונץ היום היה היה היה רבי מרדכי מטלון חנני חנן חי הכהן יצחק צלמונה יוש בכור הכהן ארדות יעקב גינדי אברהם מימון טונס טונס טונס רבי אליאב וחנה יצחק חזיזה בחיים קפה בפנחס ברזילי יצחק חזק רבי יחזקאל זלוף רבי דוד צבה ב שושנים לדוד ידוע רבי רצון מגמה מנגמי רבי אברהם מימון טונס שדו פאל זגן היום שלוש טונס ונסים לא יודע מהש חלתם עדן בכל אופ אומר הנשמה נשלמת במצוות השכינה שורה נשמה מצד השכינה אין במו שכתוב כולך יפתו מלב אני השם כודי לא אתן לאחר אומר והקדוש אומר שהנשמה היא כבודו וי משפחתו שב משבח אדם את הקדוש ברוך הוא בתפילה השם זקן שמת רבי שלמה סולין בן שמחה רבי מרדכי בן ידידינו רבי אלעזר שמירת הקדושה בעיניים והזהירות בכל מני נגיות גורמים שמחה וחיזוק מי שמתגבר על הניסיון זוכה לעלות גדולה הקדוש ברוך הוא מאיר לו אור יקרות ויתן וצד הש בכל מה שצריך בפרט להצליח בלימוד התורה